פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
463 הודעות
420 תשובות מומחה
גולשים יקרים: הפורום נסגר באופן זמני. עמכם הסליחה
02/03/2006 | 13:10 | מאת: שני

שלום אני מעונינת להירשם לקורס שלשפת הסימנים לתינוקות יש לי תינוקת בת 7 חודשים אני מעונינת לדעת אם יש באיזור נהריה קורס שאמור להיפתח בקרוב בשעות אחר הצוהרים

02/03/2006 | 16:28 | מאת:

שני שלום ותודה על הפנייה, יש עוד כמה אמהות מנהרייה (3 לפי מיטב ידיעתי) שפנו אלינו ואולי נוכל לארגן לכן קבוצה ביתית. במידה ולא, האפשרות הקרובה ביותר אלייך היא בכרמיאל או בקריית טבעון. נשמח אם תיצרי איתנו קשר ישירות למשרד או למייל. רק טוב.

27/02/2006 | 21:34 | מאת: אלה

הרדמתי את הילדון שלי ועכשיו התיישבתי לכתוב לך אחרי המפגש היום את מקסימה והכל טוב ואין לי הערות אבל לא הבנתי עד הסוף מה בעצם נדרש מאיתנו ההורים איך מלבד הקוסמות שלך אנחנו אמורים להתחיל לעבוד איתם על הסימנים האלה? אולי הייתי משנה את השעה כי זה היה מאוחר מדי אבל הבטחתם להודיע אם זה השעה תשתנה,אם תוכלי לפרט אודה.

28/02/2006 | 11:30 | מאת:

אלה שלום ותודה על הפנייה, הקוסמות שלי :) קודם כל תודה על המחמאה. הקסם האמיתי הוא בשילוב הסימנים. הדבר עוזר כל כך בהבנת השיחה ובהבנתנו את הקטנטנים כפי שראית בעצמך. אין פה קסם מעבר לכך. כמו שאת מנפנפת איתם לשלום, כמו שאנחנו מפריחים נשיקות לאוויר וכמו שאנחנו נענים לקריאה שלהם להרים אותם למעלה כשהם מושיטים אלינו את הידיים, כך גם יישום השיטה שלנו משתלב בחיי היום יום ללא מעמסות נוספות. אשמח לענות על כל שאלה, רק טוב.

25/02/2006 | 15:44 | מאת: מאיה

הייתי שמחה לדעת אילו מוצרים פיתחתם. ראיתי את הספרים הם מדהימים ואילו מוצרים נוספים יש לכם?

26/02/2006 | 08:50 | מאת:

מאיה שלום רב ותודה על הפנייה, האם זו את אותה מאיה שהגעת להרצאה של יום חמישי ברעננה? בכל מקרה, יש לנו סימניות וסימנייה אחת גדולה לתלייה על המקרר ויש עוד מוצרים שאנחנו עומלים על פיתוחם ואשמח לעדכן עליהם בהמשך. יום טוב ושבוע מצוין.

26/02/2006 | 21:50 | מאת: יהודית

ליבי הלכתי במיוחד לשילב וחיפשתי שם את הסימנייה הגדולה שראיתי בגן ברמת-חן וככה הגעתי לפה ואחר כך לשילב: את כותבת פה שאפשר להשיג אותה - איפה וכמה היא עולה? האם יש הנחה לחדרי תקשורת?

18/02/2006 | 23:43 | מאת: אנה

ליבי שלום, אני מצטערת על הרבה שאלות, שאלה אחרונה- איפה אפשר להשיג ספרים בנושא?

19/02/2006 | 11:19 | מאת:

אנה שלום ותודה על הפנייה, תוכלי למצוא ספרים שלנו בשילב כמו גם בסדנאות ובקורסים שאנחנו מעבירים. אבל אחרי כל השאלות אשמח לענות לך אישית אם תרצי בטלפון : 03-6130077 או במייל liby בכתובת @sfatm.com רק טוב.

18/02/2006 | 22:43 | מאת: אנה

ליבי שלום! שבוע טוב לך! בהמשך לסדנה במודיעין- האם תוכלי להודיע לי באימייל מתי שתפתחו סדנה המודיעין?

19/02/2006 | 22:38 | מאת:

אנה שוב שלום לא רשמת לנו מייל לחזור אלייך. אנחנו עומדים לקיים סדנת יסודות ב"ליגדודס" אשר בליגד סנטר בתאריך 8.3 משך הסדנה כשעה ומחצה והיא כוללת גם הדגמות (תמיד יש מסתננים בני פחות משנה שאנחנו שמחים להדגים עליהם למרות שלא מדובר בהפעלה כוללת) באופן חד פעמי, בגלל שקורס ההכשרה שלנו מתקרב לקיצו ואנחנו מעוניינים לתת את החשיפה המקסימלית למדריכים שלנו, כמו גם לחשוף את השיטה ולהפיץ אותה, הפעילות הזו תהייה בתשלום סימלי בלבד של 10 שקלים למשפחה (בדרך כלל מחיר הסדנה הוא 60 שקלים למשפחה). מדריכה מצוינת שלנו תעביר את מרב המפגש ואני אהיה שם לגבות אותה ולתת ריכוך נוסף לכל הספקנים. דבר אחד: ההשתתפות מותנה ברישום מוקדם בליגדודס. רק טוב.

18/02/2006 | 19:32 | מאת: יעל176

שלום אני מעוניינת ללמוד להיות מדריכה לשפת אם. היכן ניתן ללמוד? לפי מה שראיתי, יש בסמינר הקיבוצים, אבל כתוב שם שזה מיועד לבעלי ניסיון בחינוך וכד'. האם יש מקום שלא דורש את זה? (יש לי תואר שני במינהל עסקים). תודה

19/02/2006 | 22:26 | מאת:

יעל שלום ותודה על הפנייה. אנחנו מעדיפים אנשי מקצוע לגיל הרך, בהחלט. מעדיפים גם אמהות. תואר ראשון הוא תנאי קבלה מקדים כמו גם שיחה עם פסיכולוגית, ראיון אישי ומבחן גרפולוגי. מקווה שתסכימי איתי שהסיכוי למצוא מדריך טוב הוא גבוה יותר אם תחפשי מועמדים בקרב אלו שכבר התנסו בעבודה עם הגיל הרך. מצד שני, אנחנו לא פוסלים אנשים המגיעים מרקע שונה. החשוב באמת שכל אחד יביא להכשרה הזו את עולם התוכן שלו משום שאנחנו לא מעבירים את אותן סדנאות ואותם קורסים באופן זהה אלא כל מדריך - בהנחייה כמובן ובהרבה מחשבה ואהבה, מתאים את התכנים הנדרשים לאהבות האישיות שלו, בין אם בסיפורים ושירים ובין אם בהפעלות ו"חוטים" שוזרים במהלכי המפגשים. יש ביננו רופאת שיניים, כמו גם מטפלת בתנועה וגם מורה למוסיקה... פלורליזם הוא דבר מבורך. אם הדבר מעניין אותך את מוזמנת ליצור איתנו קשר. רק טוב

האם יש סדנה ללימוד שפת הסימנים במודיעין?

אנה שלום ותודה על הפנייה, בעבר קיימנו קורס ומספר סדנאות בבתים פרטיים במודיעין. כרגע, אנחנו במשא ומתן עם שני מרכזים בעיר והעברנו רק השבוע סדנא בשילת. אני מקווה שיהיו חדשות בעניין בקרוב ואם תרצי נשמח להודיעך. סוף שבוע טוב, ליבי.

16/02/2006 | 00:00 | מאת: יונת

הי ליבי כאן יונת, מה קורה? טליה מסרבת בתוקף לסמן חלב, אך עם זאת מסמנת לישון, ואני לא ממשיכה הלאה בינתיים, היא חוגגת שנה עכשיו, ובהחלט מביעה את עצמה יפה , אבל אני לא מתייאשת אז זהו, שתדעי, לא שכחתי, ואני עדיין דוחה את כל ניסיונות הגיחוך עליי... שלג שמח! ולהתראות יונת

16/02/2006 | 09:00 | מאת:

שלום ליונת! חיפשתי אותך בירושליים המושלגת ללא הצלחה. מאוד רציתי לפגוש בכן ולהראות תוצאות :):):) אנא בואי לאחד המפגשים הבאים במעגלים בימי רביעי אחר-הצהריים (ללא תשלום) או אם תרצי למפגש נוסף המתקיים בשמיני למרץ באחד המכונים להתפתחות הילד בירושליים. בזמנו דיברנו על עבודה משותפת עם החוג למוסיקולוגיה של בר-אילן בהמשך לתואר שלך. בקיצור אשמח מאוד את תצרי קשר. רק טוב!

20/02/2006 | 09:49 | מאת: יונת

הי שוב מיונת כנראה שטליה נלחצה ממה שכתבתי עליה , והתחילה קצת לסמן חלב, אני אומרת קצת כי עדיין לא ברור מתי זה שלום ומתי חלב, בכל אופן עוד לא מיוזמתה אלא רק משיכות בחולצה... אני לומדת לתואר שני בלווינסקי, תזכירי לי, על מה דיברנו, שתבואי להרצות בפני החבר'ה? בכל אופן, ימי רביעי בינתיים קצת בעייתים לי כי אני לא מדברת אחרי העבודה, בכלל, כדי לשמור על הקול שלי, ואני גם לא בבית מ הבוקר, אבל אני אהיה בקשר בהמשך, בכל אופן שיהיה לך רק טוב בינתיים, תהיי בקשר.

15/02/2006 | 21:08 | מאת: פנינה

שלום ליבי, הבנתי שכדאי להתחיל את השיטה כשהתינוק בן 4 חודשים, אבל מתי הוא יסמן לי בחזרה? יש לי ילדה בת חודשיים ואני מאד מתלהבת מהרעיון. מה אני אמורה לעשות עכשיו? ואגב, בקורס אני צריכה להגיע לבד כדי ללמוד את הסימנים או שאני באה איתה? לא מצאתי יותר מדי חומר על הקורסים שלכם. תודה.

שלום לפנינה ותודה על הפנייה. בגיל חודשיים אנחנו בדרך כלל ממליצים להמתין מעט. אפשר בהחלט להתחיל לסמן כבר מגיל זה אבל ייקח כשלושה חודשים לראות את הסימנים מבצבצים ולא לכולנו יש סבלנות. הקושי טמון בהתפתחות המוטורית שלהם משום שברור שהם מבינים עוד קודם, אבל כדי לקבל *מהם* את החיווי הם צריכים להשתלט לפחות חלקית על המוטוריקה העדינה והגסה והדבר מתרחש בסביבות חמישה חודשים ואילך. אז את יכולה להתחיל בשני הסימנים הראשונים שלנו "חלב" ו"עוד" ואם תרצי אשמח לפרט מעט על כך או לפהנות אותך לדף באתר שלנו או להמתין עד גיל ארבעה חודשים שבו תוכלי לראות תוך כחודש וחצי את הסימנים מגיעים. ואגב, הקורסים שלנו מיועדים לתינוקות ומלוויהם, מיועדים להעשרה ולשעות של כיף עם הקטנטנים. אוכל להפנות אותך גם לחומר על הקורס ושוב, את מוזמנת לשאול כל שאלה רק טוב.

14/02/2006 | 14:21 | מאת: מיטל

שלום, רציתי לדעת מתי והיכן יהיה קורס של שפת אם בבאר שבע. תודה רבה :)

14/02/2006 | 23:18 | מאת:

מיטל שלום ותודה על הפנייה. אנחנו מגיעים לבאר שבע בשבוע הבא להרצאה לאנשי מקצוע לגיל הרך ואת מוזמנת להצטרף אלינו. אנחנו מתחילים מחקר עם פסיכולוגית מאוניברסיטת בן-גוריון ויש לנו גם מדריכה המסיימת שם את לימודי התואר הראשון למדעי ההתנהגות שאני בטוחה שתתרשמי ממנה ומהגישה שלה לילדים ברגע שתפגשו. היא מקיימת מפגשי בית ומפגשים פרטיים ואנסה לחבר בינכם. חופשת הבחינות לא תאפשר לה להיות זמינה מדי אבל ננסה כמיטב יכולתינו. רק טוב.

12/02/2006 | 09:38 | מאת: שני

בוקר טוב, יש לי תינוק מקסים כבן 7 חודשים. מיזה כשבועיים ימים כאשר הוא רוצה שירימו אותו ולא נענים לו מיד הוא מתחיל לצרוח, עד אשר מרימים אותו. בכל מקום שהוא נמצא יותר מרבע שעה , ב"אוניברסיטה", בנדנדה או על השטיח, הוא מאבד ענין ורוצה שירימו אותו ואם לא הוא מתחיל לצרוח. אני יודעת שבעלי ואני טועים שאנו נכנעים לו. בעלי לא מוכן לתת לו לצרוח ולדעתו גם אם זה סתם פינוק צריך להרים אותו. כאשר בעלי לא בבית אני מוצאת את עצמי מנסה לעשות דברים אחרים בבית ולא מצליחה בגלל שהוא כל הזמן דורש על הידיים. אשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא. (האם תינוק צרחן זו תופעה שכיחה?) בברכה שני

12/02/2006 | 12:58 | מאת:

שני תודה על הפנייה. קודם כל, המלצה גורפת לעניין התינוק שלך. אם חל שינוי מקצה לקצה בהתנהגות שלו והוא היה לפני כן תינוק מלאך הרי שהייתי לוקחת אותו לרופא הילדים הקבוע שלו שיבדוק שאין חלילה דבר מה שמפריע לו. אין תחליף לאיש מקצוע שמכיר את התינוק ויכול לראות ולבדוק אותו. שנית, הפורום הזה אינו עוסק בבעיות מעין אלו. ההתמחות שלי היא בהתפתחות שפה מהשלב הקדם מילי. ודבר שלישי, הייתי מנסה לראות מה הוא אינו אוהב במיוחד וממה הוא נהנה- זה הגיל הכי טוב לללמוד דברים חדשים ולגלות את העולם, עכשיו הוא מתחיל להראות התעניינות פעילה ויש לו יכולת קוגניטיבית לראות ולהתבונן ולנסות לחוש. הייתי מקריאה לו סיפורים, שרה לו שירים, מציירת איתו בצבעי מים, מפריחה איתו בועות (בכוונה פעילויות בית כי לעיתים מזג האוויר אינו מאפשר יציאה החוצה) מלבד טיולים וכו', כך שהייתי מנסה להמיר את הצורך שלו בהושטת ידיים אליכם בעשייה. הוא רוצה על הידיים כי משם הוא רואה וחווה הכל, אתם מתסתובבים איתו, עושים איתו משחקים איתו בעוד כשהוא באוניברסיטה טווח הראייה מוגבל וכך גם יכולת "התזוזה" שלו (הכוללת גם את יכולת ההזזה שלכם:)) את תמיד מוזמנת להשתתף איתנו בפורום ואשמח להמליץ לך על פעילויות נוספות המשלבות גם סימנים אחרי שתבחני את הדברים. ובכל מקרה, רק טוב.

06/02/2006 | 22:09 | מאת: ורד

הי ליבי, בצער רב הסתיים הקורס ביום שישי (שנערך בחברת נס). היינו יכולים להגיע עוד שבועות על שבועות לפגישות החווייתיות איתך. עם כל האביזרים,הדובים,הבובות,בועות הסבון הקטנות והגדולות,הספרים והשירים קשה לא להיות מרותקים.גם לקטנים וגם לגדולים. היית ממש מקסימה אז שוב...על הכל תודה (יום אחד אראה ל-איה,בתי,את כל קטעי הוידאו שצילמתי בקורס) בינתיים היא ממשיכה לסמן חלב-חלב-חלב,גם כשלא צריך (:

07/02/2006 | 20:29 | מאת:

הי ורד :) תודה רבה. חייכת אותי בסוף יום ארוך. איה מדהימה - טפו טפו טפו :) סוף זה תמיד התחלה, לא? אמרתי כבר לאבי שנקשרתי, את תמיד מוזמנת (גם איה ואבא :) להצטרף למפגשים אחרים שלנו. חשוב לי מאוד לענות לך על "חלב" ואני רוצה לצטט כאן ממחקר של החוקרות מברקלי שאומרות מהמקום הכי מקצועי את מה שיש לי להגיד על "חלב" :) (תרגום חופשי אם יותר לי) הדרך לתקשורת אינה ללא מכשולים. בתחילת הדרך תינוקות מסוימים יבחרו להתמיד בתנועת יד אחת וישתמשו בה למיליון דברים, כפי שהם עושים עם מילים ראשונות ובמיוחד "אבא". לחלקם יהווה הסימן "אני-רוצה-את-זה" והם יוסיפו מבט או ינועו עם הגוף יחד עם אותה תנועה, במקרה זה "חלב". לפעמים זה יהיה למשוך את תשומת הלב משום שהם יודעים שזה "מקפיץ" אותנו. בגלל שאיה יצרה ופיתחה למעשה את השיחה היא מאוד קשובה וזוהי שעת הכושר הטובה ביותר להציג בפניה סימנים חדשים לבדל מהמילה המשומשת. את רוצה את "זה"? ("מכונית"/"ציפור" צעצוע, אם אני לא טועה אז לאיה יש דג יפה :) שהיא אוהבת ואז "דג" וכו' - לתת שתי אפשרויות). ותוך זמן קצר היא תרחיב את המעגל של הסימנים שלה. תוספות שלי : את רואה כמה היא קשובה ואוהבת דובי למשל או דג - כל אחד מהם יכול להוות סימן מצוין מעולם התוכן ובמקביל תוכלי להוסיף עוד סימן נוסף שמעניין אותנו המבוגרים, יש לנו כבר ידיעה על ה"חלב" - אז סימן כמו "כואב" או "לשתות". אני תמיד פה ותמיד זמינה ויותר מאשמח לשמוע על כל התקדמות. שלך מכל הלב, ליבי.

06/02/2006 | 11:28 | מאת: ורדה

קיבלתי המלצה מפיסיותרפיסטית של המכון בהרצל אבל לא ראיתי באתר שלכם מקום בנתניה אני רוצה לבוא ולראות שעור זה אפשרי?

06/02/2006 | 20:20 | מאת: הילה

יש מרכז חדש שנפתח לא רחוק מהעיר מלבד הפעילות במכונים להתפתחות הילד בנתניה. אני צרי קשר למשרד לפרטים נוספים :)

01/02/2006 | 14:03 | מאת: עדנה

מקסים :) כבר תלינו על המקרר. אשמח לעדכן.

01/02/2006 | 20:17 | מאת: יפית

ראיתי אותך שכהייתי היום בהרצליה אמא שלי טוענת שהילד יישאר אילם אבל נתתי לה את הטלפון שלך - קוראים לה רינה תודה!!!

תודה רבה רבה. הספרים הם לא זולים אבל בעזרתם השיטה פרוסה בפניכם. השילוב בין השניים. השקענו בספרים מעל שנתיים של ניסיון וכל פרט בהם היה חשוב ובכל דבר הושקעה מחשבה רבה. אם בילדים המקסימים, אם בצלם, אם במעצב, אם בחשיבה של איך להציג את זה נכון, אם ברדיפה אחרי התחושה הזו והבטחון של ספר לתינוקות שיהיה עגול ולא חד ועבה ואכיל :) ומצד שני גם יענה על הצורך של המבוגרים בסביבה לקבל אסמכתאה מתוקה וידידותית. המון בהצלחה ורק טוב לכולנו.

27/01/2006 | 12:09 | מאת: נעמה ברוך

מה שלומך? נפגשנו בירושליים לפני חודש וקצת והתינוקת שלי באמת מסמנת חלב כבר שבוע וחצי אבל היא עושה חלב על כל דבר!!! חלב חלב חלב די אני לא יודעת מה לעשות אני רוצה סימנים אחרים לא רק זה תודה! וצדקת עכשיו גם אבא רוצה

27/01/2006 | 19:46 | מאת:

שלום נעמה ותודה על הפנייה. בדיוק היום נשאלתי לשאלה הזו. הדבר דומה ל"אבא" שהם מנסים בכל כוחם גם על ארון שולחן וסיפור בחוץ. הם מנסים לבחון את הכח של הסימן. ומכאן, שזה בדיוק הזמן להציג בפניה סימנים נוספים. אם היא מסמנת 'חלב' על ספר אז 'ספר' ואם על חתול אז חתול. לא יותר משלושה סימנים נוספים! הקסם כבר החל :) רק טוב

28/01/2006 | 19:46 | מאת: יעל

אגב יש לך סימנים נוספים פה ואת מוזמנת להציץ במילון המצורף כאן.

24/01/2006 | 10:14 | מאת: איילה

בתי בת 2.5 עדיין אינה מדברת פרט ל- 3 מילים בסיסיות:אבא, אמא, בובה. מה לעשות? למי לפנות? וכיצד לפעול? והאם תוכלו בנוסף להפנות אותי למאמרים בנושא תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
24/01/2006 | 12:05 | מאת:

איילה שלום ותודה על הפנייה. מכונים להתפתחות הילד של קופת החולים שאליה את שייכת יוכלו להיות נקודת פתיחה טובה. רופא הילדים שלך יוכל להפנות אותך למכון באזור מגורייך. לעיתים התור מתארך אליהם והייתי ממליצה אם את רואה שאכן כך הדבר לפנות לקלינאית תקשורת פרטית לתחילת עבודה. חומרים ברשת: לדעתי אתר קלינאי התקשורת והפורום שלהם יכול לעזור לך מאוד והם יוכלו להפנות אותך לאנשי מקצוע ספציפיים http://www.ishla.org.il בכל מקרה בהצלחה.

20/01/2006 | 20:27 | מאת: מור

שלום רב, בני בן 3 וחצי ואינו מדבר. אנו מתגוררים בסקוטלנד 3 שנים ובבית מדברים עברית. שאלתי היא: באיזה שפה יש לדבר איתו בבית? בגן הוא שומע אנגלית. האם בשלב הזה שהוא לא מדבר יש להמשיך רק עם אנגלית או לשלב עברית?

22/01/2006 | 08:32 | מאת:

מור, שלום ותודה על הפנייה. הייתי ממליצה בחום ללכת לאיש מקצוע עם הילדון שלך. את מוזמנת ליצור איתי קשר במייל האישי - אנחנו עובדים מול אנשי מקצוע במרכז מאוד גדול בווילס ונוכל למצוא מישהו שגר באזור שלך ובנוסף, אני מכירה קלינאית תקשורת שמתגוררת בגלזגו באופן כללי ההמלצה בבתים עם שפה נוספת היא להתמיד בשפת האם של ההורים. אם שפת האם שלכם היא עברית אז כדאי בדרך כלל להתמיד בה. זו השפה שאתם שולטים בה היטב והרצון הוא להעביר לילד שפה על כל המכלול המלא שלה. בילדים עם בעיות רכישת שפה, אנשי המקצוע בתחום - וזו החלטה שלהם ולא שלי בוודאי - מכוונים לעיתים או לרוב, תלוי היכן, לשפה אחת, בכדי לא לבלבל את הילד. חלק מהאחור של ילדים דו-שפתיים ומעלה נובע מתהליך ההקבלה בין השפות והבנת ורכישת מערכות הדקדוק השונות. אספקט נוסף, מידת השליטה שלכם באנגלית. אנחנו דיברנו עברית בבית וגם אנגלית כשגרנו בצרפת. אם הילדונת שלי היתה לומדת ממני צרפתית, סביר להניח שמלבדי אף לו אחד לא היה מבין אותה... אבל שוב, לא לדבר בגיל שלוש וחצי מביא להרבה בעיות רגשיות - אם נתרכז ולו רק בתסכול - התסכול הנובע מכך שלא מבינים אותו מאוד גדול. הייתי מאוד רוצה לשלול בעיות שונות מול הילדון שלך. חייבים ללכת לאיש מקצוע. לא מכירה על בוריה את מערכת הבריאות הסקוטית אבל אין לי ספק שרופא הילדים יוכל להפנות אותך לבדיקה ראשונית. בהצלחה.

23/01/2006 | 15:44 | מאת: אוריאל מעוז

שלום לך, אני מתגורר בצרפת ויש לי בן בן שנתיים וחודשיים. מרגע הלידה אני דיברתי עימו עברית ואשתי דיברה איתו צרפתית. הקפדנו מאוד על ההפרדה הזו - כלפיו, למרות שבננו היינו מדברים לעיתים בשפה זו ולעיתים באחרת. הרעיון הוא ליצור נק' מוצא לילד! בני היום מתחיל לדבר ויודע שיש 2 שפות בבית. אם אני שואל אותו על צבע מסויים איך קוראים הוא עונה לי ואם אני שואל אותו ואיך אמא אומרת את הצבע הזה - הוא עונה לי בצרפתית. הוא יודע שלעיתים עם אשתי אנחנו מדברים ב"שפה של אמא" ולעיתים ב"שפה של אבא" והוא קולט ומבין טוב מאוד את 2 השפות. בהצלחה עם ילדייך אור וטוב אוריאל מעוז

19/01/2006 | 15:06 | מאת: הדס

שלום ליבי, הייתי במפגש שהיה בכרמיאל. קודם כל תודה היה מקסים ונהניתי מאוד. האם יהיה לזה המשך? כמו כן רציתי להתייעץ איתך - אני מנסה ליישם את התנועה "חלב". האם זה משנה אם אני אסמן רק עם יד אחת, כי השנייה תפוסה בד"כ (תוך כדי ההנקה, לפני או אחרי)? אני מוצאת מעט מאוד פעמים שאני יכולה להראות לה את התנועה. אם זה לפני ההנקה היא בדרך כלל לא ממש קשובה ורק רוצה כבר לאכול, תוך כדי הנקה אני מסמנת אבל לא רוצה להגזים עם זה שלא ימאס לה, ואחרי ההנקה זה נראה לי לא כל כך אפקטיבי להגיד "שתית עכשיו חלב" או משהו בסגנון כי בכל זאת זה כבר נגמר ונראה לי שהיא לא תקשר את התנועה למה שהיה קודם. אנא עצתך תודה הדס

לקריאה נוספת והעמקה
19/01/2006 | 16:14 | מאת:

הדס אחזור אלייך עוד היום עם תשובה מפורטת.

22/01/2006 | 08:21 | מאת:

הדס, אני מתנצלת על המענה המאוחר ומקווה שתעברי בימים הקרובים לקרוא אותו. קודם כל לשאלתך על חלב. תינוקות מסמנים בדרך כלל עם יד אחת - אגרוף נפתח ונסגר. אחר כך זה תלוי בתינוק עצמו אם יעבור לסימון בשתי ידיים או יישאר בסימון של יד אחת. את יכולה לסמן עם יד אחת בלבד אבל מאוד מאוד מאוד חשוב לסמן באופן עקבי כך שאם למשל יש אנשים נוספים שמסמנים איתך ועל כך הרחבתי את הדיבור בכרמיאל :) חשוב שגם הם יסמנו באותה צורה ולא שיהיו 'גרסאות'. הסימון המלא הוא אם שתי ידיים אבל הרבה הורים מוצאים זאת קל יותר לסמן עם יד אחת. לגבי מיעוט הפעמים לסימון המילה - חשובה האיכות ולא הכמות. אם הסיטואציה היא משמעותית לתינוקת שלך, גם שתיים שלוש פעמים ביום יספיקו בכדי להבהיר לה שאמא עושה פה משהו שיטתי. את תראי מהר מאוד את ההבנה הזו בעיניים לגבי השילוב בין המילה לסימן. את תגידי חלב ותשהי בשניה את הסימן ויחפשו את הידיים שלך לראות מה את עושה. אם הסיטואציה טובה, אם המסר ברור לא צריך לסמן מהבוקר עד הערב. זו מילה מאוד חשובה להם. הם יתאמצו באופן מיוחד להבין אותה... ואם היא סיימה לינוק את יכולה להגיד זהו, נגמר החלב... והגר אמא מסמנת שלנו סיפרה לי השבוע שהתינוקת שלה ביקשה בשלב הזה בדיוק "עוד" בפעם הראשונה. לגבי כרמיאל, בוודאי שיהיה המשך. אנחנו רק בודקים מול המתנס באיזה ימים זה יכול להיות נוח. קיבלנו את הטלפונים של מי שהתעניין והילה בוודאי תתקשר אלייך עוד היום. בוקר טוב ושבוע טוב לכולם.

18/01/2006 | 01:01 | מאת: אנה

שלום, רציתי לדעת מה ההבדל בין שפת אם לשפת הטף? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לאנה, הרשי לי לענות לך על מה שאנחנו עושים ולגבי החברה השנייה שהזכרת תוכלי לברר אצלם. אני גם מזמינה אותך לדפדף בשאלות והתשובות בפורום ולראות את הדברים. אנחנו עובדים עם סימנים הלקוחים משפת הסימנים הישראלית. כן, השפה ללקויי השמיעה ובאותה נשימה התקשורת שהוכיחה את עצמה ואינני אומרת זאת בציניות, להיפך, תקשורת המבוססת על סימנים איקוניים ונבדלים אחד מהשני. אנחנו עוסקים במחקר, עובדים מול אוניברסיטאות בחו"ל כאוניברסיטת ברקלי ואוניברסיטת ויירגיניה. בארץ אנחנו עובדים מול גורמים במשרד החינוך, טיפות חלב וקופות חולים במחלקות לחינוך לבריאות. קורס ההכשרה למדריכים שלנו מתקיים בסמינר הקיבוצים ומסיימיו זוכים עליו לגמול אקדמאי. כולם אנשי מקצוע בעלי תואר וניסיון בעבודה עם הגיל הרך. אנחנו עוסקים בתקשורת מוקדמת עם תינוקות וחשוב מכך, תקשורת אפקטיבית. אנחנו מתבססים על עבודות משותפות, על מחקרים מובהקים סטטיסטית מתחומים שונים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה ועל חקירה מאומצת והתאמתן לארץ של השיטות השונות לעבודה עם תינוקות. הקורסים שלנו מיועדים להורים ותינוקות כאחד והם עשירים מאוד מבחינת החומרים והמבנה. אנחנו עובדים ברשות ספריית הפועלים עם כל הקלאסיקות כ"בית של יעל", "מעשה בחמישה בלונים", "איה פלוטו", "תירס חם" וכו', שירי ילדות אהובים וטובים. כך שגם להורים ניתנים כלים טובים יותר לחשיפה בבית. רוב התינוקות המתחילים אצלנו קורס של 5 מפגשים מסמנים בסופו! וזה לדעתי אומר יותר מכל, כמו גם הורים שהשתתפו בקורס וממליצים הלאה. מטרתנו העליונה היא להפיץ את השיטה ויתרונותיה, אנחנו עובדים עם גני ילדים ועם אנשי מקצוע לגיל הרך בכל הארץ. גם מבחינת ההורים יש לנו שני מסלולים: אחד להורים עסוקים (מפגש חד פעמי שבו בני המשפחה מוזמנים) והשני, קורס חוויתי להורים ותינוקות בו גם התינוקות וגם ההורים נחשפים לסימנים שלא בצורת לימוד ישירה אלא בשירים, סיפורים והפעלות. הפקנו חומרים שילוו את ההורים בבית כך ששוב, מי שבוחר במסלול עצמאי יוכל לעשות זאת היטב. ואנחנו כאן תמיד כדי לעזור. רק טוב.

19/01/2006 | 10:22 | מאת: דלית

תלכי לסדנאות של שתיהן, גם של נעמי בעצמה וגם של ליבי. יש ממש הבדל. הבסיס הוא אותו הדבר אבל השיטה ממש שונה.

16/01/2006 | 19:28 | מאת: חן

מעונייינת לקבל פרטים על קורס באזור תל-אביב.

16/01/2006 | 20:13 | מאת:

חן שלום ותודה על הפנייה יש קורסים בבית תמי, בקריית עתידים, בשיכון דן, בתל-ברוך צפון, ברמת גן במקום מקסים בפתח תקווה, בהרצליה, ברעננה וכו'. צרי עמנו קשר ונשמח לעזור לך למצוא את המרכז הקרוב אלייך.

14/01/2006 | 15:18 | מאת: אמא טריה

שלום האם יש פרטים נוספים? האם הקורס נפתח? אני מנהרייה אבל אשמח להגיע אפילו לקריות

15/01/2006 | 08:09 | מאת:

שלום לאמא מעוניינת ותודה על הפנייה. חבל שלא יצרת קשר מוקדם יותר, היה מפגש בכרמיאל ביום ששי האחרון ומתגבשת לה קבוצה. יש גם בקריות ויש כמובן בקריית טבעון. את מוזמנת ליצור איתנו קשר לפרטים נוספים. שבוע טוב לכולם.

12/01/2006 | 00:31 | מאת: נירה

היי ליבי מה שלומך? קודם כל רציתי להודות לך על הביקור אצלנו. היה פורה ומהנה למרות שיואב היה קצת עייף. בכל מקרה, אני מרגישה שעכשיו הוא בשלב שהוא ממש הבין שזאת שיטה ואפשר פשוט לראות שהוא מבין מה אני אומרת ומסמנת ומחזיר סימנים לעניין. ממש כיף! את זוכרת שסיפרתי לך שהוא אינו מסמן 'חלב'? אז לצערי הוא היה חולה ובמשך שבוע הוא ינק בלי הכרה וכל היום וכל הלילה רק סימן שאתן לו עוד ועוד. היה כל כך כיף להבין למה הוא בדיוק זקוק בשעות בהן הרגיש לא טוב. התחלנו להבין גם מתי הוא מסמן 'עוד' ומתי זו מחיאת כף (למרות שזה מאד מאד דומה). בקיצור אנחנו ממשיכים עם הסימן 'לאכול' והסימן 'חתול' שהוא מאד אוהב. אני אעדכן אותך בהתקדמות.היה לי קצת חבל שהוא עדיין לא מסמן כואב כי היינו זקוקים לזה השבוע.... דרך אגב, שכחתן אצלי את המצרכים לפיקניק (מקווה שהפיקניק לא התבטל) ואני מחכה בקוצר רוח לסימנייה. האם לדעתך צריך להוסיף עוד סימנים? אולי סימנים שהוא היה רוצה לסמן? לילה טוב נירה

12/01/2006 | 09:51 | מאת:

נירה שלום אני כל כך שמחה לשמוע על ההתקדמות וצר לי שיואב היה חולה. הפיקניק לא בוטל - רכשנו מצרכים חלופיים :) לדעתי תראי בקרוב שיפור מאוד משמעותי בסימון ל"עוד". מיד אמשיך במענה.

12/01/2006 | 21:53 | מאת:

נירה קצת מאוחר יותר אבל עדיין. לדעתי צריך להוסיף לו סימן חשוב שציינת בעצמך והוא "כואב" את הסימן הזה לא רואים הרבה וזה סימן שאפשר ואפילו מתבקש להעזר בו עם האחים הגדולים. את יכולה להוסיף גם "כלב" כמו הכלב הענק בסלון. אפשר גם "ספר" או "לשמוע". מקסימום שניים מאלה שציינתי כאן למעלה. אגב, הסימנייה נשלחה ביום ראשון כך שהיתה צריכה כבר להגיע כבר. לפעמים בגלל האריזה בגליל קשיח של הפוסטרים זה מגיע כחבילה. מאוד שומר עליה ואחר כך אפשר להפוך את זה לדיגיווד לאחים הגדולים :) (החליל ענק של האבוריגינלים מאוסטרליה). מכל הלב רק טוב ליואב והמשפחה

לאחרונה שמעתי על על שפת הסימנים,בין השאר מנוירופסיכולוגית המלמדת אותי בקורס שהמליצה עליה בחום. הבעיה היא זמן... אין לי אפשרות כרגע בין אימהות,עבודה ולימודים להכניס גם קורס ללימוד השפה. האם ניתן ללמוד את העקרונות בעזרת ספרים או מאמרים? קיים חומר בנושא(רצוי בעברית) שניתן ללמוד ממנו וגם ליישם?אשמח לשמוע היכן אוכל להרחיב את הידע על שפת התינוקות בלי לצאת מן הבית... תודה!

אמא יקרה התשובה היא חיובית. אנחנו מאוד מבינים ומכירים אמהות ובדיוק בגלל עולם המחויבויות האינסופי שלנו כהורים יצרנו גם את סדנת היסודות המיועדת להורים עסוקים. פגישה חד פעמית של שעה וחצי הנותנת לך את הכלים לעבוד בשיטה. אמא של יואב ששאלה כאן שאלה היא דוגמא טובה כמו גם אמהות רבות אחרות. מומלץ. 60 שקלים לשני בני משפחה וכמובן אם התינוק רוצה לבוא הוא מוזמן. יש לנו חומרים כתובים אבל ההמלצה הגורפת היא להגיע לפגישות הללו. את תמיד מוזמנת להתקשר ונענה כמיטב יכולתנו. אגב, האם הנוירופסיכולוגית הזו היא מאוניברסיטת בר-אילן או מרחובות? אשמח לשתף אותה במחקר שלנו.

30/01/2006 | 15:28 | מאת: הילה

תוכלו למצוא את הספרים שלנו בשילב מתחילת חודש פברואר. הם מכילים את כל הסימנים הבסיסיים ותמיד ניתן לשאול כאן או במייל עליהם ועל סימנים נוספים.

11/01/2006 | 22:05 | מאת: דליה

נהנתי והיה מקסים. סוף כל סוף פעילות גם לנו החיפאים בבקשה לפרסם לא רק ברגע האחרון! כל כך במקרה נכנסתי אתמול לפורום חיפה והצפון ואני שמחה ומאושרת. היה כיף ורציתי להגיד תודה דליה

הפעילות ואופן הצגתה היתה מעניינת ומהנה מאד. מצפים להמשך! בינתיים, נתאמן על "שיעורי הבית" במינונים המומלצים! :-)

12/01/2006 | 09:48 | מאת:

דליה תודה :) גם אני מאוד נהנתי. נשמח לעדכן אותך על פעילות בחיפה. אני חייבת להגיד שאחרי חצי שנה של חיפושים של מקום בית הכט הוא אופציה לא רעה אבל מפליא מאוד שאין מרכז גדול לפעילות עם תינוקות וזאטוטים בעיר. רק טוב

07/01/2006 | 11:55 | מאת: אירית

שלום, בני בן שנה בדיוק הוא מבין יפה את בקשותינו ודברינו. הוא גם אומר את ההברות גה, בה, ר.ר.ר, ואומר את המילה אבא בשלמותה. מפריע לי שהוא אינו אומר דה, פה, מה, תה, שאלתי היא האם זה הגיוני ? פשוט זכור לי מילדתי הגדולה שהיא אמרה הברות אלה מגיל 9 חודשים. מחכה לתשובה... אירית

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2006 | 12:06 | מאת:

אירית שלום. שאלתך חשובה מאוד אך איננה קשורה לנושאים בהם הפורום עוסק. צרפתי מענה קצר הלקוח מתשובה לשאלה של אמא אחרת לפני זמן מה בפורום. מאחלת בהצלחה בכל מקרה: ש: איך מאבחנים לקות שפה אצל ילדים? ת: האבחון נעשה הן באמצעים פורמליים (מבחני שפה ובדיקות שמיעה), הן באמצעות תצפיות ומדגמי שפה בסביבה הטבעית של הילד והן באמצעות איסוף נתונים מההורים, ממחנכים ועובדי הקהילה. מטרת האבחון היא לעמוד על יכולותיו של הילד בתחומי השפה השונים (צורה, תוכן ושימוש) ועל תפקודו השמיעתי (כמו קשב, תפיסה וזכרון שמיעתיים). ש: מהו "קושי בשליפה"? ת: המונח הידוע גם כ"קושי בשיום" או "דיסנומיה" מתאר קושי להגיע למילה מוכרת ברגע נתון. הילד יודע את המילה שברצונו להגיד, (לעיתים מדובר במילה בסיסית או שכיחה מאוד); אך באותו רגע הוא אינו מסוגל להעלות את המילה מן המילון הקיים במוחו. התנהגות אופיינית: מתקשה לזכור שמות של חברים או רצפים מילוליים כמו ימות השבוע ונטייה להשתמש במילים כלליות כמו: "נו", "הזה" ש: מה ההבדל בין איחור בהתפתחות שפה להעדר דיבור כחלק מהפרעה תקשורתית? ת: ילדים רבים אמנם מתחילים לדבר מאוחר אך מתקשרים בעזרת סימנים, הבעות פנים, שפת גוף. הם נהנים לשתף את הזולת גם ללא שפה מילולית. מאידך, כאשר ילד לוקה בבעיות תקשורת, הוא מעדיף "להיות עם עצמו", לא מעוניין להיעזר באחר לפתרון הבעיות, לא משתמש בהבעות פנים ושפת גוף. האמור לעיל לקוח מתוך האתר של ארגון קלינאיות התקשורת בארץ. כתובתו המלאה: http://www.ishla.org.il/questions_safa.htm כפי שציינתי אני ממליצה בחום לפנות לקלינאית תקשורת. מאוד יכול להיות שחששותייך יתבדו. נהדר שאת עם יד על הדופק אבל עדיף להמיר את הדאגות בעשייה וחלילה אינני אומרת את זה לחומרה, רק שבמקום לשבת ולכסוס צפורניים עדיף לדעת אם יש או אין בעייה ואם נמצא קושי כזה או אחר - איך מתגברים עליו.

09/01/2006 | 13:44 | מאת: ניקול

יש לי ילד בין שלוש וחצי התחיל לדבר בגיל מאוחר יחסית אני מבינה אותו אבל הדיבור שלו לא כל כך ברור מה את ממליצה. ויש לי ילד בין שנה וחצי שאומר אולי ארבע מילים בלבד אבל מבין הכל הכל מה דעתך

09/01/2006 | 16:47 | מאת:

ניקול, שוב, מה שהמלצתי לאירית אני ממליצה גם לך : לגשת לאיש מקצוע. גם אם הייתי מומחית לעניין התפתחות תקינה של שפה כקלינאית תקשורת רצינית הייתי דורשת לראות את הילדים לפני שאני מחווה דעה מקצועית. זה יכול להיות "כלום", זה יכול להיות "משהו" וזה יכול להיות "בעייה" אמיתית. אנחנו עובדים בשיתוף עם קלינאי תקשורת ועם אנשי מקצוע לגיל הרך - מהארץ כמובן וגם מחו"ל ויש הרבה ילדים ששפת הסימנים מאוד עוזרת להם להפנים שפה מדוברת. אם תרצי אוכל להפנות אותך לאנשי מקצוע שאני מכירה וגם לפורומים שלהם אבל לא ארצה לשים את עצמי במקום שלא לי. המון הצלחה ורק טוב.

תמר שלום ותודה על הפנייה. בקרוב עוד בחיפה מקום ואנחנו איתו. חייבת לציין שחיפה עמוסה בילדים ואין שום מקומות בילוי המיועדים לקטנטנים מלבד זה החדש. יש לנו פעילות משותפת עם "קישורי אמהות" בינתיים. רמת בגין. יש את המשחכייפ בקריית מוצקין אבל יש בעייה עם ימי השישי שם שתכננו לפתוח - בינתיים רק בימי ראשון. השאירי פרטייך באתר ונשמח לעדכן.

יש! סוף כל סוף מצאנו מקום שאנחנו מרוצים ממנו, שיש אליו נגישות גבוהה, שיש (יחסית למרכז חיפה) חניות באזור, שהוא מרווח, נוח ונעים. המפגש הבא שלנו בחיפה ייערך בשעה 12:00 ביום רביעי הקרוב בבית הכט - (לשעבר בית רוטשילד) שד' הנשיא 142 מודיעין 04-8353515 נדרש רישום מוקדם. נשמח לראותכם סוף כל סוף :) רק טוב לכולנו.

28/12/2005 | 14:29 | מאת: מירב

שאלתי עוסקת ברפלקסים אצל תינוקות. אצל תינוקות רכים (בני שבועיים - שלושה) ניתן לראות שכאשר הדמות העומדת מולם מוציאה לשון הם גם מוציאים בחזרה. האם זהו ריפלקס שקיים אצל תינוקות או שזו פעולת חיקוי?

לקריאה נוספת והעמקה
29/12/2005 | 09:15 | מאת:

מירב את שואלת שאלת מיליון דולר. היום סוברים שתינוקות מבינים מגיל לידה ממש. למשל משמיעים סיפור ומוסיקה עוד ברחם ורואים שבגיל שבוע הם מראים זיהוי של המנגינה המוכרת לעומת מנגינה חדשה... יש מחקר אחר שמראה הבנה שלהם בגיל שלושה שבועות - מראים להם תמונה של אבא אחר ואומרים אבא והם נפנים מהתמונה. מראים להם תמונה של האבא האמיתי והם מראים הכרות. חלק מהשימוש בשיטת התקשורת הדואלית מהווה פתח "הצצה" אל העולם שלהם אבל ספציפית למה שאת מתארת אין סימוכין שאני מכירה. הספרות המחקרית מתארת סימון ראשון מגיל ארבעה חודשים. אני רוצה לעשות פה הבחנה בין שני תחומים. יש את עניין ההבנה או התפתחות הבנה שפתית שכפי שציינתי אנחנו כל הזמן הולכים אחורה יותר ויותר. לעומת זאת יש את הביצוע המוטורי ואת כל תהליך ההבשלה של המערכת המוטורית המתועד ומתוארך באופן ברור באוכלוסייה וכמובן שיש חריגים לכאן ולכאן. בגיל שבועיים שלושה מייחסים את רוב הפעולות של התינוק לפעולות רפלקסיביות ולא-רצוניות. כמו פעולת חיוך. מקווה שעניתי. רק טוב.

26/12/2005 | 22:48 | מאת: דינה

סורי. האוטלוק לא מצליח לשלוח הודעות. קיבלתי SMS על שישי בערב אצל הגר? תחזרו אליי בבקשה

27/12/2005 | 07:44 | מאת:

שלום לדינה ותודה על הפנייה. אני אכן עונה בדרך כלל בלילות אבל אתם מאתגרים אותי גם אם זה לא לילה שישבתי מול המחשב :) נחזור אלייך במהלך היום. תודה אגב ניתן למתא טופס ולשלוח מייל גם דרך האתר בלשונית "יצירת קשר" רק טוב.

25/12/2005 | 20:56 | מאת: אלה

ליבי מה אני יכולה להעשות? ניסיתי להשיג אותך היום כל היום. אולי תעני בלילה? אנחנו מסמנים לבן כבר לא מעט זמן והוא מסמן לנו חזרה עוד וחלב וחתול וכלב וציפור ועוד 10 סימנים בערך. כואב הוא רק עכשיו למד אבל אני מתה על השיטה. מספרת לכל מי שרק רוצה. הבעייה היא עם הגננת בגן שלו שלא מוכנה לשמוע. יש לה אחות בארצות הברית שלא הצליחה עם השיטה וזה יכול לבלבל את הילדים האחרים והיא לא מוכנה ללמוד את הסימנים שלו. אני ממש התחלתי לחשוב אולי להעביר אותו גן. אני זקוקה לעצה שלך בבקשה

אלה שלום ותודה על הפנייה. קודם כל נפלא שבן מסמן כל כך הרבה. לגבי הבעייה שהעלית. הבעייה עם הגננת היא בעייה ידועה. שאלי אותה אם היא תהיה מוכנה להפגש איתנו ואם לא נסתפק בטלפון. למרות שהיה קשה להשיג אותי היום זה בדרך כלל לא המצב ולדעתי שיחה תוכל לפתור את העניין. אם לא, יש אמצעים אחרים. ככלל, הניסיון מראה שהשינוי מגיע מההבנה שאכן השיטה עוזרת וההתמקדות צריכה להיות על העזרה לגננת עצמה בהתמודדות עם זאטוטים שעדיין לא מדברים בברור. אנא שלחי פרטים למייל האישי - כמה ילדים נמצאים במסגרת והגיל המדויק של בן. אולי נוכל להפגיש אותה עם גננות אחרות.. בקצרה, יש מה לעשות. על שינוי המסגרת הייתי ממליצה רק אם את לא חשה איתה בנוח. לא בגלל השיטה. לפעמים קשה להסתגל לשינויים או לקבל שיטות חדשות וזה בסדר. כל זמן שהיא אינה אוטמת עצמה לגמרי. מקווה שאוכל לעזור בהמשך.

23/12/2005 | 00:13 | מאת: אירה

בתור מישהיא שדוברת שפת סימנים (כבת להורים חרשים),הייתי רוצה לדעת היכן אוכל לקבל הכשרה כמדריכה לשיטה זו? מה עלות הקורס וכו'...?

23/12/2005 | 09:39 | מאת: יעל

אירה היי, העתקתי לכאן תשובה שליבי נתנה לפני כמה ימים על הקורס: קורס ההדרכה שלנו מעניק הבנה כללית על התפתחות הילד בשנה הראשונה - גם בתחום ההתפתחות המוטורית. במהלך הקורס אנחנו מלמדים 250 סימנים משפת הסימנים הישראלית, כך שאת נחשפת לעולם התוכן המילולי של התינוק בשנתו הראשונה (פועל יוצא מההנחה שאין מלמדים אותו פיסיקה או כימיה מולקולרית). איננו נכנסים לניואנסים של שפת הסימנים למרות שההיכרות עם השפה וסקירה היסטורית עליה חשובה לי מאוד כמנהלת התכנים של הקורס. חשוב, כי חלק ממה שיפה כל כך בשיטה הוא המקום שממנו היא באה. יצירת תקשורת. יש לנו במרצים רופאה התפתחותית, מומחית להתפתחות שפה שהיא גם קלינאית תקשורת בהכשרתה, מר יהודה מלול שהוא רב-פעלים ובעל ניסיון של שנים רבות בעבודה עם ילדים - מגיל אפס ועד גיל בגרות. יש לנו את דוקטור רינגוולד-פרימרמן שמכירה בידייה את תחום החינוך לגיל הרך ואת רכישת השפה כבלשנית וגם היא עם ניסיון רב-שנים ואפילו ביבליותרפיסטית נמנית איתנו. אני אתן מניסיוני ולימודיי לגבי טכניקות שונות ללמידה אפקטיבית של סימנים בתינוקות. ונערוך סקירה מחקרית על הנעשה בתחום - יש לנו שיתופי פעולה עם חוקרים מהעולם וזה עדיין צפוי להתברר אם אפשרי או לא טכנית אבל אנחנו מקווים להעלות חלק מהם להרצאה חיה. כל זה לתוך קורס שגם מכיל בתוכו קורס "אמיתי" ומפגשים עם קהל - בהחלט מקווה שיש למה לצפות :) את מוזמנת ליצור איתנו קשר ולראות אם נוכל ללכת את כברת הדרך הזו יחד. בהצלחה. מניסיון יהיה לך קושי קל להסתגל לדבר בשילוב עם סימנים אבל את מוזמנת ליצור קשר. יעל.

23/12/2005 | 21:15 | מאת:

שלום לאירה ותודה על הפנייה. הילה עדכנה שנשלחה לך הודעה מלאה רק שרציתי להצטרף ליעל ולהוסיף שוב שדווקא החשיפה המרובה לשפת סימנים אינה הופכת את העבודה לקלה יותר משםו שיש כאן הסתגלות הפוכה לשלב מילים בסימנים. נשמח לראותך ונשמח לבחון איתך יחד את הדרך הלאה אבל יש כאן פרמטרים נוספים שידיעת שפת הסימנים אינה פוטרת אותם. רק טוב.

17/12/2005 | 23:54 | מאת: אריאלה

יש לי תינוקת בת חודשיים ורציתי מאוד לדעת מה אני יכולה לעשות איתה אני אמורה לדבר איתה ולסמן איתה בכזה גיל?

אריאלה שלום ותודה על הפנייה, תוכלי למצוא פירוט על שתי המילים הראשונות שאנחנו ממליצים להתחיל בהן בלינק הבא: http://www.sfatm.com/he/WhatToDo1 בגיל חודשיים איננו ממליצים בדרך כלל על תחילת יישםו השיטה אלא אם כן הזדמן לך לראות בסביבתך תינוק מסמן. היישום הוא קל ופשוט אבל יימשך הרבה יותר זמן אם תתחילי עכשיו משום שהבשלות המוטורית וגם ההבנה השפתית הן חלקיות בלבד בגיל זה. אשמח אם תחזרי אלינו בעוד כחודשיים ובינתיים, רק טוב.

16/12/2005 | 07:47 | מאת: אורית

שהיה חמוד ומתוק לא ממש סימן... ??? את נעימה מאוד כמו שחשבתי אבל עדיין יש פה בעייה לא?

שלום לאורית ותודה על הפנייה. את צודקת, סער לא ממש סימן בתכנית אבל הוא מתוק לא? חמסה חמסה חמסה. חבל שאינך יכולה לשמוע אותי צוחקת. סער סימן *עד* שהמצלמות התחילו לצלם ו*מהרגע* שהם עברו לאייטם הבא :) אני תמיד תמיד תמיד אומרת ללא שום קשר לתכנית הזו או כל תכנית אחרת ש*אסור* לבקש מילד להדגים סימנים. זה פשוט לא נכון. אמרתי את זה גם בתכנית עצמה למרות שהמנחה כמעט הרגה אותי על כך. זה בדיוק מה שאני לא רוצה שייווצר. לקחת את החוויה החיובית מהסימון. אבקש משרון - אמא של סער לעלות כאן ולספר על ההצלחה שלהם עם הסימנים. ורק טוב לכולם.

רחוב דקר 5 - ימי ראשון בבוקר בשעה 10:30 מיום ראשון הבא אם תהיה נוכחות מספיקה. אנא העבירו בינכם. ליצירת קשר אנא פנו אלינו במייל Haifa@sfatm.com

ליבי??? פתחתם קורס דווקא בבוקר? זאת דליה. לא דיברנו על שישי? זה קשה מאוד שיום חול ועוד בבוקר...

דליה יהיה גם ביום שישי. אל דאגה. רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך. המקום עדיין בשלבי הרצה.

13/12/2005 | 21:05 | מאת:
פורום זה בא לעסוק בשפת הסימנים הדואלית לתינוקות שהיא תחום התמחותה של מנהלת הפורום, הפורום לא עוסק בשיטות נוספות ללימוד שפת סימנים לתינוקות - בהצלחה לכל המשתתפות

הרבה יותר הגיוני שהפורום יעסוק בכל הקשור לשפת הסימנים לתינוקות ולא יהיה פורום פרסומי של שיטה אחת בלבד.

15/12/2005 | 13:43 | מאת: יעל

על איזה פחד מחשיפה אנחנו מדברים? באינטרנט? הלו? הפורום הוא המקום היחיד שעוסק בשיטה הספציפית *הזו*. מה רע ? אפשר להגיד הרבה אבל נתמקד בעובדה שתוכלי למצוא דברים אחרים פזורים על פני כל הרשת. חיפוש קצרצר בגוגל יפתור את בעייתך. תנסי "שפת אם" ותראי מה תקבלי... וזה לגיטימי. זה אינטרנט בהתגלמותו כאן זה המקום לשיטה היחידה בארץ שיוצרת תקשורת מוקדמת עם תינוקות ונסמכת על שפת הסימנים הישראלית ועל טכניקות לימוד שנרכשו תוך לימוד, בין השאר מאוכלוסיית החרשים. על מדריכים מוסמכים, על גיבוי מחקרי ועל עיסוק במחקר ספציפי. החברה היחידה שזו כל מטרתה. כן. למה כל כך חשוב לדרוך על חלקת אלוהים קטנה זו? אם יש לך הערות ספציפיות אני בטוחה שנשמח להגיב אליהן. יעל דורון.

היי, התינוקת שלי בת 5 חודשים והתחלתי ללמד אותה את 3 הסימנים הראשונים - חלב, עוד ולאכול. את החלב אין בעיה לסמן, גם לאכול אפשרי אבל את העוד קשה לי. אם היא אוכלת (היא יונקת) אני מחזיקה אותה ואין לי שתי ידיים פנויות לסמן לה. אני בעצם יכולה לסמן "עוד" רק כשהיא לא בידיים שלי, או לבקש ממישהו אחר לסמן לה. מה אפשר לעשות? תודה רבה

סאנשיין. שוב שלום הרשי לי להפנות אותך לאתר שלנו למדריך ההתחלתי: http://www.sfatm.com/he/WhatToDo1 וכמובן שאשמח לענות על כל שאלה נוספת. רק טוב.

היי, רציתי לשאול האם יש הבדל בין שפת אם לשפת הסימנים לתינוקות בארה"ב? אם יש, מה ההבדלים? ועוד שאלה, כיצד להתמודד עם מצב שבו התינוק לומד לסמן, מגיע לגן ושם אף אחד, הגננת והילדים, לא יודעים לסמן ולא מבינים אותו? מה קורה במצב כזה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לסאנשיין ותודה על הפנייה, כינוי יפהפה. אני אוהבת כינויים עם אור. לגבי שאלתך, BABY SIGNS מגיעים מארצות הברית ותוכלי למצוא אותם גם בארץ. יש להם מדריכה רשמית תל-אביבית וגם נציגות. גם אנחנו התחלנו בלימוד בארצות הברית. מה ההבדל בינם לבינינו? על-פי תפיסת עולמי, השוני הוא מהותי ואת כמובן מוזמנת לחלוק עליי. בארצות הברית יש את הזרם שלהם ויש את התפיסה הכללית המציגה לתינוקות שפת סימנים אמריקאית. ASL. למעשה אנחנו נכנסים כאן להגדרה של סימנים. להגדרתי, סימנים הם קודם כל תנועה, סימון מלא בידיים, שפת גוף מלאה. "שפת אם" מחויבת לשפת הסימנים הישראלית (שס"י) ואנחנו משתמשים בטכניקות ללימוד סימנים שהותאמו לארץ. BABY SIGNS גזורים מתוך ASL ועושים שימוש גם בג'סטות שאינן מסומנות עם הידיים ולא רק בסימנים. הם גם ממליצים להמציא סימנים - אנחנו לא. בשימוש בג'סטות (אני אמנע מלהשתמש בקיצור באנגלית) אם את רוצה לקבל מתינוקך סימנים ליצירת תקשורת, את *חייבת* לשמור איתו על קשר עין רציף. אתן דוגמא: הסימן שלהם לצפרדע הוא שרבוב של הלשון החוצה. אם למשל תינוקך ישוב "בתוכך" בעת הקראת סיפור, את לא יכולה לסמן לו והוא לא יכול לסמן לך מבלי שתזוזי ליצירת קו ראייה משותף. אם הסימן הוא סימן "מלא" כל מה שאת נדרשת הוא להושיט קדימה מעט את ידייך, כדי שיהיו בטווח ראייה של התינוק. גם אם הוא מסמן לך בחזרה, תוכלי לראות זאת, משום שהוא מבצע זאת עם הידיים ולא עם הפה/פנים. הדבר נכון גם לגבי ג'סטות במהלך טיול על מנשא. אחד ממכם צריך להסב את הצוואר אחורה או קדימה, בכדי לראות את התנועה. בעוד שלגבי סימנים, אפשר לסמן גם "על" הילד (לאכול למשל היא דוגמא פשוטה לכך). אם אתם הולכים כך לטיול ואת רוצה לשאול אותו אם הוא רוצה "לאכול" לא תהיה שום משמעות אם תשאלי אותו בעודך מסמנת עלייך, פשוט משום שהוא לא יראה את הסימן. הפתרון הוא לסמן עם האצבעות שלך על פיו. הרי איננו יוצרים התניה בנסיבות האלו אלא מחזקים את משמעות המילים.... דוגמא נוספת, אם את מסמנת "כלב" בצורת התנשפות - במקום הסימן המלא (שתי ידיים ככפות כלב עולות מעט ויורדות או טפיחת קריאה על הצד), כל שנותר לך לעשות במידה והילד אוכל, הוא לחכות עד לסיום הארוחה או לסיום לעיסת דבר זה או אחר כי הוא חווה הרבה דרך הפה - מה שקורה לא מעט במהלך השנה הראשונה... סימנים מצד התינוק או הפעוט הם מספיק מובחנים ונבדלים. דבר אחרון, שימוש בשפת סימנים מלאה הוא הבסיס לרוב המוחלט של המחקרים שנעשו בתחום וכפי שציינתי בעבר, יש לכך סיבות.

13/12/2005 | 05:13 | מאת: sunshine

תודה רבה ליבי על התשובה המהירה :-) יש לך רעיון אולי כיצד ניתן להתמודד עם הגן (בעתיד) שבו לא יודעים לסמן ובעצם לא יבינו את בתי הקטנטנה?

12/12/2005 | 15:35 | מאת: דליה

אני מעוניינת לקבץ חבורת אמהות וילדים על מנת להרשם לחוג שייפתח בצפון של שפת הסימנים- שפת אם

12/12/2005 | 21:59 | מאת: הילה

דליה אנחנו כמה בנות כבר. גם אנחנו מתארגנות. יש את המקום שנתתי לליבי שהם מנסים לסגור איתם. אולם ספורט ליד הבית ספר. אני לא מוסרת כאן טלפון שלי.

13/12/2005 | 08:31 | מאת: דליה

שמעתי על המשחקיה השנייה שבאולם רק אתמול, איך ניתן ליצור איתם קשר ללא שייכות לסדנא? את מקרית חיים, עולם קטן. בן כמה הבן/בת שלך?

12/12/2005 | 15:32 | מאת: דליה

בתי בת שנה וארבעה חודשים וחצי ולעיתים לאחר שאמרנו לה- לא היא מסתכלת במבט שובבי וממשיכה בדבר האסור. כיצד פועלים?

לקריאה נוספת והעמקה

דליה שלום ותודה על הפנייה. איך עושים לא בצורה אפקטיבית? "לא" עם כל הלב - תנועה של לא (אצבע מתוך אגרוף קמוץ) שעושה תנועה מאוד חריפה מצד לצדבמשולב עם המילה כמובן. אחת האמהות אצלנו סיפרה לי שהיא סימנה את ה"לא" הזה מול ילדונת שכל הזמן כמעט וקפצה אל מול כביש לא רחוק והילדה (בת 4) התחילה לבכות מהסימון הבינה והטמיעה את האיסור. כהורים אנחנו אומרים המון "לא" במהלך יום ויש לזה הרבה יותר אפקטיביות אם האמירה מלווה בסימן - כמובן שצריך להזהר בשימוש. לסמן רק לגבי דברים מאוד חשובים: בין אם זה חוטי חשמל או תנור חם או פינה חדש של שולחן וכו'. בהצלחה.

11/12/2005 | 22:09 | מאת: לילך

הקטנצ'יק שלי כבר מסמן "חלב" אבל אין קורסים בסביבה!!! הייתי אצל סמדר אבל היא אמרה שאין עדיין קורס והבעייה זה המקום לא איכפת לי לתרום את הבית שלי לעניין. אני נורא רוצה שהוא יסמן "עוד"! איזה סימנים נוספים צריך לעשות כדי שזה יקרה? אני חוזרת עוד חודש לעבודה.

11/12/2005 | 23:16 | מאת:

שלום ללילך ותודה על הפנייה. יש לנו פעילות ברחובות במרכז אינפיניטי. את מוזמנת ליצור איתנו קשר ישירות.

30/12/2005 | 07:56 | מאת: עפרה

שלום ליבי, הייתי במפגש שערכת בנען, ומאוד התרשמתי. הייתי מעוניינת להגיע לעוד מפגשים שאת עורכת. יש לי נכד בן 1.5 שעדיין לא מדבר. לימדתי אותו להגיד "עוד" בשפת הסימנים והוא קלט את הסימן מיידית ומשתמש בו. אני גרה ברחובות תודה, עפרה

11/12/2005 | 09:39 | מאת: סיגל

תודה רבה לכן על תשובתכן. רציתי בבקשה לדעת איך מתבצע האיבחון אצל קלינאית תקשורת. שאלתי הנוספת היא האם תהיה בעיה לרשום אותו לגן רגיל בגיל שלוש? תודה מראש על התייחסותכן.

לקריאה נוספת והעמקה
11/12/2005 | 20:25 | מאת:

ש: איך מאבחנים לקות שפה אצל ילדים? ת: האבחון נעשה הן באמצעים פורמליים (מבחני שפה ובדיקות שמיעה), הן באמצעות תצפיות ומדגמי שפה בסביבה הטבעית של הילד והן באמצעות איסוף נתונים מההורים, ממחנכים ועובדי הקהילה. מטרת האבחון היא לעמוד על יכולותיו של הילד בתחומי השפה השונים (צורה, תוכן ושימוש) ועל תפקודו השמיעתי (כמו קשב, תפיסה וזכרון שמיעתיים). ש: מהו "קושי בשליפה"? ת: המונח הידוע גם כ"קושי בשיום" או "דיסנומיה" מתאר קושי להגיע למילה מוכרת ברגע נתון. הילד יודע את המילה שברצונו להגיד, (לעיתים מדובר במילה בסיסית או שכיחה מאוד); אך באותו רגע הוא אינו מסוגל להעלות את המילה מן המילון הקיים במוחו. התנהגות אופיינית: מתקשה לזכור שמות של חברים או רצפים מילוליים כמו ימות השבוע ונטייה להשתמש במילים כלליות כמו: "נו", "הזה" ש: מה ההבדל בין איחור בהתפתחות שפה להעדר דיבור כחלק מהפרעה תקשורתית? ת: ילדים רבים אמנם מתחילים לדבר מאוחר אך מתקשרים בעזרת סימנים, הבעות פנים, שפת גוף. הם נהנים לשתף את הזולת גם ללא שפה מילולית. מאידך, כאשר ילד לוקה בבעיות תקשורת, הוא מעדיף "להיות עם עצמו", לא מעוניין להיעזר באחר לפתרון הבעיות, לא משתמש בהבעות פנים ושפת גוף. האמור לעיל לקוח מתוך האתר של ארגון קלינאיות התקשורת בארץ. כתובתו המלאה: http://www.ishla.org.il/questions_safa.htm כפי שציינתי אני ממליצה בחום לפנות לקלינאית תקשורת. מאוד יכול להיות שחששותייך יתבדו. נהדר שאת עם יד על הדופק אבל עדיף להמיר את הדאגות בעשייה וחלילה אינני אומרת את זה לחומרה, רק שבמקום לשבת ולכסוס צפורניים עדיף לדעת אם יש או אין בעייה ואם נמצא קושי כזה או אחר - איך מתגברים עליו. לגבי הגן, קודם כל כאמא וכמי שרואה הרבה גנים ואנשי מקצוע לגיל הרך, ראיתי מספיק ילדים שלא מדברים בגיל מאוחר. עדיף להכניס אותו למסגרת כשהוא מדבר היטב. אם האפשרות הזו אינה קיימת, אז צריך למצוא לו (תמיד נכון וכאן אולי נכון יותר) מסגרת קטנה יחסית עם מספר ילדים מצומצם וגננת שתהיה ערנית וחמה מספיק וגם שיהיו לה את האמצעים מבחינת זמן ותשומת לב שתוכל להקדיש לו. חשובה מאוד פינת או שעת סיפור, הרבה מלל והעשרה וסבלנות. יש כמה גנים שאוכל להמליץ עליהם מאזור המרכז אבל לשם כך אנא פני אליי במייל האישי שלי. בהצלחה.

11/12/2005 | 21:57 | מאת: לסיגל

כדאי שתשאלי את קלינאית התקשורת כאן - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/71

10/12/2005 | 08:59 | מאת: אביבה

היי אני חדשה כאן בכלל שמעתי על השיטה רק אתמול ואחרי שנכנסתי לרשת נראה שזה כבר תפס כי יש עוד המון לינקים. חברה שלי שגרה בניו-גרזי סיפרה לי שאצלהם בגן של הילדה כל התינוקות מסמנים ובסדר, אני משערת שאם אראה את זה במו עיניי זה יהיה בסדר אבל מה שאני רוצה לשאול זה למי זה בעצם מיועד? לאיזה ילדים? בכל זאת סימנים זה משהו שמשתמשים בו עם ילדים עם בעיות שמיעה לא? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
10/12/2005 | 11:20 | מאת:

אביבה שלום ותודה על הפנייה. זמני קצר כעת ואני מבטיחה להאריך בתשובתי מאוחר יותר. השיטה משלבת סימנים בשפה המדוברת ולכן, באופן מעשי, מיועדת לתינוקות שיש להם שמיעה תקינה (בכדי שיוכלו "להרוויח" ממנה את המירב).

08/12/2005 | 18:49 | מאת: סיגל

יש לי ילד בן שנתיים וחודש. בני אומר רק כמה מילים ספורות. רציתי לדעת מה ניתן לעשות כדי לעזור לו בנושא. אודה לך על תשובתך.

08/12/2005 | 22:40 | מאת: לל

מנסיון אישי בלבד: גם בני בגיל זה דיבר מעט מאד. לקראת גיל 3 התחיל לדבר הרבה , כמעט בבת אחת. בכלל לא בטוח שיש לו ליקוי כלשהו. אבל אם את לא רגועה ויש לך ספק כלשהו, תמיד כדאי להתייעץ עם רופא ילדים טוב, והוא לבטח יפנה אותך למומחה בנושא , אם יחשוד שאכן יש בעיה כלשהי. את יכולה לשאול גם בפורום -רפואת ילדים- ובפורום -הפרעות בתקשורת-.

סיגל שלום, הודעה אישית נשלחה למייל שציינת. לבאי הפורום חשוב לי לציין שיש לא מעט ילדים שמאחרים בתחילת דיבור ואין הדבר מעיד על בעיה שורשית, ילדים כאלה נקראים "Late Bloomers" כי הם פורחים מאוחר... הכרתי כמה ילדים שהחלו לדבר בגיל שנתיים ועוד. מישהו מבני משפחתי החל לדבר בגיל שלוש ושלושה חודשים. כשכבר החל לדבר הוא עשה זאת במשפט של חמש מילים: אמא, לא רוצה עוד ספונג'ה.... היום הוא עורך דין מצליח מאוד. לא תוכלי להעיד עליו דבר, בטח לא חוסר רהיטות בדיבור. אם יש לך חשש אצטרך למשתתפת "לל" ואמליץ בחום ללכת לאבחון של קלינאית תקשורת או להביע את חששותייך בפני רופא ילדים ולקבל הפנייה לאיש מקצוע. השיטה הדואלית מהווה כלי תקשורתי חשוב מאוד במעבר הזה בין השלב הקדם מילי או תחילת דיבור (מילים ספורות) לבין דיבור רציף. הסימנים מביאים לירידה חדה בתסכול של הילד שאינו מסוגל להביע עצמו כראוי ואז הוא מתפנה ללמידה עשירה יותר וחוויתית יותר. עדיין, בכדי לפסול אפשרויות אחרות, אנחנו מאוד אוהבים לקבל את ברכת הדרך של אנשי המקצוע שראו את הילד והתרשמו ממנו. אנחנו בקשר עם רוב המכונים להתפתחות הילד ברחבי הארץ כך שאני לא צופה כאן בעיה, אבל בשביל שלא תהיה כל התנגשות צריך לעשות זאת באופן פורמלי. לאחר מכן שההדורים ברורים, את מוזמנת להגיע לאחת הסדנאות שלנו. לא יהיה לך צורך ליותר ממפגש אחד בכדי להתחיל ליישם את עיקרי השיטה. יש אפשרות למפגש אישי אם תרצי – מפגשים מסוג זה אנחנו עורכים במרכז ברמת-גן ובמרכז ברעננה. ובכל מקרה, תמיד ניתן ליצור איתנו קשר, אנחנו "נשארים בתמונה" ומלווים את הילדים וההורים בדרך. בכל מקרה בהצלחה מכל הלב.

06/12/2005 | 21:24 | מאת: אתי

טלי עובדת סוציאלית הפנתה אותי אלייך אמרה שאני אמצא את הלב בבקשה! אנחנו בתהליך אימוץ של ילדה ממולדביה ובאמת מאוד מפחיד אותי שאין לי את השפה. האפרוחית הקטנה הזו שניקח אלינו לא מספיק שחוותה כל כך הרבה צער עד עכשיו היא תעבור עוד מעט אמן סלע לידיים האוהבות שלנו אבל היא לא תבין מה אמא ואבא רוצים הבנתי שזה מקדם שפה ועוזר לידלים שמקבלים יותר משפה אחת אני מאוד מאוד מאוד רוצה ללמוד את הסימנים האלה לדבר איתה וצריכה את זה דחוף נראה לי משימה טובה להתרכז בה עכשיו עם כל הלחץ שלי ובטח שחשובה בבקשה תחזרי

06/12/2005 | 23:42 | מאת:

אתי שלום ותודה על הפנייה. הנושא אינו זר לי ואת מוזמנת ליצור איתי קשר ישירות - אנא השאירי פרטים מלאים במייל הבא: elizabeth@ והסיומת היא sfatm.com אתי את חייבת להבין שלא מדובר כאן בידע שקיים רק בידיי ובכל מקרה מבטיחה לעזור ככל יכולתי. שפת הסימנים היא שפה שמשתמשים בה כאן יום יום. וכן, מדובר בשפת הסימנים הישראלית. עדיין, אין זה מסובך, ואין זה דורש תהליך ארוך של למידה. אני בטוחה שאתם, יחד עם הילדונת, תלמדו מהר ככל הניתן לגשר על פערי השפה וכל שנותר לי הוא לאחל לך ולמשפחתך המורחבת (המון)X(המון) אושר והצלחה. אהיה זמינה מחר מהבוקר מלבד בין השעות 10 ל-12, אחר כך עד השעה 15:30 ובסיום בשעות הערב. רק טוב.

05/12/2005 | 20:45 | מאת: אלן שיין, מפורום ההנקה

שלום רב, אנחנו שמחים להציע לכם קורס מיוחד במינו ב"עזרה ראשונה לטף" שכולל טיפול במצבים מסוכנים בקרב התינוקות, ילדים ומבוגרים. כוויות, בליעת גוף זר, החייאה, הרעלות והתכווצויות בתוצאה מחום (שלא נצטרך כמובן!) הם חלק מהנושאים שנלמד. הקורס כולל הרבה תרגול לעומת קורסים קצרים יותר. הקורס בעל 10 שעות מחולק –4 מפגשים בשעות הערב. הוא חיוני לכל מי שמטפל בתינוקות או ילדים – הורים, סבים וסבתות, מטפלות וכל המשפחה. מחיר אטרקטיבי ליחיד הוא 190 ¤ והרשמה דרך המשרד של מ.מ.ש.-מרכז משפחתי שכונתי ברמת החיל, תל אביב. 2411-647-03. קורס הראשון נפתח ביום ב' ה-12.12.05 או דרך אתר האינטרנט: www.mamash.org.il בברכה, אלן

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2005 | 22:27 | מאת:

הקורס מורחב ומפחית את החרדות שלנו לטיפול יעיל. אני עברתי יותר מקורס אחד כזה בימי חיי בגלל נסיעה לשהות ממושכת בצרפת. אין לי שום קשר לאלן שיין או למרכז שהיא מנהלת כך שלא מדובר כאן בהמלצת חבר. כשהילדונת שלי היתה בת חודשיים עברנו לארץ שלא שלטתי היטב בשפתה והיה לי חשוב מאוד להיות מסוגלת לתת מענה ראשוני עד שאני אגמגם בצרפתית מה הבעייה... אם תהיה חלילה (טפו טפו טפו). הלכתי לקורס מקוצר ואז לקורס ארוך. יום אחד כשהילדונת גדלה קצת, נתתי לה ללעוס חתיכה קטנה של לחם שהיא מאוד אהבה והיא "שאפה" אותו קצת. תוך שניות לקחתי, הפכתי, טפחתי הוצאתי ונגמר. עצם הידיעה שאנחנו יודעים להתמודד עם מצבים מוציאה את רוב הלחץ. בקיצור, מומלץ.

04/12/2005 | 23:16 | מאת: עדי

ליבי שלום התרשמתי מאוד משפת אם ורציתי לדעת אם יש לך גם קורס מדריכים הגישה שלך לעניין מושכת יותר והייתי רוצה לקבל פרטים

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2005 | 00:12 | מאת:

שלום לעדי ותודה על הפנייה. אנא סלחי לי מראש אבל אערוך את ההודעה שלך כך שלא תזכיר חברות אחרות. אין לי שום עניין להכניס ראש בריא למקומות שאני לא מכירה. אני יכולה לספר לך עלינו. אני עם רחל בגישתה "רק על עצמי לספר ידעתי": קורס ההדרכה שלנו מעניק הבנה כללית על התפתחות הילד בשנה הראשונה - גם בתחום ההתפתחות המוטורית. במהלך הקורס אנחנו מלמדים 250 סימנים משפת הסימנים הישראלית, כך שאת נחשפת לעולם התוכן המילולי של התינוק בשנתו הראשונה (פועל יוצא מההנחה שאין מלמדים אותו פיסיקה או כימיה מולקולרית). איננו נכנסים לניואנסים של שפת הסימנים למרות שההיכרות עם השפה מאוד וסקירה היסטורית חשובה לי כמנהלת התכנים של הקורס. חשוב, כי חלק ממה שיפה כל כך בשיטה הוא המקום שממנו היא באה. יצירת תקשורת. יש לנו במרצים רופאה התפתחותית, מומחית להתפתחות שפה שהיא גם קלינאית תקשורת בהכשרתה, מר יהודה מלול שהוא רב-פעלים ובעל ניסיון של שנים רבות בעבודה עם ילדים - מגיל אפס ועד גיל בגרות. יש לנו את דוקטור רינגוולד-פרימרמן שמכירה בידייה את תחום החינוך לגיל הרך ואת רכישת השפה כבלשנית וגם היא עם ניסיון רב-שנים ואפילו ביבליותרפיסטית נמנית איתנו. אני אתן מניסיוני ולימודיי לגבי טכניקות שונות ללמידה אפקטיבית של סימנים בתינוקות. ונערוך סקירה מחקרית על הנעשה בתחום - יש לנו שיתופי פעולה עם חוקרים מהעולם וזה עדיין צפוי להתברר אם אפשרי או לא טכנית אבל אנחנו מקווים להעלות חלק מהם להרצאה חיה. כל זה לתוך קורס שגם מכיל בתוכו קורס "אמיתי" ומפגשים עם קהל - בהחלט מקווה שיש למה לצפות :) את מוזמנת ליצור איתנו קשר ולראות אם נוכל ללכת את כברת הדרך הזו יחד. בהצלחה.

04/12/2005 | 11:44 | מאת: אימא מודאגת

שלום, הנני אם לתינוק מקסים ועליז בן 5 חודשים. יש לו יום מסודר. שעות אכילה קבועות. בכמעט 100% אין לו שינויים חריגים ביום. בשעה 19:00 הוא הולך לישון אחרי שהוא קיבל ארוחה ערב. בלילה הוא לא מתעורר לאכול. (כנראה שאין לו צורך. עד לפני חודש הוא כן היה מתעורר לאכול). יש לי שאלה: קורה לא פעם שהוא בוכה מתוך שינה - בכי חזק שלוקח זמן להרגיע אותו. גם כאשר אני מרימה אותו הוא ישן ובוכה. הוא נרגע רק כאשר אני מעירה אותו והוא רואה אותי. אני נותנת לו לשתות מעט מים ומרגיעה אותו ואז הוא חוזר לישון. זה מעט מטריד אותי כי אני חוששת שאולי משהו כואב לו ואני לא מצליחה להבין מה הבעיה. קראתי באיזה שהוא מקום שהבכי נובע מחלום. עלי לציין שכאשר הוא מתעורר בבוקר הוא תמיד שקט ויכול להעסיק את עצמו במיטה במשך חצי שעה עד אשר מכינים לו לאכול. תמיד הוא קם עם חיוך וצחוק מתגלגל. לכן קצת תמוה בעיני פרצי הבכי בשינה. אודה לך אם תוכלי לחוות את דעתך. אימא מודאגת.

04/12/2005 | 12:48 | מאת:

אמא יקרה שלום. לצערי אינני מומחית בתחום ולכן אוכל להביע רק דעה אישית. מכיוון שהנושא אינו נוגע לפורום שלנו הייתי מנסה לפנות לפורום אחר באתר או באתרי הורות בכדי לקבל תשובה טובה יותר. רק טוב.

03/12/2005 | 11:59 | מאת: מירי הרצוג

הורים צעירים כדאי לכם להפסיק להתפתות לשטויות. יכולת דבור היא דבר מולד ונורמלי לבני אדם. מדוע צריך לתקשר בסימנים כשאנו בעלי כושרים הרבה יותר גבוהים מזה!? מדוע להנחיל לעוללים שפה לא מעשית שלא מקדמת שום כושר הפשטה (שמצוי אצלנו מטבע )? ללא שפה דבורה נאותה , התקשורת לא מלאה ולא מספקת . שפת סימנים היא ברירת מחדל ותו לא. אם אין מחדל , אין בה שום צורך!

03/12/2005 | 13:55 | מאת:

שלום למירי הרצוג ותודה שהבעת את דעתך, הרשי לי לענות. אנחנו בעלי כושר הרבה יותר גבוה אבל רק בגיל מאוחר יותר. תינוק, גם אם הוא רוצה, לא יוכל להתבטא כמבוגר עד גיל שנה וחצי לערך. מערכת תיבת הקול והשליטה על שרירי הלשון והלסת ההפקה של הצלילים - זו מבשילה לאיטה מגיל שנה לערך. את שומעת אותם משתלטים לאט לאט על מגוון הצלילים. אין הם מסוגלים להפקה מלאה של מילים. ומכאן, התקשורת איתם עד אז אינה מלאה ואינה מספקת בדיוק כפי שאת כותבת לנו. הסימנים נועדו להקל על אותה תקופה ולעזור לתינוקות שלנו (וגם לנו) להיות יותר מובנים. ושוב, השיטה נועדה לילדים *שומעים* ולכן לא מדובר כאן בברירת מחדל. בבסיסה, השילוב "המנצח" בין סימן למילה מדוברת. אנחנו נותנים חשיפה נוספת לרכישת ההבנה והמילה המדוברת. כמה פשוט לקבל מתינוק בקשה ל"חלב" ל"ספר", ל"עוד" נדנדה או בועות במקום בכי... המילים באות מיד אחר-כך. ללא סימנים, עד תחילת הדיבור אין להם את היכולת ליזום שיחות. ולא, השיטה אינה מתאימה לכל אחד. רק לאלה שיש בהם את המודעות ואת הרצון לבחון אותה. את עצמך אינך מוכרחה לנקוט בה. יש היום מגוון רחב של שיטות ודעות וכל אחד צריך לבחור את מה שמתאים לו. בכל מקרה, רק טוב.

05/12/2005 | 16:56 | מאת: סתם עברתי בסביבה

ליבי את מקסימה

07/12/2005 | 16:44 | מאת: אורחת

אני אורחת כאן, תינוקות גידלתי כבר לפני זמן רב, אינני באה לקבוע עמדה לצידה של מירי או לצידה של ליבי. התינוקות שלי, עכשיו כבר באקדמיה,או בדרך לשם, לא חסר להם כלום מבחינת אוצר מילים, התבטאות וכדומה.... ליבי, שאלה ברשותך: למי באמת נחוצה שפת אם או שפת סימנים אחרת? כמו שמירי כתבה, יכולת הדיבור והתפתחותה היא דבר טבעי וקורה בקצב זה או אחר לכל אדם נורמלי ובריא. איך תסבירי את העובדה שגם את ובני דורך וודאי לא התפתחתם בזכות שפת סימנים זו או אחרת. למה ללכת כנגד הטבע? למה לזרז את העניינים? כל דבר בזמנו.. מה חסר לי מבחינת שפה, יכולת התבטאות, בגלל שבזמני ההורים שלי לא הכירו מה זה שפת סימנים? הכוונה לא אלי באופן אישי, אלא לכל אדם ממוצע בריא שגדל בתקופתי. אני פשוט תוהה לנוכח כל מיני שיטות, פטנטים בתחום החינוך , ההתפתחות והלמידה והמושגים החדשים שפשוט לא היו בלכסיקון לפני כמה עשרות שנים בלבד. ליבי, האם תוכלי להבהיר לי או להפנות אותי למידע כתוב ומשכנע? תודה לך.

07/12/2005 | 23:34 | מאת:

שלום לאורחת. את שואלת שאלות מצוינות שגם אני שאלתי את עצמי ברגע ששקלתי אם לנסות וליישם את השיטה (או לא) עם הילדונת הפרטית שלי. את התשובה את יודעת. 1. תשובה ראשונית מהמותן לשאלתך "למה אנחנו לא גדלנו עם סימנים"? תהיה שבאותה מידה גם לא גדלנו עם חיתולים חד-פעמיים, גלולות כאמצעי מניעה ואינטרנט... תשובה פופוליסטית משהו, אבל עם גרעין חזק של אמת. עד היום אמא שלי מספרת כמה סבלה מהחיתולים החד-פעמיים, אין ספור הכביסות וכו'. 2. אני רוצה להפוך דווקא את כיוון התשובה שלי לכיוון של האמיתי והטבעי. כששמעתי על השיטה לראשונה, התגוררנו בצרפת והייתי די מבודדת, בלי החונטה המחבקת עד חונקת של נשים מסביבי לעזור לי "כמו שצריך". חלק מהעניין, היה חוסר הידיעה המכאיב על דברים שאני עושה (או לא) נכון. ברגע שהקטנטונת שלי היתה בוכה, גם אם הנשים הללו היו לידי באותו זמן, הייתי מוכנה להוריד את השמיים והכוכבים בכדי להבין למה *בדיוק* היא בוכה. כואב לה משהו? כן, היא מפונקת מעט :) אבל אהובה מאוד. היום אנחנו חיים בקצב כזה שמרחיק אותנו מהטבעי והנכון, מעזרה הדדית. פעם בסביבתך עזרו להתמודד, עזרו לזהות בכי של רעב, בכי של עייפות ובכי של כאב. בעיניי, שימוש בשפת הסימנים הוא מעין "הארכה" של שפת הגוף. הרי אנחנו משתמשים בסימנים כל יום מימי חיינו בין אם נשים לכך לב או לא. להורים שמגיעים אליי למפגשים, אני מבקשת שילכו הביתה וישימו לב לכמות הסימנים שהם משתמשים בהם כל הזמן, גם לא עם התינוק. סבתא שלי מסמנת זהו, "נגמר" יותר טוב מכל אדם אחר שאני מכירה... התקשורת המשולבת בסימנים לחלוטין אינה זרה לנו ויש מספיק בדיחות על כך שאם קושרים ידיים של יהודי הוא לא יוכל לנהל משא ומתן... אולי אם הייתי יפנית הייתי מדברת אחרת. אנחנו כל הזמן מסמנים, בדיוק כמו לנפנף לשלום או לשיר "בואו עננים" ולסמן "גשם" יורד.... השיטה טבעית ואינטואיטיבית בעיניי ואין היא עושה משהו "חורג" שאינו כדרך הטבע. להיפך, השיטה מחזירה את ה"מכלול" וה"שלם" מתוך כך שהיא מחייבת אותנו להתייחס יותר אל *כל* שפת הגוף של הילד - אנחנו מחפשים יותר את אותה שפת גוף אצל ילד מסמן, מסתכלים ומתייחסים אליו יותר. הגישה האנתרופוסופית מלמדת אותיות דרך שפת גוף, לילדים שסופרים עם אצבעות יש תפיסה מתמטית טובה יותר (קל להם להבין ששתי אצבעות זה פחות מחמש...), הזכרון שלנו הקינסטטי (של הגוף) הוא הזכרון הכי פרימיטיבי שלנו. זכרון רב-עוצמה. אם היית פעם במקום מסוים ואת מנסה לנסוע אליו שוב, האם תיזכרי את הדרך על פי הוראות של נהג שכיוון אותך פעמיים ימינה בכיכר או על פי זכרון ויזואלי של בית בצבע ורוד, שלט עקום ואין כניסה לפני הרחוב? אה כן ובכניסה לחניה צריך לסובב הרבה את ההגה כי יש הגבהה... מכאן; אנחנו זוכרים תחושתית. זוכרים מגע, צבעים, ריחות. היופי בשיטה שהיא משלבת ומרכיבה בין החושים השונים. בבסיסה, השילוב הזה בין זכרון אודיטורי, ויזואלי וקינסטטי, הוא זה שמביא להבנה טובה יותר ולהתבססות המושגים השונים. גם אם אנחנו מספרים לתינוק על "איה פלוטו" כשגדי ופלוטו רצים ועלה כבר הסהר, גם אם שרים לו על "לילה לילה מסתכלת הלבנה" וגם מראים לו את הירח, יהיה לו *הרבה* יותר פשוט לחבר בין כל הדברים האלה, בכדי לתת לו את אותה משמעות אחת ויחידה - - - פשוט על-ידי ליווי הסימן ל"ירח" בכל פעם שנגיד לבנה/סהר/ירח.... מגיע גם שלב שבו ברור לך שלתינוק הקטנצ'יק הזה יש פתאום רצון ברור ומודע, והוא צריך או רוצה או מתאווה למשהו. את ה"אה" "אה" "אה" של הרוצה אבל עדיין לא מסוגל להגיד את זה כראוי, אנחנו מחליפים בסימן פשוט. על זה אנחנו מקלים. ושאלו אותי פעם אם התסכול הזה שמצטמצם אינו אחראי לחלק גדול מתהליך הלמידה? תשובתי על כך היא שמתי בפעם האחרונה למדנו משהו והיטב (מלבד שינון שנשכח למחרת היום) מתוך כך שהיינו מתוסכלים? למה לא ללמוד בטוב וטוב? אני יכולה להגיד ולהוסיף עוד ועוד ועוד אך ברצוני להדגיש בעיקר שני דברים" ערכנו סקירה מחקרית מקיפה מאוד והגענו לשנת 1857 (אין זו טעות) כשנת המחקר הראשונה לנושא השיטה. מחקר בו דווח על יכולות וורבליות יוצאות דופן של ילדים שומעים שנחשפו לשפת הסימנים בילדות. יש מעל 5000 מחקרים כאלה שסקרנו ואין אחד! ולו אחד! שמדבר בגנות השיטה (מתוך שנות האוניברסיטה שלי אני יודעת כמה זה חריג בפסיכולוגיה כמו גם בתחומים אחרים). בהרצאות מול אנשי מקצוע אני מביאה מחקרים שהופיעו בירחונים מכובדים כמו NEUROSCIENCE, כמו Lancet וגם NATURE. CHILD DEVELOPMENT ETC. לא משהו לנפנף מאיתנו והלאה בהינד עפעף. יותר מכך, הגופים המוסמכים הגדולים בעולם סומכים ידם על השיטה. כאן אני חייבת להדגיש, סומכים ידם על שימוש בסימנים משפת סימנים מעצם היותם איקוניים, ברורים ויוצרי-תקשורת. והדבר האחרון והחשוב ביותר, מלבד זה ששוב, אין כאן אמירה טוטאלית וכל אחד מאיתנו יעשה כפי שהוא מוצא לנכון, התינוק - הוא עצמו נמצא במקום טוב יותר, מובן יותר וברור יותר כי יצרנו איתו תקשורת דו-כיוונית מוצלחת. הוא בטוח יותר בסביבתו וכמות האינטראקציה החיובית היא הרבה יותר גבוהה כי צריך פחות לנחש ויותר להתמקד בעיקר. בקצרה או באריכות, רק טוב.

29/11/2005 | 21:32 | מאת: ליבי 2

השם שלך מסגיר בת כמה את וגם אני בכל מקרה יש לך שם יפה :):):):):):):) הרשמת את אמא שלי לפני חודש בערך והיום קיבלנו סימן ראשון! איזה כיף חוץ מזה שאני עייפה מאוד לא ממש האמנתי עד עכשיו לא ברור לי אם זה את או אמא שלי שהיא כמובן מאוד אובייקטיבית לגבי הנכד היא התרשמה ממך ותקחי ממני רק על זה קיבלת ממני הערכה... אבל אה יש לנו את המגנט ומה עושים אחרי שנניח נקבל בקרוב את הסימן השני? איך מתקדמים? אני רוצה לדעת במיוחד מתוך העייפות שלי ומיליון התעוררויות בלילה והרצון שלי לדעת למה הוא מתעורר ואם כואב איך עושים את זה? אם אפשר תחזרי מהר תודה!

30/11/2005 | 05:18 | מאת:

שלום לליבי(2) ותודה על הפנייה. לגבי השם שלי אני לא אובייקטיבית למרות שהוא לא רק תודות למתי כספי אלא בעיקר נגזרת של שם אנגלי. וכן, אנחנו גדלים, ממרומי גילי המופלג. אבל רואים זאת על הקטנים בעיקר, איך שהם גדלים מסביבנו ולא להיפך... לעצם העניין. שמחתי לשמוע שקיבלתם סימן לחלב. סביר להניח שאכן תקבלו את הסימן השני בקרוב מאוד אם אתם עובדים עליו. אני משערת שתכננתם עוד סימנים. כפי שאני תמיד מציינת, חשוב להוסיף סימנים נוספים מתוך הכרות עם התינוק. לכל אחד יש דברים שהוא אוהב יותר ופחות. לא נלמד את המילה "דובי" ילד שמשחק רק בטרקטורים וקוביות כפי שנעדיף ללמד את המילה "אוכל" פעוט שתזונתו הפסיקה להתבסס על "חלב" וכו'. החוכמה היא תמיד לשלב בין מה שאנחנו מעוניינים בו לבין מה שהם מעוניינים בו. יש דברים שבמידה והתינוקות יבכו מספיק' צרכיהם יובנו ולא משנה אריכותו של תהליך האלימינציה. בסוף הבעייה תיפתר; "כואב" למשל. לעומת זאת, יש את הדברים שאם התינוק רוצה "לשוחח" עליהם, הרי שהוא יכול לבכות עד מחר, אבל יהיה קשה מאוד (עד בלתי אפשרי) לאמא להבין מתוך כך שהוא רוצה "ספר" או "כלב" או "נעליים" .. .. החוכמה היא בשילוב של הדברים. כך, בכל פעם שאת מוסיפה סימן לאוצר המילים, את צריכה ליצור מעין "משמרות" בין המילים שמעניינות אותך, לבין המילים שמעניינות אותו. לגבי "כואב" הם חווים את הכאב באופן מובהק שאין להתעלם ממנו. כל פעם שהוא נחבט במשהו צריך לסמן לו "כואב" + "היכן": אוי ילדון שלי, "כואב" ב"ברך"? או "כואב" ב"אף"? (עם ההצבעות הרלוונטיות שמאוד חשובות) (וכמובן אחרי שנתנו לו את מלוא תשומת הלב למכה שקיבל והסימן מוצג אחרי שהילד נרגע מעט) את הסימן ל"כואב" מסמנים מולם בכל פעם, אבל הם למעשה מחזירים רק את הסימן המחווה "איפה" כואב להם ולא סימן ל"כואב" אלא בשלב מאוחר. את פעולת החיווי ל"היכן כואב" הם אינם מבצעים באופן מובהק *אלא* כאשר הם נחשפים לסימנים באופן שיטתי ועקבי. מקווה שאת ישנה עכשיו... רק טוב.

02/12/2005 | 09:41 | מאת: ליבי 2

תודה רבה ליבי!

29/11/2005 | 00:59 | מאת: דנה

בתי בת השנה ושבעה חודשים מדברת טוב מאד (לפחות לטעמי) העניין המוזר שנהיה לה לאחרונה שהיא חוזרת על אותה מילה כמה פעמים ורוצה התייחסות כמובן שאני כל פעם מקשרת את המילה לדברים שונים, ו/או שרה שיר עם המילה, מקשרת אותה למשפט שנאמר הרבה בבית,,, אבל- לפעמים נגמרים לי הרעיונות כבר והיא ממש לוחצת לתשומת לב נוספת... מה עושים??? עוד דבר: כשהיא מנסה להגיד מילה מסויימת ולא יוצא לה כמה פעמים היא ממש צועקת ומתעצבנת אני פירשתי את זה כדרך שהיא מנסה להוציא מעצמה יותר, האם התופעה הזאת בעייתית,? ואיך אני אמורה להגיב? (אני מנסה להפוך את הכעס שלה להתלהבות יחד איתה ולפעמים זה עוזר). אודה לך מאד!!!

29/11/2005 | 09:12 | מאת:

דנה שלום ותודה על הפנייה. השיר נשלח אלייך כבקשתך. אני מתקשה להבין את הבעייה ממה שאת מתארת, נראה לי טבעי שילד ירצה התייחסות ותשומת לב ויחווה גם תסכול - שיטת שפת אם לא פותרת את כל התסכולים. זה אינו מפתח קסמים. מלבד הכיף של השירים והסיפורים משולבים בסימנים (על תקן שירי אצבעות) נראה לי שהיא כבר לא זקוקה לנו, כלומר לשימוש בשיטה. אלא אם כן יש מילים שהיא מתקשה להגות כמו "אמבולנס" או "מדרגות" ואז שילוב של הסימן הרלוונטי יכול לעזור לה מאוד בהתגברות על הקושי. רק טוב.

26/11/2005 | 07:47 | מאת: דן

נשמע מצחיק אבל ביקרנו בגן החיות וזכרתי את הפיל הגירפה האריה והקופים אבל לא זכרתי או שלא ידעתי איך עושים גמל. זה שאני לא זוכר לא נורא אבל שתי עיניים קטנות הסתכלו עליי ולא ידעתי מה לעשות להמציא?

26/11/2005 | 11:09 | מאת:

שלום לדן ותודה על הפנייה. גמל מסמנים בהתוויה של האות "ר" בעזרת כף היד ותנועה הצידה. קדימה ואחורה. מאוד מזכיר את ההליכה המצרית משיר מפורסם מנערותי. אולי לא הייתי צריכה להסגיר :) לגבי השאלה השנייה שלך, שתי עיניים קטנות זוכרות סימנים (בדרך כלל יותר טוב מאיתנו). לי היה פעם את הפיתוי לסמן היפופוטם מבלי שזכרתי. היתה רק בעייה אחת: קיבלתי את הסימן בחזרה אחרי יומיים ובאופן מפתיע, הסימן הזה לא היה מוכר לי... קיבלתי כמה מבטים מאוד מאשימים... וכמובן שלא חזרתי על כך. אתה צריך שיהיו לך סימוכין ברורים גם כדי שישמשו אנשים נוספים בסביבתכם. אפשר לצייר או לכתוב אבל שוב, למה לעשות את כל זאת אם יש סימנים "מן המוכן" - סימנים משפת הסימנים. שואלים אותי לפעמים : אוקיי, אבל בכל זאת, מה החוכמה ולמה לא לנצל הזדמנות נפלאה ללמד את התינוק/פעוט שלנו סימן חדש? אפשר תמיד להשתמש בטכניקה של "ליד" כלומר, אם ראינו היפופוטם נוכל תמיד להגיד - וואו, הוא ממש "גדול" - דומה יחסית ל"פיל" רק שלהיפופוטם אין כזה אף ארוך .... כך עשינו שימוש מושכל בסימן שאנחנו מכירים וחזרנו עליו, וגם שוחחנו על ההיפופוטם.