שנאה עצמית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת לחוש הנאה? חושבים על המוות? ייתכן כי אתם סובלים מדיכאון. כיצד ניתן לזהותו ולמזער נזקיו דיכאון הוא תופעה נפשית שכיחה באופן יחסי, אשר מתבטאת באובדן עניין בעולם ובפעילויות היומיומית, אובדן של היכולת לאהוב, חוסר יכולת לחוש הנאה (אנהדוניה), ירידה קשה בהערכה העצמית, תחושה של חוסר ערך, נטייה לביקורת עצמית, גינוי עצמי ורצון בהענשה עצמית. לעתים, מגיעה הירידה בהערכה העצמית לידי שנאה עצמית של ממש, הנושאת אופי של רגשות אשם וייסורי מצפון, או לחילופין, רגשי נחיתות ובוז כלפי העצמי. שנאה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בתוכחה עצמית או גינוי עצמי ובפנטזיות על פגיעה עצמית ומוות. מחשבות כמו: "אני אפס", "אני כישלון", "אני לא ראוי לאהבה", "אני נטל על הסביבה", "אני לא ראוי לחיות" - נהפכות לדבר שבשגרה ולא תמיד נותרות בגדר מחשבות: הגינוי העצמי נעשה לעתים קרובות מול אחרים, כי הדבר משרת את התוקפנות...
ללמוד עוד על שנאה עצמית
דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה-תמונה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...

מאת: עפרה שלו
10/02/2016
יומן טיפולי פיריון - פרק ראשון-תמונה

בן, בת, מה שלא יהיה - ילד ילד ילד... על טיפולי פיריון...

מאת: חכי לפחות...
05/07/2004
אבל ובריאות האישה: חשיבות ההתאבלות-תמונה

אבל הוא תגובה טבעית וצפויה לאירועים קשים, תגובות האבל...

מאת: רובי בן...
16/08/2005
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לשנאה עצמית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

שנאה עצמית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי, ירדן. אני בן 33, רווק , וחווה התאוששות מפרידה קשה שהייתה לי לאחרונה. אני מנסה לחזור למעגל ההיכרויות, אבל אני מרגיש שאני לא מצליח למצוא מסגרת שמתאימה לי. אני אוהב לרקוד, אבל מרגיש שבמסגרת של ריקודים לטיניים אני לא ממש מצליח לפתח שיחה עם בחורה, אלא בעיקר רק לרקוד. אני מניח שהסיבה היא שאני הפסקתי להאמין שבחורה באמת תרצה להיות איתי, כי כל הזמן בנות מסרבות, מתנגדות, או שיש להן חבר, או שהן סתם מבוגרות ממני בכמה שנים, וכל פעם יש סיבה אחרת שלא מאפשרת לי לצאת לדייט. אני מאוד בררן, ולכן אני לא מצליח לצאת לדייט, או סתם לתקשר עם בחורה. אני בהתחלה גם נמשך לבחורה, אבל אז מהר מאוד אני נחסם ומתרחק ממנה כי אני מוצא בה משהו שלא מתאים לפנטזיה שלי. יש לי גם בעיה באתרי היכרויות, כי אני לא ממש מתחבר לקטע של משפטי פתיחה, וגם בנות כמעט ולא עונות שם מרוב המבחר שיש. אני אובד עצות.. לכן רציתי לשאול אותך היכן המקום הכי נוח לדעתך שבו אני יכול להתחיל להכיר מישהי? האם יש מסגרת כלשהי שהיית ממליצה לי, שאגיע לשם באופן קבוע מבלי שאתאכזב כל פעם מחדש? אודה לעזרתך.

הי, מה לגבי ערבי פנויים פנויות? טיולי פנויים פנויות? כדאי גם ליידע את הסביבה בעובדה שאתה פנוי ושתשמח לשידוכים. באופן כללי כל מקום יכול להיות מקום פוטנציאלי להיכרויות..גם המסיבות הלטיניות שהזכרת, בסוף הריקוד אפשר פשוט לגשת לאשה שמוצאת חן בעיניך ולומר לה "היי, שמי *** אני אשמח להכיר אותך , בא לך לתת לי את הטלפון שלך או שתרשמי את שלי?" וזהו. אין צורך לפתח שיחות מעבר לזה אם זה לא מתאים. אבל בכנות, אני חוששת שהבעיה היא קצת יותר מורכבת מחוסר במקומות להכיר נשים וניסחת אותה בעצמך בצורה טובה להפליא..זו הבררנות, הפסילה בגלל שדברים לא תואמים לפנטזיה..אלו הם נושאים גדולים שיכולים להרוס כל פוטנציאל לקשר משמעותי. אני מציעה לך בחום לטפל בכך ומומלץ שזה יעשה בתוך טיפול פרטני עם פסיכולוג/ית קליני/ית. עד שלא תפתור את הדפוסים המכשילים שלך, לא יעזרו אין ספור היכרויות מכיוון שזה לא יוכל להתקדם לשום מקום משמעותי... בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

היי, ירדן. תודה על ההתייחסות המפורטת. אני גם חושב שהבעיה שלי לא קשורה למסגרת, אלא יותר לבררנות. אני באמת מחפש את הבחורה שתתאים ממש לפנטזיה שלי, וברגע שזה לא קורה, אני מתרחק ממנה. אני כן הייתי בטיפול פרטני עם פסיכולוג, אבל לא הצלחתי באמת להסיר את הדפוסים המכשילים, ואת הסכמות שמקובעות אצלי במחשבה. הייתי רוצה לפחות להבין מדוע לא הצלחתי לפתור את הסכמות הללו, או לפחות להבין מדוע אני לא מצליח לקבל את הבעיה. לאחרונה הכרתי מישהי דרך האינטרנט, אמנם לא נפגשנו, אבל הרגשתי שנוצר בינינו קליק ממש חזק. ברגע שהיא סיפרה לי שיש לה לפעמים משיכה מינית גם לבחורה מסוימת שהיא מכירה, אז זה שוב הוריד לי ממנה, למרות שאני עדיין חושב שאני יכול לעבוד על הקטע הזה. לפעמים אני לא מבדיל האם הבעיה אצלי או שזה לגיטימי לא להתקדם בקשר עם מישהי שיש לה משיכה גם לבחורה מסוימת. בכללי, אני מרגיש שכל פעם יש משהו אחר שבולם אותי מלהמשיך להתקדם בקשר עם בחורה. בעיה נוספת שיש לי היא שאני נקשר מאוד מהר לבנות, זו יכולה להיות כל בחורה. לכן, אני נמנע מללכת לטיפול פרטני אצל פסיכולוגית, כי אני מפחד שאני איפתח איתה בטיפול, ואז אני עלול להיקשר אליה ואז להתאהב בה, ולכן לא אוכל להכיר באמת מישהי במקביל לטיפול. לכן עד כה הייתי הולך למטפל ממין זכר. מעניין אותי לדעת האם אני יכול להכיל את העובדה שבחורה נמשכת למישהי, והאם אני יכול ללכת לפסיכולוגית מבלי שזה יפריע לי להכיר בנות?

הי שוב, תראה, העניין הוא לא באמת האם תוכל להכיל את העובדה שמישהי נמשכת למישהי, אלא האם תצליח להכיל עובדות כלשהן שלא מסתדרות עם "הסכמות שלך" כפי שאתה בעצמך ניסחת את זה..והצרה היא שהן כנראה רבות. אני גם חושבת שעמוק מתחת לסכמות שלך מסתתרים פחדים גדולים...אבל זה כבר נושא לעיבוד בתוך טיפול. לגבי מין המטפל/ת. אתה מעלה שאלה שהתשובה עליה כנראה מורכבת, אבל מבלי להיכנס לכל המורכבויות שעולות מתוך השאלה שלך לאור איך שאתה מציג לי את עצמך,את הקושי שלך ואת הפחשש שלך, אני נוטה לייעץ לך לגשת למין שאיתו מרגיש לך כרגע יותר נוח, וזה אומר כנראה מטפלים גברים. לסיכום אני מציעה לך בחום לחזור לטיפול, לגשת למטפל מוסמך שיספק לך גם תמיכה בזמן החיפושים שלך. בנוסף חשוב לזכור שלפעמים טיפול ממשיך להדהד הרבה אחרי שמסתיים ויכול להיות שבפעם הקודמת שהיית בטיפול יכולת להגיע רק עד לנקודה מסוימת ובסבב הזה תהיה בשל לקבל יותר, ללמוד יותר ולהמשיך להתפתח מהנקודה שבה הפסקת. מאחלת לך הצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

היי, ירדן. אכן יש עובדות רבות שלא מסתדרות עם הסכמות שלי, וזה לא רק קשור לבחורה שנמשכת למישהי. זה יכול להיות בכל דבר. אני מרגיש שמתחת לכל הסכמות שלי מסתתרים לא רק פחדים גדולים, אלא גם רגשות נוספים המערבים בין השאר שנאה עצמית, רגשי נחיתות ועוד. אני כן מרגיש שדווקא אני כן רוצה לנסות בשלב זה לערוך פגישת היכרות עם מטפלת, כי אולי זה חלק מהבעיה שלי, ואני צריך ללמוד להתמודד עם זה. אני גם בטוח שעכשיו אני בשל לקבל יותר מאשר בסיבוב הקודם עם המטפל שהיה לי. אני מבין שגם אם אפגש עם מטפלת זה יהיה לא קל, אבל לפחות אדע שניסיתי ולמדתי מזה משהו. רציתי לשאול האם אני יכול ליצור איתך קשר טלפוני, על מנת שננסה לקבוע פגישה טיפולית אחת לפחות? אני גר באזור תל אביב. הקליניקה שלך בסביבה?

היי, כן אני במרכז, כמובן שמוזמן ליצור קשר טלפוני. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

אני אוהב את אשתי מאוד אבל אנחנו חווים קושי ביחסי המין בנינו. ביחסי האישות - לאשתי יש צרכים שאני לא יודע כיצד לענות אליהם ואני זקוק להכוונה. אני לרוב משתדל להיות אוהב וקשוב ובדרך כלל גם מצליח. אשתי צריכה אותי לרוב יותר חזק, דומיננטי, מוביל ושולט - בכל המובנים - בדיבור מסוים, קול, שפת גוף וכו'. ברור לי שקודם כל אני בכלל צריך לומר תודה שאשתי יודעת לומר לי שהיא צריכה ממני גישה אחרת, אלא שזה לא מספיק ואין לי שום מושג איך לענות על הצורך שלה. כל הנושא מכביד ומעיק עלי וגורם לי תחושות חוסר בטחון, תסכול, כשלון, חוסר ערך ואפילו שנאה עצמית על שאני לא מסוגל לעשות טוב לאישה שאני הכי אוהב בעולם. התסכול רק גדל מבחינתי כשאני מקבל את הרושם שההתנהלות שאשתי מחפשת היא התנהלות גברית טיפוסית ורגילה ביותר - שאני לא מצליח להתחבר אליה בשום צורה. אשמח לדעת אם יש דרך לשנות את זה וללמוד איך להיות יותר דומיננטי במערכת היחסים. מודה מראש לכל עזרה.

שלום לך בראש ובראשונה, אני שמחה לשמוע שיש ביניכם תקשורת פתוחה ואתם מסוגלים לדבר ביניכם על הצרכים שלכם בסקס. איני יודעת עד כמה אתה מדבר על צרכיך מול אשתך. עם זאת, ניכר כי יש פער בהתנהגות המינית או בצרכים המיניים בין שניכם.איני יודעת איך נראית הזוגיות ביניכם ועד כמה היא עצמה מספקת או יוצרת תסכולים נוספים. מה שכן, אם שניכם לא מרוצים מחיי המין שלכם, יתכן ויש דברים כמו חוסר ידע, שיפור התקשורת המינית והבנה מעמיקה יותר של הצד השני וצרכיו המיניים או התנהגויות שניתן לשנות.. אך בעיני הכי טוב לעשות זאת בטיפול. שם תוכלו לפתוח את התסכול שאתם חיים איתו ולשנות את הדברים. לכן מציעה טיפול זוגי מיני אצל מטפל מיני מוסמך, בעיני זה יכול להיות הכי אפקטיבי עבורכם. אשמח לסייע efrat_manor@yahoo.com בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com

יש רגעים שאני שונאת את עצמי, לפעמים זה גם יותר מרגע ולעתים זה צובע הכל שונאת את המראה שלי, את המצב שלי, את המשפחה שכאילו יש לי, את זה שאין לי משפחה משלי, את חוסר התקווה והייאוש.. ופשוט רוצה לעזוב, לנוח מהכל, להרפות, להיעלם. פשוט לא להיות.

הי חנה, קשים הם רגעי השנאה העצמית. אני תוהה האם ישנם גם רגעי קבלה ואהבה עצמיים? אודי

הי, אם בסדר לומר - הייתי מתחילה ב במקום אהבה עצמית / חלקים בנו (שזה, למשל, יכול להיות טיפה גדול עלינו) גמילה מההישענות המוגזמת שלנו על החלקים החלשים, או, מהסגידה למה שנחווה בעיננו 'שלילי' וההתמקדות בו. יש בהערצה של ה'רע' בנו ריגושים. לעומת ראיית השלם, שהיא עדינה יותר ופחות מסעירה. זה בסדר גם לא לאהוב, אך, כנראה, עדיף 'רק' לא לחבב במיוחד, אבל לא לתעב בכל הכוח. סוריקטה

הי יקרה, תודה על המילים.. כן, מאמינה שעדיף לנסות להימנע מלצבוע הכל בשחור.

שלום אני בת 27 כמעט ,בהריון ראשון בשבוע 11 (הריון לא מתוכנן) מגיל מאוד צעיר אני סובלת מדיכאון לא פשוט שהגיע עד טיפול בנזעי חשמל (פעם אחרונה לפני 3 וחצי שנים) מתחילת ההריון היה לי תנודות במצב רוח ובשבועיים האחרונים המצב מחריף מיום ליום , יש לי המון מחשבות על הפלה למרות שאני לא באמת באמת רוצה את זה ומחשבות שאהיה אמא גרועה ושלא מגיע לתינוק הקטן הזה אמא כמוני , והאכילה שלי ממש התדרדרה כמעט ולא אוכלת , הרגשה של חוסר חיות ומין תחושה ש"אני מתה נפשית" אין כוחות לצאת מהמיטה אין חשק לכלום רוב הזמן עצובה מאוד ועצבנית ברמות קשות אם פונים אליי כמעט בכל נושא , ואני במקום שאני לא מרגישה שאני יכולה לשתף מישהו במה שעובר עלי ודיי צריכה להראות שהכל בסדר , זה מקשה עליי מאוד עולות לי מחשבות אובדניות כמה פעמים ביום , אני מרחיקה ממני את הבן זוג ולא מסוגלת להיות איתו במצבים אינטימיים מיניים עד כדי כך שנמנעת מלהפגש איתו. המצב הזה ממש מחריף מיום ליום מוצאת את עצמי בוכה המון ומיואשת מעצמי ומאחלת לי "להירקב במיטה" ומצד שני חושבת על התינוק ודואגת לשלומו ולא רוצה שיקרה לו משהו , אבל גם לא מצליחה לעזור לעצמי. מבוי סתום אין לי עם מי לדבר הלבד הזה לא תורם אבל אני לא מסוגלת להיות עם אנשים מפחדת שאני פוגעת בעובר עם המצב הזה ומרגישה שאין לי כוחות אפילו לבקש עזרה ואפילו מתביישת מאוד לבקש עזרה הרגשת כישלון והכל נראה "חשוך" וגם כשאני חושבת על טיפול כאילו עולות לי מחשבות שאין לי כוח לטיפול כי כל חיי הייתי בטיפולים וכלום לא עזר אז ללכת פעם בשבוע לשיחה אני דיי בטוחה שאני לא אגיע לשיחה ,הייתי אמורה לפני 3 שבועות לעשות העמסת סוכר וכל פעם קובעת תור ופשוט לא מגיעה כי לא מתעוררת בזמן, הרגשה של שנאה עצמית קשה שבגלל שאני סובלת מדיכאון רוב חיי התינוק שלי סובל גם ושנאה עצמית עד ייחולים לעצמי למוות שאני גורמת לעובר אולי לסבל מיואשת מהכל....מרגישה חסרת חיות ולא מצליחה לעזור לעצמי. מה עליי לעשות? איך אני פונה לעזרה? איזה עזרה אפשר לקבל כשהדיכאון משפיע על הכל כולל הכל בחיים שלי ואין לי כוחות כבר לצאת מהמיטה...

שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. ראשית אם את חוששת שאת עלולה לפגוע בעצמך או בהריון, חשוב לפנות מיד לחדר מיון. מבחינת טיפול במהלך ההריון, ישנן תרופות שמותרות בהריון וכדאי לעשות נסיונות ולמצוא את המינון הנכון לך, ממליצה לא להמתין ולהתחיל טיפול תרופתי מיד. את יכולה לפנות לפסכיטאר או לרופא משפחה. במצב שאת מתארת, חשוב לטפל כבר עכשיו ולא לחכות לאחרי הלידה. בנוסף אני ממליצה להיות בטיפול פסיכולוגי במהלך ההריון. את יכולה גם להרשם ברשימת המתנה למרפאת חווה או בריאות הנפש לאשה באיכילוב שם הטיפול ללא תשלום אבל אם התור ארוך עדיף שתתחילי טיפול בנתיים ותעברי לשם כשיגיע תורך. בתל השומר יש גם אשפוז יןם לאמהות ותינוקות במידת הצורך. מאחלת לך בריאות והריון קל. שרון