תלות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

"אנחנו לא משמינים מאוכל": אכילה בריאה בפסח עם מיכל צפיר

פסח, חג החירות, אומרת גורו הבריאות והתזונה הנכונה מיכל צפיר, הוא ההזדמנות שלנו לצאת מהתמכרות לאוכל והרגלים רעים, לחירות של אכילה בריאה ולחיים מלאי חיוניות ואנרגיה, ללא תלות במתוקים העולם שלנו מהיר ועצבני בגלל המון דברים שאנחנו צריכים לעשות ברגע זה: כולנו מולטי טאסקינג, מתמחים באינסוף דברים ועובדים לעתים בכמה עבודות במקביל. זה נשמע טוב, אבל בפועל, המהירות, הלחץ והעומס גורמים לכך שאנחנו לא יכולים לפנות זמן מספק לאוכל שאנו צורכים או אפילו לארוחה, ולכן אנחנו אוכלים מהר ובעיקר אוכלים את מה שזמין באותו רגע, לא משנה כמה המזון הוא מעובד, או כמה סוכר, שומן ומלח הוא מכיל. העיקר שיהיה טעים, העיקר שישביע אותנו ושיהיה זמין. לרוע המזל, מה שזמין לרובנו הוא אוכל מתועש ומאוד לא בריא, בלשון המעטה. בהפסקת הצהריים שלנו סביר להניח שנתפוס איזה המבורגר-צ'יפס מהיר, ולא בהכרח נשב בנחת לאכול סלט וחזה עוף. מה שבעצם צריך להדליק לכולנו נורה אדומה היא העובדה שאנחנו אפילו לא חושבים על...
ללמוד עוד על תלות
העייפות הבלתי נסבלת של הקיום-תמונה

במשך שנים התעלם הממסד הרפואי ממטופלים שהתלוננו על תשישות...

מאת: מערכת zap...
12/12/2002
אלימות נגד נשים – ממה היא נובעת וכיצד להתמודד עימה?-תמונה

אלימות נגד נשים היא תופעה שאינה פוסחת על אף מגזר ועל שום...

מאת: נעמי נתן -...
25/11/2021
אוכלת בשביל שניים? אל תגזימי-תמונה

נשים שימו לב: מחקר חדש מצא כי היקף העלייה במשקל במהלך...

מאת: ד''ר עמית...
09/10/2018
מה יותר גרוע: עישון או סיכון לסוכרת?-תמונה

רבים מכירים את התופעה של עלייה במשקל לאחר הפסקת עישון – אבל...

מאת: ד''ר עמית...
08/11/2018

תלות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

שלום רב, מחמת כאבי גב תחתון כרוניים, מזה למעלה מחודשיים אני נוטלת 1 טבליה זאלדיאר מדי לילה לפני השינה. הכדור עוזר לי אם כי לא מפיג הכאב בשלמות. שאלתי: האם זאלדיאר יכול לגרום להתמכרות (הרי הוא מכיל טרמדול, אמנם במינון נמוך), וכמה זמן אני יכולה להמשיך וליטול אותו. כמו כן - אני נוטלת לפנות בוקר 1 מ"ג לוריוואן להרגעה. האם יש אינטראקציה בין שתי התרופות הללו? והכי חשוב: בקרוב אני מעוניינת לחדול ליטול את הזאלדיאר. מכיוון שאין בכדור קו חציה אני מבינה שאי אפשר לרדת בהדרגה (הכדור מצופה). האם יש צורך בהדרגה או אפשר פשוט לחדול מעכשיו לעכשיו. תודה וברכה אריאלה

Zaldiar הינו תכשיר המכיל PARACETAMOL במינון 325 מ"ג ו TRAMADOL במינון 37.5 מ"ג ומותווה לטיפול בכאב בינוני עד חמור. למרכיב ה-TRAMADOL בתכשיר זה, פוטנציאל לגרום לתופעת לוואי של תלות והתמכרות. מומלץ להשתמש בתכשיר זה במינון היעיל הנמוך ביותר ולמשך הזמן הקצר ביותר שנדרש. אמנם מדובר במינון נמוך אך מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל על אופן הפסקת הטיפול. יש לציין כי קיים תכשיר נוזלי המכיל TRAMADOL – המאפשר מתן טווח מינונים לפי מספר הטיפות. Lorivan, אשר החומר הפעיל בו הוא Lorazepam, הינו חומר השייך למשפחת הבנזודיאזפינים. בנטילה מקבילה של שני תכשירים אלו יש להיות מודעים לסיכון המוגבר לדיכוי מערכת העצבים- דבר אשר עלול להתבטא בתחושת עייפות מוגברת ובלבול. יש לשים לב לסיכון זה בעת ביצוע פעולות מורכבות כגון נהיגה או הפעלת מכונות.

שלום לי יש ילדה בת 7, החוק אומר שילדים חיבים לשבת על בוסטר עד גיל 8, אך קראתי מאמר, להלן ציטוט: "עד איזה גיל בוסטר? 1. כאשר הילד גבוה מספיק כך שאם הוא יושב עם הישבן בסוף המושב של הרכב ורגליו מתקפלות בסיום המושב 2. אם הילד יושב ללא בוסטר והחגורת בטיחות של הרכב יושבת על הילד כמו על מבוגר כאשר 2 התנאים הללו מתקיימים ניתן לעזוב את הבוסטר ולעבור לשבת על המושב באופן רגיל" האם סעיף 1 הוא נכון? אודה לתשובתכם...

שלום רינת ותודה על פנייתך. החוק בישראל קובע כי ילדים בגיל 8-3 שנים צריכים לשבת במושב בטיחות או במושב מגביה (בוסטר). זאת, ללא תלות בגובהם או משקלם. מבחינת המלצת הבטיחות של ארגון 'בטרם' ושל ארגוני בטיחות בעולם: מומלץ להושיב ילד על מושב מגביה (בוסטר) עד שהוא מגיע לגובה של 145 ס"מ, גם אם כבר בן 8 או למעלה מכך. בנוסף, אנו ממליצים שכאשר ימלאו לבתך 8 שנים, תבצעי איתה את מבחן חמש השלבים לפני העברתה לחגירה באמצעות חגורת בטיחות בלבד, ורק אם היא עומדת בכל התנאים, היא יכולה לחגור בחגורת בטיחות בלבד. המאמר שקראת מתייחס רק לחלק מהשלבים במבחן. מבחן 5 השלבים: 1. כאשר הילד יושב וגבו צמוד לגב מושב הרכב. 2. הברכיים מתקפלות בזוית של 90 מעלות, בנוחות. 3. חגורת הבטיחות מונחת על אגן הירכיים. 4. חגורת הכתף מונחת במרכז בית החזה. 5. הילד אינו מחליק ממושבו במהלך כל הנסיעה. בברכה, שרון, צוות מומחי 'בטרם'

היי רנה, בני בן 8 חודשים שוקל 9.5 רציתי לדעת האם סדר היום שלו והתזונה שלו טובה גם כי הוא קם הרבה בלילה וגם כדי לדעת אם הכל בסדר (ילד ראשון אין עם מי להתייעץ  ). יש לציין שהוא במשך היום ילד חייכן ופעיל הוא עדיין לא זוחל אלא מתגלגל ממקום למקום, עדיין לא יושב ואין לו שיניים. הוא מתעורר הרבה בלילה או כדי לשתות מים (שותה במשך היום גם) או למוצץ ובימים אלו אני מנסה להרדימו ללא מוצץ כדי שלא יפתח תלות בלילה. 07:00 התעוררות + בקבוק של 240 או 180 כמה שמסיים פעילות על משטח עם משחקים 08:30 או 09:00 (לפי סימני עייפות) שנת בוקר 10:30 או 11:00 התעוררות אכילת פרי בננה/ תפוח/ אגס +2 כפיות טחינה גולמית + כף גדושה של אגוזי מלך טחונים + כף גדושה של שקדים ללא הקליפה טחונים. פעילות או על משטח עם משחקים או יציאה לפארק משחק על שמיכה עם צעצועים או טיול בעגלה 13:30- 15:00 שנת צהריים 15:00 התעוררות אכילת מרק ירקות עם כל הירקות האפשריים  + עוף + גרגירי חומוס + עדשים כתומות מתובל בחוייג' ללא מלח פעילות 18:00 אמבטיה 18:30 בקבוק 180 או 240 + סיפור/ שירי ערש 18:45 שנת לילה אחרי הארוחות "הכבדות" הפירות והמרק אני שמה אותו בטרמפולינה מול הטלוויזיה ל- 15-20 דקות מכיוון שהוא אינו יושב ואם אני שמה אותו ישר על משטח הפעילות הוא על הבטן ומקיא. אנחנו לא אוכלים בשר בבית רק עוף ולכן הוא לא אוכל בשר. אני רוצה להכין לו דגים וגם פשטידות אבל אסור לשים מלח וזה נראה לי טפל מידי אז מה אני יכולה לתת למתוק בלי השיניים....? תודה רבה על תשובותייך סליחה על האורך וריבוי השאלות

ענבל שלום,אנסה לענות לפי סדר היום שתיארת. כמות שעות שנת הלילה והיום סביב 14 וחצי שעות מהם כ11 שעות בלילה ועוד 2 פרקי שינה ביום - תקינים לגילו. הקימות בלילה לא אמורות להיום קימות של רעב - בגילו הוא אינו אמור להיות רעב בלילה - בייחוד לפי התפריט היומית המוצעת - וסביר כי הקימות נובעות מהרגלי הירדמות לא תקינים - למעשה הוא רגיל שכדי להירדם הוא זקוק למשהו ממך - או תמ"ל או מים או מוצץ. מבין 3 הנ"ל כדאי להשאיר את המוצץ - הוא זקוק למוצץ כחפץ מעבר - וניתן להרגיל אותו לקחת את המוצץ לבד באמצע הלילה אם הוא מתעורר (לעומת בקבוק שהוא זקוק שאת תביאי לו). כאשר רוצים להרגיל תינוק לקחת לבד את המוצץ - כאשר הוא מתעורר בלילה - יש לשים את המוצץ בידו ולקרב את היד שלו לפה - כך שהכנסת המוצץ הוא למעשה עושה בעצמו(בניגוד להכנסה של המוצץ לפה שלו על ידך). כך שבמרוצת הזמן הוא יבין שברגע שהוא נוגע במוצץ הוא יוכל להכניסו לפה בלי לקרוא לך. לגבי הארוחות - הן נשמעות מגוונות וטובות - כיון שהן כבדות לו - אני מציעה לתת לו לסירוגין טחינה בפירות ולסירוגין אגוזים/שקדים טחונים - ולא את שניהם באותה ארוחה. כנ"ל לגבי הירקות - אני מציעה לסירוגין גרגרי חומוס ולסירוגין עדשים כתומות. כך המנות לא יהיו כבדות מדיי ואז יש פחות סיכוי לנטיה להקיא אחרי הארוחות בהשכבה על הבטן. לא מומלץ לתת לו לראות טלויזיה במשך 15-20 דקות פעמים ביום - זה הרבה מאד(10 דקות ביום זה כבר הגבול העליון ), ובטח לא בטרמפולינה - כי זה מגביל את האפשרות להסיט את עצמו מהטלויזיה במידה והוא רוצה להתעסק במשהו אחר באותו זמן - ובמילים אחרות כשהוא בטרמפולינה מול הטלויזיה הוא "תקוע" מול הטלויזיה בלי יכולת "לברוח" - והטלויזיה "ממגנטת " אותם למרקע. אפשר להניח אותו בטרמפולינה אחרי הארוחה על מנת להקטין את אפשרות ההקאה - אך אז עדיף עם אוניברסיטה לגריה - או אפילו לשבת לידו ולקרוא לו סיפור מתוך ספר. לגבי תכולת הארוחה העשירה בברזל - שהינו עם עוף בלי בשר - עוף גם מכיל ברזל והוא גם חלבון - על כן אין בעיה להסתפק בעוף - בייחוד שהוא מקבל ההעשרה עם עדשים ובארוחת פירות עם טחינה/אגוזים טחונים/שקדים טחונים - זה עשיר בברזל וזה נהדר!! היכולת לאכול מוצקים לא בהכרח קשורה לשיניים - יש תינוקות בני חצי שנה ללא שיניים שאוכלים מוצקים ולעומתם יש תינוקות בני שנה עם שיניים שחייבים הכל מרוסק. היכולת לאכול מוצקים קשורה להתנסות של התינוק באוכל במרקמים שונים, ובלימוד עצמי איך להעביר את האוכל מקידמת הפה לאחור ולעיסת המזון בעזרת החניכיים - כך שאפשר לנסות להציע לו מזונות לדוגמא מתוך המרק - שאת מועכת במזלג לעומת ריסוק בבלנדר - ולראות האם הוא מסתדר עם זה. במידה וכן אפשר להמשיך בחשיפה למוצקים יותר - כולל דגים(בלי עצמות כמובן), ביצה קשה מגורדת,ביצה מקושקשת , חתיכות קטנות של פשטידה, ובמידה ולא - ממשיכים עם המרוסקים ומנסים שוב בעוד שבועיים. לגבי תוספת מלח - האוכל צריך להיות טעים אך הוא לא צריך להיות מלוח - כיון שהמתוק שלך לא זקוק לתוספת מלח למאכלים כי הוא לא מכיר משהו אחר - אין סיבה לא לאפשר לו לאכול מזונות בטעם הטבעי שלהם. אך מותר ואף רצוי לתת לו לטעום מאכלים מתוך תפריט המשפחה - גם אם זה מתובל/ מלוח וכדו' כל עוד זה במרקם המתאים לו. בכל הקשור לאוכל חשוב להקפיד על הגיוון יותר מאשר על הכמות - כלומר הוא יכול לטעום ממגוון מאכלים, טעמים, מרקמים - בין אם זה מתובל ובין שלא. האוכל שאת מכינה ספציפית לו רצוי שיהיה בטעם הטבעי שלו.בתיאבון!