פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
26308 הודעות
11817 תשובות מומחה
גולשים יקרים: מערכת אתר דוקטורס מודה לד"ר הידש על מסירותו רבת השנים לניהול הפורום, ועושה מאמצים רבים למצוא לו מחליף בהקדם. עמכם הסליחה.
15/05/2007 | 12:00 | מאת: ריקי

לדור ול"ר שלום - רוצה לשתף אותכם במה שהיה לי היום הייתי היום אצל רופא הסברתי לו שהתרופה הנ"ל לא עוזרת לי, הוא נתן לי מרשם של למיקטל בשילוב עם 300 מג' ויפקאס רציתי לשאול אם השילוב יכול לעזור, כיוון שכתוב באינדקס שזה נגד פירכוסים ואפליסיה. בנוסף התייעצתי עימו בקשר לאלטרול והוא אמר שזו תרופה ישנה מאוד הראשונה שיצאה שלא מומלץ מה דעתכם

לריקי שלום, השילוב של תרופה מייצבת (למיקטל) עם אפקסור=ויפאקס יכול לשפר את המצב כי הוא עושה אוגמנטציה (חיזוק) של ההשפעה נגד דיכאון. אני כתבתי לך בדיוק אותו דבר לגבי דפלפט או ליתיום אבל גם למיקטל זאת אפשרות. ההבדל שליתיום הרבה יותר חזק מלמיקטל. בכל מקרה צריך לעלות במינון של הלמיקטל בהדרגה כי תיתכן אלרגיה. פרימוניל (שנתן לך בעבר) יותר ישנה מאלטרול. זה שישנה לא פוסל אותה כי זה לא עניין של אופנה מה יותר חדש אלא שאלה של יעילות. עד היום האלטרול נחשבת לתרופה הכי חזקה במקרים של דיכאון קשה שלא הגיב לתרופות מהדור החדש. היתרון של התרופות מהדור החדש (SSRI, SNRI וכו') שיש להן הרבה פחות תופעות לוואי, יותר בטוחות לשימוש ולכן ניתן לתת אותן לטווח רחב יותר של אוכלוסיות שבעבר בכלל לא היו מטופלים. עם זאת, יעילותן פחותה במקרים של דיכאון חמור. ככל הנראה מדובר על סוג אחר של דיכאון, ולכן הוא מגיב רק לטריציקלים. בברכה, דור.

15/05/2007 | 23:13 | מאת: ריקי

דור כל היום חכיתי לתשובה זו, כי הייתי צריכה חיזוק ממך ומד"ר הידש, אני אתחיל מחר אם התרופה הנ"ל, רציתי לשאול אותך לאיזה מינון צריך להגיע? והאם לוקחים ביחד עם הויפקאס? אקווה שעם שילוב זה תהיה לי קצת הקלה ואם לא אעשה קמבק לתרופות הטרציקליות כנראה שרק זה מה שעובד עליי. מודה לך מאוד עבור תשובתך ריקי

15/05/2007 | 11:23 | מאת: דנה

שלום רב אני נוטלת מזה כחצי שנה לוסטרל במינון 50 מג ליום. מתכננת הריון בקרוב מאוד, מתי מומלץ להפסיק את נטילת הלוסטרל? תוך כמה זמן "מתנקה" התרופה ממחזור הדם? אין ברצוני לקחת שום סיכון ובהמלצת רופא החלטנו על הפסקה הדרגתית לקראת ההריון. מה דעתך בנושא ?? מה הוא נסיונך במקרים דומים ?? תודה!

לדנה באופן כימי תוך שבוע את "נקיה" מלוסטרל ואם את רוצה להיות בטוחה אז אפשר לקחת שבועיים. בכל אופן הפסקת הלוסטרל היא הדרגתית כדי שאת לא תרגיישי תופעות שעלולות להיות מהפסקה מהירה יותר. אז אפשר להתאפק עוד חודש ואני חושב שתוך חודש תוכלי לסיים את הטפול בלוסטרל ולהתקדם להריון. בהצלחה כל טוב דר' גיורא הידש

14/05/2007 | 21:42 | מאת: אייל

שלום ד"ר הידש מזה מספר שנים אני נוטל את התרופות אפקסור XR 75,לוריוון וזודורם. שאלתי היא האם בקיום יחסי מין(אנו מנסים להכנס להריון) יכולה להגרם בעיה כל שהיא בעת כניסה להריון לעובר או לאישתי? בברכה אייל

לקריאה נוספת והעמקה

לאייל תמשיך ליטול את האפקסור כי האפקסור אינו פוגע באיכות הזרע וגם לא בחלק התורשתי שבזרע. כל טוב דר' גיורא הידש

14/05/2007 | 17:51 | מאת: אני...

כבת 47...בתקופה האחרונה נתונה ללחצים רבים אחת התופעות שיש לי עיקצוצים בפנים מעין נימול ובתוך העין וטיקים שאינם נראים רופאת משפחה מייחסת זאת למתח ואני תוהה מקבלת קלונקס 0.5 חצי כדור ליום תודה מראש

15/05/2007 | 00:45 | מאת: דור

שלום רב רופא מקצועי לבירור העניין הוא קודם כל נוירולוג. אחרי שיתן לך את דעתו, תוכלי לדעת אם רופאת משפחה צודקת. כמו כן, ייתכן שנוירולוג ימליץ על טיפול בתרופה אחרת. פני לנוירולוג לבדיקה ובירור הנושא. בברכה

שלום, התופעות שאת מתארת בהחלט עלולים להיות ממתח וחרדה. לא כתבת כמה זמן את לחוצה וכמה זמן הסימפטומים, אבל אם הדברים מתמשכים יש לחשוב על אפשרויות טיפוליות נוספות. כל טוב דר' גיורא הידש

14/05/2007 | 17:48 | מאת: אדלן

אני סטודנטית הלומדת סיעוד.אני מחפשת אתר בארץ שמכיל מאמרים על מחלות פסיכיאטריות.אודה לכל מי שיגיש עזרה והכוונה. תודה מראש-אדלן

15/05/2007 | 00:38 | מאת: דור

שלום רב האתר של בי"ח גהה הוא האתר היחידי בעברית בנושא זה אשר נכתב ע"י אנשי מקצוע. http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=34&u=102 כמו כן, יש קבצי PDF שפזורים באתרים שונים בנושאים ספציפיים. אם את שולטת באנגלית אז כמובן שישנם מאות אתרים מקצועיים ולא קשה לאתר אותם. בברכה

לאדלן תודה לדור ותנסי גם את האתר של "בנפשנו" וגם של עמותת "אנוש". תסתכלי כמה דפים אחורנית ותראי את השם של - צביאל רופא, אני חושב שהוא כיוון למספר מקורות מעניינים. כל טוב דר' גיורא הידש

14/05/2007 | 17:46 | מאת: אלעד לוינגר

התכוונתי לכתוב כל אחד מעכבת ניצול מחדש של מוליך אחד ויחיד (כל אחד על מוליך אחר)

14/05/2007 | 01:01 | מאת: ראי

נהא ממך ענה לי על השאלה הזו.

לראי אענה לך ברצון, רצונך כבודך, אבל היכן השאלה? כל טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 23:45 | מאת: אלעד לוינגר

למה אדרונקס לא נחשבת לתרופה יעילה כמו תרופות ממישפחת SSRI הרי כל אחת פועלת על מעכבת ניצול מחדש של מוליך עצבי אחד? מה הפרש השעות המומלץ בין מנה למנה? איך הכדור משפיע בעניין חרדה? מדכא חרדה או דווקא מעורר חרדה? האם אפשר לשלב עם רבע כדור מירו לשינה?

לקריאה נוספת והעמקה

לאלעד שאלה טובה, באופן תיאורטי האדרונקס צריכה להיות תרופה מאוד יעילה כי כל התכשירים הפועלים על הנוראפינפרין נחשבים ליעילים. בפרקטיקה המקובלת אנחנו רואים תוצאות קצת שונות. פרט לכך לאדרונקס יתרונות רבים, הוא מעורר ולא מרדים, אינו גורם לעליה במשקל ואינו פוגע במין. בכל זאת בגלל שהוא מעורר הוא עלול לעורר גם חרדה וגם הפרעה בשינה, לכן מומלץ ליטול אותו בבוקר ובצהריים וכך לא לפגוע בשינה. בהחלט אפשר לשלב עם מירו כדי לשפר את השינה. כל טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 21:51 | מאת: מישהי

אני מפחדת כי יש לי את התסמינים למאניה דיפרסיה. איך אני יכולה לאבחן זאת באנונימיות?

13/05/2007 | 23:56 | מאת: אמא רחוקה

מנסיוני העגום אדם במאניה לא כל כך יודע שיש לו מאניה אתרוצה לאבחן בעצמך לא בריא אבל יש המון חומר בנושא ברשת אנונימיות תלכי לרופא פרטי

14/05/2007 | 06:30 | מאת: תמימי

אולי תתארי לנו כאן ממה את סובלת, נשתף אותך בתור ביפולריים ותיקים בחוויות שלנו, ונוכל לראות ולהחליט אם לקבל אותך למועדון האקסקלוסיבי הזה, או להשאיר אותך בחוץ? תרגישי טוב תמי.

14/05/2007 | 15:41 | מאת: דור

שלום רב, למה אנונימיות? דבריה של אמא רחוקה אינם נכונים. לא יכולה להיות אנונימיות בפגישה פנים אל פנים עם איש מקצוע כי הוא מחוייב עפ"י חוק לקחת את כל הפרטים האישיים שלך ולרשום את תוצאות הבדיקה. בדיקה פרטית מאפשרת לך לכאורה יותר פרטיות אבל לא אנונימיות כי הדברים נרשמים ונשמרים. צריך לציין שגם בקופת חולים מקפידים על פרטיות וחיסיון רפואי אבל יש יותר אנשים עם גישה לחומר. הדבר האנונימי היחידי זה למלא שאלונים באינטרנט שייתן לך אינדיקציה ראשונית אם הבעיה שלך דורשת בדיקה של איש מקצוע ולפי זה להחליט אם לפנות. בברכה, דור.

14/05/2007 | 20:01 | מאת: אמא רחוקה

אני כזכור לך חדשה בארץ אבל מהפורום הבנתי שאם הולכים לרופא פרטי אין דיווח לרשויןת בכל אופן בארצות הברית כל עוד לא הגעת לבית חולים אין רישום אז לפי זה הרבה אנשים יהססו ללכת לטיפול היכן צנעת הפרט

13/05/2007 | 20:42 | מאת: מרב

האם יתכן שבריחת שתן ןצואה הן תוצאה של טיפול פסכיאטרי?

לקריאה נוספת והעמקה

למרב לא כל כך הגיוני ולא שמעתי, אולי רק במקרה שהאדם כל כך רדום שאין לו שליטה? אבל גם זה נדיר. כל טוב דר' גיורא הידש

16/05/2007 | 06:30 | מאת: מרב

העובדה היא , לטענת החולה, שלפני אישפוזה ,לא היתה לה התופעה הזו. לכן שאלתי

13/05/2007 | 18:57 | מאת: lean

שלום רציתי לשאול האם כדורי שינה או הרגעה כמו לוריוון, ניתן לקחת מתחת ללשון וללא בבליעה? תודה

13/05/2007 | 19:39 | מאת: דור

שלום רב כדורי הרגעה מסוג וואליום, ואבן, לוריבן, קלונקס, ניתן לקחת במציצה מתחת ללשון. יש שטוענים שכך התרופה נספגת יותר מהר ומשפיעה יותר מהר. לגבי כדורי שינה- תלוי. החדשים כמו סטילנוקס=זודורם או נוקטורנו=אימובן לא ניתן לקחת בצורה הנ"ל ולכן חייבים לשתות אותם. בברכה

ללין תודה לדור ואני מצטרף לדבריו לילה טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 17:56 | מאת: יעל

רציתי לדעת, אם לא מצליחים לצאת מדכאון פוסט פסיכוטי לאחר 3 שנים אזי זה אומר שאלו סימנים שליליים של המחלה?

13/05/2007 | 19:32 | מאת: תמימי

יעל יקרה נדמה לי שכדי שיוגדרו סימנים שליליים, צריך שוב סימנים חיוביים, ואולי פסיכוזה אחת אינה קובעת? מה שלא יהיה, שיהיה טוב תמי.

ליעל שתי האפשרויות יכולות להיות, משך הזמן חשוב אבל אין זה הקריטריון היחיד. כל טוב דר' גיורא הידש

הנני בן 35 אשר עבר טראומה בלידה דבר שהודחק והוסתר ממני לאורך שנים. אציין רק כי נולדתי בלידת עכוז קשה בחודש שמיני,כשכולי כחול וחבל הטבור סביב צווארי. מבחינה שכלית אני מעל הממוצע ,אך מבחינה רגשית סביבתית קשה לי להשאר במסגרות,אופן הדיבור שלי מהיר ולא תמיד ברור,קשה לי ליצור קשרים אינטימיים ובינאישיים ואם ישנם אני קוטע אותם ללא סיבה מובנת,ונאמר לי שיש לי בעיה להקשיב לאחרים. על פי ייעוץ שקיבלתי מפסיכולוגית תעסוקתית נאמר לי כי כדאי שאעבור אבחון נוירו פסיכולוגי. מכיוון ואבחון זה איננו כלול בסל הבריאות עלותו גבוהה מאוד וייעודו עבור משרד הבטחון. אשמח לדעת אם יש טיפול פסיכאטרי תרופתי או פסיכולוגי למקרה מעין זה,והאם יש אבחון דומה שכלול בסל הבריאות או למבוטח בביטוח משלים.

ש יקר דווקא במקרה כזה, שתיתכן פגיעה נורולוגית, נראה לי שחשוב לעשות את האבחון כדי להחליט איזה טיפול לתת. אתה מבין, האבחון יכול לעלות על מקור הבעיה, ולהציע דרכי טיפול נכונות יותר. כי קורה שלאנשים יש סימפטומים דומים, אבל המקור הוא פגיעה אחרת במוח. לא שיש ידע מספיק בחקר המוח, אבל נראה לי שכדאי לגייס איכשהו תקציב לא יודעת איך, אולי הלוואה, אולי משפחה וחברים- כדי לדעת מה באמת נפגע בלידה, ומשם להחליט לאיזה טיפול כדאי לפנות ומה יהיה הכי יעיל עבורך. ככלל, אני מאמינה שאפשר לעזור לך. תרגיש טוב תמי.

לש. תודה לתמי ואני מצטרף לדבריה שהאבחון הוא העיקר. לא כל כך הבנתי כיצד טראומה בלידה קשורה למשרד הביטחון?? בכל אופן לאור הקשיים הרגשיים שאתה מתאר חשוב להגיע לאבחנה וטיפול גם בשביל עצמך. כל טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 13:40 | מאת: תותי

שלום שוב, אני מודה לך על הסבלנות, ועל השאתה ממשיך לי להרבות ולשאול. הפסיכיאטר והפסיכולוג מאוד נגד המשכת נטילת התרופה רק משום שזה מכניס למצב מאני, מבלי שום רצון לדון בכך או להקשיב ל"הגיון" שבכך. לגבי המחירים - זה הכל עניין של רווח והפסד. אני לא מזיקה לאף אחד אחר, אני שומרת על שינה תקינה יחסית, אני שומרת על ההוצאות שלי (בכדי לא להתפרע כמו בפעם הקודמת), אך הראש שלי מתרוצץ כולו והגוף גם כן. אני לא רואה בכך משהו רע, אני לא מפחדת שהדבר ידרדר כי אני חושבת שיש איזושהי שליטה לפחות על ההרגשה מתחיל להיות איבוד שליטה. השאלה העקרונית היא בעצם - למה אני צריכה להפסיק ללכת לפסיכולוג ולפסיכיאטר ולהמשיך לקחת את התרופות "בסתר" רק משום שהם לא מוכנים לקבל את הבחירה שלי במצב הזה? הרי המטופל שם את עצמו בפוזיציית מטופל, וזכותו שיהיה לו דבר או שניים לומר בעניין, אלא אם כן באמת הוא סובל משיפוט לקוי. שהרגשתי דיכאונית ממש עם מחשבות אובדניות ממש - כל שרציתי זה לקבל שוב את התרופה ש"תדרדר" אותי למצב מאני מידי, זה הדבר היחיד שיכולתי להרגיש שהיה נותן ערך לחיי, אז אולי יש בעיה עם התפיסה הזו באופן עקרוני, אבל שאתה בתחתית הבור, כל מה שאתה רוצה זה סולם, זה בכלל לא משנה מה יהיה בחוץ כשתצא.. אתה מבין?

13/05/2007 | 19:28 | מאת: תמימי

תותי, אני מבינה. ממש מבינה. בהחלט יש לך משהו לאמר כי בסופו של דבר זו הבריאות שלך, החיים שלך, ואת זו שתצטרכי לשאת בתוצאות. מה אני אגיד לך? הלוואי שתמצאי את שביל האמצע הנכסף, בין להרגיש חיונית, שמחה ומלאת חיים לבין מצבי הקיצוניות הללו של הנפש- גבוה מהיר ומסוכן או נמוך איטי ומסוכן לא פחות.... תרגישי טוב תמי.

14/05/2007 | 13:36 | מאת: דור

שלום תותי, האחריות על הטיפול היא תמיד של המטפל/הרופא ולא של המטופל/הפציינט. למרות שכיום הפציינטים יודעים המון על אבחנות ועל תרופות עדיין האחריות היא של המטפל. החוק בעניין זה מאד נוקשה וחד סיטרי, לטוב ולרע. זה לא קשור דווקא למניה, אלא לאחריות מקצועית, או רשלנות רפואית. אם הכדורים יכניסו אותך למניה, כאשר המטפל יכל למנוע זאת, זאת עילה לתביעה על רשלנות רפואית. אסור למטפל לתת לך תרופות שמזיקות למצבך הנפשי. אם את רוצה לקחת אותם ללא ידיעתו, אז אין בעיה, כי אז זה כבר לא על אחריותו ואת חופשיה לעשות מה שבא לך. את בחורה גדולה, אין לך אפוטרופוס ולכן את רשאית לעשות כמעט כל דבר. ישנם נושאים אחרים, שגם עולים כאן לעיתים קרובות, כמו בהקשר של התמכרות לכדורי הרגעה או כדורי שינה. זה עובד על אותו עיקרון, רק שבמקרה שלך זה הרבה יותר קיצוני וחד משמעי. בברכה, דור.

13/05/2007 | 11:25 | מאת: ריקי

שלום לכם, אחרי חצי שנה של מעבר מפרימוניל לויפקאס 375 ליום XR ללא הצלחה לצערי החלטתי שברצוני לעבור לתרופה אחרת, ולאור נסיוני אני מעונינת לחזור למשפחת הטריציקלים כמו הפרימוניל שהוא הכי עזר לי מכולם. האם לעבור לאוטרול? או טופרניל ? לפי מה שקראתי הם דומים לפרימוניל שלקחתי בעבר ויותר חזקים מהויפקאס XR ביום שלישי יש לי פגישה עם הפסכיאטר ורציתי לשמוע את דעתכם תודה ריקי

13/05/2007 | 19:37 | מאת: דור

שלום ריקי, זה נכון שטריציקלים יותר חזקים למי שיש לו דיכאון חמור ובמיוחד דיכאון אנדוגני. המינון של כל הטריציקלים עבור דיכאון הוא 150-250 מ"ג ליום. מתחילים מ-25-75 מ"ג ליום ועולים בהדרגה. פרימוניל וטופרניל זאת אותה תרופה שמיוצרת בבתי חרושת שונים. כאמור, ניתן לשקול גם אלטרול או דפרקסן. ההבדלים זה ביחס ההשפעה על הנוראדרנלין לעומת הסרוטונין וגם אם את צריכה תרופה שהיא יותר מעוררת או יותר מרגיעה. ישנן מס' מגבלות רפואיות שצריך לעקוב אחריהן כמו השפעה על פעילות הלב. בברכה

לריקי תודה לדור ואנימצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 09:24 | מאת: עוז

שלום ד"ר, לפני כ 7 שבועות העליתי מינון של ציפרלקס ל 20 מ"ג. המטפלת שלי המליצה להחליף ללוסטרל לאחר 4 שבועות אם לא ארגיש שיפור. החלטתי בהתייעצות עם המשפחה והפסיכולוג שעדיף להמתין עוד קצת ואולי לראות תוצאות חיוביות יותר. היום כאמור אחרי 7 שבועות יש שיפור אבל עדיין מידי פעם יש נפילות במצב רוח, חרדות. האם יש סיכוי שיהיה שיפור נוסף למרות שעברו 7 שבועות. מה דעתך על שינוי ללוסטרל 100 מ"ג והאם כאשר מחליפים עלולה להיות הרעה במצב? בתודה

14/05/2007 | 12:43 | מאת: עוז

המעבר ללוסטרל היה לפי המלצה של פסיכיאטר כמובן. אבל שכחתי אם עוברים לתרופה זו האם בבד אחת? 20 מ"ג ציפרלקס = 100 לוסטרל?

לעוז שישת השבועות הם סטטיסטיקה כאשר כמובן שישנם אנשים שמגיבים לאט יותר וישנם כאלו שמהר יותר. כך שאם התחלת להגיב לציפרלקס אולי כדאי לחכות עוד קצת? ההשפעה של הציפרלקס תלך ותתגבר בחודשיים הקרובים וההשפעה המלאה היא אחרי כשלושה חודשים. לכן אין כעת טעם להעריך את ההשפעה, מה שחשוב שהתרופה החלה להשפיע. כל טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 08:58 | מאת: שלי

ניסיתי המון תרופות נגד דכאון וחרדה, תופעות הלוואי הקשו עלי, במיוחד ההשמנה, חוסר העיניין במין, והתחושה כאילו אני במאניה דיפרסיה. רגע אחד שמחה ולאחריו-מזילה דמעות מתוך יאוש. כרגע אני לוקחת סימבלטה(60 מ"ג) וקלונקס. אני חסרת מוטיבציה וחלשה גופנית ונפשית. אני בת 55 ומרגישה כמו בת 100... רק בקבר אזכה לשלווה? אם היה לי אומץ הייתי שמה קץ לחיי. אבל יש לי משפחה שאיני יכולה לעולל להם זאת. חוץ מזה הבריאות הכללית שלי בשפל כולל כאבים ותחושה של שפעת תמידית. אני בטיפול ומקיימת בדיקות כלליות כל חצי שנה. אבל נראה לי שאין לרופאים זמן בשבילי. אינני יודעת מדוע אני כותבת לכם. אבל איני יודעת כבר למי לפנות!

13/05/2007 | 19:30 | מאת: תמימי

ניסית טיפולים משלימים? לפעמים דיקור עושה פלאים, לפעמים שיאצו, לפעמים מסאג'ים שווה לנסות, מה כבר יש לך להפסיד? תחזיקי מעמד תמי.

14/05/2007 | 01:29 | מאת: שלי

תמימי, ניסיתי הכל הכל הכל.... יש למישהו עיצה בשבילי???

14/05/2007 | 22:35 | מאת: מירי 2

הי שלי כמה זמן את נוטלת סימבאלטה? לפעמים לוקח זמן (יותר מחודשיים) עד שמתחילים להרגיש את ההשפעה המירבית של תרופה. לי לקח עם סימבאלטה 3 חודשים עד שחלפו כל התסמינים והתחלתי להרגיש טוב, למרות מחירים של תופעות לוואי. לגבי התחושה של חולשה וזיקנה- האם את מנסה לעשות פעילות גופנית כלשהי? את בטח יודעת שצעידה נמרצת הינה דבר מומלץ ביותר, ואני יכולה לומר על עצמי שכשאני מתמידה בהליכה יום יום לפחות 40 דקות או שעה, אני מרגישה פתאום חיות ועירנות רבה. אני צריכה לעיתים להילחם בעצמי ובעייפות שמשרה התרופה בכדי לצאת לטבע להליכה. התקחי עצה זאת ממני? היא תעזור לך. לגבי טיפול אלטרנטיבי בנוסף- אם משהו טוב לך, ואת יכולה להרשות לעצמך- הפכי אותו לדבר קבוע. שיאצו זה נפלא בעיני. האם במשך היום את מפנה זמן ליצירה, או לימוד כלשהו, או מפגש של עשיה חברתית? קחי חוג כלשהו, דבר שאת אוהבת. בהתחלה לכי גם בלי חשק, הלחמי בחוסר החשק הזה בנקיטת פעולה - קומי ועשי גם אם רע ומר! ותראי כיצד תחזרי הבייתה. צעד אחר צעד. בעקשנות. הרבה נמצא בידינו וברצון שלנו להרגיש מחוברים לחיים. אני מבינה את הרגשתך ושולחת לך חיבוק מחזק. מירי.

לשלי אכן ישנם "מקרים" שאינם מגיבים כל כך מהר לטיפול, במיוחד אם ישנה בעיה פסיכולוגית או משפחתית ברקע, במצבים אלו כדאי וחשוב להגיע לטיפול פסיכולוגי בנוסף לטיפול התרופתי. העייפות ותחושת השפעת עלולים להיות מהצימבלטה, אבל כדאי להגיע לחוות דעת נוספת שיתכן שתמצא מוצא ואת התרופה שתעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 06:19 | מאת: תמימי

אין דבר שלם יותר מלב שבור כך אומרים. כשהלב נשבר, זורח אור גדול שר אביתר בנאי. אז למה דליה רביקוביץ, שהביאה לנו כל כך הרבה אור היתה צריכה למות ערירית וגלמודה ספק התאבדה, ספק מתה משברון לב כשכולנו היינו צריכים לחבק אותה לערסל אותה, להודות לה על שירי העצב והגבורה שהנחילה לכולנו פרט לעצמה? למה כל הלבבות השבורים נשארים כל כך לבד בבדידותם עם הסודות השמורים בהם כגוויות עם האכזבות החוזרות ונשנות עם הציפייה, שהפעם זה יהיה אחרת וכל פעם, כמו גלי הים מתנפצים אל קירות המציאות המנוכרת, האטומה, המשתתקת תדיר מול סבל אנושי מול קריאה לעזרה מול שברון לבב? קשה כשסלעים נשברים קשה הרבה יותר כשאדם נשבר ומה שהכי קשה זו לא תחושת השיברון ברגע האמת אלא המוות שבא בעקבותיו כשאנשים חולפים על פני גווית האדם המפרפר ולא עוצרים להביאו לבית המרפא לא חשוב כמה הוא זועק שם, בכביש עד שנופח את רוחו ממש כמו בארצות הברית שם אדם יכול להשאר עם סכין נעוצה בליבו והאדם ממשיך בדרכו כדי שלא יבולע לו. סכינים בלב הם מדבקים, שיגעון גם בואו נתרחק מעלובי הנפש הללו פן תדבק בנו עליבותם. מה שהם לא יודעים, המתרחקים למינהם זה שבתוך הלב השבור יש כל כך הרבה אור שיכול לחלץ גם אותם מיסוריהם. שבוע טוב תמי.

תודה לך תמי, כרגיל משהו מרענן בתוך היובש של התרופות. הידש

13/05/2007 | 00:42 | מאת: גלי

13/05/2007 | 15:51 | מאת: דור

לא.

לגלי תופעות של OCD עלולות להופיע במספר אבחנות פסיכיאטריות כמו גם בהפרעות אכילה, במצב זה האבחנה היא של הפרעת האכילה ולא OCD. כל טוב דר' גיורא הידש

13/05/2007 | 00:04 | מאת: שולמית

ואם לא מדובר בעל ואישה אם גם במצב כזה יש מצב שפחדיו וחרדיו של אדם מסוים יעבור לבן אחר שמצוי איתטה בקשר בקרוב.גם את התשובה הנ"ל ניתן לפרסם בפורם הזה. תודה מראש ואשמח חמענה מהיר ככל האפשר.

לשולמית לא הבנתי את השאלה, האם היא קשורה לשאלה ששאלת בפורום לפני כמה ימים? כל טוב דר' גיורא הידש

12/05/2007 | 20:32 | מאת: יעקב

שלום רב ד"ר הידש אני מנסה לאחרונה להיגמל מקלונקס לאחר שימוש של כמה שנים, כאשר זה מכבר שמתי לב שהוא גורם לי לתחושות אי שקט במוח כשמתקרב זמן נטילת הכדור. הפסקתי בהדרגה, ואני כשבוע וחצי ללא קלונקס. הגמילה מאוד קשה, פיזית ונפשית. רציתי לשאול אם ניתן להיעזר בזמן הגמילה בתרופה אחרת ממשפחת הבנזודיאזפינים, או שלענין זה הם אחד וזה נחשב כשבירת הגמילה. אמנם רשמו לי אוטרקס שזה ממשפחה אחרת והבנתי שאינו ממכר, אבל הוא לא ממש מיקל עלי. בתודה יעקב

12/05/2007 | 21:32 | מאת: לוקה בOCD וTS שעושה עבודת מחקר

טוב שאתה נגמל! מדובר בכדור ממכר! בהצלחה!

13/05/2007 | 00:43 | מאת: דור

יעקב שלום, לא רשמת איזה מינון של קלונקס לקחת ומה הסיבה שהחלטת להיגמל ממנו? אם מאד קשה לך ניתן לקחת אסיוול 2 מ"ג ליום לשבועיים ואח"כ 1 מ"ג ליום לשבועיים נוספים. זה יפחית את הסבל שלך באופן מיידי לחודש הקרוב. שים לב שגם האסיוול ממכר. אפשרות אחרת, לקחת טרזודיל 50 מ"ג או ג'ילקס 25 מ"ג שהם נוגדי דיכאון עם השפעה מאד מרגיעה ואינם ממכרים ולכן ניתן לקחת אותם גם באופן קבוע וממושך, בד"כ בערב לפני השינה. אוטרקס היא תרופה אנטי-היסטמנית מהדור הישן. מומחים להתמכרויות טוענים שיש התרגלות והתמכרות גם לאנטי-היסטמנים מסוג זה, למרות שפסיכיאטרים לא מכירים נושא זה ולעיתים ממליצים על פנרגן או אוטרקס שהם כאמור גם ממכרים. בברכה, דור.

ליעקב תודה למשיבים, מבחינתך אין הבדל אם לוקחים בנזודיאזפין אחר, כמובן שעדיף הוואליום שמשך פעולתו ארוך. בכל אופן איני רואה בעיה ב"שבירת הגמילה" אפשר להגמל לאט כי אין לך מה למהר. אם תיטול פעם או פעמיים בשבוע קלונקס או וואליום אז אין מדובר על התמכרות. ואחר כך עם הזמן תוכל להפסיק לגמרי ללא קושי כל טוב דר' גיורא הידש

12/05/2007 | 20:19 | מאת: יעלי

בחודשים האחרונים יש לי מידי פעם התקפים מפחידים, שלרוב קורים אחרי שתיית קפה או הליכה ממושכת ומהירה. זה נראה כמו התקף פאניקה, אבל זה לא, כי אני לא סובלת מחרדות או מבעיות פסיכולוגיות ובכל זאת, התופעות הן גם -הדגש- התנהגותיות : -סדגש- עצבנות, חוסר סבלנות, בעיות בקואורדינציה ובלבול ויש תופעות -הדגש- פיזיולוגיות -סדגש- כרעד קל בידיים, הרגשה של חולשה ברגליים, אבל ההליכה היא קופצנית ומעט מרחפת, יש לי דופק מואץ והעסק נרגע כשאני אוכלת ובד"כ אוכלת המון עד שההתקף נרגע. רופאת המשפחה אמרה לי שזה נראה לה כמו נפילת סוכר, אבל כשמדדתי סוכר ב"התקף" כזה, שעתיים לאחר שתיית קפה, הסוכר היה תקין - 78. אני מיואשת. ברור לי שיש קשר כלשהו לסוכר, כי זה גם קרה לי פעם לאחר אכילת סוכריה (גם שעתיים אחרי) ומצד שני, אין לי סוכרת ואני מרגישה שאין לי שליטה על התופעות האלה, למרות שלמדתי שהן לא מסוכנות ושאכילה פותרת את הבעיה. מה זה כן יכול להיות?

12/05/2007 | 20:50 | מאת: גלית

הי! בתקופה של התקפי החרדות הקשים שלי לא יכולתי לשתות קפה חם כי זה היה עושה לי בדיוק מה שתארת. ועד שהתחלתי טיפול הייתי שותה רק קפה קר עם קרח. הגעתי למצב שהייתי מפחדת לשתות את הקפה החם כי ידעתי מה מחכה לי אחרי. תבדקי את הבעיה לעומק כי זה לא רק הקפה. בהצלחה.

13/05/2007 | 01:02 | מאת: דור

השאלה אם הרופאה ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות כדי לשלול בעיה גופנית. זה יכול להיות חרדה ואז הטיפול הוא אנטי-חרדתי. פני לפסיכיאטר לבדיקה.

13/05/2007 | 11:19 | מאת: כלנית

יעלי, הקפאין כשלעצמו יכול להאלות דופק,להגביר חרדה במידה וסובלים ממנה ולגרום לחוסר סבלנות ועצבנות. לדעתי מומלץ לך להמנע. תרגישי טוב.

ליעלי תודה למשיבים ואכן השאלה החשובה ביותר היא מה האבחנה, אבחנה נפשית נעשית אחרי ששוללים בעיה גופנית, לכן חשוב לבדוק את כל ההבטים הגופניים ורק אחר כך לחשוב על מצב של פאניקה שעלול להיות גם ללא חרדות בין ההתקפים. כל טוב דר' גיורא הידש

12/05/2007 | 13:02 | מאת: רונאל111

היי.. יש לי שאלה\בעיה שאני מקווה שמישהו יוכל לענות לי עליה: אני בחור בן 27,שהיה בקשר עם בחורה בת 22-אהבה ענקית... במשך כל השנתיים היא היתה עם ספקות לגביי ולא היתה בטוחה אם זה הדבר האמיתי(אני הראשון בחייה),במשך שנתיים איומות אלו כל הזמן נדחיתי הלוך ושוב על ידה ונפרדנו שוב ושוב למרות שכל הזמן היא לא הפסיקה לאהוב אותי ואני אותה בעוצמה. בכל פעם שזה קרה נקרעתי,והלב התנפץ לרסיסים קטנים ולמעשה אני מסתובב עם סלע ענקי ששוקל כמה טונות בתוך החזה ואני לא מפסיק לחשוב עליה ולהסתובב עם "המחשבות הטוחנות " האלו פשוט כל הזמן,כל רגע,כל שניה עד שהיום אני מרגיש מותש נפשית... לפני שבועיים סיפרה לי שיש לה מישהו וזה לגמרי ריסק אותי והחלטתי שאני לא יכול יותר עם הכאב הזה והמחשבות הכפייתיות האלו בראש ופניתי לרופאת המשפחה שנתנה לי רסיטל...כמו כן אני בטיפול פסיכולוגי מזה שנה...(שפרט לכמה תובנות שהגעתי אליהן בזכותו,אני לא מרגיש שזה עוזר לי יותר מידיי)... שאלתי היא האם הכדורים הללו יקלו על הכאב העצום שאני כבר לא יכול להכילו והאם אני אצליח סוף סוף לקבל קצת שקט ומנוח מהמחשבות האלו לגביה ? אני כבר לא יודע מה לעשות....

13/05/2007 | 00:54 | מאת: דור

שלום רב אתה חייב למצוא לך אהבה חדשה, בת זוג חדשה. מדוע אתה משקיע כ"כ הרבה זמן ואנרגיה על משהו אבוד? לא חבל? הכדור שרופא משפחה נתן לך יכול לעזור. צריך לקחת אותו כל יום במשך 4 שבועות לפחות בשביל לדעת אם הוא עוזר. עדיין- אתה צריך לשנות את ההתנהגות שלך לכיוון יותר מציאותי. אולי טיפול פסיכולוגי בגישה התנהגותית יתאים יותר מהטיפול הדינמי שאתה מקבל כיום. בברכה

לרונאל הטיפול העיקרי הוא הטיפול הפסיכולוגי וזה מה שחשוב. לעתים אדם מבקש הקלה מהכאב גם אם אין פתרון שורש לבעיותו (הטיפול הפסיכולוגי הוא טיפול השורש), כאן אולי הרסיטל עשויה לעזור, אבל תצטרך לנסות ולראות אם הרסיטל יעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

12/05/2007 | 12:33 | מאת: לוקה בOCD וTS שעושה עבודת מחקר

שלום, אני גיא, אני לוקה בOCD וTS ואני עושה עבודת מחקר בביולוגיה על השפעת האהבה על המצב הנפשי וההתנהגות של האדם. ידוע לי כי ישנו קשר ישיר בין התאהבות לבין עלייה ברמת הטסרנסמיטר - דופמין וירידה ברמת הטרנסימטר - סרוטונין. כמו כן, ידוע לי (מנסיוני עם ההפרעות שלי) כי עלייה ברמת המוליך העצבי - דופמין יכולה לגרום לטיקים. אני מניח שכן, להתרגשות יתר או סכריזופרניה. אין לי שמץ של מושג על כמות העודף המתאים בדופמין הדרוש לבעיות אלו והאם התאהבות מספיקה לשם כך. כמו כן, אשמח לדעת על עוד תופעות שעלולות לקרות בשל ההתאהבות. כמו כן, הסיפור דומה בירידה ברמת הסרוטונין. הדבר יגרום לטורדנות כפייתית ולבעיות חרדה, אך האם התאהבות מספיקה לשם כך? האם יש רמה מסויימת בעודף או בחסרון שצריך להגיע אליה בשביל שתתרחש תופעה כלשהי, או שפשוט על כל עליה או ירידה (אפילו קטנה) התופעות מתחזקות? האם ישנן עוד השלכות שעלולות לקרות עם ירידה ברמת הסרוטונין? אשמח בנוסף לתשובות, לקבל מקורות\מאמרים חינמיים באינטרנט בנושא בהם אוכל להיעזר. העבודה צריכה להיות מוגשת ביום (הארבעה עשר במאי) ולכן אצטרך לקבל תגובה בקרוב. סליחה על הדרישות הגבוהות, זה מאוד חשוב לי. תודה רבה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
12/05/2007 | 12:53 | מאת: לוקה בOCD וTS שעושה עבודת מחקר

נירוטרנסמיטטר*.

שלום, איני מכיר את התחום המאוד ספציפי ששאלת עליו אבל אוסיף שתי הערות. אף אחד לא מדד את המידה של עליה/ירידה בסרוטונין או דופמין במוח האנושי, כאשר מדברים על ניסיונות מדעיים אז מדברים בדרך כלל על חיות או תרביות רקמה. הערה שניה היא המיקום במוח. הנוירוטרנסמיטורים הללו עובדים במספרמקומות במוח אבל כנראה שהקשר להפרעות נפשיות או התאהבות קשור למיקומים ספציפיים. המיקומים עדיין לא מזוהים בוודאות אבל בעתיד יחפשו תרופות שיפעלו לא על כל המוח אלא על מיקום מסויים וכך יהיו פחות תופעות לוואי. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום גיא... קודם כל מתחילים בויקפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%9F http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F אחרי זה עוברים לגוגל: http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94%2B%D7%93%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%9F&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&meta= בתוך גוגל צריך לנסות למצוא לינקים למאמרים שנכתבו על ידי אנשי מקצוע, ולא על ידי אנשים לא מוסמכים. אם אתה יודע מספיק אנגלית, הכי טוב זה לבדוק גם שם, או אפילו בעיקר שם. אגב, הידע שלך כבר עכשיו נשמע די יוצא דופן לגילך, כך שנראה לי שתקבל ציון גבוה בלאו הכי, אני לא נורא אופתע אם המורה שלך ילך לויקפדיה כדי לבדוק מה זה בדיוק דופמין... בברכה מיכאל

12/05/2007 | 12:05 | מאת: גלית

שלום ביתי בת 11 מטופלת ע"י פסיכיאטר ילדים עקב חשיבה אנורקסית, דימוי גוף לקוי, מצב רוח ירוד באופן תמידי. הרופאה נתנה לה רסיטל. בשבוע הראשון רבע כדור לאחר מכן חצי כדור. הרופאה אמרה שצריך בהדרגה להגיע לכדור שלם. בגדול אני רוצה לציין שיש שיפור במצבה של הילדהץ היום קניתי כדורים בבית מרקחת בפעם השניה והרוקחת אמרה לי שבדרך כלל לא נותנים רסיטל לפני גיל 18. האם זה נכון? האם הטיפול התיארתי לך נשמע הגיוני? תודה

12/05/2007 | 12:25 | מאת: דור

שלום רב הרוקחת צודקת שרסיטל לא אושרה לטיפול בילדים. עפ"י ה-FDA התרופה היחידה שניתן לתת לילדים בגילה היא פרוזק=פריזמה=פלוטין. כל שאר התרופות מסוג SSRI מיועדות רק למבוגרים. אבל ייתכן שהפסיכיאטר שלכם חושב אחרת ולכן צריך לשאול אותו מה היו השיקולים שלו. בברכה

12/05/2007 | 12:56 | מאת: לוקה בOCD וTS שעושה עבודת מחקר

אני נער בן 14 וחצי (פחות או יותר) וניסיתי כבר: פריזמה, פלוטין ופבוקסיל. זה אשר פסק לקחת תרופה זו, הוא פרופסור מבין בתחום ולכן אני מניח שבמקרים מסויימים ניתן לקחת מינים שונים של SSRI. אך זו הנחה בלבד והתייעצות עם פסיכיאטר, היא רצויה מאוד.

12/05/2007 | 17:49 | מאת: ירון

ראשית, פרוזק אינה התרופה היחידה שאושרה לטיפול בילדים. לוסטראל וגם פבוקסיל אושרו לטיפול בילדים (פבוקסיל רק לOCD). הפסיכיאטרית עשתה נכון שרשמה רסיטל- זוהי תרופה עדינה עם מעט תופעות לוואי והכי ספציפית מכל משפחת הSSRI.

תוכל לקרוא על כך במאמר המקיף של פרופ` בן עמי סלע: http://www.tevalife.co.il/article.asp?id=2815 בארה"ב רסיטל=ציטלופרם נאסר לשימוש לילדים ונוער מתחת לגיל 18.

12/05/2007 | 12:03 | מאת: מ.

מה הסיבה/סיבות שרמרון עשויה לגרום לעלייה במישקל? האם הסביה היא רק עלייה בתיאבון? בדף המידע רשום שהתרופה עשויה לגרום לעלייה בתיאבון, לעלייה במישקל... מכאן הסקתי (מסקנה פרגמטית) שהעלייה במישקל לא נובעת אך ורק מעלייה בתיאבון כי אחרת לא היו כותבים את שני הדברים- האם אני סתם מתפלפלת בכתוב? בכל מיקרה אני ממש חרדה מעניין העלייה במישקל העשוייה לקרות תודה

לקריאה נוספת והעמקה

למ. כן, העליה במשקל היא תוצאה של עליה בתיאבון. כך שבכל מקרה צריך לשמור על דיאטה וגם על פעילות גופנית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2007 | 22:10 | מאת: קטי

כל כמה זמן צריך לעשות בדיקות כלליות לאדם הנוטל את התרופה במינון של 2 מ"ג ליום. אני יודעת כי התפקודי כבד מאוד חשובים.

12/05/2007 | 11:56 | מאת: דור

פעם בחצי שנה. מלבד תפקודי כבד וכליות גם בדיקת שומנים, כולסטרול וסוכר.

לקטי אפשר לבצע בידקות למרות שאין הוראה של משרד הבריאות לבצע בדיקות באופן שוטף וקבוע. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2007 | 21:58 | מאת: קטי

האם את התרופה הנ"ל אפשר לקחת לא על בסיס יומ יומי רק לפי הצורך?

12/05/2007 | 11:52 | מאת: דור

לא.

לקטי רק באופן קבוע אין טעם ליטול את הפבוקסיל באופן מזדמן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2007 | 19:18 | מאת: יונית

לדר' היקר לפני שמונה חודשים בעלי הודה שניהל קשר עם חורה צעירה ממקום עבודתו. זאת לאחר שהיו סימנים שסירבתי לראות והתברר לי שזה נמשך ארבע שנים . יש לנו שלוש בנות והסכמתי לקבלו חזרה אבל החיים בבית אינם כפי שהיו. אני מטופלת מאז בסיפרלקס בגלל דיכאון בקושי עובדת ולא מתגברת על הדבר הזה. אני דואגת לבנות שרואות אותי במצב הזה. אני בת 32 וחבל לי על החיים שלי. עשיתי החלטה נכונה? יונית

12/05/2007 | 12:06 | מאת: דור

שלום רב בגידה רומנטית של אחד מבני הזוג בד"כ מצביעה על בעיה בזוגיות שהיתה עוד לפני כן. מעשה הבגידה הוא למעשה סימפטום לבעיה יותר עמוקה (שהיתה לפני כן) ושיש לטפל בה, במידה והוחלט על המשך הנישואין. הטיפול הוא אצל פסיכולוג מומחה לנושא, או עוסי"ת שעוסקת בטיפול זוגי ומשפחתי. הדיכאון שיש לך הוא בעיה נפרדת ואת כבר מקבלת טיפול פסיכיאטרי. בברכה

ליונית בודאי שרק את תוכלי לדעת אם קיבלת את ההחלטה הנכונה. איני חושב שהילדים הם השיקול היחיד שצריך לקחת בחשבון בהחלטה כזו אבל בודאי שהם חשובים. קשה מאוד להתגבר על הבגידה וזה תהליך ארוך, כדאי להגיע לטיפול פסיכולוגי, אישי או זוגי. הדבר החשוב ביותר הוא למנוע השנות של אירוע כזה פעם נוספת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2007 | 19:16 | מאת: מטופלת

שלום, אני מטופלת בציפרלקס 10 מ"ג כבר כמה חודשים. לאחורנה הרגשתי שאני רוצה לנסות להוריד את המינון היומי לחצי כדור ולאחר התייעצות עם הפסיכולוגית שלי החלטתי לתת לזה צ'אנס. רציתי לדעת האם זה בסדר להמשיך לקחת חצי כדור ובמידה ואני מרגישה בימים מסויימים דכאון חזק, ושחצי כדור לא מספיק לי, לקחת כדור שלם? תודה ושבוע טוב.

12/05/2007 | 11:59 | מאת: דור

ראשית, לא לשנות מינון בלי אישור של פסיכיאטר (מה פתאום פסיכולוגית?) שנית, חצי כדור איננו מינון מספיק ואין בו תועלת ברוב המקרים.

שלום, הטיפול בציפרלקס צריך להיות קבוע עם מינון של כדור אחד ואין טעם ליטול את התרופה לא באופן קבוע. אחרי כשנה של טיפול אפשר לשקול יחד עם הרופא את סיום הטיפול. סיום מוקדם מדי עלול לגרום לחזרה של החרדות והדיכאון שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2007 | 16:36 | מאת: גליה

דר שלום בשנה האחרונה לוקחת את הציפרלקס כדור ליום נגד הפרעות חרדה ודיכאון אמנם העלים הרבה מהתקפי החרדה אך מצד שני נעשיתי אגרסיבית ועצבנית יותר גם העלת י במשקל בלי לאכול יותר האם כדאי להחליף ללוסטרל? האם שונה? לפנח כן הייתי על ציפרמיל שלא ממש עזר לי אשמח לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה

לגליה אחרי שנה של טיפול בהחלט יש מקום להערכת מצב והערכה של יעילות הטיפול. מה ההשפעה החיובית ועד כמה התרופה שיפרה את מצבך, וגם על תופעות הלוואי כמו עליה במשקל וה"עצבנות". אחרי שנה אפשר כבר לשקול את סיום הטיפול, או להחליף לתרופה שמתאימה לך יותר. לכל התרופות מהקבוצה של הציפרלקס עלולות להיות אותן תופעות הלוואי למרות שהתגובה האישית שלך, עשויה להיות שונה לתרופה מסויימת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2007 | 16:05 | מאת: ראי

האם יכול להיות שאדם מסוים יעביר את הפחדים וחרדות שלו לאדם אחר אשר הוא בקשר קרוב איתו? ישמח למענה מהירור.תותה מראש ראי

לראי כאשר ישנם שני אנשים קרובים (כמו בעל ואישה המאוהבים) אז בהחלט ישנה השפעה הדדית ופחדים וגם הרגשה טובה יכולים לעבור מאחד לשני. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 23:39 | מאת: א.

150 אפקסור שווה ערך לאיזה מינון של פריזמה (מבחינת ההשפעה על סרטונין כמובן)? האם הכדור עשוי לגרום לתופעות הורמונליות- אקנה, שיעור יתר, צבירת נוזלים, השמנה? האם היא גורמת לנימנום/הרדמות או דווקא להפך? תודה למשיבים

לקריאה נוספת והעמקה

לא. האפקסור באופן כללי מעוררת אבל לא אצל כולם, אינה גורמת לאקנה או צבירת נוזלים אבל עלולה לגרום לעליה במשקל. כפי שכתבת 150 מג' שקולים בערך ל 20 מג' פריזמה. מ 150 מג' מתחילה ההשפעה על הנוראדרנלין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני בן 35, סובל מהתקפי חרדה ואגרופוביה מזה 12 שנים. בשנה האחרונה נטלתי רסיטל במינון של כדור אחד ליום.באופן כללי ההרגשה די טובה. מידי פעם אני נזקק לקלונקס במיוחד כאשר אני נקלע למצבי לחץ וחרדה כמו בחינות באוניברסיטה, נסיעה בתחבורה ציבורית, כניסה לקניונים גדולים וכדומה. כמו כן יש לי כאבים תכופים בחזה, בגרון וכאבי ראש (במיוחד לאחר אכילה). אני כמעט ולא יכול לתפקד לאחר אכילה ומעדיף לעיתים שלא לאכול בכלל! בעבר הרחוק השתמשתי בפרוזאק ולא זכורות לי תופעות דומות לאלו שציינתי. הרופא שלי טוען שהפרוזאק (פלוטין) הוא די ישן ולא מומלץ לחזור אליו. שאלתי היא איזה כדור נחשב כיום ליעיל ביותר נגד התקפי חרדה ואגרופוביה. בתודה מראש.

אם היה לך טוב עם הפרוזק ניתן לחזור אליו או לנסות אפקסור XR.

12/05/2007 | 17:52 | מאת: ירון

לעידן שלום רב, לפני שאתה מחליף את רסיטל (תרופה מצויינת) כדאי לנסות לעלות למינון של שלושה כדורים ביום, בייחוד לאור העובדה שכדור אחד הביא לשיפור מסויים.

לעידן כמובן שאם ישנן תופעות לוואי או שההשפעה של התרופה היא חלקית צריך לחשוב על שינוי בטיפול, או לעלות במינוון או להחליף תרופה. הפרוזק עדיין תרופה מצויינת והאפקסור XR יעילה כנגד חרדות כפי שדור כתב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 20:52 | מאת: ויוי

אני מטופלת בכדורים עקב דיכאון חרדתי ועלייה כפייתית במשקל. אני מאושרת וטוב לי אבל הפסיכאטר ורופא המשפחה רוצים להוריד לי כדור אחד ואני לא רוצה לצאת מהאיזון הטוב שיש לי . מה דעת הרופאים כאן בבוקר אני נוטלת שני פרוזאק כלומר 40 מג" בערב אני נוטלת 75 מג טופמקס וירדתי במשקל כדי לישון טוב אני נוטלת לוריוון אחד ונוקטורנו אחד ואני ישנה מצויין כבר חצי שנה ולא מרגישה שום רצון לשנות את המינון ומאוד טוב לי. הפסיכאטר רוצה שאוריד את הנוקטורנו ורופא המשפחה רוצה שאוריד את הלוריוון ואני לא רוצה להוריד כלום כי כבר מזמן לא הרגשתי כל כך טוב עם עצמי. אני מאוזנת נפלא ישנה טוב מאוד ומתמודדת עם החיים מצויין . לפני שלקחתי פרוזאק לקחתי רסיטל הייתה לי תאווה לאוכל והפחדים והחרדות שלטו בי ולא ישנתי טוב בלילה אז למה לעשות לעצמי רע? מה אתם אומרים? גם לפציינט יש מה להגיד לא? תודה מראש על התשובות. ויוי.

12/05/2007 | 12:13 | מאת: דור

שלום רב לצורך גמילה יש צורך שגם את תרצי ולא רק "הרופא רוצה". הרופא רשאי להפסיק לך את המרשמים לתכשירים שציינת ולכן אם זאת המלצתו אז כדאי לפעול בנושא ולהיגמל מתרופות לשינה ולהרגעה שציינת. מדובר בתרופות ממכרות שההשפעה שלהן נחלשת עם הזמן והחולה נהנה לקחת אותן בלי קשר לבעיה הבסיסית שלו. בברכה

לויוי כמובן שבנוסף להשפעתם הטובה של התרופות יש להן גם תופעות לוואי, אבל לא חייבות להיות להן תופעות לוואי אצלך. אפשר לחשוב על סיום טיפול לפחות כשנה אחרי ההתחלה, מדובר כאן על נוגדי דיכאון ולא על תרופות לשינה או הרגעה. כמובן שיתכן שגם ללא תרופות השינה וההרגעה תשני טוב. אבל בסופו של דבר לדעתי החלטה היא שלך. כאשר את מודעת לכל הסיכונים וליתרונות של הטיפול את יכולה להיות שותפה להחלטה וגם להחליט לגבי עצמך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 20:34 | מאת: קארן

חברי החדש בן 62, מתפאר שהיו לו 700 נשים. ולמרות שאנחנו מנסים לבנות קשר רציני (כבר חודש) הוא ממשיך לגלוש באתרי היכרויות ואתרי פורנו, ומרבה להסתכל על נשים אחרות ואינני בטוחה שאיננו שוכב עם נשים אחרות, בגלל הלהיטות הרבה שלו לסקס והיעלמותו מהבית בימים שאיננו נפגשים, ופגישותיו עם חברותיו הקודמות. שאלתי היא: איזה מן גבר הוא? האם כדאי להמשיך איתו? תודה. קארן

11/05/2007 | 13:10 | מאת: מיכאל

הי קארן איזה מן גבר הוא? נו, כבר ענית לבד- הוא רודף נשים. אילו הוא היה אשה, אז היו מצמידים לו כינויי גנאי מעליבים, שהוא נימפומנית או אפילו יותר גרוע, אבל מכיוון שהוא גבר אז הוא דון ז'ואן, רודף נשים וכו. הבעיה כאן איננה מי הוא, אלא מי את. הרי די ברור שהוא לא נאמן לך ולא הולך להיות נאמן לך. השאלה היא עד כמה זה מפריע לך? ציינת שהוא בן 60, ואני מניח שגם את לא בת עשרים, ואם את ממש נהנית איתו- אז מה איכפת לך? אבל זו כמובן הגישה שלי, אם זה ממש איכפת לך, אז תעזבי אותו ותמצאי גבר שיהיה נאמן לך.. בברכה מיכאל

לקארן כנראה שמדובר במשהו אישיותי, איני חושב שישנה כאן בעיה נפשית. כך שאת תצטרכי להחליט מה מתאים לך בקשר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 17:39 | מאת: רני

שלום רב, אני סובל כבר 6 שנים מנוירוזה חריפה: היפוכונדריה ואובססיביות. לאחרונה התחלתי להפחית לגמרי את התרופות בשל חשש לפגיעה באישיות ובקסם האישי שלי. שמתי לב (לא יודע אם קשור כי גם ככה התרופות כבר לא ממש השפיעו עלי) שבאות לי הזיות קשות ומוזרות: למשל: נכנסתי לאוטו בחזרה מהעבודה מרחובות לרמת גן, כל בחורה ואני חוזר כל בחורה שנראתה ברכבים הנוסעים בכביש נראתה לי מושכת או יפה. הדבר גרם לי לחרדה עזה עוד יותר, כי לא ייתכן הדבר, בחיים לא חזיתי בכזה מצב. גמומתוח ומפורק, מה ה?????????????? תודה, רני

לקריאה נוספת והעמקה

לרני לא ברור אלו תרופות אתה מפסיק ומה האבחנה הראשית. בכל אופן אם התופעה שאתה מתאר נמשכת אז חשוב להגיע לרופא פסיכיאטר המכיר אותך לאבחון ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 16:54 | מאת: נועה

שלום, שמי נועה ואני היפוכונדרית. סובלת מחרדות כבר כ 4 שנים, מפחדת מהתקפי לב, מסרטן, מגידול בראש וכל דבר אחר בעצם. במהלך השנים האחרונות הייתי בטוחה שיש לי עשרות מחלות סופניות: סרטן, התקף לב, ארוע מוחי , מחלת ניוון שרירים ועוד... עשיתי עשרות בדיקות, שיצאו תודה לאל, תמיד תקינות, אפילו הגעתי למיון מספר פעמים, היסטרית שאני עומדת למות... אני רק בת 26 וכל זה התחיל מגיל 22, לאחר שאבי נפטר פתאומית מארוע לב. לא משנה כמה בדיקות אני עושה, אני תמיד מגלה שיש עוד בדיקות שאפשר לעשות. לא משנה כמה סימפטומים אני חווה, אני תמיד מגלה שיש עוד סימפטומים... זה מעין מעגל כזה, נוראי. רציתי לדעת אם מה שאני מתארת מתאים אכן לחרדה והיפוכונדריה? האם סימפטומים מתחלפים זה סימן שמתאים לכך? האם הצורך העז לערוך מיליוני בדיקות בכדי ל"התמודד" כביכול עם החרדה מתאים לכך? איך מתמודדים עם זה ללא כדורים?? ואם לדעתך אי אפשר, אז איזה כדורים כדאי? כי השתמשמתי ב" ויפאקס" לפני כשנה והם עזרו לי מאוד, אבל גרמו לי להשמנה נוראית...אני צעירה וממש מרחמת על עצמי כי אני מרגישה שהשנים הכי יפות של חיי מתבזבזות לי על החרדות האלה....זה סבל נוראי.... הפחד הוא אויב גרוע..... אשמח לעיצה ולתשובות לשאלותיי. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

לנועה לא אבצע אבחון לפי מכתב קצר באינטרנט אבל ברור שיש כאן מרכיב של חרדה ואת קושרת אותו למותו הפתאומי של אביך. אולי עדיף להתחיל באבחון וטיפול פסיכולוגיים- פסיכותרפיה? שבת שלום דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 15:10 | מאת: מיכל

שלום! האם ידוע על טיפול יעיל של סימבלטה בתסמונת המעי הרגיז? תודה רבה.

10/05/2007 | 23:50 | מאת: מירי 2

שלום לך, סימבאלטה על פי מחקרים עוזרת בבעיית מעי רגיז. אני לוקחת את התרופה והיא ממש עוזרת לעניין. כל טוב מירי

למיכל תודה למירי, אני אישית איני מכיר מחקרים כאלו למרות שהגיוני שהצימבלטה תעזור. למרכיב הנפשי בתסמונת המעי הרגיז יש חשיבות רבה מאוד. שבת שלום דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 12:10 | מאת: לאה

יש אנשים שהם ברמסיה הרבה זמן. אומרים להם: "אתם במצב טוב כי אתם לוקחים כדורים. אם לא הייתם לוקחים כדורים הייתם מרגישים את המחלה". בכל זאת חלק מאותם אנשים ניסו להפסיק לקחת כדורים ורק אחרי כמה חודשים התחילו להרגיש לא טוב. נשאלת השאלה, אם אדם באמת זקוק לכדורים למה לא רואים את ההבדל החל מהיום הראשון ורק אחרי כמה חודשים?

11/05/2007 | 13:48 | מאת: תמימי

לאה יקרה אומרים שהכדורים משפיעים כמניעה על חזרת סימפטומים כמו פסיכוזה מאניה או דיכאון. הפסקת התרופות אינה כרוכה תמיד בחזרה מיידית של הסיפמטומים, כי חזרת הסימפטומים תלוייה בגורמים נוספים המאזנים או פוגעים בבריאותו הנפשית של המשתמש. ניתן להיות ברמיסיה גם ללא כדורים, אם מוצאים דרכים אלטרנטיביות לאיזון ולמניעה. אני אישית יכולה להמליץ בחום על טיפולים משלימים של שיאצו, רפלקסולוגיה, יוגה, מסאג'ים, תזונה נכונה ופעילות גופנית. אלה פועלים בצורה טובה כמונעי משברים נפשיים ופיזיים, ולכן לא פחות יעילים בעיני מטיפול תרופתי. הממסד הפסיכיאטרי עדיין לא נחשף לתועלת המרובה שבטיפולים האלטרנטיביים, למרות שיותר ויותר מחקרים מוכיחים את יעילותם. בנוסף, המטפלים האלטרנטיביים הרבה פעמים פוחדים לקחת אחריות על טיפול באנשים שמפסיקים תרופות. לכן ניתן לטפל בתחילה במקביל, גם בתרופות וגם בצורה אלטרנטיבית, ובאופן הדרגתי להפסיק את התרופות. שבת שלום תמי.

ללאה תודה לתמי, בנוסף זו אחת החידות הגדולות שכעת חוקרים אותה, השאלה המקבילה היא מדוע לוקח לתרופות שלושה שבועות להתחיל להשפיע? שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 20:00 | מאת: אריאל

שלום אני מתכנן בעצת הרופא המטפל שלי לעבור מסרוקסט לאפקסור XR לאחר כמה שנות סרוקסט לאחר השפעה לא מספיקה של הסרוקסט האם יהיו לי תופעות לוואי כמו בהתחלת טיפול או שהמעבר יכול להיות חלק? אם התרופה לא תשפיע לאחר שישה שבועות מה לעשות אז? תודה רבה

09/05/2007 | 21:19 | מאת: דור

1. ניתן לעבור בבת אחת מסרוקסט לאפקסור XR. 2. התרופה משפיעה אחרי שבועיים במינון טיפולי (150 מ"ג ליום).

לאריאל תודה לדור ונקווה שהאפקסור יועיל לך יותר ויפתור את כל הבעיה. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 19:57 | מאת: שיראל

שלום רציתי לשאול האם כל מקרה של חרדה ודיכאון אפילו העמידים ביותר והקשים ביותר ויש להם פיתרון ואפשר לגרום להם לחלוף? ועוד שאלה מי שלוקח תרופות שמשמפיעות עליו חלקית האם גם לו יש פיתרון מוחלט או שזה קשה בגלל שזה רק חלקי? מה שאני באה לשאול האם לכל מקרה של חרדה ודיכאון קשה עם או בלי השפעה חלקית יש פיתרון?

09/05/2007 | 21:32 | מאת: דור

שלום רב תרופות נגד דיכאון וחרדה עוזרות ל-70% מהאנשים שנוטלים אותן כבר בניסיון הראשון. 30% הנותרים יצטרכו לנסות מס' תרופות, או שילובים של תרופות מקבוצות שונות, או להסתפק בהשפעה חלקית, או לקחת מינונים גבוהים. מקרים קשים במיוחד ורק בדיכאון (לא חרדה) יגיעו לנזעי חשמל או גירוי מגנטי. בברכה

לשיראל תודה לדור ונכון שאין 100% ברפואה אבל דיכאון וחרדה הן הפרעות שגם מטבען הן חולפות. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 19:51 | מאת: אלי

מה עושים כשהולכים לעבודה ורואים את כולם צוחקים ואתה עצוב. מה עושים שבאים הביתה ומשתגעים משעמום. מה עושים כשכל ערב בא למות והדבר היחיד שמקל קצת הוא כדור. מה עושים מישהוא יכול להגיד לי?

.

10/05/2007 | 13:13 | מאת: אריאל

הי אלי אתה כנראה בדיכאון והבשורה הטובה היא שהיום יש טיפול טוב לכך. אין סיבה שתשאר בתחושות הקשות שלך יש לכך טיפול. אנא גש בהקדם לפסיכאטר שיתן לך טיפול תואם. בהצלחה ןתרגיש טוב אריאל

לאלי תודה למשיבים ואכן הדבר החשוב ביותר הוא להתקדם כי ישנם פתרונות שיחזירו לך את שמחת החיים. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 19:45 | מאת: אלי

דור אולי יש לי אופי של נרקומן אבל אני לא נרקומן מעולם לא לקחתי סמים. רק תרופות פסיכיאטריות במרשם. אני מתפקד יש לי עבודה ואני קם כל בוקר לעבוד חוץ מזה אני קורא הרבה ועוסק בספורט הייתי רוצה את דעתך איך השימוש שלי בתרופות מזיק לאיכות חיי.

10/05/2007 | 21:45 | מאת: דור

שלום רב שימוש בבונדורמין באמצע היום גורם לטישטוש, עירפול, ירידה בריכוז ודיכאון. ייתכן שאתה סובל מדיכאון אך השימוש בבונדורמין מחמיר את הדיכאון שלך, למרות שהכדור גורם לך הנאה מעצם השפעתו המרגיעה והמרדימה. מותר לקחת תרופה זאת רק אם יש קושי להרדם ולישון בלילה ולא באמצע היום. בברכה

09/05/2007 | 18:18 | מאת: אבירן

שלום לך דוקטור אבקש עצה ממך אני בן אדם רגיש מאוד ע"פ אבחנה וגם אני סובל מחרדה ודיכאון ובמשך שנים מטופל בפקסט ויש לו השפעה של כ-75% עד 80% ומידי פעם יש חרדות אם (בעצת הרופא המטפל אחליף תרופה) והיא לא תעזור הכוונה תשפיע גם חלקית או שתרע את המצב האם אוכל לחזור לסרוקסט? אז יכול להיות שאצא קירח מכאן ומכאן ואין טיפול הולם לחרדה? יכול להיות פיתרון מוחלט או עליי להסתפק ברק הקלה ואין תקווה להשיג שלמות

09/05/2007 | 23:08 | מאת: מירי 2

שלום לך, אני רוצה לשתף אותך מנסיוני. על אף שדברייך מופנים לרופא. גם אני סובלת מדיכאון וחרדות, ונטלתי סרוקסט ועוד נוגדים שלא פתרו את עניין החרדה לגמרי והמשכתי לסבול ממנה בעוצמות קטנות יותר אך לסבול. כעת נוטלת סימבאלטה ולפחות על עצמי אני יכולה להעיד שהיא התרופה הטובה ביותר נגד חרדה שנטלתי. מכסה אצלי טוב יותר את החרדות מכל יתר הכדורים שניסיתי. אולי כדאי לשאול עליה. כל טוב מירי

לאבירן תראה את התשובה לשאלה מאוד דומה מתחת לשאלה שלך. בכל אופן אין ביטחון של 100% אבל כמו שמירי כתבה בדרך כלל מצליחים למצוא תרופה שהשפעתה טובה יותר ואני בדרך כלל ממליץ לנסות לשנות טיפול כאשר ההשפעה אינה מלאה. כמובן שבסופו של דבר זו ההחלטה שלך אם לקחת את הסיכון, אפילו שהוא קטן. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 18:15 | מאת: ממש מעניין

שלום רציתי לשאול בבקשה שתי שאלות איך מטפלים במישהו שיש לו רק השפעה חלקית של תרופות? ואם הוא מנסה תרופה חדשה והיא לא עוזרת אז האם יש סיכוי לקבל את אותה השפעה מהתרופה הישנה? האם שימוש ממושך במודל יכול להוות סכנה כלשהי לכבד מוח כליות לחץ דם וכ"ד? האם מותר לקחת אותו בשילוב בתרופה נוגדת דיכאון במשך שנים?

09/05/2007 | 21:10 | מאת: דור

שלום רב מודל היא תרופה אנטיפסיכוטית ישנה והיא איננה מומלצת לטיפול נגד חרדה או דיכאון. שימוש ממושך במודל יכול לגרום לנזק עצבי בלתי הפיך שנקרא "טרדיב דיסקינזיה" עקב חסימת רצפטורים לדופמין. יש היום טיפולים הרבה יותר מתקדמים ובטוחים לשימוש. בברכה

שלום, השאלה של השפעה חלקית או תופעות לוואי משמעותיות היא השאלה הקשה ביותר, כיוון שכל שינוי יש בו סיכון של תופעות לוואי חדשות או חוסר השפעה. ונכון, לעתים גם חזרה לתרופה הקודמת אין את אותה ההשפעה. כך שהתשובה לשאלה זו תמיד יחסית וצריך לבדוק כל אדם ואדם לגופו. בהבדל מדור יש לי ניסיון מצויין עם מודל היכן שתרופות אחרות לא השפיעו או כאשר היה קושי בהתחלה של טיפול בנוגדי דיכאון בגלל אי שקט. למודל אין השפעה אנטיפסיכוטית, ובטח לא במינונים הנמוכים שאנו מדברים עליהם (100-200 מג' ביום), אלא מינונים שגם הגסטרואנטרולוגים משתמשים במודל כי יש לו השפעה מרגיעה על העצבוב של הקיבה שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 16:53 | מאת: אבי

מדוע בתרופות ממשפחת ה SNRI יש סכנה להגברת החרדות הרי בנוסף לנוראדרנלין שרמתו עולה עולה גם רמת הסרוטונין שהוא מבטל חרדה אז מדוע יש בכל זאת סכנה להגברת החרדה? ועוד סיבה למה שתיהיה סכנה לפתח חרדה הרי רמת הנוראדרנלין שעולה היא בשאיפה להגיע לרמתו של אדם נורמאלי שלא סובל מחרדה .? ושאלה אחרונה האם ויפאקס XR 150 הוא מינון שפועל גם על רמת הנוראדרנלין וגם על רמת הסורוטונין?כי קראתי שרק במינונים גבוהים הכדור עובד גם על רמת הנוראדרנלין. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

לאבי המינון של 150 מג' ויפקס=אפקסור הוא המינון ההתחלתי שיש בו כבר השפעה על הנוראדרנלין. כל מה שכתבת נכון באופן תיאורטי, אבל כמו הרבה פעמים ברפואה הפרקטיקה שונה מהתיאוריה. האפקסור XR נמצא יעיל לטיפול בחרדה למרות ההשפעה על הנוראדרנלין, כנראה שכפי שכתבת בגלל השפעתו על הסרוטונין. כנראה שיש הבדל בין תרופה מעוררת ומוסיפה אנרגיה ובין עליה בחרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 14:25 | מאת: דינה

לרופא שלום רב בת 18, מגיל 10 לוקחת ריספרדאל 2.5 מ"ג השמינה כ 35 ק"ג הפרולקטין עלה מאוד ולשאלתי האם פרולקטין גבוה מאוד עלול להיות גידולים, ומה עלינו לעשות. ולחילופין האם יש סכנה שיהיו גידולים במוח כתוצאה מלקיחת התרופה. אבקש בנוסף את התייחסותך להשמנתה. תודה על תשומת הלב.

09/05/2007 | 21:41 | מאת: דור

שלום רב פרולקטין גבוה בהחלט מזיק כי הוא גורר אחריו בעיות שמשניות אליו, כולל סיכון לסרטן השד, לדוגמה. גם השמנה של 35 ק"ג מזיק בריאותית כי הוא גורר אחריו בעיות שמשניות להשמנה שיכולות להיות מסכנות חיים. אפשר למנות אין סוף סיכונים בריאותיים מהתיאור שכתבת כאן. בכאלה מצבים מומלץ לעבור לתרופה אחרת, כמו גאודון או סרוקוול. בברכה

לדינה תודה לדור ודבריו נכונים רק פחות חד משמעיים, ההשפעה המזיקה של פרולקטין גבוה למשך שנים עדיין לא נחקרה באופן מעמיק מספיק. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 14:07 | מאת: אווה

לוקחת פרוזק מזה זמן רב,בעקבות חרדה ,דיכאון,ocd בשעות הבוקר,מרגישה חרדה, מחשבות רעות,תחושה שאין לי אוויר,חוסר חשק לעשות דברים,יאוש. לקראת הערב המועקה מתפוגגת,חוזרת אלי האופטימיות,יותר אנרגטית. האם זוהי תופעה מוכרת? מה עושים עם זה?

10/05/2007 | 10:15 | מאת: דו?רו?ן

זו תופעה ידועה בדיכאון בדרך כלל שקשה יותר בבוקר ואח"כ מתפוגג, לא כתבת מה המינון שאת לוקחת וכמה זמן, אבל שווה ללכת לרופא המטפל ולשקול מה עושים , יתכן ויגדיל מינון ויתכן שיחליף כדור או יוסיף כדור נוסף ממשפחה אחרת ,

10/05/2007 | 13:16 | מאת: לאווה

העובדה שיותר קשה בבוקר ומוקל בערב היא אופיינית מאוד לדיכאון וכלל לא מוזרה. השאלה אם הטיפול שאת לוקחת מכסה אותך במשך כול היום כולל הבוקר אני ממליצה להיתייעץ עם הרופא המטפל בהצלחה אריאל

לאווה תודה למשיבים ואכן הרופא המטפל צריך לבדוק האם את סובלת גם מדיכאון. לדיכאון יש שלושה סמנים "גופניים", הפרעה בשינה עם התעוררות מוקדמת, ירידה בתיאבון ובמשקל והבדל בין בוקר וערב כפי שתואר. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 13:27 | מאת: צביאל רופא - מל"מ

לרשותכם מידע מתורגם, עדכני ומפורט אודות תרופות פסיכיאטריות, שעדיין לא פורסם בעברית בשום אתר: http://www.malam.org.il/drugs/odot-drugs.html בריאות ואושר, צביאל רופא

09/05/2007 | 19:23 | מאת: מיכאל

הי צביאל נראה אתר ממש מושקע, מעניין וחשוב, אם כי אני לא יודע עד כמה אמין...אתה כתבת את זה? בכל מקרה, נראה מעניין מאוד בברכה מיכאל

09/05/2007 | 19:59 | מאת: צביאל רופא

תודה, תודה לך מיכאל. אני לא כתבתי וגם לא תרגמתי. בטקסט עצמו מופיע שמו של הכותב האמריקאי ששמו ג'רוד וגם עוד פרטים עליו. נראה לי שהוא פשוט אדם מדהים.

היי צביאל לא הצלחתי להיכנס לקישור משום מה..... דווקא נשמע מעניין מאד והייתי שמחה לקרוא. תודה בכל אופן מירי

09/05/2007 | 23:26 | מאת: צביאל רופא - מל"מ

למירי, הקישור בהודעתי עובד (לפחות אצלי). האם את עומדת על הכתובת ולוחצת לחיצה כפולה? נסי שוב, צביאל

10/05/2007 | 21:37 | מאת: צביאל רופא - מל"מ

לאתר מל"מ/ תרופות - ניסיון נוסף > http://www.malam.org.il/drugs/odot-drugs.html

11/05/2007 | 08:21 | מאת: נעמה

לצביאל ולכולם - האתר שהמלצת עליו באמת נראה לענין. נקווה שהדברים הכתובים מאומחים ומהימנים. ממליצה לקרוא בכל מקרה. תודה ורק טוב. שבת שלום נעמה

11/05/2007 | 08:43 | מאת: צביאל רופא - מל"מ

תודה. ואשר לאמינות, זה בטח אמין יותר ממה שחברות התרופות מציגות, או יותר נכון, ממה שהן לא מספרות לנו... :-)