הדרכת הורים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

ליל הסדר: מה נשתנה הלילה הזה?

חג הפסח כבר בפתח ואיתו ארוחת ליל הסדר המסורתית. עבור ילדים, בעיקר קטנים, ארוחת החג יכולה להיות אירוע משעמם, מייגע ומתסכל. 7 עצות שכדאי להורים ליישם כדי שערב החג יהיה נעים ואפילו מהנה עבורנו, המבוגרים, שמתכוננים כמדי שנה לארוחת החג המיוחדת של ליל הסדר הכל כבר ידוע וברור מראש. אנו יודעים היכן נתארח או את מי נארח, אילו מאכלים עלינו להכין, אילו מתנות לקנות ואפילו יודעים כיצד נתלבש לארוחת החג. אבל מעבר לכך, לנו כמבוגרים, יש כבר ניסיון לדעת כיצד תיראה ארוחת החג. אנחנו מסוגלים להעריך מתי יסתיים החלק הראשון של ההגדה ונוכל כבר לאכול, יודעים מי מהמוזמנים אוהב להאריך בסיפורים ומכירים את כל הבדיחות המשפחתיות והמנהגים המשפחתיים החוזרים על עצמם מדי שנה. בניגוד אלינו, לילדים שלנו אין את הידע הזה וגם לא את הזכרון המצטבר של חגיגות קודמות, ולכן חשוב לייצר תיווך הורי ולאפשר גם להם היערכות מוקדמת. כך נעשה את מירב המאמצים להבטיח שארוחת החג תעבור בנעימים לכל בני המשפחה – מבוגרים...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להדרכת הורים

בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש לקראת הבחירות לכנסת ה-21 פנינו לעשרה רופאים מתחומי התמחות שונים ושאלנו: מהי משאלת הבחיר...
ללמוד עוד על הדרכת הורים
ט"ו בשבט הגיע, חג לתעודות!-תמונה

כיצד נכון להגיב לתעודה שהילד מביא הביתה? הורים, שימו לב:...

מאת: לאה שטרן
01/02/2017
יש לכם ילדים? זה ממש לא אומר שאתם צריכים לשכוח מסקס-תמונה

המחסור החמור בשעות שינה, קשיי ההנקה והעייפות המצטברת, הם...

מאת: אפרת מנור
06/02/2019
הורה מול מורה: איך נתנהל נכון?-תמונה

אנשי החינוך שמלמדים את ילדינו מבלים איתם שעות רבות, ולמעשה...

מאת: לאה שטרן
02/09/2018
הצבת גבולות לילדים: מהי הדרך הנכונה?-תמונה

הורות בעידן הטכנולוגי כרוכה באתגרים רבים. כיצד ניתן לבסס...

מאת: ד"ר איתי זיו...
22/10/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להדרכת הורים?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הדרכת הורים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום, הבת שלי בת 3 ו 9 חודשים, ילדה מבריקה ומיוחדת במינה. היא ילדת סנדוויץ לאח בן 6 ולאחות בת 10 חודשים. התחלתי לגמול אותה בגיל שנתיים ו7 חודשים בערך (מה שהיה קשה מלכתחילה ולא ניתן לומר שהיא הייתה גמולה לחלוטין והיא עדיין עם טיטול בלילה),בעודי בהריון היא הייתה מרטיבה באופן יומיומי כאשר הפעמים שהלכה לעשות בשירותים היו אחת ל...והרוב בתחתונים....כבר עברה כמעט שנה ויש עליות ומורדות,ובעיקר מורדות,וזה פשוט לא מפסיק...היא מראה "אהבה" אלימה לאחותה ומציקה לה באופן תמידי.. אני ממש מתקשה כי שום שיטה (להחליף ולשתוק,לתת לה להחליף לבד,להעניש ולכעוס,לחבק ולהגיד לא נורא...) כלום לא עובד. היא מתחילה גן עירייה, עצתך בבקשה.

הי אילנה, אני יודעת שתהליך גמילה שנמשך כ"כ הרבה זמן יכול להיות מייאש ומתיש עבור ההורה...יחד עם זאת מתוך התיאור שלך לתחושתי ישנם דברים חשובים יותר שצריך לתת עליהם את הדעת. זה נשמע לי שביתך לא מקבלת מענה על איזשהו צורך עמוק. העובדה שהיא אוהבת באלימות אולי מעידה על כך שחסר לה משהו בקשר איתכם ההורים, זמן, תשומת לב לחלקים מסוימים שבה. העובדה שמעולם לא נגמלה כראוי אף היא עשויה להעיד על צורך רגשי לא מסופק (בהנחה שנשללו בעיות פיזיולוגיות). זה אחד המקרים שאני באמת מציעה לך להתייעץ באופן אישי ולהעזר בהדרכת הורים. לחשוב יחד מה חסר שם, מה עוד צריך לקרות שלא קורה, לקבל חידוד ודגש שלא נמצא.. לפעמים די בשלוש ארבע פגישות כדי להאיר עיניים ולהעזר. כמובן שהשאיפה היא שכתוצאה מכך גם הגמילה תגיע וזה בפני עצמו יעיד על וויסות רגשי טוב יותר אצל ביתך ועל מצב רגשי מאוזן יותר. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים אזור מרכז 0523873044

שלום ירדן, מודה לך על תשובתך המקצועית והמהירה. חשוב לי לציין שהייתי במפגש אחד להדרכת הורים בו הוסבר לי שצריך להניח לזה לחלוף בכך שלא נביע כעס אלא נסביר שהפיפי מקומו באסלה,ובשעה שהיא מפספסת לציין שזה לא בסדר ולתת לה להחליף לעצמה,ללא התניות וללא עונשים...מבחינת חוסרים,אנחנו משתדלים לתת לה את מלוא תשומת הלב ואנחנו הורים שנותנים המון חום ואהבה ולעיתים,אני מודה,לי קצת קשה יותר ההתמודדות מאחר וה"דווקא" מתבטא בהכל.בכל פעם שאני שולחת אותה להתפנות היא אומרת שאין לה וכמה דק לאחר מכן היא עושה על עצמה...חשוב לציין שהיא עושה על עצמה רק פיפי...אנחנו נותנים לה מחמאות אין סופיות ומדגישים לה שהיא אהובה למרות הכל...אבל עדיין יוצא לי לכעוס לא מעט פעמים ולהגיד לה שזה לא נעים ליהיות בריח של פיפי ומאיימת להחזיר טיטול או לחזור לגן של קטנים...הדרכת הורים זה הפתרון היחיד לעצתך? תודה רבה

הי אילנה, התשובה היא כן, אבל כנראה שלא הדרכה הורית מהסוג שהיית בה, לא כזו שמתמקדת בנתינת עצות, אלא הדרכה על ידי פסיכולוג/ית קלינית של ילדים, המתמחה גם בהדרכת הורים (או מטפל רגשי מוסמך אחר העובד בשיטה "דינמית" ובעל ניסיון בהדרכה הורית). הדרכה שתאפשר לך להבין ולעבד חלק מהרגשות השליליים שלך כלפיה (שעולים אל מול ההרטבות הנשנות), שתעזור לך להבין מה חסר לביתך למרות כל החום והאהבה שהיא מקבלת. לתחושתי יש כאן התנהגות שהיא עם צבע "דווקאי", מחאתי, כעוס..שמיועדת להשיג משהו, לבטא משהו..מה זה המשהו הזה, צריך לגלות, ולכן בעיני זו לא בעיה של גמילה כשלעצמה. שימיו לב, אני אומרת את כל זה בהנחה ששללתם בעיות רפואיות, חשוב להיזהר ולא להניח הנחות פסיכולוגיות לפני שאלו נשללו. כל טוב ובהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים אזור מרכז 0523873044

ד"ר צנגן שלום רב, בתנו ילדה בת 6.5, בוגרת והתפתחה באופן תקין מכל הבחינות. החלה ללמוד בכיתה א' השנה בבית ספר חדש לאחר מעבר דירה, השתלבה יפה מבחינה לימודית וחברתית. לפני כ3 שנים הגענו אליך בגלל עצירות קשה ובריחת צואה, וגם שתן, לאחר אשפוז בגלל פיילונפריטיס, ולאחר מכן וניתוח התקנת סטנט בדרכי השתן. היה ברקע חשש ליפול לאסלה לאחר שנפלה לאסלה בבית החולים. המלצת בין היתר על טיפול בפגלקס ואכן הטיפול היה יעיל והיא חזרה ליציאות סדירות בשירותים בתוך מספר ימים. לאחר מספר חודשים הורדנו בהדרגה את מינון הפגלקס עד שהופסק לחלוטין. מאז, בשנים האחרונות, היו 2 אירועים של רגרסיות (צואה+שתן) בתקופות בהן חל שינוי משמעותי מבחינתה (גן חדש, ומעבר דירה), בשתי הפעמים הבעיה נפתרה עם שינוי התנהגותי ומעקב קרוב יותר שלי ושל אביה, ללא שימוש בפגלקס. בשבוע האחרון, לאחר שעברה חיסונים ומאוד התנגדה והשתוללה, החלה בריחת צואה בכל יום, שהשיא אתמול כאשר ברח לה לראשונה בבית הספר ,מה שגרם למבוכה גדולה מאוד ואף הערות מצד חבריה לכיתה. התחלנו אתמול מיד במתן פגלקס 8 מ"ג (בינתיים רק אתמול בערב) ודיברנו על ישיבה בשירותים מדי בוקר אחרי ארוחת הבוקר. יש לציין שהיא משתפת איתי פעולה יפה, ואנחנו מקפידים שלא לכעוס עליה על בריחות הצואה. היום ישבה בשירותים בבוקר ועדיין ללא יציאה. הדרכתי אותה ללכת גם בבית הספר לשירותים לאחר ארוחת הבוקר באופן יזום. היא אוכלת ירקות ופרות בכמות סבירה, ושותה די הרבה מים. בזמנים "רגילים" ללא בריחות צואה, הולכת לשירותים והיציאות בדרך כלל מגיעות "דחוף" (מתאפקת בזמן משחק למשל, ייתכן שיש חשש בגלל שהיציאות מאוד גדולות, אבל היא לא התלוננה על כאבים). ששוחחנו אתמול היא התלוננה על כאבים/פחד סביב הליכה לשירותים. כמו כן היא סיפרה לי שבבית הספר ילדים לפעמים לא מורידים את המים אחרי יציאה וזה מגעיל אותה, והיא חוששת שזה יקרה גם לה. לכן היא מעדיפה להתאפק ואז הקקי לוחץ לה ובורח. לפני שנקבע אצלך תור נוסף, אשמח להכוונה ראשונית האם מינון זה של פגלקס סביר בגילה או שכדאי להעלות מינון? ובנוסף, האם כדאי לפנות לטיפול רגשי/ביופידבק או כדאי להסתפק בשלב זה בפגלקס+ליווי שלנו? מיותר לציין שזה גורם לה למועקה גדולה מאוד, ואנחנו חוששים שזה יגרום לבידוד חברתי... תודה רבה! שרית

להערכתי יש צורך בטיפול משולב, גם ריכוך צואה עם נורמלקס, במינון שצריך להתאים לה. בשבוע ראשון כנראה 16 גרם ב240 מל שתיה ולפי התגובה להחליט באיזה מינון להמשיך. בנוסף יש לשלב הדרכת הורים. אנא פני אלי דרך מרפאת גסטרו ילדים בוולפסון.

להערכתי יש צורך בטיפול משולב, גם ריכוך צואה עם נורמלקס, במינון שצריך להתאים לה. בשבוע ראשון כנראה 16 גרם ב240 מל שתיה ולפי התגובה להחליט באיזה מינון להמשיך. בנוסף יש לשלב הדרכת הורים. אנא פני אלי דרך מרפאת גסטרו ילדים בוולפסון.

מעונינת לבצע דרך רפואה משלימה שיהיה טיפול אמין. האם טיפול כזה מומלץ ויעיל לבעיות בויסות הרגשי וקשיי התארגנות ?

הי שיר, טיפול מהסוג הזה יכול בהחלט עשו להיות מאוד יעיל לטיפול בבעיות שציינת אבל בגילאים האלה אף טיפול אינו עומד בפני עצמו. תמיכת ההורים היא קריטית ולכן ללא הדרכת הורים מתאימה, שום טיפול לא יעבוד כמו "קסם". כמו תמיד מדובר בתהליך טיפולי שלוקח זמן ומצריך כאמור את התגייסות ההורים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

בת שלי בת 12 באה לבקר אותי שבוע. באמסטרדם שם אני מטעמי עבודה . בבית יודעת אנגלית טוב מאוד וכאן היא לא מצליחה לדבר. מבינה טוב מה אומרים לא מצליחה לענות אפילו כמה הברות באנגלית. רק איתי מדברת ברוסית. ועוד דבר, היא בלחץ נפשי זה אם הפסדנו רכבת או חשמלית פורצת בבכי מגיבה בסטרס. בזמן האחרון גם המורה שלה אומרת יש לה סטרס יותר מדי. מה זה הסטרס בגיל 12איך לא מצליחה לדבר אנגלית בכלל כאן ויודעת בבית? היא אמרה מתגעגעת לאבא אבל שהיא פה נראה לא שמחה

הי ויקטור, התשובה בגוף השאלה...זה בדיוק מה שזה, סטרס, מתח שמקשה על מיצוי פוטנציאל, ומתח יכול לחוות גם תינוק בן יומו... כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי עבורה שיעזור להרגיע את המתח שחווה. הדרכת הורים היא חלק בלתי נפרד מטיפול בגילאים האלה וכך גם אתם ההורים תוכלו להבין יותר את מקורות המתח ולתמוך בה מולם. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044