פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני

פורום זה מיועד לאנשים שעברו אירוע לב (התקף לב), צנתור, ניתוח מעקפים או מסתמים, השתלת קוצב או דיפיברילטור, השתלת לב וחולים עם אי ספיקת לב. הפורום נועד לתת מענה לשאלות בתחום הפעילות הגופנית לשיקום הלב, להורדת גורמי הסיכון (כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול וכו') ולמניעת אירוע לב חוזר. מטרת הפורום לענות על שאלות, כגון: - כיצד להתחיל פעילות גופנית לאחר אירוע לב? באיזה מינון? אילו פעילויות מתאימות? - מהם הדגשים לפעילות גופנית לחולי לב? - כיצד לחשב את הדופק המומלץ בעת פעילות גופנית לאחר אירוע לב? - האם ישנן הנחיות מיוחדות לחולי לב בעלי לחץ דם גבוה? לחולי סוכרת?
635 הודעות
593 תשובות מומחה

מנהל פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני

26/09/2010 | 13:44 | מאת: נםים

בן 56 ללא מחלות רקע,לא מעשן הולך בין45-50 דקות 4-5 פעמים בשבוע והשאלה כמה פעמים בשבוע צריך ללכת כי שמעתי כמה דברים והמליצו לי שיש צורך לתת לגוף ושרירים לנוח ולא לגרום לכיוצם,אני הולך בכדי לשמור על כושר ולהוריד שומנים בדם 228הכללי. תודה מראש וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

נסים שלום רב, נשמע לי שאתה הולך מספיק פעמים. ניתן ללכת כל יום תלוי באיזה קצב. אם אתה הולך 4-5 פעמים בשבוע בקצב בינוני ומעלה, כלומר מרגיש שאתה מתאמץ (אך לא מידי), מסוגל להוציא משפטים קצרים מהפה (לא מתנשף מיד אך גם לא מנהל שיחות ארוכות) זה בהחלט מספיק. לא רצוי לבצע 7 הליכות בשבוע בקצב מהיר על מנת לתת לגוף לנוח, להימנע מפציעות ושחיקה מיותרת. אם אתה רוצה ללכת מידי יום, אז שים לב שפעמיים הן בקצב מעט יותר איטי. המלצה שלי היא להוסיף פעילות מעט שונה כגון אופניים או שחייה אם אפשר על מנת להרגיל את המערכות בגוף (לב, שרירים) לפעילויות אירוביות שונות, אך זה איננו חובה. בברכה, יעל

25/09/2010 | 16:36 | מאת: אביב

שמי אביב בן 22 אני רוקד 3 פעמים בשבוע וחוץ מזה בימים שאני לא רוקד אני עושה בבית אימוני כוח: שכיבות שמיכה, כפיפות בטן, מתח, סקאוטים(איך שרושמים את זה) הייתי מוסיף גם ריצה אך אני לא יודע אם זה יזיק לי או לא משום שאני רוצה בעזרת תרגילי הכוח לעלות במסת השריר...אז שאלתי היא האם הוספת ריצה כמה פעמים בשבוע לאימונים שלי תהיה הגזמה ולא תיתן לי לעלות במסת השריר משום שבנושא האירובי אני גם ככה כבר רוקד 3 פעמים בשבוע אז האם הריקוד שאני עושה שהוא 3 פעמים בשבוע מספיק כדי לא להרוס את העליה במס השריר שלי? או שזה בסדר שאני אוסיף גם כמה אימוני ריצה? אשמח מאוד אם תוכלי לעשות לי סדר בדברים אני רק רוצה לדעת אם הוספת הריצה לא תהרוס לי

לקריאה נוספת והעמקה

אביב שלום, מתנצלת על העיכוב, הייתי בחופש... הריצה איננה הורסת דבר, היא רק יכולה להוסיף למסת שריר מאחר והיא גם מחזקת שרירים. היא איננה הורסת מסת שריר, היא אומנם שורפת אנרגיה אך האנרגיה הזאת מגיעה בעיקרה מסוכרים (פחמימות) ושומנים. חלבונים (מהם עשויה מסת השריר בעיקרה) אינם מקור אנרגיה עיקרי אלא זניח ביותר וזאת במידה ואוכלים נכון. כלומר, אם לא חסרה לך כמות קלוריות מהמזון והינך מזין את עצמך בכמות מספקת של חלבונים, מסת השריר לא תיפגע כלל. מאחר ואתה רוקד 3 פעמים בשבוע, אינני מאמינה שעליך להוסיף גם ריצה. לרוב ריקוד (תלוי איזה סוג) הוא אירובי מספיק ו-3 פעמים בשבוע זה לא רע. אם הינך רוצה להוסיף גם ריצה אין שום בעיה, לא הייתי מוסיפה באותו יום שאתה רוקד על מנת לא להגזים ולא להגיע לפציעות מיותרות... מקווה שעזרתי, יעל

16/09/2010 | 09:08 | מאת: עודד אלחנני

ליעל בוקר טוב.ע"פ בקשתך אני מבקש להזכיר לך לשלוח לי את הקבצים.שלחתי לך גם במייל אחר,פשוט לא ידעתי אל איזה מייל לשלוח.ליתר ביטחון המייל שלי הוא:oded-elhanani@bezeqint.net הרבה תודות על הסיוע והרצון הטוב.חג שמח וחתימה טובה מעודד אלחנני.

לקריאה נוספת והעמקה

עודד מתנצלת אבל שלחתי לך כבר מזמן את הקבצים, לא ברור איך לא הגיעו אנסה שוב. אנא שלח לי הודעה אם אינך מקבל אותם היום. חג שמח, יעל

14/09/2010 | 11:14 | מאת: נורית

האם לדעתך יש אפשרות לחזור למכון כושר רגיל אחרי 3 חודשים ופעילות סדירה של הליכה של 40 דקות כל יום??? האם במכוני הכושר הרגילים יש פיזיולוגים??? האם יש בקופות החולים פיזיולגים שיכולים לבנות תוכנית שתיוסם במכון כושר רגיל???

נורית שלום, באופן עקרוני ניתן לחזור לחדר כושר באישור הרופא המטפל או הקרדיולוג. היה עוזר אם הייתי יודעת מה עברת ומה מצבך היום. את המטופלים שלנו בשיקום הלב אני מכירה היטב ויכולה להמליץ באופן אישי האם להישאר במסגרת תחת פיקוח מקצועי ורפואי או שהם יכולים להירשם לחדר כושר רגיל. אינני יכולה להמליץ לך באופן אישי. לרוב אין פיזיולוגים בחדרי כושר רגילים, על אף שחלק החלו להשתמש בהם כחלק מהצוות וזה מבורך. לדאבוני למדריכי חדר כושר ברובם אין את הכלים להתמודד עם חולי לב וכבר נתקלתי בהוראות שגויות ולכן יש להיזהר. בחלק מקופות החולים החלו להכשיר צוות מקצועי לפעילות גופנית לחולי לב. רצוי לברר בסניף שלך. בכל אופן אם את צריכה ייעוץ או סיוע או תוכנית בסיסית, צרי עמי קשר, אפילו במייל שלך ואוכל לנסות לעזור. בברכה, יעל

15/09/2010 | 08:56 | מאת: נורית

אני בת 56 עברתי אוטם קשה לפני 3חדשים, צונטרתי,נשארתי אם תפקוד של 40% וצלקת בשריר. עברתי דרך מנהרת הפחד וכעת אני מנסה לבנות חיים מאוזנים , הייתי מטופלת בקרדיוסטייל בתא אבל אני מתקשה לעשות את הדרך מהרצליה(למעלה משעה וחצי )וסביב ביתי יש המון מכוני כושר. אני צועדת באופן עצמאי כל יום במשך 30-40 דקות בדופק ממוצע של 120 (בשיא מגיעה ל140)ומרגישה בסדר בצעידה, האם זה מספיק? לכמה זמןזה מספיק??? האם יש אפשרות לעבוד באופן פרטי עם פיזיולוג שיבנה תוכנית שתבוצע בחדר כושר רגיל??? תודה על תמיכתך נורית

נורית שלום, זה בהחלט מספיק לצעוד כל יום כ- 40 דק'. אך אם את רוצה להוסיף פעילות, ובהחלט מומלץ לגוון ולהפעיל כמה שיותר שרירים ולהתחיל לבצע תרגילי כוח, התקשרי לקרדיוסטייל אחרי החגים ביום א' או ד' ואנסה לעזור לך. 03-7644646 בברכה, יעל

13/09/2010 | 18:40 | מאת: עודד אלחנני

עברתי לפני חודש ניתוח מעקפים.אני גר בצפון רמת הגולן.מידי יום אני הולך בקצב בינוני כחצי שעה.מכון השיקום הקרוב ביותר נמצא במרחק שעתיים נסיעה.האם אני יכול לקבל הדרכה לגבי תרגילים וכושר.אני מרגיש טוב עם קצת כאבים בעצם החזה.אודה לך אם תוכלי לסייע לי.בברכת שנה טובה עודד אלחנני.

לקריאה נוספת והעמקה

עודד שלום, לדאבוני מכוני השיקום כיום פרוסים בין חיפה לבאר שבע ואין מספיק מכונים גם במרכז ובעיקר בצפון ובדרום. ראשית אני מפנה אותך למאמר שפורסם פה ונמצא מימין בשם: "לתת תשומת לב ללב". הוא מפרט את הפעילות לאחר התקף או ניתוח. לא מומלץ כרגע לבצע תרגילים כנגד התנגדות כלומר, עם משקולות או גומיות או כל אביזר שיכול להעמיס על הגוף. אפשר לבצע תרגילי חיזוק ללא אביזרים אך שאינם מעמיסים על אזור החזה. כרגע יש להתרכז בתרגילים אשר מיועדים לשיפור טווח התנועה. קשה לי לפרט לך את התרגילים ממש, אך אשמח לשלוח לך קבצים עם תרגילי חיזוק ושיפור לטווח התנועה אם תצרף לי את המייל שלך. לגבי הכאבים באזור הניתוח, כמובן שזה נורמלי ויכול לקחת מספר חודשים עד להטבה ממשית. בתרגילים שאשלח לך אפרט כללי זהירות (במידת הצורך) שימנעו כאבים מאזור החזה. מחכה למייל, יעל

09/09/2010 | 14:51 | מאת: שמעון

שלום אני בן 49 עם מעט לחץ דם וקצת שמן מתאמן 3 פעמים בשבוע בשיטת טבטה (20 שניות פעילות 10 שניות מנוחה כפול 8=4 דקות אמון)בגלל חוסר זמן מה דעתך? בתודה מראש שמעון

שמעון שלום, לצערי אין נוסחאות קסם. לא לשווא קבעו כל ארגוני הבריאות הגדולים בעולם שעל מנת להביא לתוצאות מיטביות יש לבצע פעילות כ- 5 פעמים בשבוע למשך 30 דק' מינימום. זה נכון שאימון אינטרוולים נמצא לא פחות טוב מאימון אירובי מתון אך לפי מחקרים רבים שנעשו על מאות נבדקים אימון האינטרוולים צריך להימשך לפחות 20 דק' (בהשוואה לאימון אירובי מתון של 30 דק'). המחקר של Tabata הוא מחקר אחד שנעשה על 7(!) נבדקים בלבד. התוצאות אינן משקפות את המציאות. על מנת לאזן לחץ דם, אימון אירובי צריך להימשך לפחות 30 דק', ובמחקרים לא נמצא כי לעצימות גבוהה יש השפעה טובה יותר על לחץ דם מאשר אימון מתון. מבחינת משקל ו/או אחוזי שומן - כידוע יש להתמיד בפעילות ארוכה יחסית (מעל 30 דק') על מנת לנצל את מאגרי השומן בגוף לאנרגיה. גם מבחינת עלות קלורית: ב- 4 דק', לא משנה כמה הקצב מהיר, השריפה הקלורית היא שולית. לכן כפי שאמרתי, אין קיצורי דרך, במקרה שלך (לחץ דם, ירידה במשקל, שיפור הכושר הגופני ומניעת מחלות לב) יש להתמיד בפעילות של לפחות 30 דק' ביום, בקצב מתון-גבוה. בברכה, יעל

יעל שלום רב עברתי ניתוח לב לפני 5 שבועות .החלתי בשיקום בבלינסון לפני כחודש ,הפגישות הן בתדירות של פעמיים בשבוע. א.אם הפעילות הגופנית היא כזו טובה מדוע רק פעמיים בשבוע? ב.האם מותר לבצע פעילות גופנית נוספת בימים שאין בהן מפגשים ובכלל כמה ימים בשבוע מותר לבצע פעילות גופנית?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ראשית החלמה מהירה. א. הפעילות בשיקום הלב מתבצעת רק פעמיים בשבוע מסיבה עיקרית והיא על מנת לתת שירות לכמה שיותר אנשים וגם מסיבה כלכלית כמובן. אין היום מכון שיקום בארץ שיכול לתת שיקום לב 5 פעמים בשבוע לכל חולי הלב. אך חשוב לזכור שמטרת שיקום הלב היא לא להכניס לכושר את המטופלים, אלא לתת מסגרת אשר תספק צוות רב מקצועי וכלים על מנת להתמודד עם האירוע שעברת ועל מנת ללמד אותך מהו אורח החיים הנכון מעתה ואילך (מבחינת פעילות גופנית, תזונה, התמודדות רגשית וכד'). ב. את הפעילות הגופנית מומלץ לבצע 5 פעמים בשבוע. מלבד הפעמיים שאתה מבצע במכון יש להוסיף בין 2-3 פעמים בשבוע ולבצע פחות או יותר את אותם המאמצים שהינך מבצע בשיקום. השיקום נועד לתת כלים לביצוע פעילות גופנית נכונה באופן עצמאי. המטרה היא שתוכל לבצע את הפעילות שהותאמה לך גם לאחר שתסיים את תהליך השיקום. מוטב כי תתייעץ עם הפיזיולוג בשיקום הלב בבלינסון לגבי ההמלצות המתאימות לך באופן אישי שהרי הוא מכיר את מצבך הבריאותי ומצב הכושר הגופני שלך טוב יותר ממני. אם הינך מעוניין ביותר מפעמיים בשבוע במכון השיקום, תברר במכון השיקום בבלינסון, ישנם מכוני שיקום שמאפשרים הוספת ימי פעילות (לרוב בתשלום נוסף). בברכה, יעל

26/08/2010 | 08:45 | מאת: ניר

שלום רב, אבי בן 63,לא סובל בדר"כ מבעיות רפואיות, היסטוריה של מחלת לב(אמא). עבר לפני כחודש שני צנתורים בהפרש של שבוע (מכיוון שהצינתור הראשון היה קשה יחסית העדיפו לדחות קצת)צינתור אחד עם סטנד, ולפני כשנה את הצינתור הראשון גם הוא עם סטנד. כיום נוטל תרופה לדילול דם על בסיס יומי. אנו והרופאים מקווים בזאת שתמה מסכת הצינתורים. עובד בעבודת כפיים פיזית, אך מתלונן בעיקר על קשיי מאמץ בפעילות אירובית כגון עליית מדרגות לקומה רביעית. כיצד לדעתך ניתן לבנות כושר מתאים? איך מתחילים? איזה תרגילים מתאימים? האם חייב ליווי מקצועי? בתודה, ניר.

לקריאה נוספת והעמקה

ניר שלום, ראשית אני מפנה אותך למאמר המפורסם בפורום: "לתת תשומת לב ללב". הוא מפרט את כל השלבים איך להתחיל פעילות גופנית לאחר אוטם, צנתור או ניתוח מעקפים. מאוד חשוב להתחיל מהנקודה המתאימה לך, כלומר מרמת הכושר הגופני שלך. דרך טובה לבדוק זאת היא על ידי בדיקת מאמץ (ארגומטריה) אליה אפשר לקבל הפניה מרופא המשפחה. אם הוא איננו רואה צורך בבדיקה פשוט התחל בהליכות של 20-30 דק' כ- 5 פעמים בשבוע בקצב איטי - בינוני במישור. עם הזמן תעלה את משך ההליכה לכ- 45-60 דק' (תוך כ- 3-6 חוד' תלוי איך תרגיש) ותתחיל לשלב עליות ואפילו מדרגות כחלק מהאימון. עם הזמן תגביר את הקצב לבינוני פלוס. בהמשך רצוי לשלב תרגילי חיזוק. אני תמיד חושבת שלהיות במסגרת ותחת פיקוח (לפחות בהתחלה) זה רצוי, אך לצערי סל הבריאות איננו מכיר עדיין בצנתור שלא לאחר אוטם ולכן אינך זכאי לשיקום לב, על אף שאני ממליצה בחום בכל זאת לברר בקופת החולים שלך. אתה יכול להירשם לחדר כושר בשביל ההדרכה המקצועית ובניית הכושר הגופני באמצעות מכשירים שונים, אך קח בחשבון שלמאמנים לרוב אין זיקה מקצועית למחלות לב ויש לנקוט במשנה זהירות ולא להגזים. אשמח להיות לעזר בהמשך, יעל

23/08/2010 | 17:16 | מאת: כדורי

שלום יעל אחלה אתר אני בן 48 לאחר אוטם לפני שלושה חודשים לאחר 3 צינטורים עם סטנטים שהאחרון היה ביום חמישי 19.8 אני מרגיש דיי טוב וכבר עשיתי הליכה של 20 דקות ואני רוצה להמשיך ולעשות ספורט כולל בריכה והליכות לצערי אין באזור הגליל שום מכון לשיקום הלב הכי קרוב נמצא בחיפה שזה שעתיים פלוס נסיעה אז אני רוצה רק שתעני אם אפשר להמשיך הכל לבד תודה על הכל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, וודאי שאפשר להמשיך הכל לבד. אם לא ביצעת בדיקת מאמץ, ארגומטריה, רצוי שתשאל את הרופא אם הוא ממליץ לבצע בעוד כמספר שבועות, על מנת לראות שהכל בסדר ולבדוק את רמת הכושר הגופני, הדופק ולחץ הדם במאמץ. לגבי ההליכות תנסה להגיע ל- 30 דק' ב- 3 שבועות הקרובים. לאחר מכן נסה להעלות את משך ההליכה לכ- 45 דק' ובמקביל מעט להגביר מהירות. נסה להגיע לקצב כזה שמביא אותך למאמץ די טוב, אך לא קשה מידי, כזה שתוכל להתמיד בו 45 דק'. מבחינת בריכה, בעיקרון אין בעיה, אך מרבית הרופאים מממליצים להמתין כ- 3 חוד' מהצנתור. רצוי להתייעץ עם הרופא שלך. כמובן יש להתחיל בשחיה רגועה, אולי סגנון חזה או גב או חתירה בקצב רגוע ועם הזמן להגביר את הקצב. כמובן חשוב קשר עם רופא וקרדיולוג שינהלו מעקב אחר טיפות תרופתי, בדיקות תקופתיות כגון אקו, ארגומטריה ובדיקת דם. אשמח להיות לעזר בהמשך דרכך, מאחר ולצערי אכן אין מכוני שיקום באזורים רבים בארץ. בברכה, יעל

שלום יעל, אמי עברה לפני כשבועיים ניתוח החלפת 2 מסתמים והשתחררה לביתה לפני כמה ימים. היא בת 59 ולפני 5 שנים עברה ארוע מוחי שהשאיר אותה עם חולשה של צד ימין(יד ורגל). איני מצליחה לשכנע אותה בחשיבות ההליכה לאחר הניתוח. יש לה בבית הליכון שמתאים לקצב הליכה איטי ביותר. השאלות שלי: 1. האם ניתן להשתמש בהליכון במקום הליכה בחוץ? 2. מה החשיבות של ההליכה להחלמה לאחר הניתוח? האם לחוסר ההליכה שלה יש קשר לכאבים החזקים מהצלקת ולעצירות שהיא סובלת ממנה? תודה מראש שרון

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרון, ראשית החלמה מהירה לאמך. החשיבות בפעילות גופנית לאחר ניתוח מסתמים היא רבה. מאחר והמסתמים נמצאים בתוך חדרי הלב, יש צורך להרגילם לזרימת הדם בלב. בזמן פעילות זרימת הדם עולה, קצב הלב עולה וכמובן שהכל עובר דרך המסתמים. כמובן שלאחר ניתוח יש צורך בפעילות הדרגתית ביותר הן בגלל המצב הרגיש והכאבים מהניתוח והן בשל הצורך להרגיל את המסתמים החדשים או את אלה שתוקנו בהדרגה. לכן, יש להתחיל בהליכות קצרות של כ- 5 דק' כ- 3 פעמים ביום עד אשר אפשר להוסיף זמן להליכה ולהגיע ל- 10 דק' ובהמשך אף ל- 20 דק' פעם אחת ביום. באופן כללי רצוי להתחיל מהליכה בחוץ או אף בתוך הבית כי ההליכון איננו מרגיש בטוח לכולם. אולם, בעקבות האירוע המוחיה והחולשה בצד ימין, אמך אולי תחוש בנוח יותר אם תוכל ללכת לאט על הליכון תוך כדי אחיזה. אם אמך חשה כאבים ממש חזקים מהניתוח, אולי כדאי שתמתין מעט ורק תנסה להתהלך מעט בבית ולהניע את הגפיים (הרמות ידיים עד גובה חזה, סיבובי צוואר עדינים, הנעת מפרקי הרגליים וכד' וכל זאת בעדינות). אם הכאבים אינם נוראיים, שתתחיל הליכות כפי שתארתי קודם. אינני מאמינה שלכאבים מהניתוח יש קשר לחוסר פעילות, הם נובעים קרוב לוודאי מהפעולה הכירורגית אותה עברה. אולם, לפעילות גופנית יכולה להיות השלכה חיובית על עצירות שכן היא מסייעת בתנועתיות גם של מערכת העיכול. המלצתי היא להפנות את אמך למכון שיקום הלב הקרוב לביתה. ניתוח מסתמים הינו כלול בסל הבריאות. בשיקום הלב ידאגו לכל צרכיה. בברכה, יעל

20/08/2010 | 07:34 | מאת: בן פור

שלום יעל. לפני חודש וחצי עברתי ניתוח לתיקון שני מסתמים מיטרלי וטריקוספידלי נאמר לי שיש שיקום לב כמו בבית אייל בצפון יש לי עדיין כאבים בעצם החזה וביחוד בשיעול האם זה מונע פעילות ספורטיבית ולחכות או אפשר כבר להתחיל?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, הכאבים בחזה אינם אמורים למנוע תחילת פעילות קלה. נסה לבצע הליכות קצרות ללא "מכשולים" בדרך כגון: עליות גבוהות, בורות וכד' על מנת שלא תטלטל או תאמץ את הגוף. הכאבים האלה יחלפו עם הזמן, בינתיים יש לנקוט במשנה זהירות על מנת לשמור על האזור המנותח. מבחינת הלב והמסתמים אתה יכול לבצע פעילות קלה, כגון הליכות כל יום כ- 20-30 דק' לפי היכולת שלך. כשתגיע לשיקום תקבל הנחיות נוספות. החלמה מהירה. יעל

16/08/2010 | 18:02 | מאת: ציפי

שלום רב, בעלי בן 50 עבר אוטם לפני ארבעה חודשים הוא עושה פעילות גופנית בשיקום הלב פעמים בשבוע כל פעם שעה. אני יודעת שזה לא מספיק. מה היית ממליצה להוסיף לפעילות הנ"ל. בתודה ציפי

שלום ציפי, הייתי מציעה לבעלך להיכנס לשיחה אצל הפיזיולוג של שיקום הלב ולשאול אותו על כך. ייתכן והפיזיולוג לא המליץ על פעילות נוספת בשלב זה מסיבה זו או אחרת, או שהמליץ ובעלך אינו מיישם... בעיקרון מומלץ להיות פעיל לפחות עוד 2-3 פעמים בשבוע ולבצע פעילות בין 30-60 דק' בקצב אותו הוא מבצע בשיקום הלב. כפי שציינתי, רצוי כי יתייעץ עם הפיזיולוג שמכיר את מצבו הבריאותי ומצב הכושר הגופני שלו כיום. בברכה, יעל

15/08/2010 | 17:36 | מאת: יצחק

ליעל שלום אני מתאמן כשנה וחצי בחדר כושר ואני בן 51 בבדיקת אקו לב נאמר לי שעברתי התקף לב בצינטור ברוך השם לא היה צורך בפעולה קרדויולוגית (במילים אחרות הכל תקין אין תרשת עורקים) השאלות שלי הם : א ממה יכול להיות ההתקף ב מדוע קשה לי להעלות לאורך זמן את הדופק ולו גם לדופק של 115-125 מה ניתן לעשות כדי כן להעלות את הדופק וזה כדי לשפר סיבולת לב ריאה בתודה יצחק

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב יצחק, האם נקבע בוודאות כי עברת התקף לב בעקבות האקו, או שיש רק חשד? אינני רופאה ולכן אין לי הסבר רפואי מקצועי לתת לך אך בקצרה: ישנם לעתים התקפי לב שנגרמים כתוצאה מקריש דם שנוצר ויצר חסימה זמנית (שגרמה להתקף) ואז קריש הדם הצליח לעבור הלאה ולהיעלם עם זרם הדם. ולכן לא חייבת להימצא טרשת עורקים משמעותית על מנת שיקרה התקף. ישנם גורמים נוספים להתקף לב ללא טרשת כגון עוית בעורק (spasm). לגבי הדופק: מהו דופק המנוחה שלך? האם אתה נוטל תרופות כלשהן הקשורות ללב? מהי הפעילות הגופנית אותה אתה מבצע? לאחר מענה על שאלות אלה, אוכל לנסות להסביר את הדופק. בברכה, יעל

19/08/2010 | 08:07 | מאת: יצחק

ליעל שלום להלן תשובות לשאלותיך א. בבדיקת האקו נקבע בוודאות כי עברתי התקף . ב. דופק לב במנוחה הוא כ 60. ג. אינני לוקח תרופות הקשורות ללב ד. הפעילות שאני מבצע בחדר כושר היא על המכשיר האליפטי 60 דקות שבו אני לא מצליח להחזיק מעמד בדופק של 115-120 ולאחר מכן אני עובד על המכשירים של המשקולות פעילות זו אני עושא בדרך כלל 4 פעמים בשבוע בתודה מראש על התיחסותך יצחק

31/07/2010 | 22:44 | מאת: ראסטר

מדריך הכושר שלי אמר שכדי לדעת בדיוק מה דופק המטרה שלי עלי לערוך בדיקה כזו בקופת חולים. מה שם הבדיקה והאם היא באמת הבדיקה המדויקת ביותר? תודה

שלום לך, אני מניחה שהוא התכוון לבדיקת מאמץ (ארגומטריה) על אף שלא תמיד אפשר להוציא ממנה מספיק נתונים. הבדיקה הכי מדויקת היא צריכת חמצן מירבית ומדידת סף חומצת חלב. בדיקות אלה נעשות במכונים מיוחדים לכך, כגון וינגייט. אינני רואה סיבה לבדוק מהו דופק המטרה שלך אלא אם עברת אירוע לב או שאתה ספורטאי מקצועי הצריך להתאמן ברמות גבוהות במיוחד. אימון גופני למטרת כושר גופני ובריאות, לא צריך להיות בנוי על דופק מטרה. אם אתה מתעקש, ניתן לבדוק את דופק המטרה גם באימון רגיל, המאמן שלך אמור לדעת איך לעשות את זה. הוא יכול להביא אותך למאמצים גבוהים ולבדוק מהו הדופק המקסימלי אליו אתה מגיע ותוך כדי לבדוק את רמת הקושי שלך. שוב, אינני רואה צורך לבדוק מהו דופק המטרה שלך אלא לעבוד לפי רמת היכולת שלך, להתקדם לפי יכולת. כאשר הדופק ירד במאמץ מסוים, ניתן להעלות את דרגת האימון. בברכה, יעל

01/08/2010 | 18:57 | מאת: ראסטר

תודה על תשובתך. הסיבה שאני מעוניין לעשות בדיקה כזו היא כדי לההיזהר לא להגיע לקצב לב מסוכן מידי או לאימון לא יעיל, קל מידי, מצד שני. אני בן 40 , בריא, אבל לפי החישוב המסורתי של 220 פחות הגיל וכו, אני לא מסוגל לרוץ יותר מ 5 דקות רצופות מבלי להגיע ל90-95 אחוז דופק, שזה קצב לב לא סימפטי. ואני הולך יום יום במכון הליכות מהירות ללא הבעיה. רק בריצות. מה דעתך על נוסחת קרבונן, האם היא עדיפה ומדויקת יותר מהשיטה של 220-גיל וכו?

23/07/2010 | 18:19 | מאת: אלי סלמה

עוסק בספורט מבקש הכוונה לספורט מתאים והרמת הכושר הגופני

אלי שלום, על מנת לתת לך "מתכון" אישי אצטרך נתונים רבים כגון: 1. גיל 2. מתי עברת את אירוע הלב. מה בדיוק עברת: התקף, צנתור, ניתוח וכד'. 3. האם יש לך גורמי סיכון (לחץ דם גבוה, סוכרת וכד') והאם הם מאוזנים כרגע. 4. באיזו רמת כושר אתה, מה נהגת לעשות עד ההתקף לפעילות גופנית? 5. האם אתה סובל מסימפטומים (כאבים בחזה, קוצר נשימה). 6. האם ביצעת בדיקות מאז האירוע, אם כן מה היו התוצאות. 7. האם אתה סובל ממגבלות גופניות כלשהן: כאבי גב, ברכיים וכד'. כמה שיותר פרטים תיתן לי, כך אוכל להתאים לך את הפעילות. באופן כללי, לאחר אירוע לב ישנן הנחיות מפורטות במאמר הנמצא פה בפורום בשם: "לתת תשומת לב ללב". אני מאמינה שתוכל להיעזר בו. במידה ותהיה מעוניין בתוכנית אישית יותר, שלח לי את הנתונים שציינתי ואנסה לסייע כמה שאפשר באמצעות פורום ללא היכרות אישית. בברכה כושר ובריאות, יעל

20/07/2010 | 14:19 | מאת: שלמה

אני בן 61 סוכרתי ולוקח בין השאר נורמיטן 12.5 מג'. אודה לך אם תוכלי לאמר לי מה דופק המטרה שאין לעבור בפעילות על הליכון.כיצד הנוסחא לוקחת בחשבון את השפעת הנורמיטן על הורדת הדופק?

לקריאה נוספת והעמקה

שלמה שלום, תודה על פנייתך. אינני אוהבת כל כך לתת מספר לדופק מטרה מאחר והוא תלוי בהרבה גורמים ולאו דווקא בנוסחא. אם תוכל לספק לי נתונים נוספים, אוכל לנסות להגיע לטווח דופק מתאים: 1. מהו דופק המנוחה שלך כפי שנמדד לאחר ישיבה של 5 דק'? 2. האם ישנם סיבוכים מהסוכרת כגון: בעיות ברגליים, פגיעה עצבית, פצעים, נימולים או חוסר תחושה בגפיים? 3. האם אתה נוהג לבצע פעילות גופנית? אם כן פרט: כמה פעמים בשבוע, איזה סוג פעילות, כמה זמן, באיזה קצב? 4. האם אתה מרגיש טוב בזמן הפעילות? האם יש כאבי חזה, קוצר נשימה, עייפות, כאבים בשרירים, קושי כל שהוא? 5. האם ביצעת לאחרונה בדיקת מאמץ? אם כן, מה היו תוצאותיה? האם הייתה עדות לאיסכמיה? לאיזה דופק הגעת בבדיקה? 6. האם הסוכר מאוזן? האם בדקת סוכר לפני פעילות ואחריה לאחרונה? אם כן, מה היו הערכים? מהו ערך ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) בבדיקה האחרונה? אם תוכל לענות לי על שאלות אלה בפירוט, אוכל לנסות להסביר על הדופק. באופן כללי ועל קצה המזלג: יותר חשוב מהדופק הוא לבצע מאמץ בינוני שאינו קל ואיננו קשה, שאינו גורם לך לעייפות או כאבים. בגלל הנורמיטן (ולעתים בגלל הסוכרת) הדופק לא יעלה יותר מ- 20 פעימות לדקה מעבר לזה שבמנוחה. לעתים הוא יכול לעלות ב- 50 ואף יותר במאמץ. יש שוני רב מאדם לאדם. בברכת כושר ובריאות, יעל

25/07/2010 | 14:23 | מאת: שלמה

תודה יעל. לשאלותיך: 1.במנוחה הדופק יכול להיות 65 וגם 78. 2. אין סיבוכים. 3. הליכון כ 35 דק' כ 3 פעמים בשבוע ולא באדיקות במהירות של 4.5 קמ"ש 4.מרגיש טוב אך אני מתנשף ולא כיף לי והדופק יכול להגיע ל 115ול 120 5.לא עשיתי לאחרונה בדיקת מאמץ. 6.אחרי הפעילות מדדתי סוכר כ 120 ה A1C 5.8 7. למה את מתכוונת שהפעילות לא תגרום לעייפות?!האם הכוונה במנוחה אחרי הפעילות. בקיצור הפעילות לא נעשית מכיף אלא מצורך בריאותי.

15/07/2010 | 11:24 | מאת: יוסי

שלום רב! בן 54 בדרך כלל בריא אקו במאמץ תקין. אני עושה הליכה מהירה כ-8 ק"מ בזמן של שעה ו-15 דקות. ומתאמן במכשירים שהעיריה התקינה במסללולי הליכה. את הפעילות הזאת אני עושה 6 פעמים בשבוע. אני מעשן כחצי קופסא ליום. השאלה שלי האם זאת פעילות סבירה או מאומצת מדי ביחס לגיל שלי. תודה מראש יוסי

יוסי שלום, הפעילות שלך נשמעת לי מצוינת בהחלט. הקצב של ההליכה מצוין, אתה פעיל ברוב ימות השבוע וגם מחזק את שרירך. כמובן שאינני יכולה להתעלם מהעובדה שאתה מעשן. כאמור, סיגריות הן האויב העיקרי של הלב והריאות ואם אתה מבצע פעילות גופנית על מנת לשמור על בריאותך שהרי אתה חוטא למטרה... בברכת כושר ובריאות, יעל

17/07/2010 | 23:34 | מאת: יוסי

אני באמת רוצה לעשות מאמץ עליון להפסקת העישון את באמת חמודה.

01/07/2010 | 14:18 | מאת: יסמין

שלום בני מתעמל מגיל 13 במכון כושר הוא מתעמל 5 פעמים בשבוע פעמיים בשבוע אירובי ושלוש פעמים הרמת משקולות ומכשירים כמובן שיש פיקוח אך שאלתי היא האם יש אפשרות שמאימוני הכוש ר תתפתח בעיה הורמונלית בעתיד או בכלל האם יש סיכון מאימוני הכושר יש לציין שהילד בן 14 ובשנה הוא פיתח גוף מפותח ושרירי היום הוא תאמן 5 פעמים בשבוע ולאחרונה הוא משלב אימון של שעתיים גם אירובי וגם כוח משקולות תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אינני מתעסקת בתחום של ספורט ילדים, אך לאור העובדה שיצא חוק המתיר לילדים מגיל אף יותר צעיר להתאמן בחדר כושר, אני מניחה שאין נזק. אבל, כמו בכל גיל ובכל תחום, אין צורך להגזים. המינון בשבוע נשמע הגיוני לנער אך השאלה מה הוא עושה באימון עצמו מבחינת כמות התרגילים, המשקלים שהוא מרים וכד'. אפשר לבוא איתו לאימון ולהתייעץ עם המאמן, באמת רצוי לא להגזים כדי לא לפגוע בשרירים, ברקמות ובגידים. בברכה, יעל

27/06/2010 | 21:28 | מאת: עופר

לפני כ 5 שנים עברתי צינתור ומאז אני בפעילות גופנית. בתחילה במכון לשיקום לב ( שנה וחצי ) והיום בחדר כושר רגיל. שאלותיי הינן: א.האם לבצע חימום גם לפני הליכה על שרירים קרים לחלוטין? ב. האם לבצע אימון אירובי לפני אימון המשקולות או להיפך? מטרתי המוגדרת הינה עבודה על סבולת לב ריאה. ג.אני מבצע 4 פעמים בשבוע. פעמיים אני מתחיל בהליכה ומטפס במהירות באופן איטי עד למהירות 7 ואז עובר לריצה של כ -25 דקות במהירות שמתחילה ב 9 מגיעה ל 10 וחצי וחוזרת ל9 . הדופק במהלך הריצה הינו 160-165 . מסיים בהורדה הדרגתית עד להליכה. כל האימון נמשך כ-45 דק. פעמיים נוספות כ 50 דק' הליכה מהירה בשיפוע של 3-4% .דופק מקסימום 150 ורק בשיא המאמץ. 3 פעמים בשבוע אני מוסיף אימון כח כ 25 דק, השאלה היא האין זה עומס יתר? למותר לציין שאחרי האימון אני יוצא ליום עבודה. האם יש חשש לנזק מצטבר עתידי? האם אימון בעצימות גבוהה "טוב יותר"בהיבט של שיקום לבבי? תודה מראש עופר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב עופר לא ציינת את גילך ולכן קשה לי להתייחס לדופק ולעומס אך אנסה: א. החימום יכול להיות חלק מההליכה. ברגע שאתה מתחיל באופן הדרגתי, זהו החימום. תוסיף קצת תנועות למפרקים העליונים: סיבובי כתפיים, זרועות אבל בגדול הליכה היא חימום נהדר. ב. לגבי מה שבא קודם, זה עדיפות אישית. אני אישית מעדיפה (ומרגישה על עצמי) להתחיל באירובי, כי אחרי האימון האירובי אני באמת מרגישה איך כל המפרקים חמים ותרגילי הכוח באים לי ביותר קלות ובפחות מכאובים (כמובן לאחר הפסקה של 5-10 דק' ביניהם). ישנם כאלה שיגידו שהאימון האירובי מעייף אותם מידי והם מעדיפים להתחיל הפוך. ג. לגבי העומס: עושה רושם שאתה מתאמן לפי הספר: 6 פעמים בשבוע אירובי ו- 3 פעמים אימון כוח. בעיניי אפשר בהחלט להסתפק ב- 5 פעמים בשבוע אירובי ופעמיים כוח. נזק של ממש לא אמור להיות, וודאי אם אין בעיות כבר היום (בעיקר אורטופדיות כגון כאבי גב, ברכיים וכד'). לגבי הלב, אני מקווה שאתה מבצע בדיקות תקופתיות הכוללות בדיקת מאמץ, אקו לב ובדיקות דם אחת לשנה. במידה והכל תקין, המשך כך! ישנם לא מעט מחקרים שמראים שלעצימות גבוהה יש יתרון במדדים מסוימים הקשורים ללב, בעיקר עלייה בכולסטרול טוב, ירידה במשקל (אם יש צורך) ואיזון סוכר. אך לעתים לא כדאי להגזים ולהעמיס על הלב ופעילות בעצימות בינונית בהחלט מביאה לשיפורים לבביים ובגורמי הסיכון. אשמח להיות לעזר בהמשך, בברכה, יעל

28/06/2010 | 19:49 | מאת: עופר

תודה על תגובתך המהירה. אני בן 50.

קורות חיים פרטים אישיים: שם: עבדאלקדר רידא תאריך לידה: 13.9.74 ארץ לידה: ישראל כתובת: טייבה המשולש. ת.ד 3777 קשר: דואל –reda_asg@hotmail.comסלולארי- 0526262908 השכלה: תואר ראשון – חינוך גופני תואר שני – פיזיולוגיה של המאמץ – אונ' תלאביב מדריך כושר גופני + התמחות ילדים מדריך כדורגל עבודה וניסיון מקצועי: מרצה לפיזיולוגיה מכללת סחנין לחינוך גופני מרצה לפיזיולוגיה שולחת וינגייט בירושלים (ymca) מדריך לחינוך גופני במגזר הערבי מחוז מרכז במשרד החינוך מורה לחינוך גופני בבית ספר חט"ב אלסלאם טייבה. • מנהל פרויקט מגמת ספורט ופרחי רפואה בבית ספר חט"ב אלסלאם טייבה. • מאמן קבוצת כדורגל ילדים א' טייבה. . יכולת להעביר את החלק העיוני (במיוחד פיזיולוגיה של המאמץ ועוד) בכל קורסי ההדרכה –כדורגל כדורסל חדר כושר • שחקן כדורגל מגיל 10 -33 שחקתי בקבוצת הפועל כפר סבא ליגה לאומית (ליגת העל היום ) בשנות 93-95 הפועל טייבה 95-97 ליגה ארצית ולאומית בני טייבה ליגה ב טירה ליגה ב הייתי בנבחרות ישראל לנערים ונוער בשנות 87-92 . שפות: ערבית: שפת אם עברית: רמה מצוינת. אנגלית: קריאה ברמה טובה מאוד, כתיבה ודיבור ברמה טובה. מחשב : שליטה בוורד -פאוור פוינט- אינטרנט מאגרי מידע בפיזיולוגיה של המאמץ תכונות אישיות- רצינות , עקביות , סבלנות , סמכותיות ושאפתנות

לקריאה נוספת והעמקה

תודה לך על פנייתך. במידה ואשמע על משהו אשמח להפנות. בברכה, יעל

10/06/2010 | 12:25 | מאת: white gold

אני חיה עם אפילפסיה נרכשת (לא מולדת) מילדות, לפני 4 שנים, מאחר והתרופות, שקיבלתי אז, הפסיקו להשפיע, ומאחר וההתקפים גברו, ניסיתי תרופות שונות, שרק הרעו לי, עד שהרופאים מצאו את התרופות, שחזרו ואיזנו אותי. היום אני כבר שנה וחצי ללא התקפים, אינני אכלנית גדולה בכלל (לא אוהבת מטוגן, לא אוהבת שומנים, מעדיפה ירקות ודגים על בשרים ועופות, אוכלת מנות קטנות מאוד, 3 ארוחות ביום ובאמצע אגוז מלך 1, או 2 בוטנים, 3 פעמים ביום - כי אמרו לי לפזר יותר ארוחות לאורך היום. רק בערב, אחרי הארוחה, אם אנחנו יושבים לראות סרט, אני נהנית עם כולם מפופקורן) - אך לפני 4 שנים עליתי במשקל, בהיקפים שלא הגעתי אליהם בחיי, ואני לא מצליחה להתפטר מהעודפים. היום קשה לי לעמוד על הרגליים, אני שוקלת 124 ק"ג וצריכה לשקול 65-70 ק"ג, אני מאמצת את הגוף בהתעמלות (מכשיר כפיפות ואירובי), למרות הקושי, אבל עדיין לא מצליחה להתפטר מהעודפים. מה עושים??? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, ישנם מספר כיוונים שאפשר לבדוק: 1. האם בדיקות הדם תקינות, בעיקר החלק של בלוטת התריס? לעתים תפקוד לקוי של בלוטת התריס גורם להאטת חילוף החומרים, עלייה במשקל וקושי רב להיפטר מהמשקל. בנושא זה רצוי לברר עם רופא המשפחה. 2. דיאטנית - עושה רושם שהתפריט שלך בסדר אך עלייך לשבת שוב עם דיאטנית ולראות האם יש בעיה של כמויות בארוחות וכד'. הפופקורן בערבים וודאי לא תורם לירידה במשקל, לרוב הוא מלא חמאה. 3. תרופות - האם בררת עם הרופא לגבי תופעות ללואי של עלייה במשקל מהתרופות של האפילפסיה? 4. פעילות גופנית - לא ברור ממכתבך כמה פעילות את עושה. על מנת לרדת במשקל, יש בלצע פעילו לפחות 5 פעמים בשבוע למשך 60 דק' לפחות. הפעילות צריכה לכלול פעילות אירובית (הליכה, אירובי, שחייה, אופניים וכד') למשך 60 דק'. לפעילות זו יש להוסיף תרגילי חיזוק מכל הסוגים: כפיפות בטן, תרגילים לפלג גוף עליון ותחתון. פעילות לחיזוק השריר תורמת בהעלאת חילוף החומרים ומסייעת לירידה במשקל. רצוי מאוד לעבוד עם מאמן, אויל אפילו מאמן אישי בשלב ראשון על מנת שיסייע לך להתחיל את התהליך נכון וילמד אותך את התרגילים שעשויים לסייע לך. נסי לבדוק את הכיוונים האלה ואני מקווה שתצליחי לראות שינוי בקרוב.

12/06/2010 | 02:06 | מאת: white gold

אני לא יכולה לסבול חמאה, מרגרינה ובכלל מטוגן, כך שאני מכינה פופקורן בסיר מיוחד למיקרו, שאינו מצריך את כל אלה. אני גם לא אוהבת מלח, רק מעט מאוד בבישול, בעלי קורא לזה "בישול חסר טעם", והוא והילדים ממליחים את האוכל בשולחן. בכל אופן, העלית נקודות חשובות, ועל כך המון תודה, בהחלט אעשה כעצתך. תודה

13/06/2010 | 03:51 | מאת: ששש

אני גם עם אפילפסיה 41 שנה מאוזנת מאוד. אני מלאה לא שמנה. וידוע לי שהתרופות גורמות לעצירות כרונית.שנים אני נעזרת בתה טיבטי כוס 1 תה בלילה לפני השינה. בשבוע הראשון יהיו לך התכווצויות בבטן אחרי שבוע ההתכווצויות עוברות. אבל זה עוזר לילשמור על יציאות סדירות. וכמובן אני מצרפת לכל ארוחה ירקות...גולד אני מאחלת לך הצלחה

13/06/2010 | 20:33 | מאת: white gold

12/05/2010 | 03:43 | מאת: שלומית

שלום, על מה מעידה קריאה גבוהה של בדיקת אימונולוגיה ? הטווח הוא 0,00-0,50 והבדיקה נתנה את התוצאה 2.80 תודה

שלום, זהו איננו תחומי, אני עוסקת בפעילות גופנית ומחלות לב. אני ממליצה לפנות לרופא המטפל

10/05/2010 | 16:01 | מאת: רויטל

שלום לכולם, לסדרה דוקומנטארית חדשה ומרתקת העוסקת בחיי זוגיות, דרושים זוגות בסביבות גילאי 35-50, שאחד מבני הזוג עבר התקף לב, ומעוניינים לספר על ההשפעות של ההתקף על חייהם. בבקשה השאירו שמות ומספרי טלפון במייל של רויטל: revitalg@hotmail.com תודה ויום מקסים :)

רויטל, אני אעביר את המייל הזה למטופלים שאולי יהיו מעוניינים. בהצלחה, יעל

09/05/2010 | 20:13 | מאת: בת 25

ערב טוב \ באיזה מצבים הדופק עולה למעל 150 פעימות בדקה בזמן מנוחה ? והאם זה מסוכן ? ומה עושים אם זה חוזר חס וחלילה ? כן , זה קרה לי , הייתי במיון פנימי בגלל אנימיה (HB=6.7) ושמה בהמתנה לאישפוז הייתי שוכבת במיטה ופתאום הרגשתי קושי בנשימה וכאבי חזה , סחרחורת אפילו בישיבה ומטושטשת ... בא הרופא ובדק אותי , ומייד חבר אותי למכונות רבות והתחיל להזריק לי חומר בעירוי ... הדופק בהתחלה היה 192 אבל אח"כ התייצב ל - (130-150) ... אחרי ארבעה ימים שוחררתי בלי שום המלצה על הדבר הזה חוץ ממעקב רופא מטפל וס"ד ... את האמת , הם לא ידעו למה זה קרה , אבל אמרו לי שזה לא מסוכן , ודווקה המילה הזאת מדאיגה אןית יוץר ... אני בת 25 \ רק סובלת מאנימיה מחוסר ברזל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, דופק מנוחה אמור להיות בין 60-80 בגילך. אנמיה בהחלט גורמת לדופק מנוחה גבוה. ייתכן ובזמן האשפוז נוספו גם מתח והתרגשות והדופק עלה עוד. עליך להיות במעקב לברזל, כל עוד ההמוגלובין נמוך דופק המנוחה יכול להיות גבוה. רצוי שתמדדי לעצמך דופק מנוחה בזמן שאת שוכבת במיטה רגועה במשך מספר דקות. אם הוא אכן גבוה (מעל 100 פעימות לדקה) יש לפנות לרופא המשפחה. ייתכן ויש לך הפרעת קצב שאיננה מזיקה כלל (אולי לכך התכוונו הרופאים) וקל לבדוק זאת באמצעות א.ק.ג ו/או בדיקת מאמץ שגרתית. רצוי מאוד שהרופא ייתן לך הסבר מספק לגבי הדופק הגבוה על מנת שתוכלי להיות רגועה. עקבי אחר הדופק, בצעי מעקב ופני לרופא במידת הצורך. בברכה, יעל

08/05/2010 | 17:11 | מאת: דנה

בת 66 סובלת מיתר לחץ דם מטופלת ע'י נורמטן 25מ'ג בבוקר ועוד 12.5 מ'ג בערב. פחות או יותר מאוזן. לפעמים ממש נמוך 110/58 ולרוב מאוזן,דופק נמוך תמידי בגלל הנורמיטן. כמו כן, אובחן אי ספיקה קלה עם ירידה קלה בפעילות חדר שמאל וימין. הפרעות קצב מסוג פעימה מוקדמת,לדברי הקרדיולוג אין מניעה מפעילות גופנית ואין מגבלה. עד לפני כחצי שנה עסקתי בפעילות גופנית 7 פעמים בשבוע הליכה של כשעה כ-6ק'מ ופעמים עד שלוש בשבוע התעמלות עם עזרים. מזה חצי שנה עקב אי יציבות בלחץ דם, הפרעות קצב לא עסקתי כמעט כלל בספורט. בתקופה אחרונה אני יוצאת להליכה לפחות 5 פעמים בשבוע להליכה מאד מתונה של 3 ק'מ לשעה ופעם בשבוע התעמלות עם עזרים. אני מרגישה שברצוני לעלות את הקצב של ההליכה ואת תדירות ההתעמלות אך הבחנתי שכאשר אני הולכת מהר יותר כשעה לאחר ההליכה לחץ הדם שלי קופץ עד 180/110 ומאד קשה להוריד אותו. אני לוקחת עוד נורמיטן מעל המינון הרגיל עם משהו להגעה ולוקח מעל ליום או יותר עד שלחץ הדם חוזר להתאזן. אני חוששת שאני פוגעת בליבי ומצד שני אני מרגישה שעלי להגביר את הקצב. אינני יודעת עד כמה ומה מותר לעשות ללא פגיע בתפקוד הלב ההפך הייתי מאד רוצה לחזק עד כמה שאפשר את פעילות הלב. תודה מראש על הייעוץ דנה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דנה, אם לחץ הדם עולה רק כשעה לאחר סיום הפעילות, זה לא אמור להיות בגלל הפעילות, זה אולי בגלל שהשפעת הנורמיטן איננה מספקת בשעה זאת של היום. תוכלי לבדוק זאת על ידי בדיקת לחץ הדם באותה שעה של היום גם ללא הפעילות אותה את מבצעת. לחץ הדם בסיום הפעילות אמור לרדת והשפעה זאת לרוב נמשכת למשך מספר שעות לאחר הפעילות. לכן אינני סבורה שהעלייה לאחר האימון קשורה לפעילות ושלחץ הדם פשוט איננו מאוזן עדיין. אם לחץ הדם איננו מאוזן עדיין, אולי כרגע כדאי להימנע מפעילות. אם לפני ההליכה לחץ הדם מעל 180/100 לא כדאי להתחיל את הפעילות כי לחץ הדם יעלה לערכים גבוהים יותר בזמן ההליכה. ראשית עלייך לדווח לרופא ולדאוג שתהיי מאוזנת. מתחת לערכים אלה את יכולה לצאת להליכה. את יכולה להמשיך לבצע הליכה מידי יום אך לא הייתי מגבירה כעת את הקצב עקב לחץ הדם אלא מאריכה את משך ההליכה עד לכשעה הליכה. הוכח כי על מנת להוריד את לחץ הדם חשוב יותר משך האימון מאשר הקצב שלו, לכן אין צורך להגביר כרגע את הקצב. במצבים של לחץ דם גבוה (מעל 160/100) במנוחה, התרופות הן החשובות כמקור איזון ראשון! לכן, אני ממליצה שתפני לרופא ואולי כדאי לבצע שוב הולטר ולבצע הליכה בזמן שההולטר מחובר על מנת לקבל תמונה ברורה. בהצלחה, יעל

08/05/2010 | 16:15 | מאת: אלברט

לפני 29 שנה עברתי החלפת מסתם מיטרלי + אסטמה עד כדי קשה.כך שבעתיד אני צפוי לעבור השתלת ראות.לפני כחודשיים הלחתי לשיקום ראות בבלינסון ואז התקררתי והפסקתי לעשות ספורט. כיום הנשימה שלי כבדה מאוד. לכן אבקש ממך עצה לגבי ספורט מסוים. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

אלברט שלום, אני מאוד ממליצה שתחזור לשיקום ריאות בבלינסון, אני בטוחה שהפעילות שם מותאמת לך באופן ספציפי. לחולי אסטמה קשה רצוי לבצע מאמצים מתחת לסף קוצר הנשימה גם אם זה אומר שהמאמץ די קל ו"לפצות" על כך בהארכת האימון. רצוי אם כך לבצע הליכה באזור מישורי למשך כ- 30 דק' ולעצור אם מתפתח קוצר נשימה. רק לאחר שתוכל להתמיד במאמץ שכזה ולהגביר מעט את הקצב אפשר לדבר על פעילויות שונות שלרוב דורשות יותר מאמץ מהליכה. רצוי גם לבצע חימום ארוך והדרגתי (כגון הליכה במקום, הנעת הזרועות וכד') וכן קירור ארוך - כגון מתיחות. בברכה, יעל

אני תלמידה במגמת מדעי בריאות- ורוצה אם אפשר לקבל מידע על כיצד ניתן למנוע מחלת יתר לחץ דם, כיצד מטפליפ בה בישראל אני מאוד אשמח אם אקבל מידע ומראש תודה על עזרתכם

ראו תגובה קודמת

07/05/2010 | 11:55 | מאת: אסרא

אני תלמידה במגמה מדעי בריאות. היום עושקת בעבודה על יתר לחץ דם ואני רוצה לדעת על דרכי למניעת לחץ דם ואיך מטפלים בה בישראל אם אקבל תשובה אהייה מאוד מודה לכ כי עוזרים להצלחתי בעבודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הנושא מאוד רחב. צירפתי מספר מקורות למידע על לחץ דם. בנוסף אפשר לחפש בפורום קרדיולוגיה פה בדוקטורס אולי פורסמו מאמרים על לחץ דם. להלן קישורים עם מידע בנושא: http://www.bloodpressure.co.il/ http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=4551 בהצלחה! יעל

07/05/2010 | 11:49 | מאת: אחלאם

אני תלמידה במגמה מדעי בריאות. היום עושקת בעבודה על בצקת ריאות ואני רוצה לדעת על דרכי למניעת בצקת ריאות כתוצאה מאי ספיקת לב ואיך מטפלים בה בישראל אם אקבל תשובה אהייה מאוד מודה לכ כי עוזרים להצלחתי בעבודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אינני מתמצאת בבצקת ריאות. כדאי לפנות למישהו אחר. בברכה, יעל

01/06/2010 | 17:32 | מאת: דניאל

האם יש טיפול לכך

04/05/2010 | 16:15 | מאת: שימי הרוש

ליעל שלום לפני מספר שנים הייתי באלסקה בקר עז בלי שמש רבה ושם התחילו לי כאבים בחזה לחץ דם נהיה קצת גבוה וקיבלתי חרדה מכל הנושא עד לגיל זה ל8 הייתי בריא לחלוטין מאז ועד היום הייתי הרבה בבדיקות עקב כאבים בחזה אך לאחר בדיקות דם ובדיקות מאמץ לא הובחנה אצלי בעייה בלב ברוך השם אבל לחץ דם בין 140 145 ל90 95 אני לוקח כדור אחד ביום טרייטיס והמליצו לי גם אחד אספירין לפעמים לוקח לפעמים לא אתמול היה לי מין כווף בחזה השמאלי כאילי מישהו סוחט לי את החזה אציין שפחדתי נורא ואף רציתי לגשת לבהח היום אני מרגיש מעט עייף לאחר לילה כזה ואני מפחד שאולי יש בעייה בלב כמו איספיקת לב או בעייה אחרת שלא גילו אותה או עורק סתום או בעייה בהולכת דם אני ממש חופר בנושא כי זה כאב שלא היה לי ואני לא מקבל את הדבר כמובן מאליו הייתי מבקש ממך עיצה מקצועית ומבינה מודה לך מאוד על עזרתך לי ולרבים כמוני ואלוהים יהיה בעזרך ויצליח מעשייך אמן

שימי שלום, במקרה של כאבים באזור החזה רצוי מאוד ללכת לבית חולים להיבדק דווקא בזמן הכאבים, כי לעתים מגלים אם יש בעיה בזמן הכאבים ולא לאחר שהם נעלמים. לצערי בדיקת המאמץ איננה תמיד אמינה וישנם מקרים בהם היא יוצאת תקינה על אף שיש מחלת לב ולכן חשוב שאם הינך ממשיך להרגיש לא טוב רצוי לדרוש בדיקות נוספות: אקו במאמץ או מיפוי במאמץ. שתי בדיקות אלה הרבה יותר אמינות, אך על מנת לקבלן רופא המשפחה צריך לתת הפניה. אולי אם תמשיך להתלונן על הכאבים האלה ותסביר לרופא את החששות הוא יסכים להפנותך לאחת מבדיקות אלה. לגבי לחץ הדם, חשוב מאוד שעם נטילת התרופות שתהיה מאוזן היום כלומר מתחת 130/85. לחץ דם גבוה לא בהכרח אומר שיש עורקים חסומים, לעתים הוא נשאר "רק" לחץ דם גבוה וחשוב לטפלו. לסיכום, אני ממליצה לבקש מהרופא המשך בדיקות עד שיגלו את פשר הכאבים, ללכת למיון במידה ויש כאבים חזקים ולוודא שלחץ הדם מאוזן. בברכה, יעל

04/05/2010 | 13:25 | מאת: עמוס

לפני כשלושה חודשים הושתל לי קוצב(ICD). בסביבת העבודה שלי יש מערכות אוטומטיות לפתיחת/סגירת דלתות מבוססות קריאת נפח וגם תקשורת קרבה עם כרטיס חכם.האם יש סכנה לעבודת הקוצב ממכשור כזה/דומה?

עמוס שלום, זאת שאלה טובה, אך אינני יכולה לעזור לך. עליך לפנות לאחד הרופאים המטפלים בכך, עדיף לשאול את הרופא במרפאת הקוצבים. בברכה, יעל

04/05/2010 | 09:35 | מאת: אהרון

עברתי ניתוח מעקפים לפני כ10 שנים (בגיל 43)ץ הניתוח הינו כתוצאה של בדיקות מעקב ולא מארוע לב) מאז פעילותי הגופנית הייתה קלה בלבד ולא מסודרת. ברצוני להכנס למשטר פעילות יותר אינטנסיבי במכון כושר. ברצוני לדעת אילו בדיקות עלי לבצע לפני תחילת הפעילות הגופנית והיכן ניתן לבצען באיזור חיפה

לקריאה נוספת והעמקה

אהרון שלום, אם הינך נמצא במעקב תקופתי אצל רופא משפחה או קרדיולוג, אין צורך בבדיקות מיוחדות. הם וודאי ממליצים לך בדיקת מאמץ אחת לשנה-שנתיים ובדיקות דם. אם הכל תקין ואתה מרגיש טוב (זה הכי חשוב), אין סיבה לעשות בדיקות מיוחדות. אני מניחה שחדר כושר ידרוש אישור רפואי מהרופא שלך והוא יכול להעיד על מצבך הבריאותי באופן מספק. מאחר ועבר זמן רב מהניתוח, אין הגבלות מיוחדות על הפעילות. מומלץ להיות פעיל כ-4-5 פעמים בשבוע כולל 45-60 דק' פעילות אירובית (הליכון, אופניים וכד') ועוד פעילות לחיזוק השרירים הכוללת: 6-8 תרגילים שונים. כל הפעילות צריכה להתבצע בדרגה בינונית - גבוהה, לא להגיע למאמצים מוגזמים וכמובן לקבל הרדרכה ממאמן על התרגילים השונים. אשמח להיות עזר בהמשך, יעל

02/05/2010 | 19:15 | מאת: אלי

בדיקת CK אצל בני היא 1,098. הוא בן 18. הוא מתאמן כל יום כמאט בחדר הכושר ומנסה לעבוד קשה על הגוף. בני חולה סכרת נעורים. מה סכנה ומה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

אלי שלום, אכן יכול להיות קשר בין CK ופעילות גופנית אינטנסיבית. אך מאחר ומדובר בנער עם סוכרת ואינני רופאה, כדאי מאוד לגשת לרופא המטפל עם הבדיקות. בברכה, יעל

21/04/2010 | 07:08 | מאת: רפאל

שמי רפאל תשבי, אני בן 65 חולה בסוכרת למעלה מ-20 שנה. לפני מספר חודשים התחלתי להתאמן על הויברוג'ים. רמות הסוכר שהיו לי לפני תחילת האימונים (המוגלובין (A 1 C היו תמיד ערך של מעל 6.7 ובבדיקת דם האחרונה שעשיתי לפני כשבוע ערך ההמוגלובין A1C ירד ל – 6.1 וכל זאת ללא כדורים ותרופות לסוכרת. ההרגשה הכללית שלי השתפרה, השרירים בגוף שלי שהיה רופס התחזקו מאוד, כאבים שהיו לי ברגלים עברו לחלוטין. איכות החיים שלי השתפרה! רפאל תשבי המייל שלי הוא: refael55555@gmail.com

לקריאה נוספת והעמקה

רפאל ראשית אני שמחה בשבילך. חשוב לציין בפני חולי סוכרת שאין להפסיק טיפול תרופתי באופן עצמאי, גם אם סוכר מתאזן ושיש להמשיך מעקב אצל רופא משפחה ו/או מרפאת סוכרת. פעילות גופנית באשר היא, ובייחוד פעילות אירובית ותרגילי חיזוק, מועילה מאוד באיזון הסוכר וישנם חולים רבים אשר מורידים את המינון התרופתי בעקבותיה. יש לקבל אישור מהרופא לבצע פעילות גופנית ולקבל הדרכה מסודרת מאנשי מקצוע! ברכות, יעל

17/04/2010 | 18:02 | מאת: שלי

היי! אני תלמידת תיכון, ובמסגרת הבגרות שלי בחינוך גופני אני עושה עבודה עיונית, שפרק אחד ממנה מתייחס ללב ופעילות גופנית. אני מחפשת פה ובעוד אתרים מאמרים מתאימים אבל אי ןמאמר מורחב שיכול לענות לי על השאלה, והיא : כיצד פעילות גופנית משפיעה על תפקוד הלב? אשמח אם תוכלי לענות לי :)) תודה רבה שלי

לקריאה נוספת והעמקה

שלי שלום, הייתי מאוד שמחה לעזור לך אך הנושא מאוד רחב וכפי ששמת לב אינני אוהבת לענות על קצה המזלג. ישנם מספר כיוונים בהם אפשר לענות על השאלה דוגמאות: 1. השפעות על הלב מבחינת מחלות לב (מניעת טרשת עורקים, איזון גורמי סיכון). 2. השפעות על תפקוד המודינמי: דופק, לחץ דם, תפוקת לב וכד'. 3. השפעות של כושר גופני - חיזוק שריר הלב, דרך שיפור בצריכת החמצן, שיפור במערכת ההיקפית, שיפור במערכת העצבים וכד'. כל נושא כזה הוא רחב ואפשר להעמיק בו ולהסביר מנגנונים או רק למנות את השינויים. אולי אם תמקדי אותי אוכל לעזור. בנוסף, אם תהיי סבלנית בקרוב אפרסם מאמר בפורום בדיוק בנושא זה אך זה ייקח קצת זמן. אשמח לעזור, יעל

21/04/2010 | 15:09 | מאת: שלי

תודה רבה על המענה :) בעיקרון אני צריכה הכל כי זה לעבודה ואני צריכה לתת על כל דבר קצת.. אם את מכירה, אז אולי תוכלי להפנות אותי למקור טוב באינטרנט שמספק את התשובות לשאלות שלי? תודה רבה! שלי

17/04/2010 | 07:56 | מאת: משה

שלום, ערכי הכולסטרול שלי היו LDL 186 HDL 43 . לאחר טיפול בסטטינים: LDL 130 HDL 26 . במה הועילו חכמים אם ה HDL ירד גם הוא ?

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום, אינני רופאה ואינני מתמצאת בתרופות, עליך לשאול את רופא המשפחה. לפי מיטב ידיעתי ישנה חשיבות גדולה להורדת ה- LDL כגורם סיכון עיקרי למחלות לב ובכך הצלחת. כמובן שינה חשיבות ל- HDL ויש להתייעץ עם הרופא לגביו. חשוב לשלב ייעוץ תזונתי על מנת לסייע לערכי LDL לרדת ולערכי HDL לעלות באמצעות תזונה נכונה הנמוכה בשומנים רווים והכוללת שומנים רב בלתי רווים. פעילות גופנית יכולה אף היא לסייע בהעלאת HDL (על אף עלייה צנועה בלבד) ובטיפול בגורמי סיכון נוספים למחלות לב והיא חשובה ביותר. בהצלחה, יעל

14/04/2010 | 12:22 | מאת: דורון

שלום רב אמא שלי בת 64 סובלת מאי ספיקת לב הלחץ דם נא 140/85 לבין 149/87 דופק 60 משתמשת לכדורים להורדת דופק ולחץ דם רציתי לדעת אם כדי לקחת אותה למכון לשיקום הלב היא מבצעת פעליות מעטה של כושר גופני 3 פעמיים בשבוע הליכה של 10 דק' רציתי לדעת אם יכולה להאזן את הלחץ הדם בפעילות גופנית נוספת תודה מראש דורון

לקריאה נוספת והעמקה

דורון שלום, אני ממליצה בחום לרשום את אמך למכון לשיקום לב. למכון שיקום לב יש המון מה לתרום לחולי אי ספיקת לב באיזון גורמי הסיכון, שיפור הכושר הגופני, שיפור התפקוד היומי ושיפור ניכר באיכות החיים. אינני יכולה להמליץ על פעילות גופנית נוספת מבלי להכיר את מצבה הבריאותי לעומק מאחר ולחולי אי ספיקת לב ישנם מספר מדדים שצריך להתחשב בהם ובדיקות שצריך לראות על מנת לקבוע איזו וכמה פעילות נוספת עליה לבצע. לכן אני שוב ממליצה ליצור קשר עם מכון לשיקום לב בהקדם. לגבי לחץ הדם, במידה ואמך איננה מאוזנת על אף נטילת הכדורים להורדת לחץ הדם, יש להיוועץ ברופא המשפחה, הקרדיולוג או מרפאת אי ספיקת הלב לגבי סוג ומינון הכדורים. בברכה, יעל

31/03/2010 | 15:27 | מאת: משה

שלום רב, אבי עבר התקף לב לפני כחודש ורופאת המשפחה המליצה לו להתעמל במכון שיקום לב. א. לכמה זמן מומלץ לבצע פעילות זו? ב. האם יש מכון שיקום בהרצליה או בסמוך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה, החלמה מהירה לאביך. א. משך תקופת השיקום משתנה מאדם לאדם. אני מאמינה שעל מנת להשיג ולהפיק את המיטב והמירב רצוי להיות במסגרת השיקום בין 6-12 חודשים (רוב קופות החולים משתתפות עד לשנה). התקופה המינימלית היא שלושה חודשים. ב. לפי הידוע לי אין שיקום לב בהרצליה. המכונים הקרובים לפי מיטב ידיעתי הם: 1. פרולייף - רעננה 2. קרדיוסטייל - ת"א (לחברי קופת חולים מכבי): 03-7644646 3. בית חולים מאיר בכפר סבא ישנם גם מכוני שיקום בתל השומר, איכילוב, בלינסון, בי"ח השרון (פ"ת). אני ממליצה בחום לאביך להצטרף למכון שיקום לב בו הוא יבצע פעילות גופנית מודרכת, תחת פיקוח רפואי ויהנה מצוות רב מקצועי הכולל לרוב: קרדיולוג, אחיות, פיזיולוג, מאמני כושר, דיאטנית, פסיכולוג, עובדת סוציאלית וכד' (בכל מקום הרכב הצוות יכול להיות שונה). אביך יקבל הנחיות וכלים מכוונים להמשך חיים בריאים, הוא ירכוש שוב ביטחון והוא ישפר את כושור הגופני ומצבו הבריאותי. בהצלחה, יעל

27/03/2010 | 19:01 | מאת: סמי

שלום יעל... אני כרגע בצעדיי הראשונים בעולם הטריאתלון וברצוני לבצע בדיקה ארגומטרית בזמן הקרוב. אשמח לדעת מה חשוב לבדוק לפני ואיזו בדיקה אני צריך לערוך (מחומר שקראתי ישנן מספר בדיקות ופרוטוקולים)?? כמובן שהמקום בו אני עושה את הבדיקה מתמחה בספורטאים ומופיע ברשימה של האיגוד ומשרד הבריאות. תודה.

סמי שלום, אם לא התחרית בעבר אני ממליצה לך לקחת "חבילה" של בדיקות וייעוץ במכון מקצועי (כמו שציינת). אולי כדאי לבצע לא רק בדיקת ארגומטריה אלא בדיקת צריכת חמצן מירבית ובדיקת סף חומצת חלב על מנת שאיש מקצוע יוכל להתאים לך את תוכנית האימונים. ארגומטריה בלבד תתן מידע לגבי דופק מקסימלי, תגובת לחץ דם במאמץ, רמת כושר גופני (במידה והבדיקה תהיה אכן מקסימלית) והאם יש חשד למחלת לב. היא איננה נותנת מספיק נתונים לגבי בניית תוכנית אימונים מקצועית. לגבי פרוטוקולים וסוגים - ישנם מספר פרוטוקולים לבדיקת מאמץ אשר נבחרים בהתאם לצורך ולאדם הנבדק. עליך לשאול במכון בו תיבדק באיזה פרוטוקול משתמשים והאם עליך לעשות הכנות מיוחדות לפני כן (לרוב אין הכנות מיוחדות). בהצלחה! יעל

25/03/2010 | 09:07 | מאת: בן-ציון

שלום יעל, אשמח לשמוע את דעתך אם הסיבות המפורטות להלן, עלולות להיות גורם לירידה פתאומית בערך ההמוגלובין (12): 1. שינוי משמעותי מאד באורח חיים – הפיכת פעילות גופנית מאומצת לחלק בלתי נפרד מסדר היום, לאחר שנים רבות של הימנעות ממאמצים ולאחר כעשרים שנות צמחונות. 2. נטילה קבועה של אספירין (100 מ"ג). 3. צריכה מוגברת של מוצרי חלב (דלי שומן). בתודה ובברכת שבת שלום, בן-ציון

לקריאה נוספת והעמקה

בן ציון שלום, אינני הכתובת הנכונה, עליך לפנות לדיאטנית ו/או לרופא המשפחה. מהידע האישי הדל שלי בתחום: 1. צמחונות עשויה להוביל לברזל נמוך אם לא נוטלים תוספים, אך אם אתה כבר 20 שנה צמחוני והיית עם המוגלובין תקין אין סיבה שעכשיו זה ישפיע. פעילות גופנית לא מורידה המוגלובין! 2. לא שידוע לי 3. לא שידוע לי ישנן סיבות רבות לירידה בהמוגלובין, עליך לעשות ברור. לרוב מתחילים בבדיקות דם של מאגרי ברזל, פריטין. עושים בדיקות צואה ובמידת הצורך קולונסקופיה. אנא פנה לרופא המטפל. בברכת חג שמח, יעל 2.

25/03/2010 | 10:10 | מאת: בן-ציון

פסח כשר, טעים, מזין ולא משמין!

שלום, 1. נאמר כי בסכרת סוג 2 יש בעיה בקליטת הסוכר לתאים לצורך הפקת אנרגיה, איך בדיוק המערכת עובדת בזמן אימון אירובי? ז"א האם קליטת הסוכר לתאים משתפרת בזמן רכיבת אופניים? 2. אני יודע שלאדם שאינו חולה סכרת, מומלץ לאכול אוכל בעל ערך גליקמי גבוה (פיתה עם ריבה או פרוסת לחם לבן עם גבינה למשל) ובזמן האימון (רכיבת אופניים של כ- 3 שעות), מומלץ לאכול סוכר זמין כגון תמר כל חצי שעה או שעה (כשעה וחצי לאחר תחילת האימון). האם זה נכון גם לחולי סכרת?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יניב, 1. בסוכרת מסוג 2 הבעיה אכן לרוב נובעת מבעיה בקליטת הסוכר בתאים הנוצרת כתוצאה מעליית הסבילות של התאים לאינסולין, כלומר, עלייה בתנגודת התאים לאינסולין בה הסוכר לא מצליח להיכנס לתאים. בפעילות אירובית בה מנוצלת כמות גדולה של סוכר מתרחשים שני תהליכים: ראשית בזמן מאמץ הסוכר נכנס לתאים גם באמצעות נשא אחר (ולא רק אינסולין) הנקרא GLUT 4, ולכן מתאפשר ניצול סוכר בזמן מאמץ ויש ירידת סוכר הטובה לסוכרתיים. הדבר השני שמתרחש לטווח הארוך יותר, הוא שיפור בסבילות התאים לאינסולין. הפעילות מורידה את התנגדות התאים לאינסולין ובכך יש שיפור בניצול הסוכר גם במאמץ וגם במנוחה לאחר תקופת אימונים. אז התשובה היא כן, רכיבת אופניים גם תורמת בניצול הסוכר וגם משפרת את קליטת האינסולין בתאים שהתנגדו קודם. 2. אכן רצוי לאכול משהו לפני אימון. אם מדובר באימון רציני של 3 שעות, רצוי לאכול ארוחה כשעתיים לפני המכילה פחמימות, אך לאו דווקא בעלות ערך גליקמי גבוה. בהנחה והוא אינו סובל מסוכר נמוך, יהיו לו מאגרי פחמימות לפחות לשעה הראשונה. יותר חשוב לשתות מים אולי אפילו עם מעט מינרלים ומלחים על מנת לא לאבד נוזלים ומינרלים לאחר פעילות ארוכה (כגון משקה איזוטוני). אם מדובר בספורטאים תחרותיים אשר מנסים לשפר הישגים אזי ניתן לאכול מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה אותם יוכלו לנצל באופן מיידי לשעה הקרובה. ספורטאים אלה גם ניזונים ממשקאות עתירי אנרגיה כל חצי שעה בערך על מנת לא להגיע לדלדול מאגרי הפחמימות ולשמור על קצב גבוה כל התחרות. חולי סוכרת אשר עושים אימון כל כך ארוך חייבים לאכול משהו קל אפילו כחצי שעה לפני האימון (חופן דגנים, פרוסה עם גבינה) על מנת שלא יגיעו להיפו במהלך האימון או לאחריו. במידה והאימון נמשך יותר משעה רצוי להכניס משהו קל לפה אפילו מסוכר זמין (כגון התמר שהזכרת) על מנת להעלות די מהר את הסוכר ולמנוע היפו. לאחר האימון הארוך רצוי מאוד לאכול ארוחה מגוונת. מומלץ מידי פעם למדוד סוכר לפני ואחרי אימון שכזה על מנת לעקוב אחר מידת ניצול הסוכר באימון ולהתאים את הטיפול התרופתי והתזונתי לאימונים. בברכה, יעל

תודה רבה. רוב האימונים שלי אורכים כ- 3 שעות, בהם אני משתדל להיות ב- 70% דופק (בסביבות ה- 135 - 140, אני בן 31). יש גם אימונים שאורכים יותר מ- 3 שעות (כמו רכיבות במדבר וכד'). ברכיבות כאלו אני משתדל לאכול מזון בעל ערך גליקמי גבוה (פרוסות עם ריבה, תמרים, עוגיות מבוססות שקדים ותמרים וכו') בכל שעה. שוב תודה, יניב

נשמע מצוין, המשך כך ושמור על עצמך. חג שמח, יעל

לאישה בת 75 שעברה צינתור יש רשימה של כל המרכזים בת"א רמת גן? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שיקום - http://www.שקום.com סטרייד אורטופדיה

שלום, אם האישה מקופת חולים מכבי יש את שיקום הלב של מכבי (אסותא) ברח' דרויאנוב (ליד כיכר דיזינגוף) הנקרא: קרדיוסטייל. טלפון: 03-7644646 במידה והיא מקופת חולים אחרת יש את איכילוב ותל השומר. מומלץ מאוד להצטרף לאחד המכונים. בברכה, יעל

21/03/2010 | 18:43 | מאת: יוכי

שלום יעל האם יש התעמלות מיוחדת להעלאת דופק הלב? אני לוקחת תרופות ללחץ דם אבל הן לא מסוג המשפיע על הלב, אני לוקחת גם סטטינים. אני בת 65,צועדת כל יום חצי שעה בהליכון. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יוכי שלום, לא ברור לי כל כך מדוע את מנסה להעלות את הדופק. האם את מתכוונת לדופק במנוחה או במאמץ? מהם הערכים שלך במנוחה ובמאמץ? מצוין שאת צועדת מידי יום חצי שעה. אשמח לעזור במידה ותספקי לי את הנתונים. בברכה, יעל

10/03/2010 | 12:08 | מאת: בן-ציון

העצות שנתת מיושמות בהצלחה וכבר צצות ועולות שאלות נוספות: במהלך הפעילות עם אופני הכושר עולים לחצי הדם והדופק. בהמשך הפעילות, לאחר מאמץ ניכר, יורד הלחץ הסיסטולי, לעיתים אפילו אל מתחת לערכו לאחר מנוחה קצרה - לפני תחילת הפעילות. האם התופעה יכולה לבשר על תוצאות חיוביות של הההשקעה הממושכת בפעילות גופנית לשיקום הלב? או שיכולה להדאיג קלות? בכלל, בעניין מכשירים, מדדים ומספרים, כמדומני שהאימון מיועד בראש וראשונה לאמן את הלב וסביבתו, בעדיפות ראשונה. הנעת הגפיים או שרירים אחרים נועדה להפעיל את הלב, שהוא מטרת הפעילות. האם במקום להסתמך על טכנולוגיה ומדדים לא טבעי יותר לבחון את פעילות הלב כפי שהיא משתקפת בנשימה ובתחושות החזה? האם התנשמות והתנשפות בעלות אופי מסויים או תחושות מאמץ באזורים שונים של החזה תוך כדי הנשימה המאומצת אין בהן די כדי להעריך את יעילות האימון? עוד תודות, בן-ציון נ.ב. הפיזיולוג של מכון הכושר שהוא דמות מוכרת וותיקה מאד בתחום, מבטל לדבריו לאחר מחקרים, את התועלת בחימום ומותיר את העניין להרגשתו האישית וצרכיו של כל אדם ולשיקול דעתו.

לקריאה נוספת והעמקה

בן ציון שוב שלום, שמחה כי אתה מיישם את ההמלצות. לגבי לחץ הדם לא בטוח שהבנתי נכון. האם לחץ הדם הסיסטולי יורד בזמן המאמץ או לאחריו? בכל אופן אסביר את התגובה הנורמלית: בזמן המאמץ לחץ הדם הסיסטולי (המספר הגבוה) עולה (לעתים די בהרבה עד כדי 50-60 מעל לערך המנוחה) ולחץ הדם הדיאסטולי (המספר הנמוך) יכול להישאר אותו דבר או לרדת. לאחר המאמץ לחץ הדם (כולו) יורד די מהר (תוך 2-3 דקות) ומגיע אף מתחת לערכי המנוחה עקב הרחבת כלי הדם שנמשכת זמן מה לאחר המאמץ. לחץ דם זה יכול להישאר כך שעות לאחר הפעילות. זאת אחת הסיבות להמלצות לבצע פעילות יומית כיעילה להורדת לחץ הדם. לגבי מדדים טבעיים: כמובן שניתן לבחון את השיפור בפעילות ובסיבולת לפי נשימה, אך ישנם אנשים שנושמים באופנים שונים וקשה להעריך כושר בדרך זו. אם אתה מרגיש שאתה יכול לבחון את הפעילות לפי תחושות חזה ונשימה, מצוין, הינך מכיר את גופך היטב. ישנם אנשים שאוהבים לראות כיצד הם מתקדמים בדרגות קושי שונות, מהירויות ותגובות הדופק, ולכן חשוב להם השימוש במכשירים השונים. זוהי העדפה אישית בלבד. לגבי החימום, אין לי ויכוח בנושא. אני ממליצה לפי הנחיות. ארגוני הבריאות הגדולים בעולם מציינים את חשיבות החימום לכולם ובפרט לחולי לב עקב ההדרגה בעליה בצריכת החמצן המועמסת על הלב, מניעת תעוקות חזה לאנשים הסובלים מכך ומניעת עייפות מוקדמת. מבחינת חימום שרירים ומפרקים הדעות חלוקות בנוגע לתועלת במניעת התכווצויות שרירים, אישית אני מאמינה שחימום טוב תורם ליעילות האימון אבל זו דעתי. אני כן רואה מידי יום כיצד החימום מיטיב עם חולי הלב מבחינת מניעת עייפות, מניעת תעוקות חזה ויכולת טובה יותר באימון. המתאמנים גם מציינים את הנאתם מהחימום אז למה לא? בברכה, יעל

10/03/2010 | 22:01 | מאת: בן-ציון

באשר לשאלה - לחץ הדם הסיסטולי יורד במהלך האימון ולא בסופו, אל מתחת לערכו לפני האימון, ולא בעת הרגיעה שלאחריו. בענין החימום - נסיוני הקצר מלמדני שרצויה הדרגתיות כלשהי בתחילת האימון והגוף ממש מבקש זאת, לא בהכרח לפי מתכונת מסויימת אלא לפי הצורך, עד שהגוף מתחיל להתעורר ולרצות מאמץ מוגבר יותר. המשך ערב מבורך, בן-ציון

22/02/2010 | 21:57 | מאת: ליזי

שלום רב! אני בת 32 ומזה כשנתיים לוקחת לופרסור 200 מ"ג פעם ביום. התחלתי לקחת תרופה זו לאחר הלידה מכיוון שלאחר הלידה השניה שלי התחילה עליה של לחץ דם (160/100 ) ואפילו יותר גבוה. כיום אני מאוזנת אך אני רוצה להחיל לעסוק בספורט(טניס,ריצה) וכאשר אני מחילה להתאמן אני מרגישה שמאוד קשה לי יותר מהרגיל.שאלתי היא: 1.האם הכדור גורם לכך שיותר קשה לי בפעילות הגופנית? 2.האם אני מסכת את עצמי בכך שאני מתעמלת? 3.אך אפשר לדעת מתי ניתן להפסיק את הכדורים? יש לציין שמאז שאני זוכרת את עצמי סבלתי מהתקפי דופק מהיר ואילו היום אין לי אותם. תודה מראש ליזי

לקריאה נוספת והעמקה

ליזי שלום רב, במידה ולא היית פעילה בזמן האחרון ועכשיו התחלת, כמובן שתרגישי קושי בוודאי אם התחלת ישר מטניס וריצה. עליך לצפות שייקח זמן לחזור לכושר הגופני בו היית בעבר. לשאלותייך: 1. מאחר והלופרסור הוא כדור ממשפחת חוסמי בטא, הוא מאט את הדופק ומוריד לחץ דם. לכן את רואה שינוי בדופק במנוחה וסביר להניח שגם במאמץ הוא כבר לא עולה כמו בעבר. זאת גם יכולה להיות סיבה לקושי אותו את חווה במאמץ על אף שזה לא מחייב. תלוי במינון אותו את לוקחת ובכמה הדופק שלך ירד. 2. אם את מאוזנת מבחינת לחץ דם אינך מסכנת את עצמך ואת אפילו מועילה באיזון לחץ הדם בעזרת הפעילות הגופנית. חשוב שתמשיכי לעקוב אחר לחץ הדם. אל תתחילי אימון אם לחץ הדם הסיסטולי מעל 200 ו/או הדיאסטולי מעל 105. אני ממליצה לך לבצע בדיקת מאמץ (ארגומטריה) על מנת לראות איך לחץ הדם שלך מגיב במאמץ והאם אכן את מוגבלת במאמץ בגלל שהדופק לא עולה כמו פעם. בדיקה זו גם שוללת מחלת לב באחוז מסוים ומומלצת לבעלי גורמי סיכון כגון לחץ דם. 3. לגבי הכדורים: זוהי החלטת רופא כמובן. ישנם אנשים שלא מורידים להם את הכדורים על מנת שתהיה רשת ביטחון מאחר והם היעילים ביותר להורדת לחץ דם. במידה והפעילות הגופנית תסייע בהורדת לחץ הדם והרופא ישתכנע כי לחץ הדם מאוזן כבר זמן מה, ייתכן וראשית יוריד מינון ואולי בעתיד יבטל את התרופה, אך כפי שציינתי עלייך לשאול את הרופא. על מנת שהפעילות הגופנית תהיה יעילה להורדת לחץ דם,יש לבצעה כ- 5 פעמים בשבוע בין 30-60 דק' בעצימות מתונה +. אשמח לסייע בהמשך, יעל

20/02/2010 | 22:08 | מאת: סימה מירושלים

שלום אני בת 57 כחמש שנים סובלת מאי ספיקת לב.מושתלת קוצב לב עם דפיברילטורמלפני כשנתיים.היתי עד עכשיו במסגרת שיקום לב במשך כמעט שנה.אני רוצה להמשיך בפעילות בחדר כושר.השאלה שלי אם אני יכולה לעשות ספיננג,ומכשירי כוח?עברתי גם ניתוח בגב בעקבות פריצת דיסק בחוליות מותניות לפני16 שנים ואני עם כאבי גב כרוניים.

לקריאה נוספת והעמקה

סימה שלום, תודה על פנייתך, מצוין שעשית שיקום עד עכשיו. אך אינני סבורה שמקומך בספינינג. בפעילות ספינינג יש מאמצים עצימים, עליית דופק חדה ועלייה גדולה בעומס על הלב. הבעיה: 1. ישנה סכנה של הפעלת הדיפיברילטור במאמצים גבוהים 2. באי ספיקת לב לא רצוי לבצע מאמצים גבוהים, הלב לא יכול לעמוד בעומסים גדולים. 3. זה אומנם מאוד אישי אך הישיבה על אופני הספינינג איננה הטובה ביותר לגב ויכולה להחמיר את הכאבים מהם את סובלת. לגבי תרגילי כוח, אין מניעה אך יש דגשים: 1.יש לבצע תרגילים בעומסים נמוכים, כלומר משקלים נמוכים ויותר חזרות כגון: 15-20 חזרות ו- 2-3 סטים. 2. רצוי לא לבצע תרגילים המפעילים עומס על אזור הקוצב כגון: לחיצת חזה, לחיצת כתפיים. תוכלי לבצע תרגילים אלה בעתיד לאחר שגופך יסתגל למאמצים נמוכים יותר ובשרירים אחרים כגון: גב עליון, זרועות, פלג גוף תחתון וכד'. 3. על מנת לשמור על הגב, יש לבצע תרגילים שאינם מעמיסים על הגב התחתון כגון: פשיטות גו לאחור, כפיפות בטן על מכשיר בישיבה. מומלץ לבחור תרגילים עם תמיכה לגב התחתון. אני מציעה שתתיעצי עם הפיזיולוג במכון השיקום בו התאמנת על מנת שייתן לך תרגילים ספציפיים ובכלל המלצות לחדר הכושר. אשמח לעזור בהמשך, יעל

17/02/2010 | 15:24 | מאת: חיים

שלום, אני מעוניין לשאול איזה פעילות גופנית יעילה ביותר לאחר אירוע לב לדעתך מה הכמויות הרצויות מאותה פעילות מה עוד אפשר לעשות אחרי אירוע לב?

לקריאה נוספת והעמקה

חיים שלום, ראשית אני מםנה אותך למאמר הנמצא פה בפורום "לתת תשומת לב ללב" המפרט את הפעילות הגופנית לאחר אירוע לב. השאלה שלך כללית מידי בשביל שאוכל לתת פרטים אך באופן כללי כפי שמציין המאמר, הליכה היא הפעילות הטובה ביותר, צריך להתחיל בהדרגה עוד בזמן האשפוז ולהעלות בהדרגה את משך וקצב ההליכה החל מפעמיים ביום 10 דק' בקצב איטי ועד ל- 30-45 דק' ביום תוך העלאת קצב עד לקצב מתון. אם ברצונל הנחיות יותר מפורטות אנא פרט לי: 1. את סוג אירוע הלב (התקף, ניתוח, צנתור) 2. כמה זמן אחרי התקף 3. גיל, רקע רפואי 4. מצב הכושר הגופני , הרגלי פעילות מהעבר 5. גורמי סיכון: לחץ דם, כולסטרול, סוכרת וכד'. 6. האם יש בדיקות כגון: אקו, בדיקת מאמץ וכו' ומה הממצאים העיקריים. אשמח לעזור, יעל

18/02/2010 | 15:35 | מאת: חיים

אני בן 58 עברתי התקף לב, לפני כן לא השקעתי בספורט, כדורגל עם חברים מתי שהייתה אפשרות אני כבר כמעט שנה אחרי האירוע ועושה הליכות יום כן יום לא, במשך כ40 דקות. הסתכלתי בפורום וראיתי כמה שאלות על Q10 תוכלי בבקשה להסביר מהו ואם זה משהו שכדאי לי לשקול לקחת?

17/02/2010 | 07:28 | מאת: בן-ציון

שלום יעל, הנני בן ששים בקרוב, צמחוני וותיק ולא מעשן אך לוקה בעודף משקל משמעותי, כחמישה חודשים לאחר ניתוח החלפת מסתם ושלושה מעקפים, כעת מטופל בתרופות להורדת ל"ד, שמירת קצב לב ועודף שומנים בדם. אני מתאמן פעמיים בשבוע במכון כושר לשיקום הלב, ומשתדל לבצע פעילויות גופניות נוספות. במהלך תהליך השיקום, עלו לאחרונה מספר שאלות: 1. האם יש פעילות גופנית ביתית ראויה כתחליף להליכה, כגון התעמלות עם משקולות (עקב קשיי הליכה מילדות - רגל שטוחה וכיו"ב)? 2. האם שימוש במסלול הליכה ביתי הינו שווה ערך להליכה טבעית בחוץ או שמבנהו ואופן השימוש בו עלולים לגרוע מההשפעה החיובית של ההליכה על הגוף? 3. האם שימוש במכשיר חתירה עלול להזיק לאיחוי עצם החזה גם חודשים אחדים לאחר הניתוח? 4. הפעילות במכון הכושר המיוחד מהווה עבורי פריצת דרך לחיים חדשים ולראשונה בחיי התחלתי להתעמק ולעסוק ברצינות בפעילות גופנית וכך למדתי על הצורך בחימום לפני אימון - במכון בו אני פעיל לא קיים כלל חימום והפעילות היא אינטנסיבית מאד במשך שעה, עם הרפייה מודרכת קצרה בדקות האחרונות. מה ניתן לעשות כדי להגיע לפעילות מוכן יותר גופנית? 5. למרות השיפור המדהים בכושרי הגופני תוך תקופה קצרה יחסית לאחר הניתוח והאישפוז הממושך, עדיין מתעוררים כאבים עזים באחורי הרגל (שריר התאומים / סובך?), דקות אחדות לאחר תחילת כול הליכה, בחוץ או על הליכון ובהמשך גם בכף הרגל והסוליה, ולמרות שימוש בנעליים ומדרסים מותאמים היטב. איך מפתחים יכולת ממוקדת טובה יותר של פעילות הרגל? האם יש תרגילים היכולים לעזור בכך? בתודה מראש ובברכה, בן-ציון

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב בן ציון, ראשית אני מאחלת לך החלמה מהירה. אנסה לענות על כל השאלות. 1. במידה וקשה ללכת, רצוי למצוא תחליף אירובי אחר בבית. פעילות עם משקולות היא בסדר אך היא איננה אירובית. במקרה שלך אולי כדאי להשקיע במכשיר אופניים ביתי, כזה שמוריד עומס מהרגליים, הוא גם לא עולה הרבה. מומלץ לרכב כ- 15-30 דק' לפי היכולת האישית שלך, תתיעץ עם הפיזיולוג בשיקום הלב שלך. 2. להליכון ביתי חסרונות ויתרונות. היתרונות: זמין, נוח, לא מושפע מתנאי מזג האוויר או משינויי שטח (עליות, מרצפות עקומות וכד'), שמירה על קצב אחיד תחת שליטתך. הוא אינו מזיק (אלא אם הוא ישן ומערכת בולמי הזעזועים אינה הולמת או איננה מתאימה למשקלך). החסרונות: מאחר וכבר אתה מתאמן על הליכון בשיקום הלב, היה מומלץ לשלב הליכה בחוץ על מנת להתרגל לתנאי השטח הטבעיים. במקרה שלך מאחר ואתה מתאר קשיים בהליכה אולי עדיף להשתמש בהליכון על מנת לא לסבול. 3. מכשיר החתירה: אם אתה עדיין מרגיש כאבים מהניתוח בתנועות מסוימות, בשינה, בשיעול וכד' רצוי לא להתחיל עם מכשיר זה. בדרך כלל לאחר חמישה חודשים אין בעיה להתחיל עם החתירה במידה ואזור הניתוח החלים, כדאי להתייעץ עם האחות בשיקום לגבי הצלקת. 4. חבל לי לשמוע שאין חימום מסודר במכון השיקום, יש לו חשיבות גדולה מאוד בהכנת הגוף והלב למאמץ. אם אתה מרגיש שהאימון אינטנסיבי ושהחימום חסר לך, דבר עם הפיזיולוג ו/או המאמן לגבי התחלת האימון בחימום עצמאי כ- 5-10 דק' (הם יתנו לך תרגילים) ורק אז תתחיל את פעילותך על המכשירים האירוביים. 5. לגבי הכאבים: האם הינך סובל מסוכרת? האם אתה סובל מפגיעה עצבית כל שהיא? האם יש לך הצרויות בעורקי הרגליים? אם ענית לאחד מהם כן, זוהי הסיבה לכאבים והם לא יעלמו אך ניתן לנסות להקל עליהם (המלצה בהמשך). במידה ואין טיפול מתאים, לומדים לחיות עם זה. אם אינך יודע לגבי בעיה מסוימת, רצוי שרופא ישלח אותך לבדיקות המתאימות לבדוק ממה נובעים הכאבים. בכל אופן, במידה והכאבים חמורים וגורמים לסבל רב בהליכה מומלץ שתוריד את משך ההליכה או שתעשה הפסקה קצרה בזמן הכאב ותמשיך שוב. אין תרגילים מסוימים על אף כי חימום לפני האימון יכול לעזור. תתחיל את ההליכון בהדרגה, ממהירות נמוכה ותעלה בהדרגה במשך 5 דקות לפחות, ללא שיפוע!!! מקווה שהצלחתי לענות על השאלות, אשמח להיות לעזר בהמשך. בברכה, יעל

18/02/2010 | 07:52 | מאת: בן ציון

תודה רבה מאד לברכות, לאיחולים ולהתייחסות המעמיקה והרצינית במיוחד לשאלותי :-) תשובות מטבען מולידות עוד שאלות - עם הקיטבאג: האם ניתן להסיק, במקרה של צורך בשיקום לבבי תחת מגבלות הליכה, שניתן לוותר על מקצת ההליכה בבית ובחוץ, לטובת שימוש באופני כושר? ואם כן, על אילו מאפיינים של האופניים יש להקפיד בעת הרכישה? ומה היא הדרך המומלצת לשימוש באופניים? האם הליכה לפני אימון בחדר כושר יכולה להחשב כחימום? ובעניין מכשיר החתחרה - שאלתי נבעה מאמירה של פרופסור נכבד, בניגוד לדעת רופאי המכון, מרבה רופאים, מרבה דעות..... שוב תודה רבה וברכת יום טוב, בן ציון

12/02/2010 | 16:16 | מאת: מאמן כושר אישי

שלום אני מאמן כושר אישי, שמאמן אדם שעבר 2 צינטורים, ומשתמש בתרופה להורדת לחץ הדם. מהידע שיש לי על תרופה זו, היא מגבילה את קצב הלב לעד 100 פעמימות בדקה וכאמור כדי שהאימון יהיה אפקטיבי צריך לעלות ל 60% - 80% מקצב פעימות הלב. מה עושים? איך קובעים את העצימות בזמן הליכה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, היה עוזר לדעת מהו שם התרופה, אך בהנחה ואנו מדברים על תרופה ממשפחת חוסמי הבטא, אכן היא מורידה את הדופק במנוחה ובמאמץ. זה אינו נכון לקבוע שהיא מגבילה את הדופק עד ל- 100, היא משפיעה על כל אחד באופן שונה. ישנם אנשים שעקב נטילת תרופה זו הדופק במאמץ יעלה רק בין 10-15 פעימות מעל דופק מנוחה, וישנם כאלה שהדופק במאמץ יוכל לעלות גם ב- 40 פעימות מעל דופק מנוחה. זה כמובן תלוי במינון התרופה, התרופות האחרות אותן נוטל וההשפעה האישית על כל אחד ואחד. האימון יכול להיות אפקטיבי דיו גם אם הדופק אינו עולה ל- 60-80% מדופק מירבי. אנחנו מאמנים אנשים למען שיפור בריאותי ולא למטרות תחרותיות ולכן ישנה אפקטיביות רבה מבחינה בריאותית גם במאמצים מתונים. השפעה זו כוללת: ירידה בלחץ דם, ירידה בסוכר, כולסטרול, משקל, נסיגה בטרשת עורקים ושיפור בכושר הגופני. כמובן שישנן עוד השפעות רבות... מה שחשוב הוא שהמתאמן ירגיש שהוא מבצע מאמץ בינוני. אם אתה מכיר את סולם המאמצים לפי בורג, המתאר את תחושת המאמץ הסובייקטיבית בין 1-10 או בין 6-20 אתה יכול להשתמש בזה. אם אינך מכיר, פשוט וודא עם המתאמן שהוא מגיע למאמץ בינוני, כלומר שהוא מעלה את קצב הנשימה, השרירים מורגשים ושהוא מגיע לעייפות קלה בסוף האימון. אין מה לעקוב אחר דופק כמטרה לאימון. בברכה, יעל פרניק

11/02/2010 | 10:16 | מאת: רבקה

כמה זמן אחרי התקף לב מותר להתחיל לעשות פעילות גופנית?

רבקה שלום, בעיקרון אם את חשה בטוב, ניתן להתחיל פעילות כבר בבית החולים. תחילה יש ללכת 10 דק' פעמיים ביום בקצב איטי, ולהעלות את משך האימון עד ל- 30 דק' ביום. במקביל, רצוי למצוא קרדיולוג, להיות במעקב תקופתי ולבצע בדיקות לפני המלצתו. בנוסף, אני מפנה אותך למאמר הנמא מימין, "לתת תשומת לב ללב" אשר מפרט המלצות לאחר התקף לב. בברכה, יעל

18/02/2010 | 09:53 | מאת: שמחה

רבקה שלום. ציינו כאן בפורום בשירשור קודם תוסף תזונה שנקרא Q10. אני מציעה לך לברר לגביו, ידוע כי הוא משפר את תפקוד הלב ויעיל בשיקומו לאחר התקף. ותהיי בריאה..