קשיים בזוגיות
דיון מתוך פורום דייטים וזוגיות
שלום רב אני רווקה ללא ילדים, יוצאת כשנתיים וחצי עם גרוש + ילדים, אחד גר בבית בן 18. אני מתמודדת עם לא מעט קשיים שנוצרים מהעובדה שיש לו ילדים ובעיקר לאור תפיסתו החינוכית, בעיקר לגבי הילד שגר בבית. הן מבחינת מוגבלות של מפגשים בגלל שכממעט בכל שבוע מארחים את הילדים וצריך הרבה להתארגן סביב זה, וגם מכיון שהוא מתקשה להגיד לא.. הוא לוקח ומחזיר, למרות שמדובר לרוב באיזורים קרובים שניתן להגיע גם באוטובוס, כל דבר שהילד יבקש הוא יעשה גם אם אנחנו נמצאים בחוץ והילד צריך משהו הוא ילך לקנות ולא יגיד לילד לרדת לקנות לבד, הוא לוקח את כל האחריות עליו, להעיר בבוקר, לקחת להחזיר, לקנות לנקות לסדר גם דברים של הילד, זה מייצר הרבה מתח אצלי, אני מתחשבת מאוד ומבינה שיש ילדים ויש מחוייבויות אך מרגישה שזה חסר גבולות. דברתי על זה הרבה פעמים, אך הוא כל הזמן "נכנע" לבקשות של הילד וזה על חשבון הזמן שלנו. אני ממש לא יודעת כיצד להתמודד. הוא לא מוכן טיפול זוגי. הייתי לבד אך זה לא סייע והפסקתי. אני מדברת על הנושא איתו, וזה קשה לשנינו, ואני מרגישה ממש רע אחר כך וגם הוא. זה מייצר מתח בתוך הזוגיות ואני לא יודעת איך לפתור את זה. זה מייצר אצלי המון מתח ומצבי רוח של דאון כי אני יודעת שניפגש אבל צריך יהיה לעשות דברים ואז נצא ואז צריך יהיה לקנות לילד אז נחזור ואז ... ואז... אנחנו גרים בנפרד מכיוון שהוא עדיין לא מוכן למגורים משותפים .חלק מסויים מהבעיות היה נפתר אם היינו גרים יחד. המגורים הנפרדים מאוד קשים לי, מייצרים אצלי המון סטרס ואני מנסה להיות סבלנית ולתת לו עוד זמן . אודה לעצתך .
שלום לך, אני חוששת שתשובתי עלולה להרגיז/להכאיב לך מעט אולם זוהי דעתי הכנה ולכן אני מבקשת סליחה מראש.. אני חושבת בכנות שהמטרה שלך היא להגיע למצב שאת מקבלת אותו כפי שהוא כהורה ומוצאת את הדרך לחיות ביחד איתו תוך שאת מכבדת את החלטותיו, תהיינה אשר תהיינה. אם את מרגישה שלא טוב לך איתו, תהיינה הסיבות אשר תהיינה - אז תצטרכי להגיע להחלטות משלך ביחס ליחסים איתו. מהבחינה הזו אני חושבת שזה חבל שעזבת את הטיפול שלך, הוא יכול היה לעזור לך לקבל את המציאות או לפעול במציאות בכל הנוגע אלייך עצמך ולוותר על המשאלה שהוא ישתנה או שהמציאות תשתנה. לחיות במערכת יחסים עם אדם שהוא הורה,משמע לקבל את זה שאת כנראה תמיד תהיי במקום השני ולפעמים מקום שני רחוק, וזה בסדר...אפילו ראוי. אני שומעת שעבורך הדרך להבין את זה היא מאתגרת ובוודאי אם את חסרה את החוויה ההורות בעצמך. יחד עם זאת אני מאמינה שעם מספיק רצון, מחויבות לעבודה עצמית ולב פתוח, זה אפשרי. כל טוב ובהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
ירדן, תודה על תשובתך הכנה! לא הכעסת אותי. מרגישה צורך להגיב:) קראתי את ההודעה שלי והבנתי שזה נשמע שאני לא מקבלת אותו כהורה או שאני לא אמפתית כלפי הסיטואציה. הייתי בסערת רגשות. אני מבינה ומכבדת את היותו הורה ואת זה שילדים הם מקום ראשון (ולמרות ההבנה, כואב מאוד להיות מקום שני ..). אני משתפת פעולה במטלות ואפילו עוזרת בשמחה בכל מיני משימות עם הילדים וכו', לוקחת חלק בסיוע בהרבה דברים למרות ש"אינני חייבת" . סיטואציה מורכבת זוגיות פרק ב, בשבילי בעיקר. אני לא מנסה לשנות אותו וגם לא את תפיסת החינוך שלו. ולכן זה קשה יותר לפעמים.... הקשר שלנו טוב, לא מתכוונת לוותר עליו. אנו לומדים להתנהל עם הפערים, למרות הקשיים.אני נדרשת להרבה יותר מאמץ והתגמשות כי אני ללא ילדים. וזה גם לא פשוט כמובן.
מנהלי פורום דייטים וזוגיות
