נגישות
נגישות

פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
26308 הודעות
11817 תשובות מומחה
גולשים יקרים: מערכת אתר דוקטורס מודה לד"ר הידש על מסירותו רבת השנים לניהול הפורום, ועושה מאמצים רבים למצוא לו מחליף בהקדם. עמכם הסליחה.
25/05/2007 | 14:48 | מאת: אלונה

מה פירוש סימנים שלילים של פסיכוזה?האם אדם יכול שיהיו לו רק סימנים שלילים של פסיכוזה ?

25/05/2007 | 13:55 | מאת: עירית

שלום רב, בעלי נוטל מזה שנה תרופת פריזמה 20 mg כדור אחד ביום לטיפול בדיכאון קל ודאגנות יתר. לאחרונה הפסיק את נטילת הכדור לחודש ימים וחזר לקחת את הכדורים לפני כ-4 ימים כרגיל (כדור אחד ביום בבוקר). בשבוע זה הוא סובל מעייפות רבה מאוד- למעשה ישן כמעט כל היום ואנו מאוד מודאגים. אנא תשובתכם האם העייפות יכולה לנבוע מהתרופה. תודה רבה מראש ושבת שלום. עירית

25/05/2007 | 12:14 | מאת: m

הפסקתי לקחת את התרפוה לפני כשבועיים בערך ביוזמתי ולאחר דיווח לרופא המטפל אני חש לאחרונה ירידה במרץ,לפעמים כאבי ראש וגם ל"ד נמוך מדי פעם האם תופעות אילו קשורות להפסקת התרופה? תודה מ

25/05/2007 | 00:05 | מאת: מיטב

אני מקבלת אדרונקס והבנתי הוא מגדיל את הנוראפינפרין במוח על ידי עיכוב ספיגה. רציתי לדעת אם נניח היתה תרופה הפוכה (שמגבירה את עיכוב הספיגה) שמפחיתה את כמות הנוראפינפרין במוח. אז איך בנאדם היה מרגיש? איך בנאדם היה חושב ומתנהג? ומה היה קורס במוח אם ניתן תרופה שתפחית לאפס את הנוראפינפרין?

לקריאה נוספת והעמקה

למיטב איני חושב שנעשו ניסיונות בשאלה שלך בדיוק אבל יתכן שאיני מכיר. בכל אופן התברר שכאשר אדם בדיכאון אז הנוראפינפרין והסרוטונין נמוכים בסינפסה, מכאן הגיעו למסקנה שאם נמצא תרופה שתעלה אותן אז יהיה שיפור ויציאה מהדיכאון. כך שנוראפינפרין נמוך, חוץ מהעייפות, חוסר כוחות ואנרגיות גורם גם לדיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/05/2007 | 17:15 | מאת: יעל

שלום רב! אני משערת שהספקת כבר להכיר אותי דרך הפורום, בהתחלה הייתי משהי בעלת אלף השמות אך עם אותו הסיפור, מאז שמשהי נזפה בי אז נשארתי עם השם יעל. בכל אופן, לאחר ההקדמה הקצרה. רציתי לבקש ממך עצה... כמו שכבר אתה יודע אני סובלת מבעיה חמורה ומעיקה מאוד שהורסת לי איכות חיי. אני בבעיה הזו מזה 3 שנים, עברתי מספר רופאים...נשארתי עם אחד קבוע ואף אחד מהם לא נותן לי אבחנה. הסיפטומים אצלי אינם חדים כך שאני די מבלבלת ואולי מתקשים לדעת. אני בת 34 ללא הסטוריה של מחלות במשפחה. אך לפני שלוש שנים בעקבות לחצים נפשיים קשים (פיטורים, דחייה וטיפול פסיכולוגי כושל וניבור יתר בפורום פסיכולוגיה) התחילה חרדה מאוד קשה ואינטנסיבית אצלי בהמשך היתה גלישה פסיכוטית. אני זוכרת שהכל החל כאשר איבדתי ריכוז בעבודה, איבדתי מוטיבצייה שלא היתה ניתנת לשליטה, אנרגיה עיפות, חרדה.. והגלישה לא זוכרת אם באה לפני או אחרי. הגלישה היתה אומנם לא חריפה (ללא הזיות או שמיעת קולות אלא רק מחשבות יחס כאשר הייתי קצת מנותקת אך לא לחלטוין, הכל היה אצלי בגדר חשד לא מבוסס)אם כי המצב נמשך לערך 4 חודשים. אני חייבת לציין, שזה היה יותר סוג של דכאון חרדה ונתק מאשר סימפטומים חיוביים. כיום מצבי השתפר מבחינת החרדה אך, עדיין אני מרגישה חסרת מוטיבצייה, חסרת אנרגיה ושמחה, בוכה לעיתים קרובות, יש ירידה ביכולות...כאילו לא מצליחה להיכנס להילוך שני. הייתי מאוד רוצה לקבל אבחנה חד- משמעית למצבי....ואולי תהא הקלה מסויימת וכמו כן סיכויי החלמה ודרכי טיפול נאותה, אולי שינוי סביבה וכויב'... אשמח אם תיתן לי כיווני חשיבה או לחילופין תמליץ לי על רופא שמבין בזה!!!! אני כל הזמן נעה בין סימנים שליליים על אף שהרופא אינו רואה את זה לבין נזק בלתי הפיך שנגרם לבין דראליזציה/ דפרסונליזציה אך בעיקר שלא יצאתי עדיין מהמצב אליו נקלעתי. ריבונו של עולם, אני לא רואה שום הגיון למה היא אפשר לחזור למצב תקין ומלא בחיות. פתוחה לכל עצה, עזרה, רעיון ... כל טוב יעל

25/05/2007 | 08:30 | מאת: תמימי

יעל יקרה קודם כל אני אישית שמחה שאת יעל ולא בעלת אלף הפרצופים. למה? כי יעל זה מלשון לעלות, ואת באמת עולה, למרות שאת עדיין לא ממש מרגישה את זה. כמה זמן עבר מאז שהכרנו? אני לא אשכח איך בתוך כל ההפצצות של המלחמה לפני שנה, את היית שם בתוך הפצצות הנפש שלך... ואיך התחננתי אליך אז, כשאני בעצמי משוגעת ורדופה, לצאת משם, מתוך הפצצות הפנימיות, לבוא למצוא עיר מקלט, כאילו שהיה לי להציע לך עיר מקלט כזאת, כאילו מצאתי אותה לעצמי... ואיך נפגשנו אז... וכמה דיברנו מאז. וכמה חרשנו שתינו את כל ספרי האיבחון והפסיכיאטריה, מתוך אמונה נאיבית שאם נמצא את השם הנכון לבעייה, נוכל לטפל בה והיא תחלוף, כי כמה כבר אפשר לסבול? ואת עוד זוכרת את יעל שלפני שלוש שנים... האופטימית, הרוחנית, המקסימה, החזקה והמתפקדת כל כך... ומה נהיה ממך, ובגלל מה? כאילו צריך להתאבל על יעל הישנה, וכל כך קשה לקבל את יעל הפצועה, שמחפשת נחמה ולא מוצאת... שעות של חיפוש, ימים של חיפוש, חודשים, שנים... ונראה שאף פעם זה לא יגמר, המסע הזה, המייסר, חסר התשובות, חסר הכיוון, בעלטה, קלו כל הקיצים. מה אומר לך, אחותי. את יודעת שיש לי באמת אחות שקוראים לה יעל, ואת כמו אחותי, היא אחותי הקטנה ואת אחותי התאומה, כל כך הרבה דברים משותפים אני מוצאת בינך לביני, יותר ממה שאת יודעת. בכל מקרה, אני רוצה לכתוב לך שיר. הרי אבחנות את יודעת שזה לא הצד החזק שלי, אפילו הצד החלש... אבל בשירים אני טובה. אולי אצליח לתת לך קצת סולם כשם השיר, לצאת מתוך המקומות הכואבים הללו בנפשך, לחזור לתקווה ולאמונה שאפשר גם אחרת. שבת שלום יעל היקרה, והרבה אור וכוח ומנוחה. סולם האם סולם, שנופל בחדר ריק עושה רעש? נופלת מסולמות בחדרים ריקים האם הרעש הוא של הסולם או של גופך החובט בקרקע קרקע קרה, כואבת, שחורה. ואת, מחפשת סולם שיעלה אותך למעלה מתוך המקומות הכואבים הנמוכים כלכך והתקווה לסולם שכזה נופלת עליך באכזריות משאירה אותך שוב, לבד עם כאבך. קרקע חשופה, ללא סולם היא לא המקום אליו את מייחלת. אני רוצה להביא אותך למקום אחר מרופד וצבעוני מקום שנותן לך מרחב לכאוב בלי לחשוש מהתפרקות מקום מוגן שיכיל את כאביך שיחבק אותך שישמור אותך מהעולם שבחוץ או אולי מהעולם שבפנים שכל כך כואב לך עכשיו. מקום בלי סולמות נופלים ובלי נפילה מסולמות מקום שקט שבו תמצאי את השקט אליו את צמאה. שבת שלום, וחיבוק גדול תמי.

25/05/2007 | 13:10 | מאת: יעל

תמי, השי רלך נגע ללבי...אבל איבדתי גם את המקום המרופד. אין לי ברירה אלא לפנות לאבחנות ולפסיכאטרים ולdsm כי המצב שלי מוזר אני לא חושבת כי אני חולה (אולי) הנקודה היא שברגע אחד נהיה לי מן סוויץ כזה, לא יכולה להסביר , מאין משהו/ קיר שמפריד ביני לבין עצמי ..והקיר הזה שקם לפתע הוא מאין נקודת אל חזור, אני יודעת את זה. נכון, גם כואב בפנים, אני מרבה לבכות, עצב, אובדן ואבל על מי שהייתי. סוג של דכאון...אולי מהחרדה הקשה שהייתי בה נוצר לי מאין דיסוציאציה/ דפרסונליזציה. הלוואי והייתי יודעת או רופא היה יודע לומר לי...וכמה רופאים עברתי...אמרו חרדה. ובשביל מה , זה הכי כואב לי , בשביל מה אני צריכה לחיות עם הנכות הזו כל חיי- בגלל איזו פסיכולוגית רשלנית מטומטמת שצריך לשלול את רשיונה? בשביל מה איבדתי את חיי? לפחות היתה סיבה נעלה! 3 שנים אני שם, ואין התקדמות משמעותית....אני חוששת כי כ"כ התרחקתי מעצמי שאין דרך חזרה לליבי ולנשמתי. למה אין תרופה לזה? שיהיה לך , לד"ר הידש ולכל האחרים סופשבוע מהנה ... מה שאני לא חשה זמן רב. יעל

27/05/2007 | 19:16 | מאת: שיבא

TBH אני מתקשה להבין למה את נדבקת לאבחנה. מה אכפת לך מה האבחנה ,העיקר מה הטיפולל ואם הוא עוזר לך. הפסיכיאטרים האלה הם לא גאוני דור, את זה גם אני יודעת, אבל הם אוזן קשבת. עברתי המון בחיים שלי, תאמיני לי שהכי חשוב זה הטיפול. שלך שיבא

יש לי אחות שמדמינת שהיא במעקב תמידי של השכנים. מצלמות בבבית משדרות כל הזמן לשכנים, המצלמות נמצאות בחוטי הלהט של הנורות בבית. היא מפחדת לדבר או לכתוב משהוא מחשש שהשכנים צופים ומאזינים. כניסה לשרותים מלווה בחשש. אין כל טעם להגיד שהשכנים לא נמצאים בבית. האדם שהיא טוענת שהוא עוקב הראשי אחריה נמצא בצבא בקורס ( לפי טענת השכנים). הדבר התחיל בזה שהיא טענה שמפריעים לה לישון בלילה בגלל רעשים שעושים השכנים מלמעלה בכוונה. ההפרעות המשיכו גם ביום וגם בהם היא לא יכלה לישון. עכשיו היא חושבת שעוקבים אחריה ביום ובלילה. היא אינה רוצה ללכת לטיפול כלשהוא . היא אומרת אני בריאה והם ורק הם חולים. היא כעת בודקת אתרים של ציוד האזנות ומצלמות סתר. כמובן אף אחד מההמצאות לא יכולה להגיע לרמה שהיא טוענת שהן מגיעים. היא שמעה כאילו יש מצלמות שמשתמשות בחוטי להט. כמובן שחוסר שינה פוגע בחיים שלה ובהרגלי אכילה שלה. מרוב לחץ היא משמינה. הדבר חמור שהיא כבר חולה מאוד- אדם חולני. כל יום שעובר גורם נזק. מה לעשות? איך לגרום שהיא תלך לטיפול ? האם רופא המשפחה יכול לעזור ?

שלום רב ניתן להשתמש בחוסר השינה שלה כאמצעי לחץ להביא אותה לבדיקה פסיכיאטרית. כלומר שתבוא לפסיכיאטר עם טענות של חוסר שינה ולאו דווקא עם טענות של רדיפה. בכאלה מצבים רופא משפחה לא יכול לעזור (מלבד הפניה) כי זה מורכב מדי. אחרי יציאה מפרנויה יתכן דיכאון וסיכון לאובדנות ולכן הטיפול חייב להיות תחת בקרה של פסיכיאטר. בברכה

שלום לך, זה עתה עברתי חוויה דומה, רק שאצלי זה לווה באפקט רוגזני- מאני. אובחנתי כסכיזואפקטיבית ואני שלמה עם האבחנה הזו. דודים שלי גרמו לי ללכת לקבל עזרה. הם אנשים שאני סומכת עליהם. אולי, יש מישהו שהיא סומכת עליו בעינים עצומות, ואז כן תסכים ללכת לטיפול בברכה, שיבא.

לדוד תודה למשיבים והדברים כפי שאתה מתאר אותם עלולים להיות חמורים. חשוב מאוד לשכנע אותה או לגרום לה להגיע לפסיכיאטר לבדיקה, לאבחון ואחר כך לטיפול. אולי אחים נוספים יכולים לעזור? ההורים? או כל אדם אחר כולל רופא המשפחה. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/05/2007 | 12:49 | מאת: חן

אני סובלת ממחשבות טורדניות וכפייתיות (ברמה קלה -בינונית) ומבעיות שינה. לקחתי תקופה כדור סיפרלקס, הכדור עזר לי אבל גרם לתחושת עייפות ולאות. הפסקתי לקחת את הכדורים ואז אני שוב לא מצליחה להרדם ולוקחת כדור לשינה (חצי כור בונדורמין). מה עדיף לחזור לקחת סיפרלקס או לקחת כדורי שינה ?

24/05/2007 | 17:13 | מאת: דור

שלום רב כל כדורי השינה ממכרים. לכן שימוש קבוע בכדורי שינה מעל לשבועיים לא מומלץ כי ישנה התרגלות להשפעתם ובהמשך גם טולרנס. ייתכן שהסטילנוקס פחות ממכר מבונדורמין. ציפרלקס איננו תכשיר לשינה. ניתן לקחת תרופה מסוג זה רק אחרי בדיקה ואיבחון של פסיכיאטר, אם קיימת הפרעה נפשית. בברכה

24/05/2007 | 17:44 | מאת: שיבא

יש לך גם קלונקס, בנוסף..... עוד כדור ארגעה שיש כאלה שלוקחים אותו כדי להרדם אבל הוא ממכר

לחן בדרך כלל לא מקובל לטפל בסימפטום בלבד כמו הבעיה בשינה. אם רוצים לטפל בטורדנות והציפרלקס הרדים אותך מדי ולא עזר אפשר לעבור לתרופה אחרת מאותה המשפחה. עם הטיפול בבעיה היסודית גם הבעיה בשינה תפתר. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/05/2007 | 11:51 | מאת: מימי

אבי לוקח רספירדל 1 מ"ג ביום , כשבוע , מתי צפוי ההטבה במצבו?

24/05/2007 | 17:45 | מאת: שיבא

אצלי חלה הטבה מיד עם התחלת הטיפול ברספירדל. תלוי איזה מינון אתה לוקח

למימי תלוי איזו השפעה ולמה. המינון של 1 מג' הוא מינון נמוך אבל לעתים נותנים מינונים נמוכים. כדי לקבל תשובה מפורטת יותר יש צורך בפרטים נוספים ובעיקר לאיזו בעיה הוא נוטל את הרספרידל. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/05/2007 | 10:31 | מאת: טל

אמי חולה בסכיזופרניה. לא משתפת פעולה, ומתכחשת למצבה.מצבה הנפשי קשה. היא תקופנית על גבול האלימה.ואנחנו לא יכולים לעשות דבר.!! בפגישה שהיתה לה עם הפסיכיאטר בתחנה לב"נ הרופא לא הצליח להחליט מה לתת לה. איך רופא מחליט מה לתת?, יש כל כך הרבה סוגי תרופות. היא לא משתפת פעולה ולא מספרת מה בדיוק מפריע לה בתופעות הלוואי.בעבר נטלה פלודקנט בהצלחה,אך תופעות הלוואי היו לא קלות כולל עיוותים לבסוף.והיא הפסיקה לגמרי ליטול. אנו רוצים לתת לה טיפול מהדור החדש-טיפול טוב- אך בעצם מה ההבדל? במשך מס' שבועות נטלה ריספרידל בזריקה ושוב הפסיקה.היום הרופא רשם לה סמאפ אך בקושי נוטלת את הכדורים.מתעקשת לא לקבל זריקה כי הדבר משפיל אותה.האם אפשר לתת זריקה בזרוע?לחזור לריספרדל? לכוון לזריקה אחרת שלוקחים פעם בחודש?מה עושים?אם יאשפזו אותה ,מה יתנו לה?מה לגבי זיפרקסיה? סליחה על השאלות הרבות.מצפה לתשובתך. אנו חסרי אונים.

24/05/2007 | 17:07 | מאת: דור

שלום רב ההבדלים בין התרופות השונות הן בעיקר במינונים שלהן. משאר הבחינות הן ברובן דומות, עם יעילות דומה ותופעות לוואי דומות. לתרופות מהדור החדש יש פחות תופעות לוואי נוירולוגיות ותנועתיות אך יותר השמנה ובעיות מטבוליות. זריקה ניתן לתת רק בתחת ולא בזרוע, אחרת זה יכאב לה מאד. רצוי למצוא מטפל שיהיה לה אמון בו. אמון הדדי של מטפל ומטופל חשוב להצלחת הטיפול ושיתוף פעולה. במצבים חריפים וסוערים תרופות הבחירה הן בד"כ מהדור הישן במינונים גבוהים, כמו קלופיקסול, הלידול, פרפנן ואיטומין. במיוחד הלידול. את כולם ניתן לתת בזריקות בתחת או בכדורים דרך הפה. ישנן גם זריקות ארוכות טווח שמשפיעות לשבועיים או 4 שבועות, תלוי בתכשיר. סמאפ הוא התכשיר היחידי שניתן דרך הפה עם השפעה ארוכת טווח. תרופות מהדור החדש נגד סכיזופרניה הן ריספרדל, זיפרקסה, לפונקס, סרוקוול, סוליאן וגאודון. נראה שהן פחות מתאימות לאפיזודות החריפות והקשות של סכיזופרניה ויותר מתאימות כטיפול ארוך טווח. ריספרדל קיים בטבליות, טבליות מסיסות, טיפות וזריקות ארוכות טווח (קונסטה). זיפרקסה קיים בטבליות, טבליות מסיסות וזריקות מיידיות (זריקות שנותנים כל יום). בברכה, דור.

24/05/2007 | 17:48 | מאת: שיבא

כל רופא סביר ידע לדעת איזה תרופות לתת לה , למה לכם להעסיק את דעתכם בתחומים של אנשי שמקצוע..... הבעיה שלכם היא שהיא לא רוצה לשתף פעולה. תנו לה עוד זמן, אולי בסוף היא תבין שאין לה ברירה. זה מה שקורה אצלי בדרך כלל. אני מסרבת ועושה שרירים, עד שכבר אין ברירה. יתכן שהסביבה סובלת מזה. גם אצלי ובטח גם אצלכם בהצלחה. שיבא

לטל תודה למשיבים, אם הבנתי נכון התרופות שמתאימות לה הן או הרספרידל (בזריקות או בכדורים) וצריך לראות את השפעת הסמאפ. בטיפול מתאים הכוונה היא לתרופה אשר משפיעה לטובה, מפחיתה את מחשבות השווא ומרגיעה, עם מינימום של תופעות לוואי. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/05/2007 | 09:29 | מאת: ניר

שלום, מישהו יכול לתת לי הערכה כלשהי למספר הפסיכיאטרים בארץ? ומה בנוגע לפסיכיאטרים העוסקים בטיפול פסיכו-תרפויטי בארץ? ומספר הסטודנטים לרפואה הפונים להתמחות בפסיכיאטריה בכל מחזור? וכמה בחו"ל? שאלות קשות, אני יודע... תודה מראש :)

24/05/2007 | 12:23 | מאת: דור

שלום רב השאלות לא קשות אבל כאן זה לא המקום לתשובה רשמית אלא במשרד הבריאות. לענייננו- יש בארץ מעל 1,000 פסיכיאטרים מומחים. כל פסיכיאטר מומחה רשאי לעסוק בפסיכותרפיה. בהתמחות שלב ב' הוא נבחן על נושא זה. הדבר תלוי גם במקום ההתמחות- יש מרכזים לברה"ן ששמים דגש על פסיכותרפיה יותר מאחרים. בפסיכיאטריה בד"כ מדובר על רופאים מחו"ל. נדיר שרופא ישראלי שלמד בארץ יבחר להתמחות בפסיכיאטריה. בסה"כ זאת נחשבת להתמחות יחסית קלה ומגיעים אליה הרבה נשים ועולים. רוב המתמחים מצליחים לעבור את הבחינות שלב א' ושלב ב' ולהפוך למומחים. בברכה

לניר מדוע אתה שואל? בכל אופן תודה לדור ותשובותו מדוייקת. ישנם רופאים שבנוסף למדו גם פסיכותרפיה-למודים של כשלוש שנים. שבת שלום דר' גיורא הידש

24/05/2007 | 05:29 | מאת: שירי

עקב משבר ולחץ, חזרתי לקחת לוסטרל (לקחתי בתקופות שונות בעבר). אך בעקבות בדיקות דם, התגלו לי הפרעות בתפקודי כבד, ורופאת המשפחה הורתה לי להחליפם. החלטתי להפסיקם, ומאז אני סובלת מבעיות שינה. יש ימים שממש קשה לי להירדם ואני ישנה רק חמש שעות בלילה. אבל הלילה לא נרדמתי כלל! איני יודעת מה לעשות. אולי אפשר לקחת איזה כדור שינה לתקופה קצרה כדי להסדיר את השינה שוב? תודה שירי

24/05/2007 | 12:32 | מאת: דור

קיימת אפשרות לקחת טרזודיל 50-100 מ"ג לפני השינה. זאת תרופה נגד דיכאון עם השפעה מרדימה.

24/05/2007 | 17:51 | מאת: שיבא

דור, יש לך ידע עצום בברכה, שיבא

23/05/2007 | 23:58 | מאת: ערן

שלום , אני לוקח סימבלטה 60 מ"ג ביום (לטיפול בדיכאון) כבר כמעט שלושה חודשים ומרגיש נהדר. אני רוצה לשאול מה ההשלכות של שתיית אלכוהול מתונה יחד עם הכדורים . נאמר כוסית ווסיקי מידי פעם , כוס או שתיים של יין מידי פעם (פעם פעמיים בשבוע). האם הנזק לכבד גדול יותר עקב השימוש בכדורים ? האם ההשפעה המיטיבה של הכדורים על המוח נגרעת עקב השתיה ? האם אתם יכולם לתת תשובה מדוייקת ומוסמכת ?? ואם לא האם אתם יכולים להפנות למקורות כאלה? ע"פ הפסיכיאטר שלי אני אמור להמשיך לקחת את הכדורים לפחות מספר שנים . האם באמת נחוץ להמנע מאלכוהול לחלוטין ?? תודה

24/05/2007 | 17:53 | מאת: שיבא

לא הייתי מוותרת על התענוג. הנסתר רב על הנגלה ואין לי תשובה מדעית בשבילך. אבל , לא הייתי מוותרת לגמרי על אלכוהול. גם אני לוקחת כדורים ושותה מידי פעם. צריך לחיות גם מידי פעם.... אבל לשיקולך שלך, שיבא

לערן אלכוהול אסור. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 23:38 | מאת: ליאת

ערב טוב ד"ר הידאש, אני ליאת ,שוחחתי עמך לפני יומיים בעניין התקפי החרדה שחזרו אליי לאחרונה. לאחר שיחה עימך אמרת לי שהיה ויחזור הדבר שוב כדאי אולי לחזור ולשוחח ואו לחזור ולקחת כדורים כשזה בעדיפות אחרונה,כמובן. היום במשך החג הייתי אצל גיסתי במרכז הארץ ומאמצע היום התחלתי לחוש שוב את ההתקף המלווה בכל התופעות הידועות כגון הרדמות יד שמאל,קצת קוצר נשימה,חולשה ברגליים ....לקחתי כדור לוריוואן 1 וכעת אני מרגישה טוב יותר,האם אתה חושב שאני צריכה לשוב אליך לאבחנה מחדש או עליי לנסות להתמודד בכל כוחי ללא כדורים? מבקשת את חוות דעתך בעניין כי אני חוששת שיחזרו לי כל ההתקפים ולא יעזבו אותי. מנסה לעשות דמיון מודרך כפי שאמרת לי ובעלי מאד תומך בי.......אשמח באם תשוב אליי עם תשובה מרגיעה.שיהיה המשך שבוע טוב ליאת

לקריאה נוספת והעמקה

לליאת לא הייתי ממהר לפרסם את הפרטים האישיים בפורום ולכן מחקתי אותם. בכל אופן העניין הוא לא להתמודד עם החרדה "בכל הכוח" כי לעתים המלחמה והתמודדות דווקא גורמים ליותר חרדה. הכוונה היא לחכות ולראות לאן הדברים מתפתחים. במידה והחרדות חוזרות ומתגברות, יהיה צורך לחזור לטיפול תרופתי קבוע. במידה ומדובר בחרדה חולפת ובמשהו זמני אז הרווחת ולא נזקקת לתרופות. יופי שאת עושה דברים כדי להקל על עצמך, אבל תעשי אותם עם סבלנות וללא לחץ. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 22:43 | מאת: אנה

שלום, מה הרמה המקבילה של צימבלטה בהשוואה ל-300 מ"ג אפקסור? לקחתי בעבר 300 מ"ג אפקסור נגד דכאון וחרדות - עם יעילות חלקית. עברתי לצימבלטה - במינון 90 מ"ג ואין שינוי לאחר חודש של הגדלת מינון. הגיע הזמן להחליף שוב תרופה במירוץ הסיזיפי אחר הקלה? אשמח לשמוע אם מישהו התנסה בלקיחת מינון גבוה כזה של צימבלטה. תודה, אנה

24/05/2007 | 12:30 | מאת: דור

המינון המקסימלי של צימבלטה הוא 120 מ"ג ליום. את צריכה לנסות מינון זה לפחות חודש לפני שמסיקים מסקנות.

24/05/2007 | 22:57 | מאת: שלי

מדוע לי הרופא אמר שאסור לקחת יותר מ60 מ"ג??? אני סובלת מדכאון עמוק וחרדות ומקבלת גם קלונקס.

23/05/2007 | 20:57 | מאת: אמא מודאגת

בני בן ה15- לקח במשך שנה ו3 חודשים פריזמה במינון 20 מ"ג ליום.בשלושה החודשים האחרונים ירד למינון של 10 מ"ג ליום בהמלצת פסיכיאטר הילדים,ולפני שבועיים הפסיק ליטול את התרופה לאור השיפור במצבו.כשבוע לאחר הפסקת התרופה לחלוטין התלונן מס' פעמים על סחרחורת קטנה (2 שניות) שבאה ונעלמת.קרה 3-4 פעמים בשבוע האחרון.לא נראה שזה מפריע לו מאוד אך אני מודאגת.האם תופעה זו יכולה לנבוע מהפסקת נטילת התרופה? ואם כן-כמה זמן תופעה זו יכולה להמשך?.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, איני פסיכיאטר ילדים אבל התופעה שאת מתארת אינה קשורה להפסקת הפריזמה אצל מבוגרים לפחות. איני בטוח אם יש לה בכלל חשיבות וצריך לעקוב אחרי הדברים וחומרתם ולפי הקריטריונים הללו להחליט אם להקדים את התור לרופא. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 18:43 | מאת: דניאל

שלום, לפני כחצי שנה אובחנתי כלוקה בהפרעה סכיזוטיפלית והתחלתי לקבל ריספרדל במינון של שני מ"ג. מאז אני סובל מירידה קוגניטיבית משמעותית (זיכרון, תפיסה אטית מאוד) מעייפות ומתחושה קשה של חולי ושל אפיסת כוחות. הפסיכיאטר שלי טוען שאין שום קשר בין התרופה לתופעות אלה ושמצבי טוב משהיה. באופן כללי הוא מתייחס לתלונותיי בביטול. האם יכול להיות שאני בכל זאת יודע מה קורה לי, ושיש קשר בין התרופה לסבלי, בהעדר כל גורם אחר שאוכל לחשוב עליו? תודה

23/05/2007 | 20:01 | מאת: דור

שלום רב רק אתה יכול לדעת מה עובר עליך. ריספרדל ניתן לעיתים להפרעות בהתנהגות שיש לאנשים עם הפרעה סכיזוטיפלית. אם יש הדרדרות קוגנטיבית ועייפות עקב הטיפול (ניתן לדעת עפ"י סמיכות הזמנים) אז מומלץ להפסיק עם התרופה ולשקול טיפול אחר. זאת תופעת לוואי נפוצה של כל התכשירים הנוירולפטיים (חוסמי דופמין) ולכן יש מקום לבדוק את הנושא. מכיוון שהפסיכיאטר מזלזל בך, לדבריך, אני ממליץ לך להפסיק את הטיפול אצלו ולהתיעץ בנושא עם פסיכיאטר אחר. בברכה

24/05/2007 | 17:55 | מאת: שיבא

בתקופה הקצרה שלקחתי את התרופה הזו, לא סבלתי ממה שאת/ה מתארים.

לדניאל תודה למשיבים, אני חושב שתופעות כפי שתיארת עלולות להגרם מהרספרידל אבל גם מההפרעה הסכיזוטיפלית ולכן האבחנה המבדלת אינה פשוטה. בכל אופן בהפרעה סכיזוטיפלית באשור הרופא, אפשר לנסות להפסיק את התרופה לזמן מסויים ולראות מה קורה. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 17:30 | מאת: זיסו

אני נוטל סמאפ

24/05/2007 | 17:57 | מאת: שיבא

סמאפ זה לא תרופה שנותנים פעם בשבוע?

23/05/2007 | 16:38 | מאת: אנייי

שלום נטלתי 4 חודשים לוסטראלי עקב חרדה חברתית ומחשבות כפיתיות קשות אך ללא הצלחה סרוקסט גם כמה שנים אך יעילותה הפסיקה. אני גם בטיפול קבוצתי לגבי החרדה החברתית והמחשבות. אמורה להתחיל לקחת אפקסור אני גם סובלת מדיכאון רציתי לדעת אם זו תרופה יכולה לעזור לי לכל המצבים האלו וגם למחשבות הכפיתיות כי ראיתי וקראת,ישאין הוכחות בדוקות שהאפקסור עוזר למחשבות. האם אני = צודקת? תודה מראש

23/05/2007 | 19:56 | מאת: דור

יש מחקר שמראה שאפקסור יעיל להפרעה כפייתית בדיוק כמו סרוקסט אבל לא יותר ממנו. הערך המוסף של אפקסור הוא בדיכאון.

23/05/2007 | 16:35 | מאת: אני

שלום נטלתי 4 חודשים לוסטראלי עקב חרדה חברתית ומחשבות כפיתיות קשות אך ללא הצלחה סרוקסט גם כמה שנים אך יעילותה הפסיקה. אני גם בטיפול קבוצתי לגבי החרדה החברתית והמחשבות. אמורה להתחיל לקחת אפקסור אני גם סובלת מדיכאון רציתי לדעת אם זו תרופה יכולה לעזור לי לכל המצבים האלו וגם למחשבות הכפיתיות כי ראיתי וקראת,ישאין הוכחות בדוקות שהאפקסור עוזר למחשבות. האם אני = צודקת? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, מחשבות כפייתיות עלולות להיות תוצאה של חרדות, האפקסור ובמיוחד האפקסור XR מוריד חרדה ונוגד דיכאון ולכן עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 16:34 | מאת: ליאור

שלום אני סובל מחרדה ומדכאון קל אני לא במסגרת והתפקוד שלי לקוי כמו שתמיד היה זכרון קשב ריכוז בקושי יכול לנהל שיחה ניסיתי כבר הרבה תרופות בחצי שנה האחרונה ציפרלקס פבוקסיל ציפרמיל מירו איקסל ואיפקס סורבון לקחתי גם במינונים שונים..ככה שמיציתי את הטווח השפעה ל התרופות אני כבר חסר תקווה כרגע אני לוקח ציפרלקס אחד וחצי ומירו בערב... שאלתי את הפסיכאטר שלי מה הלאה כי ניסיתי את כל התרופות אז הוא אמר שאו שנמשיך לנסות ושיש עוד תרופות או שאני יתאשפז ויקבל טיפול בחשמל אם זה כל כך מפריע לי. אני חושב שזה תפקוד לקוי שגורם לחרדה ולדכאון ובגלל זה התרופות לא עוזרות והפסיכאטר שלי חושב שזה דכאון שגורם לתפקוד לקוי. מה אתה חושב עליי לעשות?האם המצב באמת מצריך טיפול בחשמל?

24/05/2007 | 12:37 | מאת: דור

שלום רב האם אובחנה אצלך הפרעה באישיות?, מה עם טיפול פסיכולוגי? ישנן בעיות שתרופות לא יכולות לפתור וגם לא מכות חשמל. כדאי לטפל בבעיות היותר עמוקות באישיות אשר יוצרות את הסימפטומים שמהם אתה סובל. לדעתי לא יקבלו אותך לאישפוז בגלל "דיכאון קל", לדבריך. בברכה

לליאור אכן השאלה הראשונה היא מה האבחנה? דיכאון קל אינו גורם לתפקוד לקוי כפי שתיארת. בכל אופן הייתי חושב גם לכיוון של הפרעת קשב וריכוז. אם הפסיכיאטר המטפל לא מצליח לעלות על הנקודה שתעזור לך אפשר להגיע להתייעצות וחוות דעת שניה אצל פסיכיאטר אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 15:17 | מאת: שירי

האם לתרופות פסיכיאטריות יש השפעה על חילוף החומרים ושריפת השומנים בגוף? נטלתי לוסטרל מספר חודשים והיה שינוי באחוזי השומן אצלי (עדיין רזה אבל כמתאמנת אני מרגישה שינוי). עוד, בעקבות הפרעות בתפקודי כבד, הפסקתי את התרופה. האם הפרעות בתפקודי כבד קשורות גם לנושא הנ"ל?

24/05/2007 | 17:59 | מאת: שיבא

ודאי שיש קשר בין תרופות פסיכיאטריות וחילוף חומרים. השמנה ניכרת. גם אני מרגישה את זה כרזונת הפכתי לפרה ועכשיו אני עושה דיאטה והמון ספורט כדי להתמודד עם המגפה שלך שיבא.

לשירי תודה לשיבא, הלוסטרל כנראה שמאט את חילוף החומרים אבל אינו גורם להפרעה בתפקודי הכבד. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 12:55 | מאת: אורית

לד"ר הירש, מה פירוש המושג נוירולפטיקה ואלו כדורים נכללים בקטיגוריה זו? בתודה, אורית

23/05/2007 | 20:04 | מאת: דור

כל החומרים שחוסמים דופמין במוח נכנסים תחת הכותרת של נוירולפטיקה. בפסיכיאטריה הכוונה לתרופות אנטיפסיכוטיות. בנוירולוגיה יש לחומרים אלה השפעה על מערכת התנועה בגוף.

לאורית תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, מדובר בשם ישן שכיום הוא בשימוש מועט. כל טוב דר' גיורא הידש

23/05/2007 | 10:05 | מאת: נירב

שלום ב 21/5 ענית לי בנושא ה"טרנקסל", "הטרנקסל" ו/או "לוריבן" ניתנו לי ע"י רופאים מומחים בתחום בריאות הנפש, וניורולוגיה בהתאם לנסיונם ובדיקותיהם לתופעות הp.a. איני יכול להציע להם תרופות אחרות(ה"ציפרמיל" ניתן לי לתקופה מסויימת אך תופעות הלואי היו כל כך קשות שהופסק, וחזר ל"טרנקסל"/או "לוריבן") לכן שאלתי על מינוני ה"טרנקסל" למניעה, או אולי טוב יותר ה"לוריבן".(אני יודע שהם מאותה משפחה) אודה לך על התיחסותך בנדון

23/05/2007 | 13:30 | מאת: דור

שלום רב טרנקסל 5 מ"ג שקול ללוריוון 0.5 מ"ג אבל הוא משפיע להרבה יותר שעות. אם 5 מ"ג טרנקסל לא מספיק אז ניתן לעלות ל-15 מ"ג ולקחת זאת פעם ביום בערב. אם הוחלט על טיפול בלוריוון אז יש לפצל את המינון היומי לפעמיים-שלוש ביום, כל פעם 0.5 מ"ג. לא מומלץ יותר מ-2 מ"ג ליום. בברכה וחג שמח, דור.

22/05/2007 | 18:12 | מאת: אלי

שלום . רציתי לדעת האם קיים פתרון לבעיית לחץ ( דופק מהיר, זיעה קרה, חולשה וכו' ... ) מבחינות ? לא מדובר בלחץ שהגיון פשוט יכול לשכך ... משהו מעבר לכך . אני מעוניין לדעת האם קיימת תרופה, שמחד מרגיעה בצורה טובה, ומאידך לא מפחיתה ( או שמפחיתה רק מעט ... אין פתרון ללא תשלום ) את היכולות הקוגניטיביות הנדרשות למבחן . אנא עזרה ... תודה . חג שמח

23/05/2007 | 01:05 | מאת: דור

שלום רב ישנו טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ממוקד ויעיל לבעיה זאת. תוכל לברר פרטים גם ברשת באתרים שעוסקים בכך (תעשה חיפוש בגוגל). דווקא תרופה פחות מומלצת. חרדה בדרגה מתונה חשובה בשביל להצליח במבחן אבל אם היא חריפה כמובן שאפשר לנסות בנזודיאזפינים בלילה (CLONEX, ASSIVAL) שלפני המבחן ולעיתים גם ביום הבחינה עצמו כשעה-שעתיים לפני. יש כאלה שמשתמשים בחוסם ביטא מסוג דרלין, בתנאי שאתה בריא גופנית. בברכה, בהצלחה וחג שמח דור.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו הידש

22/05/2007 | 15:11 | מאת: מיכל

חג שבועות שמח לכולנו מאחלת את השנה הזו צחורה כחלב, ו...שימושית כחלב, הידוע שאינו מתקלקל... על טעויות אין להצטער, ניתן רק להפיק מהם עוד ועוד מעדני חיים מה שאנו נוהגים לקרוא להם ' יסורים ' :-) ולחייך לעולם שיהיה לכולנו חג שמח !!! הרבה אור שמחת חיים והכי חשוב אהבה בלב מיכל

23/05/2007 | 01:38 | מאת: דור

חג שבועות שמח לכולם, תאכלו הרבה גבינה ורצוי גם עוגת גבינה. וכמה שפחות כדורים פסיכיאטריים. רק בריאות, אושר ועושר. שלכם, דור.

24/05/2007 | 19:02 | מאת: שיבא

אהבתי מאוד את הברכה שלך שיבא

אמנם קצת מאוחר אבל יופי של ברכה ותודה למיכל ודור, לשיבא-טוב לראות אותך כאן חוזרת אלינו בהרגשה טובה יותר. הידש

22/05/2007 | 14:10 | מאת: אבי

אני סובל כנראה מסימנים שלילים של סכיזופרניה ללא עבר או הווה של סימנים חיובים או פסיכוזה כבר 6 שנים האם יכול להיות שבעתיד אני יסבול גם מסימנים חיובים או פסיכוזה בעתיד

23/05/2007 | 00:49 | מאת: דור

שלום רב תלוי בגיל שלך ובגנטיקה. תיאורטית הכל אפשרי. אם יש גנטיקה של סכיזופרניה במשפחה אז אתה בסיכון מוגבר. אצל אנשים עם גנטיקה למחלה- אם אתה חשוף ללחצים קשים או לשימוש בסמים אז אתה בסיכון מוגבר. בד"כ אין הגדרה של סימנים שליליים אם לא היו לפני כן סימנים חיוביים. בברכה וחג שמח

לאבי תודה לדור ואכן צריך לראות את כל התמונה וכל האדם. בכל אופן אם קיימת הפרעת אישיות סכיזואידית אז יש סיכון גדול יותר לפתח סכיזופרניה עם מצב פסיכוטי. כל טוב דר' גיורא הידש

22/05/2007 | 14:09 | מאת: חסוי

מה זה סוג של דכאון עם תחושת זרות עצמית קלה? לא מצליחה להביר לרופא, הוא לא מבין. קיבלתי נוגדי דכאון שלא עזרו

23/05/2007 | 10:06 | מאת: דו?רו?ן

אי אפשר לעשות אבחון ממשפט אחד באינטרנט , את צריכה לשוב לרופא המטפל או ללכת לרופא אחר לעשות אבחון מסודר ולקבל טיפול מתאים , לא כתבת לנו איזה כדורים קבלת לכמה זמן ? איזה מינון וכו'

שלום, תודה לדורון, יתכן שהדברים קשורים יותר לחרדה, אבל אם אין לפסיכיאטרים תשובה אפשר לחשוב על מבחנים פסיכולוגיים אשר יעזרו להבין את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/05/2007 | 13:21 | מאת: עוז

שלום, לאחר שלא הייתה הטבה משמעותית עם ציפרלקס 20 מ"ג עקב דכאון וחרדה (פרידה מזוגיות) לאחר 8 שבועות. המטפל המליץ לי לעבור ללוסטראל. ההמלצה להוריד לאפס את הציפרלקס ל 3 ימים ואז חצי מינון לוסטראל 3 ימים ואז מינון מלא (100 מג") לאחר יומיים בלי ציפרלקס יש לי תופעות לוואי מוכרות כמו סחרחורות. אבל מה שמוזר שאני מרגיש יותר טוב מאשר עם הציפרלקס ובלי כדורים בכלל. האם התופעה מוכרת? האם להפסיק לגמרי? האם עלולה להיות הרעה עם הלוסטראל עם לקיחתו בשיחה שקיימתי עם הפסיכי' שלי היא גם מתלבטת. אמרה לנסות להפסיק את כל הכדורים שבוע ולראות מה קורה. אני מאוד חושש

23/05/2007 | 00:57 | מאת: דור

שלום רב ההשפעה של ציפרלקס עדיין קיימת מס' חודשים אחרי שמפסיקים. זה שאתה במקרה השבוע מרגיש יותר טוב זה בגלל שאין לך עכשיו תופעות לוואי שהתרופה גורמת. לגבי ההמשך- עליך לנהוג עפ"י הוראות הרופאה. אם היא אמרה לך לחכות שבוע או יותר- עשה כך- לא יקרה כלום אם תחכה גם תקופה יותר ממושכת בשביל לקבל החלטה מושכלת בנושא. בברכה וחג שמח

לעוז תודה לדור ואכן הסיבה שאתה מרגיש טוב יותר הוא כיוון שכנראה נעלמו תופעות הלוואי של הציפרלקס. איןבעיה לעבור מתרופה אחת לשניה ללא קושי אבל אפשר גם לעשות הפסקה כדי שתהיה בטוח בהחלטה שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

22/05/2007 | 12:12 | מאת: מיכה

אילו הם האפשרוית יש להביא אדם הנמצא במצב פסיכוטי לרופא מטפל, ההתקפות הם כנגד אמי אבא שלי מדמה כי היא בוגדת בו וגונבת גם ממנו אנחנו לא יודעים מה לעשות מכיוון שאנחנו יודעים כי הוא יתנגד לטיפול אבל החיים בבית הם גיהנום

23/05/2007 | 00:40 | מאת: דור

שלום רב, כל בקשה לבדיקה כפויה או אישפוז כפוי יש להפנות לפסיכיאטר המחוזי שהוא המחליט בנושא זה, עפ"י החוק לטיפול בחולי נפש- . http://abush.health.gov.il/download/forms/a2811_mentallaw91.doc אם אין מסוכנות פיזית מיידית (ככה נראה מדבריך) אפשרי עדיין אישפוז כפוי לא דחוף, בהתאם לסעיף 7 של החוק. אם יש מסוכנות פיזית מיידית אז סעיף 6 של החוק מאפשר אישפוז כפוי דחוף. קיימת אפשרות להזמין לביקור בית איש מקצוע, כגון- פסיכיאטר, רופא משפחה, עובדת סוציאלית, שהוא יתרשם ממצבו וינסח את המכתב לפסיכיאטר המחוזי. בברכה

24/05/2007 | 19:10 | מאת: שיבא

עד לא מזמן הייתי במצב פסיכוטי ובאמת הסביבה סבלה מאוד. לא היה דרך להוריד אותי מה"עץ" רק דודים שלי שכנעו אותי להתאשפז. הם אנשים דתיים שאני מאמינה בהם מאוד. בהצלחה, שיבא

למיכה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

22/05/2007 | 10:12 | מאת: נעזרתי בך רבות

תודה לך על עזרתך . חג שמח ומיטב האיחולים גם לכל ימי החול עד החג הבא.

24/05/2007 | 19:11 | מאת: שיבא

ד"ר הידש , אתה באמת 10 שלך שיבא

תודה לכם, הידש

22/05/2007 | 04:51 | מאת: תמימי

אל תשאירו אותי מטורפת, היא התחננה הרי אני כל כך הרבה יותר מזאת שהשתגעה ברשת והפחד שלכם מכאבי משאיר אותי בדיוק שם, בתוך הכאב אינו מאפשר לי ולכם לעבור לדף חדש של צמיחה של תקווה שתמיד מגיעה אחרי דפי הייאוש הפנימיים. לקח להם המון זמן לעכל את טירופי הו, כמה פוחדים האנשים משיגעון כמו פוחדים הם לאבד שליטה וככל שהפחד גובר כך העולם יותר ויותר מאבד שליטה חי את הטירוף לא רק בתוך הנפש אלא במציאות הגשמית היום יומית. הטירוף נתן לי אור, היא אמרה הם לא האמינו לה. חשבו ששוב היא רוצה להציף אותם בכאביה, אכזבותיה וכעסה. אבל לא זה היה רצונה. רצתה היא לתת להם פרח, וחיוך ותקווה שאינה מתרסקת בתוך מערבולת של תוקפנות וכאב. צריך שניים לטנגו, היא ידעה ובעצב מסויים הניחה להם לחבריה הוירטואליים האהובים. יבוא יום ושוב נפגש, ממקום אחר כך הבטיחו לה במילים, או בתשובות מהוססות פוחדות להכאיב, להשאיר עוד צלקת מול כל צלקות הקיץ האחרון. כן, יבוא יום ובינתיים צריכה להכנס קצת שבת קצת מנוחה מנוחה מחיבוטי נפש וכאבי לב מנוחה מהאור המסנוור כשבא לא בזמנו מנוחה מתקוות מתנפצות ומקסאמים מתלקחים. אל תשאירו אותי שוב מטורפת היא התחננה אבל הם כבר היו עייפים ורצו מנוחה ומי היא שתאשים אותם כשהיא לפעמים כל כך עייפה, לפעמים מהצורך האינסופי שבה להתגייס דווקא מול שתיקות וניתוקים לתקן דווקא כשהכל נראה רחוק לא שייך ולא מתאים רצו שתניח להם לחיות את חייהם בשקט והיא הבינה והניחה מתפללת בליבה לשלומם של אותם היקרים שהיו איתה כל כך עמוק והשאירו אותה בליבם מטורפת כשהיא היתה כל כך רחוקה כבר ממקומות הטירוף ההם. חג שבועות שמח תמי.

22/05/2007 | 10:16 | מאת: שלי

קבלי חיבוק על השיר....... חג שמח!

22/05/2007 | 22:00 | מאת: מיכאל

הי תמי אני זוכר את התקופה שאת מתארת בשיר, ואני זוכר היטב שהיה לי מאוד קשה להבין אותך, וגם מאוד היה לי קשה להבין איך את, בתור אשת מקצוע, לא לוקחת בחשבון בכלל את הניתוח שלך את עצמך בתור אשת מקצוע. כלומר, איך את מצליחה באופן די גורף לא לקבל בכלל את הקטגוריה של "מצב מאני" לזמן ההוא שהיית בו. בגלל כל זה, אני חושב שאת באמת אדם יוצא מגדר הרגיל. הסיבה לכך היא שנורא קשה לי היה לדמיין אותך, או לתאר לעצמי שמישהי כמוך קיימת, אלמלא את אכן קיימת ואני אכן מכיר אותך...נורא קל לי לדמיין מישהי כמו קיי. רדפילד ג'יימסון למשל. מישהי שבסופו של דבר מגיעה למסקנה שהיא חולה, מקבלת טיפול תרופתי, מגיעה לאיזון, ואז מטפלת מתוך המקום הזה. הצורה שבה את מתייחסת לדברים היא הרבה יותר רדיקלית ומעניינת. תראי- לי בתור מישהו שלא עוסק במקצוע טיפולי- ולמען האמת לא חייב שום דבר לאף אחד, יש חופש די גדול ומרחב תימרון די רחב, ואילו לך כביכול אין את המרחב תימרון הזה, ויש לך חובות רבים כלפי המשפחה שלך והמקצוע שלך והעבודה שלך, ובכל זאת את מוצאת דרך לבטא את הנבואה שלך או את הטירוף שלך שלך. אני למרות מרחב התמרון הרחב לא מוצא את הדרך הזו, אני מפחד ממנה מאוד, אולי כי אצלי המצבים האלה מאוד קיצוניים. תרגישי טוב וחג שמח מיכאל

23/05/2007 | 06:15 | מאת: תמימי

שלי, חיבוק בחזרה, וחג שמח מיכאל היקר לי מאד לא קלה היא דרכינו, ולא פשוט למצוא את הגשר הפנימי שבין המטורף לשפוי, בין הפסיכולוגית לחולה, בין הנבואה לחוסר האיזון... אכן כשאדם נמצא במצב מאני, הדבר האחרון שהוא רוצה לשמוע זה שהוא במצב מאני... אבל הייתי במצב מאני, וגם פסיכוטי, בקיץ. הייתי חייבת את זה לעצמי. להפסיק לפחד, להפסיק להתחבא, להפסיק להתבייש במחלה שהיא כל כך גופנית ואין בה מאום הפוסל אותנו מלהיות אנשים תורמים ומשמעותיים לסביבתינו. היתה זו מלחמה על השפיות אבל יותר מזה על השייכות לעולם הכפול בו אני נמצאת. לא פשוט להיות גם וגם. אתה גם פה וגם שם, מבין את האבחנות והתיוגים כצורך מקצועי לטיפול, אבל גם נפגע מהם, מבין את המצבים כמחלה אבל רואה אותם גם כסוג מסויים של תיקשור, מבין שאתה נמצא בשני המקומות בשביל שני ציבורים, ולא רק בשביל עצמך. ואולי זה מה שהחזיר לי את שפיות דעתי, מיכאל. תחושת השליחות. הידיעה שאין הרבה אנשי מקצוע בארץ שמוכנים כך לצאת מהארון, לטובת המדע, לטובת האנשים. שמיקומי באמצע הדרך נותן לי כלים לעזור גם לחברים שלי שנפגעים לפעמים מטיפול שגוי, מבורות ומהרחקה, וגם לחברים שלי שפוגעים לפעמים כשהם מטפלים ולא מבינים נכון את המחלה או הבעייה ופוחדים ממנה. תחושת שליחות, שאתה לא אדם פרטי אלא נציג של ציבור. שאנשים מחכים לך, כמו שמחכים למשיח... טוב, משיח ממש אני לא אצליח להיות לא נראה לי שאנשים דתיים ירצו משוגעת כמוני בתור מתקנת עולם. הם מחכים למשיח גבר, דתי למהדרין, וזה לא בדיוק מי שאני... אבל לפחות אני יכולה להיות המשיח של המשוגעים...כאן אני מתקבלת בחיבוק ובתודה גם כשאני מאנית. אני זוכרת עד היום את שיחת הטלפון שלנו, מיכאל, בשיא ההתקף האחרון שלי. כמה הקשבת, כמה תמכת בי, כמה אהבה ואיכפתיות הרגשתי ממך. לפעמים אנשים וירטואליים הם כל כך קרובים אליך, אפילו שעוד לא ראית אותם לעולם. כל כך משפיעים על מי שאתה ועל איך אתה מתמודד עם דברים. אני זוכרת את החוויה שאתה מבין אותי, ומאמין לי. נתת לי אז כוח לחזור הביתה אל הכאב והבילבול. לא אמרתי לך על זה אף פעם תודה. תודה, מיכאל. כמו אח שלי אתה. הדבר היפה הוא ששלחתי למנהל פסיכולוגיה עברית את השיר הזה, והוא ענה לי, עדין, יפה ושואל בעקיפין אם מלאו הימים וניתן כבר להפגש... זה היה נוגע כי הרבה כעס ותוקפנות שיגרתי אליהם שם, למנהלים של הפורומים השונים בהם השתגעתי. ובכל זאת הם מספיק מבינים ומיוחדים כדי מצד אחד לעמוד על הגבולות שלהם, ומצד שני כן להקשיב ולא לבטל את האפשרות למפגש ולדיאלוג. שיהיה לכולנו חג שבועות שמח תמי.

23/05/2007 | 01:45 | מאת: דור

שלום תמי, הגזמת. מטורפת זאת מילה קשה מדי. לדעתי את לא היית מטורפת אף פעם. היית בחוסר איזון ושיווי משקל נפשי והצלחת לצאת מזה מהר, ביעילות ובעיקר- ללא תרופות מזיקות. לדעתי, דווקא בזכות המודעות העצמית הגבוהה שלך יש לך יותר שליטה עצמית מהרבה אנשים אחרים. שווה לך להמשיך להיות פסיכולוגית ולהציל נפשות של ילדים ומבוגרים. בברכה וחג שמח, דור.

23/05/2007 | 15:56 | מאת: תמימי

דור היקר מטורפת זה שם אחר למשוגעת ומשוגעת זה שם אחר למי שעברה משבר פסיכוטי. משבר פסיכוטי בוודאי עברתי. מכאן שמדובר במילים המתארות את אותה תופעה. השימוש במילה מטורפת הוא אולי מוקצן, אבל הוא בא להביע סוג של מחאה מול הפחד שהמצב שלי עורר בקולגות שלי באתר השכן... עובדה שמאז נעלמו לי רוב האנשים הוירטואליים, מכאן שכנראה שטירופי מאד הפחיד אותם... אני עצמי איני פוחדת ממצבי שיגעון פסיכוזה או טירוף, ורואה במצב הזה משהו עצוב- שאנשי מקצוע פוחדים מהמצבים הללו, וסטיגמטיים כלפיהם, לא פחות מהציבור הרחב שאינו עסוק בכך. מי שפוחד ממשוגעים לא צריך לטפל במשוגעים, כי אם יש משהו פוגע זה שמישהו שפוגע בך מרחיק אותך. כמובן שגם אנשי מקצוע הם בני אדם, וגם להם חולשות... מה שלא יהיה דור תודה על דבריך החמים וחג שמח תמי.

24/05/2007 | 19:14 | מאת: שיבא

שיר מאוד ארוך, קשה לי להתייחס אליו בגלל האורך

24/05/2007 | 19:20 | מאת: תמימי

שלום שיבא מה שלומך?

24/05/2007 | 19:27 | מאת: שיבא

תמי היקרה, אל תהיי איפה שלא עושה לך טוב. אל תחיי את האידיאלים , תחיי את החיים. איך ההריון שלך מתקדם? מצטערת שרבנו. הייתי במניה קשה. שלך שיבא.

לתמי וכולם תודה לך תמי וגם לחברים, שירשורים כאלו הם הערך המוסף לכל עבודתנו המפרכת בפורום. וזו הזדמנות נוספת להודות לכם על מסירותכם וגם על הפתיחות והלב הפתוח. תודה הידש

22/05/2007 | 01:53 | מאת: גדי 30

בס"ד שלום! בהמלצת הפיסכולוג שלי אני מעוניין לבקש מהרופאה פרוזאק, ידוע לי שאסור לערב נטילה שלפרוזאקאו כדור מהמשפחה עם היפיריקום, בשבועם האחרונים נטלתי היפיריקום (שנ כדורים ליום במינון של 500 MG לקפסולה) כמה זמן עליי לחכות עד שאוכל להתחיל עם התרופה? חן חן, ותודה מראש!

לגדי אין טעם ליטול שתי תרופות לאותה המטרה, אבל אפשר לעבור מהיפריקום לפרוזק בלי לעשות הפסקה. בכל אופן כדאי שפסיכיאטר ימליץ על תרופות ולא פסיכולוג כל טוב דר' גיורא הידש

22/05/2007 | 00:51 | מאת: שי-24

שלום אני לוקח רמוטיב במינון מלא כבר 3 וחצי שבועות בגלל דיכאון בינוני וחרדות קלות . עד עכשיו לא שמתי לב לשיפור מסויים, אבל מה שיותר גרוע זה שאתמול היה לי מן התקף חרדה כזה שלא היה לי הרבה זמן, מה שהכניס אותי עוד יותר לדיכאון. אני יודע שלתרופה רמוטיב אין התוויה לטפל במצבים של חרדה, אבל בגלל שאין לי מצבים כאלה הרבה אלה רק פעם בתקופה הרופאה המליצה לי עליה. האם זה אומר שהתרופה מתחילה להשפיע בצורה הזאת? או שזה אומר שהתרופה לא משפיעה עליי? תודה שי

לשי מה שזה אומר שצריך עוד לחכות. אמנם הגיוני שהרמוטיב גם מרגיע, אבל למזלנו הוא גם מעורר (או ואבוי אם הוא היה מרדים), לכן יתכן שעד שהגוף מתרגל לתרופה עלולה להיות גם חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/05/2007 | 22:07 | מאת: אבי

למה אין תרןפה שיכולה קצת לעזור ולפחית את הסבל ןהיסורים של מחלה זו איך יוצאים מהגהנום הזה לקחתי את כל התרופות שקימות בפסיכיאטריה אני כבר 6 שנים לא מתפקד ובקושי יוצה מהבית ומנותק מחברים איזה טיפול יכול לעזור אני כבר רוצה למות

22/05/2007 | 05:47 | מאת: מיכאל

הי אבי הייתי ממליץ לך לפנות לעמותת אנוש: http://www.enosh.org.il/ יש להם מועדונים חברתיים, קבוצות תמיכה, כל מיני חוגים של אומנות ומסגרות שיקומיות ...בהחלט יכול לעזור לך להיחלץ מהבדידות בברכה מיכאל

לאבי אין ספק שסכיזופרניה פשוטה, שכיום היא הוכנסה לקבוצת הפרעות האישיות, היא דורשת טיפול ממושך, גם תרופתי, גם פסיכולוגי, גם חברתי וגם שיקומי. לכן יש לתקוף את הבעיה מכל הכיוונים כאשר הדרך התרופתית בלבד אינה מספיקה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/05/2007 | 17:50 | מאת: נירב

שלום עקב התקפי p.a "מוחלשים" מדי פעם והרגשה לא טובה, קיבלתי לקחת "טרנקסל" 5 מ"ג . שאלתי: כאמצעי מניעה- האם לקחת כדור אחד או שניים? ואם כן האם בבקר או בערב? (קראתי במקום מסוים בפורום שכדור אחד זה כמו "פלצבו") או לשם שינוי האם אפשרי לקחת הכדורים רק ביום/שעות שאני "לא מרגיש טוב" תודה על תשובתך

21/05/2007 | 22:00 | מאת: דור

שלום רב טרנקסל לא מונע חרדה (אלא אם לוקחים מינון מאד גבוה) ולכן אין טעם לקחת אותו למטרה זאת. מומלץ לקחת אותו רק בזמן התקף חריף או מתח/חרדה בעוצמה רבה ולא באופן קבוע כדי למנוע תלות והתמכרות. עם זאת, מדובר בבנזודיאזפין ארוך טווח ולכן גם נטילה של פעם ביומיים תגרום לתלות בשימוש מעל חודש ימים. תרופות שיכולות למנוע חרדה באופן קבוע ואינן ממכרות הן סרוקסט, ציפרלקס ואפקסור XR. בברכה

לנירב תודה לדור, בכל זאת יש המשתמשים בטרנקסל והשאלה היא האם היא מתאימהלך. אם מדובר על התקפים נדירים יחסית או הצפי שההתקפים יחלפו תוך שבוע שבועיים אפשר להשתמש בטרנקסל ולא להתחיל בטיפול קבוע כמו האפקסור. אם מדובר על התקפים תכופים שקיימים כבר משך זמן ארוך, אז עדיף להשתמש בתרופות שאינן מקבוצת הבנזודיאזפינים. כל טוב דר' גיורא הידש

21/05/2007 | 17:37 | מאת: רונן

שלום לד"ר הירש, אשמח לדעת על התרופה לוזאפין lozapine למי היא מיועדת, תופעות לוואי שלה. והאם התרופה הזו היא כמו לפונקס? בתודה, רונן

21/05/2007 | 21:58 | מאת: דו?רו?ן

הכדורים זהים , קישור עם מידע נוסף על הכדור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=263

21/05/2007 | 22:04 | מאת: דור

שלום רב מדובר באותו חומר פעיל שיש בלפונקס. מיועד לחולים בסכיזופרניה בלבד שלא הגיבו לטיפולים בתרופות אחרות. מחייב ספירת דם אחת לשבוע ב-4 החודשים הראשונים ואח"כ אחת לחודש. בברכה

לרונן תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, את כל תופעות הלוואי העלולות להיות תוכל לקרוא בכל אינדקס תרופות ובקישור. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת זודורום לפני שאני הולכת למיטה, קוראת ספר וממתינה לשינה כי תגיע. במקום זאת,לאחר כשעה, אני יורדת למטבח ואוכלת מה שיש. זהו צורך פיזי ונפשי עמוק. עלי לציין שבבוקר אני לוקחת 60 מ"ג סימבלטה וקלונקס להרגעה לפי הצורך. מה יהיה???

באופן עקרוני ידוע לי שתרופות פסיכיאטריות גורמות לתאבון. תשמרי על עצמך. אני הפכתי לשק אוכל. ועכשיו אני בדיאטה וספורט אינטנסיבים. שלך שיבא

לשלי איני חושב שהזודורם גורם לתיאבון, תנסי מספר לילות לא ליטול את הזודורם או להחליף לתרופת שינה אחרת. בכל אופן אחרי כחצי שעה עם הזודורם את כבר אמורה לישון... לילה טוב דר' גיורא הידש

זהו, שאינני ישנה.זה לא מרדים אותי. אבל כשאני מכבה את האור אני נרדמת. אז כעת אני מנשנשת גזר וכלרבי ואז אלך לישון...

20/05/2007 | 20:22 | מאת: יח

ד"ר הירש שלום. אני מקווה שזה המקום לשאול את השאלה, לא מצאתי מקום יותר מתאים מזה. בעייתי היא שמאז גיל מוקדם, אני מניח 5, אני נכנס לאובססיות משונות ומוזרות, אשר פוגעות בתפקוד התקין שלי, ובמיוחד באשר לכל התחום שקשור למין הנשי. לדוגמא, כאשר אני מבטיח למישהי שאני אתקשר אליה, אני מסוגל להתקשר עשרות פעמים במידה והיא לא תענה, ובמרווחים קטנים מאוד של אף דקות,או לדוגמא אם מישהי תבטיח שתתקשר אליי לנייד, אזי אני אבדוק כל מספר דקות כאחוז טירוף אם היא מתקשרת או אם החמצתי שיחה, הבעיה באה לידי ביטוי גם בתחומים אחרים כמו למשל קנייה של דבר מה חדש כמו למשל מכשיר חשמלי אישי פרטי שאני באובססיביות אדאג שלא תהיה עליו שריטה אחת אפילו. אציין גם כי לפעמים אף שאני מודע שזאת אובססיה מה שאני עושה אך לא מצליח לשלוט על עצמי ועל האובססיה המתפרצת. לא מצאתי מידע כל כך על התופעה,על כן רציתי לדעת האם הדבר מצריך טיפול מסוג פסיכולוגי או פסיכיאטרי? האם הדבר יכול להגיע עד למצב של שימוש בתרופות פסיכיאטריות כלשהן? אם יש צורך במידע נוסף אשמח למסור לעזרתך אודה, יח

21/05/2007 | 17:29 | מאת: דו?רו?ן

לפי מה שאתה מתאר אתה סובל כנראה מ OCD שזו הפרעה טורדנית אובססיבית אתה יכול לעשות חיפוש פה בפורום וגם בגוגל על ההפרעה הזו ודרכי הטיפול, בדרך כלל הטיפול כולל כדורים ממשפחת ה SSRI כגון פרוזק וכו' , טיפול פסיכולוגי שיכול לעזור במשולב עם טיפול תרופתי הוא טיפול קוגנטיבי התנהגותי .

ליח תודה לדורון, רציתי להוסיף שאיני בטוח באבחנה אבל בטוח שיש כאן מרכיב של חרדה (גם אובססיביות בקבוצת החרדות), כיוון שהתופעות החלו בגיל מאוד מוקדם הייתי בודק גם את הנושא של הפרעת קשב וריכוז. לחרדות ולאובססיות ישנם טיפולים יעילים, גם תרופתיים וגם פסיכולוגיים. חג שמח דר' גיורא הידש

20/05/2007 | 20:00 | מאת: חנניה

האם מישהו טופל בפרוזק במינון מעל80 מ"ג ביום, ויכול לספר לי מניסיונו על תופעות הלואי?

פרוזק זה תרופה ש"מצילה" סוג מסויים של משתמשים ומנוונת נפשית סוג אחר של משתמשים. מנסיוני (שנה וחצי) החלפתי סוגים שונים בפיקוח רופא המשפחה (זה מה שמציאים לנערות דכאוניות בקו"ח היום, שיחה חודשית ודחיפת כדורים שכביכול לפתירת הבעיה) הכדורים שיתקו אותי- numb זו המילה הכי מתאימה לתחושה. לא רוצים סקס, לא ממש שמחים, לא ממש מדוכאים לא ממש אכפתיים לא ממש כלום.. מין שומדבר שכזה. ולגביי האובדנות- אתה עדיין רוצה למות, אבל פשוט יותר מודע להשלכותת יותר צלול בחשיבה עלזה. אין לי אמונה עוד בפרוזק, צר לי. עליי.

20/05/2007 | 19:52 | מאת: חנניה

שאלתי מה המינון המכסימלי של פרוזק ל-ocd ,ונענתי על ידך:80 מ"ג ליום. אבל מה שמענין אותי זה בעצם, איזה תופעות לואי צפויות במינון יותר גבוה. אני מניח שתופעות הלואי אינן פונקציה של המחלה המטופלת. אם אמנם קיים מינון גבוה יותר גם למחלות אחרות, אשמח לקבל את תשובתך לגבי תופעות הלואי.

לחנניה תופעות הלוואי במינון הגבוה זהות לאלו שבמינון הנמוך. תופפעות לוואי לא חייבות להופיע ורבים נוטלים את הפרוזק במינון הגבוה ללא שום תופעות הלוואי. עם זאת השכיחות של תופעות הלוואי עולות עם העליה במינון. כך שצריך לראות מה יהיה אצלך. חג שמח דר' גיורא הידש

20/05/2007 | 17:18 | מאת: מישהי

היי, גם אני סובלת מזה בערך שלוש שנים. החרדה הקשה כבר חלפה, אבל תחושת הניתוק נשארה. אני לא יודעת בדיוק מה יכול לגרום לזה לעבור לחלוטין, אבל יש כמה דברים שעוזרים לי ואולי את יכולה לנסות אותם גם כן. קודם כל, כדורים יכולים קצת לשפר את זה. הכדורים עזרו לי בעיקר עם תחושת הדכאון והחרדה, שזה דבר משמעותי לכשעצמו. והם הצליחו לעזור קצת גם בתחושת הניתוק. טיפול פסיכולוגי כלשהו גם יכול לעזור ונראה לי גם חשוב. עוד דברים שעוזרים, שינה נכונה (לא פחות מדי ולא יותר מדי), לאכול 3 פעמים ביום אוכל בריא, פעילות גופנית. עדיף לא לקחת סמים :) ונראה לי הדבר הכי חשוב זה להעסיק את עצמך כל הזמן, לנסות לא לחשוב על זה. זה נשמע קצת פשטני ובנאלי, אבל זה עוזר עד כמה שאפשר...

20/05/2007 | 20:23 | מאת: יעל

תודה על העצות. הבעיה שאני סובלת גם מהפרעת דחק פוסט טראומטית. כל הירקות האלו מקשים עלי להיות עסוקה, אני יושבת בבית ומשחקת כל הזמן במחשב. המצב רוח כבד, הצטמצמתי מאוד ואני חוששת כי לעולם לא אשוב כפי שהייתי קודם. קשה לי מאוד להמשיך ולסחוב ככה, האישיות שלי השתנתה, אני לא אוהבת איך אני מתנהלת מול אנשים, חלשה, חסרת בטחון, לא מפתחת קשרים, התחושה היא שהעולם מאד שטחי ואין עומק בנשמה. אני כבר לא יודעת לאן לפנות, מה לעשות....קשה לי מאוד. איזה כדורים את לוקחת?

21/05/2007 | 20:29 | מאת: מישהי

היי גם לי יש פוסט טראומה. ואני יודעת ומבינה כל דבר שאת אומרת. לפעמים אני לא יודעת מה לחשוב, למה לצפות, למה לקוות. פעם השאיפה שלי הייתה להצליח בהכל, להיות הכי טובה בהכל. ובאותה תקופה של לחץ, התחילו החרדות הקשות, התקפי פאניקה שמעורבים בדפרסונליזציה. קרסתי. הרגשתי הכי כשלון בעולם כי לא יכולתי לעשות את הכי טוב בכל דבר, ואפילו לא להיות "כמו כולם". זה תיסכל אותי, וכמובן, גם כל המצבים הנפשיים והפיזיים הקשים. התחלתי ללכת לטיפול, לקחת כדורים ובחרתי לעזור לעצמי וגם להסתכל על הדברים מנקודת הסתכלות שונה (כמובן שהכדורים והטיפול מאוד עזרו לי להתחיל לעזור לעצמי). ככה שכל הדברים האלו מקדמים ומשפרים את המצב שלי, גם אם יש נפילות מדי פעם. גם הנפילות האלו הן לגיטימיות ובסדר.היום הציפייה שלי זה לנסות להתקדם כל יום ולעשות את הכי טוב שאני יכולה במצב הנתון שלי. ביום שהצלחתי לתת את הכל ולהיאבק בכל הבעיות והפחדים שלי ועשיתי התקדמות קטנה- אני גאה בעצמי. אני לא יודעת אם אי פעם זה יעבור, אבל אני יודעת שזה מצב שמשתנה, ואפשר תמיד להרגיש טיפה יותר טוב. בקשר לכדורים, אני לוקחת עכשיו רק ויפאקס. הייתה תקופה קצרה לפני הויפאקס שלקחתי קלונקס שמאוד מאוד הרגיע לי את כל החרדות (זה היה כשהייתי בשיא החרדות)וגם אני זוכרת שהוא שיפר לי את הדפרסונלזיציה. אבל הכדור הזה די ממכר ומעייף מאוד אז לא רציתי כ"כ להמשיך איתו. הויאפקס עוזר לי מאוד עם הדכאון, פחות עם הדפרסונליזציה. אני יודעת שצריך למצוא לכל אחד את הכדור המתאים לו ככה שאני לא רוצה שתבני על הויפאקס או הקלונקס או משהו. אבל אפשר לנסות ולבדוק. שמעתי שגם מירו עוזר לזה. ניסיתי בעצמי לקחת את המירו, אבל הייתי אלרגית לזה ולא יכלתי להמשיך לקחת את זה. אל תאבדי תקווה. דברים מתקדמים מאוד לאט וצריך הרבה סבלנות, אבל זה באמת יכול להיות יותר טוב. תחפשי את הכדור שמתאים לך, תתמידי בטיפול, תשני ותאכלי ותעשי כושר כמו שצריך, ואם את מרגישה שיש לך מספיק כוחות אז תנסי לעשות את הצעד הכי קטן בעולם כדי לנסות ולקדם את המצב שלך. למשל: אם קשה לך לצאת מהבית, תכריחי את עצמך לעשות סיבוב אחד בחוץ ותחזרי. זה קשה אבל זה משתלם. יהיה בסדר :)

20/05/2007 | 13:34 | מאת: עצמאית

האם אחת התופעות לוואי של תרופת הציפרמיל או הציפרלקס יכולה לגרום להפרעה בתיאבון (תיאבון מוגבר או חוסר תיאבון) ומה ההשפעה של התרופה על עליה או ירידה במשקל?

21/05/2007 | 17:14 | מאת: דו?רו?ן

כן זו אחת מתופעות הלוואי האפשריות אבל לא תמיד אצל כל אחד ,בתחילת השימוש עלול להיות חוסר תאבון ולאחר שהגוף מתרגל לכדור יכול להיות תאבון מוגבר או נורמלי, הכל אישי , לאחד הכדור יכול לגרום לעליה במשקל כתוצאה משיפור במצב הרוח ולאחר שאוכל בצורה אובססיבית יכול הכדור לגרום לשליטה על האכילה וע"י כך ירידה במשקל כך שצריך לנסות ולראות אין דרך אחרת.

תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו חג שמח דר' גיורא הידש

20/05/2007 | 12:13 | מאת: אנונימית

שלום רב אני לוקחת פאקסט 20 מ" אחד ליום מזה 8 חודשים במשך חצי שנה לא עליתי כלל במשקל להפך תוך כדי הצלחתי בדיאטה וירדתי 14 ק"ג שרציתי .. אך לפני חודשיים עליתי אותם בחזרה ואף יותר... השפעת הכדורים לעליה במשקל מתבטאת אחרי חצי שנה + או - אם לא עליתי בהתחלה זה אומר שהעליה עכשיו היא ממשהו אחר - כמו תזונה רבה..????????? אשמח לקבל תשובה אנונימית

21/05/2007 | 17:07 | מאת: דו?רו?ן

אחת מתופעות הלוואי האפשריות של הפקסט היא עליה במשקל , לא ברור לגמרי למה יתכן שזה שילוב של עליה בתיאבון כתוצאה משיפור במצב הרוח ו/או חילוף חומרים איטי יותר , הפתרון הוא לשמור על דיאטה ולעשות ספורט , או לחלופין לשקול להחליף לכדור שפחות משמין כגון פרוזק ( אם כל הבעיתיות שיכולה להיות עם התאמת תרופה כגון תופעות לואי והאם בכלל הכדור משפיע, כך שצריך לשקול היטב את כל ההיבטים.)

שלום, תודה לדורון ואכן העליה במשקל היא אחת מתופעות הלוואי המאוחרות (מופיעה מאוחר) של הסרוקסט=פקסט. בדרך כלל העליה במשקל נעצרת ואפשר לא לעלות על ידי דיאטה ופעילות גופנית. חג שמח דר' גיורא הידש

20/05/2007 | 11:31 | מאת: יעלי

שלום, אני סובלת מהתקפי חרדה חזקים ולוקחת סרוקסט. אני מתכוונת להיכנס להריון ורציתי לדעת האם אוכל להמשיך לקחת סרוקסט, באיזה מינון? האם יש תרופה אחרת יותר בטוחה בהריון? מה לגבי לוריוון? לפני 5 שנים ילדתי לראשונה ולא לקחתי תרופה לקראת סוף ההריון ואחרי הלידה התקפי החרדה היו מאוד חמורים , אודה לתששובתך

20/05/2007 | 21:24 | מאת: דור

שלום רב תרופה מסוג SSRI שנחשבת הכי בטוחה בזמן הריון היא פרוזק=פריזמה=פלוטין והיא עדיפה על כל נוגדי דיכאון וחרדה האחרים שאיתם ייתכנו בעיות שונות. עם סרוקסט יש אזהרה למומים קרדיולוגיים. הפרוזק אושר ע"י ה-FDA גם לטיפול בחרדה והתקפי פאניקה ולכן הוא יכול להוות תחליף לסרוקסט למטרה זאת. כדאי להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל וגם עם מכון לטרטולוגיה. אחד מהבאים: הדסה ירושלים-02-6243663 שיבא-03-5302787 בילינסון-03-9376911 אסף הרופא-08-9779309 בברכה, דור.

ליעלי תודה לדור ותמיד צריך להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי והרופא שמכיר אותך. לאחרונה התפרסם מאמר שסרוקסט עלול להזיק בהריון במידה קלה. הלוריוון בטוח בהריון. ההחלטה הסופית היא תמיד היחס בין היתרונות והחסרונות של טיפול - אצלך. כך שאם החרדה גבוהה יש לשקול המשך טיפול תרופתי גם אם התרופה לא בטוחה במאה אחוזים. בהצלחה דר' גיורא הידש

20/05/2007 | 10:49 | מאת: רון

שלום אחרי תקופה שלקחתי קלונקס וגם קסנקס הפסקתי לקחת אותם ולאחר מכן סבלתי מסחרחורות איומות שבאו כל שנייה שהיו במשך חודש ואפילו יותר .בדקתי את עצמי אצל הרופאה היא אמרה שהכל בסדר והיא לא יודעת מה זה .לאחר מכן נטלתי קסנקס והרגשתי יותר טוב מבחינת הסחרחורות ץשאלתי היא האם זה בגלל הפסקת הכדורים תודה .ועוד שאלה האם ציפארלקס טוב לocd קל תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לרון התשובה חיובית לכל שאלותיך. נכון שנדיר שיהיו סחרחורות אחרי חודש מההפסקה אבל הכל יתכן ברפואה ואם אתה מרגיש שחזרה לקסנקס עזרה אז תמשיך להתשמש בו לעתים עד אשר תסיים את הגמילה באופן איטי ומלא. ציפלרקס עשויה לעזור גם ל OCD למרות שזו אינה תרופת הבחירה חג שמח דר' גיורא הידש

20/05/2007 | 09:58 | מאת: יוליה

הנני לוקחת תרופה סרוקסט כ- 6 שנים וקלונקס בשעת הצורך, לאחרונה אני חשה בדיכאון והפסיכיאטרית המליצה לשנות לי את התרופה לציפרלקס ל- 40 מיליגרם (במקום 20 מיליגרם בסרוקסט) האם מדובר בהחמרה רצינית במצבי, האם אין סכנה להתמכרות? אודה על תגובתך בהקדם

ליוליה אני חושב שישנה כאן טעות, המקבילה של 20 מג' סרוקסט הוא 10 מג' ציפרלקס. בכל אופן אם הסרוקסט אינו נותן את ההשפעה הרצויה אפשר לחשוב על מעבר לתרופה אחרת וזו מחשבה נכונה. חג שמח דר' גיורא הידש

20/05/2007 | 02:02 | מאת: בונסרינית

שלום לדר' הידש. מזה כשנה אני מטופלת בציפרלקס בבוקר (במינון של 15 מ"ג) ובבונסרין בלילה. את הבונסרין, תוך התייעצות עם הפסיכיאטר הפחתתי לאורך התקופה, ממינון של 45 מ"ג למינון של 15 מ"ג. (ההפחתה נעשתה אט אט) הסיבה היתה עליה במשקל וחשש כי הבונסרין הוא המשפיע - כי התקפי הזלילה הופיעו בלילה וכן משום שהבונסרין יצר תחושת עייפות מאד כבדה. התיאבון אומנם פחת אבל לאחרונה החלו סממנים דיכאוניים וחרדתיים להופיע.האם זה קשור להפחתה בבונסרין או שמא הציפרלקס הפסיק להשפיע?. ראוי לציין כי איכות חיי השתנתה לאין שיעור מאז נטילת הכדורים הללו. אשמח לתשובה

שלום רב לא מקובל כיום לטפל בדיכאון ע"י בונסרין. אם את לוקחת ציפרלקס ניתן לעלות ל-20 מ"ג ליום והרגשתך תשתפר. אכן הבונסרין גורם לישנוניות ועליה במשקל. רצוי לטפל בתרופה אחת כגון ציפרלקס או רמרון ולא קוקטייל של תרופות. ייתכן שכדאי לך להתיעץ עם פסיכיאטר נוסף להערכת מצבך והטיפול. בברכה

שלום, תודה לדור ואכן תמיד עדיף תרופה אחת ואז התמונה יותר ברורה ואפשר להמנע מהתלבטויות כפי שאת מתארת. יחד עם זאת נראה שאצלך הבונסרין עזר יותר מהציפרלקס ולכן לדעתי אפשר לחשוב על תרופה אחרת שפועלת בדומה לבונסרין שתשפיע לטובה. אפשר לחשוב על מלודיל (תרופה ישנה ועדינה וטובה), או תרופות מקבוצת ה SNRI. חג שמח דר' גיורא הידש

אם מדובר בOCD אז המינון של הציפרלקס יכול לעלות ל30-40 ובמקרים מסויימים אף 50.

19/05/2007 | 22:25 | מאת: שייקה

לפי שיקול דעתי ברצוני להיגמל מ 0.5 מ"ג קלונקס ליום. האם כדאי לפצל 1/2 כדור בערב ו 1/2 בבוקר ומשם להיגמל - המטרה היא שהכדור יהיה בדם באופן רציף. או לפשוט מכדור אחד 0.5 מ"ג בליילה להוריד כל שבועיים 1/4 כדור? האם אפשרי להיעזר באסיוול לצורך גמילה?

20/05/2007 | 01:01 | מאת: דור

שלום רב לא לפצל בשום אופן- זה מתכון להחמרת ההתמכרות ולא לגמילה. כאשר נמצאים בתהליך של גמילה מקלונקס מרכזים את הנטילה פעם ביום בלבד ויורדים בהדרגה. יש כאלה שמפחיתים רבע כדור כל שבוע ואחרים חצי כדור כל שבועיים. תנסה ותראה. עם אסיוול זה באמת יותר קל- אם החלטת לעבור אליו אז להשתמש בטבליות של אסיוול 2 מ"ג. גם כאן לקחת בהתחלה 5 מ"ג בערב (במקום קלונקס 0.5 מ"ג) וכל שבוע או שבועיים להפחית 1 מ"ג. בברכה

20/05/2007 | 10:04 | מאת: דו?רו?ן

לדעתי לרדת במינון לאט, לקחת חתי כדור פעמים ביום לא יעזור לגמילה כי הזמן שהכדור משפיע הוא כ 30 שעות,לא נראה לי שכדאי לעבור לאסיוול שניהם מאותה משפחה . כדאי אולי לעבור לכדורים ממשפחה לא ממכרת כגון SSRI כל זה בהתיעצות עם הרופא המטפל רצוי פסיכיאטר. http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=268

21/05/2007 | 16:25 | מאת: שיבא

מנסיוני האישי אפשר להיגמל בכל דרך מקלונקס. מה גם שאתה לוקח רמות נמוכות

לשייקה תודה למשיבים ואכן לא כדאי לחלק לשניים, כדאי לרדת במינון לאט לאט וגם אסיוול עשוי להיות פתרון במידה והגמילה קשה. חג שמח דר' גיורא הידש

19/05/2007 | 21:19 | מאת: יעל

כן, לצערי היתה פסיכוזה ועוד חצי...האם זה אומר שחליתי בסכיזופרניה? נעשו לי מבחנים דיאגנוסטיים, אשר לא הראו על אף סימן או לקוי פסיכוטי, לגבי המבחן השני שציינת, אינני יודעת מהו, ייתכן שגם הוא נעשה. ד"ר הידש, אני לא יודעת מה לעשות, רספרדל לקחתי לא עזר. הציעו לי זייבן, מה דעתך על תרופה זו? ושוב האם אלו הקרטריונים המספיקים לאיבחון סכיזופרניה? אני סובלת מסוג של דכאון , אני רוצה לציין שהכל התחיל מחרדה גבוהה, נתק ואז סוג של פסיכוזה

לקריאה נוספת והעמקה

ליעל היקרה עניתי לך בשאלתך הראשונה חג שמח דר' גיורא הידש

19/05/2007 | 21:00 | מאת: סיגל

שלום: אני סובלת מהפרעת אישיות גבולית, ניסיתי להתאבד פעמיים לפני 3 שנים, אני מטופלת פעם בשבוע ע"י רופאה פסיכיאטרית ונטלתי כדורי ציפרלקס במשך 5 שנים. הבעיה היא שכרגע אני רוצה לעשות רשיון נהיגה על קטנוע (יש לי על רכב פרטי) ורופא המשפחה מסרב למלא את הטופס הרפואי בלי להזכיר סיבה נפשית. טענתי היא שאינני סובלת מבעיות נפשיות אלא רגשיות. השאלה שלי היא: האם כשהרופא יזכיר סיבה נפשית אני יאלץ לעבור בדיקות, האם ישללו לי באופן זמני את רשיון הנהיגה וכמה זמן יקח כל התהליך. האם יש פתרון אחר.

לסיגל רופא המשפחה חייב להזכיר את כל האבחנות וחבל שתסבכי אותו ותלחצי עליו לעשות משהו שעלול להיות נגד מצפונו. כאשר תשלחי את הטופס מתקבל על הדעת שעם אבחנה זו תשלחי לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. אני מקווה שמצבך טוב ואז גם יאשרו את בקשתך, יחד עם זאת תדעי שיש סיכון כי כאשר מגיעים למכון בודקים את כל האדם וכל הרשיונות, כך שבאופן עקרוני עלולים לשלול לך גם את רישיון הנהיגה 02. חג שמח דר' גיורא הידש