פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני

פורום זה מיועד לאנשים שעברו אירוע לב (התקף לב), צנתור, ניתוח מעקפים או מסתמים, השתלת קוצב או דיפיברילטור, השתלת לב וחולים עם אי ספיקת לב. הפורום נועד לתת מענה לשאלות בתחום הפעילות הגופנית לשיקום הלב, להורדת גורמי הסיכון (כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול וכו') ולמניעת אירוע לב חוזר. מטרת הפורום לענות על שאלות, כגון: - כיצד להתחיל פעילות גופנית לאחר אירוע לב? באיזה מינון? אילו פעילויות מתאימות? - מהם הדגשים לפעילות גופנית לחולי לב? - כיצד לחשב את הדופק המומלץ בעת פעילות גופנית לאחר אירוע לב? - האם ישנן הנחיות מיוחדות לחולי לב בעלי לחץ דם גבוה? לחולי סוכרת?
616 הודעות
574 תשובות מומחה

מנהל פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני

בוקר טוב אני בחור בן 40, לא שותה ולא מעשן ולא עישנתי. עוסק בפעילות :ספורט קבועה. יש לי ליחה כרונית מזה כ 20 שנה.בוקר טוב אני בחור בן 40, לא שותה ולא מעשן ולא עישנתי. עוסק בפעילות :ספורט קבועה. יש לי ליחה כרונית מזה כ 20 שנה. בשבועיים האחרונים יש לי קשיי נשימה מסויימים, אי נוחות במרכז החזה, תחושה של חום, לפעמים דופק מהיר נשימות קצרות. וגם בזמן מאמץ קשה לי לנשום. אני באופן כלי בן אדם עם חרדות, סטרס ומתח די קבועים בשנים האחרונות. רופא אאג טוען שזה משהו אלרגי רופא המשפחה שהייתי אצלו פעמיים ובדק אותי טוען שהריאות נקיות וזה לא קשור ללב או לריאות. ואין צורך בבדיקות כלשהן וזה קשור כל התחושות לתופעות של לחץ וחרדה בלבד ונתן לי תרופה טבעית להרגעה שלא משפיעה אני מציין שזה נמשך כשבועיים. אודה מאוד לתשובתכם והתייחסותכם

20/11/2018 | 15:38 | מאת: אורי

שלום, האם יש מחקר בנושא של התרחבות אבי העורקים ואימוני כוח עצימים? אני מבין שהיום ההמלצה היא שלא לבצע אימוני כוח במשקלים כבדים לאו שיש התרחבות האאורטה. האם ?

שלום וברכה אני בריא בד"כ משוחרר מקרבי כך שאין לי בעיות רפואיות. אך הרבה פעמים לאחר אימון ריצה, אני מרגיש מעין לחץ באזור השיניים של הלסת התחתונה, לפעמים הוא חזק עד בלתי נסבל. ממה זה יכול להיגרם והאם זה מצריך בדיקות נוספות. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

הי אבי, שמעתי על התופעה. חסרים לי כמה נתונים כגון: אחרי כמה זמן זה קורה, למשך כמה זמן, באיזו עצימות אתה מתאמן וכו'. ייתכן וזה שום דבר (כתוצאה מנשימה מוגברת, אוויר קר וכד') אך אני חושבת שכדאי לפנות לרופא המטפל. ייתכן וכדאי לבצע בדיקת מאמץ (ארגומטריה) על מנת לשלול משהו משמעותי. בברכת כושר ובריאות, יעל

קרה לי כמה פעמים אחרי ריצה בעצימות בינונית פלוס. לא יודע אם לא הרגשתי כי הייתי עסוק בריצה, אבל התחושה התחילה ממש כמה רגעים אחרי שהסדרתי את הנשימה וארכה בערך רבע שעה בעצימות חזקה ואז זה נעלם די מהר. אתמול רצתי. לא היה קר אבל היה יבש מאוד(ירושלים)

17/10/2018 | 11:49 | מאת: עודד

שלום רב אני רץ בחוץ 5 ק" מ בשעות הערב( 19-20) שמתי לב שבמנוחה הדופק שלי כ65 בדקה. במהלך הריצה אני מגיע לדופק של 130. לאחר הריצה הדופק יורד לבין 90 ל100.במשך כ4 שעות הוא לא חוזר לדופק מנוחה.האם זה תקין?

לקריאה נוספת והעמקה

הי עודד, אכן בדרך כלל דופק לאחר ריצה חוזר לערכי דופק מנוחה (במידה ובאמת נחים) תוך כמחצית השעה לאחר האימון. מאחר והדופק יורד מתחת ל- 100, זה עדיין נחשב תקין. לא נשמע לי שיש בעיה משמעותית, אך על מנת לבדוק קצת יותר לעומק, אתה יכול לבקש לבצע בדיקת מאמץ (ארגומטריה) בה יוכלו לראות כיצד מתנהג הדופק שלך בזמן התאוששות. בברכת כושר הובריאות, יעל

26/09/2018 | 14:13 | מאת: יעל

הדופק שלי במנוחה נמוך מאז ומתמיד (באיזור ה-60), כמו כן, אני מבצעת פעילות גופנית קלה כבר שנים (כלומר: לא בטטה, אבל גם ממש לא ספורטאית). בחודשים האחרונים האחרונים התחלתי לשים לב שהדופק שלי יורד לעיתים קרובות מתחת ל-60. אמרתי לרופא המשפחה, והוא שלח אותי לאק"ג, שיצא תקין, אבל בגלל שנצפה בו דופק נמוך (53), הוא שלח אותי גם להולטר, שגם הוא היה תקין, ורק צויין כי היה היפוך גלי T הן בזמן טכיקרדיה והן בזמן ברדיקרדיה. נראה שהדופק שלי ממשיך לרדת. לפני כמה שבועות היה לי 50 במנוחה. לפני כמה ימים היה לי 45 לאחר פעילות גופנית (הפעילות הרגילה שלי). האם זה מעיד על בעיה? אם כן - איזה בדיקה צריך לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

הי יעל, ישנם אנשים עם דופק נמוך מהממוצע וישנם אנשים עם דופק גבוה מהממוצע, לא תמיד זה מצביע על בעיה כלשהי. אולם אני מבינה את התהיה שלך מאחר והדופק שלך משתנה ויורד לאחרונה יותר. דופק לאחר פעילות גופנית יורד בהדרגה ואמור לחזור לדופק המנוחה, לא כל כך ברור למה הוא ירד ל- 45. ייתכן וזה שום דבר, דופק נמוך (גם 50) בפני עצמו הוא לא מסוכן , אבל אולי אפשר לבקש לבצע שוב הולטר והפעם לבצע איתו אימון רגיל שלך על מנת לראות את התגובה של הדופק למאמץ עצמו ולאחר מכן. מעבר לכך תמשיכי לעקוב אחר הדופק גם במנוחה, באימון ובהתאוששות, שיהיו לך נתונים לרופא. מציעה שתקבעי לאחר מכן תור לקרדיולוג. בברכת כושר ובריאות, יעל

23/09/2018 | 09:06 | מאת: אוראל

היי, אני בת 27, לא מעשנת ובריאה בדרך כלל. כאשר אני מתאמנת בחדר הכושר אלו בדרך כלל אימוני כוח, והחלטתי לחזור בהדרגה לאימוני סיבולת לב ריאה. אני עושה את המכשיר שנראה כמו "סקי". קרה לי כמה פעמים שבזמן הפעילות האירובית הדופק שלי הגיע מעל 200 (207, 216, 209) מתוך מדידה בעזרת המכשיר עצמו (לוחיות המתכת שבידיות המכשיר), ברור לי שהמדידה דרך מכשיר האירובי לא מדויקת, אך גם סטייה של 20 דפיקות משאיר אותי עם דופק גבוה. אני רק אציין שאני בקושי מזיעה תוך כדי. באחת הפעמים במקביל אלי בן זוגי התאמן יחד איתי, כאשר אני מגיעה לדופק של 200+, הוא הגיע ל140 באותו מכשיר ה"סקי" והזיע כולו (הוא בכושר ממש טוב). לפעמים גם כשאני עולה מדרגות אני מרגישה שהדופק שלי נורא מהיר, ממה הדבר יכול לנבוע לדעתך? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

הי אוראל, על פניו נשמע שהכל בסדר. זה נכון שלפי הנוסחא של 220 פחות הגיל זה נראה שאת עוברת את הדופק המקסימלי שלך כביכול, אך הנוסחא לא מדויקת וישנם אנשים שעוברים את הדופק המירבי הצפוי שלהם. זיעה לא תמיד מהווה קנה מידה למידת המאמץ, ישנם אנשים שמזיעים יותר וישנם פחות. בן זוגך כפי שציינת הוא בכושר גבוה ולכן הדופק שלו במאמץ יהיה נמוך יותר. זה מה שקורה לאחר תקופת אימונים, הדופק יורד עם התייעלות המערכת לב-ריאה. יחד עם זאת, במידה והמדידה שלך אכן נכונה, הדופק נשמע מעט גבוה. אני מציעה שתפני לרופא ותבקשי הפנייה לבדיקת מאמץ (ארגומטריה) שם יוכלו לבדוק את תגובת הדופק שלך במאמץ מדורג עד מאמץ ודופק מירבי אמיתי. בברכת כושר ובריאות יעל

14/09/2018 | 14:18 | מאת: ירון

אני בן 16, משקל 65, ספורטאי בתחום השחייה. עשיתי בדיקות רפואיות במאמץ והגעתי ל23 mets ודופק 180 בסוף הבדיקה. מה זה אומר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי ירון, לא ברור לי איזו בדיקה עשית אבל התוצאה נראית לי לא כל כך הגיונית. 23 מטס זה ערך של ספורטאי עלית הטובים בעולם. גם דופק הסיום בבדיקה לא כל כך מסתדר לי לגילך הצעיר. חסרים לי נתונים רבים על הבדיקה: סוג הבדיקה, משך הבדיקה, דופק מנוחה, וכד'. לכן קשה לי לתת לך חוות דעת על הבדיקה. בברכה, יעל

שבוע טוב ושנה טובה! שמי מישל ואני בן 52. לפני ארבעה ימים עברתי צינתור טיפולי לאחר חסימה של 90% בעורק הקדמי. לדברי המצנתר ישנם חסימות נוספות בכלי הדם הכליליים שאין צורך בהתערבות אלה טיפול תרופתי. ברקע מזה שנים רבות אני סובל מיתר לחץ דם (מאוזן בטיפול תרופתי) ולאחר ניתוח לקיצור קיבה (שרוול) מלפני כשבע שנים משקל 100 קילו וגובה 179 ס'מ, אשמח לקבל איזה שהם טיפים/ עצות/ המלצות כרגע בעיקר לגבי פעילות גופנית (יש לציין שמזה שנים אני לא פעיל גופנית) מתי אוכל להתחיל בפעילות גופנית כרגע בעיקר הליכה. לתשובתכם אודה מישל מור יוסף שנה טובה כתיבה וחתימה טובה שנת בריאות!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מישל, אתה יכול להתחיל הליכות באופן מיידי. מאחר ולא היית פעיל לפני כן, תתחיל בהדרגה מבחינת משך ההליכה (20-30 דק') ומבחינת קצב ההליכה. לגבי המשך הפעילות תוכל להתקדם ולבצע פעילויות נוספות (אופניים, שחייה, תרגילי כוח). ממליצה בחום להצטרף למכון לשיקום לב הקרוב לאזור מגוריך לקבלת המלצות אישיות לפעילות גופנית, או שתתייעץ עם פיזיולוג של המאמץ. בהצלחה, שנה טובה

07/08/2018 | 09:22 | מאת: דודו

שלום אני בן 21 עברתי צנתור שני לפני 3 חודשים בעורק הראשי Coraction of aorta הרחיבו לי את הסטנד שהיה מוצר בגלל שגדלתי(הצנתור הראשון היה בגיל 10) התחלתי לעשות ספורט ..הליכות ריצות , אמרו לי שאסור לי להרים משקולות כבדים וכו׳ רציתי לברר לגבי תרגילים עם משקל גוף בלבד.. כמו שכיבות שמיכה כפיפות בטן מתח.. האם מותר לעשות? תודה רבה!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, מאחר ואינני מכירה את הרקע שלך קשה לי לענות לך במפורט. בעיקרון אין סיבה שבגילך לא תוכל לבצע תרגילי כוח בעצימות גבוהה. כדאי שתתייעץ עם פיזיולוג שיתאים לך את המאמצים לפי מצבך הנוכחי. בברכת כושר ובריאות, יעל

16/07/2018 | 00:42 | מאת: שי

שלום עקב כאב בברך (כנראה על רקע דלקת בגיד) הופניתי לפיזיותרפיה. קיבלתי תרגילים (בעיקר לעשות בבית) של חיזוק ומתיחות לשרירי הרגליים. נאמר לי לבצע את המתיחות למשך דקה, כפול 3 פעמים. בכל המאמרים והסרטונים שראיתי, שמתי לב שמתיחות אמורות להיות של חצי דקה. מהו הדבר הנכון? מה ההבדל בתוצאה בין מתיחות שנעשות למשך דקה או לחצי דקה? ובין מתיחה למתיחה כמה זמן יש להמתין מינימום? והאם בין מתיחה למתיחה אפשר לעשות מתיחות לשריר אחר או שחשוב הרצף? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, ישנם הבדלים בין הנחיות שניתנות למתיחות באופן כללי לבין הנחיות שניתנות ע"י איש מקצוע שמתאים לך את התרגילים באופן ספציפי. אני מניחה שהפיזיותרפיסט התאים לך את התרגילים ואופן הביצוע למצבך האישי והייתי עוקבת אחר הוראותיו. במידה ואינך מרגיש בטוח, קבע תור נוסף אליו להתייעצות חוזרת. בברכה, יעל

10/07/2018 | 04:55 | מאת: מאיר

אני וטל קרדילוק שמגביל את קצב הלב ולא מאפשר לי להגיע לדופק המטרה שנקבע לי בשיקום האם בכל זאת האימון יעיל ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מאיר, הקרדילוק נועד להוריד את העומס על הלב (מבחינת קצב הלב ולחץ הדם) אך הלב ממשיך לתת את התפוקה אותה הוא צריך למאמץ. במידה ואתה מתאמן לפי תחושת המאמץ הסובייקטיבית שלך (מניחה שאתה יודע מה זה - RPE) אז אין ספק שהפעילות הגופנית יעילה. היתרונות של פעילות גופנית רבים וכוללים בין שיפור הכושר הגופני באמצעות שיפור התפקוד של הלב והשרירים גם במידה והדופק לא עולה כפי היה עולה ללא נטילת הקרדילוק. בברכה, יעל

09/07/2018 | 14:05 | מאת: אני חסוי

אם מישהו רץ בריצה ארוכה ומרוממת, מה יתגבר בגופו כתוצאה מריצה המאומצת?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי השאלה שלך לא ממש ברורה לי. ראשית מה הכוונה בריצה "מרוממת" שנית, השאלה כללית מידי, מה הכוונה ב"מה יתגבר" ולאיזו השפעה כוונתך? המיידית, לאורך זמן... לאחר חידוד ומיקוד השאלה, אוכל לנסות לענות עליה. בברכה יעל

04/07/2018 | 21:52 | מאת: נני

היי, אני בת 24, גובה 1.65 שוקלת 63. שמתי לב שכאשר אני מבצעת פעילות גופנית מאומצת, לוקח לקצב הלב שלי זמן רב כדי לחזור לקצב מנוחה. לדוגמה חצי שעה לאחר האימון (אימון שבו הרגשתי שאני משקיעה את המקסימום שלי) הקצב לב שלי עדיין היה 100 ועשר דקות לפני כן הוא היה על 130. האם זה תקין? חייבת לציין שאני עושה פעילויות גופניות אך לא מתמידה בהן לתקופות ארוכות, כלומר בין שבועיים לחודש של פעילות גופנית ואז שבועיים כמעט ללא פעילות כלל וכדומה...

לקריאה נוספת והעמקה

הי נני בדרך כלל דופק לאחר אימון חוזר לערכי מנוחה עד חצי שעה אחרי אימון (גם עצים כמו שאת מתארת). יחד עם זאת, אם את לא נמצאת במנוחה מוחלטת (ישיבה או שכיבה), אלא ממשיכה להיות פעילה ברמה נמוכה אפילו זה לא חריג אם הוא עדיין בסביבות 100. חשוב גם לדעת מהו הופק שלך במנוחה, כי אם הוא בסביבות 90, אז 100 זה בהחלט נורמלי. אני מאמינה שאם תקפידי ותתמידי בפעילות הגופנית גם דופק ההתאוששות ישתפר. לא רואה סיבה להיות מודאגת. בברכה, יעל

16/04/2018 | 22:17 | מאת: אור

שלום רב, אמא שלי בת 57, עברה ניתוח השתלת קוצב לב לפני כ-4 שנים. היום אני ארצה לבנות לה תוכנית אימון ותזונה מותאמת. השאלה שלי היא כזאת- האם היא יכולה לבצע אימוני כח פלג גוף עליון? אמרו לה שמותר לה עד 3קילו, אך זה משקל קל בשבילה, היא יכולה להעלות במשקלים לאט לאט כמובן? והאם קרדיו ממולץ למי שעבר השתלת קוצב לב? אשמח לתשובה, תודה מראש- אור.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אור, פעילות גופנית אירובית מותרת ואף מומלצת מאוד לכל חולי הלב לרבות מושתלי הקוצבים. גם פעילות לחיזוק השרירים חשובה ומומלצת. ישנן הגבלות ודגיםש מיוחדים למושתלי קוצבים. לצערי, אני לא יכולה להסביר לך על רגל אחת את כל ההמלצות לאוכלוסייה זו וכמובן שצריך להתאים את הפעילויות באופן אישי לכל אחד ואחת לפי מצב בריאותי, כושר גופני, מחלות נלוות וכד'. אתה מוזמן ליצור עמי קשר ו/או לחפש אותי בפייסבוק (yael melamud pernick) בברכה, יעל

05/04/2018 | 17:25 | מאת: שלי

שלום,שמי שלי בת 40 ובריאה. חזרו לי תוצאות בדיקות דם שהראו שכולסטרול רע-70 וכולסטרול טוב -40 האם אני בסיכון להתקף לב? מצפה לתשובה,תודה. שלי

לקריאה נוספת והעמקה

הי שלי, התוצאות שלך מצוינות! :) כולסטרול רע LDL: צריך להיות מתחת 100 מ"ג/ד"ל כולסטרול טוב HDL: צריך להיות מעל 40-45 מ"ג/ד"ל לפי התוצאות האלה אין סיבה לחשוש מהתקף לב. כמובן שיש מדדים נוספים שצריך לעקוב אחריהם: לחץ דם, סוכרת, טריגלצרידים, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, עישון וגנטיקה. בברכת כושר ובריאות, יעל

21/03/2018 | 19:52 | מאת: שורף בחזה הריצה ארוכה

שלום שמי אופקואני בן 12.5 ואני התחלתי לרוץ ריצות ארוכות של 6-5 קילומטר ויום אחד באמצע הריצה התחיל לשרוף לי החזה השמאלי ועדיין המשכתי לרוץ ובסוף שסיימתי תריצה הכאב ירד אבל עדיין נשאר ואני טיפה מפחד את יודעת אולי מה זה?

שלום לך אופוקאני, כל הכבוד על כך שאתה מתאמן. לגבי השריפה בחזה, כדאי להיבדק אצל רופא. זה יכול להיות שום דבר אבל כדאי להתייעץ. בברכה, יעל

23/01/2018 | 15:07 | מאת: חן

שלום ד"ר אני בת 22, ובדרך כלל עם לחץ דם תקין בזמן מנוחה, בפעם האחרונה היה לי 113 על 78 ודפיקות לב 80. אבל אחרי שזזתי קצת, אני לא מרבה בכושר גופני, רק תליתי כביסה ורחצתי כלים, זה עלה לי ל133 על 79 ודפיקות לב 93. האם זה תקין שלאחר פעילות כלשהי לחץ הדם עולה קצת\הרבה? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, התגובות של הדופק והלחץ דם שאת מתארת נשמעות לי נורמליות לחלוטין. לחץ דם ודופק עולים די מהר גם במאמצים קלים, על אחת כמה וכמה אם הכושר הגופני איננו גבוה. בברכה, יעל

13/01/2018 | 19:13 | מאת: גיא

הבוקר היה לי מקרה מוזר. הלכתי ברגל ולאחר 6-10 דקות התחיל לי כאב בחזה. ההליכה לא היתה מהירה . אני בעלת עודף משקל ולא עושה כושר . האם ייתכן שיש לי בעיה לבבית ? או שזה קשור לחוסר כושר גופני שלי? זה מעולם לא קרה לי בעבר.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בעיקרון לא כל כאב בחזה הוא בעיה לבבית. צריך לבדוק מספר גורמים: 1. האם זה היה חד פעמי? אם כן, ייתכן וזה היה שריר תפוס. 2. האם הכאב היה ממוקד באזור אחד (בניגוד לכאב מפושט)? אם כן, ייתכן והיה שריר תפוס. כאב לבבי הוא יותר מפושט. 3. האם הייתה הקרנה לאזור אחר בגוף כגון גב, שכמות, זרוע, לסת וכד'? הקרנה יכולה להעיד על משהו לבבי 4. האם הכאב משתנה בשינוי תנוחה או תנועת שריר? אם הכאב משתנה, לרוב זה לא מעיד על בעיה לבבית. בכל מקרה, כשיש ספק אין ספק, רצוי ללכת לרופא/מיון על כאבים בחזה. בריאות וכושר, יעל

10/11/2017 | 13:02 | מאת: צליל רובין

היי, לאחרונה יצא לי לבדוק דיי הרבה פעמיים לחץ דם והלחץ דם שלי עומד על 112/62 רציתי לדעת אם הוא נחשב נמוך. אציין גם שאני מתאמנת 4-5 פעמיים בשבוע בחדר כושר אימון אנאירובי הכולל משקלים ואימון אחד הוא אימון אירובי קל.. דופק אצל ספורטאי יכול להיות 47 או שזה גם נחשב נמוך? אשמח לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה

הי צליל סליחה על האיחור בתגובה. לחץ דם שאת מתארת הוא נורמלי לחלוטין. דופק 47 אכן נחשב נמוך (זה נקרא ברדיקרדיה), נפוץ בקרב ספורטאים ברמה גבוהה. לאדם המתאמן באופן חובבני/עממי קשה לי להאמין שהדופק קשור לאימון, יש אנשים שיש להם דופק נמוך. כדאי בכל מקרה להתייעץ עם רופא משפחה/קרדיולוג על מנת לבדוק שהדופק לא נמוך מידי (למשל בשעות הלילה). בברכה, יעל

03/11/2017 | 12:12 | מאת: מוישה

שלום וברכה, אני בן 44, בד"כ בריא, מתאמן 4 פעמים בשבו, עוסק במחשבים, טבעוני כ 5 שנים ולפני כן צמחוני כ 15 שנים. נמצא בבדיקת LPA ערכים בין 141 ל 151 mg/dl, כשהנורמה היא 30 mg/dl. ברקע ניתן לצין שאבא שלי עבר ניתוח מעקפים בגיל צעיר. רמות הכולסטרול שלי מעט גבוהות מהנורמה ומאוזנות ע"י HDL גבוה במיוחד. שאלתי האם יש דרך טבעית להפחית את רמות ה LPA המאד גבוהות האלה? המון תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אכן הערכים שלך של ה- LPa נמצאים מעל הנורמה, בהרבה מקרים בגלל מרכיב גנטי (כפי שציינת שיש לך), לעתים מופיע בגלל תת פעילות של בלוטת התריס, או מחלת כליות. אינני רופאה או דיאטנית (מומלץ להיוועץ בשניהם בעניין), אך בגדול חשובה תזונה דלה בשומנים ועודף פחמימות (העלולים להעלות את סוגי הכולסטרול "הרעים", וישנו טיפול תרופתי. לפי מיטב ידיעתי, לפעילות גופנית אין כמעט השפעה על ליפופרוטאין זה. בהצלחה, יעל

24/10/2017 | 23:21 | מאת: יולי

שלום, אני בת 18. בעבר הייתי רצה 10 קילומטרים - אהבתי מאוד לרוץ וזה גרם לי להרגיש טוב. לאחר תקופה של ריצה נהיו לי שברי מאמץ ולכן נאלצתי להפסיק לרוץ לתקופה. עברה שנה ועכשיו התחשק לי מאןד לרוץ שוב, אך כל פעם שאני מנסה להתחיל לרוץ בסוף הריצה מאוד קשה לי להסדי את הדופק ומתלווים לאחר מכן כאבים חזקים בלב במשך יום שלם. אני רצה בהדרגה ולא מגזימה , ולא ידוע לי על בעיות בלב או שום מחלה אחרת. האם זה הגיוני שדבר כזה יקרה מחוסר בכושר?

לקריאה נוספת והעמקה

הי. לא ברור לי מדוע יש לך דופק גבוה בסיום הריצה (כמה גבוה, למשך כמה זמן) וכאבים במשך היום (איפה הכאבים?). הסיבה הכי הגיונית היא כושר נמוך או עצימות ריצה שאיננה מתאימה. מאחר וחסרים לי נתונים על אופן האימון שלך אני הייתי מציעה להוריד את קצב הריצה משמעותית (אולי אפילו לשלב עם הליכה) ולראות אם זה עדיין חוזר על עצמו. במידה ואת רואה שאין שיפור מבחינת דופק וכאבים, רצוי להיוועץ עם רופא. בהצלחה, יעל

10/10/2017 | 23:03 | מאת: אבנר

היי אני בן 31 לאחר כמה שניים לחא פעילות גופנית חזרתי להתאמן התחלתי מפעמיים בשבוע אימוני איגרוף של שעה וחצי לאחר חודש הוספתי עוד אימון .השאלה שלי עם זה בסדר לגילי להתאמן 6 אימוני איגרוף בשבוע כול אימון בין שעה וחצי לשעתיים האם זה מזיק ללב או מועיל והאם עליי לעקוב אחרי הדופק או לבצע בדיקות מסויימות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך תודה על פנייתך בגדול אינני רואה בעיה מבחינת הלב עם האימונים שלך. אתה צעיר וחשוב להתאמן כמעט מידי יום. בענף כמו אגרוף מה שיותר מדאיג בדרך כלל זה הפציעות ובעיקר פגיעות ראש. אם הנך זהיר ומרגיש טוב אין סיבה למתן את המאמץ שלך. אם יש במשפחה שלך מחלות לב או גורמי סיכון למחלות לב, כדאי להיבדק אצל רופא המשפחה ולבצע בדיקות נוספות במידה והוא ממליץ. בברכת כושר ובריאות יעל

07/10/2017 | 16:14 | מאת: אריק

שלום רב ד"ר האם שימוש כמעט יום יומי ב-2 חצאי כדור לוריוון עשויים לגרום לשריר לב רופס או לחילופין לבעיות מסתמים. אני שואל מאחר שבגיל 32 היה לי mvp מינורי לאחר נטילה של לוריוון במשל חצי שנה . בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אינני רופאה ולכן לא יכולה לתת ייעוץ לגבי תרופות. ממליצה בחום לפנות לרופא המטפל. בברכה יעל

26/09/2017 | 11:48 | מאת: נוגה

הי שלום וברכה אני מורה בביס והיום אחת התלמידות שלי בת 16 בערך. אחרי ריצה קצרה של 60 מטר הרגישה כאב במרכז החזה והרגישה בחילות וחשק להקיא . זה נמשך בערך רבע שעה ונרגע. אמרתי לתלמידה שמומלץ ללכת לרופא לראות שהכל בסדר. האם על סמך מה שרשמתי יש מקום לדאגה ? להתעקש שתלך להבדק תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב תודה על פנייתך. אני הייתי עושה בדיוק כמוך. חשוב להפנות לרופא על מנת להמשיך בירור. בגיל הזה הסיכוי למחלת טרשת עורקים אכן נמוך אך ישנם מצבים רבים אחרים הדורשים בירור ומעקב. בברכה יעל

לפני כשנתיים, בבדיקת אקו לב במאמץ שנערכה בבית חולים, מסיבה סתמית, נקבע שאחד המסתמים לוקה בהסתיידות קלה. רופא המשפחה אמר לי, מה אתה רוצה, אתה בן 70, הרכיבים אצל כל אדם מתבלים.... היום, גם מסיבה סתמית (בקשת רופא תעסוקתית) ערכתי בדיקה דומה, והתוצאה אומרת שהלב שלי תקין לחלוטין, ללא עדות קלינית ואקוקרדיוגרפית לאסכמיה. אני סוכרתי מאוזן בתרופות, וכנ"ל לחץ דם וכולסטרול. שאלתי, האם אחת האבחנות לא נכונה, או שזה אפשרי שיש שיפור? הערה, בחצי שנה האחרונה, אני עושה ספורט מתון בחדר כושר.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב אינני יכולה להגיב מדוע הממצאים "נעלמו" אך לעתים אנו רואים תוצאות כאלה. מאחר ובהרבה מקרים לא מבצעים את הבדיקות באותו המקום, לעתים טכנאים ורופאים שונים משתמשים בשיטות מדידה שונות. מאחר וגם ככה נצפתה רק הסתיידות קלה בבדיקה הקודמת, לא הייתי מודאגת במקומך. כל הכבוד על הפעילות הגופנית, בטוחה שאם תמשיך כך, הלב שלך ימשיך ויתחזק. בברכת כושר ובריאות יעל

תודה על תשובתך. בינתיים, פגשתי קרדיולוג שאמר לי, שאקו לב, זה רק מכשיר עזר לברור. איכות האיבחון גובלת ב-80%.

כיצד לקבוע דופק מירבי ודופק אימון לאדם הנוטל חוסמי בטא באופן קבוע?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, על מנת לקבוע דופק מירבי ודופק אימון לאדם הנוטל חוסמי בטא אנו לרוב מפנים לבדיקת מאמץ מירבית , כזו שנקראת: symptom limited. כלומר בדיקת מאמץ המוגבלת בסימפטומים של הנבדק (אם קליניים ואם לפי א.ק.ג). אנו מבקשים לא לעצור את הנבדק רק לפי הדופק אליו הגיע אלא לפי תחושתו הסובייקטיבית (במידה ואין שינויים חשודים בא.ק.ג.). לאחר קבלת הנתונים מהבדיקה, ניתן לחשב את דופק האימון. בברכה, יעל

שלום האם על סמך בדיקת אקג בזמן מאמץ ניתן להחליט על צינתור כלילי. האם נכון שצינתור כלילי נעשה גם בתעוקת לב ולא רק אחרי התקף לב תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אינני רופאה ולכן אענה לך ככל יכולתי. על סמך בדיקת מאמץ שמלווה רק בא.ק.ג. (כלומר בדיקת מאמץ שאיננה מלווה באקו או במיפוי לב) ניתן להפנות לצנתור במידה ויש חשד אמיתי להצרויות כלשהן בעורקים הכליליים. ברוב המקרים, אחרי בדיקה כזו (שנקראת ארגומטריה), במידה ויש חשד מפנים קודם לבירור נוסף על ידי אקו במאמץ או מיפוי לב במאמץ. צנתור כלילי בהחלט ניתן לעשות בעקבות תעוקה גם ללא התקף לב. מטרת הצנתור היא למנוע את ההתקף לב. לכן אם יש חשד להצרויות משמעותיות בעקבות סימפטומים, בדיקות דם או בדיקת מאמץ, מפנים לצנתור. לקבלת מידע מקצועי ואישי מומלץ לפנות לרופא המטפל בברכה, יעל

בס"ד שלום מדובר באדם מעל גיל 60 שמגיל 20 היה סובל לעיתים ( לא שכיחות) דופק מהיר. מה הטיפול להורדת דופק מהיר . לא תרופתי ( אלא אם כן טבעי)?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אינני רופאה ולכן לצערי לא יכולה לעזור לך. מציעה לך לפנות לרופא משפחה ו/או לקרדיולוג/אלקטרופיזיולוג שיבדקו את מקור הדופק המהיר. לא בכל דופק מהיר מטפלים. צריך לבדוק כמה הדופק מהיר, האם הוא סדיר, האם עלול להתפתח להפרעת קצב אחרת, ועוד ועוד... בעיקרון פעילות גופנית אירובית לאורך זמן יכולה להוריד את דופק המנוחה, אך במידה ויש הפרעות קצב מהירות לעתים לא מומלץ לבצע פעילות גופנית, כי היא עלולה לגרום להפרעות קצב חמורות יותר. לכן, חשוב להתייעץ עם רופא מומחה. בברכה, יעל

שלום רציתי לשאול אם יש איזה סכנה עבור הרחם, אם אני עושה פעילות אירובי אינטנסיבי? האם הקפיצות החזקות מחלישות את הרחם? תודה מראש.

17/04/2017 | 12:30 | מאת: דוד

בן 67, אוטוטו גמלאי. נראה טוב וצעיר מאוד לגילי. עברתי צנתור לפני כשבועיים, כרגע בהתאם להמלצות הצוות הרפואי בבית החולים הנני עושה הליכות (בסביבות 2 ביום) בקצב מדוד במשך 20 דקות כול פעם. בעוד כשבועיים בדיקה אצל קרדיולוג, ובמהלך מאי, יוני 2017 השתתפות בתכנית "מחלימים בעזרת אימון". מתאמן כ 7 שנים בחדר כושר, רוכב על אופניים במסלולים ושבילים נוחים (טיילת תל אביב למשל). לפי תוצאות הצנתור, נזק מזערי ללב. מתי אפשר יהיה לחזור לפעילות ספורטיבית בכלל ולרכיבה בפרט.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בשלב זה של ההחלמה שלך אתה כבר יכול להגיע ליותר מ- 30 דק' ביום של הליכה בקצב נוח. לאחר אישור רפואי של קרדיולוג תוכל לחזור לפעילות שלך באופן הדרגתי. אינני מכירה את התכנית "מחלימים בעזרת אימון" אבל מומלץ מאוד להירשם לתכנית שיקום לב בה יש צוות רב מקצועי הכולל קרדיולוג, אחיות, פיזיולוג של המאמץ ומאמן שיקום לב. במכון לשיקום לב תקבל את ההנחיות וההדרכה המקצועית תחת פיקוח רפואי. בעיקרון, אין מניעה לחזור לפעילות שעשית קודם, אך בהדרגה. אך מאחר ואינני מכירה את הרקע שלך ומצבך הרפואי לעומק, אינני יכולה לומר בדיוק באיזה קצב אתה יכול להתקדם. לכן חשוב לקבל אישור מקרדיולוג כפי שציינתי קודם. בברכת כושר ובריאות יעל

14/04/2017 | 22:49 | מאת: ישי

שלום רציתי להתייעץ איתך על פעילות אירובית שאני עושה בחדר כושר אחרי מאמץ אני מרגיש, שריפה בצד שמאל והרבה זמן לא התאמנתי אני עושה פעילות במושב הליכות מהירות הליכות, רגילות של שעה או שעה הבעיה שאני מרגיש אחרי סיום המאמץ כאבים בחזה וקושי בנשימה ועשיתי את כל הבדיקות אם זה אקו לב אקו במאמץ והכל היה תקין. ופעם אחת לפני כמה חודשים התאמנתי בחדר כושר בפעילות אירובית 20 דקות וגם אותן סימנים כאבים בחזה קוצר נשימה ולא יכולתי לישון כל הלילה. השאלה ממה זה נובע כל זה ואיך לטפל האם זה קשור כל זה לתזונה נכונה, יכול להיות דברי חלב לחץ... אשמח לתשובה....

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מבינה מדוע הינך מוטרד אך לצערי לא אוכל לספק לך מענה מספק. במידה ואכן ביצעת את כל הבדיקות והן היו תקינות, זה בסך הכל די מרגיע, אם עם זאת התחושות הלא נוחות עד כואבות, עדיין מופיעות. מאחר ותופעות אלה מתרחשות רק בזמן או לאחר מאמץ, שווה אולי באמת להתייעץ עם תזונאית ולבדוק מה, כמה ומתי הינך אוכל בשעות הסמוכות לפעילות. שנית, ייתכן ואופן הפעילות שהינך מבצע גורם לתחושות האלה, אולי הינך מגזים במאמץ, מתחיל את הפעילות חזק או מהר מידי, אינך נושם נכון בזמן המאמץ, אינך הולך נכון ו"מבזבז" הרבה אנרגיה בצורה לא יעילה. קשה לי לדעת מבלי לראות אותך מתאמן או לקבל עוד פרטים. בנוסף, חסרים עוד כמה נתונים אישיים כגון משקל, מצב בריאותי, מצב כושר גופני וכד'. לכן, אני מציעה מספר דברים: 1. התייעצות שוב עם רופא אולי ישנם דברים אחרים שאפשר לבדוק 2. התייעצות עם פיזיולוג של המאמץ 3. התייעצות עם תזונאית בברכה, יעל

11/05/2017 | 13:41 | מאת: ישי

המשקל שלי הוא 90 אני 1.82 בריאות תקינה. כושר בינוני לטוב, לאחר שיחה עם תזונאית ניסיתי שוב את מה שאמרת עשיתי רק אירובי שעה ו 20 והרגשתי אחרי חצי שעה רעידות בגוף ועליה בלחץ דם, וקצת סחרחורות שאלה שלי: אם להפחית באירובי ולנסות להוריד את זה לחצי שעה ביום המטרה שלי זה לשרוף שומנים כרגע, ולהגיע להישגים, תודה יום, טוב..

03/06/2017 | 12:46 | מאת: יעל פרניק

שלום לך, האם אתה סובל מסוכרת ונוטל תרופות לאיזון הסוכר? האם בדקת פעם רמות סוכר בדם לאחר פעילות גופנית? התופעות שאתה מתאר יכולות להסביר ירידת סוכר לאחר פעילות גופנית (לפחות הרעד והסחרחורת, את העליה בלחץ הדם אין לי יכולת להסביר). לדעתי אתה צריך לבצע בדיקות נוספות במאמץ שיכללו זמני התאוששות ארוכים לאחר המאמץ. חשוב שאיש מקצוע (רופא ספורט ו/או פיזיולוג של המאמץ) יכול לראות את מה שאתה מתאר לאחר מאמץ. אינני רואה סיבה שלאחר אימון תרגיש את התופעות שאתה מתאר. כרגע, הייתי ממליצה להוריד את משך האימון ו/או העצימות שלו כדי להימנע מתחושות אלה. בברכת כושר ובריאות יעל

שלום רב, אני מסטרנטית בטכניון. לקראת פרויקט הגמר מעוניינת לבצע בדיקה המבחינה בין המאמץ הנגרם כתוצאה מהליכה עצמאית, לעומת הליכה בהליכון חשמלי. מהם הפרמטרים הכי נכונים למדידה, לפני/אחרי או בזמן הפעילות שיתנו לי ההשוואה הכי טובה בין שתי הפעילויות? תודה מראש, יעל.

לקריאה נוספת והעמקה

הי יעל אינני מבינה את מטרת הפרוייקט ומה את מנסה לבדוק או להשוות. אם תספקי לי פרטים אשמח לנסות לסייע. בברכה, יעל

שלום בן 43, לא מעשן. עם עודף משקל לח"ד גבולי, לא מטופל בתרופות. אני עושה הליכות של שעה, 4-5 פעמים בשבוע. רציתי לנסות להעלות את התדירות לכל ימות השבוע. האם יש עם זה בעיה? האם זה עלול להזיק למערכת כלשהי בגוף (שלד, לב)? זה יכול להזיק מבחינת לחץ הדם? יש צורך בימי מנוחה או כל עוד מדובר בפעילות אירובית אין צורך? אציין שבדיקת אקו במאמץ תקין (בוצע בגלל גלי T הפוכים, אך זה כנראה המצב הרגיל אצלי). תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יאיר, תודה על פנייתך. ראשית אני רוצה לציין שהפעילות שאתה עושה ראויה להערכה, כל הכבוד לך. בעיקרון ההמלצות מדברות על פעילות גופנית אירובית (כגון הליכה) לפחות 5 פעמים בשבוע ורוצוי מידי יום. אולם, צריך לקחת בחשבון את העצימות בה אתה מתאמן. במידה ואתה מבצע הליכות בקצב איטי-בינוני, לא צריכה להיות בעיה בפעילות יומיומית. במידה ואתה הולך בקצב מהיר (כזה שמקשה על הדיבור בזמן ההליכה וגורם לתחושת עייפות שרירים או עייפות כללית), אני הייתי ממליצה על יום מנוחה בשבוע. עיקר הנזק האפשרי הוא לאו דווקא לבבי, אלא קשור יותר למערכת שריר שלד. עומס יתר עלול לגרום לכאבי שרירים ואף לנזקים ארוכי טווח. פעילות אירובית הינה מצוינת ללחץ הדם שלך ויכולה להביא לירידה בערכיו ולמנוע את התפתחות יתר לחץ הדם המתרחש עם הגיל. המשך כך! יעל

לפני 4 חודשים עברתי נתוח מרדפים מותר לשחק כדורגל פעם בשבוע או יותר

לקריאה נוספת והעמקה

הי ניסים לצערי לא אוכל לענות לך מאחר וחסרים לי פרטים רבים כגון: 1. גילך 2. מצבך הרפואי כעת: האם הלב נפגע? מידת התפקוד? רמת הסיכון שלך? 3. הרקע של הפעילות הגופנית: כמה היית פעיל לפני כן 4. האם עשית בדיקת מאמץ מאז הניתוח? 5. האם יש כאבים מהניתוח? 6. האם היית במכון לשיקום לב - אם לא היית ממליצה בחום להצטרף לתכנית של 3 חודשים ולקבל את כל הכלים והמידע הנחוצים לך לחזרה לשגרת חיים פעילה כולל פעילות גופנית. במידה ותוכל לספק לי את המידע הנוסף, אוכל לנסות לסייע, בברכה, יעל

02/01/2017 | 19:01 | מאת: אורי חסאן

ערב טוב בזמן האחרון אחרי שאני אוכל, יש לי החסרת פיעמה משהו כמו בין 5/10 פעמים בדקה כאילו הלב לא עובד בקצב אחיד לפעמים כדור אומפרדקס עוזר עשתי לפני חודש בדיקת לב במאמץ אצל רופא ספורט היה גם החסרת פיעמה הוא בדק וטען שזה לא בעיה האם אפשר לטפל במצב הזה הוא לחיות אם זה ממש מפריע לי מאד מפחיד אותי בנוסף אני מאד חרדתי לגבי כלל הבריאות שלי שכול דבר קטן מפחיד אותי בדיקות אקג עשתי לפחות בשנה אחרונה 30 תודה אם תענו לי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פעימות מוקדמות או כפי שקראת לזה "החסרת פעימה" הן לרוב אינן מסוכנות ואינן מהוות בעיה כלל וכלל. לחלק גדול מהאוכלוסיה יש אותן והרוב לא מודעים לכך (לא כולם מרגישים אותן). רצוי לעשות מעקב תקופתי (ולא 30 פעם בשנה) אלא אחת לשנה לכל היותר (אלא אם נאמר לך אחרת) על מנת לראות שהן נשארות יציבות וללא שינוי משמעותי. אני מניחה שזה מפריע לך במיוחד כי אתה מרגיש אותן וזו לא הרגשה נעימה, אך כפי שציינתי אם הרופא אמר שהן אינן מהוות בעיה במצבן הנוכחי, אינך צריך לדאוג. בברכה יעל

23/12/2016 | 21:08 | מאת: אורי

היי, שבוע טוב. אני משרת בסיירת מובחרת, מתאמן 24/7 ואדם בריא לחלוטין מלבד כאבים אורטופדיים המלווים עקב העצימות הגבוהה. עם זאת לחץ הדם שלי מוגדר כנמוך מהרגיל 48/130 וגורם לי לסחרחורות כאשר אני מעוניין לתרום דם. רציתי לדעת מה ניתן לעשות לגבי זה ומדוע המצב כך. יש לציין שאני נמנע ממלח שלפי מיטב הבנתי עשוי להעלות מעט את הלחץ דם.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, ראשית שאפו על השירות הצבאי, מורידה בפניך את הכובע. בעיקרון לחץ הדם שלך נמוך רק בחלקו, כלומר הלחץ הסיסטולי (המספר הגבוה) תקין ואף מעל האופטימלי והלחץ הדיאסטולי שלך (המספר הנמוך) אכן מעט נמוך. הפער ביניהם מעט רחב מן הרגיל. האם אתה סובל מכך רק כאשר אתה תורם דם? אם אינך סובל מסחרחורות בעת או לאחר ביצוע פעילות גופנית אינך צריך להיות מוטרד. בכל אופן, מאחר והפער בין המדדים הינו גדול הייתי מתייעצת עם רופא המשפחה (או הרופא בצבא). בברכה, יעל

18/12/2016 | 10:07 | מאת: יהודה

רצתי היום בקצב מקסימלי 5 פעמים אינטרוואלים בלילה היו לי כאבים בחזה שעברו אחרי 10 דקות בערך והקשו עלי להירדם הייתי בבדיקת לב לפני שנתיים שאמר שהכל תקין מה זה יכול להיות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יהודה, מתנצלת על העיכוב בתגובה. קשה לי לענות על שאלתך מאחר וחסרים קצת פרטים, כגון האם אתה בדרך כלל עושה אימון כזה? האם זה קרה לך בעבר? איזה אימון בדיוק עשית (ריצה, אופניים וכד')? האם הכאבים עדיין קיימים? בעיקרון אם אינך רגיל לאימון כזה ייתכן וזוהי תגובה של מערכת השריר-שלד שלך, או במלים אחרות כאבי שרירים כתוצאה ממאמץ חריג. כמובן שאם כאבים אלה חוזרים לך, חשוב ללכת לרופא ולהיבדק. גם אם עשית בדיקה לפני שנתיים זה לא אומר דבר, זה תלוי בגילך וברקע הרפואי שלך (כלומר: האם יש במשפחה מחלות לב, האם יש גורמי סיכון וכו). בברכת כושר ובריאות, יעל

14/12/2016 | 03:32 | מאת: רמי

היי יעל , אני בן 21 כיום לאחר החלפת מסתם (AS),ניתוח החלפת מסתם אאורטלי- מיכאני מטופל בקודמין , אני מתאמן בחדר כושר אולם אני לא יודע מה המשקלים שאני יכול להרים , יש לציין שהדופק מטרה שלי הוא 179 , אולם אני מגיע ל 120 -140 באימון מחשש שיקרה לי משהוא, אני רוצה להרים משקולות או לעשות פעילות התנגדות ואני לא יודע מה ההמלצה ? יש לציין ששני רופאי לב אישרו לי להתאמן בחדר כושר ואני מוגדר כאדם בריא לכול דבר חוץ ממניעה של פציעות בעקבות הקומדיין , תוצאות אקו שיש ברשותי תקינות + כולל מבחן מאמץ , אני יודע שההמלצה היא לא להרים יותר ממשקלים של 5 קילו אולם אני צעיר , לפי מיטבה ידעתי יש לי דליפה קטנה מאד שהיא אחרי ניתוח של החלפת מסתם וידוע ועיצרות גרד קלידנית קלה מאד . רופאי הלב שלי נתנו לי אירובי חופשי - ריצות שיחות אולם לגבי משקלים אין להם את היכולת לענות על זה ! כמה אני יכול להרים ? מה השיא שאוכל לעצור ? (לא מובן איך נותנים לי לרוץ אבל להרים 6 קילו בכול יד זה לא ..). ANTI COAGULATION LONG TERM USE CURRENT (11/2011) • BICUSPID AORTIC VALVE CONGENITAL (birth) AS;AR • AORTIC VALVE REPLACEMENT (11/2011) זה היה לפני הניתוח .הערות הללו אשמח לתשובה !

14/12/2016 | 18:06 | מאת: רמי

האם אפשר לבצע מתח ? שכיבות סמיכה? מקבלים עם גומי . תודה רבה רבה

שלום מה מנגנון ההשפעה של פעילות גופנית (כמו הליכה וכדו') על לחץ הדם? האם זה מוריד נקודתית בשעות שסמוך לפעילות, או שיש לזה השפעה יותר ארוכת טווח? כלומר, האם זה כמו תרופה שמשפיעה לכמה שעות, ולאחר מכן לחץ הדם חוזר להיות גבוה או שההשפעה נרחבת יותר. ובשביל לקבל את ההשפעות החיוביות של הליכה על ירידת לחץ הדם, האם זה תלוי ברמת הדופק בפעילות? במשך הפעילות? בתדירות הפעילות? מה מומלץ? תודה תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ערן שלום רב, הנושא שהעלית הינו רחב מאוד וקצרה היריעה מלהכיל אותו, אך אנסה לתמצת: 1. מנגנון ההשפעה של פעילות גופנית על לחץ דם כולל הגברת הזרמת הדם בכלי הדם שגורמת לכלי הדם להיות אלסטיים יותר ובעלי התרחבות גדולה יותר בזמן מאמץ ובמנוחה. בנוסף, בעקבות פעילות גופנית מופרשים חומרים אשר מרחיבים כלי דם. 2. לחץ הדם עולה בזמן פעילות גופנית (הסיסטולי, כלומר הגבוה) אך יורד מיד לאחר פעילות גופנית (לרוב שני הערכים: סיסטולי ודיאסטולי), בעקבות הרחבת כלי הדם שנמשכת למשך מספר שעות לאחר הפעילות. ההשפעה היא אכן לכמה שעות, אך ככל שמבצעים פעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר כך ההשפעה תוכל להיות ארוכת טווח יותר. חשוב לזכור שההשפעה של פעילות גופנית בלבד היא לא תמיד מספיקה. מחקרים מראים של ירידה עד- 6-10 ממ"כ של לחץ הדם הסיסטולי (המספר הגבוה) ושל 3-5 ממ"כ של לחץ הדם הדיאסטולי (המספר הנמוך). לעתים שינויים אלה אינם מספיקים על מנת לאזן את לחץ הדם, לכן חשוב במקביל לבצע שינוי תזונתי ולהתייעץ לגבי טיפול תרופתי במידת הצורך. 3. על מנת לקבל השפעה ארוכת טווח על ירידה בלחץ הדם חשוב לבצע פעילות גופנית יום יומית למשך יותר מ- 30 דק'. עצימות האימון לאו דווקא לא צריכה להיות גבוהה, היא יכולה להיות בינונית, אבל משך האימון והתדירות נמצאו חשובים. מקווה שהצלחתי לענות על שאלותיך, בברכת כושר ובריאות, יעל

07/11/2016 | 16:40 | מאת: מירי

עשיתי מיפוי לב והתשובה היתה..אין עדות לאיסכמיה מיקרדיאלית בעקבון מתן דיפירידמול ומאמף קל נצפה פגם מילוי קטן קבוע בדופן אנטריורית הנראה בסבירות גבוה כארטיפקט השד..מה זה והאם זה קשור לסרטן..אודה לך מאד אם תעני לי...מירי

לקריאה נוספת והעמקה

מירי שלום, אינני רופאה וחשוב מאוד ללכת עם התוצאות לרופא משפחה ו/או קרדיולוג. אבל רק בשביל להרגיע אותך, לפי הממצאים שתיארת אין עדות לכך שיש הצרויות או חסימות בכלי הדם המובילים דם ללב. אין עדות לאיסכמיה מיקרדיאלית - אומר שאין עדות לבעיה באספקת דם/חמצן ללב. נצפה פגם מילוי קטן קבוע בדופן אנטריורית הנראה בסבירות גבוה כארטיפקט השד - היה נראה כי ישנו חשש קל למקום אחד בלב שאינו מקבל מספיק דם, אך בסופו של דבר זה נראה להם כמשהו שנוצר כתוצאה מהפרעה במכשיר עצמו (בגלל רקמת השד, דבר נפוץ בקרב נשים שהחזה מפריע בעת הבדיקה). אין קשר לסרטן השד!!! לכן, כפי שאמרתי אין סיבה לדאגה אך תמיד רצוי לקחת כל בדיקה לרופא. בברכה, יעל

27/10/2016 | 14:17 | מאת: רעות

שלום רב, האם שלושה חודשים אחרי השתלת דפיברילטור ניתן לרכב על סגווי (בשטח ישר)? תודה ,

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רעות רכיבה על סגווי היא מעט דומה לרכיבה על אופניים חשמליים או קטנוע אפילו. בעיקרון המאמץ הגופני אינו גבוה מאחר והכלי ממונע, אבל כמה דברים צריכים להילקח בחשבון: 1. מהי הסיבה להשתלת הדפיברילטור? במידה והמכשיר הושתל עקב אי-ספיקת לב בדרגה גבוהה, לא מומלץ לרכב על כלי שכזה (מבחינה בטיחותית). 2. האחיזה בכידון -מאמצים איזומטריים ממושכים (כגון אחיזה סטטית בכידון) אינם מומלצים לחולי לב ככלל ויכולים אף להעמיס על שרירי הכתף באזור השתלת המכשיר, לכן צריך לשים לה לאחיזה לא חזקה מידי (אך עדיין בטיחותית) ולשחרר את הידיים מידי פעם. 3. בטיחות - כמו כל כלי ממונע אחר ישנה בכנה בטיחותית לתאונות ו/או נפילות. כל מכה או חבלה לאזור המכשיר או האלקטרודות מעמידה את המכשיר ואת המושתל בסיכון. בברכת דרך צלחה ובריאה, יעל

16/09/2016 | 14:25 | מאת: יוני

שלום ההוראות היבשות למדידת לח"ד הן שהיד תהיה מונחת על השולחן בגובה הלב. עד כמה זה משמעותי מבחינת הפערים בתוצאות בין אם היד מונחת או סתם שמוטה לצד הגוף? או בכלל בשכיבה? כ"כ לגבי מיקום השרוול, שמתי לב שלא כולם מקפידים שזה יהיה מעל המרפק, ולפעמים מודדים כשחלק מהשרוול על המרפק עצמו. האם זה נותן תוצאות שגויות? גבוהות? נמוכות? אני שואל כי למשל כי הייתי בביקור אצל קרדיולוג, בוצע לי א.ק.ג. לפני שנכנסתי לרופא, ולאחר מכן מדידת לחץ דם, כשאני יושב והיד שמוטה לצד הגוף, וחלק מהשרוול היה על המרפק, תוצאות המדידה היו 147/100 בבדיקה אצל הרופא, זה היה בישיבה, השרוול היה במקום, אבל היד שמוטה לצד הגוף, ונמדד 135/90 הרופא ביקש שאעשה מדידות בבית. בבית אני מודד עם מכשיר חשמלי (ויזוקור OM50) כשהיד מונחת על השולחן, מדדתי אתמול בכל שעות היממה וזה היה 120-125/81-85. וכשביצעתי מדידה כשהיד שמוטה, הערכים היו גבוהים בלפחות 10 מ"מ כספית, גם הססיטולי וגם הדיאסטולי. איך עלי להתייחס לזה? אני כן לוקח את זה ברצינות מאחר ובאקו לב יש עיבוי קל של המחיצה ודופן אחורית של חדר שמאל. תודה רבה

02/09/2016 | 01:22 | מאת: אבי

שלום יעל, אני נמצא במעגל קסמים שעוצר אותי מפעילות גופנית. גיל מתקרב ל-60, טריגליצרידים, BMI של מעל 42, לחץ דם, דורבן בעקב כבר כחצי שנה... מחפש מאמן לעבוד איתו פעם פעמיים בשבוע, שיעזור לי לצאת מזה (חוץ, כמובן, מנושא הגיל שבו אני לא חושב שיש מה לעשות :) הנקודה היא שאני מפחד ממאמנים שהם מסוג מד"סים צבאיים וגם אני, ממרומי גילי, מחפש מישהו שאני אוכל לסמוך על המקצועיות שלו. איך אני מתחיל לחפש? האם יש מתדולוגיה של "אנשים שיודעים לקחת אנשים עם בעיות ומאוד כבדים ולעבוד איתם לאט, בלי להרוס"? הרעיון הכי מוצלח שהצלחתי לחשוב עליו עד עכשיו היה לעשות חיפוש מהכיוון של שיקום לב, וככה הגעתי פה לפורום... :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, הגעת למקום הנכון... אכן יש צורך באנשי מקצוע מיומנים על מנת להתוות תכניות פעילות גופנית לאנשים עם גורמי סיכון. אשמח לסייע לך למצוא מאמן מתאים לצרכיך. שלח לי את הפרטים שלך למייל: Yaelper@asaf.health.gov.il בברכה, יעל

24/08/2016 | 00:39 | מאת: אורי

היי בן 19,גובה 185,משקל 90 ק''ג לאחר שהתלוננתי על דופק מאוד מהיר (90 במנוחה ) ואף מעל ועברתי מבחן מאמץ,אקו לב,אק''ג,הולטר ל48 שעות ובדיקת דם לבלוטות התריס-וכולם יצאו תקינים לגמרי החלטתי לנסות להיכנס לכושר לראשונה בחיי (בטטת כורסא עד עכשיו חח ) החלטתי להתחיל ב5 פעמים בשבוע הליכה (מהירה סביבות ה5.5-6.5 קמ''ש) למשך חצי שעה (עובר כמעט 3 ק''מ בחצי שעה הזו ) יש לי מספר שאלות על עניינים שמטרידים אותי בזמן ההליכה 1.ב10 דק הראשונות של האימון אני תמיד מרגיש דקירה במרכז החזה (3 ס''מ מתחת לצוואר) הדקירה די כואב ומתגברת בנשימה ולאחר 10 דק זה פשוט עובר האם זה תקין? 2. הדופק שלי במהלך האימון (מודד) הוא 140-150 לא מרגיש שום תופעות לוואי למעא תחושה שקרתה לי פעם אחת של ''החסרת פעימה'' אבל זה משהו מלחיץ שקרה לי כמה פעמים בחיים כבר ואמרו לי בקרדיולוגיה שזה תקין,הדופק עצמו 140-15 לסהכ הליכה מהירה זה לא קצת גבוה ? 3. ניסיתי לעבור לריצה קלה והגעתי לדופק 190 ! עם קשיי נשימה קלים ותחושה לא נוחה בכלל יכולתי להמשיך אבל נלחצתי אז איך אני אמור לעבור לריצה ? עם הזמן עם ההליכות הכושר ישתפרו ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הי אורי, תודה על פנייתך וסליחה על העיכוב. ראשית מברכת אותך על החלטתך האמיצה :) אנסה לענות על שאלותיך: 1. אני לא חושבת שיש סיבה לדאגה מהדקירות האלה שאתה חש, במיוחד אם הן חולפות לאחר זמן מה. ייתכן ומקורן בנשימה שאיננה נכונה, או בכושר גופני נמוך. 2. הדופק שתיארת לא גבוה לדעתי לגילך. אם אתה מרגיש בסדר בדופק הזה (כלומר, לא קשה לך מידי מבחינת נשימה, כאבי שרירים או עייפות), אז אין בעיה עם הדופק. אל תשכח שאתה מתחיל מדופק מנוחה מעט גבוה, ולכן הדופק במאמץ יכול לעלות יותר. 3. ייתכן ואינך בשל עדיין לריצה ולכן קשה לך (קשה לעבור מ"בטטת כורסה" לריצה:). שוב, הדופק לא מטריד אותי במיוחד אלא התחושה שאתה מתאר של חוסר נוחות וקושי רב.. נסה להמשיך עם ההליכות עוד מספר שבועות, העלה את משך ההליכה/קצב ההליכה. עם הזמן התחיל לשלב קטעי ריצה קצרים (2-5 דק' בכל פעם) עד אשר תהיה מסוגל להאריך את קטעי הריצה ולקצר את קטעי ההליכה. אתה תראה שבמשך הזמן יהיה לך יותר קל והדופק אף ירד במאמץ. מקווה שעזרתי, יעל

אני בן 52 מתאמן מזה מספר חודשים בחדר כושר לא מעשן , BMI 30 בדיקות לב במאמץ טובות. לאחרונה התחלתי להשתמש במד דופק ושמתי לב שבחלק העוצמתי של האימון שלי אני מגיע למספר דקות לדופק של 184 ! בניגוד לכל החישובים התאורטיים לגילי. האם זו בעיה ? האם אני גורם לעצמי נזק? בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בועז תודה על פנייתך. באופן עקרוני אתה צודק והדופק במאמץ נראה כאילו עובר את החישובים התיאורטיים (220-גיל), אך הם באמת רק חישובים בתאוריה. אנו יודעים שתיתכן סטייה של אף יותר מ- 20 פעימות מעל החישובים הנ"ל ולכן ייתכן וראית דופק 184. עם זאת, כדאי לזכור שלעתים המדידה עם שעון הדופק איננה מדויקת עקב בעיות טכניות של שעון הדופק. אם אתה מרגיש המאמץ אינו קשה מידי, או שאינך חש כאילו אתה בודק את הגבולות שלך ומביא את עצמך למאמצים מקסימליים, ייתכן והדופק איננו אמיתי. במידה והינך בריא בדרך כלל, הבדיקות תקינות, אינך סובל מגורמי סיכון להם יש השפעה על מאמץ(כגון יתר לחץ דם, סכרת, או חוסר פעילות גופנית קודמת)והחלטת לבצע מאמצים עצימים ומקסימליים, לא צריכה להיות בעיה עם כך. דופק גבוה הינו מדד למאמץ גופני ולבבי שאינם בהכרח דבר רע או מסוכן אם הינך מתאמן באופן קבוע וחש בטוב. בברכת כושר ובריאות

02/08/2016 | 21:22 | מאת: יובל

שלום מספר שאלות ברשותך על מבחן מאמץ א. בבדיקת א.ק.ג. רגילה, הנבדק מתבקש לשכב ולא לזוז בזמן הבדיקה, ותזוזה לא מאפשרת לקבל תרשים נורמלי, איך זה שבמבחן מאמץ כשזזים ופעילים זה מסתדר? ב. שאלה דומה גם לגבי מדידת לח"ד בזמן מבחן מאמץ, בדר"כ מתבקשים לשבת ועם יד על השולחן בזמן בדיקה, ובמבחן מאמץ היד פשוט שמוטה למטה? (נראה לי שככל שהיד נוטה למטה זה מעלה את ערכי לחץ הדם) ג. בשלבים המתקדמים של מבחן המאמץ, אם חשים עייפות, מאמץ נשימתי, איך ניתן לדעת האם זה מעיד על הלב או שזה פשוט עניין של כושר גופני לא במיטבו? (השאלה הזו נכונה גם לא בזמן מבחן מאמץ, סתם אדם שעושה הליכה ספורטיבית וחש עייפות ומאמץ בנשימה, איך הוא יכול לדעת האם זה בעיה לבבית או פשוט עניין של כושר?) ד. דופק בזמן התאוששות, משום מה לא כל כך מתייחסים לזה בבדיקה, ובאופן כללי לאחר מאמץ במשך כמה שעות הדופק אצלי מעל 100. איזו בעיה בלב יכולה לגרום לזה? או ששוב זה עניין רק של כושר גופני? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יובל, אנסה לענות כמיטב יכולתי: א. הרעיון ב א.ק.ג במנוחה הוא לקבל תרשים של מנוחה אמיתית ולכן הסיבה היא לחוסר התזוזה. כאשר זזים לא מקבלים תרשים של מנוחה לגמרי, הדופק משתנה ונקבל תרשים שאינו עקבי. בזמן מאמץ שמים את האלקטרודות במקומות מעט שונים (לא שמים על הרגליים שזזות בבדיקה) על מנת לאפשר תרשים עם כמה שפחות הפרעות. אומנם הא.ק.ג מספיק משוכלל כדי לתת תרשים במאמץ אך יש לא מעט בדיקות בהן התרשים אינו יוצא "חלק" ויש הרבה הפרעות שמקשות על פיענוח ה א.ק.ג (זה נקרא ארטיפקטים). לרוב, ניתן לקבל א.ק.ג מספיק טוב על מנת לראות מה קורה מבחינה חשמלית בלב ולהסיק (באופן כללי) לגבי זרימת הדם ללב בזמן מאמץ. ב. כנ"ל לגבי לחץ דם במנוחה, על מנת לקבל ערכים שהם אמיתיים למנוחה יש לשבת ללא תזוזה. במנוחה ניתן למדוד עם מכשירים אוטומטיים. במאמץ, המטרה היא לראות את תגובת לחץ הדם למאמץ ואכן לא פשוט למדוד לחץ דם במאמץ בשל תנודות הגוף הרבות. לכן, המכשירים האוטומטיים כמעט לא מצליחים למדוד לחץ דם במאמץ (הקריאה שלהם לרוב לא נכונה). על מנת למדוד לחץ דם אמיתי במאמץ יש צורך באיש מקצוע מיומן היכול להתגבר על הקשיים הנ"ל. ג. בזמן מאמץ כאשר חשים קוצר נשימה או עייפות לא תמיד ניתן להבין את המקור. כמובן שצריך להבין את הרקע של הנבדק. כאשר מדובר באדם שאינו פעיל, יש לשקול כושר גופני ירוד כסיבה עיקרית. במידה ויש שינויים ב א.ק.ג המעידים על חשד להיצרויות בעורקים הכליליים, זה מעלה את החשד לסימן לבבי. כאשר ה א.ק.ג תקין לחלוטין והכושר נראה תקין, אפשר לחשוב על סיבות אחרות כגון סיבה ריאתית. ישנם פרמטרים נוספים שיש לשקול כגון: באיזה שלב של הבדיקה (או באיזה מאמץ) התרחשו הסימפטומים? ד. דופק התאוששות אכן נחשב לעתים כמדד חשוב. דופק לאחר מאמץ אמור לחזור לערכים של (כמעט) מנוחה כעבור 5-10 דק' וודאי לרדת מתחת 100 (בתנאי שיש מנוחה מוחלטת). גם אם הכושר ירוד, היינו מצפים מדופק לאחר מאמץ לרדת בחזרה לכיוון ערכי המנוחה לאחר זמן מה. אם דופק ההתאוששות שלך כאשר אתה נמצא במנוחה מוחלטת לא יורד מתחת 100 למשך שעות רבות, הייתי מתייעצת עם הרופא. ישנם מקרים בהם זה לא אומר כלום. בברכת כושר ובריאות יעל

02/07/2016 | 21:04 | מאת: בן

שלום, האם אימוני כוח שמתבצעים בעיקר על משקל גוף- שכיבות סמיכה, מתח, מקבילים, וקצת משקולות ליד קדמית של 5 קילו בכל יד, ולחיצת חזה עם 10 קילו בכל יד- יכול להזיק ללב לאורך זמן? מדובר במאמץ לא מאוד גדול- לא כמו מאמץ של מרימי משקולות במשקלים גבוהים. באופן כללי, זה לא עלול להזיק אימוני כוח של משקל גוף? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בן, בעיקרון אם האימון מותאם לך (מבחינת גיל, כושר גופני ומצב בריאותי) אין שום סכנה באימוני כוח של משקל גוף. נהפוך הוא, לרוב תרגילים אלה מערבים קבוצות שרירים רבות יותר מתרגילי כוח ייעודיים (כגון המכשירים בחדר הכושר) ובכך ניתן לחזק יותר שרירים בבת אחת. כל דבר שנעשה בהגזמה איננו בריא ויכול לגרום לבעיות בשרירים ו/או במפרקים, אך כפי שאתה מתאר אינך מגזים ולכן אינני רואה בעיה. בברכת כושר ובריאות, יעל

12/06/2016 | 21:46 | מאת: חסויה

יצא לי בדיקה של שומנים בדם 1.60 זה בסדר או שזה מסוכן ומצריך בדיקה מעמיקה תודה לעונים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מצטערת שלא אוכל לעזור לך, אבל לא ממש ברור לי מה זה שומנים בדם (האם התכוננת לטריגליצרידים?) וגם הערכים הללו לו מוכרים לי. תצטרכי להיות יותר ספציפית מבחינת שם הבדיקה והערכים עצמם. באופן כללי, כאשר ישנם ערכים שהם חריגים ניתן לראות בדף הבדיקה עצמה (האם זה חורג מהנורמה) וברוב המקרים, במידה ויש ערכים שדורשים טיפול הרופא משפחה יוצר איתר קשר. כך או כך, תוכלי להתייעץ איתו בתור הבא שלך. בברכה, יעל

19/05/2016 | 02:19 | מאת: לא משנה

יעל שלום, לאחרונה אני חש בכאבי שרירים בירכיים, אבל מה שמטריד אותי יותר הן התכווצויות שרירים בירך ובכפות הרגליים. אני נוהג לרוץ וללכת. אני מטופל במכסימום סטטינים. האם מגנזיום עשוי לפתור את הבעיה ? אנשים במצבים קשים של התכווצויות ספרו שלקחו את המגנזיום כתוסף וזה עשה פלאים, התופעה נעלמה. וזה ללא המלצת רופא. (בבדיקות דם, ערכי המגנזיום תקינים). האם קיימת סכנה, כאשר בגוף יש עודף מגנזיום? האם יש דרך נוספת שהיית ממליצה? אשמח לעצתך, אבל אנא, אל תפני אותי לרופאים. יום טוב!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך ציינת כי אתה מטופל בסטטינים. לחלק מהאנשים הטיפול יכול לגרום לכאבי שרירים (אפילו חזקים מאוד). לכן, חשוב מאוד שתתייעץ עם הרופא (אין ברירה!) על מנת שיבדוק האם הכאבים נובעים מהטיפול בססטינים או לא. הבדיקה נעשית בדרך כלל על ידי הפסקה זמנית של התרופה ומעקב אחר הכאבים. אין לבצע את ההפסקה על דעת עצמך אלא רק לאחר המלצת הרופא על מנת שלא תסכן את עצמך. במידה והכאבים אכן נובעים מהטיפול התרופתי, יוכלו להתאים לך טיפול חילופי או להוריד את המינונים. מגנזיום אכן יכול לסייע בהפחתת כאבי שרירים, אך נתקלתי במספר מקרים בהם לא הייתה השפעה כזו. עודף מגנזיום הינו מסוכן לגוף ויכול לגרום לירידה בלחץ דם, הפרעות נשימה, בחילות וכאבי ראש. לגבי המינונים, אינני בקיאה בכך, וכדאי להתייעץ עם הרופא בכל מקרה גם לגבי זה. כך שלצערי אין ברירה ותצטרך ללכת לרופא אם תרצה לקבל את הטיפול הנכון והבטיחותי. בברכה, יעל

18/06/2016 | 13:25 | מאת: מנשה

מודה לך על תשובתך!! כמובן שאת רשאית לגנוז את מה שנכתב למטה. לא מתיימר להצביע עליהן כפיתרון, אלא לעניין בדעות נוספות שמסתובבות ברשת. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4648642,00.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3714580,00.html משהו שקראתי באחת הכתבות, ללוקחים מגנזיום: מה עושים כדי להעלות את רמת המגנזיום בגוף? תחילה, חשוב לאכול נכון. מזונות בהם רמה גבוהה של מגנזיום הם - ירקות כהים, אגוזים, גרעינים, קטניות, מוצרי סויה, בעיקר קמח סויה וטופו, שקדים, אגוזי פקאן, ערמונים, אגוזי קשיו ואגוזי ברזיל, דגנים מלאים, סובין, נבט חיטה, דוחן, אורז חום, אבוקדו או מישמש מיובש. יש לקחת בחשבון שספיגת המגנזיום בגוף קשה ולכן מומלץ להיעזר בתוספי תזונה.

שלום אני בן עשרים ואחד אובחן אצלי MILD TO MODERATE AI M/P FUSION OF AORTIC LEAFLET הקרדיולוג שלי אמר לי שאם בדיקת מאמץ שאני יעשה יהיה תקין מותר לי לעסוק בכול פעילות גופנית שארצה כולל פעילות אינרובית ללא הגבלה רציתי בבקשה לקבל חוות דעת שניה מאוד אוהב פעילות אינרובית אבל לא רוצא להזיק לעצמי בתודה מי רוש מחכה לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעקב אני נוטה להסכים עם הקרדיולוג שבמידה והבדיקת מאמץ תהיה תקינה אין חשש לבצע פעילות גופנית מתונה. עדיפות לבצע אקו במאמץ כך רואים גם את תפקוד המסתמים במאמץ גבוה. לאחר הבדיקה רצוי שתתייעץ איתו שוב. תוכל לשלוח לי את הממצאים לפורום ואנסה לעזור לך עם תוכנית האימונים. בברכה, יעל