מוצץ

היי יש לי סיפור לא כל כך פשוט מגיל 12 אני התחלתי להרטיב בלילה הוריי ניסו לעזור לי עם כל מני שיטות וגם הלכנו לאיזה חמש רופאים ואף אחד לא עזר לנו הרופא האחרון נתן לי תרופה לנסיון לקחתי אותה ברגע שיצאתי ממנו כמו שהוא אמר לי אחרי כמה שעות יצאתי עם חברים שלי לסרט ובדרך יצא לי שלשול מבלי שסמתי לב למזלי הוא לא היה רטוב מדי או בולט אבל זה בלט כאשר יצא לי גם פיפי כל הילדים צחקו עליי וגם חברה שלי עזבה אותי בגלל זה מאז אני עם חיתולים כל היום צריך להחליף לי הרבה פעמים וגם בבית ספר ולא ניתן להחביא את זה מאז התחלתי גם לעשות כל מיני דברים מאוד תינוקיים כמו למשל : התחלתי ליראות תוכניות לקטנים ויוצא שאני לא נהנה מהסדרות שאהבתי פעם ואני אוהב ליראות ערוץ הופ בנוסף אני גם התחלתי להיות רגיש ולבכות הרבה, אני גם התחלתי למצוץ אצבע ובסופו של דבר קנו לי מוצץ שלפעמים אני שם אותו גם ביום, התחלתי להפיל את כל הכוסות שאני שותה מהם וגם ללכלך את עצמי באופן מוגזם כאשר אני אוכל אז הוריי קנו לי בקבוק של תינוקות ומטרנה וגם סינר כאשר הם מנסים להרגיל אותי לאכול באופן נורמלי, אני גם התחלתי להינות יותר ממשחקים ילדותיים ואני זוכר שפעם אני הייתי יותר בטלפון ועכשיו אני משחק בלגו , במקלחת אני תמיד רוצה שאימא שלי תבוא לקלח אותי ולנגב אותי ,מאד קשה לי ללמוד ואפילו התחילו להיות לי שגיאות כתיב מאוד מוזרות שאפילו ילד בכיתה א יודע לא לעשות אותם למשל עכשיו שאני כותב אני בודק כל מילה הרבה פעמים , התחלתי לאהוב גיבורים של ילדים קטני ואני הולך להצגות שבהם אני הילד הכי גדול באולם וגם התחלתי לאהוב את הג'מבורי ובמקדונלדס אני תמיד רוצה את ההפתעה עכשיו זה כבר לא להפסיק להרטיב בלילה אלה להתחיל לגדול מחדש ומה שהכי משפיל זה שיש לי אח בן 5 שאני מדבר איתו בהנאה על מה היה בטלויזיה וגם משחק איתו לא כאח גדול אלה כאח בן אותו גיל פעם הייתי מאוד מקובל בבית ספר שלי ועכשיו אף אחד לא רוצה להיתקרב אליי כי אומרים שיש לי ריח רע בגלל החיתול הפעם הכי משפילה שהיתה לי באירוע הזה היא שהיתה שביטה בבית ספר שלי ואימא שלי לא יכלה להשאיר אותי לבד בבית אז היא לקחה אותי לגן של אח שלי ואמרה לגננת שאני ממש כמו תינוק (כמובן בשקט כדי שאני לא ישמע אבל בכל זאת שמעתי) ואז הגננת הסכימה אבל חברה שלי לשעבר במקרה הגיע לשם כשאימא שלי נפרדה ממני ומאחי וצחקה עליי שאני הולך לגן אני מודה שנהניתי בגן כאשר שיחקתי עם הילדים וגם שרתי איתם שירים וישנתי איתם צוהוריים והיתנהגתי כמו ילד רגיל בגן והבושה היתה כאשר הגננת החליפה לי חיתול ואפילו הילדים שם לא היו עם חיתול אני פשוט לא יודע מה לעשות אבדתי כמעט כל דבר שהיה לי בחיים כולל הציונים ואפילו כמעט השאירו אותי כיתה ואפילו שכלו להוריד אותי לזמן מסוים לכיתה א' כדי שאני אוכל ללמוד שם דברים ששכחתי אני מתחנן לפיתרון או לרופא שאולי יוכל לעזור לי ולפחות להוריד ממני את החיתולים שהרסו לי את החיים (סליחה על הפירוט ועל ההודעה הארוכה )

אני גם בן 13 והורים שלי מחיבים אותי לשים טיטול בגלל שאני עושה פיפי במכנסים לדוגמא שבוע שעבר נסעתי באוטובוס ופתאום שמתי לב שכל המכנסים שלי רטובות וגם אתמול הלכנו כמה חברים ופתאום כול המכנסים שלי רטובות וכל החברים שלי צחקו עלי אני כבר חודשיים ככה ובבית ספר היועצת מחליפה לי וגם אני אם אצבע בפה אז אתה לא היחיד שיש לו טיטול

תקשיב אני בן11 ואני רוצה מוצץ מתרנה ואפילו חיתולים שתינוקות כנראה והרבה פעמיים אני עושה קקי במכנסים ואני רואה רוב הזמן תוכניות לקטנים הכתב שלי אומרים שהוא כתב חרתומים ואני רגיש מאוד בקיץ כול הדברים שאתה אמרת אאני או רוצה או עושה זה דחף מסוים שיש לאנישים להיתנהג כמו תינוקות לרצות חיתולים לתינוקת בקבוקים מוצצים למצוץ אצבע לעשות במכנסים להרבה אנשים שי את זה זה בסדר עם אין לך אתה יכול לעבור לאיזה מידה שיש של חיתולי תינוקות המידה רק תלויה בהיקף מותניים שלך מקוה שהראיתי לך שחיתולים זה לא כזה נורא ואפליו כיף גדול והיתרן

תקשיב אני בן 13 ואני מחותל התחלתי להרטיב בגיל 21 אני כל שנייה אני רוצה מוצץ וחיתולים של תינוקות ומתנה בבית הספר שלי היועצת מחליפה לי חיתול ושמעה לי מוצץ כול הזמן שאני בוכה בחדר שלה אז חבר אתה לא היחיד שיש לו חיתול ומוצץ.

אייך אתה בן 13 ואתה מרטיב מגיל 21???

הי, יש לי תינוק (ראשון), הוא בן 7 חודשים. הוא מאד ערני, סקרן, חברמן, חייכן... אבל יש כמה דברים שטיפה מדאיגים אותי: 1. הוא רק עכשיו מתחיל לאט לאט להתחיל להצליח לשבת. 2. הוא לא יודע לזחול בכלל, ולמעשה שונא להיות על הבטן ולא מוכן להישאר יותר מכמה דקות (הוא שנא את זה די מההתחלה, ויש לציין שהתחלנו לשים אותו על הבטן קצת מאוחר, בגיל כמעט חודש). 3. הוא צוחק ומשמיע צעקות (של התרגשות, לא בכי) אבל הזמן היחיד שבו הוא איכשהו ממלמל זה כשהוא "מתלונן", חוץ מזה שום מלמולים, הברות, כלום. וגם לא מנסה לחזור אחרינו. 4. הוא בכלל לא שם משקל על הרגליים כשמחזיקים אותו בתנוחת עמידה, הכפות רגליים שלו אפילו לא מצליחות לגעת ברצפה אלא הוא מקפל אותן. 5. למרות שניסינו ללמד אותו, הוא לא יודע למחוא כפיים, לא מצליח להכניס מוצץ לפה, אמנם מושיט יד לצעצועים שהוא רוצה אבל אם לא מצליח להגיע אפילו במילמיטר אז לא מנסה להגיע. אני כמובן גם אדבר על זה עם אחות טיפת חלב שלו - אבל עד אז, יש תובנות? מילות הרגעה/הלחצה?

שלום רב, בני בן שבעה וחצי חודשים. היה מתעורר בלילה לשתי האכלות ובדרך כלל חוזר לישון עד 6 בבוקר. שעת ההשכבה שלו היא בין 6:30-7:00 בערב והוא יודע להרדם עצמאית. לאחרונה החלטתי לגמול אותו לפחות מהאכלה השנייה כי הרגשתי שהוא לא באמת רעב. העניין שעכשיו הוא מתעורר לקראת ארבע חמש בבוקר ולא מצליח לחזור לישון. אני מנסה בכל דרך להחזיר לשינה, החדר חשוך מאוד ואין לא גירויים בכלל, הוא מנסה לישון אבל כאילו לא מצליח. כמובן שזה משפיע אחר כך על היום כולו והוא הרבה יותר עייף. אני כבר ממש מותשת ולא יודעת מה לעשות. מה יקרה כשאנסה לגמול מהארוחה הראשונה?!

כמה ימים זה יכול לקחת? אני כבר שבוע ערה כל לילה בערך שעתיים עד שהוא חוזר לישון. זה לא שהוא מנסה להגיע לציצי כדי לינוק, הוא כאילו בכלל לא רוצה לאכול פשוט מתקשה לחזור לשינה. כמו שאמרתי, בתנומות היום ובהשכבה בלילה הוא יודע להרדם עצמאית כשאני לא בחדר אני פשוט לא מבינה למה הוא לא יודע לחזור לישון כם בארבע בבוקר?