פורום דייטים וזוגיות

לא טוב היות האדם לבדו... מרגע היוולדנו אנו גדלים ומתפתחים בתוך קשרים. אנו לומדים את עצמנו ואת העולם בתוך קשרים, כיצד לאהוב ואיך זה מרגיש להיות נאהב. אנו חווים התרגשות וסיפוק בתוך קשר, אולם למרבה הצער אנו גם לומדים להתאכזב, להיפגע ולהיחסם. להיות בזוגיות בחיינו הבוגרים, זה בעצם גם להמשיך לחיות ולהחיות את כל מה שלמדנו מגיל אפס, על קשרים ועל המשמעות של "להיות ביחד". לחפש את ה"ביחד" זה להמשיך ולעורר את החיבור המחייה והמפתח, אך זהו גם נתיב בו פוגשים את כל הקשיים וכאבי הלב הקדומים שהתעוררו בעברנו במצב זה. לאורך כל הדרך אנו נאלצים להתמודד עם לחצים מבחוץ ועם קונפליקטים מבפנים, וזה מה שהופך את תהליך ההיכרות ואת זמן "הביחד הזוגי" לכל כך מאתגר. בעידן בו קיימות אפשרויות טכנולוגיות/וירטואליות רבות להכיר, אנו עדיין לא פטורים מן ההכרח להמשיך ולחפש את הדרך עוד להתקרב ועוד להכיר, להרגיש גם בטוחים וגם פתוחים, לגלות את עצמנו בתוך "הביחד" ולבסס עם האחר אינטימיות בה נוכל להרגיש בטוחים להיות כל מי שאנחנו. אתם ואתן מוזמנים לשאול, לשתף ולהעלות דילמות מתוך התהליך של מציאת זוגיות ומתוך ההוויה המיוחדת והמאתגרת הזו של "להיות ביחד". למעבר לפורום לחצו כאן.
43 הודעות
40 תשובות מומחה

מנהלי פורום דייטים וזוגיות

04/10/2018 | 10:16 | מאת: דינה

שלום אני בת 37 כמה שנים רוצה בזוגיות ועובדת על הנושא ללא הצלחה עדייןואחרי כמה שנים בטיפול, הכרתי בחור בן 47 גרוש עם שני ילדים בני 18 ,10 (עם האמא) היה לנו דייט אחד התרשמתי לטובה והייתי מעוניינת להמשיך והוא נשמע מאד מעוניין מצידו.אבל אני מסתובבת עם תחושה שאני הולכת להתפשר בגדול בגלל הרצון למצוא בחור בגילי כמעט ..רווק.. איך מקבלים החלטה נכונה !

הי דינה, אני מציעה לך לקרוא את התשובות שכבר ניתנו בפורום הזה. אני חושבת שרובן יכולות מאוד לסייע לך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

הי דינה, אני מקווה שקראת קצת את התשובות ושקיבלת כמה נקודות מבט שאולי סייעו במשהו.. אני רוצה להוסיף שנושאים שקשורים ליכולת לתת אמון, לסמוך, להיסמך, להתמסר, להתפשר,לוותר על פנטזיות והנכונות לחיות בכאן ועכשיו עם מה שיש וקיים עבורי - הם נושאים חשובים שצריכים לעבור עיבוד ועוד עיבוד ועוד עיבוד..קצת כמו שריר שנתפס בגוף. אם המסאג'יסט רק יסמן לך אותו עם האצבע, ולא יעסה אותו שוב ושוב ושוב, ובעצם כמה שצריך כדי לשחרר אותו, השריר לא ישתחרר... אני יכולה לומר לך שאם יש אהבה וחיבור, גיל וגם ילדים (ועוד גדולים) לא יהוו שום מכשול, אבל אני מנחשת שאת שוב ושוב נופלת בדיוק במקומות האלה ולכן אני מציעה לך לא לוותר על טיפול עצמי. ובכל זאת, קחי סיכון, בידקי את הקשר עד הסוף. תני לזה סיכוי..אין לך באמת מה להפסיד. אף אחד לא מבטיח שתתפסי את הציפור שיושבת על העץ.. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

02/10/2018 | 16:42 | מאת: גבי

שלום, לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהי שעובדת כאחות בית חולים - מיון ילדים. ברצוני לדעת האם התנשקות איתה חושפת אותי לסיכונים הנובעים מהידבקות במחלות אליהן היא נחשפת במסגרת עבודתה. תודה

הי גבי, אני לא מומחית בזיהומולוגיה, מציעה שתפני את שאלתך לרופא המתמחה בתחום. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

26/09/2018 | 20:42 | מאת: ליהי

שלום ירדן אני נמצאת בטיפול הרבה שנים אצל פסיכולוגית קלינית. בשלוש השנים האחרונות התדירות היא פעם בחודש לאור קושי כלכלי. הטיפול היה טוב לאורך השנים, עזר לי לקדם את עצמי, להתפתח ולפתח מודעות. בשלוש השנים האחרונות עלה נושא הזוגיות בצורה יותר ממוקדת (לפני כן חוויתי משבר, נושא הזוגיות לכאורה לא הטריד אותי), ומאז אני מחפשת זוגיות ללא הצלחה. במהלך השלוש שנים אני מבינה יותר, למדתי על עצמי בהקשר זוגי מתוך קשרים קצרים שהיו אך אני לא מצליחה לייצר זוגיות מעל חודש וחצי-חודשיים (וגם זה היה רק פעם אחת). נפגשת עם בחורים (לרוב גרושים עם ילדים לאור גילי 44), או שאני לא מוצאת חן בעיניהם והם "נעלמים" או מודיעים שלא מתאים או שהם לא מתאימים לי לרוב בגלל שהם רוצים משהו מיני, או שאין שום חיבור בין ערכים וכו'. אני לא בררנית, לא פוסלת מהר, חשוב לי בעיקר מישהו נעים, עם ערכים טובים שיהיה לי נעים איתו . אני מתוסכלת מאוד, מרגישה שהטיפול לא מסייע בתחום הזה, המטפלת לא "מחדשת" לי כבר, אני מרגישה שאין לה מה להגיד והיא יותר מקשיבה ומנסה לחדד דברים אך בפועל מצבי לא משתנה ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשנותו. זה משפיע עלי מאוד, אני מרגישה כאבים בגוף, מדוכדכת ומתקשה להנות משינוי שעשיתי לאחרונה שאפשר להגיד שהגשמתי חלום .... כל מה שאני רוצה זה בן זוג שרוצה קשר טוב, קשר של ביחד, ארוך טווח (להזדקן ביחד). אני שוקלת לעבור למטפלת אחרת לפגישות ממוקדות בניסיון להבין את הקושי (האם זה רק עניין של מזל ? ) אני מניחה שלעבור לפסיכולוגית קלינית אחרת זה לא יעיל כל כך... (למרות ששינוי זוית ראיה יכול להוסיף) ותוהה אם זה בכלל יכול לתרום משהו וכן לאיזה מטפלת עלי לפנות ? סקסולוגית? אני מנסה להבין אם אני עושה משהו לא נכון, בשיחות עם המטפלת אני לא מרגישה שזה קשור אלי בשלב הזה, כמה נושאים שהקשו טופלו ואני היום במקום אחר לגמרי. אז איך זה שאני ממשיכה להיות לבד? תודה רבה על הסיוע !

לקריאה נוספת והעמקה

הי ליהי, אשמח לשתף אותך במחשבותיי אבל לפני כן הייתי שמחה אם היית משתפת את מדוע לדעתך הקשרים לא מצליחים להחזיק מעמד יותר מחודש וחצי או יותר נכון מה החלק שלך שם ואם לדעתך יש בכלל כזה. הייתי שמחה לדעת גם מדוע לדעת המטפלת שלך זה קורה והאם אתן תמימות דעים בנושא. ירדן

29/09/2018 | 00:20 | מאת: ליהי

הי ירדן תודה על תשובתך, ובעיקר על שאלתך שגרמה לי לנסות להגדיר .. אני מחפשת קשר לטווח ארוך, בגילי אינני מעוניינת בילדים, פונה ומשיבה לגרושים + . חשוב לי בחור עם השכלה מסויימת. לא חייב תואר למרות שאני מודה שהייתי מעדיפה , חשוב לי מאוד ערכים טובים ומראה שיהיה לי נעים יחד עם זאת משתדלת לא לפסול על מראה מכיוון שאישיות כובשת הופכת את המראה לטוב... :) . אני פתוחה לתת הזדמנויות גם למראה קצת שונה ממה שאני מעדיפה וגם לסגנון שונה כל עוד הערכים טובים ומכבדים את הזולת. מאוד מוכנה להשקיע בבניית זוגיות, מבינה שזהו תהליך . בניסיון לענות לשאלתך החשובה, אני מנסה לחשוב מה הסיבות "שנפסלתי" או פסלתי. קצת קשה לציין מכיוון שיש דייטים ששנינו מרגישים שאין חיבור ואז מסיימים את הדייט ואין המשכיות. לעיתים אני מנסה לתת הזדמנות מתוך הבנה שדייט אחד או שניים לא מספיקים, בד"כ, דייט שלישי וזה מסתיים מצידו או מצד שנינו... היו מקרים שהרגשתי או שיערתי שהבחור מפרש את דברי מתוך חוויותיו ואכזבותיו בעבר, ומסיק מסקנות לא נכונות. במקרה אחד התעקשתי לברר מדוע לאחר שיחה טובה שהבחור ציין בסופה שהיה לו מאוד כיף ומעניין הוא לא מתקשר לקבוע דייט.. ולאחר שיחה ארוכה שיזמתי בניסיון לברר הבחור הודה שאולי טעה וביקש להיפגש, התלהב ושמח שנפגשנו, הקשר הסתיים לאחר3 פגישות ,מניחה שבעיקר בגלל הפסקה הבאה שלי.... בכל מקרה זה לא התאים כי חשוב היה לו משהו שאני ציינתי שבשלב זה אינני מוכנה ואולי בהמשך. אני מבינה בדיעבד שהיו דייטים שאני שדרתי מרחק מסויים מבחינת מגע (לא אפרט מכיוון שזה אישי מידי לפורום.. אך אוכל לציין שעברתי תהליך ושיחררתי את הנושא בטיפול). המטפלת כיום לא מעלה השערות לסיבות. ולכן אני מרגישה שהטיפול איתה אולי מוצה... מרגישה שפונים אלי בחורים שממש לא מתאימים לי, ומי שמרגיש לי כפוטנציאל מסויים לא מגיב לי... בחורים מתכתבים איתי דרך אפליקציה, מבקשים ומקבלים טלפון, אך נעלמים לפעמים... לפעמים מתחילים התכתבות ואז נעלמים . ההתכתבות היא כללית, תחומי עיסוק, פנאי וכו'. על פניו ללא סיבה לפסול.. אני לא מצליחה כיום להבין באמת מה החלק שלי, ולכן אני מתוסכלת מאוד ותוהה כמה "המזל" אשם ... לפעמים מרגישה שבחורים גרושים עם ילדים לא באמת מעוניינים בביחד, אלא מעדיפים קשר מיני מזדמן או משהו כזה. יצאתי עם בחור נחמד שלאחר כמה שבועות הבנתי שהוא לא באמת רוצה זוגיות.. ציין שקשה לו להיפגש כמה פעמים בשבוע, זה אינטנסיבי לו.. נפגשנו פעמיים שלוש בשבוע, הוא גר ממש קרוב אלי וזה היה בסדר גמור מבחינתי שיצא עם חברים לאורך השבוע (אין לו ילדים). לא היו לו שאיפות לזוגיות אמיתית לפי שיחות איתו. מנסה להבין אם אני מפספסת משהו. מערכת היחסים שלי עם כמה חברות קרובות היא פתוחה, אנו משקפות אחת לשנייה, וגם הן לא מציינות סיבה , ואני משתפת בפתיחות בקשרים שהיו... אני נראית בסדר, אסתטית נקייה מטופחת. משכילה יחסית, עם מודעות ואינטלגנציה רגשית, לא מפונקת (אך יודעת לפנק ולדאוג ולהכיל), עצמאית , אמפתית, ראש פתוח, משתדלת להיות גמישה ולא מקובעת... הרבה ממה שצריך לקשר טוב :) ? אשמח מאוד לשמוע את דעתך. תודה רבה.

הי ליהי, זה נשמע שבהחלט יש לך הרבה לתת ובעיקר הרבה רצון לתת וגם לקבל...כמו שצריך. לתחושתי, ובהחלט ייתכן שאני טועה, קשה לך לתת לקשר להרקם ולהיבנות בזמן שלו ובאופן אורגאני מבלי לבדוק אותו, למדוד אותו, לנתח אותו לדבר אותו, לוודא אותו..וכל זאת בשלבים ראשוניים. אם אינך רוצה ילדים, אז גם הזמן אינו כובל אותך, ולכן את יכולה להרשות לעצמך להרפות, להרגע ופשוט להנות מהיכרויות חדשות...אבל..וזה הקאץ', לחלקנו זה מאוד קשה וחלקנו אפילו לא יודעים שאנחנו לא מאפשרים את זה..אני מבינה שאת רוצה קשר ארוך טווח ומחייב, ובטח רוצה גם לוודא שהרצון הוא הדדי, אבל חשוב שתוכלי למצוא דרך לשאת את הצרכים שלך ולמצוא דרכים להרגיע את החרדות שקשורות בנושאים האלה (לנשום, לדבר אותם עם המטפלת שלך, לעשות יוגה, ספורט) מבלי למהר לחפש ולמצוא תשובות או הרגעה בצד השני כבר בתחילת הקשר. ייתכן מאוד שאני טועה, ואני בטוחה שישנן גם סיבות אחרות בגללן קשרים לא ממשיכים אבל אני מתייחסת כרגע רק למה שקשור בך. אם אני טועה את יכולה פשוט לקבל את תשובתי כעוד נקודת מבט לחשוב עליה, זה אף פעם לא מזיק :) אני בכל מקרה בהחלט ממליצה לך להמשיך ולבחון את הדברים בינך לבינך. את יכולה למשל להגדיר ביחד עם המטפלת שלך תקופה שבה תחזרו למפגשים אינטנסיביים ותתמקדו בנושא הזה, ואת יכולה גם לפנות לסקסולוגית שהיא גם פסיכותרפיסטית. כך או כך ליהי יקרה, אני מאחלת לך המון הצלחה מכל הלב! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

30/09/2018 | 01:11 | מאת: ליהי

"קראת" אותי נכון ירדן.... תודה רבה . זו הסיבה שאני לא יכולה להביא את עצמי לקשר מיני ולתת לזה הזדמנות. אני מתלבטת עם עצמי זמן רב עד כמה עלי להכריח את עצמי ולנסות קשר מיני תוך התעלמות מכל המחשבות והניתוחים על איך קשר זוגי צריך להיות/להתחיל. ממש ממש קשה לי. אני זקוקה לקשר אמיתי, זקוקה לביחד , לחבר אמיתי.. מתקשה "לשחרר" את הגוף אם אני לא מרגישה קשר חברי, אמיתי . האם את חושבת שעלי "להכריח" את עצמי לנסות קשר מיני ? האם זו הדרך להרפות אולי? תודה :)

הי ליהי, התשובה שלי היא בהחלט לא. העבודה שלך צריכה להתמקד בקושי שלך לסמוך, לתת אמון, ובאיך ללמוד לוותר על פנטזיות כמו גם חוקים וכללים שהפנמת בנוגע לאיך שקשר אמור להראות ולהתנהל (כדי שאת תוכלי להרגיש באמת משוחררת). אי אפשר להתחיל מהסוף להתחלה... כמו שאמרתי, חשוב שתמשיכי את העבודה העצמית. בהצלחה וחג שמח! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

08/05/2018 | 19:33 | מאת: אנונימית

אני בזוגיות חצי שנה אני גרה עם בן זוגי,בתחילת הקשר הוא גילה שהיה לי סטוץ חד פעמי עם חבר של אח שלו ועוד שניה נפרדנו,עכשיו גיליתי שיש לחברים טובים שלו דרך הפייסבוק בחברים המשותפים עוד שני בחורים שהיה לי איתם סטוץ בעבר ..הוא לא מכיר אותם אישית .. אני מפחדת שאותם בחורים יספרו שהם היו איתי או דרך החברים שלו או יפנו אליו אישית.. אני לא ישנה טוב בלילה יש לי חלומות על פרידה ואני כל היום עייפה ובלי מצב רוח מה אני יכולה לעשות? אני אוהבת אותו ולא רוצה שיפגע חשבתי לחסום אותם אצלו בפייסבוק כדי שלא יוכלו ליצור איתו קשר מה אתה אומר? אין לי פתרונות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימית, רק הבהרה לפני שאתייחס, הסטוצים עם שני הבחורים האלה התרחשו גם כן בזמן היחסים עם בן זוגך הנוכחי? שחר

שוב שלום אנונימית, לא ענית על שאלתי אז אני רק יכול להניח שהתכוונת לסטוצים שקרו לפני שהיכרת את בן זוגך הנוכחי. על סמך זה אני עונה לך. מתוך דבריך אני מבין שחלק לא מבוטל ממשאביך מוקדש לפעולות הסתרה כאלה או אחרות מפני בן זוגך. אני יכול רק להניח שבבסיס זה עומדת אמונה נסתרת שאם יכיר אותך ואת עברך, לא ירצה להמשיך את הקשר. לכן אני בהחלט יכול להבין את החרדה שלך מכך. כמו כן הפחד הולך וגדל כשאת מבינה שאינך יכולה לשלוט בכל מה שהיית רוצה ושמידע לגביך עלול למצוא את דרכו אל בן זוגך. ולמרות כל זה אני רוצה להזכיר לך שהדבר החשוב ביותר כרגע הוא להמשיך ולבסס את הזוגיות הזו ולזכור שבזוגיות אוהבת אנחנו אמורים ללמוד להכיר ולקבל את בני ובנות זוגנו כפי שהם. לכן עצתי אלייך היא לקחת את השליטה על המידע לגבי עצמך ודווקא כן לחלוק אותו עם בן זוגך. תוכלי לעשות זאת באופן ובקצב שמתאים לך ובעיקר בצורה שבונה את הקשר ולאו דוקא מחבלת בו. מאחל הצלחה ושולח עידוד ואומץ! שחר ברשף קליניקה לטיפול וייעוץ ילדים ומבוגרים 0545483333

05/05/2018 | 20:09 | מאת: דנה

שלום רב במקרה גיליתי שלבעלי קשר צאט בעל אופי רומנטי עם אשה בצרפת אותה טרם פגש.בעלי מספר לה על כל הקורה איתו בארץ ואף שולח לה תמונות שלו מבלי כך הבנתי שהוא ראה אותה בתמונה עד כה.אותה אשה עד עתה נמנעה מלשגר את תמונתה.הקשר מכיוון בעלי לדעתי תלותי ומילות האהבה המוחלפות בינו לבין אותה אשה רבות.לאחרונה גם ביקשה אותה אשה תמיכה כספית אבל לשמחתי בעלי נמנע בשלב זה להענות לבקשה .בכל זאת הקשר נמשך והוא מתקיים כל שעות היום ועד השעות הקטנות של הלילה. מה לדעתך עלי לעשות..להמשיך ולעקוב אחר ההתכתבות...האם לאמת את בעלי עם המידע בצורה כללית שיש לי ובכך אין לי שליטה על תגובתו ולאן זה עלול להגיע ..אין לי נסיון בענין ואודה על חוות דעתך תודה דנה

שלום דנה, זה מעניין שלאורך כל מה שכתבת, לא שיתפת אודות רגשותייך בנוגע לעניין ולו פעם אחת..כמו כן לא סיפרת דבר על איכות הקשר עם בעלך נכון להיום, משך הזמן שאתם יחד וכיוב'. לכן קחי בחשבון שתשובתי אלייך מאוד מוגבלת. ראשית תמוה מאוד בעיני שבשלב זה האשה הזו מבקשת מבעלך כספים, לכן עלי לומר כי סביר להניח כי מדובר פה בניסיון ניצול של בעלך על ידי אותו אדם (אישה או גבר מי יודע). כמו כן אינני מבין איזו תועלת יכולה לצמוח מכך שתמשיכי לשמור בסוד את שאת יודעת. אני אישית מציע לך לשוחח עימו על העניין ואולי אפילו לתפוס על זה "טרמפ" כדי לעבוד על היחסים בינכם. למעשה זה לא באמת משנה כמה שנים אתם יחד או מה המצב בינכם כעת, תמיד אפשר לעבוד על שיפור הקשר, התקשורת, הבנת צורכי האחר וכיוב'. מקווה שהצלחת להעזר בתשובתי, בברכה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

29/04/2018 | 23:51 | מאת: רווק

שלום אדון מומחה, אציין שגם אני מעט מומחה בכל הקשור לדייטים. אבל נתקלתי במשהו יוצא דופן שאני לא מצליח לאכול. אני רווק בן 34 והכרתי בחורה שמאוד מצאה חן בעיניי עד התרגשות, שזה קורה ממש מעט... אז ככה.. בטלפון היא מאוד אדישה ומאוד לא מזמינה הכוונה שאני לא מרגיש הכי רצוי, אבל שיצאנו לדייט היה פשוט פנטסטי. מעולה! אחד הדייטים הטובים שחוויתי. אחרי שאכלנו התנתקנו מעט כל אחד הלך לביתו. התקשרתי יום למחרת היא ענתה בהודעה שתחזור אלי מאוחר יותר, והיא חזרה אלי רק יומיים אחרי, התכתבנו מעט והצעתי שנצא דוב והיא ענתה בחיוב. הדייט השני היה טוב יותר מהראשון. לא הורדנו את הידיים אחד מהשניה ולא הפסקנו לחייך לרגע כל הערב. הבופו דל הדייט נגענו לפתח ביתה והיא הציע שאכנס אליה, עניתי בחיוב ישבנו קצת דיברנו ומפה לשם הגענו למיטה, התחלו קצת להשתעשע אחד עם השניה ואז בא הדבר הבא. היא ביקשה שאפסיק מכיוון שאם נשכב היא לא תדבר איתי למחרת. הסתכלתי עליה בשוק ואמרתי לה שתחזור על מה שאמרה כי אולי לא שמעתי טוב. והיא חזרה על על שוב, אם נשכב אני מחר לא יענה לך לטלפון. ציינתי בפניה שזאת תגובה של גברים, ונשים פוחדות מכך שהגבר לא ידבר איתי למחרת. והיא אמרה שככה היא וזה המצב. אז הייתי צריך לבחור. אני לא יודע איך הצלחתי לבחור להלביש אותה, זה היה מאוד קשה. היא כל על מצאה חן בעיניי שוויתרתי על הסקס והלבשתי אותה בידיעה שיש מצב שגם ככה מלר היא לא תדבר איתי. עברו יומיים התקשרתי פעם אחת. דיברנו קצת וזהו. אני לא מצליח לאכול אותה, חריגה מאוד, אבל מאוד מעניינת . חושב אולי שאני פחות מוערך בעינייה שלא שכבנו, או שלהפך. שהיא הבינה שאני מעוניין בה יותר ממה שהיא ציפתה . אשמח לתגובה

שלום לך, לפני שאתייחס, אני מבקשת שתמקד את שאלתך. ירדן

במה הבחורה מעוניינת?. האם זה היה תרגיל האם היא שחקנית. זה יוצא דופן ואני מנסה להבין

הי, אתה יודע, בעולם "הרגיל" ולא ב"עולם הדייטים", שרבים מתייחסים אליו כאל משחק, היית פשוט שואל אותה בפשטות מה באמת רצונה תוך כדי שאתה משתף ברצונך שלך (כמובן בדרך שמתאימה לך), או נותן לזמן להבהיר לך את התשובה. אני אישית גורסת שאין באמת הבדל מהותי בין שני העולמות ולכן תשובתי היא שגם אני לא יכולה לדעת בוודאות מתוך דברייך, למה התכוונה המשוררת... לפיכך כן הייתי מציעה לך לנהוג באחת משתי הדרכים הפשוטות שציינתי קודם. עכשיו - אם אתה רוצה לשמור על האגו שלך/לב שלך, ולכן מעדיף לא להסתכן בכלל בכלל (קרי לדעת מראש למה מתכוונת המשוררת) , אז גם לא כדאי לצאת לדייטים...אבל חלק מה"משחק" אומר שלפעמים תצטרך לשאת אי נוחות, אי וודאות וגם סיכון קטן שרגשותייך יפגעו. אני לצערי לא יכולה להגן עלייך מפני זה, רק לעודד אותך לא לחשוש, לאזור אומץ ולהיות אותנטי, בתקווה שגם היא תנהג כמוך. אם הקשר לא יצלח כפי שאתה מקווה, לפחות תוכל להסתכל לאחור ולדעת שאתה נתת לזה סיכוי אמיתי ושהיית אותנטי. רגשות קשים הם חלק מהחיים, ולפעמים כדאי להסתכן בשביל הדבר הקסום הזה שנקרא אהבת אמת.. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

12/04/2018 | 23:18 | מאת: הילי

שלום בת 46, יוצאת עם בחור (גרוש+2) כשבוע וחצי. במשך השבוע נפגשנו כמעט מידי יום, למשך שעות רבות . השיחות נעימות בסך הכל, אני בעיקר יוזמת השיחות והנושאים, הוא מספר על לימודים, טיולים, חברים ומשפחה באופן כללי. אני לא יודעת אם מדובר בבחור מופנם יחסית וכיאה לגברים הם לרוב לא נוטים לדבר יותר מידי ובטח שלא לדבר רגש.. או שהוא לא מעוניין בקשר אמיתי ולכן לא מרבה לדבר ומעדיף יותר מגע ... הוא מתכתב איתי ומתקשר מידי יום. לא כל כך שואל אותי שאלות עלי. באחת השיחות שאלתי מה החלום שלו, מה היה רוצה, מה היעדים הבאים שלו, והוא התיחס בעיקר לשיפוץ דירה, וכו' ולא כלל בתשובה בכלל קשר רציני בשום הקשר. אני מתחילה להרגיש שהוא מעוניין בעיקר בקשר מיני ולא בקשר משמעותי . ברגעים אינטימיים מרגישה אותו "טכני", מרוכז בעיקר בסיפוק של עצמו. אני מבינה שמדובר בהיכרות של שבוע וחצי, לחלוטין מעט זמן. יתכן וזה קשור לאופי שלו. אני עדיין לא יודעת. אבל זה מאוד מטריד אותי. אני כמובן אשוחח איתו , ואנסה לברר את מהות הקשר שהוא מעוניין בו, ואציין מה אני מרגישה. אך אשמח לקבל קצת עצות וטיפים. התחושה שלי ממש קשה כעת. מכיוון שהבנתי שיתכן שתחושתי נכונה . אני רוצה קשר אמיתי. מרגישה מאוכזבת שלאחר סקס ראשון הלך. אומנם היה ממש עייף ונרדם, אמר שהיה לו יום קשה אך אני נוטה להאמין שזו לא הסיבה היחידה..... איך יודעים אם כוונתו רצינית , בקשר אחר הרגשתי שהבחור היה רציני, במקרה זה אני לא מרגישה כך. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי הילי, לצערי לאחר שבוע וחצי, אין כל דרך ממשית לדעת אם כוונתו "רצינית או לא", זה משהו שתצטרכי להמשיך ולבדוק עם הזמן. אני מבינה שקשה לך לשאת את חוסר הוודאות שמלווה שלבים ראשוניים של קשר, אבל אין מנוס מכך. עצתי היא להמשיך להקשיב לעצמך, לרגשות ולתחושות שלך במחיצתו ולתת לדברים זמן, מספיק זמן, כדי שתוכלי להתרשם ולהרגיש בתוכך את הוודאות לה את כ"כ כמהה. לשוחח איתו, לשתף אותו בתחושותייך כמובן יכולים לתרום לכך, אבל אין תחליף לזמן במצבים כאלה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

26/03/2018 | 23:29 | מאת: תמר

הי אשמח לשמוע את דעתכם המקצועית.. לתפיסתי, בתוך קשר זוגי (ואני מתמקדת בקשר טוב) שני בני הזוג עוברים שינויים. משנים תפיסות, משנים התנהגויות, מרגישים אחרת ... צומחים לומדים ומלמדים האחד את השני. אך נראה לי שיש גבול לשינוי.. כלומר, לא ניתן לשנות תפיסות שמקובעות לאורך שנים. אני מתכוונת לתפיסה קיצונית כמו דעה פוליטית קיצונית ודעות שנוצרו לאורך שנים בעקבות חוויות חיים וכו'. אני תוהה בעניין מכיוון שאני מתלבטת אם להמשיך קשר די טרי לאור תפיסה קיצונית שיוצרת התנהגות שבעיני קיצונית ומזלזלת בבני אדם. בן זוגי אדם אנושי ועם לב טוב , כלפי מתנהג באופן מכבד ומאופק אך הוא בעל דעות קיצוניות מסויימות שגורמות לו להתנהל בכעס וזלזול כלפי אנשים זרים שמכעיסים אותו בגלל דתם, או משהו שאמרו שלא מקובל עליו וכו'. בן זוגי טוען שלצידי , למרות הזמן הקצר,הוא התמתן , נמנע מלהגיב יותר קיצוני כשהוא לצידי, וכן שיקח לו זמן למתן גם את מה שמפריע לי בהתנהגויות שלו , לדבריו זה יכול גם לקחת כחצי שנה . אני לא חושבת שניתן לאורך זמן לשנות תפיסות בגלל שאוהבים מישהו ורוצים להיות לצידו. בשלב מסויים זה נמאס... מצד שני, אני שומעת אותו כועס כאשר אני מציינת שהתנהגותו היתה נוראית בעיני וגרמה לי להרגיש רע כאשר התנהג באופן לא מכבד (מילולי)כלפי אדם זר שהכעיס אותו (גם אם הסיבה לכעס מוצדקת, אני לא אצעק בקול ואתנהל באיפוק . זה בסדר מבחינתי להגיד מה שחושבים אך בטונים נעימים ומכבדים .... ואפשר גם לבחור לא להגיד ולשמור על איפוק במצבים מסוימים). אני לא שומעת ממנו שהוא חושב שהתנהגותו לא תקינה. הוא טוען שאם משהו מכעיס אותו , הוא יאמר את מה שהוא חושב כי זו דרכו לנסות להילחם במה שמפריע לו. (הטונים שלו גבוהים וכועסים, ולא משנה לו מי נמצא מסביב. הוא יגיד את מה שעל ליבו). ההתנהגות הזו מפריעה לי וגורמת לי באותם רגעים וגם לאחר מכן להרגיש נורא רע. אני תוהה האם זוגיות טובה תוכל לשרוד במצב הזה ? זה יוצר אצלי דריכות ומתח כאשר אנו מחוץ לבית. יש לו תכונות טובות בעיני, למרות שעדיין לא התאהבתי, הייתי ממשיכה את הקשר אם ההתנהגויות הקיצוניות שתארתי לא היו. תודה

הי תמר, בהמשך לשאלותייך ולתשובות שכבר קיבלת, זה נשמע שהקשר הזה נעשה עבורך קשה מנשוא, הלבטים אינם מניחים לך ואת פוחדת להישאר בדיוק במידה שאת פוחדת לעזוב. כפי שכבר כתבנו, אם את עדיין מתלבטת, כנראה שלא גמלה בליבך ההחלטה, ואני מציע לך לקחת עוד קצת זמן בכדי לבחון את הדברים. תמר היקרה, אין באמת תשובות חיצוניות לשאלות החשובות שלך, התשובות יגיעו רק מתוכך... את מוזמנת להמשיך לשתף ולהתלבט ביחד איתנו... בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

שלום רב, אחי נשוי לבחורה כבר שנתיים והם יחד כ11 שנה(אין ילדים) , לפני כמעט שנה אישתו הציעה לפתוח את המערכת יחסים ,הוא הסכים והודה כי היה לו משבר מאוד גדול בהתחלה, ועכשיו הוא מציין כי הוא מאוד מבסוט מהמצב ואפילו זה חיזק את מערכת היחסים בניהם .מהכרותי עם אחי , הוא לא נראה מאושר ,נראה כי הוא מסביר לי כמה הוא שלם עם זה ובעצם מסביר לעצמו או יותר נכון נשמע שהוא מנסה לתרץ לעצמו למה זה בסדר . הוא די התנתק כבר בקושי שומעים ממנו והוא בקושי מגיב בהתכתבויות משפחתיות מה שלא היה קודם . אני מפחדת שהוא יכנס לדיכאון או יאבד את עצמו בדרך .... מה אני יכולה לעשות ? לדבר דיברתי איתו כבר דיברתי אבל התחושה שלי אומרת שהוא באמת לא במקום טוב (אני מכירה אותו לא מאתמול).תודה על התשובה

הי, אני שומע את הדאגה שלך לאחיך וזה באמת נוגע ללב. אני מאמין שביחסים עם אהובינו חשוב מאוד לכבד את מה שהם אומרים - בדיוק באופן שבו שהם נאמרים. אם אכן תנהגי כך המשמעות תהיה שאת מכבדת את רצונו לספר או להסתיר ממך דברים (ומותר לו), או לבחור איך ומתי לספר, או כאמור אם בכלל לספר, וזה לגמרי הרי בחירה שלו. מצד שני, אני חושב גם שחשוב מאוד לא להתעלם מתחושות הבטן שלנו ולהישאר קשובים להן. השילוב של שני אלה הוא בעצם לעשות את המאמץ כדי להישאר בקשר עם אחיך, להישאר קרובה, אוזן קשבת, חברה תומכת...אם תצליחי להיות כזו עבורו, בבוא העת אם אכן פני הדברים הם כפי שאת משערת, הוא יוכל להרגיש מספיק בנוח בכדי לשתף אותך ולהעזר בך. ייתכן גם שעמדה כזו מצידך תסייע לו לברר עם עצמו מה באמת יחסו למצב הדברים עם אישתו, קחי בחשבון את האפשרות שהוא בעצמו מבולבל לגבי זה. לכן אני מאמין ששיחה אחת או שתיים אינן מספיקות במקרה זה, אלא רק נכונות להיות עבורו קרובה, לא שיפוטית ותומכת לאורך זמן. בברכה, שחר ברשף MA ייעוץ וטיפול 0545483333

04/03/2018 | 23:55 | מאת: נועה

היי אני בת 17 ואני בקשר עם בחור כבר שמונה חודשים ואני יודעת שהקשר הזה לא טוב לי מהרבה בחינות ואני לא יודעת איך לסיים איתו מפחדת שזה יהיה לי מידי קשה הניתוק הזה. אשמח לקבל תשובה שתעזור לי

הי נועה, האם ניסיתי לנתקו? אם כן, כיצד ומה הייתה תגובתו וההשפעה של ניסיון הניתוק עלייך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

08/03/2018 | 19:07 | מאת: נועה

כן כבר ניסיתי כמה פעמים הוא אמר שהוא מבין ושהכל טוב ואיכשהו כל פעם חזרנו לדבר

הי נועה, את נשמעת מאוד אמביוולנטית לגבי הקשר ומן הסתם גם לגבי ניתוקו. כשאנחנו אמביוולנטים אז בוודאי קשה לנו להיות החלטיים ולהוציא לפועל החלטות. אני מאמינה שכאשר באמת ובתמים תהיי שלמה עם ההחלטה לנתק את הקשר, את תדעי איך לעשות את זה, כבר לא תצטרכי עצה ממני. אני מציעה לך כרגע לחשוב היטב על הרווחים ועל ההפסדים שנגרמים לך בעקבות הקשר איתו, ואז תחשבי על מה את מעדיפה או רוצה לוותר..אולי זה יעזור לך להתקרב מעט להחלטה. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום רב, אני בת 46, רווקה. יוצאת כשבועיים עם בחור גרוש +2 בטווח הגיל שלי. הוא מאוד מתלהב מהקשר איתי, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת משיכה פיזית. מדובר בבחור עם רמת מודעות ובגרות נמוכה, יחסית אלי (גם במראה החיצוני, בתנועות הגוף בסגנון הליכתו אני מרגישה אותו כמו נער מתבגר ). במהלך השבועיים התרשמתי בעיקר מסיפוריו והתנהגויותיו כי למרות גילו טרם השלים את מרד הנעורים... הוא נוטה להגיד בקול את מה שהוא חושב (אם ראה מישהי לבושה בצורה זולה למשל אמר זאת בקול רם, אם משהו לא מוצא חן בעיניו או מרגיז אותו יגיד את זה בקול, יהיה חסר סבלנות,וכפי שציין אומר באופן ישיר ובקול את מה שמפריע לו, כמו מלצרית דבילית וכו). טון הדיבור שלו מזלזל במצבים אלו, ויש לו נטייה לפסול מהר אנשים בלי להבין בדיוק מדוע. ידוע לי שהוא נפגע מאנשים. ומודה כי הוא חסר בטחון, מתקשה להחליט וכי יש לו סתירות פנימיות רבות. יחד עם זאת עבר תהליך של שינוי מסויים ומדגיש שהוא במקום טוב יותר מבעבר. יש לציין כי זה רק כלפי זרים, בהתנהלות מולי הוא לא כך בכלל, הוא עדין מאוד, משקיע מאוד,מפרגן, מתחשב , מדבר באופן מכבד ולא מזלזל, התקשורת איתו טובה, למרות שהוא קצת מופנם, ועבר תקופה קשה של גירושין לפני כשנה , השיחות נעימות, וככל שעבר הזמן אפילו משתפרות. הוא אף הפתיע אותי לטובה וריגש אותי מאוד בשיחה האחרונה לגבי הנושא .הוא מאוד חושש שהקשר שלנו יתנתק. שוחחתי איתו על ההתנהגות שלו שמאוד לא מקובלת עלי וגורמת לי להרגיש לא בטוחה בקשר. הוא ציין כי הוא רואה בי האדם שיוכל ללמוד ממנו רבות, מישהי שכבר מראה לו זויות שהוא לא הצליח לראות לבד בהתנהגויותיו ובכלל. הוא רואה בקשר כקשר מפרה ומוכן להשקיע כדי לשנות. מצד אחד אני מרגישה שהוא רוצה לשנות וצריך את הדחיפה, מצד שני אני תוהה אם זה נכון להתחיל קשר כשיש ביננו פערי תפיסה גדולים, כשההתנהגויות שלנו כל כך שונות כלפי הסביבה, אני תוהה מה יקרה כשיפגוש מכרים מהצד שלי, איך יתנהג, חוששת להרגיש לא בנוח. אשמח לשמוע את דעתכם, וכיווני חשיבה שיעזרו לי לקבל החלטה. אני מאוד רוצה זוגיות טובה, אך לא בטוחה שנכון להיכנס לקשר שיהפוך "טיפולי" מידי. למרות שאני מבינה שכל קשר מטפל בשני בני הזוג בעצם... תודה רבה

הי שירה, שאלתך דומה עד מאוד לשאלה של שכנתך מלמטה (ראי הילי), ותשובתי אלייך דומה אף היא במהותה. את אישה מודעת, חכמה, תוך שבועיים התרשמת מהבחור לעומק לרוחב ולגובה..:) אני חושבת שיש לך את כל הנתונים כדי להחליט אם את רוצה למשיך או לעצור כאן, ולכן גם בעיני ההתלבטות שלך היא התשובה שלך. אם לא ברור לך עדיין, המשיכי להכיר אותו, ואת עצמך במחיצתו, עד שתדעי. כשתדעי, כבר לא תתלבטי. בינינו, לוקח זמן להכיר מישהו באמת, כדי להחליט עם למרות החולשות (שיש לכולם) אנחנו עדיין בוחרים באדם. נקודה נוספת שאני רוצה להאיר לך. זה נשמע שאת מנסה לקבל החלטות שקולות והגיוניות מאוד מהר אל תוך תהליך ההיכרות -ואני תוהה לאיזו מטרה? להימנע מלבזבז את הזמן? מלהיפגע? למרות הרצון להיות זהירה ולשמור על עצמך, אין תחליף לתהליך היכרות נינוח ואיטי, במיוחד אם את מזהה פוטנציאל. את כנראה תצטרכי לגייס הרבה כוחות כדי להצליח להתמסר לתהליך שכזה, להיות אמיצה ולקחת את הסיכון שאולי אולי בסוף הקשר לא יצלח..עם כל הכאב שיכול לבוא עם זה. לסיכום עצתי, כמו להילי - המשיכי בתהליך ההיכרות, עד שהרגשתך לגבי הקשר תתבהר לך. גם קשרים שהם בעלי אופי מעט "טיפולי" לא חייבים להיות שליליים או לא מוצלחים, זה באמת מאוד תלוי בעוד גורמים. והאתגר הכי גדול שלך, להסכים "להסתכן" ולהתמסר. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

ירדן, ממש דייקת בתגובתך המקסימה. הבנתי כי הסיכוי והסיכון הולכים זה לצד זה בתהליך ההיכרות... ועלי להתמקד בסיכוי ולא להתעלם ממנו. וכן, גם אם זה אומר שעלי להשקיע ולהיפגע ולהתמודד... ואכן, החלטתי להניח קצת להיגיון שגובר עלי בדרך כלל ולאפשר לעצמי להרגיש ולהכיר ולהתעמק. רוצה להודות לך מאוד על תגובתך המדוייקת . שבוע מצויין.

21/02/2018 | 07:39 | מאת: הילי

שלום רב, נפגשתי 2 דייטים עם בחור גרוש עם 2 ילדים. אנחנו בטווח גילאים של 40+. אני רווקה. הבחור מאוד מתלהב וציין שהוא ישמח להמשיך קשר. מדובר בבחור שלפני הרבה שנים הוריד מעל 30 קג במשקל. עבר פרידה /גירושין מאשתו בשנה וחצי האחרונות, ולפי מה שאמר מדובר בטראומה שחווה ולאחרונה התאושש ממנה. (אני מרגישה שעדיין לא התאושש ). כיום הוא בקיצוניות השנייה. בקושי אוכל. רזה מאוד הוא טוען שהוא לא מרגיש רעב אבל אני מרגישה שהוא שולט ברעב . מדבר על עצמו במושגים של גמילה והתמכרות. ציין כי היה מכור לקניות (קנה באתרים בעשרות אלפים) טוען שנגמל מזה וכן מסיגריות באמצעות סדנה של קופת חולים. התרשמתי שהוא מאוד רוצה קשר זוגי אמיתי, כמוני, הוא מוכן להשקיע בו. אך אני תוהה אם נכון להיכנס לקשר זוגי עם בחור שעוד לא התאושש כנראה מטראומה, עם בחור שנראה שמחליף התמכרות בשליטה באוכל .בעיני זו הפרעת אכילה ואני חוששת שזה יגיע לאנורקסיה (ואולי זה כבר כך). קשה לי מאוד עם הרזון שלו, זה מרגיש לי חולני מאוד. הוא בחור נאה והרזון שלו וכל המורכבות הנפשית שאני מרגישה גורמים לי להירתע ולא להימשך אליו פיזית ומעבר לכך. מצד אחד אני לא רוצה למהר לפסול את הקשר, אך מצד שני חוששת מאוד להיכנס לקשר כזה (יתכן שקשר זוגי טוב יסייע לו להתאושש אך יתכן שלא ... ואני לא יודעת אם אני רוצה להיכנס לזה ). אני מרגישה פער גדול מבחינת מודעות . אני בחורה מודעת, חווה קשיים אך מתמודדת אחרת. והוא לא נמצא במקום הזה כרגע. היכן הגבול ? האם נכון להיכנס לקשר במצב כזה? אני לא מכירה אותו מספיק ,לא יודעת אם אני מפספסת משהו או לא. אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל המלצות.. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי הילי, איך אומרים, התשובה בגוף השאלה..? או בסוף השאלה במקרה שלך. כתבת בפירוש "אני לא מכירה אותו מספיק ולא יודעת אם אני מפספסת משהו". את צודקת, ברור הרי ששני דייטים בלבד, על אף שהניבו מידע רב...לא מספיקים כדי באמת להכיר את האדם. ההתרשמות שלך כרגע היא אמנם רחבה באופן יחסי לשני דייטים, אבל שימי לב שלא ציינת שום דבר טוב בשאלתך..האם הוא בכלל מוצא חן בעינייך מבחינה כלשהי? או שאת בעצם רואה בעיקר את החלקים הפחות טובים שמאיימים על האפשרות להתמסר לקשר? אני גם רוצה לשאול אותך הילי, האם לדעתך היכולת שלך, המרשימה יש לומר, להתרשם במהירות ולעומק מבני אדם, גם עומדת לך לרועץ ומפריעה לך להתמסר לתהליך היכרות, שבתחום הזוגי יכול להיות מלא חוסר וודאות ואי נוחות? לסיכום, אני באופן אישי לגמרי מציע לך להמשיך לבחון את האפשרות הזו, וזיכרי שאת תמיד יכולה להפסיק אותה כאשר התחושות והרגשות שלך לגבי סיום הקשר (אם אכן תרגישי כך) יהיו יותר בהירים. כרגע זה נראה שאת עדיין לא שם. בהצלחה הילי! שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

27/01/2018 | 22:20 | מאת: שירי

שלום,יש איזה בחור שהכרתי מאפליקציית היכרויות ועכשיו אנחנו מתכתבים בווטסאפ,הסברתי לו שאנחנו לא מתאימים לקשר רציני והוא הבין,הבעייה היא שהוא נדבק אליי ולא מבין רמזים שאין לי חשק אפילו לקשר של סתם ידידות.איך אפשר להתנתק ממנו בלי לפגוע בו?

הי שירי, את יודעת שירי, בחיים האלה לפעמים כל מה שאפשר לעשות הוא להעביר את המסרים שלנו, שקשורים לצרכים שלנו, באופן עניני או נעים, ולקוות שהצד השני יבין ולא יפגע. יחד עם זאת אנחנו לא אחראים על הרגשות של הצד השני, לא יכולים לשלוט ברגשות של הצד השני או לנבא אותם. אנחנו יכולים רק לקחת אחריות על הרגשות והצרכים שלנו. אם את מרגישה שהקשר הזה כרגע אינו טוב לך, אז חשוב שתעבירי מסר ברור לגבי רצונך בניתוק הקשר. את יכולה להיות נחמדה ונעימה, אבל חייבת להיות ברורה. ייתכן גם שתצטרכי לממש את ההחלטה שלך בעצמך (לחסום אותו או לחילופין להיות יותר ברורה ובוטה במסר) כשהמסר הוא שאם הוא לא מכבד את רצונותייך, את תכבדי אותם. לסיכום שירי כאמור הכי חשוב שאת תכבדי את רצונך, תבהירי אותו באופן נעים ככל האפשר, והצעד הבא- במידת הצורך- צריך להיות לממש אותו בעצמך. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ובוגרים 0523873044

היי . אני בן 27 ואני בתול מעולם לא הייתה לי חברה. הייתי כולה בדייט אחד. רק בגיל 25 התחלתי עם נשים. בגיל 22 הרסתי את זה כי בחורה התחילה איתי וסרבתי וכשבאתי להתנצל היא כבר לא הייתה באזור. אני לא יודע מה לעשות ?

הי עידו, אנא נסח בבהירות את שאלתך, כיצד היית רוצה שנעזור לך כאן מעבר לתשובות שכבר קיבלת בעבר מאיתנו? בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

היי . וואו הדייט היה ממש אחלה למרות שהיא לא רצתה להמשיך את הקשר.אבל היא טענה שאני הייתי ממש אחלה גנטלמן ומקסים. ושאני לא ביישן ונראה אחד שזו לא הפעם הראשונה שלו. עכשיו למה אני רשום את זה כי אני לא מבין למה לא הולך לי עם נשים. למה בגיל 27 רק יצאתי לדייט ראשון למה כשאני מנסה זה לא הולך למה כשאני ניגש ונגשתי כל השנים האלה זה לא צלח. מה לדעתך הסיבה ? איך אפשר לעלות על הסיבה לדחיות מנשים?

לקריאה נוספת והעמקה

הי איתי, אני שמחה לקרוא שהדייט עבר בצורה חיובית, ומקווה שיהיה לזה המשך. לגבי שאלתך, מציעה שתחזור ותקרא את התשובות הראשונות שלי אלייך, התשובה לשאלתך היא שם. בהצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

16/10/2017 | 21:38 | מאת: איתי

שלום רב . אני בן 27 ואני הולך לצאת עם בחורה בפעם הראשונה לדייט. עדיין לא קבענו איפה. אבל אני לא יודע איך להתהנג אסביר את עצמי: לאן אני לוקח אותה ? מה ללבוש? מה לומר לה ?

הי איתי, ברכותיי על הדייט הראשון! העצה הכי טובה שלי אלייך היא פשוט להתנהג כמו - עצמך. קח אותה לבית קפה שנחמד לך לשבת בו, ספר לה על עצמך, תתלבש בבגדים שלדעתך מחמיאים לך ופשוט נסה להנות. אל תנסה להיות מישהו אחר, או לומר את "הדבר הנכון". פשוט תתרכז בלהכיר את הבחורה שעומדת מולך ובלהכיר לה את עצמך. בהצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים ומבוגרים 0523873044

שלום, יצאתי כבר כמה פעמים עם בחור (סביבות 5-6 מפגשים), והבחור ממש מקסים! אבל הוא לא יוצר קשר עין.. הוא לא ביישן, ויש לו ביטחון עצמי ללא ספק.. אבל כשאנחנו מדברים הוא בקושי מסתכל לעברי.. אני לא יודעת אם זה מתוך ביישנות, או פחד, ולא נראה לי שזה נובע מתוך חוסר עניין.. אני מרגישה שאני צריכה להעלות את הנושא - אבל לא יודעת איך.. בטלפון? בהודעה? פנים מול פנים?

לקריאה נוספת והעמקה

הי, ראשית אני מתנצל על העיכוב בתשובתי. אני בהחלט מבין מדוע חוסר בקשר עין יכול לעורר אי נוחות, תהיות, ובעיקר רצון שיהיה כזה. קשר עין בין בני אדם, ובמיוחד בין בני זוג, מבטא ואף מייצר אינטימיות. יחד עם זאת, לא הייתי שוכח את כל הדברים הטובים שאת מרגישה וחושבת עליו, ולכן בבואך לברר את העניין, חשוב שהעמדה תהיה בדיוק כזו - שואלת, מתענינית, חותרת להעמיק את ההיכרות איתו, ובוודאי לא עמדה שמבטאת תלונה, טרוניה או ניסיון לשנותו עכשיו ומיד. אם תצליחי לבוא מעמדה כזו, אז תוכלי פשוט להעלות את העניין בספונטניות בשיחה בינכם, ופשוט לומר ששמת לב לזה..ולשמוע קצת ממנו מה הוא אומר על זה. את מוזמנת לחזור ולשתף בתשובתו אם תרצי. בברכה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

26/07/2017 | 17:53 | מאת: איתי

שלום רב. אני די גרוע בלפלרטט וכשאני רוצה להתחיל עם בחורה,אני פשוט ניגש אליה ושואל ישירות: יש לך חבר? או אני כבר הרבה זמן רציתי לשאול אותך יש לך חבר ? או את פנויה וכו'. אומרים לי שזה לא טוב כי אני בעצם מתקיף ומפחיד את האישה. כי אני לא מכיר אותה,וצריך לפלרטט וכו' האם יש משהו בגישה שלי שהוא בעייתי

הי איתי, אני שומעת שאתה שב ושואל את השאלה הזו, ואף מקבל תשובות אולם עדיין מתקשה להחליט עבור עצמך האם גישתך "בעייתית או לא". אז הפעם אציע לך לנסות את מבחן התוצאה. שאל את עצמך האם הדרך הזו מצליחה להשיג את התוצאה הרצויה מבחינתך? אם כן, אז כנראה שהגישה מצוינת, אם לא, כדאי לשקול גישה אחרת. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

שלום לצוות, בעייתי היא כזאת: אני בת 64 נשואה ובקשר עם גבר נשוי גם מזה שנה ושבעה חודשים שבעבר __בהיותינו בני 19 וחצי והוא שנה גדול ממני יצאנו, היתה בינינו אהבה גדולה, ראשונה לשנינו, הוא היה חייל בשנה האחרונה לשירות ורצה מאוד שנתחתן מחשש שיאבד אותי. אביו התערב והביע התנגדות נמרצת לכך כיוון שהיה צעיר, חתום על שנה קבע ואביו רצה שימשיך ללמוד עוד שנתיים בטכניון לאחר שירותו הצבאי. אני לא הייתי מוכנה להמתין 4 שנים אלא ביקשתי שבתום שירותו הסדיר נתחתן כי אני גם בשלב זה כבר עבדתי כמזכירה. נפרדנו ביוזמנתי, חלפו להם 43 שנים של געגועים עזים אליו ושמרתי על התמונות שלנו יחד מכל משמר. לאחר 43 שנה הצלחתי לאתר אותו דרך אתר אינטרנט כלשהו וחידשנו קשר. הוא כאמור נשוי ___ אציין שלשנינו לא צלחו חיי הנישואין ושנינו סבלנו שנים רבות. לו יש 3 ילדים בוגרים, בן נשוי + נכדה בן נוסף מתגורר מחוץ לבית ועובד ועוד בת באמצע שנות העשרים שלה. אנחנו נפגשים בהתאם לאפשרות שלו מבחינת העבודה--- הוא עצמאי פעם ב--3 שבועות או חודש ואני זאת שמביעה תמיד את הרצון לפגוש אותו ואת הגעגועים העזים אליו. הוא טוען שלא התגרש בזמנו כי לא היה לו אומץ, הוא מעיד על עצמו כאדם לא אמיץ מבחינה זאת וכיום בגיל 65 בכלל אין על מה לדבר, אני מייד עם חידוש הקשר בינינו, הבהרתי לו שאם הוא מתגרש אני יום אחריו ברבנות מתגרשת ועוזבת הכל מאחור. אציין שאני אוהבת אותו אהבת נפש-- מאוהבת כמו נערה צעירה וכל פגישה איתו גורמת לי להתרגשות עצומה. במהלך השנה ושבעה חודשים אני הרעפתי עליו מתנות ואף שלמתי עבורו טיול משותף לארץ בה שנינו נולדנו ואף מאותה העיר, והוא לא קנה לי מאום בשווי של שקל. כמה מחברותי הטובות ועוד קרובת משפחה ניתקו איתי קשר כיוון שייעצו לי לסיים את הקשר איתו כי זה קשר שלא מוביל לשום מקום ורק יגרום לי למפח נפש וכאב לב, וכשראו חברותי שאיני נענית לעצתם, פשוט התרחקו ממני. אני מאוד מאוד מקנאה בזאת שזכתה להתחתן איתו, אני מוצאת את עצמי בוכה המון מצער וכאב כי בזמנו כשיצאנו לא הלכתי להוריו לשכנע אותם לאפשר לנו להמשיך לצאת ולומר להם עד כמה אני אוהבת אותו ואמתין לו עד שנתחתן. גם הוא מצטער צער רב על הפיספוס הזה של שנינו אבל טוען שאין להחזיר את השעון לאחור וחייבים להסתכל קדימה. ביקשתי ממנו מס' פעמים לשלוח לי בוואטצאפ תמונות שלו מהחתונה עם אשתו מסקרנות לראות מי זאת המוצלחת שזכתה והצליחה היכן שאני נכשלתי אבל הוא מסרב בתוקף וטוען שלא רוצה להכאיב לי בתמונות מהחתונה. אכן אם הייתי רואה אותן ליבי היה מתרסק מכאב. אודה מקרב לב לעצתכם לעניין הנ"ל.

בהמשך למה שהעלתי כאן בנושא החבר לשעבר נשוי וגם אני, אציין שאשתו מחזיקה אותו "קצר, וגם כשהוא יוצא להליכה ע"מ להוריד במשקל היא טוענת שיש לו כנראה מישהי בעיר מגוריו והוא הולך אליה למטרות לא מוסריות... הוא מעיד על עצמו שהיו לו קשרים כאלה ואחרים עם הרבה נשים אבל לא קשרים רציניים בכלל כי מראש הוא דאג לעדכן אותן שהוא נשוי ואין בדעתו להתגרש ולא הוליך אף אחת שולל בהבטחות שווא, אבל כנראה שלאותן נשים הספיק את מה שהוא יכול היה להציע להן, בעוד אני מעורבת רגשית בצורה חזקה ביותר, הוא טוען ונשבע שמזה כמה שנים טובות אין לו חיי אישות עם אשתו כי מרוב מריבות במהלך השנים איתה הוא הגיע למצב שהוא נגעל ממנה. בהקשר לגירושין כיום-- הוא טוען שהוא כבר מבוגר מדי -65 והילדים קשורים קשר חזר לאמא ואם רק יעז לדבר על פרידה כולם ינתקו איתו קשר והוא מת על הילדים שלו. מלבד זאת הוא אדם מאוד רכושני וכל מרצפת בבית שלו יקרה לו יותר מהרבה דברים, בעוד אני בית פירושו קירות ואני מוכנה גם מחר לעבור להתגורר בקרוואן אבל לחיות עם האדם שאני אוהבת שיאהב אותי ונסיים את שארית חיינו במעט אושר שלא היה לנו לאורך החיים.

שלום לך חיה, לפני שאתייחס למה שכתבת, אודה לך אם תנסי לחשוב בינך לבינך - מה בעצם את רוצה מהגבר הזה עימו את בקשר. חשוב לי שתנסחי את זה במשפט אחד קצר - זה יעזור גם לך וגם לי להתמקד בעיקר. מצפה לתשובתך, שחר

שחר, תודה על התייחסותך לשאלתי - בעייתי, אבל לשאלתך מה בעצם אני רוצה מהגבר הזה עמו אני בקשר, קשה לי מעט להגדיר זאת ובטוח במשפט אחד. ראשית אני נשואה מזה 37 שנים לאדם שמעולם לא אהב אותי ומעולם לא אמר ולו פעם אחת אני אוהב אותך. נכון, חסרים לי חום, אהבה, התייחסות מינימלית שגם לצערי בעל חיים אותו אנו מחזיקים בבית מקבל, מעולם לא היה לי קשר כלשהו מחוץ למסגרת הנישואים ן ולא הייתי מעזה לחשוב אפילו על קשר כזה, עם הגבר הספציפי הזה קל היה לי לקפוץ למים" כיוון שהיתה בינינו היכרות מוקדמת ואהבה גדולה שלרוע המזל נקטעה. וודאי שבסתר ליבי הייתי רוצה אותו רק לעצמי שיביע הסכמה להתגרש, אבל כיוון שלא אלה פני הדברים, אני מסתפקת כפי שחברה הגדירה " פירורים"

סליחה שאני פותחת "חלון" חדש, אבל בהמשך למה שכתבתי קודם, לבעלי אלה נישואין שניים, היה נשוי לפני במשך שנה וחודשיים לנערה בת 17 אותה אהב בצורה מטורפת ועקב נסיבות כלשהן היא נטשה אותו, אין לו ילדים מנישואין אלה ולנו יש 2 ילדים משותפים. הוא המשיך לאהוב את גרושתו במשך כל שנות נישואינו ואף אמר לי זאת מפורשות: לא אוהב אותך היתה לי אהבה אחת בחיים" "גם לאחר 30 שנה ולא התאהבתי בך" , אלה המשפטים שבעלי אמר לי לגודל התדהמה והצער שבדבר. נכון להיום אין ביני לבין בעלי שום מערכת יחסים, אנו רק חולקים דירה וחשבון בנק משותף זהו!!! . מעולם לא שמעתי ממנו מילה טובה, לא ידע להחמיא לי גם בתקופות שעדיין נראיתי מעולה, וזה רק על קצה המזלג מהתלאות אותן עברתי בנישואי ובין היתר גם אלימות פיזית. שוב תודה להתייחסותך לבעייתי המורכבת.

שלום חיה, כאב לב אחד גדול עולה מכל התיאורים שלך את אהבות הנעורים הסוערות שנקטעו באיבן ואת שנות הנישואין הארוכות נטולות אהבה, אינטימיות, קרבה וכבוד הדדי. באמת כאב לב על כל השנים הללו. מצד שני נראה כי הלב שלך התעורר מהתרדמת שהיה שרוי בו ברגע שזיהה את הניצוץ מפציע שוב מהעבר. חיה, מגיע לך עוד לאהוב וגם להיות נאהבת. נשמע שאת חיה בתוך נישואין ממיתים ופוגעניים ומצהירה שאת יותר ממוכנה לסיים אותם. מתיאורך את חבר נעורייך נשמע שהקשר מסעיר כל עוד הוא מתקיים מתחת לפני השטח. יכול להיות שעבורו זו הדרך היחידה שבה יכול להיות איתך - וגם פה את טוענת שיש משהו נצלני מצידו. אני חושב שבגילכם מותר לסיים נישואין גרועים ובוודאי לצאת ממערכות יחסים פוגעניות. הייתי מציע לך ללכת לפגישות טיפוליות שבהן תוכלי לעשות הפרדה ברורה יותר בין הרצון להיחלץ מנישואין קשים ולפתוח שוב את הלב, לבין הבנה של היחסים הסודיים שאת מקיימת והפוטנציאל שלהם לממש אהבת אמת הדדית. יכול להיות שהקשר עם חבר הנעורים לא יוכל להיות יותר ממה שהוא עכשיו, אבל חשוב גם להרגיש את האמת הרגשית שלך בתוך הקשרים שקיימים ומשם למצוא את דרכך באופן מציאותי. בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

שלום לך שחר, ושוב המון תודה על התייחסותך לבעייתי הכואבת. אנסה ברשותך להתייחס בתמצית לכל מה שענית לי, ואכן אבחנתך היתה מדוייקת להפליא!!. אכן כן, גדול הכאב מנשוא על אהבה גדולה שלא באה לידי מימוש ושנינו נפלנו לתוך מערכות נישואין כושלות עם סבל מתמשך לאורך שנים רבות. אציין רק עוד עובדה אחת שחברי לשעבר הנ"ל, בהיותו נשוי טרי עם ילד אחד בלבד, הופתע בוקר אחד ע"י אביו שהתגורר בשכנות אליו ומצא אותו ממרר בבכי וכשאביו הבין שהוא סובל מאוד בנישואיו הוא ייעץ לו לא להביא עוד ילדים איתה לעולם ולהתגרש לאלתר בהיותו אב רק לילד אחד וכי אשתו לא מתאימה לו בכלל, אביו הבטיח לו שיקבל את מלוא העזרה מההורים במידה ואכן יתגרש, חברי טוען שמעולם לא היה לו האומץ לצעד כזה, תמיד חשש שיישאר לבד ולא ידע לאן גירושין אלה יובילו אותו, כך מצא את עצמו מביא לעולם עוד שני ילדים ונשאר באותה מערכת זוגית אומללה נטולת אהבה כבוד עצמי . באשר ליחסים בינינו, אכן כדבריך- אין בהם שום פוטנציאל להתפתח למשהו מחייב יותר ויש לציין שבעניין זה הוא לא הוליך אותי שולל והבהיר מהתחלת הקשר שאין בדעתו להתגרש גם מבחינת גילו המתקדם. אציין עוד שמבחינה כלכלית יקשה עלי מאוד אם אתגרש כיוון שהותרתי את עצמי ללא תשתית כלכלית כלשהי בהיותי עקרת בית שנים רבות- וזאת מבחירה, עם הולדת בני הבכור בחרתי להישאר איתו בבית ולא להעזר במטפלות או מעונות לשם יציאה לעבודה כי חששתי שהטיפול לא יהיה הולם ואני בת יחידה שגודלה בצמר גפן.. נכון הוא כדבריך, שהיחסים עם החבר לשעבר לא יוכלו להיות מעבר למה שהם כיום, אבל... איני רואה את עצמי בשום פנים ואופן מפתחת קשר מכל סוג שהוא עם גבר זר שאיני מכירה, יש בי חרדה, סלידה רק לעצם המחשבה על קשר קרוב כלשהו...והיו כמה נסיונות מצד אחרים "להתחיל" איתי ודחיתי כל הצעה בשאט נפש. אני כאמור אוהבת את חבר נעורי בכל ליבי ומבחינתי זה או הוא או אף אחד אחר בחיי. הוא עצמו נישא לאשתו כשהיתה בת 17, לא עבדה ולו יום אחד בחייה, היחסים ביניהם- לפחות עפ"י מה שהוא מספר, היו של קללות מצידה ניבולי פה ועל כל שאלה שלו אליה הוא נתקל במבול של צעקות. אני גם מרגישה צורך בייעוץ מקצועי ועמוק יותר בקשר לנושא הנ"ל .

היי חיה, אכן לא פשוטה ההרגשה שרק עם חבר נעוריך תזכי לממש אהבה כשלמעשה הקשר איתו מנציח את המחסומים והקשיים להגיע לכך. אני מקווה שתוכלי להיעזר בייעוץ/טיפול על מנת שתוכלי למצוא את הדרך שלך בתוך מצב זה. מאחל בהצלחה, שחר ברשף טיפול וייעוץ 0545483333

08/07/2017 | 16:08 | מאת: קרין

היי ירדן, אני בת 25 נמצאת במערכת יחסים ארוכה מזה שנתיים עם בחור בן 26. את המערכת הגדרנו כמערכת יחסים רצינית רק אחרי שנה וגם עד 7 חודשים בקשר לא הגדרנו את עצמינו בפני משפחותינו. בן הזוג שלי פשוט מפגין אהבת אם חסרת תקדים. זה התחיל להפריע לי כשחברה טובה שלי עזבה חבר שלה לאחד 5 חודשים כשטענה שהוא ילד של אמא, ולאחר מכן שמתי ל שהמצב שלי מאוד דומה אבל אני עמוק בתוך מערכת היחסים. זה מתבטא בעניין שכשדיברנו על לעבור דירה לגור יחד - הוא אמר שכרגע טוב לו בבית והוא לא רוצה עדיין בגלל נסיבות כספיות , כסף זה חשוב אבל הנכונות שלו לא באה לידי ביטוי, הוא לוקח אותה ומחזיר אותה מהעבודה יום אחר יום! למרות שהם עובדים בכלל בערים שונות לחלוטין! , כל פעם שהוא לא מוצע משהו בבית הוא מתקשר אליה גם אם היא בעבודה - "אמא.. איפה זה.." זה תינוקי אני לא התקשרתי לאמא שלי מגיל 16 כל כך הרבה!! אם אני עוזבת אותו זה בגלל זה.. אני חשה חסרת אונים.. דיברתי איתו על זה והוא אומר לי רק "מה רע שאני בקשר טוב עם אמא שלי?" אני לא יודעת איך להתחיל להסביר לו איפה הבעיה שהוא מחובר לחבל הטבור של אמא שלו בגיל 26 למרות שאמרתי לו את זה כל כך הרבה! תעזרי לי ..

הי קרין, את צודקת בכך שרצוי היה שבן זוגך יראה נכונות להעביר את המושקעות הנפשית שלו (על כל המשתמע מזה) מאימו - החוצה ואלייך. כאשר זה לא קורה אז המשמעות היא שקיים קושי לעשות את זה, וכאשר קיים קושי, אז מוטב יהיה אם מישהו יוכל לסייע. כרגע אני שומע שהמצב כ"כ מטריד אותך שהעמדה ממנה את מגיעה היא עמדה של ביקורת, תלונה, חוסר שביעות רצון. עמדה כזו אל מול אדם עם קושי - לא עוזרת..להיפך, מתסכלת, מעוררת התנגדות, רתיעה ואף עלולה לבצר את בן זוגך בעמדתו. קרין, להיות בת זוג אומר גם להיות חברה טובה, וככזו אני מציע לך לנסות לתקופה מסוימת לפחות, לשים את רצונותייך וצרכייך בצד ולנסות להבין -וכך גם אולי לעזור לבן זוגך להבין - מה קושר אותו בקשר כ"כ עמוק (ומעכב?) לאימו. מניין נובע הקושי להיפרד. דברי איתו, התעניני במצב, מבלי לבקר אותו או לומר לו "כיצד נכון לנהוג". ייתכן שביחד תצליחו "להתיר מעט את הקשר", בתקווה את החלקים הפחות מיטיבים שלו. את הרי תמיד יכולה להחליט שזה לא בשבילך ולעזוב..אבל אני איית מאמין בזוגיות המורכבת קודם כל מחברות טובה, וסיוע לבן זוגך במקום הזה תוכל להניח תשתית טובה ואיתנה לזוגיות שלכם. להשתמע, שחר ברשף (MA )טיפול וייעוץ 05454833

הבעיה ז שהוא לא רואה את זה ככה, הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה ממנו הוא אומר לי "מה זה בכלל לא נכון, זה בראש שלך" הוא מכחיש..

הי קרין, זה נשמע שבשלב הזה בזוגיות שלכם, אתם מתקשים לשוחח באופן מעמיק ופתוח על הקשר שלו עם אימו, והקושי הזה מתבטא בראש ובראשונה בעמדה ביקורתית שלך כלפיו, ומצידו באותה "הכחשה" כפי שאת מתארת. כפי שכתבתי לך קודם, גם הכחשה היא מנגנון הגנה, וזה מצביע על כך שקיים אצלו קושי ממשי. כל ניסיון שלך "לפרוץ" את אותה הגנה, להוכיח אותו ולנזוף בו, רק תרחיק אותו שנות אור מלהצליח להתבונן בעצמו ובקשר שלו עם אימו, באופן ריאלי. לכן בשלב זה הייתי מציע לך להתמקד בשיחה בינכם –בקשר שלכם. למשל אם את רוצה לבדוק את האפשרות לגור ביחד ולהתחיל לנהל חיים משותפים, דברי איתו על העניין הזה, שתפי אותו ברצונותייך ושאיפותייך, ברגשותייך סביב קשייו להתחייב לזה וגם הזמיני אותו לחשוב/לדמיין ביחד איך זה יכול להיות עבור שניכם. מציע לך לנהוג באותו האופן סביב כל נושא אחר שמטריד אותך. במילים אחרות בשיח בינכם התמקדי בצרכייך ורצונותייך ופחות בקשר עם אימו (כאמור לא "למה אתה לא עוזב את אמא שלך ועובר לגור איתי" אלא "בשלב הזה בזוגיות הייתי רוצה לעבור לגור יחד עם בן הזוג שלי"). בהצלחה, שחר ברשף, MA טיפול וייעוץ 054-5483333

22/06/2017 | 18:42 | מאת: מיטל

שלום וברכה, יש לי חבר 4 חודשים. שנינו בני 36. הקשר שלנו מאוד טוב ובריא, וזה הקשר הכי משמעותי שהיה לי זה תקופה ארוכה. אבל.. אין תחושה של תשוקה גדולה.. לפעמים אני מרגישה כאילו אנחנו זוג נשוי ולא זוג בתחילת קשר. מה ניתן לעשות? אני מאוד רוצה שהקשר יצליח. חשוב לי לציין גם שהמגע בינינו ממש נעים וכן קיימת משיכה! אני כן מאוד נהנית איתו רק אלמנט התשוקה של תחילת קשר פחות קיים. אשמח לתשובתך!

הי מיטל, את אולי כבר יודעת שכחלק מתהליך ההתבגרות, כדאי שכולנו נוותר על מה שלימדו אותנו סיפורי האגדות והסרטים ההוליוודיים. כדאי גם לשים בצד את כל התפיסות של "איך הדברים צריכים להיות" ואת "מה קורה בד"כ", ולזרוק לפח את "אצל החברה במשרד זה ככה וככה..". תמחקי את הכל - יש רק אותך ואת בן זוגך. ועכשיו בואי נחשוב. משיכה קיימת? - כן, חיבה? - כן, הנאה?-כן, יחסי מין מהנים?-כן. תחושה שנרקם קשר משמעותי?-כן. נהדר. יש לך את כל האלמנטים שאמורים לייצר קשר טוב ומהנה, לפחות בשלבים הראשוניים. את התשוקה שחסרה לך, ושבתוך יחסים ממילא דועכת בעוצמתה בשלב כזה או אחר, נסי למצוא בעשייה שלך (חוג, תחביב, ספורט, קריאה, יצירה וכיוב'). בנתיים נסי להנות ממה שיש, ופחות להתרכז במה שאין (או שכביכול אמור להיות). כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

22/06/2017 | 10:24 | מאת: איתן

היי . אז כך האם כדאי לי להסתייע בידידה שתעזור לי באיך להתחיל עם בחורה? מה ללבוש,מה לומר , איך לגשת,וכו. אני הייתי כאן כבר בעבר ושלחתי שאלות בנושא. יש לציין שאני מתכון לשלם לאותה ידידה. אני רק חושש שיכול להיות שזאת תהיה טעות.

הי איתן, נראה לי שאת עצתי בנושא כבר כתבתי לך. לגבי שאלתך, אתה יכול לנסות ולבדוק... בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

15/06/2017 | 11:52 | מאת: אורית

שנינו בזוגיות מעל שנה בני 45 גרושים עם ילדים. הקשר בכללי טוב מאד . לפחות כך חשבתי. כחודשיים לאחר שהקשר התחיל החבר שלי התוודה לפני שלפעמים יש לו חסימה לשכב איתי בגלל עודף משקל. אבל למרות זאת הוא טען שהוא אוהב אותי ולא רוצה לאבד אותי. מאז ירדתי במשקל וחשבתי שהכל בסדר.למרות שמדי פעם החששות הישנות עלו בנוגע למשיכה והוא תמיד הרגיע אותי ואמר שאני נעשית יפה יותר ויותר ואין לו חסימה יותר. עד לפני כמה ימים היינו שוכבים כמעט כל יום ולפעמים פעמיים ביום. והוא כאמור אישר לי שמבחינה מינית כמו אחרות טוב לו איתי. בימים האחרונים עברתי דירה והעברה התישה את שנינו הוא מאד עזר לי ואנחנו חושבים על מגורים משותפים בעתיד הקרוב מאד. אתמול בערב התחלתי לחפור... שכבנו ביחד במיטה ערומים ודיברנו... ואז שאלתי אותו לגבי המשיכה שלו אלי הוא אמר שהוא נמשך אלי.שאלתי המשיכה חזקה הוא ענה כן.המשכתי שאלתי חזקה מאד הוא ענה לא. היא חזקה אבל לא מאד. רציתי לסיים את הקשר מידית והוא אמר לי שהוא אוהב אותי וזה מגוחך לסיים קשר בגלל המילה ״מאד״ שחסרה לי במשיכה הוא אמר לי שהוא יכול לחיות עם משיכה חזקה. לי זה נראה כמו התפשרות .הןא טוען ואני מאמינה לו שהוא לא מחפש אחרות שטוב לו איתי אבל אני מאד חוששת אני מודעת לזה שהחיים והזוגיות הם פשרה אבל לא יכולה להמלט מהמחשבה שאולי הוא רוצה להיות בזוגיות איתי כי החיים בשניים (שכר דירה משתלם יותר כשגרים ביחד והרי במילא אנחנו כל יום ישנים ביחד) משתלמים יותר. אני חושבת ואולי אני טועה שזו מין התפשרות מסוכנת. אני מודה מבחינה מינית אני יותר רעבה ממנו אבל כל פעם שהוא ״עייף״ אני ישר מסיקה מסקנות שהוא לא נמשך אלי. אולי העובדה שהוא יודע שהוא יכול לשכב איתי מתי שהוא רוצה קצת מפחיתה את המשיכה או שאני מנסה לעזור לו למצוא תירוצים?האם המצב הזה שהקשר בכללי הוא טוב מאד ורק המשיכה היא חזקה אבל לא מאד הוא מוכר ומובן או שזו בעצם פצפצו מתקתקת ?תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

היאורית, אולי אתחיל פשוט בלאשש את אחד "החששות" שלך - הווה אומר החיים בשניים אכן משתלמים יותר! זה נכון כלכלית, בריאותית, משפחתית והוויתית. את צודקת בדבר נוסף : בזוגיות תמיד יש מן הפשרה- כך שעד כה בן זוגך אינו שונה מאף אחד אחר בעולם הבוחר להיות בזוגיות. מעבר לכך אני קוראת שהחלטתם לפתוח פרק ב' בחייכם ובחרתם אחד את השנייה. שאתם אוהבים, מרוצים ופעילים מאוד מינית - עד כאן נהדר! האם זה שאינו מצהיר שהמשיכה שלו אליך "חזקה מאוד", אלא רק "חזקה" היא עילה לחוש כי סכנה מסויימת מתקרבת? או שכל מה שהתפתח וממשיך להתפתח ביניכם בשנה האחרונה הוא לא אמיתי? אני לא בטוחה.. את מתארת רגע אינטימי וקרוב בו שכבתם יחד במיטה ואז כדברייך, במקום להנות מהרגע "התחלתי לחפור לו". אני מעודדת אותך לחשוב מדוע נהגת כך? אולי יש מקום שגם את תבדקי אם יש בך חששות מהעמקת הקשר ביניכם, ושהאופציה לעבור לגור ביחד ולהקים בית חדש אחרי שהקודם חדל מעט מפחידה ומאיימת? אני חושבת שאם הלב שלכם ימשיך להיות פתוח אחד אל השנייה תוכלו להמשיך להפיק הנאה וסיפוק, ופחות למדוד ולהעריך את השני/ה (כמות האהבה, המשיכה, הנתינה וכו' וכו') מתוך חששות. אורית, זה נשמע שבסה"כ מצאת לך איש שרוצה אותך ורוצה להיות איתך. ייתכן מאוד ששניכם תראו מסביבכם אנשים אליהם תחושו משיכה מינית מיידית חזקה יותר, אבל ההתמסרות האיטית הזוגית אחד אל השנייה היא דבר מתפתח, משתנה ומעמיק שלעיתים גם מביא עימו חששות, ועלינו לשים לב שאנו לא משליכים אותם על הצד השני ובכך גם פועלים ליצור נבואה שמגשימה את עצמה.. בעיני העבודה כרגע היא שלך, להרגיע את החרדות ואת החששות שלך כדי שתוכלו להמשיך להנות מהדבר היפה שבניתם, ושיכול להמשיך להתפתח ולפרוח. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

18/06/2017 | 23:47 | מאת: אורית

תודה רבה

מה שאני רוצה לשאול אותך זו למעשה עם הגישה הישירה שלי היא בעייתית. כלומר,זה שאני ניגש למישהי ושואל אותה בצורה הישירה ביותר מבלי שאני מכיר אותה היא בעייתית? כי אצלי זה הולך כך: היי ראיתי אותך פה כמה פעמים ורציתי לשאול אותך אם את פנויה? זו בעיה?

הגישה בפני עצמה אינה בהכרח בעייתית, וכן לא נראה לי שזו הסיבה היחידה שבגללה לא הולך לך.. כפי שהצעתי לך, פנה לייעוץ מקצועי ובחן יחד עם מטפל/ת מה מקשה עליך למצוא ולקיים זוגיות.

היי ירדן. אם אני יפנה אליך לטיפול תוכלי לעזור? אני בעצמי לא יודע מה הסיבה שנשים לא רוצות לצאת איתי. לגבי אתרי הכרויות? אני מנוי רק באתר אחד שלדעתי הוא לא טוב כי אין בו כמעט מנויים. וכן אין לי בטחון עצמי

הי איתן, אתה כמובן מוזמן ליצור עימי קשר. להשתמע, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

05/06/2017 | 18:45 | מאת: פאול סול

כן בסוף גם לי זה קרה...יצאתי עם מישהי 5 חודשים.. אנחנו מכירים מהעבודה והייתה לנו כימייה מטורפת עוד מהדייט הראשון...לפני יומיים דיברנו וציינתי שאנחנו כבר 5 חודשים ביחד ומשום מה מאותו רגע היא התחילה לדבר מוזר...אנחנו לא נפגשים יותר מדי בגלל העבודות כי שנינו עובדים משמרות...היא התחילה להגיד לי שצריך שנדבר בארבע עיניים ולא הייתה מוכנה להגיד לי מה ולמה...אתמול בבוקר אחרי עבודה באתי אליה ושוב לא דיברה איתי אלא אמרה לי שנלך לישון...אחרי שקמנו היא זרקה את הפצצה שבעצם היא רוצה לעשות קאט כי היא לא מצליחה להתאהב בי ושהיא כבר כמה חודשים מנסה עם עצמה ולא קורה לה...בהמשך השיחה היא אמרה שאולי נעשה ״הפסקה״ כדי שאולי זה מה שייגרום לה להרגיש פתאום דברים... זה לא יצא לפועל..עד לפה סיפור רגיל...מפה מתחיל הבלאגן...אחרי כל זה שאמרתי לה שלדעתי אנחנו מפספסים היא התחילה להגיד שהיא לא יכולה לתת לזה עוד הזדמנות כדי לא לפגוע בי עוד יותר בהמשך..ואני אמרתי שההפך מזה נכון שאם אני לא מנסה אז אני יותר אפגע..מפה לשם השיחה נמשכה ארבע שעות שבזמן הזה היא גם בכתה וגם שכבנו וגם שהלכתי היא ליוותה אותי לאוטו...והשיא בלילה שהייתי ביום הולדת של חבר שהייתי אמור להישאר אצלו..היא אמרה לי לפני שאני יישבע שאני לא אשתה ואנהג וכך עשיתי פשוט אצל החבר לא היה מקום בסוף אז אמרתי לה שלא אוכל לעמוד בהבטחה של לא לנהוג כי אני חייב לחזור הביתה..ואז היא אמרה שאבוא לישון אצלה אבל שזה לא אומר כלום...והיא באמת דאגה לי הכינה לי אוכל ולקחה אותי לישון איתה במיטה וכו׳ אני פשוט לא מבין איך מישהי שלא רוצה שום קשר מתנהגת ככה ואני מרגיש שפשוט משהו מפחיד אותה ...חשוב לי לציין שעד שהתחלנו לצאת היא לא הייתה בזוגיות 10 שנים והיו לה רק יזיזים ... אתם חושבים שאני מפספס משהו ושווה להילחם למרות שאני לא יודע איך או שפשוט להמשיך בחיים שלי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פאול, מתוך התיאור שלך על פניו, אני יכולה להבין מדוע אתה מבולבל. זה נשמע שאתה קולט ממנה מסרים סותרים ואינך יודע כיצד לפעול. אז אני אומר לך מה לדעתי כדאי לך לעשות. ברר איתה שוב איזה סוג של קשר היא הייתה רוצה איתך. הקשב היטב לדבריה ווודא שהבנת את מבוקשה. לאחר מכן הבהר לה מה הם רצונותייך שלך מהקשר איתה, ובמידה ואתה מבין שאינכם רואים עין בעין, פעל כדי לכבד את מבוקשה, אולם עשה זאת בתנאים שלך, תוך הבהרה של רצונותייך, ואף השארת הדלת פתוחה אם תרצה בכך ואני אבהיר. למשל, אם היא רוצה להפסיק את הקשר הרומנטי ולעבור לקשר ידידותי. הבהר לה שאתה כן מעוניין בקשר רומנטי (ושאם תתחרט, היא מוזמנת לפנות אלייך שוב), ובמידה ולהישאר ידיד שלה הוא דבר שאינו מקובל עלייך (מבלבל מידי, מייסר מידי וכיוב'), הבהר לה שאינך מעוניין בזה, הסבר מדוע, ובקש ממנה גם כן לכבד את מבוקשך (קרי, ניתוק קשר). אני אישית לא מאמינה במלחמות שהולכות נגד רצונות של בני אדם. זה אולי רומנטי והירואי בסרטים, אבל במציאות, ברוב הפעמים, זה רק מתסכל, מייאש וגורם הרבה מאוד צער וכאב. מוטב לך לכבד את רצונותיה, ולהמשיך הלאה. במידה והיא תתחרט, היא תדע איך למצוא אותך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

09/06/2017 | 02:27 | מאת: פאול סול

לאחר ארבע ימים שלא דיברנו כלל ביום שלישי התקשרתי אליה..הופתעתי שהיא ישר ענתה ואמרתי לה שאני רוצה שנדבר והיא ישר הסכימה שזה גם הפתיע אותי..נפגשנו באותו יום ודיברנו ובסופו של דבר גם חזרנו להיות יחד..אמרנו שפשוט נזרום ונתן לזה עוד הזדמנות ונראה לאן זה יוביל...דיברנו על זה שננסה להיות יותר ביחד אבל גם שלכל אחד יהיה את הזמן לעצמו וגם הפתיע אותי שהיא אמרה בסוף הערב שזה פעם ראשונה שהיא חזרה למישהו אחרי פרידה לכן אני לא הבנתי אם זה טוב או לא...גם לפני יומיים הייתי אצלה והרגשתי יותר רגשות מצדה...אני קצת מבולבל מזה שהיא הסכימה לתת לזה עוד הזדמנות ולא הייתי רוצה לדעת שזה בגלל שיש לה רגשות אשמה שנפרדנו או כי היא מרחמת איך אוכל לדעת?

שוב היי, כפי שהצעתי במקרה של פרידה, אותו הדבר נכון במקרה של חזרה. חברתך אומרת בפה מלא שהיא מעונינת לחזור ולנסות שוב, אז כבד את דבריה, סמוך עליה שההחלטה שלקחה היא מודעת ושהיא עומדת מאחוריה, ונסה להרגע ולהשקיע משאבים בלהפוך את הקשר למוצלח, במקום להיכנס למתח מיותר ולהסחף למחשבות טורדניות באשר לסיבות האמיתיות לדבריה. ממילא לכל החלטה יש בד"כ יותר מסיבה אחת, אתה יודע, הדברים הם לפעמים מורכבים. לכן אני דווקא מציעה לבחור בדרך הפשוטה, ולהאמין שהיא באמת רוצה בקשר איתך. מקסימום במוקדם או במאוחר תתבדה ואז תפעל באופן שיתאים לך, אבל בנתיים לא תבזבז את הזמן בלהיות טרוד, מוסח, פרנואידי, היפר רגיש וכו' וכו'. אני מציעה לך להטות אוזן לצרכים ולרצונות שלך עצמך, וברגע שמשהו לא יעבוד, בין אם מבחינתך או מבחינתך- אז תחשוב מה הצעד הבא. בנתיים, נסה להנות ממה שיש. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

05/06/2017 | 16:01 | מאת: איתן

שלום. אני בן 27 אני פשוט צריך עזרה לא יודע מה לעשות . מאיפה אני יתחיל? מעולם לא הייתה לי חברה וזה לא שלא ניסתי כי ניסתי. בדרך כלל דרך המחשב אתר הכרות ניסתי ניסתי בפייסבוק .וגם בפנייה ישירה. הבעיה אצלי לדעתי שאני לא יודע לפלרטט ואני ביישן. כלומר,אני תמיד שואל את האישה בצורה הישירה ביותר: היי ראיתי אותך פה ופה ורציתי לשאול אותך אם את פנויה? הבעיה שפנים מול פנים יצא לי לומר לאישה רק 3 פעמים. אני מתבייש לגשת ולהגיד לה . אני פשוט לא יודע מה לעשות אבל דבר אחד ברור לי שאני רוצה חברה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי איתן, קודם כל אומר שזה מצוין שאתה מנסה בדרכים שונות להחשף ולהכיר בנות זוג פוטנציאליות, אולם עלי לומר שמתוך שאלתך קשה לי לשים את האצבע על מקור הקושי. מחד אתה אומר שאתה ביישן, מאידך אתה מאוד ישיר. כמו כן לא תמיד חייבים לפלרטט כדי להכיר בת זוג ובנוסף לא כתבת מדוע לדעתך לא הצלחת להכיר בת זוג דרך אתרי ההיכרויות, ששם מידה של ישירות היא מקובלת ואף הכרחית. אני רוצה להמליץ לך לגשת להתייעצות עם איש/אשת מקצוע, שיוכל להתבונן בך, להכיר אותך, וביחד להבין מה באמת מקשה עליך למצוא ולקיים זוגיות כפי שאתה כ"כ כמה. מתוך התיאור הדל שסיפקת, לצערי לא אוכל באמת לעזור לך. מאחלת בהצלחה מכל הלב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

יש לי חששות מפני אבדן זוגיות מפאת חרדת יחסי מין. מפעמים עברו ויתכן מטראומות שונות בחיים,בזמן יחסי מין הזיקפה יורדת משמעותי ולעיתים אני לא מספיק לסיים את המשגל,ובמידה שאני רוצה לקיים יחסים מקדימים ולענג את בת זוגתי ,זמן הזיקפה קצר מאד ואני נמהר לסיים את החדירה ולגמור,לעיתים זה מתסכל מאד וגם את הבת זוג, מה אפשרי לעשות כדי למנוע זאת. תודה

שלום ג'וני, אני כעת מבחינה בכך שאתה שואל שתי שאלות ברצף, ואחרי שעניתי על השאלה הקודמת שלך, אני פתאום חושבת שאולי מה שמונע ממך לפתח תשוקה ודחף מיני, הוא בעצם החרדה הזו אותה אתה מתאר כאן בשאלתך השניה.. אני מציעה לך בחום לפנות לטיפול מיני אצל סקסולוג/ית ועדיף בעיני מישהו שהוא גם פסיכותרפיסט. אף פעם לא מאוחר מידי בכדי לטפל בעצמנו, ולהנות מיחסי מין. מאחלת לך הצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

27/05/2017 | 09:41 | מאת: joni

אני ובת זוגתי ,בני 60 ואף היא גדולה ממני, היינו ביחסים מצוינים תקשורתית וחברית ואף אהבתי אותי מאד, ובדיט הראשון הייתה הרמוניה שלא תאכזב אף אדם,היינו שלשה חודשים יחד,ותקופה ראשונה הסבירה לי שלא יהיו יחסי מין, אוקיי זה הסתדר, אך שניסינו היה מאד קשה , יצאנו לטיול וגם אז לא הסתדר ולא נמשכתי אליה מינית וזאת למרות שאהבתי אותה מאד,לשאלה האם יתכן אהבה ותקשורת טובה ואין דחף מיני ותשוקה. אשמח לתשובה

שלום ג'וני, הרבה דברים אינם ברורים מתוך התיאור שלך, אולם בשורה התחתונה אתה שואל אותי האם תיתכן אהבה ללא תשוקה מינית. אני יכולה להתייחס לשאלתך מהרבה כיוונים, אבל מכיוון שמדובר בפורום והמענה כאן הנו מוגבל, אני אומר את הדבר החשוב ביותר והוא שכדאי לצאת מנקודת הנחה שאם משהו ביחסים קורה, ובמיוחד כשהוא נעים וטוב לשני הצדדים - אז זה כנראה ייתכן, ושהשופט היחיד ל"נורמאליות" או להיתכנות, צריך להיות אתה עצמך ובת זוגך, וההרגשה שלכם בתוך הקשר. אני מתרשמת שטוב לכם ככה, אז לפחות לעת עתה, וכל עוד זה המצב, המשיכו להנות, והניחו את הספקות בצד. כל טוב וחג שמח! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

13/05/2017 | 05:58 | מאת: אביב

שלום אני בן 36 אני מרגיש שיש לי בעיות ריגשיות מהעבר..שעוצרות אותי להכיר בחורות..לדוגמא שלא למדתי תואר אז אני מרגיש קצת מאחור..יש בחורות שישר פוסלות לפעמים אני מרגיש שאני לא מעריך את עצמי מספיק..וחוסר ביטחון..שאני לא מסוגל לדבר עם בחורה הייתי בכול מיני סדנאות למודעות עצמית זה עוזר לכמה חודשים..ואז כנראה כוח השיגרה אני חוזר לנקודת ההתחלה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אביב, אני חושבת שמודעות לבעיה היא צעד ראשון אל עבר פיתרון, וזה בהחלט נשמע שאתה מודע לכך שקיימים אצלך חסמים, תחושת חוסר ביטחון עצמי שעוצרת אותך, השפעות מהעבר שמקשות על התנועה אל עבר העתיד וכיוב'. אני אישית מציעה לך לגשת לטיפול ארוך טווח, כזה שיתמוך בך וילווה אותך לאורך דרך ארוכה ולא קצרה. שווה לבחון לעומק את כל אותם "בעיות רגשיות מהעבר" אותם הזכרת, ולראות כיצד ניתן למנוע מהם לחסום את דרכך בעתיד - במציאת זוגיות ואולי אפילו בתחומים נוספים. לשם כך לא די במודעות כללית לבעיה ובקבלת "כלים" לפיתרון, אותם מספקים לפעמים סדנאות. אני מאמינה מאוד במפגש המרפא בין שני אנשים, ושבתוך קשר משמעותי עם אדם אחר, (וכוונתי כרגע למטפל/ת), תוכל לבחון לעומק את קשייך ביצירת קשרים ובקיומם, את הסיבות להם ובהמשך גם את הדרך הנכונה לך להתמודד איתם. מאחלת לך הצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

08/05/2017 | 10:33 | מאת: נורית

שלום, יש לי חבר כחודשיים ובגדול הולך טוב. הוא בחור טוב, מתחשב ומכבד, ויש לנו תקשורת מאוד טובה. יש פער אחד בינינו שמטריד אותי.. מבחינה חיצונית יש לו העדפה ברורה לנשים עם איפור, נעלי עקב, חצאיות, וכל המראה המגונדר.. אני יותר בקטע של לבוש "קזואל". כואב לי עם עקבים , ויותר מידי איפור לא מרגיש לי אני.. בינתיים אני קצת מתאימה את עצמי אליו, לובשת יותר חצאיות וכו' אבל זה מבאס אותי שאני צריכה "להתאמץ" . יש בינינו משיכה טובה, אבל קשה לי עם העובדה שאני צריכה לשנות את עצמי בשבילו. דיברנו על זה קצת, הוא הודה שזה באמת משהו שחשוב לו, ושישמח שאלך קצת לקראתו אם ארצה. זה מבאס כי הרבה בנים החמיאו לי על המראה הצעיר והטבעי שלי וראו את זה כיתרון , ודוקא הוא (שאותו אני רוצה!) לא רואה את הסגנון שלי כיתרון אלא מעדיף סגנון אחר. מה אפשר לעשות?

שלום נורית, ראשית אני שמחה לשמוע שאת חווה את בן זוגך החדש כמתחשב ומכבד. זו סיבה טובה להמשיך ולתקשר את רגשותייך איתו - את אי הנוחות שלך, את התחושה שעלייך להתשנות בשבילו, להתאמץ, שאת מרגישה לא את ככה וכיוב'. חשוב לי לומר שאני מאוד בעד "לבוא לקראת" ו"להתפשר" בזוגיות, אבל זה רק אחרי שמתאפשר לנו להרגיש בתוך קשר שמקבלים אותנו כפי שאנחנו ושנוח לנו להיות מי שאנחנו. במצב כזה, כאשר נבחר לעשות משהו שהוא לגמרי עבור בן הזוג, התחושה תהיה שונה לגמרי מזו שאת מתארת כעת, ולא תרגיש כתכתיב, כאילוץ או גרוע מכך כתנאי להתקיימות הקשר. אז שתפי את בן זוגך ברגשותייך ותשאלי אותו האם הוא היה רוצה שתרגישי לא בנוח בקשר? אתם עלולים למצוא את עצמכם ניצבים מול דילמה - האם יהיה עלייך להמשיך "לעבוד קשה" כדי לעמוד בדימוי שלו של נשיות, או האם יהיה מוכן לראות אותך (ואת הנשיות שלך) כפי שאת, לקבל אותך כפי שאת וללמוד לאהוב אותך כפי שאת? דילמה..נדמה לי שברור מה נכון יותר לא כן..? בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

06/06/2017 | 12:10 | מאת: נורית

תודה רבה ירדן!

שלום רב, אני בת 44, רווקה. עצמאית (עובדת כשכירה בשוק החופשי, פעילה מאוד וגרה בצורה עצמאית). מתמודדת עם אספרגר או משהו בסגנון ובעבר השתתפתי במועדון חברתי לאנשים עם אספרגר עד שהרגשתי שזהו זה. כלומר, מיציתי את עניין המועדונים החברתיים . היה לי טוב ועזבתי מסיבת מיצוי. באמת, מיצוי. אני גם נותנת בראש למוגבלות שלי. כן יוצאת, הולכת לחוג תאטרון במתנס, וכן, קבוצות פנויים פנויות יותר מעניינות אותי כרגע. אני מחפשת בני זוג מהמקומות האלה כי זה מה שמעניין אותי. הייתה לי שיחה עם אחי (ההורים נפטרו מלפני שנים רבות). אחי דיבר על חששו שהבחורים ינצלו אותי והמליץ לחזור לאותם מועדונים. אני מבינה את החשש אבל כבר לא בא לי על אף מועדון. יש לי חברות (לא הרבה אבל יש). החברות מעודדות אותי לא לחזור וכן להכיר בצורה הזאת של מסיבות פנויים פנויות כי אפשר להשתמש בכלים שהמועדונים האלה נתנו ובכל זאת להכיר אנשים חדשים. מה דעתך?

שלום עדי, אני בהחלט מבינה את הרצון שלך להכיר אנשים חדשים, אולי למצוא זוגיות, וגם מבינה את הכוונות הטובות של אחיך לשמור עלייך ולהגן עלייך. תראי, מכיוון שאני לא מכירה אותך, קשה לי באמת לחוות דעה נחרצת. מה שכן אומר הוא שלא נכון יהיה למנוע ממך או שאת תמנעי מעצמך, לחוות חוויות שונות אותן את מעונינת לחוות. אני חושבת שביחד עם אחיך, אפשר יהיה לחשוב על "חוקים" או כללים שונים, שאיתם שניכם תוכלו להרגיש בנוח, ושיגנו עלייך מפני כל אותם הדברים מהם חושש אחיך. למשל שהדייטים הראשונים יתקיימו במקומות ציבוריים. שאחרי הדייט הרביעי את תביאי את הבחור הביתה במטרה לפגוש את אחיך, כך הוא יוכל להתרשם מהבחור ולהפגין איזושהי נוכחות שומרת מולו בחייך וכיוב'. אני מאמינה שביחד תצליחו למצוא נוסחה שגם תניח את דעתו, אולי אפילו תסייע לך להרגיש בטוחה יותר, ובמקביל תאפשר לך לחיות את חייך כפי שאת מבינה לנכון ורוצה. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

חג אביב שמח לכל גולשי הפורום! אחזור לענות על שאלות ביום שלישי הקרוב. להתראות!

12/04/2017 | 22:42 | מאת: שירי

שלום ירדן שמחתי לגלות את הפורום , רגילה לקרוא אותך מפורום הילדים... :-) אני בת 44, רווקה, בעלת תואר ראשון, עובדת ולומדת לתעודה נוספת בתחום החינוך. בעבר היו לי קשרים קצרים שלרוב יזמתי את הפרידה. כיום אני מבינה שלא הייתי מוכנה ובשלה לקשר זוגי מסיבות רבות ולכן קטעתי. עברתי תהליך ארוך שנים, וכיום אני מרגישה בשלה ומוכנה מאוד לקשר זוגי אך לצערי אני לא מצליחה לייצר כזה... אני רשומה באתרי היכרויות מזה כשנתיים. הפניות מועטות מאוד, נפגשתי עם כמה בחורים בטווח הגיל שלי ואף כ 10 שנים מבוגרים יותר. מפאת גילי אינני מעוניינת בהבאת ילדים, ואני מניחה שזה מקשה מאוד מכיוון שגרושים עם ילדים נוטים לפסול את הפרופיל שלי, מבלי לשוחח, מפני שבטוחים שרווקה מעוניינת בילדים, זכור לי בחור אחד לפחות שציין שיש לו ילדים והוא מעדיף גרושה + ולכן ביטל את הפגישה למרות שהשיחה היתה מאוד נעימה לשנינו. רווקים לרוב מעונינים בילדים וחלק מהפגישות נקטעו מסיבה זו שכן הם היו לחוצים להביא ילדים תוך שנה בערך והודיעו שזה לא מתאים מסיבה זו. אני פונה לבחורים גרושים עם ילדים וללא ילדים, וגם לבחורים רווקים בלי לציין את נושא הילדים (גיליתי שזה נתפס לא טוב ועדיף לשוחח לאחר שנפגשים מספר פגישות לפחות אך בקושי מצליחה להגיע לזה), ולמרות זאת לרוב לא נענית להודעות. אני מאוד משתדלת לא לפסול ולפנות למגוון בחורים גם אם "זה לא הטעם שלי" אך לרוב לא נענית. בחורים צופים בפרופיל אך לא פונים. אני מנסה לפנות גם לאלא שצפו ללא פנייה, אך לא מקבלת תגובה. יש לציין כי אני נראית טוב יחסית, התמונות ברורות ולכן אינני מבינה את זה. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי שנים רבות, בשנים האחרונות בתדירות נמוכה של אחת לחודש מסיבה כלכלית. הטיפול סייע לי מאוד, אך אינני מרגישה שהטיפול עוזר בנושא הזוגיות ואני מנסה לחשוב על טיפול נוסף / אחר שיוכל לעזור לי אך אינני יודעת איזה. אני מתחילה להרגיש מיואשת וחסרת אונים שכן אני בחורה אינטלגנטית, משכילה, נראית טוב, חברותית ולמרות זאת אינני מצליחה למצוא בן זוג ולהתקדם לקשר ארוך טווח למרות שאני לא פוסלת מהר כמו בעבר, מבינה שקשר צריך לבנות, ושמדובר בתהליך שלוקח זמן. הייאוש נובע מתחושת ביש מזל שכן פגישות מתבטלות שלא ביוזמתי כפי שתארתי לעיל, אני פונה ללא מעט בחורים אך לא נענית לרוב או שמשוחחת ונפסלת בגלל ילדים או מסיבות אחרות שלא מובנות לי. אשמח לשמוע את דעתך, וכמובן המלצתך האם יש טיפול אחר ממוקד יותר בנושא . תודה רבה ! וחג שמח. שירי

הי שירי, שמחה שאת כאן :) קראתי את שאלתך בעיון. אכן נשמע מאוד מתסכל ואף מעציב המצב הזה, שבדיוק כשאת מרגישה בשלה לקשר, זה לא מצליח לקרות. אתייחס לכמה נקודות קודם. ראשית זה נשמע שהדרך העיקרית, ואולי היחידה שלך לחפש זוגיות כרגע היא דרך אתרים ברשת. אז אתייחס רגע לנושא ה"ילדים" שהעלית בהקשר הזה. אם את באמת חושבת שנושא הילדים מושך ודוחה אלייך את האנשים הלא נכונים באתרים, עצתי היא לרשום באופן אלגנטי אך ברור את האמת, משהו כמו "אני מעונינת להתמקד בהקמת תא זוגי (בלבד) ולא תא משפחתי", או משהו בסגנון, וזה אמור לנטרל את העניין הזה. בנוסף זה היה מצוין לו היית יכולה להרחיב את דרכי החיפוש - למשל פעילויות או מקומות יעודיים לפנויים פנויות, הזכרה חוזרת ונשנית בפני כל הסביבה שלך שאת רווקה מצודדת :) שמחפשת קשר וכיוב'. הדבר הכי חשוב שאני רוצה לומר לך הוא שלחפש ולמצוא את הקשר הנכון לנו, שיגרום לנו להרגיש אוהבים ונאהבים הוא באמת קשה, וקשה אובייקטיבית. יחד עם זאת לא הייתי מוותרת על הניסיון לחקור גם מה בנו חוסם/מונע/מפריע לזה. אם המטפלת שלך עזרה לך בעבר, אז אולי כדאי לך לשקול הגדלת תדירות המפגשים והתמקדות בנושא הזה. כשאני מציעה להתמקד בנושא - אני דווקא מציעה להרחיב את החקירה ולא לצמצמו רק לדרכי חיפוש זוגיות, אל למשל לחקור את התחושות שלך כאשה בעולם, הנשיות שלך, המיניות שלך, הקשרים הראשוניים שלך והשפעתם על האופן בו את יוצרת ומקיימת יחסים בעולם, ולא דווקא רק יחסים זוגיים. ישנם מטפלים שמתמקדים בנושא זוגיות, ישנם אפילו סקסולוגיים שהנם פסיכותרפיסטים. שווה לעשות בירור קצר ולא לוותר על האפשרות למצוא זוגיות ואהבה. אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב בחיפושייך, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

ני בת 29, לא בזוגיות כבר קרוב לחמש שנים, היו מערכות יחסים ממש קצרות פה ושם, ובשנה שנתיים האחרונות כמעט ואין לי חיי מין. אני מאוד מאוד מינית, ואוהבת את זה, ובתחושה אני זקוקה לזה כמו שאני זקוקה לאוכל. וזה שאין לי חיי מין ממש מתסכל אותי, ברמת הדיכאון. מרוב הכאב והתסכול הפסקתי גם להינות מזה עם עצמי והפסקתי בכלל. אני לא יודעת מה לעשות עם זה... לא יודעת אם כל כך יש מה לעשות עם זה אבל אשמח לעצה. תודה

שלום עדי, את כותבת לי שבעצם מעולם לא הייתה לך זוגיות משמעותית וכרגע חווה בעיקר את החסך המיני הנובע, בין היתר, כתוצאה מן המצב הזה. כמו כן לא סיפרת איזה סוג של קשרים מיניים היו לך, ואיזה סוג של קשרים מיניים עוד היית רוצה. האם מזדמנים, האם היית רוצה קשר זוגי משמעותי, האם "יזיזים" למיניהם.. גם לא סיפרת מדוע פתאום היחסים המיניים נעלמו מחייך, משהו שהיה קיים למיטב הבנתי, גם כאשר לא היו לך קשרים זוגיים. נדמה לי שקשה יהיה לי "לייעץ" לך בפורום הזה ומכיוון שאינני יודעת בעצם מה בדיוק ואיזה סוג של יחסים (מינייים) את רוצה. חבל שתוותרי כ"כ מהר על האפשרות של חיי מין מהנים, אולי גם על זוגיות משמעותית. הדיכאון או דכדוך ותסכול שאת מפתחת כרגע בהחלט מובנים לאור המצב, ואני ממליצה לך בחום לגשת לטיפול כדי שתוכלי באמת לבחון בינך לבינך מה את באמת רוצה, מהם המכשולים העומדים בדרכך ומה הדרך הכי טובה להגיע לשם. אני מאחלת לך הצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

27/03/2017 | 19:47 | מאת: דודי

שלום אני בן 39 ..אין לי קשר זוגי היו לי בעבר קשרים לא רצינים..פשוט לא הולך לי..לא באתרי היכרויות..את השיחה טלפון הראשונה אני לא עובר לא מגיע לדייט ראשון

לקריאה נוספת והעמקה

דודי היקר, ראשית כל אני קוראת שהמצב הנוכחי שלך, בלי זוגיות, מעציב אותך, ואני בהחלט יכולה להבין לליבך. עם זאת חשוב לי לומר לך לא לוותר על עשייה אחרת שמשמחת אותך - אם זה תחביב, ספורט או כל דבר אחר שעושה לך טוב על הגוף והנשמה. נכון שכיף ונעים להיות בזוגיות, אבל יכול להיות גם כיף ונעים להיות עם עצמנו - אבל כמו כל דבר, צריך להתאמץ ולמצוא את ההנאה גם בלבד ובשהייה עם עצמנו. שנית, אני בטוחה שיש לך, כמו לכל אחד בעצם, מה ואולי אפילו הרבה מה להציע בתוך זוגיות, אלא שהמדיומים האלה שציינת באמת אינם עושים חסד עם אלה מאיתנו שאינם עונים על "דרישות הסף" הספציפיות להם (אולי מראה מצודד, יכולת ורבאלית מפותחת וכיוב'). דע לך שבעיני לדרישות הסף האלה אין דבר ועיקר עם היכולת להיות בן זוג נהדר וכך לצד היתרונות שהמדיומים האלה מספקים, חסרונותיהם בולטים עד מאוד. לכן ברמה המעשית הייתי מציעה לך אולי לומר מראש לנשים באתר שאינך טוב בשיחות טלפון ושהיית מעדיף פגישה, אפילו קצרה, אפילו בבית קפה בסמוך לביתה או במקום ציבורי אחר קרוב אליה (כך שלא תרגיש שהיא בסכנה/צריכה להתאמץ מיד וכיוב'). שנית, אולי כדאי שבמקביל תחפש זוגיות באפיקים אחרים כמו ערבי פנויים פנויות, ערבי ספיד דייט, טיולים ומסיבות המיועדים לפנויים ופנויוית, ואולי אפילו להתאמן בלפנות באופן מנומס וחינני לנשים בפאבים ומקומות שבד"כ מיועדים לרווקים למיניהם/ן. בכל מקרה דודי, לא כדאי לוותר כ"כ מהר, לא על הזכות שבלמצוא את הכיף והנועם שבשהייה עם עצמך ולא על מציאת זוגיות. אני מאחלת לך הצלחה רבה מכל הלב! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

אני בזוגיות עם גבר שאני מאוד אוהבת מזה מס' חודשים. לפני מס' ימים אזרתי אומץ וסיפרתי לו שאני נוטלת כדורים נגד דיכאון וחרדה. הוא שאל הרבה שאלות ואני עניתי. מאז התחושה שלי שהוא קר איתי יותר. אני לא מסוגלת לחשוב על פרידה ממנו ואני ממש שבורה והרוסה. הדיכאון גבר ואני ממש מפורקת. אני אוכלת את עצמי שסיפרתי לו ומתחרטת על כך בכל לבי. אשמח לעצה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דנה, מדברייך נשמע שלא ממש התקיים בינכם דיאלוג אמיתי, אלא שיחה בתצורת שאלות ותשובות. נוסף על כך, מאז השיחה את " מריצה תסריטים" בראשך, שמעוררים בך המון מתח וחרדה, וכך את בעצם ממשיכה לנהל מונולוג עם עצמך. חשוב מאוד שתמשיכו את השיחה, הפעם בצורת דיאלוג. שגם הוא וגם את תוכלו להמשיך לשאול שאלות ולשתף ברגשותייכם. כמו כן אני מציעה להתייחס לשיחה כמעין "שיחה מתמשכת", שלא מתחילה ומסתיימת בנקודת זמן מסוימת, אלא מאפשרת המשך דיאלוג ושיח גם בזמנים אחרים. דנה, לצערי רבים עדיין טועים בסטיגמות וסטריאוטיפים הנוגעים לשימוש בתרופות פסיכיאטריות, ולכן חשוב שבן זוגך יוכל להשכיל יותר בנושא, בכוחות עצמו ואולי גם בעזרתך. בבהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

16/02/2017 | 16:22 | מאת: יוחנן

אני רווק בן 57 ללא ילדים, ובגלל שאני רוצה ילדים משלי, אני צריך למצוא בת זוג צעירה ממני לפחות ב-15 שנה. כצפוי, למצוא בת זוג כזאת זה קשה מאד. באלו דרכים כדאי לי לנקוט על מנת בכל זאת להגדיל את הסיכוי ? תודה.

שלום יוחנן, להצליח למצוא זוגיות טובה ומתאימה, הוא אתגר מספיק גדול בשביל לא להעמיס עליו עוד מיני מטרות. זה נכון שכאשר אנחנו בתחילת דרכנו, מציאת זוגיות והקמת משפחה באים ביחד והנם בגדר נורמה, אבל אל תשכח שבשלב ההוא בחיים כולם פחות או יותר באותו גיל, באותו שלב בחיים, עם מטרות דומות וכיוב'. כפי שאתה אומר בעצמך, כדי להשיג את מטרתך כרגע - להביא ילדים - אתה נדרש לסנן מספר רב מאוד של מועמדות שעשויות להיות בנות זוג מצוינות עבורך. בעיני שווה לתת על כך את הדעת ואולי לשקול -גם -אופציות נוספות שיאפשרו לך להעניק חום ואהבה לילדים, לא בהכרח ביולוגים, ביחד עם בת זוג מתאימה. בכל מקרה, עצתי אלייך היא להצהיר על מטרך מראש (באתרי היכרויות, פורומים, להצהיר על כך בפני סביבתך הקרובה, במפגשים עם נשים) כך שנשים שמעונינות להביא ילדים לעולם אף הן, תדענה שזוהי כוונתך, וכאלה ש"לא מתאימות" תדענה מראש לסנן את עצמן. צר לי, אך אין ברשותי עצה טובה או חכמה יותר מזו..אתה תצטרך פשוט לחפש.. אני מקווה שתצליח למצוא גם זוגיות טובה וגם מישהי להביא איתה ילדים לעולם כפי שאתה רוצה. בשלב זה בחייך זה עניין לא מאוד פשוט -אם כי לא בלתי אפשרי - ואני מאחלת לך הצלחה רבה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

25/01/2017 | 13:25 | מאת: אלייקיר

הקשר לא התקדם , ראיתי שאני לא יכול לתת מעצמי את כל כולי וביום רעם בהיר למרות האהבה השכל וההדחקה מהבטן נאמר מה שנאמר , אם רק יכולתי לקחת גם את הסבל של בת הזוג ולשים אותו על גבי , אם רק יכולתי לגמול ולהכיר בכל הטוב שקיבלתי , תמיד שפטתי את עצמי בחומרה , תמיד חבשתי לפצועים את הלב , והיום אני זה שפצעתי קשה את החברה היקרה שלי שהלכה איתי באש ובמים , איני יכול לעבור לסדר היום בזמן שזו שאהבה אותי ממרמרת בבכי ממעשה ידיי , הייתי רוצה לראות אותה מאושרת עם בחור שיתן לה 100% ולא 70% ,באמת שלא אקנא ולא ישבר ליבי גם אם לא אתחתן ולא אמצא קשר זוגי העיקר שתמצא כפרה לעווני :( מה עושים?

שלום אלייקיר, בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, גם אלה שעושים את הצעד הראשון לקראת פרידה, חווים צער וכאב וזקוקים לעבור מעין תהליך קטן של אבל. אותו "אבל" לעיתים מאופיין ברגשות אשם, כאב והזדהות נרחבת עם הצד השני ולכן היה סמוך ובטוח שתגובותייך הן טבעיות אבל גם - ברות חלוף. אני מציעה לך לחשוב על כך שלמרות הכאב הזמני שגרמת מעצם החלטתך, בסופו של יום עשית את הדבר הנכון עבורה, שכן אם אינך מסוגל לתפקד כראוי בתוך אותה מע' יחסים כבן זוג, אזי אינך טוב דיו בשבילה. ההחלטה להיפרד מיטיבה לא רק איתך אלא גם איתה, כך שעם כל הכאב, בטווח הארוך, דווקא היטבת איתה. מאחלת לך הרבה עידוד ונחמה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

22/01/2017 | 15:25 | מאת: ש125

הכרתי מישהו מקסים ומפנק לאחר מספר פגישות ישנתי אצלו. הוא ביקש שארד לו ורק לאחר מכן הייתה חדירה ללא כל סיפוק מהצד שלי כי הוא גמר מהר. כך קרה פעמיים ובפעם השלישית קמתי באמצע כי הרגשתי מושפלת לא מגיע לי יחס אגואיסטי כזה. הוא כועס ושומר טינה, לא מוכן לדבר איתי בגלל שקמתי באמצע. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

שלום לך, אני קוראת שאת פותחת את שאלתך לדיון הגולשים וזה כמובן אפשרי. אני אישית מבקשת ממך (אם את מעונינת בכך) מיקוד של השאלה לצד הרחבה אודות הרצונות והרגשות שלך - כלומר האם היית רוצה להמשיך איתו את היחסים וכיצד נהגת עד כה לאור סירובו לדבר איתך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044

22/01/2017 | 22:01 | מאת: ש125ני

בשיחה בינינו הוא דיבר בצורה פוגענית וקרה, לא ראה את הבעיה שלי ורק את הבעיה שלו שאישה השאירה אותו ככה באמצע. חוסר הביטחון שלי התבטא בשיחה. עד אותה סיטואציה הרגשתי שמצאתי בן אדם מדהים ושגם ללא דיבורים אנחנו מרגישים אחד את השני. הייתי רוצה לנסות להמשיך ולהסביר אבל אני לא יודעת מה לעשות אם בכלל יש פה מקום לנסות.

שלום לך, לתחושתי עולה כאן בעיה מהותית יותר מהנושא הספציפי שהוביל למחלוקת בינכם - והוא הקושי שלכם לתקשר בצורה שמחד תצליח לבטא את עצמכם - קשיים, צרכים, רגשות רצונות, ומאידך תכבד את נקודת המבט של הצד השני. סביר להניח כי הקושי הזה הוא מה שיוצר בינכם את אותם קצרים וניתוקים וזאת מעבר לעניין עצמו שתיארת. אני רוצה לציין דבר נוסף שעומד לך לרועץ ולעוד רבים ורבות כמותך, ומהווה מכשול גדול בדרך להשגה וקיום של זוגיות מוצלחת, והוא הכמיהה שיבינו אותנו ללא מילים. לצערי הרב, כמיהה זו היא בלתי אפשרית וסופה להתנפץ בפרצוף של כל אחד ואחת במוקדם או במאוחר. מוטב לכולנו לוותר על המשאלה (המאוד מובנת) הזו ולנסות לסגל לעצמנו כלים יעילים יותר לתקשורת עם הזולת. מאחר ואני שומעת שאת מעונינת להמשיך איתו את הקשר, בעוד הוא למיטב הבנתי אינו מעוניין כרגע להמשיך לתקשר אתך, את יכולה בכל זאת לתת לזה ניסיון אחרון ולנסות לבטא את עצמך בכתב (נניח מייל) כשהאתגר האמיתי שלך יהיה גם להסביר את עצמך ואת רגשותייך, אבל גם לנסות להראות לו שאת מבינה מה בעצם הקשה עליו בכל הסיטואציה מולך (מעבר לכך שנשאר באמצע...אולי למשל תגובתך הפתיעה אותו, אולי חווה אותך תוקפנית כלפיו וכיוב'). אני רוצה לומר לך שגם אם המכתב לא יניב את הפרי שקיווית לו, זו תהיה תרגולת טובה עבורך כי הרי מה שבאמת חשוב הוא ההתפתחות האישית שלך והמשך חייך שבמוקדם או במאוחר יכילו קשר זוגי. בכל מקרה אני מקווה שהענינים יסתדרו כפי שאת רוצה, ושבעתיד הזוגי שלך תצליחי למצוא את הנוחות הביטחון והאושר שאת מחפשת. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044

אני מאוד רוצה לפנות אליו שוב ולפתור את העניין אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל מה לרשום?

הי, אני שומעת שאת מאוד רוצה לפתור את זה. קשה לי לומר לך בדיוק מה לכתוב, פשוט נסי להיצמד להכוונה שנתתי לך וכמו שאמרתי, אפילו כתרגולת בשביל עצמך זה חשוב. אם את מרגישה שאת זקוקה ורוצה ליווי יותר קרוב בהתמודדות, מציעה לך לפנות למספר פגישות ייעוץ. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044

25/03/2017 | 14:02 | מאת: טים

מה הקטע שלו גם לך מגיע להנות לא ברור מה המשחק שלו

19/11/2016 | 22:31 | מאת: דינה

שלום אשמח לדעה שלך היום אני בת 35 ועדיין לבד עם כל הרצון להיות כבר בזוגית ואחרי טיפול ממושך של שנים הייתכן 30 שנה לחיות בבית ובין הורים שיש להם קשר מעוות מלא שנאה ומלא אלימות מילולית ורק הישרדות יומיומית...יתכן לגדול בבית בבית כזה ובתור ילדה שחוותה חוסר אהבה הבנה חמלה הכלה גדלה על אלימות פיזית בנוסף..יתכן שכל זה חזק ממני וחוסם אותי מלהגשים את מה שאני מאחלת לעצמי? ברור לי שכל זה משפיע וקשור... אציין שעברתי שינוי באמונות שינוי במחשבה ובהרבה מובנים,אציין שאני בחורה איכותית.רואה שאני עדיין יורה לעצמי ברגל בתוך הקשרים ומלא פעמים אני לא מתפשרת כי זה מאד קשה לי.. נותנת לזמן לעשות את שלו ויוצאת לדייטים אבל ההתלהבות יורדת והלבד מתחיל לנצח !

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דינה, זה נשמע שאת יודעת ומכירה בכל תא ותא בגוף שלך את הקושי והכאב שיכול להיות כרוך בקשר קרוב. הרישום של הכאב הזה בגופך-נפשך, הוא רישום כואב, כמעט כמו צריבה, ולהצליח להתקרב שוב, להיפתח ולתת אמון, אחרי כל מה שעברת וחווית, מרגיש במיוחד ברגעי האמת, קרוב לבלתי אפשרי. חשוב לי לומר לך שכל עוד יש בך רצון למצוא קשר שייטיב איתך, ואף עושה צעדים כדי לממש אותו(יוצאת לדייטים וכד'), חשוב שגם יהיה שם מישהו/י עבורך שתוכלי להרגיש שהוא/היא בצד שלך, ושתוכל לתמוך בך לשאת חלק מהתסכולים, הקשיים והאתגרים שתהליך כזה טומן בחובו. את יודעת, קצת כמו הורה תומך ששולח את הילד שלו לגן, או לחוג חדש. אני כמובן מתכוונת לטיפול, וזאת למרות שכבר היית שנים רבות בטיפול, לפעמים גם הצרכים שלנו משתנים עם הזמן והצורך בטיפול משתנה ומתחדש. אני מבינה אותך דינה, עבורך "להיות ביחד" בתוך קשר קרוב מרגיש כמו קושי מתמשך, והאתגר למצוא קשר קרוב כרוך במאבק שמרגיש אין סופי. תרשי לי לומר לך שיש בי את מלוא הכבוד וההערכה כלפייך על כך שחרף כל מה שעברת, את עדיין נאבקת למצוא ולקיים זוגיות. לא משנה מה התוצאה תהיה, הערכתי נתונה לך. מאחלת לך הצלחה מכל הלב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים ילדים ונוער 0523873044

25/11/2016 | 09:05 | מאת: דינה

אני מאד מעריכה ושמחה על המענה שקיבלתי ממך תודה!! אני לא יכולה להרשות לעצמי שוב טיפול אחרי שעברתי 6 שנים בתוך זה ו שנים מנסה לשקם ולצאת לדייטים ולקבל הכוונה..נכון שאני במקום אחר ושונה אבל אציין שאני שנתיים בטיפול תרופתי שעוזר לי לשרןד את האכזריות בחוסר מזל עם כל המאמצים שלי..יש גם חוסר באימון במטפל אחרי כישלון מתמשך בתוך זה.. מדהים אותי חוסר ההצלחה כל פעם מחדש! תודה!

שלום רב, אבקש לדעת היכן ניתן לקבל טיפול זוגי בעלות מופחתת על ידי מתמחים בטיפול זוגי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דנה, נסי לפנות באופן ישיר למכונים השונים/אוניברסיטאות המלמדות תוכניות לטיפול זוגי לבירור. בשל אופי הפורום, לא אוכל לציין שמות אבל שיטוט קצר ברשת יוביל אותך לכמה אפשרויות טובות. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ טיפול במבוגרים ילדים ונוער

גולשים יקרים, צוות האתר שמח לבשר לכם על פתיחתו של פורום חדש - פורום דייטים וזוגיות. גלישה פורייה, צוות האתר