פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
26308 הודעות
11817 תשובות מומחה
גולשים יקרים: מערכת אתר דוקטורס מודה לד"ר הידש על מסירותו רבת השנים לניהול הפורום, ועושה מאמצים רבים למצוא לו מחליף בהקדם. עמכם הסליחה.
05/06/2007 | 07:58 | מאת: דנה

שלום, אני סובלת מדיכאון כבר 10 שנים. בעבר ניסיתי תרופות רבות וקשה לומר שהיתה תרופה שעזרה לי... מכיוון שתרופות רבות גרמו לי לתופעות לוואי קשות בסופו של דבר הפסקתי לקחת תרופות מלבד אולי כדורי שינה מדיי פעם. כבר 3 שנים שאני לא לוקחת תרופות והסתדרתי... אבל בזמן האחרון מצבי החמיר ולכן אני שוקלת לחזור שוב. תופעות הלוואי הקשות ביותר שהיו לי הן מעין תיקים/עוויתות בשפה (במיוחד בזמן הדיבור). הן נגרמו כשלקחתי אדרונקס וכן כשלקחתי זיפרקסה. כעת קיבלתי מרשם ללמודקס ורציתי לדעת האם גם התרופה הזו עלולה לגרום לעוויתות הללו? תודה מראש, דנה.

אז זה הלינק: http://www.doctors.co.il/xFF-New,xFI-385,m-Doctors,a-Forums.html

03/06/2007 | 11:27 | מאת: ליאור

שלום, התחלתי לקחת ציפרלקס נגד חרדה כללית ודכדוך כללי (אולי כתוצאה מהחרדה) מה המינון המועדף למטרה זאתי?

03/06/2007 | 00:25 | מאת: בת מזל טלה

אני סובלת מהתכוצויות ברגליים וזרמים חמיים ברגליים אני מקבלת ליפיטור ואמרתי לרופא שהכדור הזה גורים לי לכאבים ואולי גם להתכוציות ברגליים. האם תוכלו לעזור לי. בתודה מראש . תאריך:2.6.2007 יום שבת שעה 24:30

02/06/2007 | 23:57 | מאת: רונן

שלום רב. פעם בכמה זמן אני לוקח כדור שינה כי קשה לי להרדם עקב חרדות או לחצים,שאינם התקפים כבר לשמחתי,אבל הם חוסר שקט שאני מתגבר עליו לרב... לעיתים הכדור פועל אחרי יותר משעה! וגם כשפועל אנימתעורר ונרדם מתעורר ונרדם במשך עוד שעה עד שנרדם סופית. מדוע זה כך? אולי כדור אחד של ברוטיזולאם 0.25 מ"ג זה מעט מדי לאדם כמוני שהוא מטר תשעים ושוקל 115 קג? יש כדור אחר שכדאי? תודה

03/06/2007 | 10:45 | מאת: שיבא

שלום רב, מנסיוני האישי עם כדורים מרגיעים , לפעמים צריך לתת להם זמן לפעול. זה לא מעשי קוסמות. אבל בסוף זה עובד. שלך שיבא

02/06/2007 | 23:32 | מאת: ג'יין דו

שלום דר'. אני בת 31, ומעולם לא טופלתי בכדורים פסיכיאטריים או אובחנתי בידי פסיכיאטר. בשנה האחרונה אני חותכת את ידיי בעזרת זכוכית או כל כלי חד אחר ואף נהנית מכך. כמו כן אציין שמעולם לא עשיתי זאת ואף פחדתי מכאבים. כיום, אין בי שום פחד מכאב, ההפך, אני נהנית מכאב. אני יודעת שהדבר מורכב ולא סיפרתי על חיי האישיים, עיסוקיי, חיי זוגיות וכד' כי אולי הדבר נובע משם. חיי די שגרתיים, עבודה, בית, חבר, ביקור אצל הורים, שגרתי למדי כמו אצל כולם. כאב פנימי? אפשר לקרוא לזה כך? אם אגיד שעברתי בחיי הרבה מאוד ואף יותר מכל אדם ממוצע, יהיו כאלה שיצחקו ויגידו לעצמם "היא עוד לא עברה את מה שאני עברתי". ולעניין שלשמו נכנסתי הנה. החתכים וההנאה מכך. האם עליי ללכת לפסכיאטר לאבחון? האם אזדקק לכדורים? לתשובתך אודה. בברכה, ג'יין דו.

03/06/2007 | 10:48 | מאת: שיבא

נדמה לי שאת צריכה לראות איש מקצוע בהקדם האפשרי. לאו דווקא פסיכיאטר, אולי פסיכולוגית טובה. דבר ראשון, החתכים שלך זה לא אסתתי, דבר שני וחשוב יותר, את כבר פוגעת בעצמך. למה לך לחכות להחרפת המצב? תעשי צעד אחד קודם. נדמה לי שאת זקוקה לעזרה בצורה דחופה שלך שיבא.

03/06/2007 | 10:48 | מאת: שיבא

נדמה לי שאת צריכה לראות איש מקצוע בהקדם האפשרי. לאו דווקא פסיכיאטר, אולי פסיכולוגית טובה. דבר ראשון, החתכים שלך זה לא אסתתי, דבר שני וחשוב יותר, את כבר פוגעת בעצמך. למה לך לחכות להחרפת המצב? תעשי צעד אחד קודם. נדמה לי שאת זקוקה לעזרה בצורה דחופה שלך שיבא.

02/06/2007 | 23:32 | מאת: ג'יין דו

שלום דר'. אני בת 31, ומעולם לא טופלתי בכדורים פסיכיאטריים או אובחנתי בידי פסיכיאטר. בשנה האחרונה אני חותכת את ידיי בעזרת זכוכית או כל כלי חד אחר ואף נהנית מכך. כמו כן אציין שמעולם לא עשיתי זאת ואף פחדתי מכאבים. כיום, אין בי שום פחד מכאב, ההפך, אני נהנית מכאב. אני יודעת שהדבר מורכב ולא סיפרתי על חיי האישיים, עיסוקיי, חיי זוגיות וכד' כי אולי הדבר נובע משם. חיי די שגרתיים, עבודה, בית, חבר, ביקור אצל הורים, שגרתי למדי כמו אצל כולם. כאב פנימי? אפשר לקרוא לזה כך? אם אגיד שעברתי בחיי הרבה מאוד ואף יותר מכל אדם ממוצע, יהיו כאלה שיצחקו ויגידו לעצמם "היא עוד לא עברה את מה שאני עברתי". ולעניין שלשמו נכנסתי הנה. החתכים וההנאה מכך. האם עליי ללכת לפסכיאטר לאבחון? האם אזדקק לכדורים? לתשובתך אודה. בברכה, ג'יין דו.

05/06/2007 | 19:37 | מאת: דו?רו?ן

התשובה היא שצריך לטפל בבעיה חבל לפגוע בעצמיך אני חושב שכדאי ללכת לפסיכיאטר לאבחון יתכן ויהיה צורך בכדורים אבל לא לחשוש כיום הפסיכיאטריה מטפלת באיכות חיים וחבל לפספס ולא לקבל טיפול.

02/06/2007 | 23:11 | מאת: עדנה

שלום רב. כבר שלוש וחצי שנים בעלי מוגדר כחולה במאניה דיפרסיה (בגיל 35 אובחן בעקבות משבר. היה נורמאלי עד אז). כבר 8 אשפוזים, תרופות בוריאציות שונות וכלום לא מראה סימני איזון. הוא שמן מאוד , מנדנד רגליים ללא הפסקה וללא שליטה, רועד בכל גופו ועוד. מאשפוז לאשפוז כאשר הוא משתחרר המצב רק מחמיר ומוסיף אף תופעות לוואי. למה לא מוצאים תרופות לאיזון ?? מה עושים?? זה נראה כאילו אני מאבדת אותו יותר ויותר. מה אם האבחון לא נכון? התרופות יכולות להזיק? איך מייצרים חיים נורמאלים? איך גורמים לו לצאת לעבוד או ללמוד בלי שירגיש שהכל גדול עליו? הוא לא מאמין בכל המקומות שאמורים לתת תמיכה ופרגון. מה עושים? מוותרים וחיים ככה? ללא חיים??כיום הוא לוקח ליתיום ורסיטל.

03/06/2007 | 03:49 | מאת: תמימי

עדנה יקרה אני הייתי ממליצה לנסות טיפולים אלטרנטיביים לאיזון. אם בעלך מוכן אני מוכנה לדבר איתו באופן אישי, דרך המייל שלי. שבוע טוב תמי.

03/06/2007 | 10:54 | מאת: שיבא

BSNV KH נדמה לי שהוא זקוק לעזרה פסיכולוגית, יותר מאשר פסיכיאטרית, אם כי גם. אני חליתי במניה דפרסיה שנים רבות, לקחתי ליתיום והייתי מאוזנת. אבל גם עזרת הפסיכולוגית שלי , עזרה מאוד. ואני חושבת שהדברים משולבים יחד. כדאי לו לפנות לעזרת פסיכולוג/ית * באשר לשינויים, אני מאמינה ששינויים טובים באים בהדרגה ולאט. אל תאמיני שהמצב ישתנה כמו מטה קסמים, אבל לאט לאט, בהחלט הוא עשוי לעלות על המסלול הנכון והבריא. שלך שיבא.

03/06/2007 | 11:58 | מאת: a

לאחר קריאת מספר ספרים בנושא הייתי ממליץ בחום לבלוע כמות גדולה יחסית של אומגה 3 ובתוך מספר שבועות תבחיני בהבדל

האם זה נדמה לי שהיחס של פסיכיאטרים להפרעת אישיות גבולית הוא יחס לא מבין במיוחד? אני מרגישה שהצוות באישפוז מתייחס לסערת הרגשות שלי כאל לא יותר מפינוק. אשמח מאוד אם יש פה אנשים עם הפרעה זו שמעוניינים ליצור קשר איתי דרך הפורום - אני כל כך לא סובלת לחיות עם עצמי ועם הסביבה

הי אחת תנוח דעתך, הם מתייחסים בצורה אנטיפתית ומזלזלת לרובינו... בברכה מיכאל

אחת יקרה לדעתי האבחנה של הפרעת אישיות גבולית היא אבחנה המראה יותר על פתולוגיית המאבחן, מאשר על פתולוגיית המאובחן. קשה למטפלים להתמודד עם הכאב שלך, ואז הם מתייחסים אליך כאילו זו מניפולצייה. אם את רוצה, אמנם אין לי הגדרה כזאת אלא אחרת, אבל אפשר לדבר על זה באופן אישי יותר דרך המייל. שבוע טוב תמי.

היי, מניסיוני באישפוזים רוב הרופאים מתייחסים כך לכולם.הרופא שמטפל בי במרפאה מתייחס אלי נפלא . מתויגת עם ההפרעה.

04/06/2007 | 23:08 | מאת: אחת

תודה למשיבים. כלנית- בת כמה את ואיך מתבטאת אצלך ההפרעה? את נוטלת תרופות? את נמצאת בטיפול פסיכולוגי (פרטי? ציבורי?)? אם כן מאיזה סוג? זה עוזר תודה

02/06/2007 | 21:23 | מאת: עדי

שלום רב. אני מקבל כדור רסיטל בערב. האם כדאי לקחת אותו לפני או אחרי הארוחה , כמה זמן לפני/אחרי? בעלון התרופה רשום שאסור לקחת עם אוכל וזה מדאיג אותי. תודה מראש, עדי.

05/06/2007 | 19:34 | מאת: דו?רו?ן

אין בעיה לקחת אחרי האוכל.

02/06/2007 | 21:19 | מאת: אפרת

שלום, רציתי לדעת לגבי טיפול בקסדה, עם גלים מגנטיים. אם הוא זהה לטיפול בניזעי חשמל ואם לא, איך אני יכולה לברר יותר נתונים. תודה לתשובתך

07/06/2007 | 15:57 | מאת: דור

שלום רב הטיפול החדש עדיין נסיוני ויש פחות הוכחות ליעילותו לעומת נזעי חשמל. הוא מתבצע במס' מרכזים רפואיים (כמו שלוותה) לטיפול בדיכאון מאז'ורי והפרעות נוספות (עדיין במחקר). הטיפול בטוח לשימוש ואיננו מצריך הרדמה או אישפוז. שתי כתבות בנושא: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=779287 http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=145783 בברכה, דור.

02/06/2007 | 18:45 | מאת: אלינור

של פסיכיאטר טוב דרך קופ"ח לאומית / פרטי מאיזור ת"א והסביבה תודה...

02/06/2007 | 16:35 | מאת: אורלי

במסגרת טיפול רפואי שבו אני נמצאת ורוצה להחליף תרופה (איקסל)באחרת (זייבן) אך קודם לבדוק לפני בקשה מהרופא שלי , אז אני שואלת : אני בת 30 ואני בקביעות נוטלת טופמקס ורטלין וכרגע גם איקסל האם אפשר לחקחת זייבן , במקום האיקסל מבחינת ה"שילוב" או שישנה התנגשות בין מרכיבי כל התרופות שיסכנו אותי? תודה זה חשוב יותר ממה שתוכלו לתאר ..

02/06/2007 | 18:29 | מאת: דור

קיימת חפיפה חלקית בין הזייבן לריטלין כי שניהם מעלים דופמין (במנגנונים שונים) ולכן שילוב של זייבן עם ריטלין בד"כ לא מומלץ. כמו כן, בארץ זייבן ניתן בעיקר לצורך גמילה מעישון טבק ולא למטרות אחרות. אם יש בעיות עם האיקסל ניתן להחליף לאפקסור או סימבלטה.

03/06/2007 | 02:22 | מאת: אורלי

תודה על המידע דבר ראשון, העניין הוא שמטרתי להשיג באמצעות החלפת האיקסל לזייבן היא על מנת לטפל בדיכאון באמצעות תרופה אשר מעלה את רמת הדופמין , משום שה"דרך " הזו הוכיחה את עצמה מצויין בעבר אז א. אם יש תרופה אחרת שמאפשרת את זה מאוד אשמח לדעת, התנסתי גם בשילוב עם רטלין וזייבן והיה בסדר גמור , אך הגורם החדש יהיה הטופמקס שלא היה אז, ( לגבי סימבלטה גם יש לי חשש להפגע מתופעת לוואי של השמנה שיותר נפוצה בה מאשר ב איקסל למשל ולכן היא נפסלת על הסף מבחינתי) קיצור לא כלכך פשוט לי ..

15/06/2007 | 19:32 | מאת: המתלבטת

בני בן השמונה אובחן עם בעיית קשב וריכוז האם כל מי שמאובחן עם בעית קשב ישאר כך לתמיד או שהדבר חולף עם הגיל?, כמו כן ניסינו סוגים שונים של ריטלין , הן הריטלין 20 מ"ג בשחרור איטי שמשפיעה כ-8 שעות והן ריטלין 10מ"ג לאחר לקיחה של כשבוע גרמו לתופעות לוואי קיצוניות במקרה הראשון לכאבי ראש בלתי ניסבלים ואפיסת כוחות, ובמקרה השני לתוקפנות קיצונית בתום ההשפעה של התרופה,האם יש תרופה מומלצת נוספת ?(מלבד קונצרטה שהבנתי שהיא חזקה יותר) כמו כן הבנתי שיש דרגות שונות בהפרעת הקשב, מי אמור לאבחן את רמת הפרעת הקשב? בני עשה אבחון עם ריטלין וללא ריטלין ווניכר שינוי משמעותי כאשר לקח את הריטלין BRC. אשמח לתשובה בהקדם

02/06/2007 | 15:25 | מאת: ליאור

שלום אני סובל מהפרעת קשב וריכוז ודכאון קל הפסיכאטר שלי נתן לי תרופה שהוא טוען שהיא היחידה שמטפלת גם בקשב וריכוז וגם בדכאון.... נדמה לי שהיא נקראת צילר או שם דומה ידוע לי שזו תרופה מהדור הישן טווח השפעה 3 שבועות ...אני לא בטוח בשם של התרופה אולי תוכל לתקן אותי... זאת תרופה טריצקלית ,הוא שלח אותי לבדיקה לתפקודי כבד,לפני תחילת הטיפול האם זה נכון ,בין היתר אני יכול לציין שהפסיכאטר שלי בנוסף לזה שהוא פסיכאטר הוא מתמחה גם בבעיות של קשב וריכוז...

02/06/2007 | 13:46 | מאת: לדור

שלום דור, התחלתי טיפול בויאפקס XR נגד חרדה כללית, ולאחר שקראתי על חרדה חברתית גיליתי שכמעט כל התסמינים המצוינים מופיעים אצלי בכל מצב חברתי. בנוסף, הפרעות הקשורות ל OCD כמו צורך בסדר מושלם, ביצוע שגרת היום באיטיות מוגזמת ובדיקה חוזרת ונשנית של פעולות. האם ויאפקס מתאים גם לטיפול בחרדות אלו?

02/06/2007 | 14:58 | מאת: דור

או בכינוי אנונימי. קשה לענות למי שאין לו אפילו כינוי. לענייננו- ויפאקס XR אושר ע"י ה-FDA (מנהל התרופות בארה"ב) לטיפול בדיכאון, חרדה מוכללת וחרדה חברתית. הוא לא אושר לטיפול ב-OCD אבל יש מחקרים שטוענים שהוא יעיל גם לבעיה זאת. לכן נראה שאת/ה מקבל/ת טיפול מתאים. ייתכן שיהיה צורך במינון גבוה (225 מ"ג ליום ומעלה). בברכה

02/06/2007 | 11:30 | מאת: eden

האם ניתן להיעזר בשיטת הEFT לטיפול במחשבות טורדניות? האם השיטה יכולה לגרום נזק? ואם היא יעילה ולא מזיקה- איך ניתן למצוא מטפל אמין ורציני בשיטה? רב תודות

02/06/2007 | 11:22 | מאת: eden

שלום רב, אני סובלת ממחשבות אובססיביות. הרופא רשם לי את תרופת הרמוטיב. בהתויות של הרמוטיב כתוב: אין להשתמש בתרופה מבלי להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול אם " הינך סובל או סבלת בעבר מליקוי בתפקוד מערכת השתן. אני סובלת מצורך בלתי פוסק כמעט לתת שתן לעיתים מאד מאד תכופות. בדיקות הדם שלי תקינות.האם אני יכולה ליטול את התרופה?

02/06/2007 | 09:19 | מאת: נורית

שלום, אבקש לדעת מהו ה"תעריף" או התשלום המקובל עבור קבלת "סיכום טיפול" (=רשומה רפואית) בגמר טיפול. ביקשתי מהפסיכולוגית לקבל ליידי את החומר, והיא דרשה עבורו כ-700 ¤ (!). (אציין כי מדובר בפסיכולוגית קלינית, העובדת רק באופן פרטי, מקבלת ב"קליניקה" (דירה) קטנה ועלובה, היא איננה ד"ר/ פרופ'/ מטפלת בדרך ייחודית (רק שיחות). התעריפים שלה: 330 ¤ לפגישה (בתדירות של 1-2 פגישות בשבוע), 250 ¤ (3 פגישות שבועיות)). להערכתי, הסכום שנקבה מופרז וחמדני, מה גם שאין בידי לשלם לה אותו. אשמח לקבל תשובה מקצועית ומוסמכת ממנהלי הפורום לגבי התעריפים המקובלים לעניין זה. ואם מישהו מבין הגולשים שילם עבור כך סכומים אחרים, אשמח לשמוע ולהתעדכן. הודעות ניתן להשאיר לי גם במייל: nurrit@gmail.com תודה, נורית

02/06/2007 | 17:17 | מאת: מיכאל

לגבי ה700 שקל סיכום טיפול- אני לא יודע. לגבי התעריף לשיחות הוא נשמע סביר בהחלט. אפשר להשיג גם יותר בזול, אבל זה תעריף סביר. בברכה מיכאל

02/06/2007 | 21:43 | מאת: יוסי

תנסי בפורום השכן פסיכולוגיה .... אני חושב ששם תקבלי תשובה יותר מפורטת ומקצועית !

03/06/2007 | 09:13 | מאת: כלנית

היי נורית, דעתי האישית שזה סכום מופרז,אבל אולי זה תלוי בזמן ההשקעה שלה במכתב. פשוט תשאלי אותה.

03/06/2007 | 12:07 | מאת: דור

שלום רב בשוק הפרטי היא יכולה לקחת איזה סכום שבא לה עפ"י עקרון ביקוש והיצע. יש פסיכולוגים שלוקחים 200 ש"ח לפגישה ויש אחרים שלוקחים מחיר כפול (400 ש"ח) או אפילו 700 ש"ח. השאלה בשביל מה את צריכה מכתב של סיכום טיפול? מכתב כזה נראה לכאורה תמים וצריך להינתן בחינם אך הוא יכול גם לשמש אותך למטרות שונות, כמו ניסיון לתבוע את הפסיכולוגית, אם הטיפול לא היה לשביעות רצונך ועוד. בברכה

03/06/2007 | 12:09 | מאת: דור

שלום רב בשוק הפרטי היא יכולה לקחת איזה סכום שבא לה עפ"י עקרון ביקוש והיצע. יש פסיכולוגים שלוקחים 200 ש"ח לפגישה ויש אחרים שלוקחים מחיר כפול (400 ש"ח) או אפילו 700 ש"ח. השאלה בשביל מה את צריכה מכתב של סיכום טיפול? מכתב כזה נראה לכאורה תמים וצריך להינתן בחינם אך הוא יכול גם לשמש אותך למטרות שונות, כמו ניסיון לתבוע את הפסיכולוגית, אם הטיפול לא היה לשביעות רצונך ועוד. בברכה

02/06/2007 | 08:18 | מאת: נעמה

שלום רב יש לי פחד קהל נוראי, ועד היום הצלחתי תמיד להיתחמק מיסיטואציות של עמידה מול קהל (ואני כבר בת 54). חיי טובים יש לי עבודה מישפחה נהדרת וחברים והכל בסדר. השבוע אני "חייבת" לעמוד מול קהל גדול של 500 איש ורק ללחוץ ידיים, ואני אחוזת אימה שמא איפול אירעד אמות...... פניתי לרופא והוא נתן לי קסנגיס. ניסיתי את זה חצי כדור 0.25 בסיטואציה קצת מלחיצה והירגשתי נהדר. האם אני יכולה לסמוך שהכדור יגרום לי לא לרעוד ולהיות נורמלית? לא כל כך נירגשת? בתודה מראש נעמה

שלום דור לגבי שאלתך האם אני מתכוונת להשמנה או שומנים בדם? אני מתכוונת להשמנה של מס' קילוגרמים נוספים, לאחר טיפול בציפרלקס במשך שנה. בבדיקות דם שנעשו לאחר שנה של הטיפול, הופיעו שומנים גבוהים בדם שלא היו קודם. לעניות דעתי הם כתוצאה מהטיפול בציפרלקס. כמו כן מדובר על בחור בן 24 שעוסק בספורט 4 פעמים בשבוע. אני מוטרדת מתוצאות הבדיקות. האם ידוע לך על מיקרים דומים אצל בחורים צעירים שלוקחים ציפרלקס? תודה נסיה

שלום רב בספרות אין מידע שקושר בין נטילת ציפרלקס לבין עלית שומנים בדם. לכן, סביר יותר שמדובר במשהו שהוא תוצאה של השמנה ותזונה לא נכונה. כפי שכתבתי לך, הציפרלקס מעלה תשוקה לפחמימות וסוכרים, דבר שגורם לחלק מהאנשים שלוקחים את התרופה לאכול מאכלים שאינם בריאים ואז גם מעלים במשקל ותופעות שמשניות לכך. בברכה

01/06/2007 | 17:55 | מאת: ליאור

שלום דור או שאר המבינים בפורום: אני סובל מחרדה הנובעת בעיקר מנושאים הסובבים סביב אהבת הסביבה כלפי ותשומת ליבם. כלומר אני יודע פחות או יותר ממה נובעת הבעיה - אבל לוקח שנים עד שאוכל לפתורה. בינתיים חשבתי לקחת ציפרלאקס אולם אני יודע שהיא בדרך מיועדת לחרדה קלינית או חרדה כללית ואני חושב שהחרדה שלי לא קלינית ולא כללית אלא ספציפית בעקבות פחד מחוסר האהבה והדחיה מהסובבים אותי. החרדה נמצאת רוב היום ורציתי לשאול אם ציפרלאקס יכול להתאים לה? או בכלל טיפול תרופתי?

כעיקרון מה שתיארת זאת בעיה באישיות ולא בעית חרדה. בעיות באישיות פותרים באמצעות טיפול פסיכולוגי ולא באמצעות תרופות. ייתכן שהציפרלקס יוריד לך את סף הרגישות ואז פחות תסבול. אבל ייתכן שהוא גם יגרום לך לתופעות לוואי שונות. בכל מקרה הוא לא יפתור לך את הבעיה הבסיסית.

01/06/2007 | 14:51 | מאת: לדור

אני הבנתי שלא ידוע רבות על המחלה הזו, למשל: עדיין מנסים לפתח תרופה לסימנים השליליים. רופא אחד הסביר לי...שלפעמים נותנים סתם אבחנה של סכיזופרניה, כי זו הברירת מחדל שלהם במחשב. בנוסף, אני לא מבינה את כל הסייגים שבדבר, למשל: ד"ר הידש הסביר שלעיתים מתרחשת ירידה קוגניטיבית ורגשית ...בלי לתת עדיין הקשר למחלה עצמה והמשיך ואמר שככל שהזמן עובר הסיכויים להשיב את אותם יכולות קטנים והנזק הוא בלתי הפיך. לכן, אני מרגישב שאני כאילו "נופלת בין הכסאות" מחד, לתת לי אבחנה שאני סכיזופרנית היא כנראה עדיין לא ברורה..כי לא היו לי הזיות או שמיעת קולות...והפסיכוזה התרחשה במשך 5 חודשים ולא 6. היו רק מחשבות יחס וקצת פראנויה שלא לגמרי איבדתי את בוחן המציאות, היו חששות...ולא לא אובחנתי שיש לי הפרעת אישיות גבולית, לשאלתך. אני חושבת שאני תעלומה ....בעיניי הרופאים אך לא בעיניי, אני יודעת כי חליתי או לפחות שנגרמו לי הנזקים הקוגניטיביים והרגשיים וייתכן כי לעולם יותר לא יהיו התקפים (דבר שאני מאמינה בו חזק, כי הגלישה הפסיכוטית שלי ארעה הסיטואציה מאוד ספציבית שאפשר להמנע ממנה להבא)אך, עדיין זה לא אני כיום, ייתכן כי הנזקים אינם כה חריפים לעיניי הרופאים אך בעיניי הפער ממקודם הוא כה משמעותי שהוא משנה לגמרי את איכות חיי. אני מרגישה אשמה גדולה שיכולתי לצאת מזה ולא עשיתי כלום, הייתי אולי צריכה להיות בעשייה מרובה ולא לשבת בבית שנתיים וחצי אחרי. ואני מרגישה אשמה גדולה יותר שבכלל דבר זה החל וקרה, יכולתי למנוע את הסיטואציה שארעה שהחלה את המצב הזה. זה התחיל אצלי בלחצים רגשיים קשים, איום על נפשי ודימוי העצמי שלי, פגיעה רגשית קשה ומומשכת. אני אשמח לשמוע את דעתך בעניין, כי לדעתי בגלל שהמצב שלי לא כזה אקוטי לכאורה, הוא לדעתי כרוני וע"פ מה שקראתי בנושא. הדבר העיקרי שמטריד אותי הוא הסוג דכאון הזה שוב זה לא דכאון שהרופא חושב אותו..אני נראיץ לו בסדר...בדכאון יש יותר כח , כעס וכו'יב.. אצלי יש פאסיביות ...וכאילו נתק אבל זה למעשה ירידה קוגניטבית ורגשית משמעותית כאילו שהתובנה שלי נעלמה ואולי גם כושר השיפוט נפגע האם אתה מכיר רופא שיכול לעזור לי בעניין זה ...ולא יבטלו אותי ויאמרו חרדה ודכאון. האם בכל זאת ניתן להשיב את המצב לקדמותו לדעתך?

01/06/2007 | 18:47 | מאת: דור

יש הבדל בין מחשבות יחס לבין מחשבות שווא של יחס. מחשבות יחס אינן פסיכוזה להבדיל ממחשבות שווא. תיאור ה"פסיכוזה" שלך מעורר ספק אם מדובר בפסיכוזה. יותר סביר שחווית חרדה גבוהה ולא פסיכוזה. גם בדיסתמיה- דיכאון כרוני ברמה בינונית יש את רוב הדברים שאת קראת להם "סימנים שליליים". שורה תחתונה אני לא חושב שיש לך סכיזופרניה. כמו כן, לחולים בסכיזופרניה יש מודעות נמוכה למחלה שלהם והם בד"כ לא מוטרדים מהנושאים שאת שואלת לגביהם. את יכולה לפנות לפסיכיאטר פרטי ליעוץ נוסף. אם את רוצה המלצות תרשמי היכן את גרה והיכן את מטופלת כיום.

01/06/2007 | 19:51 | מאת: יעל

דור- האם דיסטמיה במובן המילה כרוני, הכוונה לצמיתות? כמו כן אני סובלת מחרדה 24 שעות 7 ימים בשבוע גם עקב הטראומה שמבחינתי ארעה...פסיכוזה או לא, היא הייתה מבהילה, מאיימת, חשבתי שאני משתגעת... התכנים של מחשבות היחב היו מאין תוקפנות שהפנמתי פנימה בצורה חריגה וייחסתי לעצמי דברים מעליבים ופוגעים בערך העצמי בצורה משמעותית. בשל כך או לא, אני כאילו איבדתי את זהותי, אין חיות ואין שמחה, יש מחשבות פולשניות של האירוע ותכנוי , דהיינו מחשבות שליליות נונסטופ על עצמי, זכרון האירוע אינו מרפה ולו לרגע אחד, הוא מלווה אותי בכל רגע נתון. איבדתי עניין בחיים, יש יאוש גדול, אכזבה מעצמי ומהחיים, מהמשפחה ומחברים. די התנתקתי, אני לא מבלה, אין הנאה ורצון שוב בשל מחשבות אובססיביות שליליות . אני חוששת כי דבר זה ילווה אותי כל חיי בצורה זו או אחרת, קראתי שישנו אחוז לא מבוטל של אנשים שאירוע פוסט טראומטי מלווה אותם כל חייהם. כמו כן, אני נמנעת מלעשות דברים, מרגישה חשופה, כאילו ללא עור שיכול להגן. מה לדעתך, סוג הטיפול הנכון לי, התנהגותי קוגניטיבי או דינמי, תרופות לא עוזרות לי. לעיתים אני חשה זעם נרקסיסטי על המטפלת שהביאה אותי למצב זה, רגשי רשמה שאני איפשרתי את המתקפה הזו על עצמי וויתרתי על עצמי וכבודי. נ.ב לגביי הפסיכוזה זה סימן שאלה גדול, נכון שהיתה חרדה גדולה אך, הייתי גם מנותקת מהמציאות. דור תודה שאתה עונה לי בשיא הסבלנות ובצורה עיניינית וקולעת.

01/06/2007 | 14:19 | מאת: תמימי

היה לנו יום עיון בעבודה, על מצבי הלחץ ופוסט הטראומה בשדרות ואחרי מלחמת לבנון השניה. ההשתלמות היתה לאנשי מקצוע. דיברו שם על זה שאחרי טראומה, סמוך לטראומה, יש לאדם הרבה צורך לדבר על מה שהוא עבר. חלק מהטיפול בטראומה הוא לנרמל את החוויה, כלומר לא להתייחס אליה בפחד, בדחייה או בהשתקה, אלא בצורה שמסבירה שבמצבי לחץ זה נורמלי להגיב בהלם או בעוררות מוגברת. חשבתי על הפסיכוזה כטראומה. להשתגע זה טראומטי. ומה שהכי טראומטי זה לא התכנים הפסיכוטיים, החוויות של העוררות או של הכעס, אלא הפחד והקושי של הסובבים להקשיב ולא להרתע. הפסיכיאטרים לא מקשיבים באמת לחוויה. הם עסוקים בתיוג, באבחון. הפצע נפער כשאומרים לך שבגלל שהשתגעת יכול להיות שיש לך מחלה כרונית. כלומר יש כאן פצע כפול- גם לא מקשיבים בצורה אמפתית לחוויה, וגם לא נותנים חוויה של נורמליזציה לפסיכוזה... זה לא נורמלי להשתגע... אבל למעשה, במצבי טירוף זה נורמלי... יש חוויה שבה מתערבבים הפנימי והחיצוני, הטירוף החיצוני נכנס פנימה, ולהיפך. בתור משוגעת כרונית אני יכולה להגיד שהפצע שלי הוא מאי ההקשבה. היו שהקשיבו לי, אבל חווית הבהלה של הציבור ברגע האמת, נחרטה איפשהו במקום מאד כאוב ופצוע. ואז, כשרציתי לדבר הרבה כי היה לי הרבה מה להגיד, ולאנשים לא היה את הסבלנות להקשיב לי כל כך הרבה, אז מגיעה פגיעה נוספת- את שמה את עצמך במרכז, את חושבת רק על עצמך... זהו העלבון הפסיכיאטרי שלי. בגלל זה הידש הוא אדם כל כך יקר. כי הוא היה מוכן פשוט להקשיב להכל. בסבלנות ובלי שיפוטיות, כל כך הרבה דיבור היה לי לדבר, וכל כך הרבה מקום קיבלתי ואני מקבלת כאן. ואתם, חברי הפורום, כמה פירגון, כמה אהבה, וכמה חברים טובים יש לי כאן ואני אומרת לכולם תודה. כשאי אפשר לקבל מענה אצל ה"נורמלים" אפשר לקבל אותו אצל ה"לא נורמליים". נורמה משמעה רוב. היות והנורמות היום כל כך מעוותות, נראה לי שיותר נורמלי להיות לא נורמלי... מה שלא יהיה, שיהיה טוב שבת שלום תמי.

02/06/2007 | 09:34 | מאת: טל

היי תמי אני אוהבת כשאת מספרת על ימי העיון וההשתלמויות ! אני חושבת שעלבון לא פחות משמעותי (לפחות עבורי) הוא העלבון שנוצר מיחס הסביבה לאחר הטראומה( במקרה שלי - דיכאון). מילא שלא הקשבתם,מילא שלא הייתם שם כי פחדתם,או נבהלתם, אבל לפחות אל "תצביעו" עלי כעל לא נורמלית, אל תזכירו לי את זה כל הזמן בכל מיני דרכים קטנות כגדולות, אל תהפכו אותי למשהו חריג מאחרים, בגלל שעברתי טראומה, בגלל שלי יותר קשה להתמודד,בגלל שאני מתמודדת בדרך אחרת משלכם. בשיא הטראומה שלי, לא רציתי לדבר, לא יכלתי לדבר . המילים לא יצאו לפעמים הסתובבו בראש. היום כבר אפשר להגיד שאני אחרי. ולפעמים אני מוצאת את עצמי, רוצה לספר מה עברתי, איך הרגשתי,מה קרה לי שם במהלך השנתיים, מה הבנתי,מה זה עשה לי, בלי שישפטו,יעבירו ביקורת,ינתחו או יסיקו מסקנות מאבחנות. הפורום הזה,הוא בהחלט המקום לספר,"לדבר", להרגיש שזה בסדר. והנה שוב,קצת שפכתי.... ומעניין שבדרך כלל ההודעות שלך "עושות לי את זה". ת ו ד ה. :-)

02/06/2007 | 20:38 | מאת: תמימי

תודה לך, טל ומנסיון אני אגיד לך ששיתוף כאן נתן לי הרבה פורקן מהכאב, לצד תחושת תמיכה של חברים כמוך שהתייחסו. אז את מוזמנת לשתף עוד ותרגישי טוב שבוע טוב תמי.

02/06/2007 | 22:09 | מאת: מיכאל

הי תמי אני מנסה לחשוב מה להגיב לך, והאמת היא שאני פשוט מסכים עם מה שכתבת, ומזדהה עם החוויה שלך ואין לי משהו יותר מזה להגיד. הטראומה מ"מצב פסיכוטי" היא מאוד קשה, ואני חושב שיש לה מעט מדי התייחסות, הרי יש פסיכולוגים שלא מוכנים לטפל באנשים שהצמידו להם תגית של סכיזופרניה, כי כביכול אין בזה טעם. כלומר, הם מתעלמים מהמצוקה הנפשית שנגרמת מהטראומה, שדווקא טיפול נפשי מורכב יותר יכול לתת מענה אליה. בברכה מיכאל

03/06/2007 | 03:48 | מאת: תמימי

מיכאל יקר זה מעבר ללא להקשיב, לפחד לטפל או לתייג. יש לנו מה ללמד את העולם. החוויות ה"פסיכוטיות" הן חוויות של התגלות. באמת. וכשהופכים אותנו למשוגעים, מפסידים. מפסידים אור, מפסידים קירבה לאל, מפסידים נבואה. כל ישראל מפסידים אותנו, כי אנחנו יכולים לעזור להביא לכאן סוף סוף שלום ואהבה. החוויות שאתה חווית הן חוויות שבמקומות אחרים היו מוגדרות כהארה. בפירוש. אלא שאתה אושפזת בכפייה. איזה חכמי חלם... ממש טיפשות. ומה שכואב לי זה שאנשים שכן מאמינים ברוח, בנשמה, באמונה- מתמקדים בכל מיני מצוות קטנות, ואינם באים לחזק רוחנית ונפשית את האנשים שלנו שכלואים מאחורי סורג ובריח של תרופות, אישפוז משפיל, סטיגמות ודעות קדומות. גם אם יש בפסיכוזה אלמנטיים שאינם אור טהור, אלא אנרגיות שליליות, יש היום מספיק אנשים שיודעים איך לקרקע ואיך לחבר חזרה למציאות ובעיקר- איך לחבק במצבים האלה, במקום לקשור. אבל יותר קל להם, לפחדנים, לקשור אותנו, מאשר להתמודד עם האתגר שאנחנו מנסים להכניס לעולם. אתגר לפיהם ליצור קשר ישיר עם אלוהים זה לא מחלה אלא אפשרות הפתוחה בפניו של כל אדם. נבואה אינה נחלת העבר בלבד. בטלוויזיה מראים תוכניות כמו הכוח, במשטרה משתמשים בידע של מתקשרים, ורק אנחנו משוגעים ולא נורמליים. הו, מתי כבר יתפקח הממסד ויבין, שפסיכיאטריה אינה מרפאה, אלא פוצעת? שהדבר היחידי שיוצא לנו מזה זה אולי כסף מביטוח לאומי? שכל הDSM זה ספר גדול של חשיבה שלילית, בחינת נבואה המגשימה את עצמה? פשוט ספר מחורבן. הייתי משנה אותו לגמרי, מדברת על חוויות של אנרגיות גבוהות ונמוכות, מצבים של תיקשור, מצבים של חוסר איזון וחרדה סביב חשיפה לרבדים עמוקים של תודעה שאינה מוכרת לרוב האנשים בארץ, אבל בעולם המזרח היא כבר ידועה ונכתבת. הו, מתי הפסיכיאטריה תתפקח ותבוא לכל הפצועים שנפצעו מהטיפול הכושל שלה, ותגיד- סליחה, טעינו. זה בטח ייקח לה עוד כמה שנים טובות... שבוע טוב מיכאל אחי תמי.

01/06/2007 | 10:40 | מאת: אפרת

מחבר: אפרת תאריך: 1.6.2007 שעה: 10:33 היי אני בת 24 נשואה לומדת שירותי אנוש שנה שנייהעושה סטאז בסניף אנוש סיימתי את הפרויקט שלי ועכשיו עד סוף השנה האקדמיצת אמורה להיות עם המשוקמים ולשוחח איתם לתת הרגשה טובה וכו....כל שבוע אני הולכת לסטאז כל פעם 3 שעות.והתיידדתי עם אחת הבחורות שמ,אני בחורה דתייה עם לבוש דתי ואף פעם לא התייחסו אליי במיוחד המשוקמים הגברים חוץ ממה נשמע? מה שלומך? ודיבורים רגילים. אתמול קרה לי מקרה מרגיז לפעמים נמביאים לסניף אדם שמדריך איך לעשות קיפולי נייר ישבנו יחד עם המשוקמים לעשות את זה והיה בחור אחד שהרגשתי שהוא מדבר גסויות מתחילת היום (הוא לא כזה בדר"כ אומנם פטפטן לא קטן אך לרוב לא מדבר על מין) והיה זורק רמיזות מיניות כלליות לאוויר ללא קשר אליי,לא ממש התייחסתי ,הוא ישב לידי כשעשינו קיפולי נייר פתאום היד שלו הייתה על משענת הכיסא שלי ושמעתי אותו אומר:אני חרמן על....(אמר את שמי...)מרוב הלם לא הגבתי,עשיתי עצמי לא שומעת ואז שם יד על ראשי אז הזזתי את ראשי קדימה בחוסר נוחות,כנראה הבין את הרמז והוריד את ידו,לאחר מכן שוב ישבנו ליד השולחנות המוצמדים והצוות רצה לעשות איזשהו פעילות ,הרגשתי שהוא מסתכל עליי וניסיתי להתעלם ופתאום הוא קרה לי לבוא אליו,מרוב טיפשות חשבתי רוצה להגיד לי משהו שלא קשור לסקס אז הלכתי אליו שאל אותי איך אני חוזרת הביתה...אמרתי באוטובוס אז הוא אומר לי תבואי אליי הביתה...וגם אומר:אל תדאגי אני אדע איך להתייחס אלייך ממש בהקשר מיני ואז אמרתי לו:שמע אני אישה נשואה ודתייה וזה ממש לא נעים לי איך שאתה מדבר אליי אז הוא אומר לי אז מה הייתי עם נשואות בקיבוץ אמרתי לו בכל זאת לא מוצא חן בעיניי היחס הזה ,אין לי בעיה להיות ידידה אבל בלי רמזים מיניים ונגיעות ואז אומר לי :תודי שיש ביננו משיכה... בקיצור כשראיתי שלא ממש עוזר קמתי ולא התייחסתי אליו בכלל והמשכתי לדבר עם הבחורה שהתיידתתי איתה. השאלה איך אמורים להתייחס במצב כזה? אומנם הוא פגוע נפש אבל לי יש את הכבוד שלי, לא הייתי רוצה שיסלקו אותו מאנוש עקב התנהגות בלתי נאותה כי גם יש לו בעיות של דכאון ואין לו ממש חיי חברה,מה הייתי צריכה לעשות? אני אמורה להיות באנוש עוד כ5 פעמים לפחות עד סוף השנה.והוא גם בא כל פעם אך זו הפעם היחידה שהטריד אותי

02/06/2007 | 14:49 | מאת: דור

אם את מרגישה מוטרדת לדבריך אז כמובן יש גורם אחראי במקום שיבדוק את דבריך ויחליט מה לעשות הלאה עם הדברים. קיימת אפשרות שאינך מתאימה לעבוד עם חולי נפש או שלא קיבלת הדרכה מספקת כיצד להתמודד איתם וגם זה צריך להיבדק.

02/06/2007 | 21:08 | מאת: אפרת

למה אתה חושב שאני לא מתאימה בגלל דבר כזה???? אני תמיד מעודדת אותם ותומכת בהם והם מספרים לי דברים מאוד קשים ודווקא המדריכות אמרו שמצאתי חן בעינהם ויתנו לי ציון טוב

02/06/2007 | 22:05 | מאת: מיכאל

הי אפרת תראי, מקרה של הטרדה מינית יחסית קלה יכול לקרות בקלות גם מאנשים שאינם פגועי נפש. נו, במדינה שלנו מדובר על דברים יותר חמורים אפילו משר בממשלה, שעוד חוזר עם חיוך רחב למזדרונות הכנסת. שלא לדבר על החשדות החמורים נגד הנשיא. ואולם, אינני חושב שהדברים בטלים בשישים ושלא נגרמה לך פגיעה. השאלה היא מה את בעצם רוצה להשיג? האם את רוצה להעניש את הבחור? ובכן, לא נשמע שמדובר ברמה פלילית, אבל, אכן, אם תתלונני על זה, יש סיכוי סביר שיעיפו אותו מאנוש בגלל דבר כזה, אם כי לא בטוח. האם את רוצה לחנך אותו? אם כך יכול להיות שאת יכולה להסביר לו שההתנהגות שלו פגעה בך מאוד ושזו התנהגות בלתי מקובלת מבלי לערב את מי שאחראי, כי הרי מבחינתו הוא רק התחיל איתך ולא הטריד אותך מינית, ויכול להיות שהוא לא כל-כך מבין את ההבדל, וזה לא כי הוא פגוע נפש, הרי שר בממשלה לא הבין את זה. אני לא חושב שהיותו פגוע נפש צריכה לשנות מבחינה מהותית את התגובה שלך למקרה, והשאלה היא איך היית מגיבה למקרה כזה שהיה קורה מאדם שאין לו תגית, וכמו שאנחנו יודעים למרבה הצער, אנשים בלי תגיות עושים דברים הרבה יותר חמורים. בברכה מיכאל

01/06/2007 | 08:45 | מאת: עידית

שלום דור ! אני סובלת מסכיזופרניה כשנתיים נוטלת תרופות אנטי פסיכוטיות , אני חוששת שמשרד הרישוי ידע שיש לי סכיזופרניה ויקח לי את הרשיון. האם אני אמורה לדווח להם על המחלה , עלי לציין שאין לי התקפים פסיכוטיים ,

01/06/2007 | 14:14 | מאת: יעל

שלום עידית אני לא חושבת שמשרד הרישוי לוקח את הרשיון במקרים אלו אלא אם כן, יש משהו שאני לא יודעת עליו, נחכה לדור שאולי יודע לומר לנו. עידית, אני מקווה כי את לא סובלת מההפרעה. לצערי, גם אני נמצאת במצב מוזר מאוד כבר 3 שנים ובשבוע הבא אלך לרופא נוסף לשמוע מה יש לו לומר. אני עברתי 2 התקפים פסיכוטיים ועדיין לא איבחנו אצלי את המחלה...לא ברור לי מדוע...אולי יש לי סכיזופרניה לא מאובחנת או רזידואלית (שאריתי) מה שנקרא. בכל אופן, אני פונה אליך כי אולי תוכלי לעזור לי ואני מקווה גם כי דור יקרא את ההודעה שלי ויגיב עליה. לכאורה לא נראה כאילו אני סובלת מהמחלה אך, אני מרגישה מוזר...אני לא יודעת איך לתאר את התחושה...זה התחיל עם סוג של דכאון וסוג של חיבור פנימי, נתק קל וזה עדיין נמשכת התחושה הזו...אני תוהה אם זה הליקויים המדוברים או אני כבר לא יודעת מה?! עידית, אני אשמח אם ספרי קצת ממה את סובלת? באיזו סכיזופרניה אובחנת? האם את סובלת מירידה ביכולות? האם את בסוג של דכאון...

01/06/2007 | 18:29 | מאת: עידית

אשמח באם תכתבי את המייל של אוצור איתך קשר

01/06/2007 | 14:16 | מאת: דור

שלום רב ככל הידוע לי רק אם היית מאושפזת בבית חולים לחולי נפש יש דיווח אוטומטי למשרד הרישוי. אם לא היית מאושפזת, או שהיית מאושפזת בבי"ח כללי, אז אין דיווח אוטומטי. תיאורטית, המטפל שלך יכול לדווח עליך, אבל התהליך מסובך ובד"כ לא מדווחים. לכן אם לא תדווחי מיוזמתך אז לא ידעו ואז אין סכנה שישללו. שבת שלום נסיעה בטוחה

31/05/2007 | 20:58 | מאת: יערה

שלום דור, הבחנתי שאתה מבין עניין בהרבה תחומים אז חשבתי לשאול אותך משהן... עברתי פסיכוזה שלדעתי גרמה לי לנזקים...מוטיבצייה נמוכה, עוצמות רגש נמוכות, ירידה קוגניטיבית. עברו כמעט 3 שנים ועדיין המצב כזה, האם לא ייתכן שיקום מלא גם אחרי הזמן נרב שעבר מפני שההדרדרות נפסקה כי לא נמצא מחלה. תודה

31/05/2007 | 22:24 | מאת: דור

פסיכוזה גורמת לנזקים כאלה רק אם מדובר במחלה- סכיזופרניה או סכיזואפקטיב. אם נשללה האפשרות של סכיזופרניה אז ייתכן אבחנה אחרת, אולי הפרעת אישיות גבולית. כמו כן, נראה שאת מאד כפייתית לגבי הנושא כי השאלה חוזרת על עצמה כל הזמן. לרוב אנשים עם מחלות נפש לא מוטרדים מבוחן המציאות ולא מודעים כ"כ למחלה שלהם, מה שמחזק את ההשערה שאין לך סכיזופרניה ולכן יש אפשרות לשיקום מלא.

01/06/2007 | 14:24 | מאת: יעל

ראשית רב תודות לך ואני מצטערת אם אני קצת אובססיבית..פשוט אני תקועה במצב מוזר שמפריע לי לתפקד באורח תקין ... ייתכן כי אני סובלת מסכיזופרניה אך עדיין לא אבחנו זאת....פסיכולוגית אחת סיפרה לי כי לקח למשהי 6 שנים עד שגילו לה שהיא סובלת ממחלת הסכיזופרניה. ישנם סוגים שונים, אולי קלים יותר...סכיזואפקטיב, רזידואלית,פשוטה , לא מאובחנת. וייתכן אף שנגרם לי ליקוי מהפסיכוזה, היה נדמה לי כי ד"ר הידש הסביר פעם, שלא צריך להיות חולה במחלה בשביל להנזק מהפסיכוזה. דבר נוסף, אני מאוד אודה לך באמת אם תקדיש רגע ותראה אם תוכל לעזור לי...אני סובלת כבר קרוב לשלוש שנים. אני מרגישה במאין סוג של דכאון, לא יכולה להסביר, אני מרגישה גם שהקוגניצייה שלי מאוד ירודה...אני מתקשה לארגן כאן את המכתב בצורה מסודרת ומתומצתת, אני חוזרת על דברים, לא כי אני אובססיבית אלא כי אני מתקשה לארגן בראש את הדברים ולסדר אותם כיאות. הרגש שלי ירוד גם כן, יש חרדה קלה שקודם הייתה מאוד אינטנסיבית וחזקה במשך זמן רב...דבר גם שמדאיג אותי...כי ידוע שחרדה גבוהה משנה את מבנה המח. בנוסף, יש לי מאין גם דחק פוסט טראומטי...אבל הכל מתחיל מהתחושה של הדכאון האחר הזה. מרגיז אותי שאני נראית לרופאים בסך הכל בדכאון...וזה בדיוק מטעה, כי לכאורה זה נראה דכאון כשלמעשה ולדעתי אלו הם הליקויים הידועים ואולי אלו הם גם הסימנים השליליים. מה דעתך, דור?

שלום רב אבקש לברר לגבי בחור בן 24 הלוקח ציפרלקס מזה כשנה. עלה במשקל ובבדיקות האחרונות הופיעו שומנים גבוהים בדם. האם יש קשר לציפרלקס? תודה נסיה

יתכן קשר עקיף ויתכן שלא שהכל קשור לתזונה או נטיה גופנית , אחת מתופעת הלואי האפשריות של הציפרלקס היא עליה במשקל (לא קורה לכולם) כנראה ע"י עלית התאבון ושינוי בחילוף החומרים , בלי קשר לציפרלקס צריך לשמור על דיאטה מתאימה ( ללכת לדיאטנית מקופת חולים) להורדת שומנים בדם ולעשות פעילות גופנית קבועה 4 פעמים בשבוע כשעה (הליכה ,שחיה אופנים וכו'),

את שואלת על השמנה או על שומנים בדם? התשובה שאין קשר ישיר. הקשר העקיף שציפרלקס עשוי להעלות את התשוקה לפחמימות וסוכרים ואז אוכלים יותר מאכלים שאינם בריאותיים. הפיתרון זה להקפיד על תזונה נכונה. אם יש השמנה אז גם לעשות פעילות גופנית שתועיל כמובן גם למצב הנפשי.

31/05/2007 | 19:05 | מאת: ניר

התסמינים של סימנים שליליים ממחלת הסכיזופרניה הרי מאוד דומה לתסימני ההפרעה הדיסוצאטיבית כחלק או לא כחלק מהפרעה פוסט טראומטית. מלבד פסיכוזה קלה שארעה עקב אותו לחץ שגרם מלכתחילה לדיסוציאציה. מהם הדברים המבדילים בין הפרעה זו מזו? תודה

31/05/2007 | 21:52 | מאת: דור

לא נכון! אלו אינן הפרעות דומות! הפרעה דיסוציאטיבית מתייחסת למשהו שונה לחלוטין! http://www.maytal.co.il/heb_articles/article_1.html

31/05/2007 | 22:00 | מאת: דור

אתר נוסף בנושא זה: http://www.tdil.org/index111.html

31/05/2007 | 16:06 | מאת: מור

שלום, אנחנו בעמותת "שכולו טוב" מקיימים פעילויות חברתיות לפנגעי נפש ברחבי הארץ, שמטרתן הנאה, חוויה והיכרויות. רצינו להזמין אתכם לטיול בפארק מיני ישראל ואזור שפלת יהודה. הטיולים מתקיימים בתאריכים : 14.6.07 יציאה מירושלים; 25.6.07 יציאה מחיפה. לפרטים נוספים: ירושלים: אורן - 050-2090908 חיפה: רונן: 050-2090939 נשמח מאד לראותכם!!

31/05/2007 | 15:33 | מאת: גלית

הי! בהמשך לתשובתך המהירה אז קודם כל תודה ודבר שני אובחנית כחולה בפיברומיאלגיה לפני 6 שנים ע"י דר' יצחק רוזנר מבני ציון שהיה בין הראשונים שהכירו בתסמונת אך מעל 5 שנים היה לי שקט ולכן חשבתי שאולי לא אובחנתי נכון. עדיין את החושב שכדי להחליף את הרסיטל? תודה גלית

31/05/2007 | 21:56 | מאת: דור

כן, כדאי להחליף. עובדה שאת עדיין לא מרגישה טוב.

התלחתי טיפול בויאפקס XR75, אך לצערי הוא מפריע משמעותית לתפקוד מיני (עיכוב). הבנתי שתופעות לוואי אמורות לחלוף, אך כשנטלתי ציפרלקס במשך שלושה חודשים ההפרעות בתפקוד המיני לא חלפו (זו הסיבה שנטשתי את התרופה ועברתי לויאפקס).האם אני אמור להסיק מכך שגם ההפרעות עם הויאפקס לא יחלפו? תודה

אז כל פעם להפסיק את הציפרלקס???אני חוששת שזה יזיק יותר מאשר יועיל. לא מספיק להפסיק את האספירין? סליחה שאני כל כך מנדנדת לך, אבל אין לי עם מי להתייעץ כרגע וזה מפחיד. אגב, הקטע באנגלית אינו מובן לי.... תודה רבה רבה!

תלוי מה כוללים טיפולי השיניים. לפעמים אין ברירה ומפסיקים גם ציפרלקס וצימבלטה לפני הטיפול. לפעמים מספיק להפסיק רק את האספירין. בכל מקרה כדאי לידע את רופא השיניים על התרופות שאת לוקחת והוא ינחה אותך מתי להפסיק ואיזה מבינהים.

31/05/2007 | 14:41 | מאת: מירי

שלום...רב...! שאלתי אותכם בעבר על טיפול מסויים שאני לוקחת עבור מחלת נפש מניה דיפרסיה (אלטרול 20 מ"ג +למוג'ין 150 מ"ג) השבוע היתי אצל הפסיכיאטר שאצלו אני מטופלת כבר שנתיים והוא החליט לשנות את הטיפול לליתיום שנתנה לי טבלה אייך לעלות את הכמות שלאחר 12 יום אני יגיע למצב שאני שותה כדור אחד, בוקר, וצהרים, וערב לפי מה שכתוב על האריזה של התרופה אז 300 מ"ג שאלתי אילכם היא : נאמר לי להמשיך את הטיפול באלטרול 250 מ"ג +הליתיום לפי הסבר שניתן אבל נרשם לי במכתב שאני צריכה להמשיך גם את הטיפול בלמוג'ין 150 מ"ג מאחר והרופא שלי לא יהיה עד יום ראשון אז אני שואלת האם זנ יכול להיות מצב שככה אני צריכה לשתות את כול הטיפול או שיש איזה טעות במכתב ואם לי צורך לשתות את הלמוג'ין והאם יש מצב שגם את הלמוג'ין וגם את הליתיום אני צריכה להמשיך אודה לך...!

31/05/2007 | 22:36 | מאת: דור

יש מצב של תקופת מעבר שבה לוקחים את שניהם באופן זמני.

31/05/2007 | 14:41 | מאת: מירי

שלום...רב...! שאלתי אותכם בעבר על טיפול מסויים שאני לוקחת עבור מחלת נפש מניה דיפרסיה (אלטרול 20 מ"ג +למוג'ין 150 מ"ג) השבוע היתי אצל הפסיכיאטר שאצלו אני מטופלת כבר שנתיים והוא החליט לשנות את הטיפול לליתיום שנתנה לי טבלה אייך לעלות את הכמות שלאחר 12 יום אני יגיע למצב שאני שותה כדור אחד, בוקר, וצהרים, וערב לפי מה שכתוב על האריזה של התרופה אז 300 מ"ג שאלתי אילכם היא : נאמר לי להמשיך את הטיפול באלטרול 250 מ"ג +הליתיום לפי הסבר שניתן אבל נרשם לי במכתב שאני צריכה להמשיך גם את הטיפול בלמוג'ין 150 מ"ג מאחר והרופא שלי לא יהיה עד יום ראשון אז אני שואלת האם זנ יכול להיות מצב שככה אני צריכה לשתות את כול הטיפול או שיש איזה טעות במכתב ואם לי צורך לשתות את הלמוג'ין והאם יש מצב שגם את הלמוג'ין וגם את הליתיום אני צריכה להמשיך אודה לך...!

31/05/2007 | 14:40 | מאת: מירי

שלום...רב...! שאלתי אותכם בעבר על טיפול מסויים שאני לוקחת עבור מחלת נפש מניה דיפרסיה (אלטרול 20 מ"ג +למוג'ין 150 מ"ג) השבוע היתי אצל הפסיכיאטר שאצלו אני מטופלת כבר שנתיים והוא החליט לשנות את הטיפול לליתיום שנתנה לי טבלה אייך לעלות את הכמות שלאחר 12 יום אני יגיע למצב שאני שותה כדור אחד, בוקר, וצהרים, וערב לפי מה שכתוב על האריזה של התרופה אז 300 מ"ג שאלתי אילכם היא : נאמר לי להמשיך את הטיפול באלטרול 250 מ"ג +הליתיום לפי הסבר שניתן אבל נרשם לי במכתב שאני צריכה להמשיך גם את הטיפול בלמוג'ין 150 מ"ג מאחר והרופא שלי לא יהיה עד יום ראשון אז אני שואלת האם זנ יכול להיות מצב שככה אני צריכה לשתות את כול הטיפול או שיש איזה טעות במכתב ואם לי צורך לשתות את הלמוג'ין והאם ישמצב שגם את הלמוג'ין וגם את הליתיום אני צריכה להמשיך אודה לך...!

31/05/2007 | 14:40 | מאת: מירי

שלום...רב...! שאלתי אותכם בעבר על טיפול מסויים שאני לוקחת עבור מחלת נפש מניה דיפרסיה (אלטרול 20 מ"ג +למוג'ין 150 מ"ג) השבוע היתי אצל הפסיכיאטר שאצלו אני מטופלת כבר שנתיים והוא החליט לשנות את הטיפול לליתיום שנתנה לי טבלה אייך לעלות את הכמות שלאחר 12 יום אני יגיע למצב שאני שותה כדור אחד, בוקר, וצהרים, וערב לפי מה שכתוב על האריזה של התרופה אז 300 מ"ג שאלתי אילכם היא : נאמר לי להמשיך את הטיפול באלטרול 250 מ"ג +הליתיום לפי הסבר שניתן אבל נרשם לי במכתב שאני צריכה להמשיך גם את הטיפול בלמוג'ין 150 מ"ג מאחר והרופא שלי לא יהיה עד יום ראשון אז אני שואלת האם זנ יכול להיות מצב שככה אני צריכה לשתות את כול הטיפול או שיש איזה טעות במכתב ואם לי צורך לשתות את הלמוג'ין והאם ישמצב שגם את הלמוג'ין וגם את הליתיום אני צריכה להמשיך אודה לך...!

31/05/2007 | 14:40 | מאת: מירי

שלום...רב...! שאלתי אותכם בעבר על טיפול מסויים שאני לוקחת עבור מחלת נפש מניה דיפרסיה (אלטרול 20 מ"ג +למוג'ין 150 מ"ג) השבוע היתי אצל הפסיכיאטר שאצלו אני מטופלת כבר שנתיים והוא החליט לשנות את הטיפול לליתיום שנתנה לי טבלה אייך לעלות את הכמות שלאחר 12 יום אני יגיע למצב שאני שותה כדור אחד, בוקר, וצהרים, וערב לפי מה שכתוב על האריזה של התרופה אז 300 מ"ג שאלתי אילכם היא : נאמר לי להמשיך את הטיפול באלטרול 250 מ"ג +הליתיום לפי הסבר שניתן אבל נרשם לי במכתב שאני צריכה להמשיך גם את הטיפול בלמוג'ין 150 מ"ג מאחר והרופא שלי לא יהיה עד יום ראשון אז אני שואלת האם זנ יכול להיות מצב שככה אני צריכה לשתות את כול הטיפול או שיש איזה טעות במכתב ואם לי צורך לשתות את הלמוג'ין והאם ישמצב שגם את הלמוג'ין וגם את הליתיום אני צריכה להמשיך אודה לך...!

31/05/2007 | 14:25 | מאת: משה ג

שלום לך, לאמי יש דכאון קל, במיוחד בשעות הבוקר, והיא לקחה ציפרלקס כחודש וחצי ולא הרגישה בשיפור כלשהו. לאחר מכן לקחה פרוזק, וגם זה לא עזר - מה נראה לך כהמשך טיפול מתאים? בכלל רציתי לדעת האם יש העדפה לכדור מסוים בהתחשב שאמי כבת 70 עם יתר לחץ דם וקצת סכרת? חשוב לקחת בחשבון גם את תופעות הלוואי. בברכה, משה ג

31/05/2007 | 18:15 | מאת: משה ג

עוד שמהו: התחושה שאמי מתארת במיוחד בשעות הבוקר היא שכאילו הקיבה שלה מתכווצת ויוצרת לה מתח נפשי.

31/05/2007 | 22:09 | מאת: דור

תתיעצו עם הרופא המטפל לגבי רמוטיב (היפריקום) שהיא תרופה טבעית (אבל יעילה) נגד דיכאון קל עד בינוני. יש לה מעט מאד תופעות לוואי. כמובן צריך מרשם מרופא ולבדוק אינטראקציות עם תרופות אחרות שהיא לוקחת.

05/06/2007 | 16:15 | מאת: משה ג

תודה על תגובתכם! נפגשנו עם פסיכיאטר ונראה לו שמדובר בדכאון וחרדה קלים. הוא רשם לאמי אדרונקס. וכאן רציתי לשאול האם זה אכן המשך טיפול נכון (לאחר שציפרלקס ופרוזק לא עזרו)- אני שואל במיוחד לאור העובדה ששמעתי שישנה נטיה לא לתת אדרונקס לאנשים מבוגרים. אם זו לא הבחירה המועדפת אז מה נראה יותר מתאים לאור הנסיבות? בברכה, משה

האם הוא באמת כל כך טוב כרופא או סתם עושים לו יחסי ציבור?

לד"ר רבינוביץ' הנכבד שלום, אני לוקחת מזה כבר שנתיים ציפרולקס במנון 10מג ליום. החשק המיני שלי ירד פלאים ואם כבר מגיעים ליחסי מין קשה לי מאוד לגמור. שמעתי אותך מדבר על הבעיה בתוכניות של ורדה והבנתי שקיים פתרון . אני במצוקה נוראית. אני גרושה, בת 50,אנא תעזור לי. בתקווה אליס

שמי מירי ואני מעוניינת לשאול מס' שאלות: א. יש לי אח מדהים בן 48 , מגיל 21 בשנה האחרונה לשירותו הצבאי הוא הוא אובחן כחולה סכיזופרניה( במובן שזה על רגל אחת ),ואז החל מסע הייסורים הגדול של אחי מחד ושל אימי שהוא גר עימה מאידך.,הוא נכה צה"ל ,בגדול הוא לא עושה דבר וחצי דבר עם עצמו,הייתי שמחה לפגוש אותך ולספר יותר על כל התהליך על - מנת לבדוק האם יש טעם לשנות את הטיפול שהוא מקבל? חשוב לציין שהוא לא מסמפט פסיכיאטרים ולא פשוט לגרום לו להגיע לפסיכיאטר? מאחר ואימי מבוגרת ואני האחות הקטנה שרוצה מאוד לעזור לדוד אך אין בידי את הכלים הדרושים ,אודה לך מאוד אם תוכל לענות לי ראשית במייל ואם צריך נתקדם הלאה לפגישה. תודה מראש . מירי 2. שאלה נוספת היא לגבי אחותי שושנה שמעוניינת לקל ייעוץ הן לגביה והן לגבי ביתה בת ה - 12 ,

19/06/2008 | 11:14 | מאת: הילה

גנב, חוצפן, מתחזה,מה שחשוב לו זה הכסף, אומר בסוף הפגישה שהוא לא נפגש שוב ושוב עם אותו בן אדם וזה בולשיט, הוא נותן לך תרופות לא נכונות וישר אתה חייב לבוא להלחיף אותם שוב אצלו ושוב לשלם 750 שקל על כל פגישה. הוא לא נותן לדבר הוא מתעניין רק בעצמו ומספר כמה כסף יש לו ממש רברבן מגעיל. נראה כמו הומו בן 30 שמשעמם לו בחיים ומחפש אנשים מסכנים לצחוק עליהם. הייתי אצלו, הוא מילא אותי בכדורים שאחרי זה הגעתי לכמעט הרעלה בגללו. גועל נפש וגועל נפש לאיריס קול שלא מבררת טוב טוב לפני שהיא לוקחת מתחזה לתוכנית שלה.

לכל המתענינים על ד"ר רבינוביץ אני הייתי אצלו בטיפול ארוך הוא התנהג בגסות ובצורה משפילה,לא התייחס לתלונותי,קשר את גורלי בגורלו ע"י מתן זריקות בכל שבועיים,הלהיט אותי בתרופות שאח"כ התגלו אצל מומחים שהן אינן מתאימות לי,צעק ותקף על כל פרט,ייחסו לבני אדם הוא בלתי אנושי,והמחירים שהוא גובה הם בגובה השמיים אגב,הוא כל הזמן מפאר את עצמו ואת תאריו האקדמאים. לכן המלצתי היא לא לדרוך על מפתן הקליניקה מאת אחת שאכפת לה

לד"ר רבינוביץ' הנכבד שלום, אני לוקחת מזה כבר שנתיים ציפרולקס במנון 10מג ליום. החשק המיני שלי ירד פלאים ואם כבר מגיעים ליחסי מין קשה לי מאוד לגמור. שמעתי אותך מדבר על הבעיה בתוכניות של ורדה והבנתי שקיים פתרון . אני במצוקה נוראית. אני גרושה, בת 50,אנא תעזור לי. בתקווה אליס

30/10/2008 | 23:33 | מאת: חסוי

הוא זבל של רופא אנטיפתי חולה כסף... מאז שהתפרסם בעיתון מעריב תפס תחת ועכשיו אם אתה לא מפורסם הוא עושה טובה שיטפל בך!!!!! רושם בעיתון שמקבל לביקור 600 ש"ח והוא בעצם לוקח 800 ש"ח, הוא מזלזל בחולים!!!! תיזהרו ללכת אליו אתם רק תפגעו יותר... והמצב שלכם יתדרדר עוד יותר!!! המזכירה שלו עוד יותר זבל, גנבה ושקרנית... תזהרו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אנשים עם ניסיון

13/07/2009 | 14:59 | מאת: פנחס

לפני מספר שנים התגלתה בעייה התנהגותית אצל אחד מילדנו, הלכנו להרבה פסיכולוגים ופסיכיאטרים שלא הצליחו לפתור אותה. הספיקו לנו 2 פגישות עם דר רבינוביץ שהצליח לפתור את הבעייה. הדר אף התקשר והתעניין במצבינו לאחר תקופת מה. עד היום אנו מודים לו שהציל אותנו וממליצים עליו מכל הלב.

כמטופל של ד"ר אילן רבינוביץ אני יכול להעיד שמדובר באדם טוב, אדם חכם עם ידע רב הן בתחום הפסיכיאטריה והן בשאר תחומי החיים. הוא, עם האיכפתיות שלו הצליח לעזור לי. אני חב לו את חיי!!!!

21/07/2009 | 09:47 | מאת: ורדה

אני באה אליו במיוחד מאשקלון עם בעלי. אין לנו כסף בכמויות, אבל בשבילו שווה להוציא כל אגורה. אם הוא היה עוזר לכם חצי ממה שעזר לי ולבעלי. הייתם מבינים. בלעדיו הייתי מאבדת את החיים שלי.

הייתי אצלו וממש לא התרשמתי. ולהפך. לדעתי סתם יחסי ציבור. הוא היה לטעמי גאוותן, בטוח בעצמו יותר מדי, ומיהר לתת חוות דעת לפני שממש הקשיב. (לא היתה לו סבלנות לשמוע אותי, ומיד החליט על אבחון, מצד שני היה ללו זמן לספר לי על כמה מוצלח הוא, כולל ממוצע הציונים של התואר שלו..., וגם לתחקר אותי על מה ההורים שלי עושים, מה שלגמרי לא היה קשור לענין). הוא גם יקר מאד. לא הגעתי אליו לביקור שני. האבחנה שלו (OCD) היתה לא נכונה. התברר מאוחר יותר שמקור הבעיה העיקר שלי היא בעיה פיזית שלא קשורה כ"כ לתחום הפסיכיאטרי.

שלום, הייתי אצל ד"ר אילן רבינוביץ' עקב בעיית חרדה. בפגישה הראשונה התרשמותי הייתה טובה והטיפול שנתן לי שיפר את מצבי, אך בפעם השנייה והשלישית (והאחרונה - לעולם לא אפקוד עוד את מרפאתו) הצלחתי לעמוד , לצערי,על טיבו. השינוי בתרופות בביקורי השני גרם לי לתחושות רעות ביותר שהפריעו לי בתפקודי . יש לציין שאני עובד בתפקיד מאתגר והטיפול הלא נכון גרם לי לקושי ניכר במקום עבודתי, שלא לדבר על שעות הפנאי שבהן נאלצתי לוותר על בילויים ותרבות פנאי עקב הרגשה רעה ביותר, שניטרלה אותי מהחיים פשוט כמשמעו.. אפשר להבין טעות באבחון או בבחירת שילוב תרופתי, אך אין להבין התנהגות יומרנית, חסרת מצפון, חסרת התייחסות של מי שמתיימר להיות רופא. מרופא ששילמתי לו במיטב כספי ניתן לצפות למענה טלפוני לאחר שמצבי הדרדר בעקבות נטילת תרופות שהנ"ל רשם לי. במקום להתייחס, הוא "סינן" את הטלפונים שלי, במקרים שענה, טען שהוא עסוק ושיחזור, אך לפחות 4 פעמים לא טרח לחזור, כשאני נלחם על הישרדותי מבחינת ההרגשה הפיזית. רק לאחר שאבי התקשר אליו ודיבר בתקיפות רבה עם מזכירתו ולחץ עליו לענות לי, הואיל בטובו להתקשר אליי. הרופא הנ"ל אינו מופת לאנושיות בלשון המעטה וגם על כישוריו המקצועיים אינני יכול לחתום. כמובן עזבתי אותו והלכתי לחפש מזור אצל רופא אחר. גם הוא וגם רופא ידיד משפחה טענו שהתרופות שנתן לי הן תותחים כבדים שלא ראוי לתת אותן במקרה כמו שלי שאינו כה חמור. בנוסף, הוא אבחן אבחנה שגוייה , ששני הרופאים- זה שראה אותי והאחר- ידיד משפחתנו -אמרו שזו אבחנה שגוייה לחלוטין באופן חד משמעי. לסיכום התרשמתי שזה אדם שנגוע ביהרה, באגו-טריפיות ונרקסיזם בולט, שבטוח שהוא ידען גדול(וביטחון מופרז הוא לעתים קרובות מפתח לכישלון....), אינו קשוב, אלא בעיקר לעצמו ומלא ברגשי גדלות שמכשילים את טיפוליו. הגרוע ביותר היא אישיותו הבעייתית. אדם שאינו קשוב לפציינט שלו ואינו מוכן לתת לו מענה טלפוני לאחר שגרם לו עקב טיפול לא מתאים להרגשה רעה ביותר אינו ראוי, לטעמי, לתואר "רופא". במיוחד בתחום שקשור בנפש, היות הרופא בן אדם הוא תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק. לסיום- אכזבה, אכזבה, אכזבה כגודל הציפייה.

13/07/2009 | 14:45 | מאת: ציפי

לא יכול להיות...את סבתא שלי הוא הציל, היא חולת אלצהיימר, והוא נתן לה תרופות שעזרו לה מאוד. אני דווקה מכירה הרבה אנשים שהוא עזר מאוד (שמו עבר אצלינו מפה לפה )...מוזר מאוד....הוא רופא נפלא

21/07/2009 | 09:50 | מאת: אמיר

לפני 3 שנים סבלתי מחרדת בחינות כתוצאה מהפרעות קשב וריכוז. אחרי שפניתי ל-2 מטפלים אחרים הפנו אותי אליו והוא טיפל בי ע''י אפיקסור xr ובקונסרטה. הצלחתי בבחינות מאז אני חייב לו את חיי. עלה והצלח ד''ר רבינוביץ.

שלום.אני מבקשת יעוץ בנושא מחלה trichtillomanya-טלישת שער כפייתית.מה תרופה מתאימה לזה?

שלום.אני מבקשת יעוץ בנושא מחלה trichtillomanya-טלישת שער כפייתית.מה תרופה מתאימה לזה?

10/03/2008 | 21:34 | מאת: מומי

זהירות ! זהירות ! זהירות ! הבחור הזה אלוף ביחסי ציבור למען תאוות בצע בלבד , חסר סבלנות גאוותן בצורה חולנית לא יודע להקשיב וכל מה שמעניין אותו זה כסף........חבל שתוכניות רדיו נותנות לו במה ועוזרות בכך להפיל אנשים תמימים שבאמת זקוקים לעזרה לידיו תאוות הבצע כמו שאני נפלתי....ראו הוזהרתם

01/12/2008 | 23:33 | מאת: מני

על זה שהוא מטפל באנשי הבוהמה.. זה קרה גם לכם? ממש מתפאר

29/06/2009 | 01:19 | מאת: מלי

תתבייש לך לקבוע שיחה עם בנאדם שבא מרחוק במיוחד בשביל זה ולהיות בחול כנראה שניצלתי מהבחנה לא נכונה הכל זה לטובה

29/06/2009 | 01:19 | מאת: מלי

תתבייש לך לקבוע שיחה עם בנאדם שבא מרחוק במיוחד בשביל זה ולהיות בחול כנראה שניצלתי מהבחנה לא נכונה הכל זה לטובה

29/06/2009 | 01:19 | מאת: מלי

תתבייש לך לקבוע שיחה עם בנאדם שבא מרחוק במיוחד בשביל זה ולהיות בחול כנראה שניצלתי מהבחנה לא נכונה הכל זה לטובה

29/06/2009 | 01:19 | מאת: מלי

תתבייש לך לקבוע שיחה עם בנאדם שבא מרחוק במיוחד בשביל זה ולהיות בחול כנראה שניצלתי מהבחנה לא נכונה הכל זה לטובה

12/07/2009 | 21:33 | מאת: פנחס

לפני מספר שנים התגלתה בעייה התנהגותית אצל אחד מילדנו, הלכנו להרבה פסיכולוגים ופסיכיאטרים שלא הצליחו לפתור אותה. הספיקו לנו 2 פגישות עם דר רבינוביץ שהצליח לפתור את הבעייה. הדר אף התקשר והתעניין במצבינו לאחר תקופת מה. עד היום אנו מודים לו שהציל אותנו וממליצים עליו מכל הלב.

12/07/2009 | 21:42 | מאת: משה

אנחנו חייבים המון תודה לד"ר אילן רבינוביץ. הוא ממש הציל את אבינו לאחר שהגענו אליו נואשים וקבלנו אבא חדש !!! הלוואי שירבו כמותו בישראל, רופאים הרואים בעבודתם שליחות! רופא שרואה במטופליו כאילו היו משפחתו שלו!!!

12/07/2009 | 21:44 | מאת: משה

אנחנו חייבים המון תודה לד"ר אילן רבינוביץ. הוא ממש הציל את אבינו לאחר שהגענו אליו נואשים וקבלנו אבא חדש !!! הלוואי שירבו כמותו בישראל, רופאים הרואים בעבודתם שליחות! רופא שרואה במטופליו כאילו היו משפחתו שלו!!!

12/07/2009 | 21:50 | מאת: יפית

סבלתי מאכחלה כפייתית. שום דיאטה לא עזרה לי ד"ר רבינוביץ טיפל בי ובזכותו ירדתי 40 ק"ג! הוא שינה לי את החיים!!!

12/07/2009 | 21:51 | מאת: יפית

סבלתי מאכחלה כפייתית. שום דיאטה לא עזרה לי ד"ר רבינוביץ טיפל בי ובזכותו ירדתי 40 ק"ג! הוא שינה לי את החיים!!!

12/07/2009 | 21:54 | מאת: סיגל

עברתי תאונת דרכים שבעקבותיה סבלתי מחרדות ולא הצלחתי להרדם בלילות. ניסיתי הכל: הילינג, דמיון מודרך, דיקור סיני. הומאופתיה וכו' שום דבר לא עזר. שמעתי על ד''ר רבינוביץ דרך חברה שהמליצה לי עליו. הוא נתן לי טיפול תרופתי זמני, והיום אני כבר ללא כדורים ישנה טוב ולא סובלת מחרדות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לאמר שמדובר פה ברופא מעולה שבמעולים אבל לפני הכל אדם מדהים וטוב לב שנותן את הנשמה למטופליו. תודה לך!

12/07/2009 | 22:01 | מאת: לנה

דר אילן הושיט לי יד וראה אותי. מה שרבים כל כך לא הצליחו לפניו. הוא רגיש לכל כאב, קטן וגדול ויודע לראות בחדות את מה שצריך טיפול. היום אני שמחה לקום בבוקר. (וכל מי שסבל כמוני, יודע כמה שזה חשוב...)

12/07/2009 | 22:01 | מאת: לנה

דר אילן הושיט לי יד וראה אותי. מה שרבים כל כך לא הצליחו לפניו. הוא רגיש לכל כאב, קטן וגדול ויודע לראות בחדות את מה שצריך טיפול. היום אני שמחה לקום בבוקר. (וכל מי שסבל כמוני, יודע כמה שזה חשוב...)

13/07/2009 | 15:06 | מאת: חיים

זהירות זהירות מתגובות כאילה! ד"ר אילן רבינוביץ החזיר לי את הגבריות, בזכותו אני יכול לקיים יחסי מין עם אישתי , אז צריך להיזהר מרופא כזה?

12/03/2008 | 19:06 | מאת: רוחמה

מישהו נחמד, אמא שלי, שתהיה בריאה, חולת אלצייהמר. מצבה הלך והחמיר ברמה כזו שבמהלך חצי שנה ברחו ממנה 5 פיליפיניות. אי אפשר היה להתקרב אליה, אפילו לא אני. היא היתה תוקפנית וכל הזמן דימיינה שכולם מנסים לגנוב לה, להרוג אותה. מה לא. פניתי לד"ר רבינוביץ , רק כשכבר לא מצאתי מוצא אחר (המצב הכספי לא משהו). ד"ר רבינוביץ נתן לה ביקסה רמיניל ורספירדל. חשבתי שהוא השתגע עם כל התרופות האלה. אבל זה היה כמו נס. הוא הציל אותה. היא הפסיקה להיות תוקפנית. יש לה פיליפינית כבר למעלה מחצי שנה. היא יוצרת איתנו קשר עין, היא לא מדיימנת שהפיליפינית גונבת ממנה. החיים שלה ושלנו השתפרו מקצה לקצה. מבחינתי ד"ר רבינוביץ שווה כל גרוש. זה החיים שלנו והוא החזיר לנו אותם. שיהיה לך בהצלחה.

02/04/2008 | 18:15 | מאת: הדסה כהן

אשמח לקבל טלפון שלו מאחר ובאתר הוא לא מעודכן. תודה רבה,

15/07/2008 | 19:25 | מאת: לא מעוניננת

אילן רביבוביץ זבל של רופא חולה נפש בעצמו. תיזהרו ממנו.

13/07/2009 | 14:48 | מאת: ציפי

אני ממש לא מבינה על מה אתם מדברים, הוא רופא של הרבה אנשים שאני מכירה, ואני יודעת שמצבם רק השתפר!!! לא יודעת למה אתם מכפישים את שמו! זה ממש לשון הרע. חבל מאוד שיש רופא אמיתי ואנשים אומרים דברים כל כך חמורים.

13/07/2009 | 16:42 | מאת: חסוי

זהירות מתגובות כמו שלך!!!! בושה! ד"ר אילן רבינוביץ הוא רופא מדהים,"שהרים אותי על הרגליים"

15/07/2008 | 19:28 | מאת: המאוכזבת

הוא זבל!!! הרס לילד שלי את החיים. מצטערת על היום שכף רגלי דרכה במרפאה המפוארת שלו שעל חשבוני הוא מקיים אותה.

17/07/2008 | 18:57 | מאת: רונה

יש לי ביום ראשון הקרוב תור אליו וכעת לאחר שקראתי בטחוני התערער.

אני הייתי מטופל של אילן רבינוביץ תקופה ארוכה, הוא בן אדם מוזר במיוחד נרקיסיסט מגלומן ברמה אחרת. הוא מתנשא מדבר על עצמו שלושת רבעי מזמן הטיפול וביגלל שיש לי בעיות סמים הוא היה מביא לי כדורים בטענה שאלו סמים מעולים... אילן הוא יצור מוזר אבל עם הרבה כוונות טובות, בכל מקרה לא הייתי ממליץ לך שישחק עם הנפש שלך. הרגע שבו קרה לי השינוי בחיי היה היום שהפסקתי ללכת אליו! מה שבטוח הוא לא שווה את סכום הטיפול!!! אבל הסמים פיצוץ!!!

06/04/2009 | 14:22 | מאת: צדוק יחזקאל

ד"ר רבינוביץ??? אדם עם עם אגו מנופח, שמוק מתנשא.

אנחנו מדברים על אותו אחד???? אתה לא חושב שאתה מתבלבל??? אני פשוט בשוק! לא יאומן שיש אנשים שמוכנים להגיד דברים כאילה על רופא בחסד עליון כמו ד"ר אילן רבינוביץ!

13/07/2009 | 12:58 | מאת: סיגלית

הייתי אצלו בטיפול לפני חודשיים בערך. הוא הציל אותי. אני לא יודעת איך להודות לו. בזכותו חזרתי לחיים!!!! אמפתי,מקשיב, עושה את עבודתו מכל הלב, יסודי , מקצועי בקיצור: שווה כל שקל!!

13/07/2009 | 15:09 | מאת: אלון

אני עוקב אחרי התגובות .התאפקתי מלהביע את דעתי עד עכשו. כדאי לכולם לדעת ד''ר רבינוביץ הוא שילוב של לב טוב וידע מקצועי רב. בזכות הטיפול שקבלתי ממנו ירדתי במשקל מצב רוחי השתפר.בקיצור זכיתי לחיים חדשים מגיע לו יישר כח

14/07/2009 | 00:40 | מאת: מאור

תאמין לי- לך אליו ותעשה מה שהוא אומר - תוך חודש תכיר חיים טובים יותר. מאחד שחשב שמהבור השחור שלו אין יציאה.

אף פעם לא אמרתי לך תודה. אולי עכשיו זה הזמן. מעולם לא חשבתי לגעת בתרופות. חשבתי שמה שאני זה אני. אין מה לעשות. מתח מתמיד. אי שקט. אף פעם לא ממש מרוצה. מצוקה. הייתי בסדנאות. הייתי אצל פסיכולוגית (פעמיים בשבוע, משך שנתיים!). אני לא אגיד שזה כמו כוסות רוח למת- זה יותר כמו לשבת ליד מי שיש לו כאב שיניים, ובמקום לעשות לו סתימה, לתת לו יד או במקרה הטוב לתת לו אקמול. ואז פגשתי בך. וקיבלתי טיפול. ועדיין מקבלת. ויש שקט. יש מקום להנות ממה שיש לי בחיים. אני יכולה להגיד בפה מלא- אני היום סוף סוף שלמה ושמחה ורגועה. תודה לך דר רבינוביץ. אני יודעת שלא הייתי מגיעה לשם בלעדייך. תודה. תודה. תודה

26/08/2009 | 12:19 | מאת: מאזינה לתוכנית הרדיו בגלצ

אני מאזינה קבועה לתוכנית הרדיו בגלצ ולאחר ששמעתי את דר רבינוביץ והוקסמתי מהרגישות שלו הלכתי אליו לטיפול. אני כל כך שמחה שזה קרה כי לא רק שלא התאכזבתי, אף הבנתי שמדובר באישיות יוצאת דופן שרוצה רק לעזור!!! תודה לך!!

30/11/2009 | 17:59 | מאת: מעריצה

ראיתי הבוקר את ד"ר רבינוביץ בערוץ 2 בקשר לאח הגדול. אמר כהרגלו דברי טעם ונראה מדהים וחתיך!!!

25/02/2010 | 12:11 | מאת: מיכל

ד"ר אילן מאבחן את דיירי האח הגדול באופן אישי הם ניפגשים איתו בתוך הבית והוא מטפל בהם ואפילו נתן לאחד מהם כדורים אני גם טופלתי אצלו

25/07/2010 | 17:22 | מאת: ד"ר אילן רבינוביץ

ראיתי ביום שישי האחרון בתוכנית הבוקר בערוץ 2 את הד"ר. רהוט, מקסים, מקצועי ומדבר לעיניין. מאוד נהנתי

31/05/2007 | 08:55 | מאת: גלית

שלום! כתבתי הודעה לפני כמה ימים אבל אני רואה שהיא לא מופיעה ואכתוב שוב. ביום שבת ניקית ופתאום הרגשתי סחרחורות עם זעה וחולשה ולא יכולתי לעמוד. דפיקות לב חזקות ונשכבתי ורק רציתי לישון. כעבור 3 שעות הרגשתי טוב יותר אך עוד יומיים אחר כך לא הייתי במיטבי. אני כל הזמן עיפה גם גשאני קמה משינה ממושכת, ויש לי כאבים בפרקים ושרירים וגוש בגרון שנעלם עם טיפול של לנטון ושוב חזר ואחרי כל זה אני מטופלת ברסיטל. אני כבר לא יודעת אם זה קשור לבעיה של חרדות שהיתה לי גם לפני 6 שנים או שבאמת משהו אצלי לא בסדר פיזית. אין לי אנרגיה ואין לי כוח ואני נרדמת בשעה 8 עם הילדים. בעלי כבר מיואש וגם אני מתחילה להתיאש. מה לעשות? תודה מראש גלית.

31/05/2007 | 14:19 | מאת: דור

לדעתי כדאי להחליף את הרסיטל באחת התרופות הבאות- אפקסור, סימבלטה, איקסל. אחת מהן (ובמיוחד אפקסור XR) יותר מתאים למצב שלך מרסיטל. לפני כן רצוי לשלול בעיה גופנית ע"י בדיקה אצל רופא משפחה או ראומטולוג (ייתכן שיש לך פיברומיאלגיה= FMS). למעשה במקרה שלך כדאי לפנות קודם לראומטולוג לאיבחון וטיפול לפני שפונים לפסיכיאטר, כי אצלך החרדה קשורה לבעיות נוספות.

31/05/2007 | 08:39 | מאת: שלי

שים לב שהוספתי מתחת לפרסומת עוד שני ענפים...אני מאוד זקוקה לתשובתך! תודה!!

31/05/2007 | 03:43 | מאת: דן

מה המשמעות של השפעה שלילית בצורת ירידה בתיאבון, חוסר אנרגיה, בחילות וחוסר חשק מוחלט בתום שעה(!!!) בלבד מנטילת הויאפקס (75XR) הראשון בחיי? האם ניתן לקבוע בוודאות שהכדור לא מתאים? (בעבר ניסיתי ציפרלקס שלא השפיע לשום צד)

31/05/2007 | 11:11 | מאת: דו?רו?ן

יתכן ואלו תופעות לואי של הכדור , הם אמורות להחלש ולחלוף כעבור כמה ימים של נטילה,יש האומרים שזה סימן דווקא שהכדור יעבוד טוב בהמשך. בכדי להקל על הבחילות רצוי לקחת את הכדור עם או אחרי האוכל, בכדי לקבוע שכדור לא עוזר צריך לקחת אותו 6 שבועות לפחות במינון מלא ורק אז ניתן לדעת. קצת סבלנות .

31/05/2007 | 22:27 | מאת: דור

השפעה של כדור אחד בוודאי שלא אומרת כלום. זה יכול להיות גם מקרי. בד"כ תופעות הלוואי פוחתות עם הזמן.

31/05/2007 | 00:31 | מאת: ניגנבת עם עצמי...

גמאני מרגישה לבד ויש לי מלא פחדים מלהתחיל לקחת כדורים..וכל הזמן שאני אומרת " הנה אני מרגישה שחייבת"...האויר יורד לי בבום.לא מצליחה להבין מה עוצר בעדי..הרי ההרגשה גם ככה חרא אז מה כבר יכול להיות יותר גרוע..הלוואי והייתי יותר בטוחה בעצמי(שהרי מכאן נובעת הבעיה האמיתית. החוסר בטחון..וגם הדימוי העצמי של" לא מגיע לי להרגיש יותר טוב?,"..בכל קרה בהצלחה והלוואי ונקבל פה תשובות חד משמעיות..

שלום ניגנבת :) קודם כל אני שמח לדעת שאני ממש לא לבד בבעיה הזאת ושמתי לב שגם את באמת באותו מצב שלי והייתי שמח אם יבוא לך שנדבר על הבעיה ונתחיל לפתור אותה ביחד ככה שגם אני וגם את נדע שאנחנו באמת מתחילים לעשות משהו בנידון ויהיה לנו גיבוי חיובי אחד מהשני מה את אומרת?

31/05/2007 | 00:29 | מאת: ניגנבת משאלות ומספקות עם עצמי..

רציתי לשאאול משהוא חשוב מאוד.. האים מי שמרגיש עצב והעדר שימחת חיים(עקב משבר) יכול פשוט לנסות לצרוך סרוטונין? עם כן אז איך בדיוק צורכים..איך זה מגיע ? בכדור כימי? אני חייבת הסבר דחוף!.. אני בשיא הדאון של עצמי ונמאס לי..(לא ניסיתי אף טיפול ) רוצה להתחיל...סרוטונין עודף יכול לעשות נזק?..

ואיננו כולו. ישנן תרופות (או סמים) שמעלים את רמת הסרוטונין במוח. ראי מצגת בנושא: http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/18544822.ppt

02/06/2007 | 02:08 | מאת: ערן

אל תהססי . אחרי כמה חודשים עם הכדורים תעלם לך התחושה המגעילה והנוראית של הדכאון!! . הכדורים זה סבבה לגמרי - ככה את סתם סובלת

שלום לכולם קוראים לי שי אני בן 24 יש לי דיכאון בינוני כבר במשך יותר משנתיים כולל חרדות בנונויות שבאות והולכות ולרוב הרגשה שאני פשוט הולך להשתגע. אני מרגיש שאני הגעת לסף הסבל שאני יכול לסבול עד היום לא טיפלתי בעצמי בגלל שחששתי מה כדורים יכולים לגרום לי אבל תאמת שכבר אין לי ברירה ואני חייב לעשות משהו בנידון יש לי שאלה אחת שאני רוצה שתענו לי בכנות האם באמת הכדורים יכולים לעזור לי? אני פשוט מפחד ממה שאני קורא בפורומים לגביי אנשים שהכדורים לא עזרו להם ואני מפחד שזה מה שיקרה לי או שאולי הכדורים יעשו לי יותר גרוע ממה שיש לי אני פשוט מרגיש כל כך לבד עם הבעיה שלי ואני חושב כבר ששום דבר לא יעזור לי מקווה לתשובה מאנשים שבאמת עזרו להם הכדורים כדי שאני יוכל אולי לראות שבאמת יש אור בקצה המנהרה ושכן יש לי למה לצפות תודה למגיבים שי

תרופות נגד דיכאון וחרדה עוזרות ל-70% מהאנשים שנוטלים אותן. 30% הנותרים צריכים לעבור מס' נסיונות תרופתיים עד שמוצאים את התרופה המתאימה. זה גם עניין גנטי. אבל אין דרך מדעית לנבא מראש לפני שמנסים.

דור תודה רבה על התשובה לפחות הרגעת אותי קצת :)

שלום לך שי אני לדוגמא ניסתי הרבה תרופות מכמה משפחות- מהדור החדש ומהדור הישן, ללא הועיל. מה שכן הועיל, ואני ממליץ לך, זה להירשם לחדר כושר, להתמיד, להתחיל לרות 3 פעמים בשבוע , ובכלל לעשות חוגים בחדר כושר, קיקיבוקס, אירובי, גם אם לא תאהב בהתחלה תכריח את עצמך. זה עובד!!!

בהחלט עוזר . אני עם סימבלטה שלושה חודשים ומרגיש הרבה הרבה יותר טוב . זה לוקח כמה חודשים עד שזה מתחיל להתייצב . מומלץ מאוד!

תודה רבה, התגובות שלכם מאוד עוזרות לי ואני מאמין שגם לכל מי שרוצה להתחיל לטפל בעצמו ומפחד להיכנס לזה

30/05/2007 | 20:21 | מאת: גילה

?

29/08/2007 | 18:54 | מאת: מחבר

Оо фк

29/08/2007 | 18:55 | מאת: מחבר

même

30/05/2007 | 19:51 | מאת: אבי

שלום אני סובל מחרדות ודיכאון קשים ואיני מסוגל ולתפקד בחיי היום יום כמעט כליל. נטלתי במינון מלא לוסטראל וציפרלקס שעזרו קצת לחרדות אבל לדיכאון והעייפות לא עזרו. היום אני נוטל כבר 4 שבועות ויפאקס XR 150 אני לא מרגיש שיפור ואפילו המצב ניהיה רע יותר או שלא השתנה כלל וממשיך ליהיות גרוע. הפסיכיאטר אמר לי לחכות עוד עם התרופה,ואני רק סובל ולא מסוגל לבנות את חיי ולתפקד כמו שאני יכל ורוצה. השאלה שלי עוד כמה זמן עליי לחכות עם התרופה כדי לראות שיפור בדיכאון ובחרדות? ואם לא יהיה שיפור האם עליי להעלות מינון ולסבול עוד פעם סבל גדול יותר או שעדיף כבר להחליף תרופה למשפחה אחרת ולנסות להמעיט את הסבל הרב כמה שיותר? אני אובד עצות נודה לכם אם תגידו לי אם יש טעם לחכות עם התרופה כי ביינתים אני רק סובל מרותק למיטה כמעט וסובל סבל פיזי רב מהדיכאון והחרדות.

31/05/2007 | 00:43 | מאת: דור

לדעתי לעלות במינון ל-225 מ"ג ליום. מדובר בתרופה מאד יעילה ולכן כדאי לתת לה צ'אנס עוד מס' שבועות במינון יותר גבוה.

30/05/2007 | 00:37 | מאת: שלי

האם מותר לקחת 60 מ"ג סימבלטה+10 מ"ג ציפרלקס וגם קלונקס וזודורם לשינה בלבד.? אני לוקחת אספירין 100מ"ג כמדלל דם. זה לא מסוכן עם הציפרלקס?וגם הוסיפו לי אומגה3 שגם גורם לדילול הדם. הרופא אמר שזה בסדר, אבל כתוב לעקוב אחרי דימומים ושיטפי דם...ואם יהיה חלילה בפנים? בתוך הגוף? איך אפשר לעקוב אחר דבר כזה? אני סובלת מחרדות קשות ודכאון. תודה!

31/05/2007 | 00:30 | מאת: דור

שלום שלי! 1. מי המליץ לך על אספירין באופן קבוע? מי המליץ לך על אומגה 3? אין מספיק מידע על השפעה של אומגה 3 עבור אנשים שמטופלים בתרופות נוירו-פסיכיאטריות. אין התווית נגד מוחלטת אך אין גם ביטחון שזה מועיל או בטוח לשימוש. בשביל מה האספירין? גם כאן אין התווית נגד מוחלטת ובכל זאת הייתי שוקל שוב אם הוא נחוץ כי ציפרלקס וצימבלטה בעצמם יכולים לגרום לדימומים (הדבר נחקר בספרות לרפואה פנימית). 2. השילוב של צימבלטה 60+ציפרלקס10 נראה על פניו מיותר כי יש חפיפה בין שניהם. כבר היה עדיף שתקחי רק צימבלטה במינון יותר גבוה (90 או 120). היצרן של צימבלטה קבע שהמינון המקסימלי שמותר לקחת הוא 120 מ"ג ליום (למרות שאין הוכחה שמינון מעל 60 מ"ג ליום נותן יעילות יותר גבוהה). 3. מותר לשלב קלונקס וזודורם. בברכה, דור.

31/05/2007 | 08:31 | מאת: שלי

אני בת 56 ומקבלת אספירין מרופא פנימאי, קבוע, בגילי כולם מקבלים אספירין למניעה... יתכן והרופא רוצה להפסיק בהמשך את הסימבלטה ושאכנס לציפרלקס..כיוון שאינני מאוזנת עם הסימבלטה וזקוקה לקלונקס בגלל חרדות. רק משונה שלא דווחתי על התכנית של הרופא...כך אני מצפה. שאלתי אותו בגלל האספירין והוא אמר שזה בסדר. כיוון שאינני סומכת על אף אחד אני קוראת באינטרנט ושואלת אותך, דור. יש לי תור לרופא עוד חודש. זה מאוחר מידי לשאלות? לשינויים? מה דעתך? האמת שאני די חוששת...

29/05/2007 | 22:45 | מאת: מירילין

אני עונה ל:אחות של:א. שמי מירילין, אני לקחתי בעבר כדור אפקסור, הוא לא עזר לי בכלל מעבר לכך נכנסתי יותר לדיכאון, כאבי ראש, ועזבתי אותו אני על כדור רסיטל כבר 4 שנים והוא מעולה,אבל כמובן אני לא אומר לך מה לקחת, רק שכדור אפקסור החליפו לי בשנייה אותו, ורופאה פסיכיאטרית עשתה את העבודה,

31/05/2007 | 00:04 | מאת: אחות של א.

תודה. כמה זמן לקחת את האפקסור עד שהוחלט להחליפו? האם הוא גרם לך להשמנה?

שלום, שמחתי לקרוא את כל הדברים הטובים והאיחולים הרבים ובעיקר הרגשתי את האהבה שאתם מחזירים לי. רק כדי להסיר ספק, לא קרה שום דבר אשר גרם לפרישתי, פשוט אחרי ארבע וחצי שנים המחוייבות די הכריעה אותי, והאנרגיות קצת נגמרו. הרגשתי שאני כבר מגיע למחשב בלי מספיק כוחות ואתם כבר מכירים אותי שקשה לי לזייף. כך גם בימים האחרונים, איני מרגיש שיש לי את הכוחות לענות לשאלות, "כאלו הכל כרגיל". עם השואלים והפונים הסליחה, פשוט מדי קשה לי לענות על השאלות כעת. אני מקווה שהנהלת דוקטורס תמצא מחליף מהר ככול האפשר. באמת שאני אוהב את הפורום ואת המשתתפים, בתחילת הדרך חשבתי שאני יודע עד כמה פורום כזה חשוב לאנשים הסובלים מקשיים רגשיים, חשיבות הבמה והמקום הפתיעה אף אותי. אני רוצה להודות לכל האנשים היקרים שהלכו איתי גם באופן אישי, אולי אשכח משהו ואיתו הסליחה, אבל עדיף כך מאשר להשאיר את הדברים פתוחים. קודם כל לתמי שתמיד ידעה להוסיף ולתת לעצמה לכולנו, תמי-עדיין שמורים אצלי שירים שלך ששלחת לי שאהיה לך גיבוי.... ואני שומר אותם היטב. לדור- אשר תמיד נמצא כאן, אני חושב שכל יום, ותמיד יכולתי לסמוך עליו שיעבור כאן לפני ויתן את התשובה הנכונה-תודה לך על כל האנרגיה שהשקעת כאן. למיכאל שיודע לתת לעצמו ואני חושב שמיד התחלנו כולנו לאהוב אותו ואת חוכמתו. לאמא רחוקה שהייתה גם קצת האמא של הפורום.... לצד האבא. כמובן שדורון שתמיד הוסיף ותרם כאשר הגיע לפורום למשהי ולמשהי 1, ששומרת על האנונימיות שלה אבל תמיד מעודדת ומתעודדת. למיכל ואפרת, אורלי ונעמה, יוסי וענבל שיבא וניר המצטרף החדש. כולכם נעמתם לי מאוד, וגם עזרתם לי ולשואלים הרבים. ישנם עוד רבים שהיו איתנו בפרקי זמן שונים, מהותיקים הראשונים ורבים באמצע. לא אזכיר את שמותיהם כי בודאי אשכח משהו, אבל יש לכם מקום חם בליבי. אני כבר מתגעגע, ובודאי שאכנס לראות מה שלום כולם. אני בטוח שהפרישה שלי היא זמנית, אבל יקח זמן עד שאחליט לחזור למחוייבות של ניהול פורום. אבל אין ספק שבכוונתי לחזור אחרי מנוחה והתרעננות. שלכם תמיד גיורא הידש

31/05/2007 | 23:27 | מאת: תמימי

כשנגמרות האנרגיות... הידש היקר מכירה היטב את תחושת סוף הכוחות. כאילו צריך כבר שבת. כל כך הרבה מצוקות מתח וקשיים יש עכשיו בארץ. וכל כך הרבה סבל הולך ונחשף, כמו היה איזה סף של כאב שאנחנו יכולים לשאת, והוא נגמר. מה אגיד לך? קשה לתת תשובות על תרופות כל הזמן. ומעייף להכנס לכאן כל יום או יומיים, במשך תקופה כל כך ארוכה, ולתת מענה לכל כך הרבה אנשים. אני מניחה שאפשר למצוא מענה גם במקומות אחרים, לגבי טיפול תרופתי. אבל את הפורום החברתי שנוצר כאן, הרבה בזכות אישיותך החמה והמקבלת, אי אפשר להחליף בפורום אחר. תנוח, הידש, תתנתק קצת מהמחשב. איש לא יוכל להכנס לנעליך הגדולות, אבל לתת מענה לשאלות יוכלו גם אנשים אחרים. ואנחנו עוד נהיה כאן, נחכה לך, שתחזור... באהבה תמי.

01/06/2007 | 13:14 | מאת: דור

לד"ר הידש, היית פסיכיאטר חם, אנושי וזמין ולא מנוכר או מתנשא. אני נהנתי לגלוש בפורום ולהיות לך לעזר ולתועלת. השחיקה שלך מהתפקיד הזה טבעית ומובנת לגמרי. למעשה, הופתעתי שהצלחת להמשיך כ"כ הרבה זמן. עכשיו תוכל להשקיע זמן ואנרגיה בדברים אחרים שאתה אוהב. נשמח לפגוש אותך ברשת אחרי שתחזור מתקופת המנוחה וההתרעננות. בברכה, דור.