פורום דייטים וזוגיות

לא טוב היות האדם לבדו... מרגע היוולדנו אנו גדלים ומתפתחים בתוך קשרים. אנו לומדים את עצמנו ואת העולם בתוך קשרים, כיצד לאהוב ואיך זה מרגיש להיות נאהב. אנו חווים התרגשות וסיפוק בתוך קשר, אולם למרבה הצער אנו גם לומדים להתאכזב, להיפגע ולהיחסם. להיות בזוגיות בחיינו הבוגרים, זה בעצם גם להמשיך לחיות ולהחיות את כל מה שלמדנו מגיל אפס, על קשרים ועל המשמעות של "להיות ביחד". לחפש את ה"ביחד" זה להמשיך ולעורר את החיבור המחייה והמפתח, אך זהו גם נתיב בו פוגשים את כל הקשיים וכאבי הלב הקדומים שהתעוררו בעברנו במצב זה. לאורך כל הדרך אנו נאלצים להתמודד עם לחצים מבחוץ ועם קונפליקטים מבפנים, וזה מה שהופך את תהליך ההיכרות ואת זמן "הביחד הזוגי" לכל כך מאתגר. בעידן בו קיימות אפשרויות טכנולוגיות/וירטואליות רבות להכיר, אנו עדיין לא פטורים מן ההכרח להמשיך ולחפש את הדרך עוד להתקרב ועוד להכיר, להרגיש גם בטוחים וגם פתוחים, לגלות את עצמנו בתוך "הביחד" ולבסס עם האחר אינטימיות בה נוכל להרגיש בטוחים להיות כל מי שאנחנו. אתם ואתן מוזמנים לשאול, לשתף ולהעלות דילמות מתוך התהליך של מציאת זוגיות ומתוך ההוויה המיוחדת והמאתגרת הזו של "להיות ביחד". למעבר לפורום לחצו כאן.
66 הודעות
65 תשובות מומחה

מנהלי פורום דייטים וזוגיות

08/02/2021 | 03:50 | מאת: אנונימית בת 26

אני באתר הכרויות, וגם חברה שלי חברה שמקבלת הרבה הודעות מגברים נאים מזמינים אותה לדייטים ואותי לא, בקושי אני מקבלת הודעות ואם כן זה הודעה מבחור משועמם או אחד שנראה שהוא מורח אותי בשיחה כדי להתאמן עליי בלי לקדם את זה מעבר, או גברים שמבקשים את המספר שלי קובעים פגישה יום ותוכניות ובום מבריזים לי ונעלמים, אם הם לא מעוניינים בי למה מלכתחילה הם משחקים איתי, עובדים עליי אני מרגישה מושפלת ומטומטמת אני לוקחת את זה קשה .. אני לא לחוצה בכלל לזוגיות אבל כן בא לי יחס יפה ומכבד כמו שחברה שלי מקבלת בא לי שיחזרו אחריי כמו שמחזרים אחרייה ושיתחילו איתי וירצו להיפגש איתי ולא יעלמו לי וישחקו בי גברים כל הזמן כדי להרים לעצמם את הביטחון על חשבוני, למה עושים לי את זה וחייבים לפגוע? מה עשיתי להם? אני רואה שם בנים ששלחו לי הודעה ונעלמו מהשיחה ושלחו לה הודעה וענו לה והכילו אותה והיה להם סבלנות בשבילה אפילו שהיא עונה באדישות הם מובילים את השיחה ומשקיעים בהתכתבות ומחזרים ונחמדים רק אליי יבשים וקרים. אני לא מתמסכנת אני פשוט רואה דפוס קבוע שאותי מסננים ונעלמים ואיתה מנסים להתקדם מעבר. למה הם עושים את זה?

שלום לך, אני מבין שאת מנסה להכיר ומקווה לפגוש גברים שיוכלו להתייחס אליך ברצינות, בכבוד ובעניין. לשאלתך : למה הגברים שמתקשרים איתך באתר לא מתנהלים מולך באופן חיובי אין לי תשובה מאחר ואני לא מכיר אותם ולא יכול לנחש מה עובר בראשם. את מתארת דפוס שחוזר על עצמו ואני תוהה אם את מכירה דפוס כזה גם מחוץ לאתרי הכרויות? אם כן, אז כדאי לחשוב מה מייצר דפוס שכזה? לפעמים אנחנו מביאים איתנו את כל מה שלמדנו והפנמנו במהלך השנים בקשרים שהיו עם בני המין השני. ההפנמה הזו יכולה לתרום לאותם דפוסים להמשיך להתקיים. את מציינת את מה שקורה עם חברתך ושואלת למה אצלה זה עובד ? ושואלת למה הגברים מתנהגים ככה? התשובה שלי היא שאולי את צריכה עוד ללמוד על מה קורה אצלך בזמן היכרות כי התשובה לא תבוא דרך החברה או דרך הגברים אלא מהיכרות עמוקה יותר עם עצמך. בנוסף, עולם ההיכרויות באינטרנט, רווי במוטיבציות שונות ויש לא מעט גברים ונשים שמשתמשים באתרים אלו אך לא באמת פנויים לקשר רציני ומחייב. כדאי להשתמש בשירות של אתרים שמותאמים יותר לכאלו שמחפשים קשר רציני ויכולים לאמת את פרופיל המנויים. במידה ויתאים לך תוכלי לחשוב על האפשרות לחקור את דפוס החיבורים שלך לזוגיות במסגרת ייעוץ או טיפול. בהצלחה, שחר ברשף פסיכותרפיסט 0545483333

07/02/2021 | 22:10 | מאת: שירלי

הי בן זוגי , גרוש + ילדים גדולים שגרים איתו . בן זוגי מסדר ומנקה אחרי הילדים, נראה שזה קצת מפריע לו, והוא היה רוצה שיהיו יותר מסודרים , הוא מבקש מהם לעיתים אך ..... עברתי לגור איתו ואני מתלבטת איך להגיב בסיטואציות של לכלוך שהם משאירים באוזרים משותפים כמו מטבח, מקלחת וכו'. אני מניחה שעדיף לשוחח עם בן זוגי ,אך קשה לו לדרוש מהם .... ולשוחח עם הילדים זו אפשרות אך זה הבית שלהם ... ואני נכנסתי לתוכו (יש לצין שיש קשר טוב ביני לבין הילדים). מה כדאי לעשות כך שלא יקלקל את היחסים הנעימים ביננו ?

הי שירלי, אני חושבת ששיחה עם בן זוגך בהחלט תועיל כי אני לא בטוחה שהפיתרון הוא שהוא צריך "לדרוש" מהם משהו... תנסו להגיע יחד להחלטה על כללים בסיסיים שהם חשובים לשניכם ואז אולי שיחה משותפת של שניכם עם הילדים בהם תשתפו ברצונכם ובבקשתכם ותגיעו להסכמות כלליות - כל זאת בנועם וכמו האנשים המבוגרים שאתם... קחי בחשבון שלא הכל יתממש כנראה, בואי נהיה ריאליות...אבל אולי חלק כן ואלי יותר עם הזמן.. וזה כבר משהו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

26/10/2020 | 12:09 | מאת: חסוי

אני גבר רווק ואני מיתקשה להכיר נשים ובחורות, לא הייתה לי חברה מעולם.. קשה לי להכיר.. יש לזה פיתרון? אני לא מאמין שאני היתחתן איי פעם.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני שומעת עד כמה אתה רוצה להכיר נשים ולהיות בזוגיות, ואני מאמינה שאם תעבוד על זה תוכל למצוא זוגיות שתתאים לך. אתה לא מפרט כאן כמעט שום דבר אז אין לי כ"כ איך להתייחס לדברייך חוץ מאשר לומר שחשוב שלא תאבד תקווה לגבי זה ושבהחלט אפשר לעבוד על הדברים בתוך טיפול פסיכולוגי, אפילו כזה שיהיה קצת יותר ממוקד בנושא הזה שכ"כ מטריד אותך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

אני לא יוצא לבלות , אין לי הרבה חברים.. אין לי מצבי היכרויות עם נשים ביום יום חוץ משלום שלום.. פירתתי קצת יותר..

25/10/2020 | 20:26 | מאת: לירון

היי יוצאת עם בחור גרוש + ילדים די גדולים (17 ומעלה). אני ללא ילדים. אנחנו אוהבים וטוב לנו ביחד, ואני מרגישה שאני חשובה לו, והוא משתדל, אבל ... אני מרגישה שבגלל שאני ללא ילדים אז אני נדרשת ליותר התחשבות וויתורים כל הזמן. פעם בשבוע הילד צריך שיקח אותו (משהו קבוע שאי אפשר לוותר עליו), פעם בשבוע בעיות בעבודה פעם בשבוע ילד אחר מגיע וצריך משהו , פעם אחרת סידורים שצריך לעשות וכו'. זה לא תרוצים, דברים שהורים עושים לרוב... יוצא שאנחנו נפגשים פעמיים בשבוע ולעיתים שלוש, לרוב, קשה לתכנן את זה מראש . אך גם יוצא שאני מגיעה אליו כי זה חוסך זמנים (אחד הילדים גר איתו וזה פחות נוח לי להיות שם ), ואני מרגישה מוותרת כי אין ברירה, יש סידורים שצריך לעשות, ואני לא יכולה לדרוש שלא יעזור לילדים, ואני לא חושבת שנכון להתערב בחינוך הילדים... אבל במקביל אני מרגישה שהוא רוצה להקל על הילדים ומוותר להם, ואני יותר גמישה לאור הסטטוס אז אני מתגמשת.... אני בתקופה קשה ואני זקוקה ליותר ביחד, אבל זה לא מתאפשר כפי שהייתי רוצה (כן מתאפשר לעיתים אך לא כפי שאני זקוקה). בעוד זמן מה יש אפשרות שכנראה יעבור לדירה גדולה יותר, וזה יוכל לאפשר מגורים משותפים כנראה, אך אני תוהה איך אוכל להסתדר לגור עם ילד בבית שמתנהל הפוך ממני (מבולגן, לא מנקה, קצת מפונק בעיקר כי מאפשרים לו לטעמי מכל מיני סיבות). אני לא רוצה להעיר לילד זה הבית שלו אם נגור ביחד מה אני אמורה לעשות כך שלא יפגע בילד וביחסים הנעימים שלי איתו? לבקש התחשבותו ? להגדיר מראש מה עושים כדי שלא נפריע אחד לשני ? אשמח לשמוע את דעתך ועצותיך להווה ולעתיד :) תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי לירון, להבין שאת מקבלת פה עסקת חבילה - הבנת כבר. להשלים עם זה ובאמת באמת לקבל את זה, זה כנראה לוקח זמן... את עוברת דרך תחושות של קיפוח, חוסר הוגנות, חוסר צדק, התחשבנות ביקורת..ואיך שהן מתחילות לעלות ולהיות מורגשות, את מנסה להדחיק אותן בעזרת ההבנה הרציונאלית שכפי שאמרת - זו עסקת חבילה. אבל זה לא קל כפי שאת רואה. אז כן...כנראה שזה מה שתצטרכי לעשות כי גבר עם ילדים הוא גבר עם סדר עדיפויות מאוד מאוד אחר, ואם הוא אבא טוב, אז הילדים יהיו במקום הראשון -וזה למרות ההבנה הרציונאלית שכך זה צריך להיות, לא תמיד קל להרגיש את זה, במיוחד שאת לא במקום הזה, שאת אינך הורה. יחד עם זאת אני חושבת שיש מקום לשיתוף ברגשותייך, לא בהכרח כדי לדרוש או לבקש שישנה משהו, אלא שיתוף לשם שיתוף..זה מה שעושים במערכת יחסים בריאה. הוא יוכל להיות שותף לדרך האישית שלך בתוך דרככם המשותפת, וזה מאוד מאוד עוזר כדי להרגיש מובנים, בטוחים ואהובים במערכת זוגית. לגבי מגורים משותפים. את יודעת היטב שזה הולך להיות אתגר, ולאף אחד לא קל לחיות עם נער מתבגר, לא לך וגם לא לאמא הביולוגית שלו אני מבטיחה לך ;) אבל במקרה זה אני בהחלט חושבת שכדאי שתשתפי את בן זוגך בחששותייך, בהתלבטויותייך כדי שיחד תוכלו להגיע לכל מיני הבנות והסכמות עליהם תוכלו בבוא היום לעמוד יחד. זה לא רק תפקיד שלך בינך לבין עצמך להחליט מה מתאים/מקובל/ראוי, בהחלט יש כאן עניין זוגי (מגורים משותפים)שראוי להתייחסות ולדיון משותף. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

09/10/2020 | 15:29 | מאת: מרקו

שלום רב וחג סוכות שמח, אני לא מצליח ליצור קשרים עם בחורות, יש לי דימוי עצמי נמוך והרגשה פנימית לא טובה עם עצמי,גם ביום יום אני לא פוגש הרבה בחורות ..ושאני פוגש אני לא יוזם כלום במחשבה שהבחורה לא ״תסתכל לכיוון ״שלי! הייתי בטיפולים פסיכולוגים לא עוזר לי...אני מרגיש שהפסיכולוגים לא מבינים את מצוקתי הנפשית/ריגשית..מה עושים?? מרקו מחדרה

לקריאה נוספת והעמקה

הי מרקו, אני מצטער לשמוע שקשר עם בחורות לא מצליח להתממש. אתה מציין כי יש לך דימוי עצמי נמוך והרגשה פנימית לא טובה עם עצמך ונשמע שאתה נמנע מלייצר קשר קשר בשביל לא לפגוש בחוץ (מהבחורה) את הדברים שאתה מרגיש בפנים. למה ליזום כי הן לא יסתכלו בכלל לכיוון שלי. יש שני נתיבים שבהם אתה יכול לפעול 1. למצוא דרך להעלות את הדימוי העצמי ואת התחושה הטובה לגבי עצמך 2. למצוא דרך ליזום יותר ולבדוק מה יקרה במציאות עם הבחורות אתה כותב שטיפול פסיכולוגי לא עוזר לך עד כה. אז אולי תראה מה יעזור לך פחות להימנע ולנסות ליצור קשר עם בחורות? אולי יתאים לך לנסות להכיר קודם רק בשביל להכיר בלי להביא ישר את מלוא הכובד של היכרות למטרת זוגיות? היכרות סביב תחום עיניין משותף או בהקשר של פעילות משותפת? אני מציע זאת כי נשמע שאתה בקשר מאוד חזק עם התחושות הלא טובות שלך ויוצר רק מעגל של הימנעות שרק מחזק עוד יותר את תחושות אלו. תחשוב איזה דרך תוכל להביא אותך פשוט לאינטראקציות עם בחורות וכשזה יקרה אז עדיין תצטרך להתמודד עם התחושות שמתעוררות בך ואולי גם תרצה לתת צ'אנס נוסף לטיפול שינסה לעזור לך לעבד תחושות אלו. בהצלחה, שחר ברשף

היי. בת 37. הייתה לי זוגיות הסתיימה לפני כמה זמן. היו בנינו חילוקי דעות ואחת מהן הייתה בנוגע לפורנו הוא טען שהוא יכול לראות 4 פעמים ביום פורנו וזה בשבילי היה נוראי כי זו לדעתי התמכרות וגם ככה לא לומדים מזה משהו נכון. איך להסביר לגבר הבא שיגיע בקרוב (ככה אני חשה ובוחרת להאמין) בצורה שיבין מבלי לזלזל בי למה זה יפריע אם יסתכל בזה? אני רוצה להישמע לא כמו מתחסד או כמו מישהי ששולטת במה יצפה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני מבין שאת בציפייה להגעה של גבר חדש לחייך..אז בואי תתני לו להגיע קודם ותראי אם אתם אוהבים ומכבדים אחד את השנייה. אם כן, אז תוכלו לפתח שיחה כנה גם על הנושא של השלכות הצפייה המרובה בפורנו. בהצלחה, שחר ברשף

תודה רבה!

03/09/2020 | 17:45 | מאת: בחור

שלום רב אני בחור דתל"ש חילוני, עומד לסיים את שנות ה-20 לחיי, ועד כה לא הייתי בזוגיות כלשהי ומעולם לא קיימתי יחסי מין ולו חלקיים ביותר. לצערי הרב עד מאד, אין לי משיכה מינית לנשים, אך יש לי משיכה מינית חזקה מאד לגברים, ואני משתדל בכל מאדי להסתיר זאת מכולם. החלום שלי הוא להכיר אישה ולהקים איתה משפחה. לא אשקר לבת הזוג האפשרית העתידית שלי. אגלה לה כבר בשלב הדייטים על הנטיות המיניות ההפוכות שלי. מה שאני מנסה להבין, זה האם תיתכן אפשרות אמיתית להקים משפחה לגדל ילדים ולקיים זוגיות ללא יחסי מין כלל. איזו חשיבות יש למיניות בחייהם של בני זוג? האם זוגיות תלויה לחלוטין במיניות? יש לי מוסר ערכים וסדרי עדיפויות בחיים, ואני מוכן להקריב את חיי המין שלי לטובת ילדיי לעתיד, כדי שאלו יזכו בחיים נורמאליים בריאים ותקינים ללא חסך רגשי. הדבר החשוב לי ביותר, שאולי יעשה אותי אדם מאושר סוף כל סוף, הוא להוליד ילדים בריאים וחמודים, ולגדל אותם ביחד עם האמא הביולוגית שלהם באותו הבית ממש. אני רואה בזה ערך עליון יותר מאשר מימוש המיניות המשובשת שלי. חשוב לי שהאמא הביולוגית של ילדיי תאהב אותם, ותביע אהבתה כלפיהם. ישמח אותי לראות אותה מחבקת אותם. אני מאמין שתינוקות ופעוטות חייבים להיות בקרבת אימם הביולוגית. אני מאמין בהנקה כדרך הטבע. אני מאמין שלילדה מתבגרת חשוב שתהיה דמות אמהית להתחקות אחריה ולהתייעץ עימה בנושאים אישיים. אני מאמין בחשיבות הקשר שבין הילד לשני הוריו הביולוגיים. אני מאמין שגם לדמות אם נוכחת בחיי היום-יום של הילד, יש השפעה משמעותית על ההתפתחות הנפשית והרגשית שלו. אינני מעוניין בנישואים ממוסדים, אבל אני כן חולם להקים משפחה מאושרת ויציבה המורכבת מאבא אמא וילדים. בחלום שלי, זוגתי ואני עובדים לפרנסת ילדינו, שנינו משתפים אחד את השניה בחוויות היומיות שלנו הטובות והרעות, שנינו מטיילים יחדיו, מבשלים יחדיו, משחקים יחדיו, צוחקים יחדיו, רוקדים יחדיו, מתחבקים יחדיו, אפילו ישנים יחדיו באותה המיטה כל לילה, אך לעולם לא שוכבים אחד עם השניה ולא מתנשקים נשיקה צרפתית. איזו אישה תסכים להקים איתי משפחה בידיעה מראש שהיא לא תקיים איתי יחסי מין כלל וכלל? האם ניתן לתחזק לאורך שנים זוגיות שאין בה משיכה פיזית וגופנית בין הגבר לאישה? האם נגזר על גבר כמוני לחפש נואשות אישה לסבית או סטרייטית, שתוותר על סיפוק מיני בחייה? ואם המשפחה תחזיק מעמד בהתחלה, מה יקרה כשכל הילדים יגדלו ויעזבו את הבית? הזוגיות בהכרח תתפרק ואני אחיה לבד? האפשרות לחיות עם גבר כל חיי, מפחידה אותי, ואיני בטוח למה. איני בטוח שאני מסוגל להתאהב בגבר כמו שאני מסוגל להמשך מינית לגבר. ספק רב אם שני גברים מסוגלים לשמור על זוגיות ונאמנות אחד לשני כל חייהם. גם אם אגדל את הילד העתידי שלי עם גבר נוסף, ובמסגרת של הורות משותפת עם אישה נוספת שתהיה אימו הביולוגית, ארגיש רע עם עצמי שהילד נע ונד במהלך השבוע בין הבית שלי לבית של אימו הביולוגית. תהיינה לי נקיפות מצפון על כך שגזלתי ממנו את היכולת ואת הזכות הבסיסית ליהנות משני הוריו הביולוגיים בכל יום ויום ככל ילד רגיל. חשבתי גם על אופציה נוספת, של הקמת תא משפחתי גדול ומרובע המורכב משני זוגות חד-מיניים: זוג גברים הומואים וזוג נשים לסביות, אשר מקיימים קשרי נאמנות ביניהם, ומגדלים ארבעתם יחדיו את כל הילדים שלהם במשק בית אחד משותף. אך מעולם לא שמעתי על אופציה כזו במציאות, ונדמה שיהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי למצוא ולאחד בין 4 מבוגרים יחידי סגולה שמוכנים לבחור באורח חיים קיבוצי שכזה. מה גם שאינני בטוח אם זה טוב נפשית לילדים לגדול במסגרת משפחתית דו-זוגית. אני קרוע בין המיניות החולנית שלי, לבין הערכים שלי, לבין החלומות שלי. נפשי אובדת תקווה וליבי אכול צער. מה עלי לעשות במצבי העגום?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני שומע היטב את התחבטויות הנפש שלך ואי הנחת העמוק שיש לך סביב האופציה הזוגית וההורית. אתה כותב כי ישנו קרע בין החלומות שלך, לבין הערכים שלך ולבין המיניות שלך. קרע, או קרעים אלו מאוד מקשים לחתור אחר זוגיות אוהבת ושום קומבינציה זוגית/משפחתית שאתה מדמיין לא מבטיחה את הדרך למנוחה ונחלה. הייתי רוצה להציע לך לקחת פרק זמן נוסף לבחון את הערכים ואת החלומות שלך. האם אתה מחזיק בערכים המתנגשים אחד בשני ? למשל ילד בריא גדל רק למשפחה סטראוטיפית של אימא/אבא אל מול הערך של בחירה חופשית וחתירה אישית למימוש עצמי? העמדה שלך למול המשיכה המינית שלך, האם היא מוזנת מערכים שספגת מעולם הדתי שהחלטת לעזוב? אני מציע לך להניח לצורך למצוא כרגע את הנוסחה שתתיישב עם כל העמדות שלך, אלא למצוא דרך להרגיש מפויס יותר עם עצמך ועם העמדות הפנימיות שלך השוללות ומבקרות אותך. לאהוב, להתחתן ולהיות אבא אלו דברים שלא חייבים להגיע עם ענישה עצמית והקרבה עצמית. יכול להיות שתוכל להיעזר בטיפול פסיכולוגי שבו תכיר ותתיידד עם כל החלקים שבך עד אשר תרגיש מגובש מספיק לצאת ולמצוא אהבה. אשמח להיות עבורך לעזר בהצלחה, שחר ברשף פסיכותרפיסט 0545483333

04/08/2020 | 21:15 | מאת: יעל

היי, אני גרושה ללא ילדים, יוצאת עם גרוש + ילדים גדולים יחסית. אנחנו בני 50 . אצלינו במשפחה יש מסורת של קניית מתנה ביום הולדת . אצל בן זוגי לא נהוג, בקרוב יש יום הולדת לאחי ולאחותי ("ילדים גדולים"), עדיין לא שוחחתי עם בן זוגי על הנושא, אך אני כמובן מניחה שהוא יבוא איתי ביום ההולדת שלהם. האם לדעתך עליו להביא גם מתנה או להשתתף איתי אכשהו ? אני מבינה שהוא לא בקטע של מתנות ומכבדת את זה, גם לי הוא לא מביא מתנות בשוטף (כשהכרנו היינו שנינו אחרי יום הולדת, עדיין לא חלפה שנה..:) אני מתלבטת כמה זה חשוב שיכבד במקרה זה את הנוהג במשפחה . אני מניחה שאם לא יביא מתנה אפילו קטנה זה יכעיס את המשפחה... אשמח לשמוע את דעתך. בעצם השאלה היא איך אפשר לאזן בין הנהוג במשפחתו לבין הנהוג במשפחתי בלי שזה יפגע באף צד.... אם זה אפשרי בכלל.... תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי יעל, על אף שמדובר ב"זוטות" אם יורשה לי, כשזה מגיע לפורומים משפחתיים כאלה ואחרים, אז זוטות לפתע הופכות לענינים כבדי משקל. אז בואי בכל זאת ננסה לפשט קצת את הדברים שהם בעצם פשוטים מאוד... אפשר לומר לבן זוגך שזה מה שנהוג ומקובל במשפחתך ולהיות מוכנה לכבד כל החלטה שלו. שנית חשוב לזכור שאת והוא אינכם מקשה אחת, את יכולה להביא מתנה אם זו בחירתך וזה חשוב לך, ואת אפילו יכולה לכתוב שזה משניכם. והדבר השלישי הוא שכדאי וחשוב לזכור שכל אדם הוא אחראי בלעדי על רגשותיו כך שאם בן משפחתך יבחר להעלב כי לא קיבל מתנה (ובוודאי כשמדובר באדם כמעט זר) אז זו בחירה שלו..ואין לשים את האחריות על רגשותיו על אף אחד מלבד עליו עצמו..ובמילים אחרות רצוי שתשחררי את בן זוגך ואת עצמך מהאחריות על כך . בכל מקרה, הכי כיף לתת מתנה כי מתחשק לתת ולא כי "תענשי" אם לא תתני..לא כך? כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

06/05/2020 | 10:32 | מאת: אמא

שלום רב בתי בת כמעט 28 יוצאת עם בחור שנה וחצי הוא בן 30 מהר מאוד הם עברו לגור יחד לעכשיו בתקופת הקורונה הסברתי לה שזו ההזדמנות לבחון את הזוגיות כשכל היום הם יחד בבית סגורים עושים חג לבד היא אומרת שזאת הזוגיות לה חיכתה היא נורא רוצה להתחתן כי כל החברות התחתנו כולם עם ילדים או בהריון הוא לא רוצה מחויבות הוא אפילו לא רוצה לשמוע את המילה חתונה הוא נכנס ללחץ בימים האחרונים חזרה הביתה ואמרה שלא רוצה לחיות עם מישהו שלא רוצה מחויבות וחבל שהיא תבזבז זמן השעון מתקתק אני אומרת שאי אפשר להתחתן בלחץ היא מסבירה שאחריו שיחה איתו הבינה החתונה לא באה בחשבון בכלל מה עושים? האם זו סיבה לפרידה?אם טוב להם יחד אז למה זה מפריע לה ? באמת הטבעת היא שמשנה?? אשמח לעזרה תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אמא מודאגת, אני שומע ככה מבין השורות, כמה את וביתך קרובות. היא משתפת אותך בפרטים על חייה ואת מצידך מושקעת מאוד במתרחש בחייה ובמקרה זה בזוגיות שלה. זה מאוד טבעי אמא שתירצי את הטוב ביותר עבור ביתך וזה נשמע שאת מנסה לברר בינך לבינך, או לביני :) מה הכי טוב בשבילה. אבל כאן אולי הטעות.. אולי ההבנה - שלך- של מה הכי טוב עבורה אינה הדבר המשמעותי ביותר בכל הסיפור הזה. לשאלתך - האם באמת רק טבעת חשובה, השאלה היא עבור מי . זה נשמע שעבור ביתך היא מאוד חשובה. היא רוצה מחויבות, היא רוצה להקים משפחה, היא רוצה כל מיני דברים מאוד סבירים לאישה בגילה, והוא מצידו אינו מעוניין בהם. לכן היא עושה החלטה ללכת משם ולחפש בן זוג שרוצה דברים דומים. גם אם החלטתה אינה תואמת בהכרח את התפיסה שלך, שלי או של אדם אחר, ההחלטה היא שלה וזה נשמע שהיא מגיעה אחרי בירור מעמיק עם עצמה ועם בן זוגה. לכן אני מציע לך אמא יקרה, למצוא את הדרך לתמוך בביתך, בשיקול הדעת שלה בבחירות שלה ולעזור לה לממש את רצונותיה. אין זה אומר שאת לא יכולה להאיר עוד נקודות מבט אבל ההחלטה היא שלה ואני חושב שנכון יהיה שאת תמצאי את הדרך לתמוך בה. בברכה, שחר ברשף, MA פסיכותרפיסט 0545483333

24/04/2020 | 09:19 | מאת: יעל

שלום ירדן, אני גרושה ללא ילדים, ובן זוגי גרוש עם ילדים די גדולים. אנחנו בסביבות גיל 50 , ויוצאים כארבעה חודשים. הקשר בינינו ממש טוב ורציני. ויש לציין כי גם הקשר שלי מול הילדים בסדר. אין התנגדויות או כעסים או משהו כזה. אחד הילדים , בסביבות גיל 16 ישן עם בן זוגי רוב השבוע (נוח לו יותר מכל מיני סיבות). עקב אילוצים שונים, המורכבים כמובן גם מהעובדה שיש לבן זוגי ילדים, יוצא לנו לרוב, להיפגש באמצע שבוע בערב, ובסופש אך לסופש קצר יחסית (הילדים מגיעים אליו כל שבת) . מכיוון שמדובר בילד גדול יחסית שישן איתו, אני תוהה כמה זה בסדר, לשאול את הילד אם זה בסדר שישן אצל האמא ביום מסוים (אותו יום שאנחנו רוצים להיות יחד, לבד, ללא הילדים בבית). אני ממש לא רוצה לפגוע בילדים, וממש מבינה את הצורך של בן הזוג שהכל ימשיך אותו דבר והילדים ירגישו שזה ביתם ונוח להם, אך אני גם חושבת שיש מקום לקצת שינויים גם מצד הילדים לאור הזוגיות של אבא. אשמח לשמוע את דעתך, ולשמוע המלצותייך איך להתנהל מול הילדים ובעיקר מול בן הזקונים בן ה -16, כך שלא יפגע מהקשר הזוגי החדש . כל טיפ לקשר פרק ב' יתקבל בברכה. תודה רבה :)

שלום יעל, אני חושבת שהנושא צריך לעלות אל מול בן זוגך ולא באופן ישיר מול בן ה16. האם ניסיתי לדבר עם בן זוגך על הנושא? מחכה לתשובתך, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

17/03/2020 | 12:16 | מאת: ציפי שם בדוי

אני בת 40 גרושה +1 והתחלתי לצאת עם בחור בן 45 גרוש+1. יוצאת כבר חצי שנה. בחור נראה טוב מאוד שמעוניין בקשר רציני כמוני, מאוד אינטלגנטי עבודה מאוד מכובדת ורצינית איש העולם הגדול מרבה נסיעות לחו"ל במסגרת העבודה ותמיד מצרף אותי על חשבונו. באמת גבר ובעל אידיאלי. הבעיה היחידה היא יחסי המין. הוא מאוד אובססיבי מבחינת דרישות יחסי המין והתדירות. הוא מעוניין כל יום וכמה פעמים ביום. יש לו יכולות מאוד גבוהות ולכן גם היחסים באים לידי גיוון בכל האפשרויות. מבחינתי זה מאוד מתיש ונראה לי בעייתי. הוא לא בחור בקטע של בגידות ודברים כאלה הוא נראה מאוד אמין וכנראה גם בגלל זה הוא מצרף אותי לכל מקום. הוא מאוד מתגאה בי ומציג אותי עם כל הקולגות והחברים ומאוד מפרגן. הבעיה שאני לא מסוגלת וגם לא מתחברת ליחסי מין בצורה הזו. אני מאוד התחברתי אליו ולסגנון החיים שלו חוץ מהקטע המיני שזה מאוד מפריע ומציק. דברנו על הנושא ובעצם זו הבעיה שהביאה אותו לגרושים. בתחילת הקשר חשבתי שלא תהיה בעיה כי הערכתי שזה לא כל כך נורא אבל שוב לאחר חצי שנה אני פשוט מאוד קשה לי עם זה. חייבת להיות מוגנת כל הזמן ולספק אותו לפי הדרישות. מה את מציע? כיצד עלי להתנהל איתו? יש איזו שהיא דרך לגרום לו פחות לרצות? כל שאר הדברים אין בינינו שום בעיה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי ציפי, את צודקת שבתוך זוגיות חשוב מאוד להתחשב בצד השני, את בו וגם הוא בך, כדי שלשני הצדדים יהיה נעים ונוח בתוך הקשר. אבל אם אינכם מצליחים להגיע למקום הזה שלשניכם נעים ונוח בתוך הקשר בכוחות עצמכם ושיחות בינכם לא הצליחו להניב תועלת, אני מציעה לכם לגשת לאיש/אשת מקצוע ולנסות לפתור את הנושא ביחד. אני לא באמת חושבת שיש דרך "לגרום לו" לרצות פחות או יותר וזה גם לא תפקידנו לנסות לשנות אף אחד, גם לא בתוך קשר..., מה שחשוב הוא שתוכלו לכבד זה את הרצונות והצרכים זה של זו בתוך הקשר הזוגי שלכם, ללמוד לתקשר על כך באופן יעיל ומתוך האהבה שיש לכם זה כלפי זו ולהבין שאף אחד לא צריך לוותר על עצמו בשביל הצד השני. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

03/03/2020 | 21:18 | מאת: סובל

היי, ירדן. אני בן 33, רווק , וחווה התאוששות מפרידה קשה שהייתה לי לאחרונה. אני מנסה לחזור למעגל ההיכרויות, אבל אני מרגיש שאני לא מצליח למצוא מסגרת שמתאימה לי. אני אוהב לרקוד, אבל מרגיש שבמסגרת של ריקודים לטיניים אני לא ממש מצליח לפתח שיחה עם בחורה, אלא בעיקר רק לרקוד. אני מניח שהסיבה היא שאני הפסקתי להאמין שבחורה באמת תרצה להיות איתי, כי כל הזמן בנות מסרבות, מתנגדות, או שיש להן חבר, או שהן סתם מבוגרות ממני בכמה שנים, וכל פעם יש סיבה אחרת שלא מאפשרת לי לצאת לדייט. אני מאוד בררן, ולכן אני לא מצליח לצאת לדייט, או סתם לתקשר עם בחורה. אני בהתחלה גם נמשך לבחורה, אבל אז מהר מאוד אני נחסם ומתרחק ממנה כי אני מוצא בה משהו שלא מתאים לפנטזיה שלי. יש לי גם בעיה באתרי היכרויות, כי אני לא ממש מתחבר לקטע של משפטי פתיחה, וגם בנות כמעט ולא עונות שם מרוב המבחר שיש. אני אובד עצות.. לכן רציתי לשאול אותך היכן המקום הכי נוח לדעתך שבו אני יכול להתחיל להכיר מישהי? האם יש מסגרת כלשהי שהיית ממליצה לי, שאגיע לשם באופן קבוע מבלי שאתאכזב כל פעם מחדש? אודה לעזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה

הי, מה לגבי ערבי פנויים פנויות? טיולי פנויים פנויות? כדאי גם ליידע את הסביבה בעובדה שאתה פנוי ושתשמח לשידוכים. באופן כללי כל מקום יכול להיות מקום פוטנציאלי להיכרויות..גם המסיבות הלטיניות שהזכרת, בסוף הריקוד אפשר פשוט לגשת לאשה שמוצאת חן בעיניך ולומר לה "היי, שמי *** אני אשמח להכיר אותך , בא לך לתת לי את הטלפון שלך או שתרשמי את שלי?" וזהו. אין צורך לפתח שיחות מעבר לזה אם זה לא מתאים. אבל בכנות, אני חוששת שהבעיה היא קצת יותר מורכבת מחוסר במקומות להכיר נשים וניסחת אותה בעצמך בצורה טובה להפליא..זו הבררנות, הפסילה בגלל שדברים לא תואמים לפנטזיה..אלו הם נושאים גדולים שיכולים להרוס כל פוטנציאל לקשר משמעותי. אני מציעה לך בחום לטפל בכך ומומלץ שזה יעשה בתוך טיפול פרטני עם פסיכולוג/ית קליני/ית. עד שלא תפתור את הדפוסים המכשילים שלך, לא יעזרו אין ספור היכרויות מכיוון שזה לא יוכל להתקדם לשום מקום משמעותי... בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

07/03/2020 | 09:15 | מאת: סובל

היי, ירדן. תודה על ההתייחסות המפורטת. אני גם חושב שהבעיה שלי לא קשורה למסגרת, אלא יותר לבררנות. אני באמת מחפש את הבחורה שתתאים ממש לפנטזיה שלי, וברגע שזה לא קורה, אני מתרחק ממנה. אני כן הייתי בטיפול פרטני עם פסיכולוג, אבל לא הצלחתי באמת להסיר את הדפוסים המכשילים, ואת הסכמות שמקובעות אצלי במחשבה. הייתי רוצה לפחות להבין מדוע לא הצלחתי לפתור את הסכמות הללו, או לפחות להבין מדוע אני לא מצליח לקבל את הבעיה. לאחרונה הכרתי מישהי דרך האינטרנט, אמנם לא נפגשנו, אבל הרגשתי שנוצר בינינו קליק ממש חזק. ברגע שהיא סיפרה לי שיש לה לפעמים משיכה מינית גם לבחורה מסוימת שהיא מכירה, אז זה שוב הוריד לי ממנה, למרות שאני עדיין חושב שאני יכול לעבוד על הקטע הזה. לפעמים אני לא מבדיל האם הבעיה אצלי או שזה לגיטימי לא להתקדם בקשר עם מישהי שיש לה משיכה גם לבחורה מסוימת. בכללי, אני מרגיש שכל פעם יש משהו אחר שבולם אותי מלהמשיך להתקדם בקשר עם בחורה. בעיה נוספת שיש לי היא שאני נקשר מאוד מהר לבנות, זו יכולה להיות כל בחורה. לכן, אני נמנע מללכת לטיפול פרטני אצל פסיכולוגית, כי אני מפחד שאני איפתח איתה בטיפול, ואז אני עלול להיקשר אליה ואז להתאהב בה, ולכן לא אוכל להכיר באמת מישהי במקביל לטיפול. לכן עד כה הייתי הולך למטפל ממין זכר. מעניין אותי לדעת האם אני יכול להכיל את העובדה שבחורה נמשכת למישהי, והאם אני יכול ללכת לפסיכולוגית מבלי שזה יפריע לי להכיר בנות?

הי שוב, תראה, העניין הוא לא באמת האם תוכל להכיל את העובדה שמישהי נמשכת למישהי, אלא האם תצליח להכיל עובדות כלשהן שלא מסתדרות עם "הסכמות שלך" כפי שאתה בעצמך ניסחת את זה..והצרה היא שהן כנראה רבות. אני גם חושבת שעמוק מתחת לסכמות שלך מסתתרים פחדים גדולים...אבל זה כבר נושא לעיבוד בתוך טיפול. לגבי מין המטפל/ת. אתה מעלה שאלה שהתשובה עליה כנראה מורכבת, אבל מבלי להיכנס לכל המורכבויות שעולות מתוך השאלה שלך לאור איך שאתה מציג לי את עצמך,את הקושי שלך ואת הפחשש שלך, אני נוטה לייעץ לך לגשת למין שאיתו מרגיש לך כרגע יותר נוח, וזה אומר כנראה מטפלים גברים. לסיכום אני מציעה לך בחום לחזור לטיפול, לגשת למטפל מוסמך שיספק לך גם תמיכה בזמן החיפושים שלך. בנוסף חשוב לזכור שלפעמים טיפול ממשיך להדהד הרבה אחרי שמסתיים ויכול להיות שבפעם הקודמת שהיית בטיפול יכולת להגיע רק עד לנקודה מסוימת ובסבב הזה תהיה בשל לקבל יותר, ללמוד יותר ולהמשיך להתפתח מהנקודה שבה הפסקת. מאחלת לך הצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

12/03/2020 | 18:12 | מאת: סובל

היי, ירדן. אכן יש עובדות רבות שלא מסתדרות עם הסכמות שלי, וזה לא רק קשור לבחורה שנמשכת למישהי. זה יכול להיות בכל דבר. אני מרגיש שמתחת לכל הסכמות שלי מסתתרים לא רק פחדים גדולים, אלא גם רגשות נוספים המערבים בין השאר שנאה עצמית, רגשי נחיתות ועוד. אני כן מרגיש שדווקא אני כן רוצה לנסות בשלב זה לערוך פגישת היכרות עם מטפלת, כי אולי זה חלק מהבעיה שלי, ואני צריך ללמוד להתמודד עם זה. אני גם בטוח שעכשיו אני בשל לקבל יותר מאשר בסיבוב הקודם עם המטפל שהיה לי. אני מבין שגם אם אפגש עם מטפלת זה יהיה לא קל, אבל לפחות אדע שניסיתי ולמדתי מזה משהו. רציתי לשאול האם אני יכול ליצור איתך קשר טלפוני, על מנת שננסה לקבוע פגישה טיפולית אחת לפחות? אני גר באזור תל אביב. הקליניקה שלך בסביבה?

היי, כן אני במרכז, כמובן שמוזמן ליצור קשר טלפוני. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

18/02/2020 | 15:55 | מאת: מור

שלום, אני בזוגיות של 3 שנים און אנד אוף עם גבר שאני מגדירה כאהבת חיי (והוא אותי). אנחנו מאוד מאוד מאוהבים זה בזו, גם אחרי כמעט 4 שנים יחד, נמשכים מאוד זה לזו, יש לנו תקשורת טובה מאוד, חברות עמוקה, הרבה כבוד הדדי. נשמע על פניו מושלם. מלבד דבר אחד שמעכיר הכל. יש נושא אחד שאנחנו רבים עליו - וזה הנושא היחיד. והוא כל כך עמוק שנפרדנו כמה פעמים בגללו. שנינו כבר בקצה גבול היכולת שלנו להכיל, כל אחד מהכיוון שלו כבר עייף מלריב על העניין הזה, וכל פעם שהוא עולה - הדבר מסתיים כמעט בפיצוץ. יש לי חבר מאוד מאוד טוב, שהוא כמו בן משפחה. אותו חבר הוא גם אקס מהעבר הרחוק, היום אין שומדבר רומנטי ביננו כמובן, משני הצדדים - לא אני רואה אותו כך ולא הוא אותי. נטו חברות. אותו חבר יקר מאוד לליבי, הוא אדם טוב וחבר טוב שהיה לצידי בהרבה רגעים קשים וטובים כאחד. בן הזוג שלי לא מקבל בשום פנים את הקשר הזה, הוא מאוד לא מחבב את החבר הזה, בלשון המעטה, ומספיק שהוא רק שומע את השם שלו או רואה ששלח לי הודעה לצורך העניין - ומתפתח ריב. מצידי לאורך השנים לא התנהלתי לגמרי נכון בגישור בין שניהם - למעשה אהיה כנה ואגיד שנקטתי יותר בגישת הפרדת כוחות, לא דיברתי עם בן הזוג על החבר, ולהיפך. לא הפגשתי בינהם ולא ניסיתי לחמם היחסים, כיוון שבן זוגי הוא טיפוס מאוד חד וחותך ואם הוא מתקבע על איזו עמדה בנוגע לאישיות מסוימת, ספק אם ישנה את גישתו, אז ניסיתי כמה שפחות לייצר אינטרקציה סביב הנושא, ובעיקר הלכתי מסביב. בן הזוג חש שאני שמה את אותו חבר בעדיפות על פניו, למרות שבמציאות לא העדפתי אף פעם לדבר עם החבר/לפגוש אותו או כל פעולה אחרת שתעיד שהוא בראש סדר העדיפויות שלי, פשוט סירבתי לנתק את הקשר הזה שחשוב לי. היום אני יותר מנסה להתחשב ברגשותיו, אבל כל פעם שהנושא עולה (תמיד בעקבות שיחת טלפון שהתקבלה מאותו חבר או הודעה) זה מציף אצלו המון כעסים ומשאיר אותי מאוד חסרת סבלנות להתמודד עם הדבר. מה אפשר לעשות? מה נכון לעשות? האם לוותר על החברות? איך אני יכולה לפתור את הקונפליקט הבלתי נגמר הזה? זה הורס לנו את מערכת היחסים שלולא הנושא הזה הייתה יכולה להיות נפלאה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי מור, אם הדברים הם אכן בדיוק כפי שאת מתארת אז ישנו כאן ביטוי של חוסר כבוד כלפייך - כלפי צרכייך, רצונותיך, חייך שקדמו לו וכו'. יחד עם זאת אני לוקחת בחשבון שישנם שני צדדים לסיפור הזה ואולי מה שהוא רואה משם את לא רואה ממקומך..אולי...בטח לא אני מכאן :) הייתי מציעה לשניכם לגשת לכמה פגישות של ייעוץ זוגי, שיסייעו לכם בתקווה גם לפתור את הסוגיה הזו אך חשוב מכך, להבין מה רוחש שם מתחת לפני השטח ששניכם לא מצליחים לזהות. אני מאמינה שבטיפול שמקובל על שניכם, תוכלו ללמוד הרבה על הזוגיות שלכם. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

06/01/2020 | 03:41 | מאת: חני

שלום, אני בת 30, ב-10 השנים האחרונות חוויתי 4 מערכות יחסים רציניות. כרגע נמצאת ברביעית כשנה וחצי. מערכת היחסים עם בן הזוג הנוכחי מאד בריאה, אנחנו קרובים, פתוחים ומשתפים בהכל. שמתי לב שבכל מערכות היחסים עד עכשיו, דעך החשק המיני לאחר כחודש-חודשיים בצורה כמעט טוטאלית. בנוסף יש דעיכה של החשק המיני שלי באופן כללי - פנטזיות ואוננות. רק בקשר האחרון באמת הבנתי שיש בעיה שחוזרת על עצמה במערכות היחסים, ומיד כשהקשר נגמר, החשק והפנטזיות חוזרות מהר מאוד, והכל נדלק מהתחלה. הלכתי עם בן הזוג הנוכחי למספר פגישות אצל סקסולוגית שנתנה לנו תרגולי מגע שלא עוזרים עד כה. בנוסף שוחחנו על הנושא אחד עם השניה, אך עדיין לא הצלחנו להתקדם בנושא. בכל 10 השנים האלו היו לי יזיזים וסקס מזדמן בתקופות שהייתי רווקה, אך במצבים האלו לא הרגשתי חוסר חשק מיני. לא מדובר בשחיקה ובחוסר חשק אחרי הרבה זמן בתוך מערכת יחסים, אלא במעבר חד שקורה כמעט בתחילת הקשר. מעניין אותי להבין למה זה קורה ואיך אפשר לשפר את זה, תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי חני, אם את ושכנתך מתחתייך חוולקות את אותה זהות :) אז בהחלט ייתכן שחוסר החשק המיני מגיע ביחד עם הספקות הגדולים שמתחילים לכרסם בך פחות או יותר בשלב זה בו את נמצאת. אני חושבת שאותם ספקות מגיעים מתוך חרדה עמוקה - אולי לפספס, אולי מעשיית ההחלטה הלא נכונה, הבחירה הלא נכונה, וחרדה כמו חרדה - בהחלט עשויה לכבות כל חשק וגם חשק מיני. נסי לשתף את היועצת המינית בכיוון הזה ולפתח את הרעיון הזה קצת יותר על אף שבעיני טיפול פרטני עשוי להיות מקום מתאים יותר עבורך לחשוב על הנושא הזה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

06/01/2020 | 03:40 | מאת: טל

שלום, אני בת 28, היו לי עד עכשיו בערך 3 מערכות יחסים משמעותיות אבל חוץ מהראשונה שהייתה בגיל 17 לא הרגשתי שאני מאוהבת או רגשות אהבה חזקים. גם שם בדיעבד אני לא בטוחה שהייתי מאוהב בו אלא יותר מאוהב בכל העולם שלי שהשתנה בעקבות הקשר הזה. כרגע אני במערכת יחסים שנמשכת שנה וחצי עם בחור שאני כן אוהבת וכן רואה עתיד אבל גם פה אני לא מרגישה אהבה חזקה כמו שאני חושבת שבמצב תקין הייתי צריכה להרגיש. אנחנו מדברים על זה והוא מרגיש אותו דבר אבל בגלל שזה חוזר אצלי כבר המון שנים ובכל מערכת יחסים שהיתה עד עכשיו הגעתי למסקנה שאולי יש אנשים שמתאהבים מהר ובקלות יותר ויש אנשים שלא. עם זאת, זה לא מסתדר לי באמת בראש ואני חוששת שאני מפספסת משהו. אשמח אם תוכלו לעזור לי להבהיר את העניינים. יכול להיות שיש לי איזה חסם? תודה רבה

הי טל, אני מציעה לך לא להתעסק במה אמור להיות..אף אחד לא באמת יודע איך אמורים הדברים להיות להראות או להחוות..נסי להתרכז בעצמך ובמה את חווה. אם מה שאת חווה הוא חיובי, אז זה נהדר ואני מציעה לך לנסות ולהנות מהחיובי הזה, גם אם זה מצריך ממך מאמץ להסית את מחשבותייך ממה שאין שם אל עבר מה שיש שם ושהוא טוב. אם משהו יאותת לך בצורה חזקה שלא טוב לך, בהווה, ולא איפשהו בראש שלך, אז כבר תחשבי מה לעשות. כרגע זה נשמע שאת במסלול חיובי מאוד ואני מקווה שהוא ימשך עבורך ושאת תצליחי להמשיך ללכת בו בביטחון ובצלילות. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

31/07/2019 | 20:14 | מאת: סיוון

שלום לפורום, אני גרושה, יוצאת לדייטים וברובם הגברים רוצים מגע מתחילת ההכרות. לי זה לא נח בכלל. אני זקוקה לקשר רגשי עמוק לפני שמגיע שלב המיניות. אני רוצה להכיר את הגבר לפתח תחושת אמון ובטחון בו ובקשר, ובקצב שלי. בפועל נוצר פער בקצב של שנינו ומתח שיוצר תחושה לא נעימה. אני מרגישה תסכול מצורת ההכרות של הדייטים שלא מאפשרת הכרות טבעית והדרגתית. אני חושבת להפסיק עם אתרי ההכרויות. אודה על עצתך לגבי מה שכתבתי. סיוון

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך סיוון, אני מאוד מבינה לליבך וחושבת שנשים וגברים לא מעטים יוכלו להזדהו איתך. אני גם לא חושבת שצורת ההיכרות הראשונית באמת משנה (דרך שידוך, פגישה אקראית או דרך האתרים השונים) מה שחשוב הוא שאת תוכלי להרגיש בבירור שצרכייך והעדפותייך הם לגיטימיים, ושתצליחי להרגיש מספיק בנוח להבהיר אותם בדומה לאופן בו הבהרת אותם כאן בפורום. לאחר שכך סביר שיהיו כאלה שזה לא יתאים להם, ואני בטוחה שיהיו כאלה שכן. אלה שזה לא יתאים להם - כנראה לא מתאימים לך, ולכן זה לא באמת משנה. להיפך, את יכולה לראות בזה סנן מוקדם יעיל ואפקטיבי. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

28/04/2019 | 20:53 | מאת: מושון

שלום אני בן 38..ואני לא יודע איך מדברים עם בחורות פשוט אין לי גישה ..יכול שזה קצת ביישנות או חוסר ביטחון..ממש מדוכא מהמצב ..וזה לא משתפר עם השנים..הייתי בכול מיני סדנאות למודעות עצמית וnlp לא כול כך עוזר ..יש לך המלצה על דרך אחרת

לקריאה נוספת והעמקה

הי, אני מציעה שתבחן את הדברים בטיפול פרטני ורצוי עם מטפל/ת מוסמך- אחד על אחד מרגיש קצת אחרת מאשר סדנה בה משתתפים הרבה מול מנחה יחיד. טיפוטל פרטני יאפשר לך לבחון את הדברים באופן יותר מעמיק ואישי. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

13/04/2019 | 01:12 | מאת: דניאלה

שלום אני יוצאת עם גרוש + בן 45 כחודש ימים. , אני מרגישה שנעים ביחד בסך הכל ויחד עם זאת אני לא בטוחה שהקשר הזה טוב עבורו/מתאים לו. לא ברור לי אם זה נובע מתוך אישיותו וחוויותיו או קשור לקשר שלנו. האם זה נכון להעלות את הנושא כבר בשלב זה? האם לדעתך יש להעלות כל נושא שמפריע כבר לאחר כחודש או להמתין ? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי דניאלה, את אומרת שהקשר נעים אבל שאת חושבת שהוא לא מתאים עבורו. אשמח אם תכתבי על סמך מה את מסיקה את המסקנה הזו? שחר

15/04/2019 | 07:09 | מאת: דניאלה

הי ירדן הסקתי על סמך התנהגויות שלא היו מובנות לי. למשל, ציפיתי שיזום יותר מפגשים (בכל עת שהוא לא עסוק במשהו אחר), מצאתי את עצמי זו שכל הזמן יוזמת ושואלת על המפגש הבא או מה עושים בסופש הפנוי הבא.... שוחחתי איתו, והבנתי שהוא טיפוס זהיר ומתנהל באיטיות בתחילת הקשר... וזה מאוד מתאים ומסביר התנהגויות נוספות כמו חוסר היכולת שלו להביע רגש במילים, רגש פשוט כמו געגוע .... לי אין בעיה להביע רגש, ואני יחסית פתוחה ומודעת.. זה קצת קשה לי שאנחנו לא באותו שלב . אני מבינה שעלי להיות סבלנית לתהליך שבו הוא יבטח יותר ואז ירגיש בטוח יותר להביע . אשמח לשמוע המלצותייך :) תודה

23/03/2019 | 15:53 | מאת: שירי

הי אני בת 46, רווקה. התחלתי לצאת עם בחור בן 51 ג+2. מדובר בבחור טוב, שמעוניין בקשר רציני כמוני, הוא נראה טוב (תנועות גופו לעיתים מעט כבדות וקצת קשה לי עם זה) ומבחינת משיכה פיזית היא קיימת אצל שנינו. (שנינו לא מעוניניים בהבאת ילדים). בחור עם גישה מאוד חיובית לחיים, נחמד לי במחיצתו אך אני מרגישה שהקשר קצת משעמם אותי... הוא מופנם, מתקשה לדבר לעומק ולתאר רגשות וכו', מאידך לתפיסתו צריך וחשוב לדבר על הכל והוא פתוח לשמוע את מחשבותיי ודעותי. אני מבינה שמדובר בקשר של כשבועיים וחצי ויתכן שבהמשך דברים ישתנו, אך כרגע זה מרגיש משעמם.. אני לא מצליחה ל"קלף" שכבה כדי לקדם את הקשר . אני מנסה לשאול כל מיני דברים בעדינות, לשאול על קושי מסויים שאני מבינה בין ההשורות מחשבה, רגש, מה היית רוצה וכו' אבל התשובות כלליות. ולעיתים מתקשה להשיב. אני מספרת על עצמי דברים, מספרת על התלבטות או קושי , הוא אמפתי אך זה מרגיש שיח כללי כזה. מדובר בבחור אינטלגנטי ועם ידע עולם טוב. האם יש משהו שעלי לעשות מלבד להיות סבלנית ולהמשיך לבדוק את הקשר ?

הי שירי, נדמה לי שהתיחסתי בעבר לשאלתך שעולה מחדש בכל פעם שמתחיל קשר חדש. את יודעת איך אומרים, אם זה חוזר זה כנראה דפוס ואם זה דפוס, כדאי לפתור אותו..בהחלט כדאי לבחון את הדברים יותר לעומק, אולי בטיפול? מה דעתך? בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

מעיק לי שיש לי חרדה ממחוייבות מעיק לי שאני חש ורואה בנישואים עול ופגיעה בחופש ובמרחב האישי ובנוחות. ומאידך אני כן זקוק לביחד לחום לאהבה ( במינון שלי ) ומעדיף חיי מין טובים ומשתבחים עם פרטנרית קבועה( מה שכן קורה ) מאשר מין שטחי מזדמן

לקריאה נוספת והעמקה

הי עידן, עכשיו אתה מדבר...אתה מרגיש שאתה -חרד - ממשהו, וכשישנה בעיית חרדה כמובן שכדאי לטפל בה. אתה גם ער ל"הפסדים" שנובעים ממצבך ואני בהחלט מבינה לליבך ומסכימה איתך. אז להגדיר את המצב כנובע מחרדה זה שונה מאוד מלהגדיר את מצבך כנובע מתפיסת עולם. החרדה שלך היא ממחויבות כפי שאתה אומר או אולי מאינטימיות וחשוב מאוד שתוכל לברר את זה לעומק ולנסות לראות באיזה אופן אתה יכול "לפתור" את זה. טיפול פסיכולוגי הוא מקום טוב לעשות את זה ואני מאמינה שזה יוכל מאוד לסייע לך. אני מאחלת לך הצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

10/02/2019 | 20:52 | מאת: לאמשנה

כאשר אני מבלה עם הגברת שלי (חדר רומנטי, אנו נשואים לאחרים) המון פעמים אני פשוט נרדם מחובק איתה. לא שזה מפריע, זה אפילו נחמד. אבל מוזר לי. זו לא עייפות, מאחר ואני ישן היטב בלילה זה לא אחרי ש"גמרתי" אלא לפעמים בלי שעשינו בכלל סקס זה כנראה משהו פסיכולוגי. אפשר הסבר למה זה קורה לי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני חושבת שהדבר שכולנו רוצים אולי יותר מכל - וזו לא קלישאה, זה חום ואהבה...זה הכל, אין יותר פשוט ומופלא מזה. אל תחפש את התשובה במקומות מתוחכמים מידי או בחסכים או בקשיים...מה שאתה מתאר הוא צורך ראשוני, טבעי ואפילו קיומי וכשאנו פוגשים במענה לו ויכולים להתמסר לו, אנחנו מתמלאים שלווה ותחושת הרפייה וזה ככל הנראה מה שאתה חווה. תמשיך להנות מזה. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום ירדן אחדד את פנייתי גיל 38 אני נרתע ממחוייבות זה קורה לי עם כל בת זוג הצורך שלי בביחד במערכת יחסים הוא תמיד הרבה יותר נמוך מהצורך של הפרטנרית אני זקוק להרבה ספייס מרגיש לי שזה עול ומעמסה מגורים משותפים ונישואין ( אחרי תקופת מה הן תמיד לוחצות לזה ) אני אוהב לבוא כשמתאים לי לצאת לבילוי לעשות סקס ולהיות ביחד במינון שלי המחוייבות הזו של לגור יחד בברית נישואין וחיים יחד 24/7 עד יום מותינו מרגיש לי פגיעה בחופש וכלא מרצון אשמח לקרוא את דעתך / עצתך בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי עידן, אני לפעמים מפנה ל"חידוד" השאלה כי זה יכול למקד את הנשאל אבל גם את השואל. אז אני למעשה עדיין "לא מבינה" את שאלתך...היכן המצוקה? הרי אורח חייך הוא בחירה שלך ואם אלו הן התחושות והתפיסות שלך, וככה טוב ונוח לך, היכן הבעיה? במיוחד אם אתה ברור עם הזולת ועם עצמך (והוגן) כבר מלכתחילה כלומר מבהיר מראש שרצונך לא בקשר רציני ומחייב (ואולי על זה תצטרך להקפיד יותר). הנקודה שלי היא שאם אינך חש במצוקה אז אני לא חושבת שבאמת אפשר להגדיר את מצבך כמצב בעייתי, את זה בעיני רק אתה רשאי להגדיר (למרות הדודות שבוודאי מציקות קצת:) ואני לא רואה כל רמז לתפיסה שלך את מצבך ככזה, נהפוכו. אתה מוזמן לחזור ולהגיב. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

07/02/2019 | 16:23 | מאת: עידן

אני בקשר עם בחורה כשנה ומאז תחילת הכירותינו יש לנו משיכה הדדית אדירה וסקס מדהים מעבר לכך היא מביעה רצון ונכונות לקדם את הקשר למגורים משותפים ולמיסוד . ואני נרתע מכך מפני שלגביי מעבר לסקס איתה איני מוצא בה כל עניין ומחוץ למיטה אין לי כלל רצון וחשק להיות בקרבתה

הי עידן, לא ברורה שאלתך, אתה מוזמן לחדד אותה. בנתיים ראה תשובתי לעמי, שאלה אחת מתחתיך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

04/02/2019 | 23:54 | מאת: עמי

שלום רב נקלעתי למערכת קשר זוגי עם בחורה שסובלת מהפרעת אישיות ושינויי מצבי רוח תקופה ארוכה אני מנסה לסיים איתה את הקשר ופשוט לא מצליח והיא בכלל לוחצת על חתונה ובטוחה שנגור יחד ונתחתן ולי כבר מאוד קשה איתה מבחינה נפשית לא יודע איך להיפרד ממנה אני כל עולמה והיא מאוד תלויה בי רגשית אני במבוך נוראי

לקריאה נוספת והעמקה

הי עמי, אם אתה לא מצליח לסיים את הקשר, אז אני מציעה לך לחפש מה בך - ולא בה, מקשה עלייך. אולי זה קושי לומר לא ולפגוע בכך, אולי קיימת בכל זאת איזו אמביוולנציה לגבי סיום הקשר- רווח שאינך מוכן לוותר עליו או דינמיקה אחרת בינכם שמקשה עליך. המשימה שלך היא לזהות מה חוסם אותך - מבחינתך-ולנסות לפתור את זה (כי הרי גם אם המטרה היא לכאורה לא לפגוע בה, בכך שאינך כן איתה, אתה רק פוגע בה יותר). יתר על כן זה נראה שכרגע לא רק שאינך מסיים את הקשר אלא ממשיך להזין אותה באשליות..במודע או שלא. לפעמים לוקח זמן לזהות את הגורם הפנימי שחוסם שיכול להיות מאוד מתעתע, עמוק ונסתר מן העין או לחילופין איזה רווח כזה או אחר שתצטרך להשלים עם הוויתור עליו. תמיד פתוחה בפנייך האפשרות לחשוב על כך ביחד עם איש מקצוע. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

21/10/2018 | 00:03 | מאת: נועם

אשתדל לתמצת אני בן 27 סטודנט חוויתי משברים בבית בילדות שהובילו לסכמת תלות וכישלון לפי הפסיכולוגית שאני אצלה כעת..הקטע שזוגיות היה לי בגיל 20 בחורות נמשכו אלי בגילאי 19-22....בשנתיים האחרונות יצאתי ל25 דייטים כושלים וגם מצאתי את עצמי רודף אחר בחורות...אז ניגשתי לטיפול פסיכולוגי כי שמעתי הרבה הביטחון העצמישלך נמוך!!...בטיפול אני עובד על הבנת הערך של עצמי ...הבנה שכולם עושים טעויות וזה בסדר..כי לפני זה היה סוף העולם בשבילי..ועל זה שמישהי שתרצה אותי פשוט תרצה אותי כמו שאני הביטחון העצמי שלי אמור לנבוע משקט נפשי וקבלה שלמה של עצמי...הקטע אבל כאשר רוב הבחורות אמרו לי שהן מחפשות יותר כריזמה ויותר חיים(אני טיפוס די ביתי חשבון אינסטגרם קטן ולא מפוצץ אף פעם לא הייתי בדרום אמריקה)..עלי להודות שאין לי כריזמה בכמויות וגם אם אעבור 200 טיפולים לא חושב שזה יהיה ב״דם״ שלי כי אני מטבעי יותר סגור.....האם אוכל למצוא ככה מישהי האם כיוון הטיפול נכון לפי דעתך?אני מתחיל להתייאש שו כמות די גדולה של בחורות אני מאוד רוצה זוגיות

לקריאה נוספת והעמקה

הי נועם, זה נשמע שהכיוון הטיפולי מתאים...זה פשוט לוקח זמן לפעמים. אני בהחלט מעודדת אותך להעלות את הלבטים שלך מול המטפלת שלך. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

04/10/2018 | 10:16 | מאת: דינה

שלום אני בת 37 כמה שנים רוצה בזוגיות ועובדת על הנושא ללא הצלחה עדייןואחרי כמה שנים בטיפול, הכרתי בחור בן 47 גרוש עם שני ילדים בני 18 ,10 (עם האמא) היה לנו דייט אחד התרשמתי לטובה והייתי מעוניינת להמשיך והוא נשמע מאד מעוניין מצידו.אבל אני מסתובבת עם תחושה שאני הולכת להתפשר בגדול בגלל הרצון למצוא בחור בגילי כמעט ..רווק.. איך מקבלים החלטה נכונה !

לקריאה נוספת והעמקה

הי דינה, אני מציעה לך לקרוא את התשובות שכבר ניתנו בפורום הזה. אני חושבת שרובן יכולות מאוד לסייע לך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

הי דינה, אני מקווה שקראת קצת את התשובות ושקיבלת כמה נקודות מבט שאולי סייעו במשהו.. אני רוצה להוסיף שנושאים שקשורים ליכולת לתת אמון, לסמוך, להיסמך, להתמסר, להתפשר,לוותר על פנטזיות והנכונות לחיות בכאן ועכשיו עם מה שיש וקיים עבורי - הם נושאים חשובים שצריכים לעבור עיבוד ועוד עיבוד ועוד עיבוד..קצת כמו שריר שנתפס בגוף. אם המסאג'יסט רק יסמן לך אותו עם האצבע, ולא יעסה אותו שוב ושוב ושוב, ובעצם כמה שצריך כדי לשחרר אותו, השריר לא ישתחרר... אני יכולה לומר לך שאם יש אהבה וחיבור, גיל וגם ילדים (ועוד גדולים) לא יהוו שום מכשול, אבל אני מנחשת שאת שוב ושוב נופלת בדיוק במקומות האלה ולכן אני מציעה לך לא לוותר על טיפול עצמי. ובכל זאת, קחי סיכון, בידקי את הקשר עד הסוף. תני לזה סיכוי..אין לך באמת מה להפסיד. אף אחד לא מבטיח שתתפסי את הציפור שיושבת על העץ.. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

24/10/2018 | 19:59 | מאת: דינה

תודה רבה לך !

02/10/2018 | 16:42 | מאת: גבי

שלום, לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהי שעובדת כאחות בית חולים - מיון ילדים. ברצוני לדעת האם התנשקות איתה חושפת אותי לסיכונים הנובעים מהידבקות במחלות אליהן היא נחשפת במסגרת עבודתה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי גבי, אני לא מומחית בזיהומולוגיה, מציעה שתפני את שאלתך לרופא המתמחה בתחום. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

26/09/2018 | 20:42 | מאת: ליהי

שלום ירדן אני נמצאת בטיפול הרבה שנים אצל פסיכולוגית קלינית. בשלוש השנים האחרונות התדירות היא פעם בחודש לאור קושי כלכלי. הטיפול היה טוב לאורך השנים, עזר לי לקדם את עצמי, להתפתח ולפתח מודעות. בשלוש השנים האחרונות עלה נושא הזוגיות בצורה יותר ממוקדת (לפני כן חוויתי משבר, נושא הזוגיות לכאורה לא הטריד אותי), ומאז אני מחפשת זוגיות ללא הצלחה. במהלך השלוש שנים אני מבינה יותר, למדתי על עצמי בהקשר זוגי מתוך קשרים קצרים שהיו אך אני לא מצליחה לייצר זוגיות מעל חודש וחצי-חודשיים (וגם זה היה רק פעם אחת). נפגשת עם בחורים (לרוב גרושים עם ילדים לאור גילי 44), או שאני לא מוצאת חן בעיניהם והם "נעלמים" או מודיעים שלא מתאים או שהם לא מתאימים לי לרוב בגלל שהם רוצים משהו מיני, או שאין שום חיבור בין ערכים וכו'. אני לא בררנית, לא פוסלת מהר, חשוב לי בעיקר מישהו נעים, עם ערכים טובים שיהיה לי נעים איתו . אני מתוסכלת מאוד, מרגישה שהטיפול לא מסייע בתחום הזה, המטפלת לא "מחדשת" לי כבר, אני מרגישה שאין לה מה להגיד והיא יותר מקשיבה ומנסה לחדד דברים אך בפועל מצבי לא משתנה ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשנותו. זה משפיע עלי מאוד, אני מרגישה כאבים בגוף, מדוכדכת ומתקשה להנות משינוי שעשיתי לאחרונה שאפשר להגיד שהגשמתי חלום .... כל מה שאני רוצה זה בן זוג שרוצה קשר טוב, קשר של ביחד, ארוך טווח (להזדקן ביחד). אני שוקלת לעבור למטפלת אחרת לפגישות ממוקדות בניסיון להבין את הקושי (האם זה רק עניין של מזל ? ) אני מניחה שלעבור לפסיכולוגית קלינית אחרת זה לא יעיל כל כך... (למרות ששינוי זוית ראיה יכול להוסיף) ותוהה אם זה בכלל יכול לתרום משהו וכן לאיזה מטפלת עלי לפנות ? סקסולוגית? אני מנסה להבין אם אני עושה משהו לא נכון, בשיחות עם המטפלת אני לא מרגישה שזה קשור אלי בשלב הזה, כמה נושאים שהקשו טופלו ואני היום במקום אחר לגמרי. אז איך זה שאני ממשיכה להיות לבד? תודה רבה על הסיוע !

לקריאה נוספת והעמקה

הי ליהי, אשמח לשתף אותך במחשבותיי אבל לפני כן הייתי שמחה אם היית משתפת את מדוע לדעתך הקשרים לא מצליחים להחזיק מעמד יותר מחודש וחצי או יותר נכון מה החלק שלך שם ואם לדעתך יש בכלל כזה. הייתי שמחה לדעת גם מדוע לדעת המטפלת שלך זה קורה והאם אתן תמימות דעים בנושא. ירדן

29/09/2018 | 00:20 | מאת: ליהי

הי ירדן תודה על תשובתך, ובעיקר על שאלתך שגרמה לי לנסות להגדיר .. אני מחפשת קשר לטווח ארוך, בגילי אינני מעוניינת בילדים, פונה ומשיבה לגרושים + . חשוב לי בחור עם השכלה מסויימת. לא חייב תואר למרות שאני מודה שהייתי מעדיפה , חשוב לי מאוד ערכים טובים ומראה שיהיה לי נעים יחד עם זאת משתדלת לא לפסול על מראה מכיוון שאישיות כובשת הופכת את המראה לטוב... :) . אני פתוחה לתת הזדמנויות גם למראה קצת שונה ממה שאני מעדיפה וגם לסגנון שונה כל עוד הערכים טובים ומכבדים את הזולת. מאוד מוכנה להשקיע בבניית זוגיות, מבינה שזהו תהליך . בניסיון לענות לשאלתך החשובה, אני מנסה לחשוב מה הסיבות "שנפסלתי" או פסלתי. קצת קשה לציין מכיוון שיש דייטים ששנינו מרגישים שאין חיבור ואז מסיימים את הדייט ואין המשכיות. לעיתים אני מנסה לתת הזדמנות מתוך הבנה שדייט אחד או שניים לא מספיקים, בד"כ, דייט שלישי וזה מסתיים מצידו או מצד שנינו... היו מקרים שהרגשתי או שיערתי שהבחור מפרש את דברי מתוך חוויותיו ואכזבותיו בעבר, ומסיק מסקנות לא נכונות. במקרה אחד התעקשתי לברר מדוע לאחר שיחה טובה שהבחור ציין בסופה שהיה לו מאוד כיף ומעניין הוא לא מתקשר לקבוע דייט.. ולאחר שיחה ארוכה שיזמתי בניסיון לברר הבחור הודה שאולי טעה וביקש להיפגש, התלהב ושמח שנפגשנו, הקשר הסתיים לאחר3 פגישות ,מניחה שבעיקר בגלל הפסקה הבאה שלי.... בכל מקרה זה לא התאים כי חשוב היה לו משהו שאני ציינתי שבשלב זה אינני מוכנה ואולי בהמשך. אני מבינה בדיעבד שהיו דייטים שאני שדרתי מרחק מסויים מבחינת מגע (לא אפרט מכיוון שזה אישי מידי לפורום.. אך אוכל לציין שעברתי תהליך ושיחררתי את הנושא בטיפול). המטפלת כיום לא מעלה השערות לסיבות. ולכן אני מרגישה שהטיפול איתה אולי מוצה... מרגישה שפונים אלי בחורים שממש לא מתאימים לי, ומי שמרגיש לי כפוטנציאל מסויים לא מגיב לי... בחורים מתכתבים איתי דרך אפליקציה, מבקשים ומקבלים טלפון, אך נעלמים לפעמים... לפעמים מתחילים התכתבות ואז נעלמים . ההתכתבות היא כללית, תחומי עיסוק, פנאי וכו'. על פניו ללא סיבה לפסול.. אני לא מצליחה כיום להבין באמת מה החלק שלי, ולכן אני מתוסכלת מאוד ותוהה כמה "המזל" אשם ... לפעמים מרגישה שבחורים גרושים עם ילדים לא באמת מעוניינים בביחד, אלא מעדיפים קשר מיני מזדמן או משהו כזה. יצאתי עם בחור נחמד שלאחר כמה שבועות הבנתי שהוא לא באמת רוצה זוגיות.. ציין שקשה לו להיפגש כמה פעמים בשבוע, זה אינטנסיבי לו.. נפגשנו פעמיים שלוש בשבוע, הוא גר ממש קרוב אלי וזה היה בסדר גמור מבחינתי שיצא עם חברים לאורך השבוע (אין לו ילדים). לא היו לו שאיפות לזוגיות אמיתית לפי שיחות איתו. מנסה להבין אם אני מפספסת משהו. מערכת היחסים שלי עם כמה חברות קרובות היא פתוחה, אנו משקפות אחת לשנייה, וגם הן לא מציינות סיבה , ואני משתפת בפתיחות בקשרים שהיו... אני נראית בסדר, אסתטית נקייה מטופחת. משכילה יחסית, עם מודעות ואינטלגנציה רגשית, לא מפונקת (אך יודעת לפנק ולדאוג ולהכיל), עצמאית , אמפתית, ראש פתוח, משתדלת להיות גמישה ולא מקובעת... הרבה ממה שצריך לקשר טוב :) ? אשמח מאוד לשמוע את דעתך. תודה רבה.

הי ליהי, זה נשמע שבהחלט יש לך הרבה לתת ובעיקר הרבה רצון לתת וגם לקבל...כמו שצריך. לתחושתי, ובהחלט ייתכן שאני טועה, קשה לך לתת לקשר להרקם ולהיבנות בזמן שלו ובאופן אורגאני מבלי לבדוק אותו, למדוד אותו, לנתח אותו לדבר אותו, לוודא אותו..וכל זאת בשלבים ראשוניים. אם אינך רוצה ילדים, אז גם הזמן אינו כובל אותך, ולכן את יכולה להרשות לעצמך להרפות, להרגע ופשוט להנות מהיכרויות חדשות...אבל..וזה הקאץ', לחלקנו זה מאוד קשה וחלקנו אפילו לא יודעים שאנחנו לא מאפשרים את זה..אני מבינה שאת רוצה קשר ארוך טווח ומחייב, ובטח רוצה גם לוודא שהרצון הוא הדדי, אבל חשוב שתוכלי למצוא דרך לשאת את הצרכים שלך ולמצוא דרכים להרגיע את החרדות שקשורות בנושאים האלה (לנשום, לדבר אותם עם המטפלת שלך, לעשות יוגה, ספורט) מבלי למהר לחפש ולמצוא תשובות או הרגעה בצד השני כבר בתחילת הקשר. ייתכן מאוד שאני טועה, ואני בטוחה שישנן גם סיבות אחרות בגללן קשרים לא ממשיכים אבל אני מתייחסת כרגע רק למה שקשור בך. אם אני טועה את יכולה פשוט לקבל את תשובתי כעוד נקודת מבט לחשוב עליה, זה אף פעם לא מזיק :) אני בכל מקרה בהחלט ממליצה לך להמשיך ולבחון את הדברים בינך לבינך. את יכולה למשל להגדיר ביחד עם המטפלת שלך תקופה שבה תחזרו למפגשים אינטנסיביים ותתמקדו בנושא הזה, ואת יכולה גם לפנות לסקסולוגית שהיא גם פסיכותרפיסטית. כך או כך ליהי יקרה, אני מאחלת לך המון הצלחה מכל הלב! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

30/09/2018 | 01:11 | מאת: ליהי

"קראת" אותי נכון ירדן.... תודה רבה . זו הסיבה שאני לא יכולה להביא את עצמי לקשר מיני ולתת לזה הזדמנות. אני מתלבטת עם עצמי זמן רב עד כמה עלי להכריח את עצמי ולנסות קשר מיני תוך התעלמות מכל המחשבות והניתוחים על איך קשר זוגי צריך להיות/להתחיל. ממש ממש קשה לי. אני זקוקה לקשר אמיתי, זקוקה לביחד , לחבר אמיתי.. מתקשה "לשחרר" את הגוף אם אני לא מרגישה קשר חברי, אמיתי . האם את חושבת שעלי "להכריח" את עצמי לנסות קשר מיני ? האם זו הדרך להרפות אולי? תודה :)

הי ליהי, התשובה שלי היא בהחלט לא. העבודה שלך צריכה להתמקד בקושי שלך לסמוך, לתת אמון, ובאיך ללמוד לוותר על פנטזיות כמו גם חוקים וכללים שהפנמת בנוגע לאיך שקשר אמור להראות ולהתנהל (כדי שאת תוכלי להרגיש באמת משוחררת). אי אפשר להתחיל מהסוף להתחלה... כמו שאמרתי, חשוב שתמשיכי את העבודה העצמית. בהצלחה וחג שמח! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

08/05/2018 | 19:33 | מאת: אנונימית

אני בזוגיות חצי שנה אני גרה עם בן זוגי,בתחילת הקשר הוא גילה שהיה לי סטוץ חד פעמי עם חבר של אח שלו ועוד שניה נפרדנו,עכשיו גיליתי שיש לחברים טובים שלו דרך הפייסבוק בחברים המשותפים עוד שני בחורים שהיה לי איתם סטוץ בעבר ..הוא לא מכיר אותם אישית .. אני מפחדת שאותם בחורים יספרו שהם היו איתי או דרך החברים שלו או יפנו אליו אישית.. אני לא ישנה טוב בלילה יש לי חלומות על פרידה ואני כל היום עייפה ובלי מצב רוח מה אני יכולה לעשות? אני אוהבת אותו ולא רוצה שיפגע חשבתי לחסום אותם אצלו בפייסבוק כדי שלא יוכלו ליצור איתו קשר מה אתה אומר? אין לי פתרונות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימית, רק הבהרה לפני שאתייחס, הסטוצים עם שני הבחורים האלה התרחשו גם כן בזמן היחסים עם בן זוגך הנוכחי? שחר

שוב שלום אנונימית, לא ענית על שאלתי אז אני רק יכול להניח שהתכוונת לסטוצים שקרו לפני שהיכרת את בן זוגך הנוכחי. על סמך זה אני עונה לך. מתוך דבריך אני מבין שחלק לא מבוטל ממשאביך מוקדש לפעולות הסתרה כאלה או אחרות מפני בן זוגך. אני יכול רק להניח שבבסיס זה עומדת אמונה נסתרת שאם יכיר אותך ואת עברך, לא ירצה להמשיך את הקשר. לכן אני בהחלט יכול להבין את החרדה שלך מכך. כמו כן הפחד הולך וגדל כשאת מבינה שאינך יכולה לשלוט בכל מה שהיית רוצה ושמידע לגביך עלול למצוא את דרכו אל בן זוגך. ולמרות כל זה אני רוצה להזכיר לך שהדבר החשוב ביותר כרגע הוא להמשיך ולבסס את הזוגיות הזו ולזכור שבזוגיות אוהבת אנחנו אמורים ללמוד להכיר ולקבל את בני ובנות זוגנו כפי שהם. לכן עצתי אלייך היא לקחת את השליטה על המידע לגבי עצמך ודווקא כן לחלוק אותו עם בן זוגך. תוכלי לעשות זאת באופן ובקצב שמתאים לך ובעיקר בצורה שבונה את הקשר ולאו דוקא מחבלת בו. מאחל הצלחה ושולח עידוד ואומץ! שחר ברשף קליניקה לטיפול וייעוץ ילדים ומבוגרים 0545483333

05/05/2018 | 20:09 | מאת: דנה

שלום רב במקרה גיליתי שלבעלי קשר צאט בעל אופי רומנטי עם אשה בצרפת אותה טרם פגש.בעלי מספר לה על כל הקורה איתו בארץ ואף שולח לה תמונות שלו מבלי כך הבנתי שהוא ראה אותה בתמונה עד כה.אותה אשה עד עתה נמנעה מלשגר את תמונתה.הקשר מכיוון בעלי לדעתי תלותי ומילות האהבה המוחלפות בינו לבין אותה אשה רבות.לאחרונה גם ביקשה אותה אשה תמיכה כספית אבל לשמחתי בעלי נמנע בשלב זה להענות לבקשה .בכל זאת הקשר נמשך והוא מתקיים כל שעות היום ועד השעות הקטנות של הלילה. מה לדעתך עלי לעשות..להמשיך ולעקוב אחר ההתכתבות...האם לאמת את בעלי עם המידע בצורה כללית שיש לי ובכך אין לי שליטה על תגובתו ולאן זה עלול להגיע ..אין לי נסיון בענין ואודה על חוות דעתך תודה דנה

שלום דנה, זה מעניין שלאורך כל מה שכתבת, לא שיתפת אודות רגשותייך בנוגע לעניין ולו פעם אחת..כמו כן לא סיפרת דבר על איכות הקשר עם בעלך נכון להיום, משך הזמן שאתם יחד וכיוב'. לכן קחי בחשבון שתשובתי אלייך מאוד מוגבלת. ראשית תמוה מאוד בעיני שבשלב זה האשה הזו מבקשת מבעלך כספים, לכן עלי לומר כי סביר להניח כי מדובר פה בניסיון ניצול של בעלך על ידי אותו אדם (אישה או גבר מי יודע). כמו כן אינני מבין איזו תועלת יכולה לצמוח מכך שתמשיכי לשמור בסוד את שאת יודעת. אני אישית מציע לך לשוחח עימו על העניין ואולי אפילו לתפוס על זה "טרמפ" כדי לעבוד על היחסים בינכם. למעשה זה לא באמת משנה כמה שנים אתם יחד או מה המצב בינכם כעת, תמיד אפשר לעבוד על שיפור הקשר, התקשורת, הבנת צורכי האחר וכיוב'. מקווה שהצלחת להעזר בתשובתי, בברכה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

29/04/2018 | 23:51 | מאת: רווק

שלום אדון מומחה, אציין שגם אני מעט מומחה בכל הקשור לדייטים. אבל נתקלתי במשהו יוצא דופן שאני לא מצליח לאכול. אני רווק בן 34 והכרתי בחורה שמאוד מצאה חן בעיניי עד התרגשות, שזה קורה ממש מעט... אז ככה.. בטלפון היא מאוד אדישה ומאוד לא מזמינה הכוונה שאני לא מרגיש הכי רצוי, אבל שיצאנו לדייט היה פשוט פנטסטי. מעולה! אחד הדייטים הטובים שחוויתי. אחרי שאכלנו התנתקנו מעט כל אחד הלך לביתו. התקשרתי יום למחרת היא ענתה בהודעה שתחזור אלי מאוחר יותר, והיא חזרה אלי רק יומיים אחרי, התכתבנו מעט והצעתי שנצא דוב והיא ענתה בחיוב. הדייט השני היה טוב יותר מהראשון. לא הורדנו את הידיים אחד מהשניה ולא הפסקנו לחייך לרגע כל הערב. הבופו דל הדייט נגענו לפתח ביתה והיא הציע שאכנס אליה, עניתי בחיוב ישבנו קצת דיברנו ומפה לשם הגענו למיטה, התחלו קצת להשתעשע אחד עם השניה ואז בא הדבר הבא. היא ביקשה שאפסיק מכיוון שאם נשכב היא לא תדבר איתי למחרת. הסתכלתי עליה בשוק ואמרתי לה שתחזור על מה שאמרה כי אולי לא שמעתי טוב. והיא חזרה על על שוב, אם נשכב אני מחר לא יענה לך לטלפון. ציינתי בפניה שזאת תגובה של גברים, ונשים פוחדות מכך שהגבר לא ידבר איתי למחרת. והיא אמרה שככה היא וזה המצב. אז הייתי צריך לבחור. אני לא יודע איך הצלחתי לבחור להלביש אותה, זה היה מאוד קשה. היא כל על מצאה חן בעיניי שוויתרתי על הסקס והלבשתי אותה בידיעה שיש מצב שגם ככה מלר היא לא תדבר איתי. עברו יומיים התקשרתי פעם אחת. דיברנו קצת וזהו. אני לא מצליח לאכול אותה, חריגה מאוד, אבל מאוד מעניינת . חושב אולי שאני פחות מוערך בעינייה שלא שכבנו, או שלהפך. שהיא הבינה שאני מעוניין בה יותר ממה שהיא ציפתה . אשמח לתגובה

שלום לך, לפני שאתייחס, אני מבקשת שתמקד את שאלתך. ירדן

02/05/2018 | 15:32 | מאת: רווק

במה הבחורה מעוניינת?. האם זה היה תרגיל האם היא שחקנית. זה יוצא דופן ואני מנסה להבין

הי, אתה יודע, בעולם "הרגיל" ולא ב"עולם הדייטים", שרבים מתייחסים אליו כאל משחק, היית פשוט שואל אותה בפשטות מה באמת רצונה תוך כדי שאתה משתף ברצונך שלך (כמובן בדרך שמתאימה לך), או נותן לזמן להבהיר לך את התשובה. אני אישית גורסת שאין באמת הבדל מהותי בין שני העולמות ולכן תשובתי היא שגם אני לא יכולה לדעת בוודאות מתוך דברייך, למה התכוונה המשוררת... לפיכך כן הייתי מציעה לך לנהוג באחת משתי הדרכים הפשוטות שציינתי קודם. עכשיו - אם אתה רוצה לשמור על האגו שלך/לב שלך, ולכן מעדיף לא להסתכן בכלל בכלל (קרי לדעת מראש למה מתכוונת המשוררת) , אז גם לא כדאי לצאת לדייטים...אבל חלק מה"משחק" אומר שלפעמים תצטרך לשאת אי נוחות, אי וודאות וגם סיכון קטן שרגשותייך יפגעו. אני לצערי לא יכולה להגן עלייך מפני זה, רק לעודד אותך לא לחשוש, לאזור אומץ ולהיות אותנטי, בתקווה שגם היא תנהג כמוך. אם הקשר לא יצלח כפי שאתה מקווה, לפחות תוכל להסתכל לאחור ולדעת שאתה נתת לזה סיכוי אמיתי ושהיית אותנטי. רגשות קשים הם חלק מהחיים, ולפעמים כדאי להסתכן בשביל הדבר הקסום הזה שנקרא אהבת אמת.. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

12/04/2018 | 23:18 | מאת: הילי

שלום בת 46, יוצאת עם בחור (גרוש+2) כשבוע וחצי. במשך השבוע נפגשנו כמעט מידי יום, למשך שעות רבות . השיחות נעימות בסך הכל, אני בעיקר יוזמת השיחות והנושאים, הוא מספר על לימודים, טיולים, חברים ומשפחה באופן כללי. אני לא יודעת אם מדובר בבחור מופנם יחסית וכיאה לגברים הם לרוב לא נוטים לדבר יותר מידי ובטח שלא לדבר רגש.. או שהוא לא מעוניין בקשר אמיתי ולכן לא מרבה לדבר ומעדיף יותר מגע ... הוא מתכתב איתי ומתקשר מידי יום. לא כל כך שואל אותי שאלות עלי. באחת השיחות שאלתי מה החלום שלו, מה היה רוצה, מה היעדים הבאים שלו, והוא התיחס בעיקר לשיפוץ דירה, וכו' ולא כלל בתשובה בכלל קשר רציני בשום הקשר. אני מתחילה להרגיש שהוא מעוניין בעיקר בקשר מיני ולא בקשר משמעותי . ברגעים אינטימיים מרגישה אותו "טכני", מרוכז בעיקר בסיפוק של עצמו. אני מבינה שמדובר בהיכרות של שבוע וחצי, לחלוטין מעט זמן. יתכן וזה קשור לאופי שלו. אני עדיין לא יודעת. אבל זה מאוד מטריד אותי. אני כמובן אשוחח איתו , ואנסה לברר את מהות הקשר שהוא מעוניין בו, ואציין מה אני מרגישה. אך אשמח לקבל קצת עצות וטיפים. התחושה שלי ממש קשה כעת. מכיוון שהבנתי שיתכן שתחושתי נכונה . אני רוצה קשר אמיתי. מרגישה מאוכזבת שלאחר סקס ראשון הלך. אומנם היה ממש עייף ונרדם, אמר שהיה לו יום קשה אך אני נוטה להאמין שזו לא הסיבה היחידה..... איך יודעים אם כוונתו רצינית , בקשר אחר הרגשתי שהבחור היה רציני, במקרה זה אני לא מרגישה כך. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי הילי, לצערי לאחר שבוע וחצי, אין כל דרך ממשית לדעת אם כוונתו "רצינית או לא", זה משהו שתצטרכי להמשיך ולבדוק עם הזמן. אני מבינה שקשה לך לשאת את חוסר הוודאות שמלווה שלבים ראשוניים של קשר, אבל אין מנוס מכך. עצתי היא להמשיך להקשיב לעצמך, לרגשות ולתחושות שלך במחיצתו ולתת לדברים זמן, מספיק זמן, כדי שתוכלי להתרשם ולהרגיש בתוכך את הוודאות לה את כ"כ כמהה. לשוחח איתו, לשתף אותו בתחושותייך כמובן יכולים לתרום לכך, אבל אין תחליף לזמן במצבים כאלה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

26/03/2018 | 23:29 | מאת: תמר

הי אשמח לשמוע את דעתכם המקצועית.. לתפיסתי, בתוך קשר זוגי (ואני מתמקדת בקשר טוב) שני בני הזוג עוברים שינויים. משנים תפיסות, משנים התנהגויות, מרגישים אחרת ... צומחים לומדים ומלמדים האחד את השני. אך נראה לי שיש גבול לשינוי.. כלומר, לא ניתן לשנות תפיסות שמקובעות לאורך שנים. אני מתכוונת לתפיסה קיצונית כמו דעה פוליטית קיצונית ודעות שנוצרו לאורך שנים בעקבות חוויות חיים וכו'. אני תוהה בעניין מכיוון שאני מתלבטת אם להמשיך קשר די טרי לאור תפיסה קיצונית שיוצרת התנהגות שבעיני קיצונית ומזלזלת בבני אדם. בן זוגי אדם אנושי ועם לב טוב , כלפי מתנהג באופן מכבד ומאופק אך הוא בעל דעות קיצוניות מסויימות שגורמות לו להתנהל בכעס וזלזול כלפי אנשים זרים שמכעיסים אותו בגלל דתם, או משהו שאמרו שלא מקובל עליו וכו'. בן זוגי טוען שלצידי , למרות הזמן הקצר,הוא התמתן , נמנע מלהגיב יותר קיצוני כשהוא לצידי, וכן שיקח לו זמן למתן גם את מה שמפריע לי בהתנהגויות שלו , לדבריו זה יכול גם לקחת כחצי שנה . אני לא חושבת שניתן לאורך זמן לשנות תפיסות בגלל שאוהבים מישהו ורוצים להיות לצידו. בשלב מסויים זה נמאס... מצד שני, אני שומעת אותו כועס כאשר אני מציינת שהתנהגותו היתה נוראית בעיני וגרמה לי להרגיש רע כאשר התנהג באופן לא מכבד (מילולי)כלפי אדם זר שהכעיס אותו (גם אם הסיבה לכעס מוצדקת, אני לא אצעק בקול ואתנהל באיפוק . זה בסדר מבחינתי להגיד מה שחושבים אך בטונים נעימים ומכבדים .... ואפשר גם לבחור לא להגיד ולשמור על איפוק במצבים מסוימים). אני לא שומעת ממנו שהוא חושב שהתנהגותו לא תקינה. הוא טוען שאם משהו מכעיס אותו , הוא יאמר את מה שהוא חושב כי זו דרכו לנסות להילחם במה שמפריע לו. (הטונים שלו גבוהים וכועסים, ולא משנה לו מי נמצא מסביב. הוא יגיד את מה שעל ליבו). ההתנהגות הזו מפריעה לי וגורמת לי באותם רגעים וגם לאחר מכן להרגיש נורא רע. אני תוהה האם זוגיות טובה תוכל לשרוד במצב הזה ? זה יוצר אצלי דריכות ומתח כאשר אנו מחוץ לבית. יש לו תכונות טובות בעיני, למרות שעדיין לא התאהבתי, הייתי ממשיכה את הקשר אם ההתנהגויות הקיצוניות שתארתי לא היו. תודה

הי תמר, בהמשך לשאלותייך ולתשובות שכבר קיבלת, זה נשמע שהקשר הזה נעשה עבורך קשה מנשוא, הלבטים אינם מניחים לך ואת פוחדת להישאר בדיוק במידה שאת פוחדת לעזוב. כפי שכבר כתבנו, אם את עדיין מתלבטת, כנראה שלא גמלה בליבך ההחלטה, ואני מציע לך לקחת עוד קצת זמן בכדי לבחון את הדברים. תמר היקרה, אין באמת תשובות חיצוניות לשאלות החשובות שלך, התשובות יגיעו רק מתוכך... את מוזמנת להמשיך לשתף ולהתלבט ביחד איתנו... בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

שלום רב, אחי נשוי לבחורה כבר שנתיים והם יחד כ11 שנה(אין ילדים) , לפני כמעט שנה אישתו הציעה לפתוח את המערכת יחסים ,הוא הסכים והודה כי היה לו משבר מאוד גדול בהתחלה, ועכשיו הוא מציין כי הוא מאוד מבסוט מהמצב ואפילו זה חיזק את מערכת היחסים בניהם .מהכרותי עם אחי , הוא לא נראה מאושר ,נראה כי הוא מסביר לי כמה הוא שלם עם זה ובעצם מסביר לעצמו או יותר נכון נשמע שהוא מנסה לתרץ לעצמו למה זה בסדר . הוא די התנתק כבר בקושי שומעים ממנו והוא בקושי מגיב בהתכתבויות משפחתיות מה שלא היה קודם . אני מפחדת שהוא יכנס לדיכאון או יאבד את עצמו בדרך .... מה אני יכולה לעשות ? לדבר דיברתי איתו כבר דיברתי אבל התחושה שלי אומרת שהוא באמת לא במקום טוב (אני מכירה אותו לא מאתמול).תודה על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה

הי, אני שומע את הדאגה שלך לאחיך וזה באמת נוגע ללב. אני מאמין שביחסים עם אהובינו חשוב מאוד לכבד את מה שהם אומרים - בדיוק באופן שבו שהם נאמרים. אם אכן תנהגי כך המשמעות תהיה שאת מכבדת את רצונו לספר או להסתיר ממך דברים (ומותר לו), או לבחור איך ומתי לספר, או כאמור אם בכלל לספר, וזה לגמרי הרי בחירה שלו. מצד שני, אני חושב גם שחשוב מאוד לא להתעלם מתחושות הבטן שלנו ולהישאר קשובים להן. השילוב של שני אלה הוא בעצם לעשות את המאמץ כדי להישאר בקשר עם אחיך, להישאר קרובה, אוזן קשבת, חברה תומכת...אם תצליחי להיות כזו עבורו, בבוא העת אם אכן פני הדברים הם כפי שאת משערת, הוא יוכל להרגיש מספיק בנוח בכדי לשתף אותך ולהעזר בך. ייתכן גם שעמדה כזו מצידך תסייע לו לברר עם עצמו מה באמת יחסו למצב הדברים עם אישתו, קחי בחשבון את האפשרות שהוא בעצמו מבולבל לגבי זה. לכן אני מאמין ששיחה אחת או שתיים אינן מספיקות במקרה זה, אלא רק נכונות להיות עבורו קרובה, לא שיפוטית ותומכת לאורך זמן. בברכה, שחר ברשף MA ייעוץ וטיפול 0545483333

04/03/2018 | 23:55 | מאת: נועה

היי אני בת 17 ואני בקשר עם בחור כבר שמונה חודשים ואני יודעת שהקשר הזה לא טוב לי מהרבה בחינות ואני לא יודעת איך לסיים איתו מפחדת שזה יהיה לי מידי קשה הניתוק הזה. אשמח לקבל תשובה שתעזור לי

לקריאה נוספת והעמקה

הי נועה, האם ניסיתי לנתקו? אם כן, כיצד ומה הייתה תגובתו וההשפעה של ניסיון הניתוק עלייך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

08/03/2018 | 19:07 | מאת: נועה

כן כבר ניסיתי כמה פעמים הוא אמר שהוא מבין ושהכל טוב ואיכשהו כל פעם חזרנו לדבר

הי נועה, את נשמעת מאוד אמביוולנטית לגבי הקשר ומן הסתם גם לגבי ניתוקו. כשאנחנו אמביוולנטים אז בוודאי קשה לנו להיות החלטיים ולהוציא לפועל החלטות. אני מאמינה שכאשר באמת ובתמים תהיי שלמה עם ההחלטה לנתק את הקשר, את תדעי איך לעשות את זה, כבר לא תצטרכי עצה ממני. אני מציעה לך כרגע לחשוב היטב על הרווחים ועל ההפסדים שנגרמים לך בעקבות הקשר איתו, ואז תחשבי על מה את מעדיפה או רוצה לוותר..אולי זה יעזור לך להתקרב מעט להחלטה. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום רב, אני בת 46, רווקה. יוצאת כשבועיים עם בחור גרוש +2 בטווח הגיל שלי. הוא מאוד מתלהב מהקשר איתי, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת משיכה פיזית. מדובר בבחור עם רמת מודעות ובגרות נמוכה, יחסית אלי (גם במראה החיצוני, בתנועות הגוף בסגנון הליכתו אני מרגישה אותו כמו נער מתבגר ). במהלך השבועיים התרשמתי בעיקר מסיפוריו והתנהגויותיו כי למרות גילו טרם השלים את מרד הנעורים... הוא נוטה להגיד בקול את מה שהוא חושב (אם ראה מישהי לבושה בצורה זולה למשל אמר זאת בקול רם, אם משהו לא מוצא חן בעיניו או מרגיז אותו יגיד את זה בקול, יהיה חסר סבלנות,וכפי שציין אומר באופן ישיר ובקול את מה שמפריע לו, כמו מלצרית דבילית וכו). טון הדיבור שלו מזלזל במצבים אלו, ויש לו נטייה לפסול מהר אנשים בלי להבין בדיוק מדוע. ידוע לי שהוא נפגע מאנשים. ומודה כי הוא חסר בטחון, מתקשה להחליט וכי יש לו סתירות פנימיות רבות. יחד עם זאת עבר תהליך של שינוי מסויים ומדגיש שהוא במקום טוב יותר מבעבר. יש לציין כי זה רק כלפי זרים, בהתנהלות מולי הוא לא כך בכלל, הוא עדין מאוד, משקיע מאוד,מפרגן, מתחשב , מדבר באופן מכבד ולא מזלזל, התקשורת איתו טובה, למרות שהוא קצת מופנם, ועבר תקופה קשה של גירושין לפני כשנה , השיחות נעימות, וככל שעבר הזמן אפילו משתפרות. הוא אף הפתיע אותי לטובה וריגש אותי מאוד בשיחה האחרונה לגבי הנושא .הוא מאוד חושש שהקשר שלנו יתנתק. שוחחתי איתו על ההתנהגות שלו שמאוד לא מקובלת עלי וגורמת לי להרגיש לא בטוחה בקשר. הוא ציין כי הוא רואה בי האדם שיוכל ללמוד ממנו רבות, מישהי שכבר מראה לו זויות שהוא לא הצליח לראות לבד בהתנהגויותיו ובכלל. הוא רואה בקשר כקשר מפרה ומוכן להשקיע כדי לשנות. מצד אחד אני מרגישה שהוא רוצה לשנות וצריך את הדחיפה, מצד שני אני תוהה אם זה נכון להתחיל קשר כשיש ביננו פערי תפיסה גדולים, כשההתנהגויות שלנו כל כך שונות כלפי הסביבה, אני תוהה מה יקרה כשיפגוש מכרים מהצד שלי, איך יתנהג, חוששת להרגיש לא בנוח. אשמח לשמוע את דעתכם, וכיווני חשיבה שיעזרו לי לקבל החלטה. אני מאוד רוצה זוגיות טובה, אך לא בטוחה שנכון להיכנס לקשר שיהפוך "טיפולי" מידי. למרות שאני מבינה שכל קשר מטפל בשני בני הזוג בעצם... תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הי שירה, שאלתך דומה עד מאוד לשאלה של שכנתך מלמטה (ראי הילי), ותשובתי אלייך דומה אף היא במהותה. את אישה מודעת, חכמה, תוך שבועיים התרשמת מהבחור לעומק לרוחב ולגובה..:) אני חושבת שיש לך את כל הנתונים כדי להחליט אם את רוצה למשיך או לעצור כאן, ולכן גם בעיני ההתלבטות שלך היא התשובה שלך. אם לא ברור לך עדיין, המשיכי להכיר אותו, ואת עצמך במחיצתו, עד שתדעי. כשתדעי, כבר לא תתלבטי. בינינו, לוקח זמן להכיר מישהו באמת, כדי להחליט עם למרות החולשות (שיש לכולם) אנחנו עדיין בוחרים באדם. נקודה נוספת שאני רוצה להאיר לך. זה נשמע שאת מנסה לקבל החלטות שקולות והגיוניות מאוד מהר אל תוך תהליך ההיכרות -ואני תוהה לאיזו מטרה? להימנע מלבזבז את הזמן? מלהיפגע? למרות הרצון להיות זהירה ולשמור על עצמך, אין תחליף לתהליך היכרות נינוח ואיטי, במיוחד אם את מזהה פוטנציאל. את כנראה תצטרכי לגייס הרבה כוחות כדי להצליח להתמסר לתהליך שכזה, להיות אמיצה ולקחת את הסיכון שאולי אולי בסוף הקשר לא יצלח..עם כל הכאב שיכול לבוא עם זה. לסיכום עצתי, כמו להילי - המשיכי בתהליך ההיכרות, עד שהרגשתך לגבי הקשר תתבהר לך. גם קשרים שהם בעלי אופי מעט "טיפולי" לא חייבים להיות שליליים או לא מוצלחים, זה באמת מאוד תלוי בעוד גורמים. והאתגר הכי גדול שלך, להסכים "להסתכן" ולהתמסר. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

ירדן, ממש דייקת בתגובתך המקסימה. הבנתי כי הסיכוי והסיכון הולכים זה לצד זה בתהליך ההיכרות... ועלי להתמקד בסיכוי ולא להתעלם ממנו. וכן, גם אם זה אומר שעלי להשקיע ולהיפגע ולהתמודד... ואכן, החלטתי להניח קצת להיגיון שגובר עלי בדרך כלל ולאפשר לעצמי להרגיש ולהכיר ולהתעמק. רוצה להודות לך מאוד על תגובתך המדוייקת . שבוע מצויין.

21/02/2018 | 07:39 | מאת: הילי

שלום רב, נפגשתי 2 דייטים עם בחור גרוש עם 2 ילדים. אנחנו בטווח גילאים של 40+. אני רווקה. הבחור מאוד מתלהב וציין שהוא ישמח להמשיך קשר. מדובר בבחור שלפני הרבה שנים הוריד מעל 30 קג במשקל. עבר פרידה /גירושין מאשתו בשנה וחצי האחרונות, ולפי מה שאמר מדובר בטראומה שחווה ולאחרונה התאושש ממנה. (אני מרגישה שעדיין לא התאושש ). כיום הוא בקיצוניות השנייה. בקושי אוכל. רזה מאוד הוא טוען שהוא לא מרגיש רעב אבל אני מרגישה שהוא שולט ברעב . מדבר על עצמו במושגים של גמילה והתמכרות. ציין כי היה מכור לקניות (קנה באתרים בעשרות אלפים) טוען שנגמל מזה וכן מסיגריות באמצעות סדנה של קופת חולים. התרשמתי שהוא מאוד רוצה קשר זוגי אמיתי, כמוני, הוא מוכן להשקיע בו. אך אני תוהה אם נכון להיכנס לקשר זוגי עם בחור שעוד לא התאושש כנראה מטראומה, עם בחור שנראה שמחליף התמכרות בשליטה באוכל .בעיני זו הפרעת אכילה ואני חוששת שזה יגיע לאנורקסיה (ואולי זה כבר כך). קשה לי מאוד עם הרזון שלו, זה מרגיש לי חולני מאוד. הוא בחור נאה והרזון שלו וכל המורכבות הנפשית שאני מרגישה גורמים לי להירתע ולא להימשך אליו פיזית ומעבר לכך. מצד אחד אני לא רוצה למהר לפסול את הקשר, אך מצד שני חוששת מאוד להיכנס לקשר כזה (יתכן שקשר זוגי טוב יסייע לו להתאושש אך יתכן שלא ... ואני לא יודעת אם אני רוצה להיכנס לזה ). אני מרגישה פער גדול מבחינת מודעות . אני בחורה מודעת, חווה קשיים אך מתמודדת אחרת. והוא לא נמצא במקום הזה כרגע. היכן הגבול ? האם נכון להיכנס לקשר במצב כזה? אני לא מכירה אותו מספיק ,לא יודעת אם אני מפספסת משהו או לא. אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל המלצות.. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי הילי, איך אומרים, התשובה בגוף השאלה..? או בסוף השאלה במקרה שלך. כתבת בפירוש "אני לא מכירה אותו מספיק ולא יודעת אם אני מפספסת משהו". את צודקת, ברור הרי ששני דייטים בלבד, על אף שהניבו מידע רב...לא מספיקים כדי באמת להכיר את האדם. ההתרשמות שלך כרגע היא אמנם רחבה באופן יחסי לשני דייטים, אבל שימי לב שלא ציינת שום דבר טוב בשאלתך..האם הוא בכלל מוצא חן בעינייך מבחינה כלשהי? או שאת בעצם רואה בעיקר את החלקים הפחות טובים שמאיימים על האפשרות להתמסר לקשר? אני גם רוצה לשאול אותך הילי, האם לדעתך היכולת שלך, המרשימה יש לומר, להתרשם במהירות ולעומק מבני אדם, גם עומדת לך לרועץ ומפריעה לך להתמסר לתהליך היכרות, שבתחום הזוגי יכול להיות מלא חוסר וודאות ואי נוחות? לסיכום, אני באופן אישי לגמרי מציע לך להמשיך לבחון את האפשרות הזו, וזיכרי שאת תמיד יכולה להפסיק אותה כאשר התחושות והרגשות שלך לגבי סיום הקשר (אם אכן תרגישי כך) יהיו יותר בהירים. כרגע זה נראה שאת עדיין לא שם. בהצלחה הילי! שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

27/01/2018 | 22:20 | מאת: שירי

שלום,יש איזה בחור שהכרתי מאפליקציית היכרויות ועכשיו אנחנו מתכתבים בווטסאפ,הסברתי לו שאנחנו לא מתאימים לקשר רציני והוא הבין,הבעייה היא שהוא נדבק אליי ולא מבין רמזים שאין לי חשק אפילו לקשר של סתם ידידות.איך אפשר להתנתק ממנו בלי לפגוע בו?

לקריאה נוספת והעמקה

הי שירי, את יודעת שירי, בחיים האלה לפעמים כל מה שאפשר לעשות הוא להעביר את המסרים שלנו, שקשורים לצרכים שלנו, באופן עניני או נעים, ולקוות שהצד השני יבין ולא יפגע. יחד עם זאת אנחנו לא אחראים על הרגשות של הצד השני, לא יכולים לשלוט ברגשות של הצד השני או לנבא אותם. אנחנו יכולים רק לקחת אחריות על הרגשות והצרכים שלנו. אם את מרגישה שהקשר הזה כרגע אינו טוב לך, אז חשוב שתעבירי מסר ברור לגבי רצונך בניתוק הקשר. את יכולה להיות נחמדה ונעימה, אבל חייבת להיות ברורה. ייתכן גם שתצטרכי לממש את ההחלטה שלך בעצמך (לחסום אותו או לחילופין להיות יותר ברורה ובוטה במסר) כשהמסר הוא שאם הוא לא מכבד את רצונותייך, את תכבדי אותם. לסיכום שירי כאמור הכי חשוב שאת תכבדי את רצונך, תבהירי אותו באופן נעים ככל האפשר, והצעד הבא- במידת הצורך- צריך להיות לממש אותו בעצמך. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ובוגרים 0523873044

היי . אני בן 27 ואני בתול מעולם לא הייתה לי חברה. הייתי כולה בדייט אחד. רק בגיל 25 התחלתי עם נשים. בגיל 22 הרסתי את זה כי בחורה התחילה איתי וסרבתי וכשבאתי להתנצל היא כבר לא הייתה באזור. אני לא יודע מה לעשות ?

לקריאה נוספת והעמקה

הי עידו, אנא נסח בבהירות את שאלתך, כיצד היית רוצה שנעזור לך כאן מעבר לתשובות שכבר קיבלת בעבר מאיתנו? בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

31/10/2017 | 21:43 | מאת: איתי

היי . וואו הדייט היה ממש אחלה למרות שהיא לא רצתה להמשיך את הקשר.אבל היא טענה שאני הייתי ממש אחלה גנטלמן ומקסים. ושאני לא ביישן ונראה אחד שזו לא הפעם הראשונה שלו. עכשיו למה אני רשום את זה כי אני לא מבין למה לא הולך לי עם נשים. למה בגיל 27 רק יצאתי לדייט ראשון למה כשאני מנסה זה לא הולך למה כשאני ניגש ונגשתי כל השנים האלה זה לא צלח. מה לדעתך הסיבה ? איך אפשר לעלות על הסיבה לדחיות מנשים?

לקריאה נוספת והעמקה

הי איתי, אני שמחה לקרוא שהדייט עבר בצורה חיובית, ומקווה שיהיה לזה המשך. לגבי שאלתך, מציעה שתחזור ותקרא את התשובות הראשונות שלי אלייך, התשובה לשאלתך היא שם. בהצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

16/10/2017 | 21:38 | מאת: איתי

שלום רב . אני בן 27 ואני הולך לצאת עם בחורה בפעם הראשונה לדייט. עדיין לא קבענו איפה. אבל אני לא יודע איך להתהנג אסביר את עצמי: לאן אני לוקח אותה ? מה ללבוש? מה לומר לה ?

לקריאה נוספת והעמקה

הי איתי, ברכותיי על הדייט הראשון! העצה הכי טובה שלי אלייך היא פשוט להתנהג כמו - עצמך. קח אותה לבית קפה שנחמד לך לשבת בו, ספר לה על עצמך, תתלבש בבגדים שלדעתך מחמיאים לך ופשוט נסה להנות. אל תנסה להיות מישהו אחר, או לומר את "הדבר הנכון". פשוט תתרכז בלהכיר את הבחורה שעומדת מולך ובלהכיר לה את עצמך. בהצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים ומבוגרים 0523873044

שלום, יצאתי כבר כמה פעמים עם בחור (סביבות 5-6 מפגשים), והבחור ממש מקסים! אבל הוא לא יוצר קשר עין.. הוא לא ביישן, ויש לו ביטחון עצמי ללא ספק.. אבל כשאנחנו מדברים הוא בקושי מסתכל לעברי.. אני לא יודעת אם זה מתוך ביישנות, או פחד, ולא נראה לי שזה נובע מתוך חוסר עניין.. אני מרגישה שאני צריכה להעלות את הנושא - אבל לא יודעת איך.. בטלפון? בהודעה? פנים מול פנים?

לקריאה נוספת והעמקה

הי, ראשית אני מתנצל על העיכוב בתשובתי. אני בהחלט מבין מדוע חוסר בקשר עין יכול לעורר אי נוחות, תהיות, ובעיקר רצון שיהיה כזה. קשר עין בין בני אדם, ובמיוחד בין בני זוג, מבטא ואף מייצר אינטימיות. יחד עם זאת, לא הייתי שוכח את כל הדברים הטובים שאת מרגישה וחושבת עליו, ולכן בבואך לברר את העניין, חשוב שהעמדה תהיה בדיוק כזו - שואלת, מתענינית, חותרת להעמיק את ההיכרות איתו, ובוודאי לא עמדה שמבטאת תלונה, טרוניה או ניסיון לשנותו עכשיו ומיד. אם תצליחי לבוא מעמדה כזו, אז תוכלי פשוט להעלות את העניין בספונטניות בשיחה בינכם, ופשוט לומר ששמת לב לזה..ולשמוע קצת ממנו מה הוא אומר על זה. את מוזמנת לחזור ולשתף בתשובתו אם תרצי. בברכה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

26/07/2017 | 17:53 | מאת: איתי

שלום רב. אני די גרוע בלפלרטט וכשאני רוצה להתחיל עם בחורה,אני פשוט ניגש אליה ושואל ישירות: יש לך חבר? או אני כבר הרבה זמן רציתי לשאול אותך יש לך חבר ? או את פנויה וכו'. אומרים לי שזה לא טוב כי אני בעצם מתקיף ומפחיד את האישה. כי אני לא מכיר אותה,וצריך לפלרטט וכו' האם יש משהו בגישה שלי שהוא בעייתי

לקריאה נוספת והעמקה

הי איתי, אני שומעת שאתה שב ושואל את השאלה הזו, ואף מקבל תשובות אולם עדיין מתקשה להחליט עבור עצמך האם גישתך "בעייתית או לא". אז הפעם אציע לך לנסות את מבחן התוצאה. שאל את עצמך האם הדרך הזו מצליחה להשיג את התוצאה הרצויה מבחינתך? אם כן, אז כנראה שהגישה מצוינת, אם לא, כדאי לשקול גישה אחרת. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

שלום לצוות, בעייתי היא כזאת: אני בת 64 נשואה ובקשר עם גבר נשוי גם מזה שנה ושבעה חודשים שבעבר __בהיותינו בני 19 וחצי והוא שנה גדול ממני יצאנו, היתה בינינו אהבה גדולה, ראשונה לשנינו, הוא היה חייל בשנה האחרונה לשירות ורצה מאוד שנתחתן מחשש שיאבד אותי. אביו התערב והביע התנגדות נמרצת לכך כיוון שהיה צעיר, חתום על שנה קבע ואביו רצה שימשיך ללמוד עוד שנתיים בטכניון לאחר שירותו הצבאי. אני לא הייתי מוכנה להמתין 4 שנים אלא ביקשתי שבתום שירותו הסדיר נתחתן כי אני גם בשלב זה כבר עבדתי כמזכירה. נפרדנו ביוזמנתי, חלפו להם 43 שנים של געגועים עזים אליו ושמרתי על התמונות שלנו יחד מכל משמר. לאחר 43 שנה הצלחתי לאתר אותו דרך אתר אינטרנט כלשהו וחידשנו קשר. הוא כאמור נשוי ___ אציין שלשנינו לא צלחו חיי הנישואין ושנינו סבלנו שנים רבות. לו יש 3 ילדים בוגרים, בן נשוי + נכדה בן נוסף מתגורר מחוץ לבית ועובד ועוד בת באמצע שנות העשרים שלה. אנחנו נפגשים בהתאם לאפשרות שלו מבחינת העבודה--- הוא עצמאי פעם ב--3 שבועות או חודש ואני זאת שמביעה תמיד את הרצון לפגוש אותו ואת הגעגועים העזים אליו. הוא טוען שלא התגרש בזמנו כי לא היה לו אומץ, הוא מעיד על עצמו כאדם לא אמיץ מבחינה זאת וכיום בגיל 65 בכלל אין על מה לדבר, אני מייד עם חידוש הקשר בינינו, הבהרתי לו שאם הוא מתגרש אני יום אחריו ברבנות מתגרשת ועוזבת הכל מאחור. אציין שאני אוהבת אותו אהבת נפש-- מאוהבת כמו נערה צעירה וכל פגישה איתו גורמת לי להתרגשות עצומה. במהלך השנה ושבעה חודשים אני הרעפתי עליו מתנות ואף שלמתי עבורו טיול משותף לארץ בה שנינו נולדנו ואף מאותה העיר, והוא לא קנה לי מאום בשווי של שקל. כמה מחברותי הטובות ועוד קרובת משפחה ניתקו איתי קשר כיוון שייעצו לי לסיים את הקשר איתו כי זה קשר שלא מוביל לשום מקום ורק יגרום לי למפח נפש וכאב לב, וכשראו חברותי שאיני נענית לעצתם, פשוט התרחקו ממני. אני מאוד מאוד מקנאה בזאת שזכתה להתחתן איתו, אני מוצאת את עצמי בוכה המון מצער וכאב כי בזמנו כשיצאנו לא הלכתי להוריו לשכנע אותם לאפשר לנו להמשיך לצאת ולומר להם עד כמה אני אוהבת אותו ואמתין לו עד שנתחתן. גם הוא מצטער צער רב על הפיספוס הזה של שנינו אבל טוען שאין להחזיר את השעון לאחור וחייבים להסתכל קדימה. ביקשתי ממנו מס' פעמים לשלוח לי בוואטצאפ תמונות שלו מהחתונה עם אשתו מסקרנות לראות מי זאת המוצלחת שזכתה והצליחה היכן שאני נכשלתי אבל הוא מסרב בתוקף וטוען שלא רוצה להכאיב לי בתמונות מהחתונה. אכן אם הייתי רואה אותן ליבי היה מתרסק מכאב. אודה מקרב לב לעצתכם לעניין הנ"ל.

בהמשך למה שהעלתי כאן בנושא החבר לשעבר נשוי וגם אני, אציין שאשתו מחזיקה אותו "קצר, וגם כשהוא יוצא להליכה ע"מ להוריד במשקל היא טוענת שיש לו כנראה מישהי בעיר מגוריו והוא הולך אליה למטרות לא מוסריות... הוא מעיד על עצמו שהיו לו קשרים כאלה ואחרים עם הרבה נשים אבל לא קשרים רציניים בכלל כי מראש הוא דאג לעדכן אותן שהוא נשוי ואין בדעתו להתגרש ולא הוליך אף אחת שולל בהבטחות שווא, אבל כנראה שלאותן נשים הספיק את מה שהוא יכול היה להציע להן, בעוד אני מעורבת רגשית בצורה חזקה ביותר, הוא טוען ונשבע שמזה כמה שנים טובות אין לו חיי אישות עם אשתו כי מרוב מריבות במהלך השנים איתה הוא הגיע למצב שהוא נגעל ממנה. בהקשר לגירושין כיום-- הוא טוען שהוא כבר מבוגר מדי -65 והילדים קשורים קשר חזר לאמא ואם רק יעז לדבר על פרידה כולם ינתקו איתו קשר והוא מת על הילדים שלו. מלבד זאת הוא אדם מאוד רכושני וכל מרצפת בבית שלו יקרה לו יותר מהרבה דברים, בעוד אני בית פירושו קירות ואני מוכנה גם מחר לעבור להתגורר בקרוואן אבל לחיות עם האדם שאני אוהבת שיאהב אותי ונסיים את שארית חיינו במעט אושר שלא היה לנו לאורך החיים.

שלום לך חיה, לפני שאתייחס למה שכתבת, אודה לך אם תנסי לחשוב בינך לבינך - מה בעצם את רוצה מהגבר הזה עימו את בקשר. חשוב לי שתנסחי את זה במשפט אחד קצר - זה יעזור גם לך וגם לי להתמקד בעיקר. מצפה לתשובתך, שחר

שחר, תודה על התייחסותך לשאלתי - בעייתי, אבל לשאלתך מה בעצם אני רוצה מהגבר הזה עמו אני בקשר, קשה לי מעט להגדיר זאת ובטוח במשפט אחד. ראשית אני נשואה מזה 37 שנים לאדם שמעולם לא אהב אותי ומעולם לא אמר ולו פעם אחת אני אוהב אותך. נכון, חסרים לי חום, אהבה, התייחסות מינימלית שגם לצערי בעל חיים אותו אנו מחזיקים בבית מקבל, מעולם לא היה לי קשר כלשהו מחוץ למסגרת הנישואים ן ולא הייתי מעזה לחשוב אפילו על קשר כזה, עם הגבר הספציפי הזה קל היה לי לקפוץ למים" כיוון שהיתה בינינו היכרות מוקדמת ואהבה גדולה שלרוע המזל נקטעה. וודאי שבסתר ליבי הייתי רוצה אותו רק לעצמי שיביע הסכמה להתגרש, אבל כיוון שלא אלה פני הדברים, אני מסתפקת כפי שחברה הגדירה " פירורים"

סליחה שאני פותחת "חלון" חדש, אבל בהמשך למה שכתבתי קודם, לבעלי אלה נישואין שניים, היה נשוי לפני במשך שנה וחודשיים לנערה בת 17 אותה אהב בצורה מטורפת ועקב נסיבות כלשהן היא נטשה אותו, אין לו ילדים מנישואין אלה ולנו יש 2 ילדים משותפים. הוא המשיך לאהוב את גרושתו במשך כל שנות נישואינו ואף אמר לי זאת מפורשות: לא אוהב אותך היתה לי אהבה אחת בחיים" "גם לאחר 30 שנה ולא התאהבתי בך" , אלה המשפטים שבעלי אמר לי לגודל התדהמה והצער שבדבר. נכון להיום אין ביני לבין בעלי שום מערכת יחסים, אנו רק חולקים דירה וחשבון בנק משותף זהו!!! . מעולם לא שמעתי ממנו מילה טובה, לא ידע להחמיא לי גם בתקופות שעדיין נראיתי מעולה, וזה רק על קצה המזלג מהתלאות אותן עברתי בנישואי ובין היתר גם אלימות פיזית. שוב תודה להתייחסותך לבעייתי המורכבת.

שלום חיה, כאב לב אחד גדול עולה מכל התיאורים שלך את אהבות הנעורים הסוערות שנקטעו באיבן ואת שנות הנישואין הארוכות נטולות אהבה, אינטימיות, קרבה וכבוד הדדי. באמת כאב לב על כל השנים הללו. מצד שני נראה כי הלב שלך התעורר מהתרדמת שהיה שרוי בו ברגע שזיהה את הניצוץ מפציע שוב מהעבר. חיה, מגיע לך עוד לאהוב וגם להיות נאהבת. נשמע שאת חיה בתוך נישואין ממיתים ופוגעניים ומצהירה שאת יותר ממוכנה לסיים אותם. מתיאורך את חבר נעורייך נשמע שהקשר מסעיר כל עוד הוא מתקיים מתחת לפני השטח. יכול להיות שעבורו זו הדרך היחידה שבה יכול להיות איתך - וגם פה את טוענת שיש משהו נצלני מצידו. אני חושב שבגילכם מותר לסיים נישואין גרועים ובוודאי לצאת ממערכות יחסים פוגעניות. הייתי מציע לך ללכת לפגישות טיפוליות שבהן תוכלי לעשות הפרדה ברורה יותר בין הרצון להיחלץ מנישואין קשים ולפתוח שוב את הלב, לבין הבנה של היחסים הסודיים שאת מקיימת והפוטנציאל שלהם לממש אהבת אמת הדדית. יכול להיות שהקשר עם חבר הנעורים לא יוכל להיות יותר ממה שהוא עכשיו, אבל חשוב גם להרגיש את האמת הרגשית שלך בתוך הקשרים שקיימים ומשם למצוא את דרכך באופן מציאותי. בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

שלום לך שחר, ושוב המון תודה על התייחסותך לבעייתי הכואבת. אנסה ברשותך להתייחס בתמצית לכל מה שענית לי, ואכן אבחנתך היתה מדוייקת להפליא!!. אכן כן, גדול הכאב מנשוא על אהבה גדולה שלא באה לידי מימוש ושנינו נפלנו לתוך מערכות נישואין כושלות עם סבל מתמשך לאורך שנים רבות. אציין רק עוד עובדה אחת שחברי לשעבר הנ"ל, בהיותו נשוי טרי עם ילד אחד בלבד, הופתע בוקר אחד ע"י אביו שהתגורר בשכנות אליו ומצא אותו ממרר בבכי וכשאביו הבין שהוא סובל מאוד בנישואיו הוא ייעץ לו לא להביא עוד ילדים איתה לעולם ולהתגרש לאלתר בהיותו אב רק לילד אחד וכי אשתו לא מתאימה לו בכלל, אביו הבטיח לו שיקבל את מלוא העזרה מההורים במידה ואכן יתגרש, חברי טוען שמעולם לא היה לו האומץ לצעד כזה, תמיד חשש שיישאר לבד ולא ידע לאן גירושין אלה יובילו אותו, כך מצא את עצמו מביא לעולם עוד שני ילדים ונשאר באותה מערכת זוגית אומללה נטולת אהבה כבוד עצמי . באשר ליחסים בינינו, אכן כדבריך- אין בהם שום פוטנציאל להתפתח למשהו מחייב יותר ויש לציין שבעניין זה הוא לא הוליך אותי שולל והבהיר מהתחלת הקשר שאין בדעתו להתגרש גם מבחינת גילו המתקדם. אציין עוד שמבחינה כלכלית יקשה עלי מאוד אם אתגרש כיוון שהותרתי את עצמי ללא תשתית כלכלית כלשהי בהיותי עקרת בית שנים רבות- וזאת מבחירה, עם הולדת בני הבכור בחרתי להישאר איתו בבית ולא להעזר במטפלות או מעונות לשם יציאה לעבודה כי חששתי שהטיפול לא יהיה הולם ואני בת יחידה שגודלה בצמר גפן.. נכון הוא כדבריך, שהיחסים עם החבר לשעבר לא יוכלו להיות מעבר למה שהם כיום, אבל... איני רואה את עצמי בשום פנים ואופן מפתחת קשר מכל סוג שהוא עם גבר זר שאיני מכירה, יש בי חרדה, סלידה רק לעצם המחשבה על קשר קרוב כלשהו...והיו כמה נסיונות מצד אחרים "להתחיל" איתי ודחיתי כל הצעה בשאט נפש. אני כאמור אוהבת את חבר נעורי בכל ליבי ומבחינתי זה או הוא או אף אחד אחר בחיי. הוא עצמו נישא לאשתו כשהיתה בת 17, לא עבדה ולו יום אחד בחייה, היחסים ביניהם- לפחות עפ"י מה שהוא מספר, היו של קללות מצידה ניבולי פה ועל כל שאלה שלו אליה הוא נתקל במבול של צעקות. אני גם מרגישה צורך בייעוץ מקצועי ועמוק יותר בקשר לנושא הנ"ל .

היי חיה, אכן לא פשוטה ההרגשה שרק עם חבר נעוריך תזכי לממש אהבה כשלמעשה הקשר איתו מנציח את המחסומים והקשיים להגיע לכך. אני מקווה שתוכלי להיעזר בייעוץ/טיפול על מנת שתוכלי למצוא את הדרך שלך בתוך מצב זה. מאחל בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

08/07/2017 | 16:08 | מאת: קרין

היי ירדן, אני בת 25 נמצאת במערכת יחסים ארוכה מזה שנתיים עם בחור בן 26. את המערכת הגדרנו כמערכת יחסים רצינית רק אחרי שנה וגם עד 7 חודשים בקשר לא הגדרנו את עצמינו בפני משפחותינו. בן הזוג שלי פשוט מפגין אהבת אם חסרת תקדים. זה התחיל להפריע לי כשחברה טובה שלי עזבה חבר שלה לאחד 5 חודשים כשטענה שהוא ילד של אמא, ולאחר מכן שמתי ל שהמצב שלי מאוד דומה אבל אני עמוק בתוך מערכת היחסים. זה מתבטא בעניין שכשדיברנו על לעבור דירה לגור יחד - הוא אמר שכרגע טוב לו בבית והוא לא רוצה עדיין בגלל נסיבות כספיות , כסף זה חשוב אבל הנכונות שלו לא באה לידי ביטוי, הוא לוקח אותה ומחזיר אותה מהעבודה יום אחר יום! למרות שהם עובדים בכלל בערים שונות לחלוטין! , כל פעם שהוא לא מוצע משהו בבית הוא מתקשר אליה גם אם היא בעבודה - "אמא.. איפה זה.." זה תינוקי אני לא התקשרתי לאמא שלי מגיל 16 כל כך הרבה!! אם אני עוזבת אותו זה בגלל זה.. אני חשה חסרת אונים.. דיברתי איתו על זה והוא אומר לי רק "מה רע שאני בקשר טוב עם אמא שלי?" אני לא יודעת איך להתחיל להסביר לו איפה הבעיה שהוא מחובר לחבל הטבור של אמא שלו בגיל 26 למרות שאמרתי לו את זה כל כך הרבה! תעזרי לי ..

הי קרין, את צודקת בכך שרצוי היה שבן זוגך יראה נכונות להעביר את המושקעות הנפשית שלו (על כל המשתמע מזה) מאימו - החוצה ואלייך. כאשר זה לא קורה אז המשמעות היא שקיים קושי לעשות את זה, וכאשר קיים קושי, אז מוטב יהיה אם מישהו יוכל לסייע. כרגע אני שומע שהמצב כ"כ מטריד אותך שהעמדה ממנה את מגיעה היא עמדה של ביקורת, תלונה, חוסר שביעות רצון. עמדה כזו אל מול אדם עם קושי - לא עוזרת..להיפך, מתסכלת, מעוררת התנגדות, רתיעה ואף עלולה לבצר את בן זוגך בעמדתו. קרין, להיות בת זוג אומר גם להיות חברה טובה, וככזו אני מציע לך לנסות לתקופה מסוימת לפחות, לשים את רצונותייך וצרכייך בצד ולנסות להבין -וכך גם אולי לעזור לבן זוגך להבין - מה קושר אותו בקשר כ"כ עמוק (ומעכב?) לאימו. מניין נובע הקושי להיפרד. דברי איתו, התעניני במצב, מבלי לבקר אותו או לומר לו "כיצד נכון לנהוג". ייתכן שביחד תצליחו "להתיר מעט את הקשר", בתקווה את החלקים הפחות מיטיבים שלו. את הרי תמיד יכולה להחליט שזה לא בשבילך ולעזוב..אבל אני איית מאמין בזוגיות המורכבת קודם כל מחברות טובה, וסיוע לבן זוגך במקום הזה תוכל להניח תשתית טובה ואיתנה לזוגיות שלכם. להשתמע, שחר ברשף (MA )טיפול וייעוץ 05454833

11/07/2017 | 14:54 | מאת: קרין

הבעיה ז שהוא לא רואה את זה ככה, הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה ממנו הוא אומר לי "מה זה בכלל לא נכון, זה בראש שלך" הוא מכחיש..

הי קרין, זה נשמע שבשלב הזה בזוגיות שלכם, אתם מתקשים לשוחח באופן מעמיק ופתוח על הקשר שלו עם אימו, והקושי הזה מתבטא בראש ובראשונה בעמדה ביקורתית שלך כלפיו, ומצידו באותה "הכחשה" כפי שאת מתארת. כפי שכתבתי לך קודם, גם הכחשה היא מנגנון הגנה, וזה מצביע על כך שקיים אצלו קושי ממשי. כל ניסיון שלך "לפרוץ" את אותה הגנה, להוכיח אותו ולנזוף בו, רק תרחיק אותו שנות אור מלהצליח להתבונן בעצמו ובקשר שלו עם אימו, באופן ריאלי. לכן בשלב זה הייתי מציע לך להתמקד בשיחה בינכם –בקשר שלכם. למשל אם את רוצה לבדוק את האפשרות לגור ביחד ולהתחיל לנהל חיים משותפים, דברי איתו על העניין הזה, שתפי אותו ברצונותייך ושאיפותייך, ברגשותייך סביב קשייו להתחייב לזה וגם הזמיני אותו לחשוב/לדמיין ביחד איך זה יכול להיות עבור שניכם. מציע לך לנהוג באותו האופן סביב כל נושא אחר שמטריד אותך. במילים אחרות בשיח בינכם התמקדי בצרכייך ורצונותייך ופחות בקשר עם אימו (כאמור לא "למה אתה לא עוזב את אמא שלך ועובר לגור איתי" אלא "בשלב הזה בזוגיות הייתי רוצה לעבור לגור יחד עם בן הזוג שלי"). בהצלחה, שחר ברשף, MA טיפול וייעוץ 054-5483333

22/06/2017 | 18:42 | מאת: מיטל

שלום וברכה, יש לי חבר 4 חודשים. שנינו בני 36. הקשר שלנו מאוד טוב ובריא, וזה הקשר הכי משמעותי שהיה לי זה תקופה ארוכה. אבל.. אין תחושה של תשוקה גדולה.. לפעמים אני מרגישה כאילו אנחנו זוג נשוי ולא זוג בתחילת קשר. מה ניתן לעשות? אני מאוד רוצה שהקשר יצליח. חשוב לי לציין גם שהמגע בינינו ממש נעים וכן קיימת משיכה! אני כן מאוד נהנית איתו רק אלמנט התשוקה של תחילת קשר פחות קיים. אשמח לתשובתך!

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיטל, את אולי כבר יודעת שכחלק מתהליך ההתבגרות, כדאי שכולנו נוותר על מה שלימדו אותנו סיפורי האגדות והסרטים ההוליוודיים. כדאי גם לשים בצד את כל התפיסות של "איך הדברים צריכים להיות" ואת "מה קורה בד"כ", ולזרוק לפח את "אצל החברה במשרד זה ככה וככה..". תמחקי את הכל - יש רק אותך ואת בן זוגך. ועכשיו בואי נחשוב. משיכה קיימת? - כן, חיבה? - כן, הנאה?-כן, יחסי מין מהנים?-כן. תחושה שנרקם קשר משמעותי?-כן. נהדר. יש לך את כל האלמנטים שאמורים לייצר קשר טוב ומהנה, לפחות בשלבים הראשוניים. את התשוקה שחסרה לך, ושבתוך יחסים ממילא דועכת בעוצמתה בשלב כזה או אחר, נסי למצוא בעשייה שלך (חוג, תחביב, ספורט, קריאה, יצירה וכיוב'). בנתיים נסי להנות ממה שיש, ופחות להתרכז במה שאין (או שכביכול אמור להיות). כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

22/06/2017 | 10:24 | מאת: איתן

היי . אז כך האם כדאי לי להסתייע בידידה שתעזור לי באיך להתחיל עם בחורה? מה ללבוש,מה לומר , איך לגשת,וכו. אני הייתי כאן כבר בעבר ושלחתי שאלות בנושא. יש לציין שאני מתכון לשלם לאותה ידידה. אני רק חושש שיכול להיות שזאת תהיה טעות.

לקריאה נוספת והעמקה

הי איתן, נראה לי שאת עצתי בנושא כבר כתבתי לך. לגבי שאלתך, אתה יכול לנסות ולבדוק... בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

15/06/2017 | 11:52 | מאת: אורית

שנינו בזוגיות מעל שנה בני 45 גרושים עם ילדים. הקשר בכללי טוב מאד . לפחות כך חשבתי. כחודשיים לאחר שהקשר התחיל החבר שלי התוודה לפני שלפעמים יש לו חסימה לשכב איתי בגלל עודף משקל. אבל למרות זאת הוא טען שהוא אוהב אותי ולא רוצה לאבד אותי. מאז ירדתי במשקל וחשבתי שהכל בסדר.למרות שמדי פעם החששות הישנות עלו בנוגע למשיכה והוא תמיד הרגיע אותי ואמר שאני נעשית יפה יותר ויותר ואין לו חסימה יותר. עד לפני כמה ימים היינו שוכבים כמעט כל יום ולפעמים פעמיים ביום. והוא כאמור אישר לי שמבחינה מינית כמו אחרות טוב לו איתי. בימים האחרונים עברתי דירה והעברה התישה את שנינו הוא מאד עזר לי ואנחנו חושבים על מגורים משותפים בעתיד הקרוב מאד. אתמול בערב התחלתי לחפור... שכבנו ביחד במיטה ערומים ודיברנו... ואז שאלתי אותו לגבי המשיכה שלו אלי הוא אמר שהוא נמשך אלי.שאלתי המשיכה חזקה הוא ענה כן.המשכתי שאלתי חזקה מאד הוא ענה לא. היא חזקה אבל לא מאד. רציתי לסיים את הקשר מידית והוא אמר לי שהוא אוהב אותי וזה מגוחך לסיים קשר בגלל המילה ״מאד״ שחסרה לי במשיכה הוא אמר לי שהוא יכול לחיות עם משיכה חזקה. לי זה נראה כמו התפשרות .הןא טוען ואני מאמינה לו שהוא לא מחפש אחרות שטוב לו איתי אבל אני מאד חוששת אני מודעת לזה שהחיים והזוגיות הם פשרה אבל לא יכולה להמלט מהמחשבה שאולי הוא רוצה להיות בזוגיות איתי כי החיים בשניים (שכר דירה משתלם יותר כשגרים ביחד והרי במילא אנחנו כל יום ישנים ביחד) משתלמים יותר. אני חושבת ואולי אני טועה שזו מין התפשרות מסוכנת. אני מודה מבחינה מינית אני יותר רעבה ממנו אבל כל פעם שהוא ״עייף״ אני ישר מסיקה מסקנות שהוא לא נמשך אלי. אולי העובדה שהוא יודע שהוא יכול לשכב איתי מתי שהוא רוצה קצת מפחיתה את המשיכה או שאני מנסה לעזור לו למצוא תירוצים?האם המצב הזה שהקשר בכללי הוא טוב מאד ורק המשיכה היא חזקה אבל לא מאד הוא מוכר ומובן או שזו בעצם פצפצו מתקתקת ?תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

היאורית, אולי אתחיל פשוט בלאשש את אחד "החששות" שלך - הווה אומר החיים בשניים אכן משתלמים יותר! זה נכון כלכלית, בריאותית, משפחתית והוויתית. את צודקת בדבר נוסף : בזוגיות תמיד יש מן הפשרה- כך שעד כה בן זוגך אינו שונה מאף אחד אחר בעולם הבוחר להיות בזוגיות. מעבר לכך אני קוראת שהחלטתם לפתוח פרק ב' בחייכם ובחרתם אחד את השנייה. שאתם אוהבים, מרוצים ופעילים מאוד מינית - עד כאן נהדר! האם זה שאינו מצהיר שהמשיכה שלו אליך "חזקה מאוד", אלא רק "חזקה" היא עילה לחוש כי סכנה מסויימת מתקרבת? או שכל מה שהתפתח וממשיך להתפתח ביניכם בשנה האחרונה הוא לא אמיתי? אני לא בטוחה.. את מתארת רגע אינטימי וקרוב בו שכבתם יחד במיטה ואז כדברייך, במקום להנות מהרגע "התחלתי לחפור לו". אני מעודדת אותך לחשוב מדוע נהגת כך? אולי יש מקום שגם את תבדקי אם יש בך חששות מהעמקת הקשר ביניכם, ושהאופציה לעבור לגור ביחד ולהקים בית חדש אחרי שהקודם חדל מעט מפחידה ומאיימת? אני חושבת שאם הלב שלכם ימשיך להיות פתוח אחד אל השנייה תוכלו להמשיך להפיק הנאה וסיפוק, ופחות למדוד ולהעריך את השני/ה (כמות האהבה, המשיכה, הנתינה וכו' וכו') מתוך חששות. אורית, זה נשמע שבסה"כ מצאת לך איש שרוצה אותך ורוצה להיות איתך. ייתכן מאוד ששניכם תראו מסביבכם אנשים אליהם תחושו משיכה מינית מיידית חזקה יותר, אבל ההתמסרות האיטית הזוגית אחד אל השנייה היא דבר מתפתח, משתנה ומעמיק שלעיתים גם מביא עימו חששות, ועלינו לשים לב שאנו לא משליכים אותם על הצד השני ובכך גם פועלים ליצור נבואה שמגשימה את עצמה.. בעיני העבודה כרגע היא שלך, להרגיע את החרדות ואת החששות שלך כדי שתוכלו להמשיך להנות מהדבר היפה שבניתם, ושיכול להמשיך להתפתח ולפרוח. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

18/06/2017 | 23:47 | מאת: אורית

תודה רבה

מה שאני רוצה לשאול אותך זו למעשה עם הגישה הישירה שלי היא בעייתית. כלומר,זה שאני ניגש למישהי ושואל אותה בצורה הישירה ביותר מבלי שאני מכיר אותה היא בעייתית? כי אצלי זה הולך כך: היי ראיתי אותך פה כמה פעמים ורציתי לשאול אותך אם את פנויה? זו בעיה?

הגישה בפני עצמה אינה בהכרח בעייתית, וכן לא נראה לי שזו הסיבה היחידה שבגללה לא הולך לך.. כפי שהצעתי לך, פנה לייעוץ מקצועי ובחן יחד עם מטפל/ת מה מקשה עליך למצוא ולקיים זוגיות.

08/06/2017 | 11:46 | מאת: איתן

היי ירדן. אם אני יפנה אליך לטיפול תוכלי לעזור? אני בעצמי לא יודע מה הסיבה שנשים לא רוצות לצאת איתי. לגבי אתרי הכרויות? אני מנוי רק באתר אחד שלדעתי הוא לא טוב כי אין בו כמעט מנויים. וכן אין לי בטחון עצמי

לקריאה נוספת והעמקה

הי איתן, אתה כמובן מוזמן ליצור עימי קשר. להשתמע, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044