הפרעת אישיות נמנעת: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

לרגל יום בריאות השן: 10 כללים לשמירה על בריאות השיניים וחלל הפה

לצחצח שיניים בוקר וערב, להקפיד על בדיקה שגרתית ולהימנע מעישון: לקראת יום בריאות הפה שיחול בשבוע הבא, ריכזנו את הטיפים החשובים ביותר שיסייעו לכם לשמור על שיניים בריאות ועל הדרך גם על הבריאות הכללית יום בריאות השן חל ב- 11/9, ומדובר בהזדמנות מצוינת לציין את חשיבות השמירה על היגיינת ובריאות הפה.                                                                                           חשוב להחליף את מברשת השיניים בכל 3 חודשים. צילום: שאטרסטוק   הקפדה על הכללים הבאים תסייע לכם לצמצם את הסיכון לסבול מעששת, מבעיות חניכיים ומבעיות בריאות נוספות. שימו לב: צחצחו שיניים פעמים ביום: כדי לשמור על שיניים בריאות, חשוב לצחצח אותן מיד כשאתם מתעוררים בבוקר, ופעם נוספת לפני שאתם הולכים לישון. כמו כן, חשוב להחליף את מברשת השיניים בכל 3 חודשים. מי שמתקשה להתמיד בהרגל, יכול להיעזר במברשת שיניים חשמלית, בהתאם להמלצת הרופא שיניים המטפל. הפחיתו בצריכת מזונות עשירים בסוכרים: זה ממש לא מיתוס -...
ללמוד עוד על הפרעת אישיות נמנעת
כתר דיגיטלי ממוחשב: כל היתרונות-תמונה

ביצוע כתר דיגיטלי חוסך למטופל כסף, מקצר את זמן הטיפול...

מאת: ד"ר עזאת דאהר
13/08/2019
הזעת יתר: לא חייבים לסבול-תמונה

הקיץ הוא אימת הסובלים מהזעת יתר, שלרוב מתבטאת בבתי השחי...

מאת: מערכת zap...
04/05/2014
חרדה דנטלית והיפנוזה: לא מה שחשבתם-תמונה

נמנעים מללכת לרופא שיניים? עצם המחשבה על טיפול שיניים...

מאת: ד"ר אלקס
27/01/2019
הזעת יתר: בוטוקס - הפתרון היעיל ביותר-תמונה

מתמודדים עם הזעת יתר? איכות החיים שלכם נפגעה? הזרקת בוטוקס...

מאת: ד"ר אוקסנה...
05/09/2018
אולי יענין אותך לדעת...
שליטה על סוגרים - תמונה
שליטה על סוגרים
נוירומודולציה סקראלית
קולונוסקופיה - תמונה
קולונוסקופיה
מדריך בדיקות רפואיות: קולונוסקופיה היא אחת...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעת אישיות נמנעת?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעת אישיות נמנעת: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

יש לי מזה כמה חושדים גרד בפי הטבעת. ניסיתי כמה משחות כגון, אגיסטן, הידרואגיסטן, אלוקום וכד'. הייתי אצל הרופא כללי, עשיתי בדיקת צואה והסתבר שיש לי טפילים מסוג גיארדיה למבליה. נתנו לי כדורים של פלאג'יל, ונאמר לי לבצע שוב בדיקת צואה כדי לגלות שהכל חוסל, עשיתי עוד פעם בדיקת צואה והפעם כל הטפילים חוסלו. התחילו להופיע כאבי בטן. ניגשתי לגסטרואונטרולוג ואמר לי להמשיך עם התרופה של פלאג'יל ולאחר מכן אמר לי אם יש לך עדיין כאבים, אז יש לך תסמונת מעי רגיז ונתן לי פרוביוטיקה. הגרד עדיין מופיע לי עד שהתייאשתי וניגשתי לפרוקטולוג, אשר בדק אותי במכשיר ואמר לי שאין לי כלום ויכול להיות שיש לי טחורים פנימיים, אך אינם מגרדים. בסוף, נתן לי משחה של דרמקומבין. השאלה שלי היא, האם דרמקומבין יכול לעזור או שמא כמו שאר המשחות שלקחתי לא יעזור? האם יכול להיות שיש לי משהו אחר? תודה

רפי שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים ובטפילים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לעיתים נעזרים גם במשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום אודי וכולם מנדיי כתבה משהו וזה עורר אותי לכתוב, לתהות, לקבל תשובות, לשתף ועוד נ.ב- נכתב במקור כתגובה למנדיי. כותבת 'בנפרד' כדי לקבל מענה גם מאודי ואחרים. מה שאני כותבת, זו גם אחת הסיבות שלא כתבתי כאן הרבה זמן. בנוגע לקשר הטיפולי. בעיקר להתמסרות של המטופל לקשר והתפיסה והחוויה שלו אותו. כותבת בכאב עצום. מרגישה כמו אחת שנולדה דתייה, ופתאום הבינה שכל מה שלימדו וחינכו אותה, הזהות שפיתחה, דרך החיים הממשית אותה היא חיה, חלק גדול ממי שהיא זה פשוט שקר אחד גדול. תרמית. הצגה הונאה עצמית (וחיצונית) שבר אבל התפכחות גם אני הייתי/נמצאת בטיפול (כרגע, בהרהורים על עזיבה.. / לצד בחינה עצמית לגבי ההתמקמות שלי בטיפול והמטרות והצרכים שלי בתוכו) נכנסתי לשם (גם) כדי לחוות קשר קרוב. נפלתי (הפלתי את עצמי) בקסמה של המטפלת וחשבתי שהיא מינימום אלוהים. שהיא מבינה אותי, מחבבת (לא מאמינה באהבה בטיפול), מרגישה וחווה את הקשר בדומה לי. אהבתי את התלות בה. היא גם אהבה את זה. אהבה את הצרכים הנרקיסיסטיים שמילאתי עבורה. את האידיאליזציה האינפנטילית שלי כלפיה, את ההערכה. את ההשקעה וההתמסרות שלי לטיפול (אני לא 'עושה לה טובה', אבל בכל זאת.. איזה מטפל לא מרגיש טוב שהמטופל מושקע, עובד, נוכח וכו' בטיפול. הגיוני ולגיטימי) ובעיקר לקשר הטיפולי. חשבתי שיש איתי מישהי שהולכת איתי (כמו ייצוג פנימי כזה) גם כשאני לא בחדר הטיפול. שיש בינינו באמת באמת קשר. (עכשיו יגידו שיצאתי מאשליית "חווית ההכלה האידיאלית".. תסכול אופטימלי, קנאה, צרות עין של המטופל למטפל, שחזור...ועוד כל מיני מושגים, שחלקם בין היתר, יכולים להיות מתאימים למטופל, אבל גם חלק מהגנות של המטפל עצמו לשנאה המתעוררת בו מול המטופל, כאשר כבר נוצר קשר ומתגלים בו עוד חלקים מעבר להערצה עיוורת למטפלים... ועוד דברים שכל מטפל מכיר. לא ארחיב. מניחה שאודי מכיר ויודע) רק מה ואני מאשימה את עצמי בלבד על כל מה שאני כותבת. נכון. כמעט כל מה שמרכיב קשר יש בטיפול, אבל הקטע הוא שבקשר טיפולי זה מזויף, פיקטיבי, אשלייתי, מורכב מהשלכות והעברות. חד צדדי (הרי המטפל לעולם לא יביא את עצמו מדי.. וזה אכן לא אפשרי מקצועית) לא שמרתי על עצמי. נכנסתי בעיוורון מוחלט וקיבלתי כאפה. מכה. חזקה ביותר. מרגישה לאחר תאונה רגשית. כן. המטפל/ת היא לא רק שלך. חושב/ת עלייך בשעה הטיפולית ועוד קצת לפני ואחרי. מדי פעם, אולי בין לבין (וגם זה, כחלק מחשיבה על החומרים והרגשות שהתעוררו ועלו בטיפול, על מנת לסייע לך מקצועית. היא לא חושבת עלייך!! מקווה שההבדל מובן. או אם את בשלב הטיפול של ההתחלה שאת בהערצה למטפל/ת אז זה אולי) ולכן, אני לעולם לא מתמסרת יותר לקשר טיפולי. בדיעבד, למרות ההישגים ההתפתחותיים והשינויים שעברתי ,אני חושבת שאם הייתי מכניסה קצת מציאות חיצונית לטיפול, עוגמת הנפש, הכמיהה האבודה, האבל הצורב וכו' לא היו מנת חלקי. לפחות לא בעוצמות שאותן אני חווה כבר מעל חודשיים.. המטפלת היא מטפלת. אשת מקצוע. זו עבודה שלה. כך היא אמורה לעבוד. היא עשתה הכול בסדר (ומה שלא כחלק מהאנושיות שלה, היא גם לקחה עליהם בעלות ותיקנה). כועסת על עצמי. מאוכזבת. הכנסתי את עצמי למרחב יותר מדי לא מציאותי והלכתי אתו כך לאורך שנתיים. מתלבטת אם להמשיך בטיפול כדי לא להיקשר שוב מדי. המטפלת אומרת שזה עוד דרך להימנע מקשרים ולחוות את המגבלות שלהם, המורכבות והכאב, כמו גם את הטוב שיש להם להציע. מתנצלת. אני חולקת על כך. לא מאמינה ומקבלת כשזה 'קשר טיפולי'. אם זה היה קשר חברתי/זוגי/מול קולגות וכו' זו אכן הייתה הימנעות/בריחה/חלק מדפוס לא אדפטיבי שכדאי לבחון/להתעמת מול זה. מול אמיתות כואבות שקשה לפגוש בקשרים. לסיכום, אחרי כל החפירות... (גם לא ממש קוהרנטי. מקווה אודי, שתבין מה שאני כותבת) תשמרו על עצמכם בטיפול. גם לטיפולים יש כישלונות/תופעות לוואי שליליות (בעיקר לדינמי). הטיפול הוא חשוב, חיוני, מקדם, מסקרן וכו' אבל לא ליפול בפח של "הקשר הטיפולי". יש הבדל בין לחוות קשר עם בן אדם- מטפל, לבחון דינמיקות, לחבב מטפל, להעריך, להכיר טובה ,לבין אשליה כוזבת שאתם בקשר סימביוטי אתו, שאתם כל עולמו והוא ממש לא אמור להיות כל עולמכם. גם מטפלים הם בני אדם. מורכבים (לעיתים יותר ממה שנדמה לכם) יש להם גם אינטרסים. וכשמטפל לא מודע לצרכים שלו מול המטופל, זה בכלל נורא. ומעל הכול (מנדיי) המטפל הוא איש מקצוע. איש מקצוע (וכחלק מזה הקשר הוא לא שיווני). לא מעבר. אם לא תשלמו- לא יהיה. כלום. אם לא תתחנפו/תרצו את המטפל/תהיו בתוך קשר שהחלקים הפחות נעימים שלכם מהדהדים חזק- לא תקבלו אהדה מספקת (בליבו). אם לא יתמזל מזלכם- לא נכנסתם לו עמוק לשום נשמה. נכנסתם אכן עמוק לעצמי המקצועי שלו. לא מעבר.

את פשוט הבאת לידי ביטוי חי ואמיתי את מה שהתכוונתי לכתוב. אני מרגישה שבכל ההליך מטופל/מטפל בשורש יש הונאה נפשית עצומה! אפילו יותר מכך, איזה ניצול של החולשה של המטופל, בזמן הכי קשה שלו, בנקודה הכי נמוכה שלו, כשהוא כל כך צריך מישהו להישען עליו, לתת לו יד כדי לצאת מהבוץ, אזי קל למכור לו אילוזיות שהם כמו צ'קים בלי כסוי, ועד שהוא יתעורר הוא יאכל אותם

מזדהה עם כל מילה ומילה שאמרת ... זו הסיבה שכתבתי כבר מזמן שאני לעולם לא אתן לעצמי להיקשר רגשית /,מטפלת/פסיכיאטר.. נשרפתי כמו שיפוד על מדורה וכבר היה מאוחר מידי ... ובהמשך פשוט סרבתי להכנס עמוק לתוך קשר ששוב יקח אותי לאותו מקום.. את מהממת אוהבת אותך כמה טוב שנכנסת וכתבת..כמו מדם ליבי.. תודה לך יקרה ומוערכת חטולית

היי מנדיי אני גם מזדהה ומתחברת מאוד באופן מלא לדברים שכתבת! בכל ההודעות בנושא. הם נכונים ומדויקים. ישירים ומציבים מראה. הבעיה היא שאצל המטפלים, יש ים הגנות והסברים להתגונן מול זה. יתחילו להסביר ולתרץ כמה שהרגרסיה לתלות טובה וכמה זה מאפשר תיקון והזנת צרכים חסרים מהילדות המוקדמת וכו' שבלי זה לא יתאפשר טיפול... בסדר... את זה שאנשים החמירו את הסימפטומים שלהם, אושפזו במהלך הטיפול הם לא יספרו וגם אם כן, במקום להאשים את השיטה הם יפנו למטופל, לאישיות, לנסיבות חיים, לחרדה/טראומה שקרתה ולא או כן נחוותה שחייבת להשתחזר בטיפול...ועוד לא חסרים הסברים רבים ומגוונים... לא מתאים משהו- את בורחת מהכאב. ביקשת משהו בסוף טיפול אחרי שאמרו לך שנגמרה השעה- את מואשמת בחמדנות כלפי המטפל האומלל שלוקח אלפי שקלים בחודש...(ובאמת באמת מאמינה שגם הכסף הזה מגיע להם. ברב המקרים ותלוי כמה... בטח לא מעל 450..) ששם לך גבול של זמן כדי שלא ישנא אותך... תודה רבה באמת.. יחסים טיפוליים מרגישים לי כמו זנות ממוסדת יודעת שזה נשמע כמו איזה פיחות, הקטנה של טיפול וחשיבתו. לא וכן. כן -עדיין מאמינה שניתן להיעזר בטיפול ולהרוויח מכל הטוב שיש לו להציע גם בלי רגרסיות, התלות המוחלטת וכו'. לא שזה קשר טיפולי- כמו זה שאני הייתי בו. שנטו משמש לצורך המטפל. ולטווח ארוך גורם נזק, לא מועיל. כמה כמה חבל שלא ידעתי לפני... ובקשר למי שכתבה על כך שחלק מהאותנטיות בטיפול זה היכולת של המטפל להרגיש מכלול רגשות, להראות חלקים שלו, לומר למטופל דברים קשים/מעמתים.. כולל (בצורה מבוקרת) מה מרגיש כלפיו לעיתים.. קשה לי לתאר עד כמה זה מבהיל שזה קורה בקשר חד צדדי. שהאפשרות לעבד את הדברים, היא רק מהצד של המטופל שנשאר באפילה מול החלקים של המטפל שהושלכו ונוצר מה שנוצר באינטראקציה מסוימת...(ואני לא מתכוונת לכשלים אמפתיים. זה אנושי)

תודה חטוליתוש יקרה אכן כך. חבל שצריך לעבור את הסבל הזה כדי להגיע למסקנה הזאת. נכון. צריך לשמור על עצמנו. בכל קשר ובפרט בקשר טיפולי. אבל בניגוד לקשר הטיפולי, בקשר הדדי שחשוב לי, אני מוכנה/רוצה לספוג ולהתמודד עם מורכבות הקשר, להשקיע, לכאוב את המגבלות שלו, לתקן, לתת מעצמי, לפנטז. להרגיש קשר. מאחלת לך ולכולם קשרים מטיבים ועמוקים בעולם האמיתי של החיים! לילה טוב

וואו! משפט אחד שמכיל כה הרבה!!! יחסים טיפוליים מרגישים לי כמו זנות ממוסדת - את המשפט הזה צריכים לכתוב באותיות גדולות ממש! עוצמתי במלא מובן המילה. ו... אני אנסה עוד דרכים כדי לנסות לסדוק את השריון, אפילו של אודי, לא יתכן להיות עוורים מקצועיים לכל מה שקורה, זה מין שטיפה עצמית שמעוורת ולא נותנת לראות מעבר

מציעה רק להוסיף פסיק לאחר המילים "שטיפה עצמית"... ייתכן שהמשפט שיתקבל הוא: "מה שקורה הוא..שטיפה עצמית, שמעוורת ולא נותנת לראות מעבר" כלומר: השטיפה העצמית מסייעת לעוורון ולראיה מאוד חד ממדית וקטגורית של 'או-או'

הי לכולם כאן, יכולת הקליטה שלי כעת נמוכה ובכל אופן - ההשוואה של הטיפולים הפסיכולוגיים לזנות מוכרת לי. זה עצוב, בעיניי, משום שאיכשהו יש כאן לדעתי התייחסות למטפל כאל מריונטה, וזה מתקשר לי קצת לצדדים נרקיסיטיים הרסניים. על פי רוב,להבנתי, זו תפיסה מועצמת ומקובעת אצל מי שהתפוצצו אצלם טיפולים בשלב הקנאה. שלב שלא פשוט לעבור אותו. הקנאה בין החלק הצומח למדכא עליהם דיברתי בעבר. סוריקטה

טלאור הי, קראתי את דברייך ואם אני ממשיכה את ההסתגלות דרך הפריזמה הזו , ייתכן שנגלה שלמעשה כל קשר!!!שלנו בהווה ,מבוסס על הקשרים הראשוניים שלנו עם הדמויות הראשוניות שלנ ו(שהן בדכ" אמא ואבא) כולל העברות , העברות נגד וכו'.. בכל מקרה צר לי על הכאב שחווית... איתך, במבי

הי טלאור, העניין הוא שהעברות והשלכות יש בכל קשר, לא רק בטיפול. בטיפול (בסוג מסויים של טיפול) מתבוננים בזה ומנסים להבין את זה. זה מגיע בשלבים מאוחרים ובשלים של הטיפול (בגישות מסויימות), בד"כ כלל לאחר תקופה של מתן מענה לצרכים הרגשיים ורק בהמשך נסיונות להבינם יותר לעומק. ביחד. לא אכנס לזה כאן, אבל אני משער שהחוויה שלך בטיפול קשורה לאופן בו למדת מהם קשרים. זה שיחזור. וטיפול זה אחד המקומות והאמצעים היחידים שמאפשרים לזהות ולהתיר זאת. בעבודה קשה ומכאיבה, אגב. אם יש חריגות או מעשים לא אתיים - זה חמור מאוד, ואני מקווה שאלו חריגים שאינם מייצגים את הכלל. אודי

שלום, לפני כשנה היה לי הליקובקטור שטופל. הכאבים המשיכו ובבדיקת גסטרו/קולונוסקופיה נמצא גסטריטיס קל. טופל עם אומפרדקס במשך חודש, בבדיקות נשלל קרוהן וצליאק. בלילה יש יובש בפה וטעם חומצי ובשעות אחה"צ וערב - גזים. תזונה הותאמה ע"י נטורופת ועדיין יש גזים. 2-3 יציאות בבוקר במרווח של חצי שעה, היציאות 5-6 בסולם בריסטול. שאלה: 1- כיצד יודעים אם יש אי סבילות למזון מסויים, ואם לקחת אנזימי עיכול 2- כיצד ניתן למנוע יציאות מרובות בבוקר ועם גזים לאחר השינה? במהלך שאר היום אם יש - אז הן תקינות.

שלום הדרך הקלה ביותר לאבחון אי סבילות למזון הינה המנעות והדגמת שיפור בתלונות אנזימי עיכול בדרך כלל אינם מסייעים במקרים אלה לגבי השאלה השנייה- מומלץ להפחית כמויות מזון לפני שינה, להמנע ממזון הידוע כגורם לרבוי גזים ( התייעצי עם הנטורופתית) וניתן גם להשתמש בפחם פעיל להפחתת כמות הגזים