פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
463 הודעות
420 תשובות מומחה
גולשים יקרים: הפורום נסגר באופן זמני. עמכם הסליחה
02/09/2008 | 15:33 | מאת: נועה

היי, בני בן שנה ושמונה חודשים. "עבר" יפה את בדיקות טיפת חלב. ילד שמח וטוב לבב. פעמים רבות כשאני או אחרים קוראים לו הוא מתעלם וכאילו שקוע בעולם משלו. חברה של המשפחה שהיא מאבחנת התפתחותית הפנתה את תשומת לבנו לעניין ואמרה שכדאי שנבדוק. האם תוכלו להמליץ כיצד בודקים ומה בדיוק בודקים?

17/09/2008 | 02:40 | מאת:

נועה שלום ותודה על הפניה, אני חייבת לציין שאני מאמינה גדולה ביד על הדופק עם ילדים ומגיל אפס ממש, מצד שני אני מהסוג שדואג מדי. אבל אין שום צל של ספק שצריך לבדוק ולו רק בכדי להוריד את רמת החרדה שלך, גם בשביל הילד שההתנהלות מולו תחזור להיות רגילה... ממליצה בחום ללכת לאבחון ולקבוע תור באחד המכונים להתפתחות הילד. יש שם תהליך מובנה והתורים ארוכים כך שהייתי מזדרזת להרשם. רופא הילדים שלכם צריך להיות הכתובת הראשונה - הייתי מתחילה בו בנוסף, אני תמיד ממליצה שאם ישנה אפשרות תצלמו סיטואציות. הרה יותר קל לשים את האצבע על הבעייה או הקושי כשיש תעוד. גם לאנשי המקצוע יהיה הרבה יותר קל להבין מצב שאתם מתארים. בדיקות טיפת חלב אינן מספקות בתחומים האלה: זהו תחום מאוד אפור בדרך כלל והילדים שלנו תמיד מתנהגים בצורה ההפוכה למה שמצפים מהם בסיטואציות שאינם מוכרות להם כמו ביקור בטיפת חלב ... רק טוב

01/09/2008 | 22:18 | מאת: נעמה

שלום רב! בתי בת 4 וחצי חודשים .היא די מתקדמת לגילה מבחינה מוטורית,בגיל 3 חודשים התהפכה לשני הצדדים,אחזה צעצועים לפני כן ועוד...ילדה מאוד נמרצת! מבחינה שפתית היא תקשרה אתנו באמצעות מלמולים כ"המיית יונים"ועוד מלמולים ..לאחרונה מזה כחודש היא לא מתקשרת איתנו..מדברת כשהיא עם עצמה וגם זה פחת במידה רבה.. התקשור השפתי שלה הוא כאשר היא רוטנת או צועקת ...אנחנו לא צועקים לידה אולם מדברים בקול רם..וגם את זה שיפרנו...חשבנו איך זה קרה?אחת ההשערות היא כי אולי היא כועסת עלינו ..היו לנו בעיות שינה והיא בכתה מלא..חלילה לא עזבנו אותה לבד לרגע.היום הכל הסתדר מבחינה זו והיא לא בוכ כמו קודם..מחשבה אחרת היא כי אני דברנית גדולה ואולי לא ממש ניהלתי עמה דו שיח,כלומר,לא חיכיתי בסבלנות מספיקה לתגובה מצידה.היום אני ערה לדבר מה הם הכלים אותם את יכולה ללמד אותנו בכדי לתרום להתפתחות שפתית תקינה וטובה איתנו ואיך לשפר את הקיים. בברכה נעמה

נעמה שלום ותודה על הפנייה, אם תוכלי לחדד את שאלתך בבקשה. מנקודת הראות שלי תהליך רכישת השפה נבנה בשלב הזה מתוך אינטראקציה של דו-שיח עם התינוקת שלך, שיחה מכבדת, כזו שמשאירה לה זמן "לענות", לעצור שנייה ולראות לאן היא מסתכלת ולהפנות קשב ומלל על כך. חשוב שלא לצעוק לידה, לא לטרוק דלתות, לא לעשות רעשים חזקים ו/או לא נעימים (כבר נתקלתי בהורים שרצו להרגיל את הילדים שלהם לחיות ברעש בצורה מאוד לא מכבדת את הילד). בעיקר להסתכל על התגובות שלה ולהתאים את רמת הרעש בהתאם. מלבד זאת יש כמובן הקראת סיפורים, דיבור בגובה העיניים אליהם, לשמור על דיבור יחסית איטי - תחשבי שאת לומדת שפה ומישהו מדבר איתך ב"טורבו", שירים וכו'. שוב, התפתחות מוטורית אינה אחד לאחד התפתחות שפתית... בכל פן צריך להשקיע יש להם קפיצות גדילה בתחום מסוים שאז הם "משקיעים" עצמם בתחום הזה. אם למשל היא מתהפכת אז היא תתרכז בזאת ולא באחיזות פינצטה וכו'. והכי חשוב, סבלנות ואהבה. רק טוב

17/09/2008 | 22:42 | מאת: נעמה

שלום ליבי! תודה רבה על תשובתך...בתי כבר בת 5 חודשים ומאז קראתי מעט באתרך"שפת אם"והוקסמתי. אנ י אחדד את שאלתי...בתי,נוגה,מתקשרת אתי בצעקות או בחיוכים וצחוק אולם מעולם לא ניהלנו ממש דו -שיח.כשהיא לבדה היא מקשקשת די הרבה.שאלתי היא איך לעודד אותה לדבר עמי?אני מדברת איתה רבות, ומעתה אדבר איתה יותר לאט,וממתינה לתגובה ואין. אני שרה לה רוב הזמן והיא מזהה שירים ששרתי לה מילדותה ומגיבה בהתלהבות.כמו כן אני גם מקריאה לה ספרים(אני חושבת שהם לא מתאימים לגילה): כמו:איה פלוטו,מעשה בחמישה בלונים.לדאבוני זה מה שיש לי כרגע,אני מתגוררת במקסיקו,.אלו ספרים את ממליצה לגיל זה? החשוב לי ביותר הוא לעודד איתה לתקשר עמי...אלו כלים את יכולה לייעץ לי. בברכה , נעמה

01/10/2008 | 09:25 | מאת: אילנה

יש לי נכד בן חודשיים וחצי. הוא ממעט לחייך ולהרגשתי, כשהוא מחייך, זה לא בא כתגובה לגירוי, אלא חיוך רפלקסיבי. אינו ממלמל כלל. ראשית אני מעוניינת לדעת האם יש מקום לדאגה. שנית אני מבקשת לקבל או להפנות אותי למידע שמפרט את שלבי התפתחות השפה בטווחים של חודשים. מודה לכם מראש, סבתא אילנה

04/08/2008 | 22:22 | מאת: נגה

בני בן השנה מאוד מתקשה להירדם בערב בימים האחרונים. בחצי השנה האחרונה הוא נרדם בקלות עם בקבוק סימילאק . בימים האחרונים הוא מתקשה מאוד להירדם לבדו ,הוא כל הזמן נעמד ומתיישב במיטה וברגע שאנחנו יוצאים מהחדר הוא ממש בוכה. הוא מצליח להירדם רק אחרי שעה מהרגע שהוא נכנס למיטה האם אפשר לעשות משהו?אולי יש קשר לעובדה שהוא התחיל בימים האחרונים להיעמד לבד ??או אולי שהוא ישן אחר הצהריים (בין 3 ל4)? נודה מאוד לעזרתך

06/08/2008 | 14:16 | מאת:

נגה שלום ותודה על הפנייה, הייתי רוצה לעזור עם יותר פרטים ממך בבקשה. יש לו שגרת ערב ברורה? אתם עושים פעילות עקבית ברגע שאתם לוקחים אותו למיטה? קוראים לו סיפור? שרים לו שיר, מנעימים עליו את השהות שם? בשלב מסוים, מיטה הופכת להיות עונש. שם מפסיקים הדברים "לקרות" בדיוק כשהתינוק שלך מתחיל לקבל מידה מסוימת של שליטה על דברים וחפצים... אין פלא איפה שמגיע אצל לא מעט תינוקות שלב שבו הם מסרבים למיטה אם אין שם שגרה נעימה. הייתי חושבת לשלב דברים שהוא אוהב - במידת האפשר בתקופה הקרובה. ואם תרצי תכתבי לי שוב ונחשוב יחד מה אפשר לעשות. רקטוב

06/07/2008 | 22:03 | מאת: אורית

בני בן 8 חודשים. מקשקש הרבה מגיל צעיר אך רק בהטיות של 'א' ו'י' (ולא בה, דה, גה וכו'). האם זה מעיד כל בעיה?

06/08/2008 | 14:12 | מאת:

שלום לאורית ותודה על הפנייה, האם התינוק שלך החל להצמיח שיניים? לא הייתי נלחצת ובכדי שתקבלי את התשובה הכי מקצועית הייתי ממליצה שתפני לפורום של קלינאי התקשורת הישראלי ותשאלי שוב את השאלה שלך. www.ishla.org.il רק טוב

26/06/2008 | 12:18 | מאת: רות

האם כשצועקים על תינוק ואומרים לו :"פויה" אסור ו"לא"הילד הופך להיות חרד? מה זה יכול לעשות בדיוק? ואיך בכל זאת מציבים גבולות מגיל ממש קטן (עוד כשהם תינוקות)? הרבה פעמים ראיתי הורים שנותנים מכה על האצבעות או היד של התינוק, האם זה לא מוגזם? איזה השפעה יכולה להיות לכך?

06/08/2008 | 14:05 | מאת:

רות היקרה שלום ותודה על הפנייה, בשום אופן לא הייתי מתחילה את חייו של התינוק עם התניות מסוג זה. לא רוצה לחשוב אפילו על אפשרות כזו. הם לא עושים עלינו מניפולציות בגיל כה קטן וגם אז לפחות עד גיל שנתיים אין להם תודעה מפותחת מספיק מבחינת דינמיקה חברתית (בנות בעיקר) "גבולות" שמציבים בגיל הזה נוגעים לעניין של שינה ו"על הידים" אני לא יכולה לחשוב על דברים אחרים בגיל כה רך. בשביל התינוק המבוגרים הסובבים אותו אמורים להיות המקום הכי חם ובטוח וצעקות ושלא נדע מכות מלמדות אותו שהוא לא יכול לבטוח באף אחד. הם לא מבינים שפה בשלב הזה כך שזה כאילו ששלחו אותך למקום שאת לא מדברת את השפה שלו וכל פעם שאת מנסה לשוחח או לבקש עזרה או שכואב לך משהו (הם עושים זאת בעזרת בכי) את מקבלת "על הראש" בין אם באלימות מילולית שאת לא מבינה אותה אבל הטון שלה מאוד ברור לך או בין במכות... אם תפרטי אשמח לעזור לגבי דרכים נעימות להצבת יעדים לתינוק. רקטוב

22/06/2008 | 17:52 | מאת: יערה

שלום ליבי, שוטטתי ארוכות בפורום שלך והתחברתי לעצותייך.רציתי לשאול כמה שאלות הנוגעות להרגלי שינה (אלא מה..) יש לי תינוקת מקסימה בת שלושה חודשים, ישנה במיטה נצמדת אלינו,יונקת מלא,הלילות שלנו רגועים יחסית.במשך היום עדיין לא הקניתי לנו שגרה קבועה,כשהיא מתעייפת היא משמיעה צווחה כזו של רצון להירדמות ואז אני לוקחת אותה למנשא והיא נרדמת לעיתים מהר לעיתים אחרי "משא ומתן".אם אני מפספסת את הצווחה,אז היא נכנסת לבכי היסטרי ולוקח לי זמן רב להרדים אותה.היא לא לקוחת מוצץ ,ולא מצליחה להרדים את עצמה בכלל.השאלה שלי מאיזה גיל בערך היא תצליח לבד?האם עלי לעשות משהו או שזה מגיע ספונטני? קשה לי להתחבר לשיטות של מוצץ וחפץ מעבר שמציעים בטיפת חלב.אין לי בעיה להרדים אותה בעצמי אני רק לא רוצה לפגוע ביכולות שלה לעתיד. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה
06/08/2008 | 11:09 | מאת:

יערה שלום ותודה על הפנייה, לקח לי זמן ממושך לענות משום שילדתי בעצמי וחזרתי להתלבטויות שאת מעלה כאן. נשמע שאתן מאוד מחוברות והיא אהובה ועטופה ומרוצה. עם בתי הגדולה לא היה לא מוצץ ולא חפץ מעבר והיא למדה לאט לאט להרדים את עצמה (ממש לאט :)) לדעתי האישית, הדבר לא פגע בה. יש הורים שמתעקשים יותר על מוצץ אבל בסופו של דבר יש את הילד ואת עולמו הייחודי והכל יסתדר, אין לי ספק בכך. רק טוב

יש לי תינוק בן חודשיים וחצי שאחרי משחק של חצי שעה בצעצועים שלו הוא רוצה רק שיטילו איתו על הידיים. האם זה נורמלי ? והאם הוא יתרגל ל- "ידיים" או שהוא כבר רגיל? יש לציין שאני ובעלי לא ישר מרימים אותו אך זה לא ממש עוזר מה עושים? לתשובתך אודה

שלום לדנה היקרה, השאלה שאת מעלה קשורה ל"סגנון הורי" שאת ובן זוגך צריכים להחליט על הדרך בה אתם מגדלים את ילדיכם במשותף. אני לא כאן בכדי לשפוט ואני יכולה להבטיח לך שכמספר האנשים שתשאלי כך גם מספר הדעות. הייתי בודקת עם רופא ילדים אם אין מדובר בבעייה של ריפלוקס שגורם לצריבה ברגע שהתינוק שוכב וגם לכך יש מספר פתרונות,בין אם תרופות וגם מעין משולש שמרים את הצד העליון של המיטה ויוצר זווית. בכל מקרה, אפשר לחשוב על פתרונות שונים מאשר נשיאה על הידיים שיוצרת קרבה לתינוק. למשל לשבת ולהשעין את התינוק על הירכיים כך שהגב שלו שעון עליהם ואתם יוצרים איתו קשר עין. הם באמת רוצים על הידיים וישמחו להתרגל לכך. גם אני הייתי רוצה שיישאו ויחבקו אותי כל היום :) רק טוב

18/06/2008 | 13:37 | מאת: אינה

שלום לך. בת שלי בת שנה וחצי עד עכשיו היא מתוררת 4-5 פעמים ב לילה. אני לא יודעת מה הסיבה לכך.היא אוכלת סימילאק 270 מל עם 2 כפיות דייסת סולת.היא מתוררת ורוצה רק ידיים,אחרי 3-4 דקות חוזרת לישון, וככה כל לילה.פעם ראשונה היא מתוררת אחרי שעה שהיא הלכה לישון ובמשך הלילה עוד 3-4 פעמים בשעות הקבועות. כל בוקר היא מתוררת עייפה,אז אני כבר לא יודעת מה לעשות ואיך לעזור לה.

06/08/2008 | 11:11 | מאת:

אינה היקרה שלום ותודה על הפנייה, הייתי הולכת לרופא ילדים ושואלת את דעתו. יכול להיות שהיא סובלת מריפלוקס, יכול להיות שהיא אוכלת יותר מדי והאוכל מציק לה (אני בעד האפשרות השנייה) מה המשקל שלה? הייתי מנסה להוריד אותה מהאכילה בלילה - בהדרגה להעביר אותה למים יש כאלה שמדללים את האוכל ובכל מקרה לתת לפחות חודש לכל התהליך. לא לדאוג זה בסוף מסתדר. רק טוב

17/06/2008 | 12:25 | מאת: מירי

בני בן ארבעה חודשים ואני חזרתי לעבודה. לצערי, אני נאלצת לעבוד משעה 8:00 ועד 17:00, והמעון של הבן שלי הוא עד 15:45, לאחר מכן, בעלי לוקח אותו ומשאיר אותו אצל שכנה עד שאני חוזרת (בערך בשעה 17:15) מאז שהתחלתי איתו במעון הוא עושה בעיות, לא ישן, בקושי מוכן לאכול, ולכן כשאני לוקחת אותו, הוא עצבני, עייף, ורעב, וכל הערב הוא בוכה, מתלונן, ישן ומתעורר לסירוגין וכו'. יש לציין, שלפני שהתחלנו את המעון, היה לו סדר יום נפלא, הוא היה ישן ברצף שש שעות בלילה והיה תמיד ערני, אכל טוב וכו'. בנוסף לכך, התחלתי איתו את המעון בהדרגה למשך שבועיים, שבהם עוד לא עבדתי, ובכל פעם הוספתי לו שעות. האם זה נורמלי שילד ככה מגיב? (שכחתי לציין שאני מניקה אותו הנקה מלאה ושואבת עבורו ארוחות במשך היום בעבודה) מה ניתן לעשות כדי להקל עליו את המעבר וכן כדי להחזיר אותו לשנת לילה רצופה וארוכה כמו שהוא היה רגיל אליה?

06/08/2008 | 11:09 | מאת:

מירי שלום ותודה על הפנייה, לצערי הרב אין ידיעתי משגת לשאלה שאת מעלה כאן. אני לא יודעת איך אוכל לעזור כאן, מאחלת רק טוב לך ולתינוקך. הייתי גם בודקת מפעם לפעם את הפעוטון שבו הוא שוהה ומסתכלת איך הוא מגיב למקום ברגע שמביאים אותו אליו בבוקר. אם ישנה אפשרות נוספת לפעוטון באזור אולי שם הוא ימצא את מקומו ביתר שלווה.

15/06/2008 | 17:33 | מאת: טל

שלום רב, לאחרונה בני בן 4 חודשים וחצי מנענע ראש מצד לצד ,לעיתים ממש במהירות. זו תופעה חדשה, חוץ מזה התפתחותו תקינה לחלוטין. שמתי לב שנענוע הראש מצד לצד לרוב מגיע כשהוא עייף ושוכב על הגב או כשישן ומתעורר ומנסה להרדם בחזרה. האם תופעה זו מוכרת? האם יש הסבר לכך?

לקריאה נוספת והעמקה
06/08/2008 | 11:07 | מאת:

שלום לטל ותודה על הפנייה, תינוקות מנסים ללמד את עצמם להרדם בהרבה מאוד אופנים. נשמע שזו הדרך שלו הטלטלות העדינות האלו - כמו גם טרמפולינה לתינוקות יוצרות מעין חוסר שיווי משקל (אם יניפו אותך מעלה מטה תקבלי סחרחורת נעימה אם ההנפה אינה חזקה מדי). הייתי רק פוסלת כאבי אוזניים בבדיקה אצל רופא ילדים. רק טוב

15/06/2008 | 01:33 | מאת: אנה

שלום, תינוק שלנו בן 7 חודשים. מתפתח מבחינה מוטורית מאוד יפה. חייכן ונוח מזג בדרך כלל. לרוב אני זו שמטפלת בו, אך היום לראשונה הוא נשאר עם סבים שלו. חשבתי שהוא אמור "לשים על כך לב", אך נדמה שבכלל לא הבחין בשינוי(למרות שאת סבה וסבתא ראה מעט פעמים ולא אמור לזכור אותם), כשחזרתי אליו פגש אותי עם חיוך רגיל (כך הוא מחייך לכולם הוא אכן חברתי מאוד אם אנשים לא מוכרים). כמו כך הרבה פעמים אני שמה לב כי לא מגיב על קול שלי או של בעלי ועדיין לא למד להגיב על שמו. חשוב לציין כי לרעשים וצלילים הוא מגיב. קשר עין איתו גם לא כל כך ארוך ... אנחנו למשל לא "מדברים", זאת אומרת הוא לא עונה לי כש אני מדברת איתו...הוא צוחק במקום זה...וכדי לשמור אותו לאורך זמן אני "עובדת קשה". אחרי כל זה אני כבר לא בטוחה אם הוא בכלל מזהה אותי.... הוא אמנם נרגע רק על הידיים שלי כשבוכה מסיבות שונות, אבל אולי זה רק עניין של רח ...? שאלות שלי הן: האם בגיל שלו הוא אמור כבר לפתח חרדת זרים? או לפחות להבחין בהעדרותינו? הוא הרי לא מפחד להשאר לבד בחדר... האם זה נורמלי שהוא לא מגיב על קולות שלנו ורק רעשים יכולים למשוך את תשומת ליבו אלינו? האם מצב שבו תינוק לא מעוניין לתקשר נורמלי? ולכן הוא לא מגיב על הקולות... אולי עסוק מדי עם גירויים כל שהם (קמו אנשים חדשים)? אולי את יכולה לתאר בקצרה מה ניתן לצפות מתינוק כזה קטן מבחינה תקשורתית...מתי מפתחים חרדת זרים אם זה החרכי...תגובה עלינו...

לקריאה נוספת והעמקה
15/06/2008 | 10:21 | מאת:

אנה שלום ותודה על הפנייה, אני מעט קצרה בזמן ואענה בהרחבה מאוחר יותר. האם גם בן-הזוג שלך שותף לדאגה? האם גם הוא רואה את מה שאת רואה? את הצורך להשקיע הרבה בכדי ליצור קשר עין עם התינוק שלכם? האם ניסית להשוות זאת עם תגובות של תינוקות אחרים בסביבתך? תנסי ניסוי קטן עם תינוק בגיל דומה לשלך ותראי את התגובות ותנסי להשאר אובייקטיבית. הרבה פעמים אנחנו מלחיצות את עצמנו סתם. בכל מקרה, כלל הזהב שלי אומר שאם יש ספק, צריך לבדוק... הייתי מאוד ממליצה ללכת לרופא ילדים מומחה להתפתחות - אפילו בטיפת לחלב יש להם תור פעם בשבוע להתייעצות ובכל מקרה, לפני שמגיעים אליו, תנסי לרשום לעצמך במהלך שלושה ימים דברים שמטרידים אותך. היום ניסינו לשחק בככה וככה, קראתי לו כמה פעמים, הוא חייך . זרקתי לו כדור והוא עקב אחריו וכו'. יומן פעילות. אם ישנה אפשרות הייתי מארגנת מצלמה ומבקשת מחבר משפחה לצלם אינטראקציה בינכם ולהגיע עם הצלום לרופא. יהיה לו מושג הרבה יותר טוב על מה את מדברת כך... דרך הפורום קשה לי מאוד להתרשם ואין כמו מראה עיניים של איש מקצוע. בכל מקרה את תהיי הרבה יותר רגועה אחרי שבדקת את העניין לעומק. אם תצטרכי הפנייות או עזרה נוספת אני כאן. רקטוב.

15/06/2008 | 13:35 | מאת: אנה

תודה רבה על התשובה המהירה! בן זוגי לא מודאג, אבל הוא אינו מרבה לבלות אם התינוק. קשר עין נוצר כמעט תמיד ביוזמתו של אוריה (בנינו) וכשאני מנסה למשוך תשומת ליבו זה לא תמיד מצליח... אלא אם כן אני משתמשת בצעצוע מרעיש. למשל בבקרים הוא מעוניין לשהות הרבה על הבטן(מאז שלמד להתהפך) ואז בכלל אני לא מעניינת אותו. במקרים כאלו אם אני מנסה לקרוא לו הוא אינו מפנה את ראשו לכיוון שלי. אבל לעתים רואים כי מחייך בתגובה לקולות שלי. ולחלופין כאשר התעייף ושוכב על גבו הוא עוכב אחרי או אחרי בן זוגי וכאשר נוצר קשר עין נראה שמח אך אחרי זמן מה הוא פתעום מתהפך לבטן. במקרים כאלא עצלי יש תחושה כי אני עוד לא מוכנה לניתוק כזה פתאומי. כדי למשוך את הקשר איתי אני נוהגת לשחק ב"קוקו" או כפיים, סטם קופצת או עושה קולות מצחיקים והוא תמיד צוחק. כאשר אני מנסה "לדבר" איתו לעתים נדמה לי כי הוא עונה לי בכל זאת אך בלי להסתקל עלי. הוא מגיב כש אני לוחשת פתעום וא לחלופין מעלה את הקול ומציץ עלי... את צודקת בכך שכדי להבין מה קורה כדאי מאוד להשוות את תגובתם של תינוקות אחרים, אך לצערי הרב אין לי אפשרות כזאת... כמו כן תינוק שלי הוא הראשון שהכרתי מקרוב, לכן קשה לומר אם אינני לחוצה סטם. באופן כללי לפי תגובות של אנשים אחרים, זרים לו, אוריה תינוק מאוד חייכני, חברתי ונוח. הוא תמיד יוצר קשר עין אם האנשים הזרים ,תמיד מחייך. ובכל זאת לא ברור לי למה הוא לא מתעניין בי כשיש אנשים חדשים בסביבה...או בכלל (כפי שתיארתי קודם) כמו כן יכולת שלו להשר בחדר לבד בלי להביע חוסר ביטחון מפתיעה אותי...הרי הוא רואה אות יוצאת... בשבוע הבא יש לנו תור בטיפת חלב עד אז אנסה להיות ערנית למתרחש. אך בכל זאת אם תהיה אפשרות ותוכלי לתאר בכווים כלליים מה ניתן לצפות מתינוקות בגילו מבחינת התקשורת אשמח מאוד! מקורות הרבים שנמצאים באינטרנט הינם מאוד מבלבלים. ומלחיצים עוד יותר...מקווה שהסברים אלו אינם מבולבלים מדי... תודה מראש, שבוע טוב

14/06/2008 | 13:43 | מאת: מירב

הי, יש לי 2 דילמות וברצוני לקבל עזרה בנושאים אלו: בננו בן שלושה וחצי חודשים מאז שנולד אנו עושים לו אמבטיה, עיסוי הוא יונק והולך לישון אך הוא אינו נרדם לבד אך ורק על הידיים תוך כדי נענועים וכן לאחר 20-15 דק'' הוא מתעורר ובוכה, אנו ניגשים אליו מיד מרימים ומרדימים אותו שוב והפעם הוא ישן עד ההנקה הבאה. שאלתי היא האם להמשיך להרדימו כך? זה הרי לא אידאלי (גם לטווח הארוך) האם תוכלי להמליץ לנו על שיטה טובה יותר? והאם זה שאנו מיד באים אליו כשבוכה ומרימים אותו דבר נכון או שכדי לפעול אחרת? 2. כיצד אמור להבנות סדר היום של התינוק ומאיזה גיל כדי להתחיל ? כרגע בנינו מתעורר לרוב ב - 8:30-9:00 ואנו מתחילים את היום עד האמבטיה שהיא ב - 19:15 ובמהלך היום אין לי כ"כ סדר גם השינה שלו לאורך היום מסתכמת לרוב ב - 20-30 דק'' מנוחה לאחר כל 3 שעות שבהן הוא ער, משחק, אוכל ודי הרבה הוא לא רגוע וזקוק לתשומת לב רוב הזמן. תודה רבה וסליחה על אורך השאלה מירב.

15/06/2008 | 10:16 | מאת:

מירב, שלום ותודה על הפנייה, יש כל מיני דרכים להרדים תינוק. זה מאוד קשור לסגנון ההורי שלך ושל בן-זוגך. במה אתם מאמינים ומה אתם רוצים לעשות. יש הרבה מאוד גישות שאת צריכה לשאול את עצמך מי מהן נשמעת לך. ההתעוררות הראשונה שלו אחרי ההרדמה בערב נובעת לדעתי מכך שהוא לא ממש נרדם. צריך לתת לו 20 דקות של שקט ולא לזוז - למרות שלפעמים הם עוצמים עיניים ואנחנו נושמים לרווחה ומתחילים בחלק השני של היום. מאוד מפתה לקום אבל זה זמן שהוא עדיין בין עירות לשינה ולכן עדיף שתשארי עוד כמה דקות ותוכלי להיווכח שהוא באמת נרדם. אפשר להרדים אותו על ידי נענוע במיטה למשל. אם תרצי ארחיב באופן כללי, אני יכולה להגיד שאם הם בוכים מתוך שינה צריך לתת להם 5-10 שניות של בכי משום שראיתי הרבה מאוד פעמים שהורים נענים לקריאה ומדברים אל התינוק. "אני כבר באה" "אמא בדרך" וכו' כאשר הוא בכה מתוך שינה. עצם הפנייה אליו העירה אותו באמת. אם תגשי אליו בשקט ותראי אם הוא בוכה משינה או לא תוכלי לשפר את השינה שלו. 2. סדר יום של תינוק בן 3 וחצי חודשים נגזר מסדר היום שלנו. אני ממליצה לראות איך הוא מתעורר. כל תינוק הוא עולם ומלואו. יש תינוקות שצריכים שקט בבוקר ויש כאלה שזקוקים להפעלות דווקא בבוקר או דוקא אחר הצהריים - ערות מחשבתית. שימי לב מתי הוא ערני ומגלה עניין רב בסביבתו. בשעות האלה תשתדלי - אם את יכולה כמובן - ליצור שגרה של הליכה או חשיפה לגירויים כמו גינה, סיפור, ועשייה משותפת. תסתכלי גם על עצמך. מתי יש לך יותר אנרגיות? מומלץ מאוד לחזור על מקומות. כמה שזה נראה לפעמים משעמם יהיה לך הרבה יותר קל איתו במקומות ששניכם ובעיקר הוא "מכירים" זה גם נותן הזדמנות לחקור היטב את הסביבה. ויקירתי, גם אנחנו זקוקים לתשומת לב רוב הזמן. אין מה לעשות הוא עוד פצפון. אם סדר היום שלך אינו מסודר כל כך תשתדלי לקבוע דברים לשעות שבהם הוא יותר ישנוני - בסופו של דבר תלמדי את האיזון בין הדברים. זה באמת הכל עניין של זמן. המלצה מכל הלב, בקשי עזרה. זה נורא קשה בהתחלה אבל אנחנו צריכות לפעמים זמן רק לעצמנו וזה בסדר גמור. הכותרת אמא של... היא רק חלק ממי שאת ומי שהיתה שם קודם לפני שלושה וחצי חודשים עדיין שם איפה שהוא ומגיע לה קצת קיום. אפשר לעשות החלפה עם חברות - את תשמרי על תינוק נוסף מעט זמן והיא תשמור אחר כך על שלך, אפשר ללכת לכל מיני חוגים וכו'. ההשתדלות שלנו להיות הכי טובות בעולם היא נפלאה אבל יש לה מחיר שנמדד בעיקר בצורך לנוח מפעם לפעם. רק טוב

03/06/2008 | 13:08 | מאת: אמא של הילה

אני אמא לתינוקת מהממת בת 5 חדשים וחצי שאלתי היא: כשמושיטים לה צעצעוע לוקח לה קצת זמן עד שהיא תופסת אותו,היא גם לא מרבה לקשקש. האם זו בעיה ומה אפשר לעשות?

03/06/2008 | 21:34 | מאת:

שלום לאמא של הילה ותודה על הפנייה, לצערי השאלה שאת שואלת אינה בתחום ההתמחות שלי. על פניו לא נשמע שיש כאן בעייה אבל באותה נשימה אני תמיד בעד לבדוק. בכל טיפת חלב יש יום בשבוע בו ניתן לראות עם קביעת תור מראש רופא התפתחותי שיכול להסתכל על הילדונת שלך ולבדוק את הדברים. כמובן שתמיד ניתן לפונת אל רופא הילדים האישי. באותה נשימה אם יש באפשרותך לצלם את הרגעים שבהם היא מראה את ההתנהגות שאת מוטרדת ממנה יהיה קל יותר לאיש המקצוע להבין את החששות שלך. כי לפי חוקי מרפי הילדונת תתנהג באופן מושלם בעת בדיקה... רק טוב

02/06/2008 | 17:34 | מאת: מירב

שלום, בתי בת חצי שנה עדיין לא מתהפכת. בשכיבה על הגב היא מרימה רגליים יפה ומתגלגלת הצידה אך זקוקה לעוד מאמץ קטן כדי להתהפך. נקודה נוספת חשובה יותר היא שבשכיבה על הבטן היא פורשת ידיים לצדדים ולא נתמכת בהן. אנחנו מנסים לעבוד איתה על הנושא כבר מס' חודשים אך נראה שהיא עדיין לא קלטה את הרעיון.. האם עלינו להיות מודאגים או פשוט לתת לה להתקדם בקצב שלה? כיצד ניתן לחזק את הידיים ולעודד אותה להתמך בהן כאשר היא שוכבת על הבטן? האם כדאי לפנות לגורם מקצועי (ואיזה) בשלב זה? תודה רבה, מירב.

03/06/2008 | 21:31 | מאת:

שלום למירב ותודה על הפנייה, יש את ארגון הפיסיותרפיסטים בארץ ויש להם אתר שכרגע לא הצלחתי למצוא אבל אעלה אותו מאוחר יותר. שם יוכלו להדריך אותך במספר תרגילים מאוד פשוטים בכדי לחזק אצלה את השרירים וניתן גם לפנות לכל מכון להתפתחות הילד לשיחה קצרה עם פיסיותרפיסט. יש הרבה גישות ושיטות לעניין, יש הרבה אנשים שהתמחו בשיטות מגוונות ואפילו תרגילים שניתן למצוא ברשת. לדעתי עדיין אין תחליף שאיש מקצוע שמתמחה בנושא יראה את התינוקת שלך ויתאים לה תרגיל או שניים ויתרגל את הדבר איתך בצורה נכונה. למרות שזהו אינו תחום ההתמחות שלי נתקלתי בלא מעט מקרים שתרגול פשוט עבד כמו קסם וחבל לא לבדוק זאת ולקבל הדרכה קצרה.ככל שתפתרו זאת מוקדם יותר את תהיי הרבה פחות מודאגת וזה כבר שווה הרבה... רק טוב

05/06/2008 | 01:16 | מאת:

http://www.ipts.org.il/29061/פורומים_מקצועים זה מאתר הפיסיותרפיסטים - הפניות לארבעה פורומים בהם תוכלי לשאול את שאלתך ולהענות על ידי איש מקצוע. שוב, ממליצה בחום לקבל הדרכה מעשית בפגישה פנים מול פנים ולא כך מול המסך. רק טוב

02/06/2008 | 16:22 | מאת: טלי

שלום רב, יש לי תינוק בן חודש ושבוע. לפניי כשבועיים, התחלתי לצאת עימו ברכב. מה שקורה זה שבכל פעם שאני מושיבה אותו בסל קל הוא מתחיל לצרוח ולא נרגע במהלך הנסיעה- להיפך, ההסיטריה והבכי רק גוברים!!!! ניסנו להחליף לסלקל אחר ברכב- אך לשווא. ניסנו לשים לו מוזיקה קלסית- גם כן- לשווא. איני יודעת מה לעשות וכיצד להתמודד עם התופעה- נא עזרתך. טלי

03/06/2008 | 21:27 | מאת:

שלום לטלי ותודה על הפנייה, לצערי הרב אינני איש בשורות כאן. אני לא יודעת אם הדבר מנחם אבל אני מכירה מעט מאוד תינוקות שאוהבים את הנסיעה לאחור. גם אני אישית חוויתי עם הילדונת שלי את הסיוט הזה של הבכי. אני לא מכירה וניסיתי לברר בהמלך תקופה ארוכה מה ניתן לעשות כנגד זאת. רופא התפתחותי הסביר לי שהנסיעה בצורה זו כנגד הכיוון גורמת להם בחילות וסחרחורת והם באמת סובלים - כל זאת לעומת הנדנוד שאליו הם רגילים קדימה ואחורה עוד מהבטן. באותה נשימה הוא הוסיף שיש הרבה מאוד מחקרים שמחזקים את הצורך בישיבה המסוימת הזו למען הבטיחות של הפיצים. יש כל מיני צעצועים להעביר להם את הזמן אבל למיטב ידיעתי יש תינוקות רבים מאוד שסובלים מכך ומבלים את מהלך הנסיעה בבכי מר. מקווה שכל השאר נפלא ושאת זוכה למנוחה ועזרה, רק טוב

04/06/2008 | 09:26 | מאת: טלי

ליבי שלום רב ותודה על תשובתך, אכן קשה לבחורה אורבנית שכמותי שרגילה לנוע לכל מקום ברכב לקבל את הבשורה- אבל ככה זה בחיים..עדיף זה ממשהו גרוע יותר(:. בכל מקרה, רציתי לדעת- מתי זה עובר? והאם כדי לעשות עם התינוק תרגולים של נסעיות כדי שיתרגל- או שזה מקרה אבוד??? שלך, טלי.

01/06/2008 | 22:34 | מאת: נטלי

שלום רב, ביתי בת 10 חודשים, מתפתחת יפה: זוחלת בזריזות (גם על 4), עומדת בהישענות על חפצים, מוחאת כפיים כשאומרים לה "כפיים", מתנדנדת למשמע שיר ברקע לפי הקצב, ממלמלת ואומרת "בא" (אבא) ו"מאמא", צוחקת ופעילה מאד. מבחינת הפה צמחו לה כבר 2 שיניים תחתונות. היא עדיין יונקת ומקבלת במקביל גם אוכל מוצק. עד לפני כמה חודשים היתה תינוקת מאד מאד נוחה: לא בכיינית , חייכנית, רגועה. לפני כ 3-4 חודשים התחילה לצאת השן הראשונה, אני לא יודעת אם זה הטריגר, אבל פחות או יותר מאז הילדה כל הזמן לא רגועה, בוכה המון, מקטרת, מתפתלת (גם כשהיא על הידיים), זורקת את עצמה ועוד כל מיני התנהגויות לא ברורות (כמו למשל שבשום פנים ואופן היא לא מוכנה לשכב על הגב לצורך החלפת חיתול...) לפני כחודש כשהתנהגה ככה לקחנו אותה לרופא והתגלתה אצלה דלקת אזניים. לאחר הטיפול וכשההתנהגות הזו לא פסקה לקחנו אותה שוב לרופא והבדיקה העלתה שהכל בסדר והדלקת עברה. אני מרגישה שאני לא מצליחה להבין אותה, לא מצליחה לתקשר איתה ולא ברור לי למה היא מתנהגת ככה. אציין (וזה חשוב מאד) שבגן היא לא ככה, היא נופת צופים, שמחה, משחקת, לא בוכה, לא מקטרת, הגננות בכלל לא הבינו על מה אני מדברת כששיתפתי אותן בדברים אלו... המצב הזה מאד מתסכל אותי ואני מרגישה שרוב שעות היום כשאנחנו יחד (שזה ממילא לא הרבה כי אני אמא עובדת) אני מבלה בלהילחם איתה ולהרגיע אותה, ומעבר לזה שזה מאד מתיש ומתסכל, אני פוחדת שמא אני מפספסת משהו שמציק לה, או שפשוט כמו שקרובי משפחה אומרים לי - היא פשוט מפונקת, ולכן בוכה ומקטרת. מה דעתך? האם זה פשוט שלב בהתפתחות שהיא עושה לי משחקי כוחות או שיש משהו מעבר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לנטלי ותודה על הפנייה, נשמע שהילדונת שלך פעילה ומתפתחת יפה והיא גדלה ובודקת את הגבולות והאדם שהיא הכי בוחנת מולו את הדברים היא את. צמיחת השיניים שלה היא משמעותית אבל היא רק חלק מהמכלול. יכול להיות שהיא מתרגלת לאוכל מוצק וזה שוב חלק מה"השתנות" שאת חווה כרגע. בסך הכל זו תקופה והיא תחלוף. את צריכה להחליט לגבי עצמך מהם "גבולות הגזרה" ועל איזה התנהגות את מבליגה ועל איזו את מוותרת. תראי לגבי החלפת חיתול, עד עכשיו לא היתה לה יכולת מוביליות תזוזה גבוהה במיוחד. עכשיו היא שידרגה את היכולות האלו. אז אפשר ללמוד לחתל מהר יותר, אפשר לצרף לזה שיר חדש כל פעם אפשר לעשות את זה על הרצפה על חיתול נקי.. חשוב בעיניי יותר מכל לא להפוך את השעות המשותפות שלך לאזור מלחמה. אם תחליטי *מראש* על מה את מסכימה ועל מה את מוותרת יהיה לך הרבה יותר קל. בגן החוקים מאוד ברורים והיא נלחמת על תשומת לב. בבית זה את והיא והרבה יותר פשוט לה וחשוב לה לראות את הדברים במסגרת הזו. ולגבי הפחדים האלה שלך, אנחנו כולנו לוקים בהם וסך הכל זה אומר שאת מודעת ודואגת ומאוד אוהבת את היצור הקטן הזה שלך. אם זה מנחם לכולנו יש את הפחדים האלה. צריך רק לבדוק מפעם לפעם אם זה מהרהורי ליבך או שגם אנשים אחרים רואים את אותם דברים ודבר אחרון, לגבי פינוק, החיים יזמנו לה מספיק. כל זמן שאפשר לפנק אותה מעט לא נראה לי שזה רע - כמובן כל דבר במינונים הנכונים... רק טוב , אני פוחדת שמא אני מפספסת משהו שמציק לה, או שפשוט כמו שקרובי משפחה אומרים לי - היא פשוט מפונקת, ולכן בוכה ומקטרת. מה דעתך? האם זה פשוט שלב בהתפתחות שהיא עושה לי משחקי כוחות או שיש משהו מעבר?

31/05/2008 | 22:37 | מאת: רותי

בתי בת ה-7 חודשים הפסיקה להירדם תוך כדי הנקה בערב ואז לוקח לה הרבה זמן להירדם. במקביל החלה להתקשות מאד להירדם במהלך היום. כמו כן, היא החלה להתעורר פעמים רבות במהלך הלילה, בחלקן היא נרדמת באמצעות מוצץ ובחלקן בהנקה בלבד במיטתנו.עד כה לא הקנינו לה הרגלי הירדמות. היא נרדמה במהלך היום בכל דרך אפשרית חוץ מבמיטתה. כרגע, מיטתה עוד אצלנו בחדר, אך היא צפויה לעבור לחדר משלה בקרוב מאד. כמו כן, חלק גדול מההתעורריות נובעות מכך שהיא זוחלת לקצה המיטה מתוך שינה ומתעוררת ומאז שהיא למדה לעמוד בימים האחרונים, היא מתקשה ממש להירדם. האם יש קשר? איך ניתן לעזור לה להירדם לבד סגיל כזה וכשהיא כבר נעמדת במיטה. נשמח לעצתך.

לקריאה נוספת והעמקה

רותי שלום ותודה על הפנייה, כל תהליך ההרדמות משויך אצלי לקטגוריית "סגנון הורי" משום שזה מאוד תלוי בתפיסות העולם שלכם לגבי הילד. יש הרבה מאוד מומחים לתחום ולכל אחד מהם גישה משלו. שינה בגיל הרך אינה מתחום ההתמחות שלי אבל אני יכולה להציע לך להתעניין אצל חברות ולבחור אחת מהגישות על פי תחושת הלב שלך וההיכרות עם הילד. מכירה הרבה הורים שעם ילד אחד גישה מסוימת עבדה ועם ילד שני או שלישי פחות... אין פה מתכון אחד מנצח. בעיני התמדה והתובנה שלוקח זמן להסתגל לכל דבר היא מפתח להכל. גם לנו הגדולים נדרשת תקופת זמן להסתגל לשינויים. היא החלה לעמוד שזה נפלא והיא חוקרת את הגבולות החדשים של עולמה. השתנה משהו וזה משליך גם על ההרדמות. עדיין צריך לדבוק בטקסי השינה מקווה שעזרתי. רק טוב

28/05/2008 | 11:47 | מאת: לורה

שלום ליבי, התינקות של בת חודשיים והיא נרדמת רק על הידיים. לאחר שהיא נרדמת (לוקח לה הרבה זמן) קשה להעביר אותה למיטה - היא מתעוררת בקלות ומתחילה לבכות ואז צריך עוד הפעם להרדים אותה. יצויין כי אם היא מתעוררת היא מתחילה לבכות במיטה אבל כאשר לוקחים אותה חזרה על הידיים - היא מתחילה לבכות עוד יותר. אתמול לקח לי 6 שעות להרדים אותה למרות שהיא נראתה מאוד עייפה. האם זה מוקדם מדי להרגיל תינוקת בת חודשיים לישון לבד במיטה? מסביב אומרים לי כי בגיל הזה התינוק צריך להיות הרבה על הידיים... אם לא מוקדם - איך הית מציעה להרגיל אותה להרדם לבד / מעט עזרה מצידי? תודה רבה! לורה

שלום ללורה ותודה על הפנייה, ממליצה לשאול את הספר "הלוחשת לתינוקות" ולהציץ בעמודים 82-83. יש שם סימנים של בכי בתינוקות בני חודש ומעלה. מאוד עוזר. מניסיוני האישי אני יכולה לספר שאנחנו צריכות להבין את המעגליות של סדר היום של התנוקות שלנו. זה מאוד מקל אם את יודעת "בערך" מתי היא צריכה לאכול ובערך פחות או יותר שעות שינה.בעיניי זו תובנה חשובה יותר מהדרך להרדים אותה. אם את יכולה לבנות לה שגרת יום יחסית מסודרת - ובמיוחד לקראת הלילה. משחק קצר, אמבטיה, סיפור\כמה שירים אוכל ולישון. עמעום של האורות בבית, מעבר למצב לילה. לדעתי את פשוט מפספסת את החלון שבו היא נרדמת ואז מתחילה איתה מעגל עירות חדש. גםבשעות הלילה אחרי האוכל צריך להוציא להם את בועות האוויר (גרפסים) ויכול להיות שזה מה שמפריע לה. בגיל הזה הם עדיין לא יודעים להרדים את עצמם ובכל מקרה זה תהליך למידה ארוך. חשבי על טקס הרדמה שיכלול שיר שאת מאוד אוהבת - אצלנו היה "שיר ליקינתון" להיט ארוך טווח ואם את רוצה אפשר להרדים אותה על הידיים או על המיטה עצמה אם אם מנענעת אותה בעדינות סביב הציר הראשי של הגוף - למעשה מזיזה אותה לצדדים - זו תנועה שהם מאוד רגילים אליה מהרחם. בכל מקרה, אנחנו לומדים. הגדילה שלנו והפיכתינו להורים אינה פשוטה כל כך והדברים לוקחים זמן. היא צריכה ללמוד ואת צריכה ללמוד והכל ישתפר לאט לאט. לילוץ מנוחה ורק טוב

23/05/2008 | 11:51 | מאת: עירית לוי

שלום רב!!! בני בן חודש וחצי אני מניקה אותו ניסתי להביא לו מטרנה או סימילאק והוא ממש נגעל והוא לא רוצה הוא ממש דוחה את זה. מה לעשות? אולי הוא לא רגיל לפיטמות של הבקבוק? תודה מחכה לתגובה מהירה!!!

שלום לעירית ותודה על הפנייה. ליבי ביקשה ממני לענות. אני יודעת שרופאי ילדים ממליצים בדרך כלל להתמיד עם תחליף חלב אם אחד ולא להחליף טעמים כל הזמן. בגיל הזה הם מאוד רגישים לריחות. החוכמה היא לנסות כמה פעמים ולא ברגע שהוא הכי רעב כי אז הם הכי עצבניים... אולי אצלך זה אחרת אבל בדרך כלל כשרעבים לא מוכנים לשמוע על כלום... קודם כל לשבור את הרעב ואחר כך להתחכם... אם את שואבת זה אפילו יותר קל כי אז את יכולה להרגיל אותו קודם כל לפטמה ואחר כך לטעם השונה. בהצלחה!

03/09/2008 | 01:40 | מאת: שלומי

שלום קראתי באתר הנקה http://xn--8dba9a2a.net שהנקה עדיפה על תחליפי מזון ומשפ%F

03/09/2008 | 01:40 | מאת: שלומי

שלום קראתי באתר הנקה http://xn--8dba9a2a.net שהנקה עדיפה על תחליפי מזון ומשפרת את התפתחות הילד. זה נכון?

18/06/2008 | 14:25 | מאת: שגית

היה לי מצב זה עם הבת שלי. תקני את הבקבוקים של טומי טיפי " הכי קרוב לאמא". הם בצורת שד ואת יכולה להמשיך להניק וגם להאכיל מבקבוק. אצלי זה עבד.

06/08/2008 | 10:59 | מאת:

עירית הייתי מבקשת מחברות מספר בקבוקים ומנסה אותם חבל לרכוש בקבוקים רק לשם כך... מזל טוב

על הסרבנית שלי גם המוצץ וגם הבקבוק הצליחו!!!!!

22/05/2008 | 00:49 | מאת: אמא אוהבת...

שלום. יש לי ילדה בת שנה וחצי,והבעיה היא כשאני מושיבה אותה לאכול היא לא מוכנה שאני אאכיל אותה, היא מזיזה לי את היד וצועקת(היא לא יודעת ממש לדבר)היא רוצה לאכול לבד עים הידיים או עים מזלג, למרות שעים מזלג היא ממש לא מצליחה וזה אפילו מסוכן בשבילה... אני לא ממש מסכימה למצב הזה מכיוון שאני לא רוצה שהיא תתחיל לאכול עים הידיים ותתרגל לכך. אבל היא לא מוכנה שיאכילו אותה.מה לעשות??

27/05/2008 | 20:51 | מאת:

שלום לאמא אוהבת. ליבי ביקשה ממני לענות. הכי חשוב: הייתי מלמדת אותה סימן לאוכל ומנסה להביא אותה לארוחה כמה דקות לפני שהיא רעבה ממש. ככה יש לה הרבה יותר סבלנות להתעסקות עם מזלג או כפית. ממליצה לקנות מגוון של כפיות צבעוניות עם דמויות כדי לשחק איתה בכפיות האלו בזמן הארוחה. הייתי מנסה לגוון לה את הצבעים של האוכל - בלי צבעי מאכל. להפוך את זה למשהו כיפי. כרגע זה פשוט נשמע מאבר כוחות והדבר החשוב הוא לרדת מזה.... להפוך את זה לחלק רגיל של היום. בהצלחה!

21/05/2008 | 11:10 | מאת: אודי

ליבי שלום ותודה על התשובה, לגבי חווה שנהב, מה תחום עיסוקה וכיצד ניתן לאתר אותה? תודה והמשך יום נעים, אודי

27/05/2008 | 20:45 | מאת:

אודי שלום ותודה על הפנייה, אני עונה בשם ליבי. חווה שלהב היא פיסיותרפיסטית לגיל הרך ויש לה מרכז הדרכה ופעילות באסף הרופא. אני בטוחה שבמרכזייה של בית החולים יוכלו להפנות אותך. שווה לברר אולי היא עושה הדגמות ואז תוכל לחסוך בכסף לפחות לגבי הפגישה הראשונה.

ביתי בת השנה ו3 חודש התחילה להיות מאוד רכושנית לדברים שלה וגם של אחרים לדוגמא מישהו נוגע בטלפון שלי , של בעלי , שסבא אז היא מתחילה לבכות ולצרוח או שנוגעים לה בתיק של הגן וכד... זה הגיוני שכבר בגיל כזה התחיל אצלה העיניין של הרכושנות?

לקריאה נוספת והעמקה
27/05/2008 | 21:05 | מאת:

שלום לשון ותודה על הפנייה. ליבי ביקשה ממני לענות קודם כל זה לא תחום העיסוק של ליבי וגם לא שלי. נשמע שלילדה שלך מודעות אישית מפותחת וכבר מפרידה בין "שלי" לשל מישהו אחר. היא ילדה ראשונה? נשמע שלא או שהיא הלכה למסגרת בגיל צעיר. צריך ואפשר להסביר לה על חשיבות השיתוף במקרים מסוימים אבל סך הכל נשמע שזו לא ממש בעייה. מה בעצם השאלה?

20/05/2008 | 00:02 | מאת: אמא מוטרדת

התינוקת שלי בת 3 וחצי חודשים ובזמן האחרון היא בוכה כל פעם שמישהו לוקח אותה על הידיים ואיך שאני לוקחת אותה היא נרגעת. אני יודעת שתקופת חרדת זרים זה בגיל 6 חודשים בערך. אז מה זה יכול להיות? בנוסף גם אצל אבא שלה היא בוכה.(לרוב רואה אותו פעם- פעמיים בשבוע). האם זה בעייתי? או שהיא תתרגל אליו?

25/05/2008 | 19:46 | מאת: שילה

היי, אני מזדהה עם המצב שלך. ביתנו בת 3 חודשים ולאחרונה נתקפת בכי הסטרי כאשר היא נשארת עם אביה ואני לא בסביבה. עם שובי היא מיד נרגעת. לגבי זרים - לצערי לא יוצא לנו להפגש עם הרבה כך שאני משערת שהסיבה לבכי הזה הוא מגע עם אנשים אחרים. מה שנראה לי מוזר הוא התפתחות ה"חרדה" הזאת בגיל ובשלב כל כך מוקדם. שילה

27/05/2008 | 20:43 | מאת:

שלום לשילה ולאמא המוטרדת. ליבי ביקשה ממני לענות. בגיל 3 חודשים יש רגישות מאוד גבוהה לריחות. יכול להיות שהתינוקות שלכם יותר רגישים לשינויים לעומת תינוקות אחרים וזה מתבטא בבכי כשמישהו אחר נמצא איתם. ליבי המליצה על חולצה שלכן שהסתובבתן איתה במהלך היום או ישנתן איתה בלילה שהאבא ילבש ברגע ההוא לוקח את התינוקת בידיים כדי להקל על המעבר הזה. צריך גם לתת כמה דקות - אולי זה קשה אבל בכל זאת. כמה דקות של הסתגלות. סיוטאציה: אבא מגיעה ומקבל את התינוקת לידיים ואת מתחילה להסתובב או נעלמת. זה התנייה שאבא בא (ריח מסוים) = אמא הולכת. צריך לעמעם את המעבר ואין צורך לדאוג, זה עובר.

16/05/2008 | 19:51 | מאת: לימור

ליבי שבת-שלום ! אני מטפלת בתינוק בן חצי שנה, בביתו. מתוך אינטואיציה וחיבה עזה לתינוק החמוד,אני נוהגת להחזיק אותו על הידיים , לא לזמן ממושך,לטעמי, אך מצד שני לא רק להמתנה ל"גרפס" וכד', אלא גם לשוטטות בבית תוך כדי דיבור אליו (הנה זה,איפוא זה,..) כמו כן אני מושכת קצת את ההחזקה על הידיים לאחר הוצאתו מהמיטה, בבוקר,כשהוא מתעורר,מתוך כוונה שייכנס בהדרגה לסיטואציית ההתעוררות ותחילת הפעילות.לאחרונה הוריו מבקשים ממני להגביל למינימום את החזקתו על הידיים, בטענה שחוששים שהוא יתרגל לפינוק הזה. מדובר בתינוק נוח, רגוע, שאין לו דרישות מיוחדות וכמעט שאינו בוכה ומתלונן! מה דעתך? תודות לרוב! לימור

19/05/2008 | 23:51 | מאת:

לימור שלום ותודה על הפנייה, זו שאלה שמתווספת למאגר השאלות שנוגעות ל"סגנון הורי" וכמספר הנשאלים כך גם מספר הדעות (אם לא יותר). הייתי בשיא העדינות - מנסה להגיד את דברייך על התינוק - כמה הוא נוח וכמה הוא רגוע ואינו מתלונן. סך הכל נשמע שהוא באמת לא מצוי הרבה על הידיים. במידה והווא בוכה הם לא מרימים אותו? תחת אילו סיטואציות כן צריך/מותר להרים אותו? הייתי מבררת את הדברים יותר לעומק. אם תשאלי באופן רחב יותר וספציפי לגבי סיטואציות כאלה ואחרות תקבלי תמונה ברורה למה כוונתם. את יכולה לתרום מניסיונך לגבי העובדה שהוא מעט מאד על הידיים באופן אובייקטיבי ושאין לדעתך טעם להוריד גם את המינון הזה. בהצלחה. נשמע שהוא בידיים טובות. רק טוב

15/05/2008 | 08:57 | מאת: אודי

שלום, יש לי ילדה פגית שנולדה בשבוע 26. כיום היא בת 10 חודשים, ילדתי מכניסה את האגודל לפיה במשך רוב שעות היום ולא עושה דבר אחר מלבד מציצת האצבע. אני מרגישה שמציצת האצבע מפריעה להתפתחותה. היא לא משתמשת ביד שבו היא מוצצת אצבע. כשאני מאכילה אותה בכפית אני נאלצת להחזיק לה את היד כדי שתאפשר לי להאכיל אותה, כשאני מציעה לה משחקים היא מושיטה בדרך כלל את היד השניה . אני חוששת שזה יעכב את התפתחותה ולכן אני מעוניינת לגמול אותה מהאצבע, ניסיתי להציע לה מוצץ אך היא זורקת אותו, אשמח לקבל עצות מה לעשות ואיך לא לגרום לה כעס ועצבנות. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
15/05/2008 | 21:25 | מאת:

אודי שלום ותודה על הפנייה, מה שאת מתארת עם התינוקת שלך אינו בתחום ההתמחות שלי. אני ממליצה מאוד לפנות למטפל או מטפלת שעוסקים בריפוי בעיסוק ובפיסיותרפיה לילדים משום שאם המצב יימשך יכול להיווצר הבדל בתפקוד בין שתי הידיים ובאופן כללי, זה יכול להשפיע על תהליך התפתחות השפה והתפתחות כללית. ממליצה על חווה שלהב באסף הרופא שלדעתי מכוסה על ידי רוב הקופות. יש לה הרבה מאוד שנים של ניסיון ולדעתי בהדרכה קצרה ניתן יהיה להנחות אותכם היטב. ככל שתתחילי מוקדם יותר לעבוד עם הבייבי כך ייטב. רק טוב

12/05/2008 | 08:10 | מאת: אמא

בני בן חצי שנה , הוא החל בגיל חודש "לדבר" - אגו, ארו, אפו , הוא שוחח לפי תור , יצר קשר עין והגיב לסביבה . בחודש האחרון הוא בעיקר משמיע מעיין צעקות ורואים שהוא מתאמץ לדבר אך זה לא תמיד יוצא לו, מדי פעם יש גם אהה או צליל אחר אך זה מועט , האם הכל תקין

13/05/2008 | 09:39 | מאת:

שלום לאמא ותודה על הפנייה, את מתארת תהליך התפתחותי תקין. ההברות שהתינוק שלך הפיק בחודשים הראשונים היו הברות שאינן רצוניות ועכשיו הוא מתחיל להתאמן על הפקה של צלילים רצוניים. אם יכולה לעקוב ולרשום את הנסיונות האלה במהלך של שלושה ימים ולראות אם יש מגוון יחסית רחב של צלילים. הצליל "ל" למשל דורש צמיחה של שיניים. אם את רוצה לשמוע יותר אני חושבת שהמקום המקצועי ביותר לתת לך תשובה הוא פורום קלינאי התקשורת בארץ: www.ishla.org.il רק טוב

11/05/2008 | 01:03 | מאת: לימור

שלום, אני אמא לשלושה ילדים שהבכור בן 7, בן שנה וחודש ובת חודש, בני בן השנה כל הזמן מתעורר עם בכי מה עלי לעשות? הוא מאוד קשור אליי והוא משתדל להירדם רק שאני נמצאת לידו אבל לפני מספר חודשים פניתי להתייעצות למה הוא לא ישן בלילות גם כשהוא איתי אז המליץ לי הרופא לשים אותו במיטתו ולתת לו להירדם לבד אין ספק שהמצב השתפר בצורה דרסטית אבל אני חושבת שמאוד קשה לו למרות שהוא נרדם לבד (עם מס' התעוררויות בלילה עם בכי) וגם שהוא מתעורר בבוקר הוא בוכה? מה לעשות? תודה לימור

13/05/2008 | 09:36 | מאת:

לימור שלום ותודה על הפנייה, את שואלת שאלה שהיא מורכבת מכמה אספקטים. יש את עניין האופי של הילד, כמו שגם ביננו המבוגרים יש כאלה שמקיצים בבוקר ומיד מחייכים ויש כאלה שלוקח להם זמן להתעורר... יש את עניין תשומת הלב שהוא דורש ומקבל כשהוא בוכה לעומת מצב בו הוא אינו בוכה ויש את עניין החרדת נטישה. את מה שאני עומדת להגיד כאן אני אומרת מניסיון אישי משום שזה אינו תחום ההתמחות שלי ודבר נוסף, תהליכים כאלה לוקחים זמן וצריך להתאזר בסבלנות. קודם כל הייתי מצמידה לו חפץ מעבר שהוא אוהב שיתעורר איתו. הייתי מנסה לקום מעט מוקדם ממנו ולעמוד ליד המיטה שלו ולראות אם גם כשאת לידו כשהוא פוקח את העיניים הוא בוכה מיד. זה ייתן לך אינדיקציה לגבי הפחדים שלו שזה הגיל לכך. עם שלושה ילדים אני בטוחה שלא קל. אני לא יודעת כמה עזרה את מקבלת מהסביבה ואם בן הזוג הוא שותף אבל אם זה שלב שבו הוא מפחד אז זה כבר תחום ההחלטה שלכם איך להערך לכך ואם יש לך אפשרות לחלוק איתו בנטל הזה. דבר שלישי, אני לא יודעת כמה התינוק שלך מדבר אבל אפשר ל"דובב" אותו כך שיתווה לך אם יש משהו שמפריע לו.. רק טוב

01/05/2008 | 16:50 | מאת: טירה

למה לא עונים תשובות???

06/05/2008 | 04:13 | מאת:

טירה מצטערת על העיכוב בתשובות. חשתי מעט לא טוב. מאחלת רק בריאות.

07/05/2008 | 21:44 | מאת: ענת

תרגישי טוב ותודה רבה על תשובותייך הנהדרות!!!

28/04/2008 | 20:48 | מאת: טירה

תינוקי החמוד בן 3 חודשים לא אוהב שמחזיקים אותו על הידיים הוא נהיה עצבני בוכה ולא רגוע לעומת זאת כשהוא שוכב הוא מחיך צוחק מגרגר ואןהב מאוד שמלטפים אותו ממה זה נובע? ניסיתי לשנות תנוכות אחיזה אבל לא משנה מה הצורה הוא מעדיך את השכיבה הבמיטה זה מוזר?

לקריאה נוספת והעמקה
06/05/2008 | 04:11 | מאת:

שלום לטירה ותודה על הפנייה, גיל שלושה חודשים הוא גיל מוקדם מאוד לפתח משהו שהוא לא פיסיולוגי בבסיסו. הייתי הולכת לרופא ילדים טוב ומתייעצת עם אחות טיפת חלב בימים הקרובים. מוזר לי קצת חייבת להודות, יכול להיות שיש איזו בעייה שמציקה לו. לא הייתי מחכה. הייתי מנסה להגביה אותו מעט באופן "ישר" לראות אם יש דברים ספציפיים שמפריעים לו או זווית כלשהי - כמובן אני לא מתכוונת לניסויים רחבים אבל לנסות לראות מה אולי מקור העניין. רופא יפתור זאת מהר יותר אבל שוב, תרצי לתת לו כלים להבין את הבעייה. אני מסיקה שזה לא רק ידיים של מישהו ספציפי אלא של הסביבה הקרובה. אני רוצה לסייג שאם מדובר במישהו ספציפי אז היתי מנסה להבין למה ובגיל הזה עניין הריח הוא מאוד חזק אצל תינוקות. צריך לבדוק אם יש משהו שמפריע לו מהמקום הזה. בכל מקרה רק טוב

06/05/2008 | 12:45 | מאת: טירה

תודה על התשובה - מדובר כמובן לא על מישהו ספציפי שמרים אותו אלא על כולם שרואים אותו הוא מחיך צוחק ומגרה להרים אותו וברגע שמרימים אותו הבכי והאי נוחות מתחיל לבינתיים עבר קצת יותר משבוע ואני רואה השתפרות קלה קלה בענין זה לא שעכשיו הוא מעדיף על הידיים... אלא שהוא לא מיד בוכה ומתעצבן כשמרימים אותו יש לצין שבהנקה הוא מצוין על הידים ולא בוכה ושוכב בנוח ואף נרדם בקלות בצורה זו ואם לא נרדם הוא מדבר ומחיך אבל אם אני מנסה סתם ככה להחזיק אותו בצורה זו או בכל צורה שהיא העצבים שלו עולים מהר מאוד

28/04/2008 | 09:50 | מאת: שלומית

הילדה שלי בת שנתים ו5 חודשים ועדיין לא גמולה מהטיטול היא בגן , אני מנסה בבית להשיב אותה על הישבנון בשירותים היא יושבת אבל לא עושה כלום , היא לא מודעת לפיפי וקקאי אנחנו שואלים אותה איפה עושים פיפי היא אומרת בשירותים אבל לא עושה , ויש לה אחות גדולה והיא רואה אותה שהיא הולכת לשירותים , לפי דעתי היא לא מבינה מה עושים?

06/05/2008 | 04:04 | מאת:

שלום לשלומית ותודה על הפנייה, הייתי שואלת מפסר ספרים מהספרייה העירונית או רוכשת ספרים בנושא. יכול להיות שהיא לא מודעת מספיק. הבעייה עם חיתולים חד פעמיים היא הנוחות הבלתי נתפסת שלהם. ילדים אינם חשים בחוסר נוחות בשעה שהם משתמשים בהם שלא כמו פעם עם החיתולים הרב-פעמיים. בכל מקרה, הייתי מצביעה על מצבים שבהם אנשים הולכים לשירותים ומבקשת גם עזרה מהאחות הגדולה לציין בפנייה (אם זה לא מפריע לגדולה) שהנה יש לי פיפי ואני הולכת לשירותים. להצביע על חלב שעושה פיפי. לשחק איתה עם הספרים "סיר הסירים", עם "טוסיקים" וכו' - יחסית יש ספרות עניפה בעניין. לא ממקום של לחץ אלא תראי, כך עושים. לא הייתי נלחצת. להיפך, מורידה מהלחץ. עוד מעט יגיעו ימים חמים ואז אם תוכלי הייתי מאפשרת לה ללכת עם מינימום בגדים בבית כדי שתרגיש את העניין במלואו. ומשם לדעתי הדרך קצרה - לא דרך גערות אלא הנה ככה עושים. רק טוב

27/04/2008 | 08:01 | מאת: אורית

שלום ביתי בת 11 חודשים, מברברת צוחקת מסתכלת לי בעיניים משובבת ראש כשקוראים בשמה, אוחזת בשתי ידיים...אבל הבעיה שהיא לא יודעת "איך עושה פרה, ברווז" למרות שאני כל יום אומרת לה, היא אומרת אמא אבא אבל מתוך מלמול ולא מתוך כוונה, לא עושה שלום, לא נשיקה, לא חיבוק לבובה, יש לציין שהיא לא אוהבת שמנשקים אותה בפנים, היא לא סובלת את זה, מוזר . אבל בגוף כשאני מנשקת אותה היא צוחקת. אני קצת מודאגת. גם בהתפתות המוטורית היא לא מהזריזים, רק בגיל 9 חודשים התחילה לזחול על גחון וכעת היא רק עומדת על שש בלי לזחול על שש. האם יש סיבה לדאגה? האם זה מצביע על יכולות שכליות בעתיד?

06/05/2008 | 04:00 | מאת:

שלום לאורית ותודה על הפנייה, כמדומני שפנית אליי גם במייל אישי והפניתי אותך למדריכה נפלאה שלי בשם מיכל. לכל ילד יש קצב משלו, זמן משלו. צריך לעזור להם ולהשגיח אבל גם להבין באותה נשימה שהם באמת שונים אחד מהשני. יכול להיות שאת משקיעה הרבה אנרגיה לתוך ה"איך עושה פרה" וכו'. כשאנחנו מביעים לידם מאמץ ודאגה מראש אנחנו משדרים לחץ ומראש הסיטואציה פחות נוחה לך ולה. הייתי מבקשת ממישהו קרוב - חבר או בן משפחה (אחד משני המינים כמובן) לשחק איתה לידך או כשאת בסביבה מסתכלת פסיבית בלד (לא מתערבת כלל) וגם להיפך כך שגם בך צופים ולנסות לראות באמת כמה הילדונת שלך מגיבה. הרגישות שלה לנשיקות בפנים יכולה להיות קשורה לרגישות למגע באזור מסוים בפנים - רגישות חסר או יתר. רופא/ת ילדים טוב/ה יכול להיות מקום טוב להתחיל בו איך היא לועסת? אוכלת? משחקת עם חפצים? מנסה להכניס אותם לפה כל הזמן או שפחות אוהבת את זה? אם היא אומרת אמא אבא זה נפלא. יכולת טובה ויחסית מוקדמת. האם יש לה את מנעד הצלילים של הג, ל, וכו? הצמיחה שיניים? אני שואלת שאלות לא כדי להדאיג אלא כדי לתת לך קצת יותר כלים "להתמצא" ובכל מקרה הייתי מתעדת שלושה ימים שלה מבחינת אינטראקציה ומסתכלת על התמונה היותר גדולה. ופונה לאיש מקצוע כדי שיאשר את הדברים. רק טוב

26/04/2008 | 15:40 | מאת: ענת

שלום רב, יש לי בן בן שנה. אנחנו ביחד במהלך היום (אני עובדת שבעות אחרה"צ ואז הוא עם אבא שלו או עם בייביסיטר- אך עדיין רוב היום אנחנו יחד) ועדיין יונק. במהלך 5 החודשים האחרונים הוא רוצה שאקח אותו כל הזמן על הידיים. כשאיני נענית לבקשתו הוא נורא בוכה. שמתי לב שהדבר קורה בייחוד איתי (ופחות עם אחרים שנמצאים איתו). גם כשאנחנו בגינה, למשל, הוא יעדיף להמצא בקרבתי מאשר ללכת ו"לשחק" לבד (כאשר הוא רוצה להיות על הידיים אני תמיד מנסה להסב את תשומת לבו לדבר אחר- כמעט תמיד ללא הצלחה). מיותר לציין כי התנהלות זו מאוד קשה עבורי במהלך היום. שאלתי היא, האם זה בסדר? האם זה יעבור לבד? האם עליי לעשות משהו על מנת לשנות את התנהגותו? בתודה מראש, ענת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לענת ותודה על הפנייה, שאלה קשה את מעלה כאן. שאלה שאני מגדירה בתחום ה"סגנון ההורי" ושלדעתי מספר הדעות שתשמעי יהיה זהה למספר האנשים שתשאלי. זה גיל של חרדת נטישה, גיל של התחלה התובנה שיש אותי ויש גם את אמא ואנחנו נפרדים, גיל של פחד מזרים. יכול להיות שהבייבי שלך הוא מהמסתגלים קשה לסביבה חדשה או לאנשים והייתי בתור התחלה חוזרת לאותם מקומות בדיוק בסבב קבוע בשגרת היום-יום שלך. לנו הגדולים זה משעמם אבל לא מעט תינוקות שאני מכירה מאוד מאוד מאוד אוהבים את זה ויש כאלה שזקוקים לכך יותר. אחרי שהצלחת ליצור כזו שגרה - יעזור אגב אם תספרי לו לפני דברים שקורים: אנחנו עוד מעט הולכים לגינה. עוד מעט עושים אמבטיה וכו' כך יידע לקשר ציפיות למקום ולזמן. אחרי יצירת שגרה כזו ועדיף בשעות מסוימות, הייתי מרגילה אותו לאט לאט לכך שאת נוכחת אבל "בסביבה" ולא 100% איתו וחשוב - תני לכך חודש - שהוא יראה שאת שם. לא שאת מגיעה למקום ומניחה אותו אלא איתו כשהוא עלייך ושואב ממך את כל הבטחון שדרוש להסתגלות. תראי שקל יותר ברגע שאנחנו משקיעים את הכמה דקות "פתיחה" זו דעתי האישית. אשמח אם תחזרי לספר. רק טוב

26/04/2008 | 11:12 | מאת: קרן

היי, הקדמה קצרצרה להתלבטות, בעלי אנגלי ואני ישראלית אנחנו חיים בארץ ומתקשרים ביננו בעיקר באנגלית וגם קצת עברית...(למד באולפן אז אנחנו מדברים חצי עברית וחצי אנגלית אז רוב המשפטים מתחלקים) לפני חודש וחצי נולד לנו תינוק ושמו בן ומאז אנחנו מדברים ביננו בעיקר באנגלית. בעלי בעיקר אבא של סופ"ש עקב שעות עבודה מרובות ומדבר עם בן הקטן אנגלית ואני מדברת איתו עברית. בעלי מודאג שהסביבה היא בעיקר בשפה העברית והוא לא נמצא איתו מספיק כדי שישמע מספיק אנגלית ומבקש שאדבר איתו אנגלית.בנתיים אני ממשיכה בעברית כי זה מרגיש לי הכי טבעי אבל אני בהחלט חוששת גם...מה לעשות? ובאיזה אמצעים נוספים שמתאימים לגילו המוקדם אני יכולה להיעזר במהלך היום כדי שיחשף לאנגלית? תודה רבה רבה ושבוע נפלא קרן

06/05/2008 | 03:45 | מאת:

שלום לקרן ותודה על הפנייה, לא חשתי בטוב בימים האחרונים ואני מתנצלת על האחור בתשובה. השאלה שלך היא שאלה חוזרת שיוצא לי לשמוע הרבה פעמים והתשובה לה פשוטה. כל אחד מההורים והסביבה הקרובה צריך לדבר עם התינוק בשפת האם שלו. החשיפה השפתית הראשונית צריכה להיות מבוססת, נכונה ובנויה היטב. אנחנו גרנו בצרפת במהלך השנה הראשונה של בתי והצרפתית שבפי היתה רצוצה, בעלי לעומת זאת דבר צרפתית נפלאה אבל עדיין לא ברמת שפת אם. השתדלנו שלא אבל לעיתים דיברנו לידה צרפתית. האם הייתי רוצה שהיא תלמד שפה על בסיס הצרפתית שהיא שומעת ממני? את האנגלית - גם אם זה בסופי שבוע ובלילות היא תספוג ותלמד היטב מבעלך. בשיח בינכם אם זה לא קשה לבעלך עדיף שאת תדברי עברית והוא אנגלית. היסודות נבנים בגיל הזה והם צריכים להיות מוצקים כמה שיותר.. גם אם נשתדל מאוד הרי שתמיד יהיו לנו טעויות דקדוקיות בשפה שאיננו "חולמים" בה, יהיה לנו מבטא מעט שגוי, אחור קל בהרכבה של משפטים וכו'. חוקרי שפה ובלשנים תמימי דעות בעניין הזה ואני מגובה מקיר לקיר מחקרית. אומרים שעד 5 שפות זה נכון (משפחה מגוונת מקצוות תבל) ואחר כך זה עומס לילד. לגבי אמצעים נוספים במהלך היום - היה מחקר גדול שאני קוראת לו מחקר "סיינפלד" על תינוקות סיניים שנחשפו לאנגלית עד גיל 10 חודשים במהלך 6 פעמים של עד שעה והשכילו מתוך כך לבטא בצורה נכונה את הצליל "ל" שחסר בדרך כלל בסינית. קלטות שירים שאני בטוחה שבעלך מכיר וזו גם דרך נפלאה לחבר בינהם, לא בייבי אניישטיין ודומיו. יש אתרים נפלאים כמו זה של ה-BBC וגם של רחוב סומסום האמריקאי שמכילים סיפורים קצרים לילדים ועוד. רק טוב

10/05/2008 | 16:59 | מאת: קרן

היי ליבי, תודה רבה על התשובה האתרים נהדרים.התקשרות ביני לבין אישי בעיקר באנגלית אני מקווה שזה לא יצור אצל בננו בילבול רב מידי שאני מדברת שתי שפות... מה את חושבת? רק בריאות

שלום! בתי בת חודשיים וחצי נולדה בניתוח קיסרי אלקטיבי בשבוע 39 ויום במשקל 3300. מדובר בתינוקת הניזונה מהנקה מלאה, אשר עולה במשקל באופן תקין. נבדקה ע"י רופא בקופת חולים בגיל חודש בשל רעד קל בפנים ולא נמצאה שום בעיה (לדברי הרופא זה אמור לעבור בגיל חודשיים-שלוש), אך גם תופעה זו טרם עברה. בתי אינה מחייכת חיוך חברתי ורק לעתים נדירות מחייכת חיוך רפלקסורי המופנה לאנשהו. כמו כן, אינה משמיעה קולות מלמול ברורות ורק לעתים נדירות אפשר לשמוע קול קטן של "הוו" או "אוו" (רק מספר פעמים ספורות ביום). בנוסף, לא עושה פרצופים, גם כאשר יש גורם המפריע בסביבה (לדוגמא, כאשר נכנסת לאמבטיה למים חמים יותר, היא רק מקשיחה את השרירי הגוף וללא כל הבעה על הפנים). אני מאוד דואגת ולאחרונה קראתי על מחלת אוטיזם וזה הכניס אותי ליותר לחץ. מבקשת התייסות בנושא והמלצות מה כדאי לעשות ומתי. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

טטיאנה היקרה שלום ותודה על הפנייה, החששות שאת מעלה דורשים התייחסות של רופא ילדים מוסמך. הייתי מאד ממליצה אם יש ברשותך מצלמה לתפוס את התינוקת שלך בכמה רגעים - לא חלילה ליצור רגעים כאלה - רגעים שבהם היא מראה חוסר נוחות ומראה התקשחות של שרירי הגוף ללא הבעה של הפנים. לפעמים במיוחד בתינוקות מוד קטנים קשה להתייחס אם אין תיעוד כי מה שרואים מול העיניים זו תינוקת מתוקה... האם זו ילדה ראשונה שלך? האם יש לך מישהו או מישהי קרובה מתחום התפתחות הילדים?מישהו שיכול להיות עין אובייקטיבית ולהגיד לך מה הוא/היא רואה? האם הבכי של התינוקת שלך הוא זהה בכל המקרים? האם את יכולה להבדיל אם זה בכי של חוסר נוחות, של עייפות, של רעב או שהוא נשמע מונוטוני? האם עברתם בדיקת שמיעה של הילוד בבית החולים? השאלות שלי יכולות להפחיד אבל בסך הכל אמורות לתת לך איזשהו כלי יותר אובייקטיבי - כהורים במיוחד בפעם הראשונה אנחנו מאוד מאוד מאוד חרדים ליצורים הקטנים שלנו. יכול להיות שאת רואה הכל שחור ובעצם זה ממש לא המצב. חיוכים רפלקסיביים מתועדים בדרך כלל בסביבות גיל שלושה חודשים, מלמול - תלוי מה את מגדירה כמלמול - מלמול רצוני, בהגדרתו מתחיל מאוחר יותר וכו'. אני חושבת שאת צריכה לבדוק את הדברים כמה ימים ואם אפשר לתעד ואחר כך לגשת לרופא ילדים. גם בטיפות חלב יש שעות קבלה שבועיות של רופא ילדים ואת יכולה להתייעץ עם האחיות והרופא. רק טוב

16/04/2008 | 21:22 | מאת: נטלי

לקריאה נוספת והעמקה
24/04/2008 | 19:42 | מאת:

שלום לנטלי היקרה, אני מבינה שזה עוד תופעה של חוסר שינה. מומלץ ואני ממש לא אומרת בציניות לבקש קצת עזרה בין אם מהורים משפחה וחברים או עזרה בתשלום לקבל קצת הפוגה ולישון מעט. ידיים שאת סומכת עליהן יאפשרו לך להחזיר לעצמך קצת שינה והעולם נראה הרבה יותר טוב וורוד אחרי מנוחה. רק טוב

01/04/2008 | 09:37 | מאת: רבקה

בני בן 4 חודשים, הוא החל לפטפט בשפת תינוקות החל מגיל חודשיים ( אגו, ארו ,אפו ועוד...) ודיבר בלי סוף , ופתאום הוא עושה שימוש מועט יחסית בשפה , האם ייתכן שזה קשור לכאבי חניכיים הוא מכניס הכל לפה ונראה כי הוא מתייסר וכואב? למה הוא מדבר פחות? תודה ענקית אני קצת מודאגת

05/04/2008 | 11:14 | מאת:

שלום לרבקה ותודה על הפנייה, אין צורך לדאוג כלל, יש להם קפיצות גדילה בכל מיני תחומים בהן הם מרכזים את מרצם בשלבים, נשמע שההתפתחות השפתית שלו תקינה לחלוטין וצריך כמו בהרבה דברים שקשורים אליהם להתאזר מעט בסבלנות. הוא עובר משלב של "'דיבור רפלקסיבי" שבו הוא לא שלט הלכהלמעשה בקולות שיצאו מפיו לשלב שבו הוא מנסה להבין מה עושים ואיך משתמשים בצלילים האלה שהוא שומע מסביבו ומנסה להפיק... כמובן שצריך לעקוב ולראות אבל יש לי תחושה טובה שאת עושה זאת ממילא... רק טוב

01/04/2008 | 06:57 | מאת: גילה אמא אוהבת

בני שיהיה בריא יום מקשקש לו הרבה ויום שקט מה זה אומר והוא לעמוד לי הבטן מה כל זה אומר מפה לתשובה תודה מראש

05/04/2008 | 11:21 | מאת:

שלום גילה ותודה על הפנייה, כפי שעניתי לרבקה יש שלבי התפתחות ו/או קפיצות גדילה והדבר דורש ריכוז גבוה מצידם והשקעה של חשיבה ותהליכי למידה בדברים. לעיתים זה מרוכז בתהליך השפה לפעמים בהתהפכות זחילה וכו' כך שאין מה לדאוג אלא אם כן את רואה תבנית ברורה של חזרתיות. על פניו לא נשמעת שיש בעייה כלשהי אבל מעקב תמיד מומלץ. רק טוב

09/03/2008 | 21:22 | מאת: טלי

ערב טוב אני קצת מודאגת אולי לחינם - אשמח לשמוע דיעה מקצועית. התאומים שלי , בן ובת , בני שנה +4 חודשים. בבית מדברים איתם בשתי שפות - אני בעברית ובעלי (עולה ותיק מאנגליה) באנגלית.נראה שהם מבינים יפה בשתי השפות במידה שווה. הם בגן עד ארבע מגיל 9 חודשים ואיתנו בבית אחה"צ. באופן כללי הזמן אח"הצ מוקדש להם בלבד - סיפורים משחקים וכו' ביחד איתנו. מאוד מאוד משקיעים בהם ומקדישים להם. והבעיה - לא מדברים בכלל! יש להם מס' קטן של מילים : אבא אמא אמ(אוכל) ממי(מוצץ) "את זה " וזהו! כל המילים אגב בעברית. זה מתסכל מאוד מפני שקשה להבין מה הם רוצים(על כל דבר אומרים "את זה " ואנחנו כבר חסרי סבלנות וגם דואגים שאוצר המילים לא גדל מאז גיל שנהלא התווספה אף מילה. איך לגרום להם להתחיל לדבר? לצורך השוואה - אני בגילם כבר דקלמתי ספר שלם וזה מוקלט זה לא ספורים של הורים גאים... האם יש בעיה ? האם קשה להם במיוחד כי מדברם אליהם בשתי שפות? איך אפשר לגרום להם להתחיל לבטא לפחות את המינימלי כמו :מים ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
12/03/2008 | 16:28 | מאת:

שלום טלי ותודה על הפנייה, החשיפה הדו-שפתית אינה בעייתית אלא להיפך. תראי תוצאות שלה מאוחר יותר. תאומים מתועדים כשמאחרים מעט לדבר אז כשאת משווה לתינוקות אחרים תשווי לזוגות תאומים.... אחת ההמלצות שלי היא שימוש בסימנים - זה מאוד מסדר להם את המשמעות של המילה - בין אם היא נשמעת כך או אחרת. תחשבי איך תינוק מתמודד עם מילים נרדפות ירח, לבנה וסהר... אם יהיה לו סימן יחיד זה מסביר היטב את הרעיון המשותף לכל המילים הללו. הדבר נכון גם לגבי חלב ו-MILK... צריך לנסות להשתדל איתם על מילים מסוימות בתחומים שהם מאוד אוהבים. כמו מכוניות/קוביות/.בלונים/כדורים, אמבטיה וכו'. דברים שיהיה להם אינטרס ברור ללמוד לבקש. מלבד זאת ההתפחות שלהם נראית תקינה:, הם מבינים בקשות,יוצרים קשר עין, שולטים ב"קוקו" והחבאת חפצים וכו' ממה שאת מתארת.. לא היה דבר שהסב את תשומת הלב שלך מלבד ההתפתחות השפתית? "את זה" הוא שלב פותח לבדיקות מה אפשר להפעיל עם "זה" וכשהם יבינו (מהר מאוד) שהרבה יותר קל להגיע ספציפית לדברים אחרים על ידי בקשות אחרות התפתחות השפה תתפוס תאוצה. אשמח לשמוע רק טוב

24/02/2008 | 09:41 | מאת: ורד

הנני אמא לילד ראשון בן שנה וחודשיים שנותנת את כל כולה לגידול הילד. לאחרונה החל הילד לדחות אותי בכל פעם שאני מתקרבת אליו ואם משהו מרים אותו על הידיים הוא מסרב לבוא אליי. מדוע?? האם זה קשור לגיל??

26/02/2008 | 18:09 | מאת:

שלום לורד ותודה על הפנייה, השאלה שאת שואלת אינה קשורה לתחום שבו אני עוסקת. הייתי מנסה להעלות את רמת הגירויים החיוביים שהילד נחשף אליהם דרכך. יותר משחקים, יותר הליכות לגינה, יותר שירים. גם בודקת אם ההתנהגות שלך השתנתה כלפי הילד. האם הוא מכביד עלייך? האם הוא זקוק לחברת ילדים אחרים? לעיתים אנחנו כל כך רוצים לספק את כל צרכיהם עליי אדמות שאנחנו קצת חונקים אותם מרוב אהבה הייתי מנסה ל"רווח" מצד אחד את חופש המשחק שלו ומצד שני להרבות בפעילות חיובית ולראות אם יש שינוי (שבועיים שלושה). אם את מרגישה שיש כאן קושי הייתי הולכת לאיש מקצוע בתחום. כל זאת לדעתי האישית. רק טוב

20/01/2008 | 11:34 | מאת: גלית קליין

שלום רב ראיתי הודעה שלך לגבי גן ילדים שאת מרגישה בטוחה לשלוח לשם. אני מחפשת גן כזה ואשמח לשמוע המלצה לגבי הגן. תודה רבה גלית קליין אמא של שירה

20/01/2008 | 20:05 | מאת:

גלית שלום ותודה על הפנייה אליי, אני יכולה להעיד מניסיון אישי ומכיוון שאני לא רואה את הפורום כמקום פרסום את מוזמנת להתקשר אליי ואשמח לעזור כמיטב יכולתי. רק טוב

01/02/2008 | 05:45 | מאת: ליבי כץ משיח שלום

ליבי שלום, אני נדחפת להודעה ומבקשת גם המלצה על הגן שהזכרת. בני בן 3.5 ואנחנו חוזרים לארץ בעוד כחודש, עם סיכויים רבים לגור בסביבה, והפחד העיקרי שלי מהארץ (להאמין או לא...) מכיוון שכל החוויה ההורית שלי היתה בחו"ל עם גנים מצוינים ואינטימיים. אשמח אם ההמלצה שלך רלוונטית לגילו. המייל שלי: chagit.segev@gmail.com

19/01/2008 | 02:33 | מאת: לימור

שלום רב, בתי בת חודש וחצי. הנקה מלאה.במהלך היום כל שלוש או ארבע שעות. במהלך היום אין לה כל בעיות הירדמות:. היא אוכלת, עירנית כחצי שעה ואז נרדמת על הסל קל או בעגלה כאשר בפיה מוצץ. לרוב שינה זו היא בת כשעתיים. הבעיה מתחילה בלילה:. אנו מקיימים את כל "הטקס": אמבטיה, האכלה בסביבה שקטה ואז מכניסים אותה לחדש מוחשך עם מוסיקה רגועה. מחזיקים אותה מספר דקות על הידיים וכאשר היא רגועה לגמרי מניחים במיטה. ברגע שהיא במיטה היא מתחילה לצרוח. אנחנו מרימים אותה, מרגיעים וחוזר חלילה. כל התהליך יכול להמישך לעיתים שעתיים (לעיתים היא נרדמת ומתעוררת אחרי מספר דקות בצרחות). כאשר היא נרדמת לגמרי היא מצליחה לישון גם 4 שעות ולהחזיק מעמד בין 5 ל-6 שעות בין האכלה בלילה. כאשר היא מתעוררת בלילה להאכלה כל סיפור ההרדמות חוזר חלילה. יש לציין כי אנחנו עוטפים אותה בשמיכה (למנוע את הקפיצות של רפלקס מורו). ניסינו הכל: להוריד את המוזיקה, להגביה את המיטה, להישאר לידה כאשר היא בוכה ולהניח את היד על בטנה תוך שאנחנו טופחים עליה קלות וכלום לא עוזר. אנחנו אובדי עיצות! נשמח לשמוע את דעתך. תודה רבה.

עם כל הכבוד, אני לא רואה ברזומה שלה שהיא רופאת ילדים, מטפלת משפחתית או דומה.

17/01/2008 | 19:11 | מאת: שירי

אשמח לקבל פרטים על הגן ברמת גן

18/01/2008 | 10:08 | מאת:

שירי שלום ותודה על הפנייה, שוחחנו בטלפון ומקווה שקיבלת את התשובה שחיפשת. בסופו של דבר, האישיות של הגננת והתחושה של הלב שלך הם אלה שצריכים להכריע את העניין. המון בהצלחה, רק טוב

17/01/2008 | 12:02 | מאת: יעל

כי נדמה לי שהוא לא מסתכל ממש למרכז הפנים שלי ממש לתוך העינים הוא כבר בן 7 שבועות נולד פג

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליעל ותודה על הפנייה, הייתי פונה לרופא הילדים ובודקת איתו את העניין - זה אינו תחום ההתמחות שלי ואיני רוצה לתת לך מידע שהוא מוטעה. קשה להבין מה ההבדל בין המיקוד הרגיל למרכז הפנים וממש לתוך העיניים. היכולת ל"פוקוס" מתפתחת בחודשים הראשונים - הראייה שלהם בגיל לידה תקין מאפשרת ראייה קצרת טווח ולאט לאט זה מתרחב. רק טוב

16/01/2008 | 10:10 | מאת: שי

שלום יש לנו שאלה שמאד הטרידה אותי ואת אשתי ותהינו אולי תוכלו לעזור/לייעץ. יש לנו תינוק מקסים בן שנה וחודש. חייכן וחברותי, משחק עם כולם, ילדים ומבוגרים ובכלל מאוד אקטיבי וחם. כשאני מגיע הביתה הוא צוהל וצווח משמחה ורץ אלי (בזחילה בינתיים) ותמיד מאדם אחר מושיט אליי ידיים. אותו הדבר קורה כשאנחנו הולכים לחמותי (בערך פעם בשבוע-שבועיים) הוא צוהל ושמח לראות אותה ומושיט אליה ידיים. לעומת זאת לאשתי הוא לא תמיד מושיט ידיים, בד"כ מחייך כשהיא באה אבל לא יוצא מגידרו ובכלל מתקבל הרושם שהוא מת עלי, מת על סבתא שלו אבל את אמא הוא...איך נאמר,מחבב. אמא שלו יש לציין נמצאת איתו כל יום החל מהשעה 2 עד אז הוא עם מטפלת ואני מגיע הביתה באזור 18:30 כך שהוא נמצא איתה די הרבה זמן, אני לא יודע אם זה משפיע לכאן או לכאן אבל חשבתי שחשוב לציין את זה. זו תופעה מוכרת? מישהי מכן ניתקלה בזה בעבר? יש צורך לדאוג? (אשתי ממש בהיסטריה, "מה פתאום ילד שלא הכי קשור בעולם לאמא שלו??") מקווה שסיפקתי את כל המידע הרלוונטי נשמח לתגובות מרגיעות או מלחיצות ככל שתהיינה. תודה מראש שאגי

I HAVE THE SAME PROBLEM. I HAVE A DAUGHTER SHE A YEAR AND 3 MONTHS. SHE DOESN'T COME TO ME. WHEN I ASK HER FOR A HUG OR KISS. MY HUSBAND SAYS IT'S BECAUSE I DIDN'T BREAST FEED HER.

שלום לשי ויפית, קודם כל, עניין ההנקה (יפית) אינו רלוונטי. יש הרבה שיערימו על זה הרים וגבעות אבל הרבה מאד מחקרים הראו ATTACHMENT מושלם של אמהות שלא הניקו ולהיפך.. לא פה הבעייה. אני אשאל את שניכם האם אשתך (שי) ואת עצמך (יפית) אוהבים חיבוקים? באופן כללי לא רק עם הילדה. ילדים הם ססמוגרפים ויכול להיות שכמה שאמא רוצה לקבל חיבוקים ונשיקות אם היא לא אדם מאוד פיזי בהתנהלות האינטימית הזו - זה משהו מאד חזק שאתם משדרים. שאלה שניה - האם אתם מקבלים עזרה מספיקה בבית? האם הטיפול בתינוקת הוא קשה מדי? אני לא שואלת בביקורתיות - אם תקבלו עזרה בשעות שאתם לבד עם התינוקת בבית האם דברים ייראו אחרת? יש פה הרבה תהליכים פסיכולוגיים ויש הרבה אמהות שחוו דכאון אחרי לידה או קשיים אדירים בהסתגלות למצב החדש ואני מבינה משניכם שזאת הבייבי הראשונה בבית. זה לא קל. זו אהבה גדולה אבל אין פה קרן שמש שעוטפת אותכם ברוך מהרגע הראשון ומאז אתם חיים באושר ועושר... זו עבודה והתחייבות הכי גדולה שיש. זה לפעמים משעמם, לפעמים מתיש עד כלות וצריך ללמוד לבקש עזרה או לקחת הפסקה של שעתיים עם שינה רצופה. כח דבר כזה הוא תהליך, זה לא משהו שיקרה בשניות אם תעשו ככה וככה. אני בטוחה שאם העומס יוקל במידת האפשר מהאמא יתקבל לכך ביטוי גם באינטרקציה עם התינוקת. יש המון תיאוריות שונות על התנהגויות כפי שאתם מתארים אבל הייתי מתחילה בזה. תנו לזה מעט זמן ובדקו זאת שוב. נסמכתי על הכתוב ועל כך שלא ציינתם שום בעיה באינטרקציות חברתיות של הפעטות כמו גם התפתחות שפתית תקינה - שלב תחילת הדיבור. רק טוב

שלום, בני בן השנה וקצת... מתעורר תכופות, תכופות מאוד, לעיתים כל חצי שעה שעה במהלך הלילה. בשעות המוקדמות יותר של הלילה אני יושבת ליד מיטתו, מלטפת אותו, נותנת לו מוצץ, ולרוב הוא חוזר לישון מהר מאוד. אך לאחר חצי שעה שעה מתעורר שוב. לעיתים אני גם שומעת תוך כדי שינה בכי, אבל הוא אינו מתעורר ממנו. לקראת שעות הלילה המאוחרות יותר בסביבות חצות והילך מתעורר שוב ושוב עד שאני מתייאשת ולוקחת אותו לישון איתי. וגם אז הוא מתעורר שוב ושוב. ניסיתי את השיטה הרגועה והסבלנית של ישיבה ארוכה ליד המיטה, חיבוק, נשיקה, ליטופים. נוצר בי הרושם שהוא פיתח תלות בישיבה שלי לצידו והוא לא יכול להרדם לבדו. וקורה שאני כבר כל כך עייפה עד שאני נרדמת על הספה שלצידו ומבלה שם את כל הלילה מפחד שיתעורר שוב ואצטרך לקום מהמיטה שלי ולגשת אליו. יש לי מספר שאלות בנושא, מעבר לעצה שאני אשמח לשמוע לפיתרון הבעיה: 1. האם כאבי שיניים נמשכים למשך תקופה ארוכה? ואם כן האם הם מציקים להם כל לילה, במשך כל הלילה? 2. מה הבעיות הפסיכולוגיות שיכולות להפריע לו לשינה רציפה ועמוקה? אני בדרך כלל אמא רגועה וקשובה כלפיו. אבל הנדודי שינה שאני סובלת מהם גורמים הרבה מאוד עצבים וחוסר שלווה. מעבר לכך שאני צוברת עייפות כרונית שגורמת לי להרדם בכל פעם שאני מתיישבת למנוחה, ותשישות נוראית שמפריעה לי בתפקוד בעבודה, בלימודים, ובתפקודי בבית ומול בני היקר. זקוקה לעצה דחופה. תודה מראש.........

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לעמית ותודה על הפנייה, יש לי תשובה ארוכה ארוכה אלייך אבל אתחיל בחשוב מכל, את צריכה עזרה. חברה, אמא, אחות, שכנה. את צריכה לישון. ההתנהלות שאת מתארת היא מאד קשה לאורך זמן ובסופו של דבר את הופכת להיות חסרת סבלנות ועצבנית ועייפה כרונית -מה שבוודאי לא תורם לך וגם לא לבייבי... אמשיך את תשובתי מאוחר יותר ובכל מקרה, את מוזמנת לבדוק את תשובותיי בפורום משום שעניתי על כך מספר פעמים. את צריכה להחליט מה את עושה מכאן ומה את רוצה כמטרה. הדברים ייקחו זמן ולא ייפתרו בהינף של שרביט. לשם כך צריך קצת לנוח לפני שמקבלים את הההחלטה מה שמחזיר אותי להמלצה על עזרה לפחות זמנית רק טוב

תודה רבה על התייחסותך לפנייתי. לשימחתי הרבה הלילות האחרונים היו קלים יותר והוא ישן יותר שעות בין יקיצה ליקיצה. אין לי אפשרות לקבל יותר עזרה ממה שאני מקבלת כבייביסיטר פעם בשבוע אחר הצהריים. ולכן, אני זקוקה אולי לפיתרון מה יאפשר לילדי היקר לישון יותר בנחת. מה שמטריד אותי יותר הוא מה בעצם מפריע את שנתו. האם הוא סובל מחלומות רעים, האם הוא מפוחד, ומה בעצם עובר עליו. תודה רבה, עמית

12/01/2008 | 12:25 | מאת: נורית

הייתי בסטימצקי בקניון ברחובות והם לא מצאו את הספרים. איפה אוכל לקנות אותם? רציתי שהכל יהיה כתוב מסודר תודה

18/01/2008 | 09:44 | מאת: ליבי כץ משיח

נורית שלום ותודה על הפנייה, הייתי חולה - כמו עוד 5% מהאכולוסייה בימים האחרונים ולא ניגשתי לבדוק כאן שאלות אז אנא קבלי התנצלותי. בכל מקרה, את יכולה לפנות אלינו ישירות או לבקש מהחנות להזמין מהמחסן - לסטימצקי ולצומת יש את הספרים שלנו אבל לא כל הסניפים מחזיקים אותם באופן רציף. רק טוב

18/01/2008 | 09:44 | מאת:

נורית שלום ותודה על הפנייה, הייתי חולה - כמו עוד 5% מהאכולוסייה בימים האחרונים ולא ניגשתי לבדוק כאן שאלות אז אנא קבלי התנצלותי. בכל מקרה, את יכולה לפנות אלינו ישירות או לבקש מהחנות להזמין מהמחסן - לסטימצקי ולצומת יש את הספרים שלנו אבל לא כל הסניפים מחזיקים אותם באופן רציף. רק טוב

שלום רב תודה על תשובתך . מי מטפל בבעיות שהעליתי א. ילדה שמתעוררת בלילה ולא רוצה לישון ב. ילדה שלא רוצה להתלבש ולצאת מוקדם לגן

דוריס היקרה שלום ותודה על הפנייה, אני מטפלת בהתפחות שפה ראשונית ולעיתים יש פעוטות בני שנתיים שמצויים בתחילת ההתמודדות השפתית שלהם. השאלות שהעלית אינן מתחום ההתמחות שלי ולכן אני חושבת שעדיף שתקבלי תשובה ראויה מאיש מקצוע, רציתי להעלות את שאלותייך וראיתי שכבר פנית לפורום של זיו סופר באתר ולכן נותר לי לאחל רק טוב

31/12/2007 | 12:40 | מאת: מעין

להבנתי אין סדנאות שמלמדות את השפה באזור הדרום (באר שבע). איך בכל זאת אפשר ללמוד? באתר יש דוגמא רק לשתי מילים - עוד וחלב.

31/12/2007 | 18:56 | מאת:

שלום למעיין ותודה על הפנייה, גם כאן יש סימנים נוספים. ניתן לרכוש ספרים בפורמט פעוטות (קשיחים) שלנו בכל רשתות הספרים אך אין זה מחויב המציאות. באתר ובקישורים כאן תוכלי למצוא את כל הדרוש לך. אני מזכירה שצריך להתחיל רק בשני סימנים ולהמשיך משם. יש לנו "סימנייה" לאנשי המצוע אך אותה ניתן להשיג רק במכונים להתפתחות הילד ואצל קלינאי התקשורת שאיתם אנחנו עובדים. לרוב טיפות חלב של מכבי בדרום יש את הסימנייה שלנו כמו גם סבתא מדופלמת במיתר. רק היום חזרתי מסוף שבוע ארוך באילת בו נתתי הרצאה וסדנאות על השיטה.... חבל שלא שאלת מוקדם יותר כי בשמחה היינו מצרפים אותך. אשמח לענות על כל שאלה, רק טוב

בתנו בת השנתיים הולכת לישון , לאחר המקלחת, בסביבות השעה 8 . היא נעורה מן השינה כמה פעמים בלילה בבכי. אנחנו מנסים להרדים אותה אבל במשך שעתיים לפעמים היא בוכה מאד. מה עושים ? בבוקר, כשהיא מתעוררת, בסביבות השעה 6 וחצי , היא לא מוכנה להתלבש מהר, ועומדת על כך שנשחק איתה וניתן להשתובב . מה עושים ? תודה רבה

דוריס שלום ותודה על הפנייה, השאלה שאת שואלת אינה קשורה לתחום ההתמחות שלי כלל והיא גם נוגעת לתחום שאני קוראת לו "סגנון הורי". לגבי ההתלבשות התייחסתי לכך הרבה פעמים בפורום ואת מוזמנת לדפדף. יש פשוט דברים שצריך להתכונן אליהם לפני שמתחילים תהליכי "תיקון". בכל מקרה, רק טוב

28/12/2007 | 20:47 | מאת: אנה

שלום רב, התנוק שלי בן 7 שבועות. הרבה פעמים הוא בוכה תוך כדי התעוררות, בין אם מתעורר לבד בין אם אנחנו מעירים אותו כדי להאכיל. חשוב להזכיר, כי מאז הלידה הוא "ישנון", אנחנו היינו צריכים להעיר אותו כדי להאכיל רוב הזמן. עם הזמן אמנם המצב השתפר, אך הבכי נשאר. האם זה בסדר לדעתך? תודה

31/12/2007 | 10:35 | מאת:

שלום לאנה ותודה על הפנייה, אנה לא הבנתי את השאלה שלך עד הסוף. מפריע לך שהתינוק שלך מתעורר תוך כדי בכי? או מהעובדה שהוא מאד ישנוני? ממליצה לקרוא את הקישור "שפת תינוקות מסתבר שזה אומר משהו" - יכול לעזור עם הבנת הבכי שלו. לגבי הבכי =- יש סגנונות שונים לכל תינוק כפי שלנו כאנשים יש אופי שונה מאדם לאדם. לגבי הישנוניות, ממליצה לפנות לרופא הילדים ובמקביל לנסות לתעד כמה שעות ביום הוא ישן. רק טוב