פורום טיפול רגשי באמצעות אומנויות
מנהל פורום טיפול רגשי באמצעות אומנויות
היי שמי טליה אני מנגנת על שנים על פסנתר יש לי שמיעה מוזקילית ב ה,רוצה לעבוד בתחום בריאות הנפש,רציתי לשאול האם יש עבודה בתחום של תרפיה במוסיקה ?מה השכר?
אשמח לדעת מהם תנאי הסף כדי להיות ספק במשרד הבטחון בטיפול רגשי באמנות? ( כפרלינסרית יש לי עוסק פטור)
שלום אני עובדת כמטפלת במוסיקה בבית ספר של חינוך מיוחד וילדים בסיכון. בבית ספר נמצאת גם מטפלת באומנות. היא נוהגת להוציא מהחדר טיפול באומנות את העבודות המרשימות של הילדים. בגלל זה נוצר מצב שרוב הילדים רוצים להיות בטיפול באומנות אצלה. ניסיתי להסביר לה שזה גם לא גישה טיפולית להוציא עבודות מהחדר טיפול וגם זה פוגע בעבודה שלי אבל היא בשלה ולא מוכנה להקשיב. מה אני יכולה לעשות?
רחל יקרה לא הבנתי את מהות הקושי- האם את חוששת שיש תחרות בינכן משום שאצלה מוציאים עבודות החוצה? כי אם כן חשוב לשים לב למהות השוני בין היחסים שלך כמטפלת מול התלמידים ושלה כמורה. היא אינה כפופה ליחסי מטופל מטפל ובשל כך גם האתיקה שלה שונה, ויש מקום להוצאת יצירות לשם הצגתן. לך כמטפלת יש מקום לחבק את היחודיות שלך ומתוך המקום הבטוח להסביר למי שמולך את ההבדל. על אחת כמה וכמה למטופל ששואל ולהגיד שיש סיבה שאצלך שומרים על העבודות וזה כמובן, כמו כל דבר בטיפול, נושא לשיחה ובירור מעמיק מה זה אומר, איך זה מרגיש וכן הלאה. תהיי בטוחה בדרכך ואם יש לך קושי עם הוצאת היצירות מאומנות, אולי המקום רק להפנות את תשומת הלב לצוות כולו ולבקש שיהיו גם רגישים להבדלים. בהצלחה , הדס, מתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת במוזיקה, מומחית חינוך מיוחד .
סליחה קוראת כעת שוב וטעיתי, מדובר על מטפלת באומנות- אפשר לשאול אותה מה הרציונל שלה, זה יכול להיות אתי אם זו בחירה מודעת ומדוברת ומוסכמת על סכנותיה. איזה יופי שאת שומרת על יצירות מטופליך ומעריכה את הרגע שטיפול במוזיקה נותן להיות בו ART AS THERAPY
היא טוענת שמה שחשוב זה הקשר בינה למטופל וזה לא מפריע להוציא את העבודות החוצה. הבעיה היא שהילדים בכיתה (ילדים מאוד קשים עם בעיות וויסות) רואים את העבודות של חבריהם ודורשים גם לקחת עבודה באותו יום. ולעיתים בכלל מתנגדים לטיפול במוסיקה בגלל זה.
היי מעונינת ללמוד תרפיה באומנות בוינגט. הלימודים שם הם לימודי תעודה ( ולא תואר שני) .אשמח לקבל מידע על הלימודים שם. האם מוכר? וכל מידע נוסף תודה רבה
שלום, הבן שלי התחיל טיפול רגשי באופן פרטי, שמעתי על המכון הרבה דברים טובים וגם על המטפלת הרגשית שם, כשהגעו הופתעתי שהמטפלת שאנו מעוניינים בה כבר עזבה את המכון והחדשה שבמקומה היא סטודנטית במקצוע, היא הייתה מאוד קשובה ורגועה אבל אני מתלבטת אם להמשיך או לא כי היא עדיין לא מוסמכת, וכך גם אני עושה את זה על חשבוני האישי האם יש לך המלצה בנושא תודה
שלום, אני בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד וגיל הרך וכרגע עובדת כגננת בגן תקשורת. אני מתעניינת בתואר שני בתרפיה במוזיקה ומתכננת להתחיל להשלים את השעות. ארצה מאוד להמשיך את עבודתי במשרד החינוך אבל דואגת שהמשכורת תרד... האם משרד החינוך נותן שעות לתרפיסטים? מה השכר שנותן? האם אאבד את התנאים שעד כה צברתי במשרד החינוך? מודה מראש לעונים
שלום, אני מטפלת באומנות, מעוניינת לעבוד דרך קופות חולים. מישהו יודע למי אפשר לפנות? תודה
שלום! אני עובדת סוציאלית בעלת וותק של 8 שנים עם ניסיון רב בטיפול בילדים ובמבוגרים, כיום עוסקת בתחום ההתמכרויות. סיימתי לפני שנתיים את התואר השני שלי באוניברסיטת בן גוריון בעבודה סוציאלית בהתמחות בטיפול באומנות ובטיפול אני משתמשת בכלים יצירתיים. אני גם אמא לשני קטנטנים ולכן לאחרונה התחלתי לחשוב על מעבר לעבודה במתי"א, על מנת לעבוד במסגרת עם תנאים של משרד החינוך מבחינת חופשים ושעות עבודה, אבל התאכזבתי לגלות שלמרות כל הניסיון שלי והתואר הרלוונטי שלי- מבחינת הקריטריונים של משרד החינוך ההסמכה שלי לא מספקת לעבודה במתי"א ועלי לעשות השלמות לתואר שני נוסף ספציפי בטיפול באומנות, זה כרוך בזמן כסף ומאמץ רבים ואני מתלבטת האם זה באמת שווה את זה? מה השכר ההתחלתי מה אפשרויות הקידום? האם הוותק שלי בעבודה סוציאלית ייחשב? והאם באמת בכלל צריך עוד מטפלים באומנות במתי"אות עם כל ההיצע הקיים? אשמח לעזרה.... תודה רבה!
לירז שלום, אכן הכשרתך נראית מרשימה אך כיום על מנת להשתייך לצוות המטפלים יש לעמוד בתנאים שנקראים "מחוון למטפלים באומניות" הכוללים צורך בתואר שני באומניות וכן שנת סטאז' יעודית (שנה ג' באוניברסיטאות) וכן השלמת 600שעות בהתנסות בתחום הטיפולי ו900 שעות טיפול תחת פיקוח והדרכה, סהכ 1500 שעות תחת פיקוח. שכר ההתחלתי במשרד החינוך תלוי בפרמטרים רבים כגון ותק, הסמכה וניסיון אך אינו גבוה במיוחד (יותר גבוה מעמותות). לגבי צורך- משתנה כמובן ממתי"א למתי"א ומעת לעת. חלקנו מועסקים ישירות דרך בית ספר או משרד החינוך ולא דרך המתיא. בקיצור, אם השיקול הוא שיפור תנאים ועדיין משכורת מספקת, לא חושבת שתקבלי מענה במתיאות, לצערי, עד שיעבור חוק שיכיר במעמדנו בשונה ממורים (כרגע המעמד זהה) תוכלי לקבל טבלת שכר לדוגמה באתר משרד החינוך. בהצלחה, הדס שמואל -MA מטפלת במוסיקה
תודה רבה!
אפשר הסבר על 1500 שעות תחת פיקוח? הבנתי שצריך להשלים 600 שעות בתחום הטיפול (אפשר להתקבל גם עם 300) איפה עושים את 900 שעות טיפול? במהלך הלימודים או לאחר סיום הלימודים? או שהם נחשבים לשנת סטא'ז?
מתוך אתר י.ה.ת : " 600 שעות הכשרה מעשית במהלך לימודי התואר השני (כחלק בלתי נפרד מהם). , 960 שעות הכשרה מעשית (סטאז') נוספות בתום לימודי התואר השני (שלא כחלק מהם)."
אני גננת לחינוך מיוחד יוצאת השנה לשבתון, אני שואפת בשבתון הבא ללמוד תרפיה במוזיקה, לצורך כך חשבתי לנצל את השבתון הזה להשלמות שנדרשות. בשלב זה איני יודעת לנגן על כלי נגינה (למרות שאני אוהבת מוזיקה ובעיקר שירה) ואין לי רקע בלימודי מוזיקה (מלבד 2 קורסים שלמדתי במסגרת לימודי ההוראה). הבנתי שצריך רקע של 300 שעות מוזיקה , מה אוכל/כדאי ללמוד כדי לצבור שעות אילו? איזה קורסים? איפה? כמה ש"ש נדרשות כדי לצבור 300 שעות? האם אוכל להדביק את הפער למרות שלא למדתי לנגן עד כה? (איזו רמת נגינה נדרשת?) והאם ידוע לך מה קורה במקרה של הסבה בתוך משרד החינוך- האם הזכויות ומה שצברתי עד כה יישמר או שאתחיל מהתחלה?
אני מאוד אוהב מוזיקה, ורואה בא ככלי מצויין לטיפול . השאיפה שלי היא ללמוד תרפיה במוזיקה, אך אף פעם לא למדתי מוזיקה באופן מקצועי, וגם אינני נגן מן השורה הראשונה . פשוט נגן מדורות. אני יודע שיהיה לי קשה מאוד להתקבל לתוכנית חינוך במוזיקה או תואר ראשון במוזיקה באחת המכללות. ההתלבטות שלי , האם לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה , ותוך כדי להתקדם במישור המוזיקלי ולבסוף להתקבל לתרפיה במוזיקה. או לנסות להתקבל בצפת, לחוג באומנות ספרות ומוזיקה.. אני יודע שמטפל באומנות בייחוד במוזיקה אמור להיות קודם כל מוזיקאי, אך שאלתי היא במה להתמקד? ואם אפשרי לעשות תואר ראשון ובאותו זמן גם להשתפר בנגינה ובשירה בכדאי שאהיה מספיק טוב ע"מ להתקבל לתואר שני? הפחד שאני לא מספיק טוב.. מבחינה מוזיקלית .. בקיצור שיהיה אחלה שבוע !!
שלום, אני מתעניינת בלימודי תרפיה במשחק במכללת אורנים, בסיום הלימודים מקבלים תעודה מטעם היחידה ללימודי תעודה והתמחות ומרכז שי לפסיכותרפיה רב-ממדית, האם זו תעודה מוכרת של מטפל שמקנה לי את האפשרות להיות מטפלת בתום הלימודים ולעסוק בתחום? אשמח לתשובה, כמו כן אשמח לחוות דעת לגבי המסלול באורנים של תרפיה במשחק, תודה
שלום, אני מעוניינת בלימודי תואר שני בתרפיה במוסיקה (מסיימת השנה תואר ראשון במוסיקה) רציתי לקבל המלצה למקום לימודים. כמו כן איפה ניתן לעשות את ההשלמות של פסיכולוגיה? כל מקום לימודים דורש כמות שונה של ש"ש.. וזה מאוד מבלבל
לי שלום, תודה על פנייתך. לגבי מוסדות הלימוד: יש תואר שני בתרפיה במוסיקה באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בר-אילו, מכללת דוד ילין ומכללת לווינסקי (מוסיקה ותנועה*)- תלוי מה את מחפשת ועל מה היית רוצה לשים דגש. הלימודים באוניברסיטה עם נטייה יותר למחקר ודגש אקדמי. לימודים להשלמה אקדמאים בעלי תואר ראשון שאיננו בתחום טיפולי, המעוניינים להמשיך ללימודים מתקדמים בתכניות לתרפיה באמנות או לייעוץ חינוכי, נדרשים על פי כללי משרד הבריאות, לעבור תכנית ללימודי השלמה בפסיכולוגיה. זו מהווה, לכן, תנאי הכרחי לקבלת בוגרים אלה לתכניות הכשרה מגוונות למטפלים ולמסלולי תואר שני בייעוץ חינוכי. בשל כך, מוסדות אקדמיים רבים העוסקים בתחום החינוך מקיימים במסגרת מערך לימודי ההמשך שלהם תכנית השלמות בפסיכולוגיה. תכנית לימודים בדרך כלל, התכניות השונות כוללות שבעה נושאים קבועים, והם: מבוא לפסיכולוגיה, שיטות מחקר, סטטיסטיקה, תיאוריות אישיות, פסיכופתולוגיה, פסיכולוגיה התפתחותית ופסיכופיזיולוגיה. הן אורכות שנה אחת (שני סמסטרים), ומתקיימות בכל סמסטר אביב וקיץ. מבוא לפסיכולוגיה מהווה סקירה של תחומי הפסיכולוגיה, יסודותיה ושימושיה, ובו נחשפים הסטודנטים למבחנים פסיכולוגיים, לתחומי הפסיכולוגיה החברתית וההתפתחותית, ולנושאים כגון חשיבה, זיכרון ואישיות. פסיכולוגיה התפתחותית מלווה את חיי האדם והתפתחותו בגילאים שונים ינקות, ילדות, נעורים, בגרות וזקנה. התלמידים מתוודעים לתורות התפתחות מרכזיות, לגילויים במחקר ולמושגים הקשורים להתפתחות כמשבר גיל המעבר ועוד. תיאוריות אישיות עוסקות בניסיון להבין התנהגויות של אנשים. נסקרות גישות פרויד, הביהביוריסטים וההומניסטים, וכן יישומיהן בשטחי המחקר והטיפול. פסיכופתולוגיה בקורס זה נחשפים להפרעות נפשיות שונות ולנסיבות הופעתן, ולומדים כללים בסיווג, אפיון ואבחנה של הפרעות נפשיות. פסיכופיזיולוגיה עוסקת בגורמים ביולוגיים בגוף ובמוח האדם, המשפיעים על החלטות, תכונות מזג אישיות, צורות חשיבה, יכולות ריכוז ועוד. סטטיסטיקה מקנה בסיס להבנת מחקרים מדעיים, וכלים לניתוח ממצאים כמותיים. שיטות מחקר הקורס עוסק בגישות מדעיות למדידה כמותית, דגימה ואיסוף נתונים, המסייעות בביצוע מערך מחקר. מוסדות לימוד המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ניתן להשתתף בקורסי השלמה בפסיכולוגיה בסמסטר אביב או בסמסטר קיץ. הלימודים מתקיימים בירושלים. מכללת סמינר הקיבוצים מציעה קורסי השלמה בסמסטר ב' או בסמסטר קיץ, כאשר ניתן לבקש הכרה לגמול השתלמות במסלול אישי. הלימודים מתקיימים בתל אביב. אורנים המכללה האקדמית לחינוך מציעה תכנית השלמה בפסיכולוגיה, שבה יש חלוקה פנימית בקורסים מסוימים, כמו למשל חלוקה לפסיכופתולוגיה של מבוגרים ופסיכופתולוגיה של ילדים ובני נוער. התכנית כוללת גם הגשת עבודות וגם עמידה במבחנים, ויש בה דגשים טיפוליים. הקורסים פתוחים למתעניינים מרקעים שונים כאלה המבקשים הסבה מקצועית לתחומי הטיפול והייעוץ, מורים בשנת שבתון ועוד. תוכלו להגיש בקשה לקבלת גמול השתלמות במסלול אישי. הלימודים מתקיימים בטבעון. מרכז שילוב גוף נפש ורוח שם מתקיימת תכנית ההשלמות של אוניברסיטת חיפה לצורך המשך לימודים לתואר שני ובתכניות הכשרה בטיפול. הייתי שמחה להמליץ על מקום אבל אני מניחה שהצרכים שלך שונים משלי ואני מציעה לך לבדוק מול כל מקום בנפרד. בהצלחה ותהני מהדרך! הדס
שלום הדס. בדקתי את המקומות ויש בעיה. כל מוסד דורש תנאים קצת שונים, מה שהופך את משימת ההשלמות שלי לקשה מאוד. אני מחפשת מישהו שהגיע מתחום המוסיקה את התרפיה ולא מפסיכולוגיה, ושיוכל לעזור לי להבין איך דברים עובדים. את מכירה אולי מישהו שלומד עכשיו או למד בשנתיים האחרונות?
שלום לך מעוניינת בהמלצה למוסמכת בתרפיה למוסיקה בחיפה
כמובן שלא יהיה זה מתאים להמליץ לך על מטפל זה או אחר- ממליצה לך לפנות לאתר של יה"ת (איגוד המטפלים) או אחד מהאתרים בהם מתפרסמים שמות מטפלים. מטפל מוסמך הוא מי שסיים לימודי תואר שני במוסד מוכר לטיפול באמצעות אומנויות. בהצלחה, הדס
מוזמנים לשאול, להתעניין וללמוד על כוחו של הטיפול הרגשי באמצעות אומנויות, ימים רגועים ומלאים, הדס
שלום, רציתי לדעת איך מורכב או איך מתבצע מהלך הטיפול בפעוט עם אוטיזם? תודה
אופני הטיפול במוסיקה בילדים עם הפרעות תקשורת (בקשת האןטיסטית) הוא רחב ועיקרו הוא השגת רגעי קשת משותף(joint attention) מרובים על מנת לייצר פתח לתקשורת ולהגיע לעולם הפנימי של הילד. לרוב המטפל/ת מנסים לחקות/להפריע ב/ את פעילות חזרתית של הילד ואז לייצר שינוי חד. גורם ההפתעה לרוב הוא הניצוץ לקב המשותף. בנוסף, לילדים אוטיסטים רבים יש יכולת לזכור שירים ואף לתקשר באמצעותם ודרכם ניתן להגיע אליהם. בנוסף, הפקת מוסיקה היא משחק "קל לתפעול" כך שאפקט ההצלחה שהילד חווה הוא מיידי ומעורר תגובה אליה ניתן להתחבר.
שלום רב, אני מחפשת מטפלת טובה מאוד בארגז חול, לילדה בת 5, ב ירושלים. בתודה סימה
לא מזמן פניתי למטפלת כדי לטפל בבני בן השבע בהבעה ויצירה אצל שירה ברגר (http://www.shira-berger.co.il/expression-therapy), לאחר 3 פגישות כבר מתחילה לראות שינוי, שאלתי היא האם טיפול שכזה יכול להחזיק לאורך זמן?
מירב שלום, אשמח אם תבהירי את הנקודה: בתך התחילה טיפול ו'שינויים נראו בארץ'- מה השאלה? דן הלפרין
שלום, מתנצלת מראש על האורך. יש לי ילד בן 4:6, בן בכור לאחות קטנה. קיימת רגישות מסוימת לאוכל (בררן מאוד), מגע(לא מאוהב בעבודות יצירה ודברים דביקים ביד) ולא כ"כ אוהב רעש. יש לציין כי לא נמנע מעבודות יצירה או ממקומות רועשים למרות הרגישות המסוימת. ילד סופר חכם ברמה יותר גבוהה מבני גילו עם זיכרון ויכולת אבחנה לפרטים מדהימה. בכללי ילד חמוד חברותי חייכן. אבל- תמיד היה לו קשה בפרידות בעיקר בגן ובעיקר שנה שעברה, לא תמיד שת"פ מיד וצריך לגייס אותו למשימות ולגרום לו לשתף פעולה. מצד אחד הוא יכול לבנות פאזל של 160 חלקים מצד שני להיות בגן בשיעור התעמלות לא להצליח משהו ולהיכנס לתסכול ולא להשתתף יותר או לעמוד עם פרצוף זועף. הוא נכנס למצבים של כעס כאלו שלוקח לו זמן עד שהוא מצליח להירגע ולהשתחרר ואז לרב גם לא משתף פעולה. בפעילויות בגן השנה שיתוף פעולה מוגבל לא ממש זורם על לעשות דברים כמו עבודות יצירה, להשתתף עם כולם בפעילויות שונות ולא אחת אני רואה בסרטונים ותמונות שהוא יושב ולא עושה כמו כולם. הוא מתרץ את זה ב"הייתי עייף". אני יודעת שהגננת לא יצרה אתו קשר הכי טוב, אולי לא יודעת איך ואולי נמנעת מלהיכנס אתו לדין ודברים. במשחקי מחשב וכאלו חשוב לו מאוד לנצח, מעדיף אפילו שאנחנו נעשה בשבילו ונשחק במקומו העיקר שינצח והוא יכול לבכות בקלות מדברים מאוד רגיש. השאלה-- האם טיפול רגשי כלשהו יכול איכשהו לגרום לו לצאת מהמצבי כעס שהוא נכנס אליהם, התסכולים שבאים לו בקלות, לגרום לו לביטחון או לשיתוף פעולה מוגברים או שטיפול רגשי הוא לא המקום לזה. ואם כן איזה סוג של טיפול רגשי יכול לעזור?
שלום, אני סטודנטית לעיצוב תעשייתי ובמסגרת אחד הקורסים התבקשנו לפתח פרוייקט העוסק בסאונד. התחום של תרפיה במוסיקה נשמע לי מאוד מעניין אבל מכיוון שאין לי ידע מקצועי בתחום רציתי לשאול האם במהלך הטיפולים נעזרים במוצרים/מכשירים שהם אינם כלי נגינה והאם קיים איזשהו צורך שכרגע אין אליו מענה במהלך הטיפול? תודה רבה!
נופר שלום, מהכרותי עם התחום ועולם המטפלים- מירב השימוש הוא בכלי נגינה למיניהם + לעיתים תוכנות מחשב ומערכות שמע. אבל- יש לי מספר רעיונות הקשורים לסאונד ועיצוב סאונד שייתכן ויעניינו אותך: אתפנה לכך בעוד מספר ימים ואשמח לחזור אליך. בנוסף, ממליץ לך לפרסם גם בפורום של יה"ת http://www.yahat.org/forumNew.asp בהצלחה, דן הלפרין
ממליץ להסתכל באלפון המטפלים של יה"ת (האגודה הישראלית לטיפול בהבעה ויצירה)לפי חטיבות טיפול ואזורים בארץ. http://www.yahat.org/phonebook.asp בהצלחה, דן הלפרין
היי שושי, אם זה רלוונטי..יש מישהי שעובדת בתל מונד ושמה גלית נוי והיא מתמחה בילדים. מקסימה!
שלום דן! שמי טל ואני מוזיקאי שנים רבות מנגן על סקסופון, קלידים, גיטרה, חליליות ועוד. אני בוגר תואר ראשון בתקשורת ומעוניין לעשות הסבה לתואר שני בתרפיה במוסיקה בחיפה. רציתי לדעת מה המצב במשק? האם יש צורך במטפלים במוסיקה? מהו השכר לערך ? והאם יש שינויים חקיקתיים שאמורים לעבור בקרוב ולהיטיב עם התרפיסטים... בקיצור מה המצב במשק :) אהה... ויש אפשרות לעבוד תחת משרד החינוך ולקבל את כל התנאים של משרד החינוך ? תודה לך, טל
טל שלום, בדומה למקצועות נוספים עם תחושה של שליחות והליכה אחרי 'קריאה מבפנים', גם לתחום הטיפול (מהתרפיות השונות ועד לפסיכולוגיה וכדומה) מגיעים אנשים מוכשרים המעוניינים לחקור ולהיות בתפר שבין האומנות לטיפול, במפגש האנושי המיוחד שנוצר. עבודה בתחום תמיד קיימת על אף שבשלבים הראשונים השכר הינו נמוך- עבודה עם עמותות ומוסדות שלצערנו שאים לדברים רבים ולאו דווקא לתחום הנ"ל. כמובן שבשוק הפרטי (קליניקות ומכונים) אין תקנות וקריטריונים ברורים ומוחלטים לשכר, וכוחות השוק הם שקובעים את שכרו של המטפל. בעבודה במשרד החינוך השכר משתווה לזה של מורים ועובדי הוראה והוא דיפרנציאלי ותלוי בפרמטרים רבים כמו השכלה, הכשרה, וותק ועוד. התנאים זהים לשאר עובדי ההוראה (פנסיה, קרן השתלמות, חופשות וכ"ו). לגבי המחוקק וההגדרה על פי החוק- ממליץ להתעדכן באתר של יה"ת (האגודה הישראלית לתרפיה בהבעה ויצירה) היות ונושא זה נמצא בתהליכים ומאבקים פרלמנטרים רבים. בהצלחה, דן
אם יש לך תואר ראשון תוכל ללמוד לתואר שני בתראפיה במוזיקה במכללת לוינסקי. מסלול מומלץ
שלום לכם, מבקשת את עזרתכם במציאת טיפול מתאים לבני בן ה-7.5. עברנו הערכה בשירות הפסיכולוגי העירוני. בהערכה נמצא מעל לממוצע בהרבה בחינות א ב ל!! מבחינה רגשית מתחת לממוצע הקיים. לא יודע איך להתנהג בחברה ועם חברים. לא רוצה או מעוניין בשום אינטראקציה עם חבריו לכיתה. כועס רוב הזמן. קשה להבין מה עובר עליו - לא רוצה לשתף. בעייה חמורה עם הדימוי העצמי שלו - כל הזמן (גם בימים חמים אלו) מסתובב עם קפוצ'ון ארוך כולל כובע!! לא רוצה לצאת מהבית בכלל!! אוהב להיות בחדר שלו ולראות טלויזיה רוב היום. התחלנו בטיפול אבל הוא לא אוהב להיות אצל הפסיכולוגית ולענות על שאלות. לא נוח לו. אשמח לקבל אלטרנטיבות לטיפול....תודה על כל תשובה. שרית
הי לך, אם הוא רק התחיל אולי עדין לא נוצר קשר עם המטפל/ת, צריך לעתים לתת לזה קצת זמן, מספר שבועות נניח. אחרי הכל מה שיקבע במידה רבה את הצלחת הטיפול הוא הקשר עם המטפל, סוג הטיפול פחות משמעותי. המסר לילד צריך להיות ברור שהטיפול חשוב וצריך סבלנות... אם זה לא הולך , אתם יכולים לנסות טיפול בהבעה ויצירה, יש כל מיני סוגים:טיפול באמנות, בדרמה, בתנועה וכד' ... חשוב שההורים יהיו חלק מהטיפול ולהקפיד על פגישות הורים להדרכה ועדכונים הדדיים. בהצלחה.
ממליצה בחום להתייעץ איתה פסיכולוגית מקצועית וסבלנית מאוד הצליחה לעזור לנו אחרי פסיכולוגית אחרת שהילד לא התחבר אליה בהצלחה
שלום, שמי אלינור צאיג ואני פונה אליכם בשם הארגון האמריקאי The Blue Star Connection. The Blue Star Connection הוא ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח שמטרתו לספק כלי נגינה ונגישות למוזיקה עבור ילדים ובני נוער החולים במחלת הסרטן ומחלות סופניות אחרות. פעילותנו עד היום הביאה לכך שהצלחנו לעזור למאות ילדים, ולספק ציוד מוזיקלי למעל 52 תכניות טיפול מוזיקליות בילדים חולים, בבתי חולים בכל העולם. אנו קוראים לכם לעזור לנו לפתח את פעילותנו גם בישראל. עד היום סיפקנו גיטרות, גיטרות בס, מפוחיות, כינורות, קלידים, חלילים ומערכות תופים ליותר מ-220 ילדים חולים. אנחנו פועלים ב-52 מדינות בארה"ב, ואנחנו מעוניינים להתרחב ולפעול במדינות מכל העולם, כשישראל היא מוקד שהוא בחשיבות עליונה. אתם מוזמנים לצפות בוידאו הזה לעוד פרטים: http://www.youtube.com/watch?v=N-VjAY_F6PU לילה טוב והרבה בריאות ושלוה, אלינור
שלום אלינור, אשמח לקבל פרטים ממך. אני מטפלת באחת מביתי החולים בארץ. אשמח לתגובתך.
אני עוסקת ביעוץ חינוכי, ופנו אלי לשלב גם תרפיה באומנות במסגרת היעוץ החינוכי בבית הספר. אשמח לקבל הדרכה כללית כיצד להשתמש בתרפיה באומנות ולשלב בעבודת היעוץ. תודה מראש!
שירן שלום, ממליץ לקרוא את הודעתו של יהורם- 22-7-13 בנוגע למבוא וכלים שימושיים בטיפול באומנות כפי שמועברים בסמינר הקיבוצים. כמובן שישנם מקומות נוספים בהם תוכלי לרכוש כלים יישומיים לעבודתך. בהצלחה, דן הלפרין
שירן שלום, מלבד ההצעה לקרוא ספר בתחום, את יכולה לקבל ייעוץ והדרכה ממטפלים ותיקים באומנויות שמוסמכים להדריך. אפשר כך ללוות אותך באופן אישי ולקבל מענה מדויק לשיפור ויעילות של העבודה שלך כיועצת חינוכית.
מבוא לפסיכודרמה התנסותית היא תכנית חד שנתית הנלמדת בסמינר הקיבוצים בריכוזה של ד"ר עיניה ארצי. התכנית מפגישה את הלומדים עם מושגי יסוד בפסיכודרמה באופן התנסותי ותיאורטי, תוך רכישת טכניקות ומיומנויות עבודה בסיסיות, ואף מאפשרת שנת התנסות חווייתית למתעניינים בהמשך לימודים של ההכשרה התלת שנתית. למי מיועדת התכנית? לאנשי תיאטרון, שחקנים, במאים, בעלי מקצוע מתחום הטיפול והחינוך, עובדים סוציאליים, מטפלים ביצירה ובהבעה ובעלי תואר ראשון מתחום אחר בעלי זיקה לדרמה. המתכונת של התכנית היא חד שנתית, בהיקף של 140 שעות, יום בשבוע, 5 שעות. שעות ההתנסות (שעות מעשיות בדרמה) בקורס זה עומדות בפני עצמן ואינן נכללות במסגרת 600 השעות שיש לצבור עד תום הלימודים בתוכנית התלת שנתית. גמול השתלמות הוא בכפוף לתקנות משרד החינוך, והתכנית תוגש להכרה לגמול במסלול אישי. תהליך הקבלה כלל הרשמה וראיון אישי או קבוצתי. התכנים בתכנית כוללים: פסיכודרמה קלאסית: תיאוריה, סוציומטריה בפעולה וסוציודרמה. לפרטים נוספים ולהרשמה: 03-6901200, [email protected]
מבוא לטיפול באמנות הנלמדת בסמינר הקיבוצים היא תכנית חד שנתית משמעותית ומעשירה בריכוזה של רות הורודי. התכנית מפגישה את הלומדים עם מושגי יסוד בטיפול באמנות, באופן התנסותי ותיאורתי, ומאפשרת שנת התנסות חווייתית למתעניינים בהמשך לימודים בתחום. התכנית משמעותית ומאוד מעשירה עבור אנשי הספקטרום הטיפולי ומיועדת ל: אנשי מקצוע העובדים בטיפול, בחינוך, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מורים לאמנות. בעלי תואר ראשון מתחום אחר בעלי זיקה לאמנות. מתכונת הלימודים היא תכנית חד שנתית, בהיקף של 168 שעות. יום בשבוע, 6 שעות, 120 שעות ההתנסות (שעות מעשיות באמנות). בקורס זה יוכרו כחלק מ-500 שעות אמנות שיש לצבור במהלך לימודי תואר שני בטיפול באמנויות. התכנית תוגש להכרה לגמול במסלול אישי (באחריות הסטודנט). תהליך הקבלה כולל הרשמה וראיון קבוצתי. אז מה בעצם לומדים בתכנית? טיפול באמנות: תיאוריה ומעשה, גישות, אסכולות וזרמים בטיפול באמנות, סטודיו לציור: פיתוח תהליך היצירה האישית תוך התנסות חווייתית במתכונת של סטודיו, התקרבות לתפיסה של "אמנות כתרפיה", ביטוי השפה הפנים-אמנותית (קו-צבע-צורה - דימוי) באמצעות תכנים אישיים והמשגתם, הרחבת היכולת להתבוננות החוצה, תוך לימוד טכניקות של ציור, רישום ועוד. הלימודים יתקיימו בימי ד' 14:15 19:15. לפרטים נוספים ולהרשמה: 03-6901200, [email protected]
מבוא חוויתי בביבליותרפיה הוא תכנית חד שנתית בסמינר הקיבוצים בריכוזה של ד"ר שלומית ברסלר. תכנית זו מאפשרת ללומדים אותה התנסות חווייתית, במסגרת קבוצתית תומכת, במרחב התוך אישי והבין אישי שפותח עולם הטקסטים, וכמובן מפגישה את הלומדים עם מושגי יסוד בביבליותרפיה. התכנית מיועדת לאנשי מקצוע העובדים בטיפול ובחינוך, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מורים בחינוך המיוחד, וגם לבעלי תואר ראשון מתחומים אחרים. הלימודים נערכים במתכונת של תכנית חד שנתית, בהיקף של 112 שעות, יום בשבוע, 4 שעות. 60 שעות מהשעות הנלמדות בקורס מוכרות כחלק מ-600 שעות ההתנסות שיש לעבור עד תום הלימודים בתכנית התלת שנתית להכשרת מטפלים בביבליותרפיה. התכנית תוגש להכרה לגמול השתלמות במסלול אישי. תהליך הקבלה כולל הרשמה וראיון אישי. התכנים בתכנית כוללים: סיפור, רומן, מיתוס, מעשייה, שירה וסרט - טקסטים שפותחים מרחב טיפולי, יצירת שירה כתהליך טיפולי, כתיבה כטיפול, כתיבה בטיפול, סיפור חיים - גישה נרטיבית, תגובה יצירתית בכתיבה לגורמים מזמנים - קלפים טיפוליים, טבע וחפצים, חלומות וזיכרונות כחומרי גלם ליצירה בטיפול, ופיתוח ערוצי תקשורת תוך אישיים ובין אישיים באמצעות ביבליותרפיה. הלימודים נערכים בימי ה', 17:30-14:15. לפרטים נוספים ולהרשמה: 03-6901200, [email protected]
שלום, בני בן ה 9 נולד עם ראש מוטה לצד שמאל וחגורת כתפיים מאוד חלשה. עד היום יש לו קשיים עם מוטוריקה גסה ועדינה. כל השנים עבדנו רבות על חיזוק חגורת הכתפיים ועל איזון בין צד ימין לשמאל- קו האמצע. כיום בבית ספרו יש לו אפשרות לבחור לנגן על כלי נגינה במסגרת בית הספר: כינור, צ'לו או ויולה. רציתי לדעת האם יש משמעות לבחירת כלי הנגינה. איזה מהם יכול לתרום יותר לאיזון הגוף מבחינת קו האמצע? בכינור למשל הוא יצטרך להשעין את הראש לכיוון כתף שמאל, מה שקצת מטריד אותי מבחינת הנטייה הטבעית שלו, שהרי הוא נולד עם הטייה לצד שמאל שפגעה באיזון של קו האמצע. האם אחד מהכילים הללו עובד טוב יותר על חצתיית קו האמצע? בתודה מראש, גילי.
גילי שלום, נושא הסימטריה והא-סימטריה בתהליך הנגינה על כלי נגינה, הוא נושא נחקר שמוביל למסקנות שונות ומעניינות. למשל, נראה שכלי שאופן החזקתו והנגינה בו מייצר דרישות שונות לחלקי גוף שונים, מאלץ את הגוף, המנח, הפעילות המוחית ועוד לתפקודים והתמקצעויות מרתקות. באופן פשטני למדי, מערכת תופים ופסנתר וכלי נשיפה למיניהן (למעט חליל צד)- מאפשרים סביבה מאוזנת לתהליכים הללו ופיתוח חציית קו אמצע עשיר ומושרש יותר. מאידך, כלים לא סימטריים ניתנים לתפעול משני הצדדים (לשמאליים וימניים) ומעלים אפשרויות לפיצוי תפקודי ו'אפלייה מתקנת' במקרה של אי סימטריות מבניות ראשוניות. היות ואיני רופא וגם לא מטפל בהיבטים הגופניים במישרים, הייתי ממליץ להתייעץ עם הרופא המלווה או\ו עם מומחה בתחום שיטת אלכסנדר. בנוסף ממליץ להציג את הסוגיה למורי הכלים הרלוונטים. בהצלחה, דן הלפרין
שלום, אני בעלת תואר ראשון במוסיקה. כיום אני עוסקת במשהו אחר ומעוניינת לעשות הסבה מקצועית. השאלה היא, מה ההבדל בין תואר שני ללימודי תעודה (הבנתי שמשך הלימודים הוא שנתיים בשניהם), מה אפשרויות התעסוקה והאם זה מתאים לאמא לילדים. תודה רבה מראש,
טלי שלום, בעיקרון- לימודי תואר שני הם היחידים המקנים תואר מוכר (מהמל"ג). כרגע מצב החקיקה בתהליכי הגדרה כך שלמעשה אין הבדל בין השניים אך בעתיד ידרשו המטפלים לתואר שני (אלו שלמדו לימודי תעודה יצטרכו לעשות השלמות). אפשרויות התעסוקה הן רבות. החל ממשרד החינוך, הבריאות, עמותות וגופים שונים המעסיקים מטפלים, קליניקות ומכונים ועוד. לא מדובר במשכורות הייטק אך אנשים רבים מוצאים שם את פרנסתם ועיסוקם. בהצלחה, דן הלפרין
שלום, אני אמא לילד (שני מתוך שלוש)בן 7 אוטוטו. לדברי כל אנשי ההוראה שמסביבו היום ובעבר - מדהים ביכולותיו השיכליות ומקדים את הילדים סביבו לימודית. רגיש, חם, חד מחשבה ושובב. אבל - הילד ילדותי מאוד ולא מצליח בכישוי חברה. ראוי לציין שיש לו חברים בסך הכל אבל אין לו משמעת ויש רק דרך אחת בחיים והיא שלו.נהיה קצת אלים ובעיקר מפריע בשיעורים וקצת מתקשה אינטרקציה בין ילדים. בבית החיים לא קלים איתו כי הוא לא מקשיב לכלום. המורה הציעה אולי ריפוי באמנות - הוא ילד סופר יצירתי. רציתי לדעת אם הכיוון הוא נכון ואם לא אז מה המלצתכם. תודה
שלום רב, מדבריך עולה לילדך פערים משמעותיים בתחומים השונים (קוגניטיבי\רגשי\חברתי). פערי התפתחויות מובילים לא אחת למצבי תסכול וסבל בשביל הילד וגם לסביבתו. טיפול רגשי הינו מענה הולם שיכול לאבחן ולהציע דרך בה יוכל הילד להתמודד עם הקשיים הנלווים ולגשר על הדיפרנציאציה במישורי ההתפתחות השונים שבו. שדה הטיפול באומנות (מוסיקה, ציור, תנועה וכ"ו)מהווה קרקע נהדרת והזמנה חמה להתקדמות שכזו, במיוחד על רקע תאורך את הילד. בהצלחה, דן הלפרין.
דן תודה על תשובתך. לצערי איני מכירה מטפלים באיזור מגורינו (יבנה). דרך הקופה נעבור ייסורים וגם אינני מעוניינת לערב את גורמי החינוך כדי לטפל בילד. האם תוכל להמליץ לי על איש/אשת מקצוע או לכוון אותי לפחות לאן לפנות? אנחנו אובדי עצות ולא רוצים לחפש באינטרנט. תודה מראש
שלום, בני בן 11 חודשים בן בכור . אנחנו גדלים יחד בבית כלומר עדין לא בגן, ומשתדלים ליצור תעסוקה יומית שתכלול פגישה עם ילדים. למשל ביקור ומשחק בגינה , בגימבורי וכד לאחרונה הצטרפנו לחוג מוסיקה לטף החוג כולל בתוכו מפגש עם מנחה ובובות שונות, בחוג יש עוד בערך-10 6 פעוטות . בכל פעם שאנחנו מגיעים לחוג בני פורץ בבכי , בחוג יש בובה קבועה שמברכת את הילדים לשלום פונה לכל ילד ומאחלת לו יום טוב את הבובה מפעילה המדריכה. כאשר המדריכה מגיעה אל בני בידיעה כי הוא לא אוהב את הבובה היא מברכת אותו לשלום ללא הבובה ובכל זאת הוא בוכה , לאחר מכן הוא נרגע בעזרת מוצץ חיבוק שלי, אני לוקחת אותו אליי. בני הוא היחד בחוג שבוכה ונרתע מהבובה ומהמדריכה יש לציין גם כשהמדריכה שרה בקול גבוהה הוא מתחיל לבכות כאילו הוא מפחד שהיא עולה בשירה. חשוב לי להגיד שבבית אנחנו כל הזמן שומעים מוסיקה שרים וחוזרים על השירים שבחוג כדי שיכיר וירגיש בטוח בבית הוא לא בוכה גם אם שרים בחוזקה . רציתי לחוות את דעתך בברכה ותודה ...:)
נילי שלום, גילו הפעוט של בנך מציב בפנינו קושי וורבלי השולח אותנו לאי אלו השערות: בהמשך לחשיבתך,חרדת זרים מאובחנת בסיטואציות שונות ומגוונות בהם חווה הילד מצוקה אותנטית אמיתית כתוצאה מכך שהוא חש כי הוא לבד, ללא דמות מוכרת (אמא לרוב). האם בנך מגיב באופן שכזה גם בסיטואציות נוספות? בנוסף, ייתכן ותשקלי בדיקת שמיעה או בדיקה סנסורית\רגישות לסאונד (התייעצי על כך עם רופא הילדים). לבסוף, יתכן ובנך מאותת לך בדרכו שלו, שאינו רוצה ללכת לחוג זה (פחדים וחששות אצל ילדים בגילאים שכאלה, וגם בשלבים וורבלים מאוחרים יותר- נותרים לא אחת סתומים בעיני ההורים- נשאר לכבד אותם, להכיר בכך, ו'לזרום' עם הילד). באם הדבר מתגבש לדפוס וחוזר על עצמו גם בסיטואציות נוספות, מומלצת הערכת מומחה, וטיפול בהתאם. בהצלחה, דן
שלום, אני סיימתי לפני 3 שנים את לימודי התעודה במכללת לוינסקי (טיפול במוסיקה). אני מבינה שבקרוב יוסדר חוק בנוגע למקצועות הטיפול בהבעה ויצירה וכולם יצטרכו תואר שני. איפה אני יכולה להשלים היום את הלימודים שלי על מנת לקבל תואר שני? תודה!
רומי שלום, תהליך הסדרת חוק מקצועות הטיפול באמצעות יצירה והבעה (ובכללם גם תרפיה במוסיקה) נמצא בתהליך ארוך ומתיש שסופו לא ברור- התקדמויות לצד נסיגות שמורחות את הסדרת החקיקה. כנראה שהכיוון הוא לקראת דרישה לתואר שני ממוסד אקדמי מוכר על ידי המל"ג. ממליץ לך לברר באוניברסיטת בר אילן על תוכניות ההשלמה לתואר שני, לתרפיסטים במוסיקה. בהצלחה, דן
שלום רב, יש לנו בן בן 4.2 ועדיין לא גמול מחיתול. ( אח לבת בת 7) ילד רגיל, שמח , נבון , חברותי. אבל יש איזה מחסום שאיננו מצליחים לפרוץ. היינו בהדרכת הורים ואין סוף יעוצים ושום דבר אינו עוזר. הוא מחובר לחיתול ואינו רוצה להתקרב לחדר השירותים. אנו חשים שעם עבור הזמן זה ילך ויעשה קשה יותר. חשבתי אולי איזשהו אבחון וטיפול רגשי עם הילד יכול לסייע לו. אנו תושבי שוהם, והוא עתה נמצא בגן הדמוקרטי בשוהם ( כי לא יכולנו לרושמו לגן מועצה בגלל החיתול- לא רצינו לגרום לו לסבל ..)- שהסכים לקבלו גם אם יש לו חיתול. אשמח לדעת אם תוכל להמליץ לנו על מקום בשוהם שיכול לסייע. ובכלל, האם לדעתך טיפול בהבעה ויצירה יכול לעזור.
דליה שלום, לצערי לא אוכל לעזור לכם למצוא מקום באזורכם- פשוט לא מכיר. בנוסף, גילאי 4 הם אומנם מאוחרים ממוצע הגמילה אך אינם חריגים כל כך בקרב ילדים. נראה שישנו קושי שדורש התבוננות ותהליך טיפולי על ידי איש מקצוע: פסיכולוג או מטפל בהבעה ויצירה. מחזק אתכם בחיפוש אחרי מזור, בהצלחה, דן
שלום! מחפשת המלצות למטפלת באומנות מאזור המרכז לילדה בת שש. תודה
שלום רב, מפאת חוקי האתיקה של פורומים מהסוג הנ"ל אני מנוע מלהמליץ באופן ישיר על מטפל\ת זו או אחרת. תוכלי לעיין באלפון המטפלים של האגודה הישראלית לטיפול בהבעה ויצירה (יה"ת yahat.org.co.il ). בברכה, דן
שלום דן . יש לי אחיינית בת שנתיים וחצי עם עיכוב התפתחותי משמעותי, שיתוק מוחין. היתי רוצה לשאול אם תחום העיסוק שלך יכול לעזור. תודה.
גילי שלום, מפאת חוקי האתיקה של ניהול פורומים שכאלו, איני יכול להמליץ על שמות מטפלים, כמו גם לא עלי. תוכלי לברר דרך האתר הישראלי לטיפול בהבעה ויצירה ( יה"ת) http://www.yahat.org/. כמו גם להתעניין דרך קופת החולים עצמה. בהצלחה, דן הלפרין
לוי שלום, כנראה שטעיתי במתן התשובה הרלוונטית לשאלתך. טיפול בהבעה ויצירה, וטיפול במוסיקה בפרט ( תחום המומחיות שלי), נמצא יעיל ביותר במגוון לקויות וצרכים מיוחדים של אוכלוסיות שונות- ביניהם גם עיכובים התפתחותיים ושיתוק מוחין. בבירו שתעשי שימי דגש על מומחיות בעבודת המטפל עם ילדים קטנטים כמו שנתיים וחצי. כמובן שאני ממליץ בחום, בהצלחה, דן הלפרין
אשמח להמלצות לטיפול במוסיקה לילדה בת חמש וחצי באזור מודיעין דרך קופח מכבי
שלום רב, אני מטפל מנוסה בהבעה ויצירה והייתי רוצה לחתום חוזה התקשרות עם קופות החולים. כיצד עושים זאת? אל מי פונים? אודה על כל פרט שתוכלו למסור בברכה,
ג'ורג' שלום, סוגיית הטיפול בהבעה ויצירה בתוך קופות החולים השונים הינה מורכבת ממספר טעמים כמו סוג הקופה, הסמכת המטפל, תוקף אישור משרד הבריאות ועוד קריטריונים (שלעיתים משתנים). מומלץ לך לבדוק מול כל קופה האם קיים אצלם טיפול בהבעה ויצירה, ומה הדרישות הספציפיות. בהצלחה, דן הלפרין.
ג'ורג' שלום, סוגיית הטיפול בהבעה ויצירה בתוך קופות החולים השונים הינה מורכבת ממספר טעמים כמו סוג הקופה, הסמכת המטפל, תוקף אישור משרד הבריאות ועוד קריטריונים (שלעיתים משתנים). מומלץ לך לבדוק מול כל קופה האם קיים אצלם טיפול בהבעה ויצירה, ומה הדרישות הספציפיות. בהצלחה, דן הלפרין.
אני מצטרפת לשאלה. עם מי בקופות החולים מדברים. מהי הדמות/התפקיד שאני צריכה לחפש? להתקשר לאיזשהו סניף או שיש מרכז ראשי לקופות השונות? אשמח לקצת יותר פרטים. תודה!!! יעלי
בתי הבכורה בת 7.5 לא קוראת את המפה החברתית נכון, חסרת בטחון בכיתה ובעלת בטחון גבוה בחיק המשפחה. לעתים בעלת התנהגות ילדותית לגילה, בוכה על שטויות ופחות בוגרת מחברותיה. לכן נראה כי החברות איתן היא רוצה לשחק אינן מעוניינות להיות בחברתה ולהיפך בנות שמעוניינות להיות בחברתה ("הפחות מקובלות") בתי אינה מעוניינת לשחק איתן... מה עושים על מנת למנוע ממנה להיפגע חברתית ולהעצים את בטחונה העצמי גם בכיתה? המליצו לי לפנות לטיפול בהבעה ויצירה, מה דעתך? האם זה יכול לסייע? האם יש כאן בעייה ? האם בעצם הטיפול לא ניצור בעיה גדולה יותר? תודה מראש
ליאל שלום, מדברייך עולה כי אתה אבא חם ומעורב המודאג ממצבה של בתך. ראשית הייתי מציע לך להרחיב את התעניינותך בבתך- לדבר ולשאול למשל על המקומות בהם היא מרגישה חזקה בהם מול המקומות בהם היא חלשה. הרחבת והעמקת השיח באופן נינוח עד כמה שאפשר, יעזרו לך להבין טוב יותר את התמונה מזוויות נוספות. אז גם תוכל להרגיש האם היא במצוקה ואם כן, כדאי לטפל (לעזור...) בנוסף מומלץ לאסוף את ההסתכלויות השונות (מחנכת, יועצת, דמויות נוספות) על מנת להתרשם מהילדה בסביבות השונות. נראה שכאן יתגלו פערים משמעותיים ו'מופעים' שונים של התנהגויות ותפקודים. טיפול פסיכותרפי- בין אם על ידי פסיכולוג ובין אם על ידי מטפל מוסמך בהבעה ויצירה, הינה הזמנה להתבונן מעמדה אחרת על הדרמה הפנימית והחיצונית שחווה האדם, באופן שלעיתים קרובות מאפשר תיקון ושיפור ברווחתו ותפקודו של המטופל. בהצלחה דן הלפרין
מי שלא מכיר, אחת לשנה מתקיים פסטיבל סרטים לזכרה של מעין ספיר, נערה שנאנסה ונרצחה באכזריות ע"י נער בן 17. הפסטיבל מציג סרטים שנוצרו ע"י בני נוער בנושא אלימות ופשיעה. הסרטים הם תוצר של תהליך ריגשי וערכי שעוברים היוצרים סביב נושא האלימות והקשת הרגשית המובילה אליה. הנה לינק לסרטים שהוצגו בפסטיבל האחרון: http://www.mynet.co.il/home/0,7340,L-7455,00.html
שלום רב! ברשותי תואר ראשון בפסיכולוגיה. כרגע אני עובדת בהתנדבות שעות מרובות במוסד פסיכיאטרי, דבר שהבהיר לי שזה התחום בשבילי. השאלה שלי היא האם טיפול בהבעה ויצירה יאפשר לי לעבוד עם פגועי נפש באופן מוסדר גם לאחר הפרקטיקום? האם אוכל לקרוא לעצמי "מטפלת" כדת וכדין כמו פסיכולוגים ועו"ס קליניים? האם המכללה לחברה ואומנויות (לשעבר לסלי) טובה או שמומלץ ללמוד באחת האוניברסיטאות? תודה, רוני
שירי שלום, בהחלט ישנה עבודה רבה ומשמעותית בתרפיה בהבעה ויצירה עם אוכלוסיות שונות ביניהם פגועי נפש- מוסדות אשפוז ושיקום, עמותות ועוד. מעמד המטפלים בהבעה ויצירה נמצא במצב מתמשך של הגדרה חוקית (דרך מספר רב של ערכאות ודיונים ברמות שונות). כרגע הסטטוס אינו מוגדר ולכן כל אחד יכול על פי חוק להעניק טיפול שכזה, אך המצב הוא זמני, לקראת חקיקה מוסדרת של הנושא. מומלץ להתעדכן בדף הבית של האגודה הישראלית לתרפיה בהבעה ויצירה- יה"ת http://www.yahat.org/ בהצלחה, דן הלפרין
שלום, אני מבררת על לימודי טיפול בהבעה וביצירה רציתי לשאול מה ההבדל בין לימודי תעודה לתואר מבחינת ההשלכות אחר כך, האם קיים הבדל, כמו כן רציתי לשאול איפה ניתן לעבוד במקצועות הללו ומהי רמת השכר.
שירי שלום, ישנם מספר מוסדות מוכרים לצורך קבלת תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה, וישנם מוסדות המעניקים לבוגרים תעודת מטפל. מזה כ 8 שנים נושא החקיקה והגדרת תפקיד המטפל נמצא בתהליכים ארוכים ומפרכים ומתגלגל בין וועדות מומחים וועדות הכנסת. עד למצב חקיקה ברור (אנו עוד לא שם), משרד החינוך ומשרד הבריאות (2 הגופים המוסדיים הגדולים המעסיקים מטפלים במגזר הציבורי) מונחים לקבל ולהעסיק מטפלים משתי הקטגוריות (בעלי תואר שני או בעלי תעודה בלבד). בעתיד הדרישה תהיה לתואר שני- מי שיהיה ברשותו תעודה בלבד, יידרש להשלמות (קורסים פרונטלים + שעות פרקטיקום). לכן, המלצתי תהיה ללמוד תואר שני (הן מהבחינה האקדמית והן מבחינת הדרישות העתידיות של המחוקק). בכל אופן- מומלץ להיות יותר ממוקדת, באיזה תחום (מוסיקה, אומנות, דרמה, תנועה, ועוד) את מוצאת את עצמך יותר? מה קרוב לליבך?. בהצלחה בדרכך, דן הלפרין
היכן ניתן ללמוד לתואר שני קליני בטיפול באמנות חזותית? ידוע לי רק על אוניברסיטת חיפה, והמכללה לחברה ואמנויות (שעלות הלימודים בה גבוהה מאוד), האם ישנם מוסדות נוספים?
שמעתי לאחרונה על תואר בcouching psycology מכללה CPA שמביאה תחום חדשני בפסיכלוגיה המשלב תואר אקדמאי שני, או ד"ר בשילוב כלי אימון אישי. התואר מיועד לבוגרי תואר ראשון בתחומי מדעי ההתנהגות פסיכולוגיה וכו' וכן לאנשים בעלי תואר שני בפסיכלוגיה להמשך לדוקטורט. אשמח אם תיכנסו לאתר ותתרשמו, ולקבל ייעוץ ואת דעתכם http://www.studycoaching.org/hebrew/
שלום רב לכולם, אני מסיימת עכשיו את לימודי כמטפלת באמנות ומתחילה ללכת לראיונות עבודה. נתקלתי בשאלה מה השכר שלו אני מצפה ואינני יודעת מה השכר במגזר הציבורי. האם הוא בנוי לפי שעה או שזהו שכר גלובלי ומהם התנאים הנלווים? אשמח לשמוע מכם תשובות :) תודה רבה!
שלום רב וברכות על סיום הלימודים! היות ומקצועות הטיפול בהבעה ויצירה אינם מעוגנים עדיין בחוק כולל המסדיר את תנאי ההעסקה והרישוי (בתהליכים מתמשכים החל משנת 2004)- תחום זה הינו פרוץ וכפוף לתנאי השוק החופשי: במוסדות וארגונים שונים ישנם תנאים שונים ומשתנים המכילים פרטי העסקה ספציפיים לעובד. הדרך הבטוחה ללמוד על התנאים השונים הינה להתעניין בסביבות העבודה השונות + דרך מטפלים שכבר עובדים בתחום. באופן גורף, נכון להיום, אין כל רגולציה מכוננת המסדירה את התנאים. בנוסף, תוכלי לקבל מידע באופן ישיר במשרד החינוך\בריאות- כדוגמה למעסיקים מהמגזר הציבורי. בהמשך לכשתרצי לטפל באופן פרטי, תגלי שגם כאן כוחות השוק, היצע וביקוש, הם שמכתיבים את גובה השכר והתשלום. בהצלחה, דן הלפרין
הי דן, תודה רבה על העזרה, אכן אפנה למוסדות שהצעת. שבת שלום :)
אני מטפלת באומנות 14 שנה בעבודתי אני משלבת לפעמים גם כלים אחרים. אני יוצאת לשבתון ומחפשת קורס שבו אוכל לקבל כלים לעבודה בפסיכודרמה , או אפשר גם דרמה תרפיה. תודה
תמרה שלום, המוסדות העיקריים בארץ המעבירים תוכניות לימוד שונות בתחומי הפסיכודרמה והדרמה תרפיה הינם: מכללת סמינר הקיבוצים, מכללת לווינסקי, מכללת תל חי,מכללה האקדמית בית ברל, מרכז ISIS, מכון כיוונים ומכון לנדר. בהצלחה, דן
האם תואר שני בלסלי בטיפול בהבעה ויצירה מוכר על ידי המוסד להשכלה גבוהה בישראל?
היי זוהר, ביררתי גם אני בלסלי לגבי לימודי תואר שני, הבנתי שהם בקרוב מאד עוברים להיות מוסד ישראלי שייתן תואר שני מוכר ע"י המל"ג בטיפול בהבעה ויצירה כבר השנה. שיהיה לך בהצלחה.
שלום לכם, מניסיוני הצנוע, כדאי לקחת בזהירות רבה כל הבטחה של מוסד כלשהו לגבי תקפות ההכרה בלימודיו- ישנם מוסדות שמנסים כבר שנים ארוכות להתקבל למועדון ה'תואר השני', וחלקם לא יוכרו עוד זמן רב... כמובן שמוסדות שכבר הוכרו הינם ערובה בטוחה יותר לתקפות התואר. בהצלחה, דן
אין יותר לסלי ואין יותר תואר שני שם. כרגע נפתחת שם מכללה בשם המכללה האקדמית לחברה ואומנויות והם הגישו תוכניות למל"ג. שימו לב שהם מציגים את עצמם כמוכרים לתואר שני אך בפועל - לא כך הדבר. הם עדיין לא אושרו!
דוד היי אני ביררתי את הנושא לעומק, הם כבר אחרי 6 שנים של אישורים והם קיבלו היתר גם מהמל"ג וגם מהממשלה!!!, נכון שאין להם עדיין אישור קבוע, אבל ככה זה בכל תכנית חדשה שפותחים (גם באוני' ת"א, בינתחומי ועוד), הנוהל הוא שכל תכנית חדשה צריכה להיות בפיקוח בשנים הראשונות. הפיקוח אמור לוודא שהם מלמדים כפי שניתן להם בהיתר, וממה שאני יודעת מהשנים האחרונות כשניסיתי להירשם ללסלי ואח"כ למכללה החדשה הם מקפידים על כל תנאי הקבלה וממש לא מעגלים פינות. אני גם יודעת מחברות שלמדו שם בעבר שגם אז הם היו בפיקוח כשלוחה ועברו תמיד את הביקורות. אגב, אני נרשמתי השנה ללימודים... סופסופ...
שלום! מאד הייתי רוצה ללמוד לתואר שני או אפילו רק לתעודה טיפול שמשלב - כלומר גם ביבליותרפיה, גם טיפול בציור וגם במוסיקה. יש לי זיקה לשלושת דרכי הביטוי האלה ואני מרגישה שאני זקוקה ליותר מכלי טיפולי ממוקד אחד.
סליחה - שכחתי - גם טיפול בתנועה רלוונטי ומדליק אותי. אם יש שילוב איתו זה גם אחלה.
שלומית שלום, נראה שאת מחפשת: טיפול בשילוב אומנויות (מכיל בתוכו כלים וגישות משלל דרכי ההבעה האומנותיות השונות). במכללת לווינסקי יש מסלול המחבר בין תרפיה במוסיקה ותרפיה בתנועה. שווה לברר שם, בסמינר הקיבוצים ובמכללות אחרות שיקפצו כשתעשי גוגל " טיפול בשילוב אומנויות. שיהיה בהצלחה, דן
האם טיפול באומנות יכול להתאים לגיל 35 אחרי שנתיים של טיפול דינמי שנתקע/מבוי סתום ?
שלום רב, טיפול באומנות רלוונטי לאנשים רבים הנמצאים במצבים שונים. בקליניקה אנו רואים לא אחת מטופלים שעברו כברת דרך ארוכה ונעו בין טיפולים פסיכולוגים שונים, לא אחת מתוך תחושת חוסר חיבור וחוסר כיוונון מדויק להם. שדה האומנות נתפס לא אחת כסביבה פחות מאיימת. לאנשים המתקשים בערוץ הוורבלי תהיה חוויה שונה במרחב החדש. גם 'דברנים מקצועיים' יתנסו באופן עוקף מילים שייזמן להם למידה אחרת והתבוננות רבת ערך. הנחת היסוד העומדת בבסיס הטיפול בהבעה ויצירה טוענת שבכל אחד מאיתנו חבויים כוחות יצירה, כוחות הבעה, כוחות למוטיבציות ליצירת קשר וכינון תקשורת: ביננו לאחר, ביננו לעצמנו, וביננו ל'מופשט הגדול'. מעשה היצירה פוגש אותנו במקומות מאוד ראשוניים, גולמיים, ילדיים- לא אחת הם פונים לאזורים פחות מודעים, באופן עקיף וחודר לא פחות ממילים (לרוב יותר עמוק ובלתי אמצעי). הם מאפשרים חיבורים מפתיעים ומימושים אישיותיים שלא באו לידי ביטוי בדרכים אחרות, או מאירים זוויות הסתכלות והבנה נוספות על סיטואציה וחוויה. כל אדם באשר הוא יוכל לקחת חלק במסע מעין זה, ואין צורך בידע מוקדם. ידע קודם\ אהבה או תחביב יכולים לעזור למטופל בהתמקמותו בטיפול וכן להוסיף רבדים של עשייה ועניין בטיפול- אולם כאמור, אין 'צורך' אמיתי בגוש ידע כזה או אחר. טיפול בהבעה ויצירה הנו הזמנה למפגש אחר עם כוחות פנימיים וחיצוניים, בדרכים מגוונות ועוקפות מילים המחברות את האדם לחוויית העצמי, האחר, הסביבה, העולם והמופשט הרוחני. בהצלחה, דן הלפרין
הנני בן 33 נשוי + 2 ורוצה לעשות הסבת מקצוע לתרפיה באומנות. אני מחפש דרך לשלב את הלימודים ועבודה אולם בכל המוסדות מינימום הלימודים 2+ עוד יום נוסף לעבודה מעשית. גם כשייעצתי איתם אמרו מאד קשה לשלב עבודה ולימודים, מנסיונכם האם זה נכון? האם יש דרך שבא אוכל לשלב את העבודה והלימודים?
ראול שלום, אכן לימודי התרפיה (תואר שני או תעודה מוכרת ממוסד מוכר על ידי המל"ג) דורשים השקעה רבה של זמן פורמלי ועוד הרבה יותר מזה. כך גם כל תואר שני במקצוע אחר כלשהו. הקושי מוכר ומשותף לרבים וטובים. עם זאת, בכל מסלול לימודים שיוצא לדרך, ישנם סטודנטים מרקעים וחתכים שונים באוכלוסיה ביניהם גם אמהות ואבות המקיימים שגרת לימודים, עבודה והורות. אין לי פתרון קסמים בשבילך אולם אני נוכח שזה אפשרי- צריך מוטיבציה, התגייסות ואסטרטגיה כיצד ניתן לשלב במציאות מורכבת שכזו. זמן, מקום, עבודה, לימודים- דרושה לוגיסטיקה שלעתים אפשרית ולעתים לא. קשה אך אפשרי. שיהיה בהצלחה רבה בפתרון הסוגיה. דן הלפרין
האם המקצוע הזה בעל מוניטין בקרב המטפלים קונבנציונאלים? האם בוגרים משתלבים מיד לאחר הלימודים? האם הסטאז בתשלום ? מהו השכר התחלתי ? האם אפשר בכלל להתפרנס בכבוד? אם לא, כמה זמן צריך להתמקצע עד שמתחילים להרוויח סביר פלוס? לפני שאני עושה צעד כזה אני רוצה להיות בטוח שאני לא קופץ בנג?י בלי חבל תודה ראול
האם צריך ידע באמנות בכדי להיות מטופל באמצעות הבעה ויצירה? האם צריך נסיון או ידע בתנועה/מוסיקה/ דרמה וכיו"ב בכדי להבין את השפה הטיפולית ולהיות מסוגלים לקחת חלק אפקטיבי בטיפול שכזה?!
שלומית שלום, טיפול בהבעה ויצירה נשען על שתי רגליים משמעותיות: האחת- הפסיכולוגיה (כולל שדות תוכן וידע מהפסיכותרפיה, פסיכופתולוגיה, דיאגנוסטיקה ועוד). ואילו השנייה, האומנות, היצירה. כפי שהגדרת באופן מדויק, האומנות הנה שפה ותקשורת דרכה ניתן ליצור גשרים בין המטופל לעולמו הפנימי, בין המטופל למטפל ולדמויות אחרות משמעותיות, וכמובן למדיה עצמה- בין המטופל למוסיקה, לתנועה ולמרחב היצירתי לכשעצמו. הנחת היסוד העומדת בבסיס הטיפול בהבעה ויצירה טוענת שבכל אחד מאיתנו חבויים כוחות יצירה, כוחות הבעה, כוחות למוטיבציות ליצירת קשר וכינון תקשורת: ביננו לאחר, ביננו לעצמנו, וביננו ל'מופשט הגדול'. בכל אחד מאיתנו חבוי הילד שהוא אנחנו, ולכל אחד מאיתנו צרכים, רצונות, שאיפות, יכולות משחק וחיברות, שיתוף והבעה. מעשה היצירה פוגש אותנו במקומות מאוד ראשוניים, גולמיים, ילדיים- לא אחת הם פונים לאזורים פחות מודעים, באופן עקיף וחודר לא פחות ממילים (לרוב יותר עמוק ובלתי אמצעי). הם מאפשרים חיבורים מפתיעים ומימושים אישיותיים שלא באו לידי ביטוי בדרכים אחרות, או מאירים זוויות הסתכלות והבנה נוספות על סיטואציה וחוויה. טיפול בהבעה ויצירה הנו הזמנה למפגש אחר עם כוחות פנימיים וחיצוניים, בדרכים מגוונות ועוקפות מילים המחברות את האדם לחוויית העצמי, האחר, הסביבה, העולם והמופשט הרוחני. כל אדם באשר הוא יוכל לקחת חלק במסע מעין זה, ואין צורך בידע מוקדם. ידע קודם\ אהבה או תחביב יכולים לעזור למטופל בהתמקמותו בטיפול וכן להוסיף רבדים של עשייה ועניין בטיפול- אולם כאמור, אין 'צורך' אמיתי בגוש ידע כזה או אחר. בברכה, דן הלפרין
שלום רב, לא ברור לי כל כך מי רשאי לטפל ולהיקרא תרפיסט בהבעה ויצירה? היכן לומדים? מי מסמיך?! בתודה, ארנה
אורנה שלום, נושא ההכשרה למטפלים בהבעה ויצירה, נמצא מזה מספר שנים בתהליכי הגדרה וחקיקה- משא ומתן ארוך ומפותל בין ארגון העל, העמותה הישראלית לטיפול בהבעה ויצירה 'יה"ת', לבין הגוף המחוקק, הכנסת. נכון לרגע זה (והדברים האמורים דינמיים למדי ויכולים להשתנות בהתאם לעשייה הפרלמנטרית)- מטפל בהבעה ויצירה הוא אדם שהוכשר לכך וקיבל תעודת סיום לימודים\תואר שני ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. המטפלים עוברים מסלול הכולל למידה של תחומי תוכן מהפסיכולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכותרפיה וכן תחומים הרלוונטים להתמחותם (מוסיקה\תנועה\דרמה וכ"ו). בנוסף הם מלווים על ידי מדריכים מנוסים מתחומם, בבואם לתרגל את העבודה המעשית, הפרקטיקום. על מנת להתעדכן ברגולציה האקטואלית, מומלץ לעקוב אחר ההתפתחויות דרך אתר יה"ת של האגודה הישראלית לטיפול בהבעה ויצירה. http://www.yahat.org/index.asp בברכה, דן הלפרין
ביתי בת השתים עשרה סובלת מחרדות היא לא מוכנה בשום אופן ללכת לטיפול פסיכולוגי. היא ילדה מאוד יצירתית. והדבר שהכי מרגיע אותה הוא לשיר. חשבתי לשלוח אותה לתרפיה במוסיקה, האם זה יכול לעזור לה להתגבר על החרדות שלה? אם כן איך בדיוק?
מרינה שלום, מדברייך עולה צורך במתן עזרה ומענה למצוקה רגשית בה נתונה בתך. אצל אנשים שונים, ילדים ומבוגרים, מתעוררת לא אחת התנגדות לטיפול פסיכולוגי 'מסורתי'. טיפול בהבעה ויצירה יכול להוות גשר אלטרנטיבי בו יכולים המטופל והמטפל ליצור קשר טיפולי ביניהם, דרך שימוש באומנות כשפה לא וורבלית, פחות מאיימת ופחות סטיגמאטית. במידה וישנה נטייה מוקדמת של הילדה לכיוון המוסיקה (תחום של חוזק, בו היא מרגישה ביטחון וממנו יכולה לשאוב כוחות להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה)- הייתי ממליץ בחום לנסות תרפיה במוסיקה. בתהליך הטיפולי תערך הערכה של הצרכים, החוזקות והקשיים ולפיכך יקבעו המטרות הטיפוליות ואופני הטיפול השונים. מצוקות רגשיות (ביניהם חרדה), מהוות לעתים קרובות "עילה" לפנייה לטיפול בהבעה ויצירה. ממליץ לך לעיין בתשובה שכתבתי מתאריך 6/12/11 בנוגע לתרפיה באומנות. בהצלחה, דן
תודה רבה על תשובתך המפורטת בנוגע לשאלתי. ברצוני לדעת האם אתה מטפל בגילאי 12? היכן אתה מטפל? ובכלל איך אני יכולה להגיע לתרפיסטים במוסיקה מומלצים? תודה. מרינה .