נגישות
נגישות

פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
26308 הודעות
11817 תשובות מומחה
גולשים יקרים: מערכת אתר דוקטורס מודה לד"ר הידש על מסירותו רבת השנים לניהול הפורום, ועושה מאמצים רבים למצוא לו מחליף בהקדם. עמכם הסליחה.
09/05/2007 | 11:01 | מאת: תותי

שלום שוב, תודה על התשובה הקודמת ואני רוצה להמשיך ולשאול - אתה אומר שמאניה הוא מצב פסיכוטי אך שזה לא שחור ולבן. האם לקיחת תרופות שמגבירה את העניין (SSRI למשל), וכניסה למצב מאני (שמתבטאת במחשבות גדלות עצומות, חוסר שינה, מחשבות מתרוצצות, עירנות יתר, דיבור מהיר, היפראקטיביות גבוהה) - האם אי הסכמה להפסיק את לקיחת התרופות מעידה על בעיה של שיפוט? של בעיה בתפיסה של המציאות? כי לא נשמע לי שכן מצד אחד, מצד שני - אם הבנאדם מפסיק את הטיפול הפסיכולוגי שלו בבת אחר, רק כי הוא לא רוצה להפסיק לקחת את התרופות שהרופא חושב שמזיקות לו - אך עדיין יש מודעות לעניין. הוא יודע שזה לא טוב אך זה לא משנה לו - כי הוא מעדיף להתענג על המאניה וזהו. אז האם מדובר בבעיה או לא? תודה

לתותי אכן השאלה תמיד מה הנימוק ומה ההגיון במעשה ולא המעשה עצמו. אם את חושבת שבמצב הרגיל שלך היית חושבת שעדיף להיות במאניה ואת רוצה להתענג על המאניה (כלשונך) גם אם יש לזה מחירים אז גם כאשר האדם במאניה השיפוט שלו תקין. מה שאני מנסה להסביר הוא שאין קריטריון אחיד ושיפוט מציאות "אובייקטיבי" שנכון לכל האנשים, רצוי וכדאי לשפוט כל אדם ביחס לעצמו, מה הוא היה חושב על עצמו כאשר הוא במצב מאוזן? כמובן שכל זה נכון לגבי רוב הדברים, ישנם דברים שכולנו מסכימים שהם לא בסדר, למשל כאשר פוגעים באחרים וכך הלאה. אני מקווה שהדברים ברורים ואם לאו אז אשמח להרחיב. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לאחר טיפול רב בהמון תרופות עם הצלחה מיזערית בלבד הרופא שלי הציע לי לקחת לפונקס אני מאוד חוששת כי קראתי שהלפונקס מעלה במשקל בעשרות קילוגרמים רק מהמחשבה על העליה במשקל אני ניכנסת ליאוש ודיכאון רציתי לשאול אתכם שהשתמשתם בלפונקס האם התרופה גורמת לעליה רצינית במשקל אשמח אם תצינו את המשקל שעליתם בעיקבות נטילת הלפונקס תודה רבה מרי

לקריאה נוספת והעמקה

למרי אשמח אם יהיו תגובות של קוראים, הלפונקס עלול לגרום לעליה במשקל אבל לא חייב, אני מכיר אנשים רבים הנוטלים לפונקס ואינם עולים במשקל. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 08:48 | מאת: אסתר

כמו שציינתי בהודעה קודמת התחלתי לסבול מתופעות של דיסקינזיה לפניי מס' שבועות. אני מטופלת כבר מספר שנים בתרופות הבאות : cymbalta - 90 mg solian - 200 mg miro - 1 mg lorivan - מדי יום 3-4 כדורים להרגעה נוירולוג בכיר שהתייעצתי איתו הצביע דווקא על ה lorivan כ"מועמד" לגרום לבעיה. שאלותיי : 1. האם ייתכן ודיסקינזיה נגרמת מ lorivan (אני משתמשת בו כבר מספר שנים, 3-4 כדורים ביום) ? 2. אם כן, האם מומלץ להפחית את השימוש בו לגמרי ותוך כמה זמן צפוי שיפור בדיסקינזיה ? 3. האם יש תחליף להרגעה בתקופה זו שאינו מ"משפחת" ה lorivan ?

לקריאה נוספת והעמקה

לאסתר לצערי איני מסכים עם הנאורולוג אלא אם הוא ראה דברים שאיני מקבל במכתב דרך הרשת. בכל מקרה טוב לנסות ולהפסיק את הלוריוון בכל מקרה, עדיף לא ליטול לוריוון תקופות ממושכות בגלל הנושא של ההתמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2007 | 00:01 | מאת: אבי

מטופל במירו מזה כשנה לאחרונה לא שקט ומתקשה לישון האם האפשרות שהמירו סיים את השפעתו קימת

09/05/2007 | 16:30 | מאת: דור

שלום רב 1. ניתן לעלות במינון מירו עד 45 מ"ג ליום (מינונים יותר גבוהים לא מומלצים). 2. במקרים מסויימים ניתן לשלב כדור שינה כמו סטילנוקס 10 מ"ג לפני השינה אבל יש סיכון לפיתוח תלות והתמכרות. בברכה

לאבי ההשפעה של המירו לא קטנה אבל משום מה החרדות אצלך התגברו בתקופה הנוכחית, לכן צריך לשקול אם לחכות שהגל יחלוף או לשנות בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 23:46 | מאת: שלוקומו

שלום אני מטופל ב"אנפרניל" ובמקביל ב"טריטייס"1.25 מ"ג ,קיבלתי ממך תשובה בעבר לגבי הורדת השפעת ה"אנפרניל" עקב ה"טריטייס". אני צריך להעלות את ה"טריטייס" ל 2.5 מ"ג ולא יודע עד כמה זה יכול להשפיע, האם יודעים עד כמה זה משפיע ? אני לא מרגיש משהו ספציפי אבל נראה לי קצת עליה ב"אובססיות" ותוספת "קסנקס" בלי ששמתי לב מ 2 ביום ל 3.5 ליום,(בגדול אני סובל מ"אגורופוביה") מה לעשות ? תודה ערב נעים

לקריאה נוספת והעמקה

לשלוקומו אין מחקרים ותשובות חד משמעיות לשאלתך ולכן עליך לנהוג לפי הרגשתך, כלומר אם ישנה התגברות של החרדה ואתה שם לב שהתופעה קבועה, כלומר מעל לשבועיים יש לשקול עליה במינון האנפרניל, כמובן תלוי כמה אנפרניל אתה כבר נוטל. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2007 | 16:34 | מאת: שרה

שלום רב .לקחתי טריטייס משך חודש ימים, לפני שלושה ימים הרגשתי כאב חזק פתאומי בשורש כף היד ולמחרת הופיע פריחה במקום הכאב, האם יכול להיות שזה נגרם מהטריטייס הלכתי לרופאה ובעצם אני שיכנעתי אותה להוריד לי הכדור, אני לוקחת כל ערב נורמאלול 25 קרסטור 10, וטבעפירין. לחץ הדם שלי היום הוא בין 120 ל130 על 70 . בתודה ובברכה שרה.

08/05/2007 | 23:13 | מאת: שירלי

שלום רב, אני נוטלת סרוקסט כבר 10 חודשים כדור וחצי ליום. עד לפני 4 ימים הרגשתי טוב מאוד כלומר, ללא חרדות, מחשבות אובססביות ודכאון. פשוט הרגשתי טוב. בארבעה ימים האחרונים הדברים השתנו. המחשבות חזרו וכך גם הלרדה והלחץ. אני ]וחדת לחזור למצב הקודם..כמו לחזור לעולם חשוך.. הייתי אצל הרופא שלי אתמול והוא אמר שיכולה להיות החמרה בהשפעה ואחר כך הקלה והוא לא רואה כרגע צורך להעלות את המינון. אבל אני לא מרגישה כל כך טוב ואני מוטרדת. כמה זמן עליי להמתין להקלה חוזרת?????? רק המחשבה על חזרה לחיים שחייתי בעבר מפחידה אותי מאוד. אודה על תשובה

לקריאה נוספת והעמקה

לשירלי למרות הטיפול התרופתי עלולות להיות עליות וירידות בחרדות ואז לעתים הסרוקסט אינו מספיק, איני חושב שהסרוקסט ירד בהשפעתו. בכל אופן כדי שלא תפחדי כל כך אפשר להעזר באופן זמני בתרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריוון. ואז להרגע.... כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 22:51 | מאת: א.

עברתי מפריזמה לאפקסור ובעיות השינה שהיו עם פריזמה החמירו- האם זה הגיוני? אולי זה בגלל שאפקסור גם משפיע על 2 רמות הורמונים? מה אפשר לעשות? האם אפשר להוסיף רמרון במינון נמוך האם הכדור גורם לעליה בתיאבון אחרי תקופה מסוימת של שימוש או שדיכוי התיאבון היא תופעת לוואי קבועה (וטוב אם כך! -:))? תוך כמה זמן אפשר לחוש בשיפור? האם מינון של 75 הוא מינון טיפולי? תודה רבה

09/05/2007 | 16:24 | מאת: דור

שלום רב לא מומלץ אפקסור יחד עם רמרון. אם את כ"כ סובלת אז עדיף רמרון כתרופה יחידה ואז לא יהיו לך בעיות בשינה. האפקסור מדכא תיאבון רק בהתחלה. בשימוש ממושך (3 חודשים ומעלה) יש דווקא עליה בתיאבון. שתי התרופות מתחילות להשפיע תוך 2-4 שבועות במינון טיפולי (אפקסור=150 מ"ג ליום, רמרון=30 מ"ג ליום). בברכה

לא. ההפרעות בשינה יחלפו כשאר הגוף יסתגל לאפקסור, המינון שבו מתחילה ההשפעה הנוראדרנרגית הוא 150 מג' כך שעדיין האפקסור אצלך משפיע רק על הסרוטונין. החסרון הגדול של המירו פרט לישנוניות הוא עליה משמעותית בתיאבון. כל טוב דר' גיורא הידש

בקופ"ח שלי אין פסיכיאטרים. נאמר לי שהיה איזשהו שינוי בנהלים בכל מה שקשור לבריאות הנפש, וזאת הסיבה שלא ניתן לפנות לפסיכיאטר במסגרת הקופ"ח. בקיצור,מה עליי לעשות? תודה

הי אנונימית את פונה לתחנה לבריאות הנפש שבה כלול מקום מגוריך ומבקשת תור לפסיכיאטר, או לחלופין מבקשת לראות פסיכיאטר דחוף. כרגע עדיין לא עברה הרפורמה בבריאות הנפש, ולכן לא לכל קופות החולים יש פסיכיאטרים. כשאת ניגשת לתחנה אין צורך בהפנייה מרופא משפחה אם אינני טועה, אבל נראה לי שעדיף שיהיה לך מכתב מרופא משפחה לזירוז התור. כל זה אמור היה להשתנות בתחילת השנה הזו, אבל לא השתנה בפועל. למה לא אמרו לך את זה בקופה? בברכה מיכאל

שלום רב תלוי לאיזה מטרה את צריכה פסיכיאטר. אם מדובר בהתיעצות חד פעמית עד תלת פעמית ניתן לפנות באופן פרטי (חפשי ב-"דפי זהב"). הקופה תחזיר לך עד 80% מעלות הייעוץ (אם יש לך ביטוח משלים). או לפנות למרפאה לברה"ן של משרד הבריאות- אצלם רשימת ההמתנה עשויה להיות ארוכה. ברפואה הציבורית פסיכיאטרים עוסקים בד"כ רק באיבחון ראשוני וטיפול תרופתי. רוב המרפאות נמצאות בתוך בתי חולים כלליים או פסיכיאטריים. או להחליף קופת חולים. יש תקופת המתנה של מס' חודשים אבל עצם המעבר לא עולה לך כלום מלבד מילוי טופס בסניף הדואר. אולי אם אנשים יעזבו את הקופה שלא נותנת שירות בתחום זה הם יבינו את טעותם. בברכה

התקשרתי למרפאה פסיכיא' באיכילוב, אבל הפנו אותי לתל השומר. בתל השומר אמרו לי שאני אצטרך לחכות כמה חודשים (אין לי אפשרות כזו) והפנו אותי למרפאה פסיכיא' ברמת חן, שם אמרו לי שלא עובדים עם הקופ"ח שלי והפנו אותי למכון רותם.. אז..שמעתי לעצתכם ופתחתי דפי זהב. הרמתי טלפון לפסיכיא' שהיה שם. הרימו את השפורפרת אבל אף אחד לא דיבר...היה נורא מעניין :).. אמרתי שאני צריכה את דר' אלי אבל אף אחד לא ענה :) ממש אזור הדמדומים.. זהו. פרקתי תסכול...נראה מה יהיה כבר

בהצלחה הידש

08/05/2007 | 20:00 | מאת: צבי

שלום רב אני נוטל סרוקסט 40 מ"ל ליום במשך שלושה שבועות.( כל השלושה שבועות במינון זה). מתי אתחיל להרגיש את השפעת התרופה ותוך כמה זמן היא מגיעה לשיא ההשפעה ? תודה מראש, צבי

08/05/2007 | 23:44 | מאת: דור

לצבי שלום, המינון ההתחלתי של סרוקסט הוא בד"כ 20 מ"ג ליום. אינני יודע למה התחלת עם 40 מ"ג ליום. התשובה לשאלתך שהוא מתחיל להשפיע תוך חודש וחצי ומגיע לשיא ההשפעה תוך שלושה חודשים. כ-30% מהנוטלים תרופה זאת לא מושפעים ממנה ואז מחליפים אחרי חודש וחצי. בברכה

לצבי תודה לדור וההשפעה מתחילה אחרי כשלושה שבועות ושיא ההשפעה וההתייצבות בהשפעה הם אחרי שלושה-ארבעה חודשים. כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 19:07 | מאת: אלי

אני נוטל תרופות פכיאטרית שונות כבר מספר שנים הפסיכאטר איבחן אותי כסובל מהפרעת אישיות גבולית. כיום לוקח שני בונדרומין ביום לא כדי לישון אלא להירגע חוץ מזה לוקח רסיטל וזיפרקסה. כשאני לוקח בונדרומין אני מרגיש טוב מספר שעות ואז רוצה עוד כדור אני עושה ספורט ובסך הכול מאוזן ועובד אבל לא מוצא כרגע בחיים משהו יותר כיפי מכדור השינה בונדרומין בעבר הייתי מכור ללוריוון ונגמלתי באשפוז כמו כן טופלתי בנזעי חשמל. אז מה לעשות כשאני עצבני והאם הפרעת אישיות גבולית חולפת מתי שהוא או שהיא לכל החיים וגם לכמה שעות משפיע בונדרומין

09/05/2007 | 14:17 | מאת: א.

בתור סובלת מאותה הפרעה, רציתי לשאול באיזה אופן מתבטאת אצלך ההפרעה? ולשאלותיך לגבי העלמות ההפרעה, ההפרעה לא נעלמת לגמרי אך היא מתמתנת עם השנים לגבי עצבנות -אולי נסה טיפול פסיכולגי או סוג של טיפול הרפייתי כמו דמיון מודרך? בהצלחה

09/05/2007 | 16:43 | מאת: דור

שלום רב המונח הפרעת אישיות שנוי במחלוקת. מה שבטוח שאתה עושה שימוש לרעה בתרופות ובכך אתה מזיק לעצמך. אם אתה לוקח בונדורמין במהלך היום אז סביר להניח שאתה לא אדם מתפקד. זה יותר אופייני לנרקומנים, מכורים להרואין, אשר משתמשים בצורה כזאת בכדורי שינה. לפתרון הבעיה עליך להיבדק ע"י פסיכיאטר ולספר לו מה שכתבת כאן. בברכה

לאלי תודה למשיבים ואכן עדיף ליטול תרופה נוגדת חרדה מאשר תרופה לשינה, הבונדורמין והלוריוון הן מאותה הקבוצה של תרופות. הפרעת אישיות גבולית מתמתנת עם השנים והטיפול העיקרי הוא טיפול פסיכולוגי-פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 15:05 | מאת: riki

דור אכן שוב אכתוב את השאלה ציינת קודם שניתן לשלב ויפקאסXR יחד עם אלטרול ממשפחת הצריטיקלים שמחזקים את ההשפעה של הויפקאס שאלתי היא כמה צריך לקחת מהאלטרול עם הויפקאס כרגע אני על 300 מג'. והאם לא עדיף להחליף אותה ולהתמקד רק באלטרול. בתודה מראש ריקי

08/05/2007 | 23:38 | מאת: דור

שלום רב כתבתי להוסיף דפלפט לאפקסור ולא אלטרול. האלטרול זאת אופציה אחרת. המטרה בדפלפט זה לעשות אוגמנטציה (חיזוק) להשפעה של האפקסור. אם את לוקחת אלטרול כתרופה יחידה אז המינון יהיה 150-250 מ"ג ליום. שילוב של שתי תרופות נגד דיכאון (אפקסור ואלטרול) בד"כ לא מומלץ. בברכה

לריקי איני זוכר בדיוק את שאלתך הקודמת, אבל כפי שדור כתב, לא מומלץ ליטול שתי תרופות נוגדות דיכאון ואפשר להוסיף דפלפט כדי לחזק את ההשפעה של נוגד הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 14:52 | מאת: משה

קראתי על אפקסור באתר הבא http://www.medsafe.govt.nz/profs/Datasheet/e/Efexorxrcap.htm ורשום שם Reduced fertility was observed in a study in which both male AND female rats were exposed to the major metabolite of venlafaxine (ODV). This exposure was approximately 2 to 3 times that of a human dose of 225 mg/day. The human relevance of this finding is unknown. האם ניתן להבין מדברים אלה שאפקסור מוריד מהפוריות של גברים שנוטלים תרופה זאת?

לקריאה נוספת והעמקה

למשה ממש לא. מדובר על חולדות שקיבלו מינון הגדול פי שלוש מאשר אנשים כך שהם בעצמם אומרים שהם לא יודעים אם לממצאים יש משמעות כלשהי לגבי אנשים. ההבדל בין אנשים וחולדות ובין המוח של אנשים למוח של חולדות גדול...., אבל כמובן שלא נעשה מחקרים על אנשים ויש אשר מתנגדים גם למחקרים על חיות... כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 14:05 | מאת: נועה

דר שלום אני עם הקלופיקסול דפו רשמתי לך שאני מקבלת 120מ"ג פעם 1 בחודש באמפולה זאת כל הכמות שאני לוקחת שאלתי אם אני מחליפה לכדורים אז כמה אני צריכה לקבל מ"ג אני צריכה לקבל ביום כדור של קלופיקסול האפולה היא של 200 מ"ג אך אני מקבלת מתוך זה רק 120 מג אני שאולת מכיוון שיש מצבים בחיים כמו נסיעות לחו"ל שאין איפה לאחסן את הזריקה שצריכה להיות בטמפרטורה נמוכה ואין מי שיזריק את הזריקה אז בגלל זה אני שואלת השאלה היא אם אין סיכון של להיכנס לחוסר איזון מהחלפת הזריקה לכדור ???

08/05/2007 | 23:30 | מאת: דור

שלום רב בחישוב מתמטי, זריקת דפוט שניתנת אחת ל-4 שבועות, במינון של 120 מ"ג כ"א, שקולה בדיוק לנטילת טבליות יומיומית במינון של 7.5 מ"ג ליום. אין טבליות של 7.5 מ"ג, אך תוכלי לקחת חצי כדור של 10 מ"ג+ כדור אחד של 2 מ"ג וביחד יש לך 7 מ"ג שזה כמעט מה שיש לך היום. קיימת כמובן אפשרות לעלות קצת במינון או לרדת קצת במינון. תתיעצי עם פסיכיאטר שמכיר אותך ואת הרקע שבגללו את מטופלת בזריקות. עם תרופה מסוג זה רצוי להיות במעקב של פסיכיאטר. בברכה

לנועה אין סכנה במעבר מזריקה לכדורים, על שאר השאלות ענינו בשאלתך הראשונה כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 11:10 | מאת: ענבל

לפני כ 6 שנים עקב מצבי חרדה ודיכאון התחלתי לקחת סרוקסט כדור ליום עם השפעה טובה מאוד. עם השנים עברתי תקופות של הורדה במינון ואף אז רגשתי טוב. לפני כחצי שנה הפסקתי לחלוטין. לפני כחודשיים שוב בחלו לי "תחושות" שהכל חוזר ואז הציעה לי הפסיכיאטרית לנסות רסיטל. אני אחרי חודשיים ללא הטבה בכלל, מרגישה מועקה בבוקר ("גוש בגרון") והיום היא החליטה שאחזור לסרוקסט.. למרות שאינך נביא..האם יש סיכוי שסרוקסט (השין והטוב) יביא לי את התחושה הטובה? אני מפחדת שמא אצטרךלחפש לי עוד ועוד תרופות "נסיוניויות"... תודה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

לענבל בהחלט יתכן ומתקבל על הדעת שהסרוקסט יעזור לך. אמנם אין 100% ברפואה אבל נקווה שבמקרה שלך הסרוקסט יעזור כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 09:05 | מאת: גלית

בוקר טוב! רציתי לדעת אם אדם שסובל מחרדות ומטופל, במקרה שלי בכדור רסיטל ליום, נחשב חולה במחלת נפש והאם במקרה של גירושים הצד השני יכול להשתמש בכך לגבי משמורת על ילדים אפילו שאני אמא טובה והצד השני לא עושה כלום בנוגע לטיפול בילדים? תודה גלית

08/05/2007 | 15:44 | מאת: דור

שלום רב הצד השני (כלומר בעלך) יכול לנסות לנצל מידע כזה לצרכיו אבל אין סיכוי שזה יעבוד. הפרעת חרדה איננה מחלת נפש ואין בה אלמנטים שמפחיתים מהיכולת לכשירות הורית. בברכה

לגלית אין מדובר במחלת נפש אבל ישנה בעיה ועלולים לנסות להתנקם בך בנקודה זו. בדרך כלל הגישה היא שאדם שיש לו בעיה והוא מטפל בה ולא מזניח אז זה סימן לאחריות ורצון לשפר את המצב. לכן סביר להניח שלא יצא לבעלך דבר מחיטוט בנקודה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

08/05/2007 | 08:09 | מאת: ר

לפני שנתיים עברתי פגיעת ראש ואיבוד הכרה ומאז אני סובלת מסחרחורות והתקפי מיגרנה שלא היה לפני ביטוח לאומי שלך אותי לפסיכיאטר למה? מה הם חושבים שאני פסיכית ?

לר. איני יודע מה הם חושבים, אבל פגיעה בראש עלולה להתבטא גם בתופעות נפשיות. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 22:36 | מאת: שירן

בתי בת 9 מאז ומתמיד היה לה פחד מחרקים קטנים (יתושים, פרפרים קטנים וכו'). בזמן האחרון הדבר החמיר ביותר. היא מתלוננת שהיא שומעת יתושים באוזן והם לא מרפים ממנה. היא נכנסת ללחץ, היא מפחדת ללכת לישון לבד, היא מנסה לסלק אותם עם היד והיא מתלוננת שזה מפריע לה מאוד והיא מבינה שהיא כבר מדמיינת. היא בוכה ומתלוננת למה זה קורה לה. אחרי כמה זמן זה עובר לה והיא שוכחת. בזמן האחרון זה קורה יותר ויותר פעמים ואני ממש ממש מיואשת וכואב לי על הילדה.אני צריכה עזרה דחופה לדעת מה לעשות עם הילדה, איך להתנהג ולאן לפנות איתה-אם צריך. בדרך כלל היא ילדה רגילה, חברותית ואהובה. אני לא רוצה שזה יציק לה ויתחיל להפריע לה בלימודים ובעצם בכל מקום. אנא עזור לי דחוף.

לקריאה נוספת והעמקה

לשירן לא הבנתי שבהודעה הקודמת מדובר על ילדה בת 9. בכל אופן כפי שאת מתארת את הדברים הם נשמעים משמעותיים וגם אם הם נמשכים זמן רב אז החשיבות עולה. כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר או פסיכולוג המומחים לילדים, אפשר גם דרך קופות החולים. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 22:30 | מאת: שירן

לשירן רוב האנשים מפחדים מחרקים שונים. אבל אם החרדה מוגזמת מאוד זה נקרא פוביה. ישנם טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים לבעיה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 22:13 | מאת: אורן

היי דוקטור הידש זה אורן מההודעה הקודמת על ההתלבטות הקשה קודם כל שאלה אחת בבקשה כמה לקחת מודל ביום? והאם יש נזק בשימוש ממושך במודל? והשאלה השניה היא אמרת בתשובתך הקודמת שלכל אחד יש טיפול אינדיוידואלי וזה נכון והמצב שאני נמצא בו הוא מורכב אז נגיד לרגע שניסיתי אפקסור XR שישה שבועות ואין הטבה משמעותית או חלילה יש הרעה אז אם אחזור לסרוקסט לא בטוח שהוא ישפיע כמו קודם ואז אגיע המצב שגם אפקסור לא טוב לי וגם הסרוקסט לא משפיע כמו קודם ואז אהיה בבעיה רצינית מה יכול להיות שאין פיתרון לבעיה?

לקריאה נוספת והעמקה

לאורן איני ממליץ על טיפולים ומינונים ברשת, המינון המקובל של מודל לחרדות הוא בין 100 ל- מג' ביום. יתכן שהאפקסור לא מתאים לך ואי אפשר לדעת את השפעת הסרוקסט. אבל אני בטוח שאפשר יהיה למצוא את הפתרון והתרופה המתאימים לך. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 21:29 | מאת: טלי

שלום לד"ר הירש, מזה כחודש יש לי גירוד. לפני כן לקחתי סרוקוול. האם יש קשר בין הסרוקוול לבין תופעת הגירוד? תודה רבה, טלי

לקריאה נוספת והעמקה

לטלי אני מבין שהפסקת את הסרוקוול, אבל בכל מקרה אין קשר לגרד כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 21:24 | מאת: אלמוני

שלום רב, אני בן 30 יש לי בעיה ריגשית שמשפיע עלי בתחומי הזוגיות והעבודה, ניסיתי בחיי כל מיני מיפגשים חוויתים בסדנאות לפני רישום סופי הייתי לפני כמה שבועות בפסיכודרמה לא ממש הצלחתי להתחבר לשלב בו יש לעשות משחק תפקידים ולגלם דמויות,הבנתי שזה המוטיב המרכזי בפסיכודרמה. מדובר על כ 20 מיפגשים של 3 שעות כל מיפגש,הפחד המרכזי שלי הוא איבוד עיניין רציתי לשאול אותך מניסיון, האם תכונה זאת יכולה להרכש במהלך הפסיכודרמה או שחבל לי על הזמן, אני בחיים שלי טיפוס יותר פאסיבי ויותר נוח לי לצפות מהצד בדברים, אשמח לתגובתך ,אשמח גם לקבל המלצות לי על סדנאות תקשורת אחרות

לקריאה נוספת והעמקה

לאלמוני בדרך כלל אני ממליץ לא ללכת לכיוון שקשה להתחבר אליו, פסיכודרמה היא טיפול מצויין אבל צריך את הגישה לכך ואם אין לך את הגישה (ממש אין) ואתה לא מתחבר לכך אז תנסה כיוונים אחרים. בנוסף הייתי ממליץ לבדוק גם את הכיוון של הפרעת קשב. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2007 | 22:44 | מאת: א.

אני חלילה לא מעודדת אותך לוותר על מיפגשי הפסיכודרמה, אבל אם לא התחברת לענין בפגישה הראשונה- מה מניע אותך בכל זאת לנסות? לגבי סדנאות תקשורת- אולי כדאי דווקא לנסות קבוצת תמיכה? יש כאלו במרפאות בריאות נפש כל טוב א.

07/05/2007 | 19:55 | מאת: נועה

אני עם הקלופיקסול דפ מקבלת 120 מ"ג פעם בחודש ורוצה לשאול אם אני עוברת לכדורים במקום הזריקה כמה אני צריכה לקבל ביום כדור של אותה תרופה אני שואלת כי יש מצבים בחיים כמו נסיעות לחו"ל השאלה מי יכול להזריק את הזריקה איפה אני יכולה לאחסן אותה כי היא צריכה להיות בטמפרטורה נמוכה אודה מאד אם תוכל לענות לי על מקבץ השאלות בכלליות תודה מראש ..

07/05/2007 | 23:32 | מאת: דור

שלום רב תלוי באיזה תדירות ניתנת הזריקה (פעם בשבוע עד פעם בחודש). עפ"י ה- British National Formulary אם הזריקה ניתנת פעם בשבוע אז 100 מ"ג של זריקה זה כמו לקחת 22.23 מ"ג בטבליה כל יום, עבור קלופיקסול. בברכה

08/05/2007 | 11:55 | מאת: דור

שלום רב תשובה לשאלתך ומידע כללי על קלופיקסול: http://www.medsafe.govt.nz/Profs/Datasheet/c/Clopixoltabinj.htm כפי שנכתב שם- A dose of 200 mg/2 weeks OR 400 mg/4 weeks zuclopenthixol decanoate is expected to be equivalent to a daily dose of 25 mg zuclopenthixol (as the dihydrochloride). כלומר זריקת דפוט של 200 מ"ג שניתנת פעם בשבועיים, או זריקת דפוט של 400 מ"ג שניתנת פעם בחודש, שקולה לנטילת טבליות כל יום במינון של 25 מ"ג. בברכה

לנועה איני זוכר בדיוק את המינונים כי כבר שנים רבות איננו משתמשים בקלופיקסול בכדורים. לפי זכרוני מינון של 25 מג' הוא נמוך מאוד. אני זוכר שמינון של 40 מג' קלופיקסול שווה ל 100 מג' לרגקטיל ולכן המינון המינימלי או 120 מג' ביום. אפילו שזה נשמע הרבה זה מה שאני זוכר. לפי ניסיוני הקלופיקסול בזריקות מצויין בעוד אשר לכדורים היו תופעות לוואי רבות, לכן אם היית מטופלת שלי הייתי שוקל את החלפת הטיפול לכדורים מסוג שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 18:43 | מאת: דורה

דר' הירש שלום בני הוגדר כחסר שיפוט. מה המשמעות להגדרה זאת? במה זה מתבטא? איך חיים עם מצב כזה? האם יש אפשרות לטיפול תרופתי? איזה טיפול מתאים? האם ידוע לך שמישהו המוגדר כך חזר לחיים נורמליים או זאת בעיה לכל החיים...האם יש אפשרות לשינוי מצב? לפני כן הבן הוגדר כאישיות גבולית ועכשיו כחסר שיפוט. מה ההבדל בין שתי ההגדרות. איך יראה עתיד לנער כזה? מה עושים ???? אני ממש מודאגת וחוששת מהעתיד. האם תוכל בטובך לתת לי תשובה יותר מפורטת. מודה לך מקרב לב. אמא שמאוד דואגת...

07/05/2007 | 23:52 | מאת: מיכאל

היי דורה אין מחלת נפש או הפרעה נפשית, שנקראת "חוסר שיפוט", מדובר בתיאור כללי שמאפיין חלק גדול אם לא כל מחלות הנפש שמוגדרות. לכי לרופא המטפל ותתדרשי שיסבירו לך בדיוק מה הם חושבים שהבעיה ואיזה טיפול נותנים לילד. יתרה מזו, חוסר שיפוט יכול לנבוע מהרבה מאוד מצבים שאינם מחלת נפש כלל וכלל, למשל שכרות. למעשה, לרובינו יש תקופות בחיים של חוסר שיפוט. נשמעת לי תשובה מוזרה ביותר מצד הרופא של הבן שלך. בברכה מיכאל

לדורה תודה למיכאל ואני מצטרף לדבריו שאין זו אבחנה וצריך לבדוק למה הייתה הכוונה כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 18:05 | מאת: אופיר

שלום אני מכין עבודה ברמה אוניברסיטאית בנושא המרכיב הגנטי במחלת המאניה דיפרסיה. העבודה מתמקדת בהיהט הבולוגי של ההפרעה (אם קיימת)במבנה המידע הגנטי (דנא).רציתי לדעת האם הנושא נחקר והיכן ניתן למצוא חומר בענין זה תודה

07/05/2007 | 19:08 | מאת: מיכאל

הנה: http://www.bipolargenes.org/ תלחץ על Info for researches, ויש לך ביבליוגרפיה מכובדת. לאתר הגעתי דרך הקשה של בי-פולר וגנטיקה באנגלית בגוגל. (זו הייתה התוצאה הראשונה). בברכה מיכאל

08/05/2007 | 10:32 | מאת: דלית

מניה דיפרסיה נקראת גם הפרעה ביפולרית או bipolar disorder אם תחפש בגוגול תקבל אין סוף חומר.

07/05/2007 | 15:20 | מאת: ruki

ארז שלום קראתי את מה שכתבת לגירוי מגנטי, הבעייה היא שזה נעשה בירושלים ואני גרה בתל אביב ושמעתי שכל יום צריך להגיע לשם. השאלה כמה זמן הטיפול הזה לדוגמא האם זה רק שבוע או צריך להגיע בקביעות לשם בתודהעל התשובה

07/05/2007 | 15:08 | מאת: אם דואגת על בתה

צהריים טובים , בתי בת 20 , היא לומדת באוניבריסטת תל אביב מחשבים-שנה שניה , היא ילדה חכמה ומצויינת בלימודים , ... יש לי 6 בנות ו-3 בנים , כולם נשואים חוץ ממנה , היא הכי קטנה בבית , כולם אוהבים אותה , היא היועצת של המשפחה , כל משנתקל בבעיה כלשהי (מחברות , אחים , בני אחים , ... ) פונה אליה והיא כן פותרת אותה ומקלה עליהם, היא עושה את העולם ממש קטן ,חיים קלים , אבל לעצמה זה לא קורה , ... וגם כן היא מתנדבת יומיים בשבוע ביעוץ ,תרגום והדרכת חולים מהרשות בבה"ח ( דרך האונ' ) ושם היא עוזרת להם כמובן , שם היא שוחחת עם רופאים, אחיות, עובדי סוצ', פסיכ' , ... יש דבר חשוב מאוד שרציתי לציין , היא סובלת מצלקות ישנות בגופה ( סנטר , צוואר,חזה , בטן , ) – הצלקות הן מכוויה גלוייה דרגה 3 , כמעט כל שנה היא עוברת ניתוח פלסטי - הבעיה היא כך : אם היא בבית , אז היא נכנסת לחדרה , חושכת את החדר ושוכבת במטה אפילו שעות ארוכות , ולפעמים מזלזלת בהליכה לאונ' ואומרת שהנוכחות לא חובה אין הרצאות , בקיצור היא לא רוצה לצאת מהבית ... היא ילדה סגורה, לא אוהבת שנדבר עליה לא לטובה או לרעה , ועוד בעיה כשהיא מאושפזת בבה"ח היא לא משתפת פעולה עם הצוות הרופאי למרות שהיא מכירה אותם שנים רבות בקושי שעונה להם בקול מופחת ובמלים בדודים , שמה אם היא נשארת חודש היא לא מכניסה שום דבר לפיה- לא אוכלת ולא שותה – { תמיד כשתאושפז בבה"ח מפנים אותה לפיסיכיאטרים ועמם ע"פ מצבה לפעמים כן משתפת פעולה ולפעמים לא , ואם היא מדברת עם הפסיכיאטר ועונה לו האבחנה שלו תהיה שלילית - אין לילדה שום בעיה נפשית , היא מודעת למצבה הבראותי , היא ילדה חכמה , חברתית , אנושית ,עצמאית , ... ואם לא באה לדבר אז הפסיכיאטר אומר שהיא ילדה מדוכאת , עצובה , מסכנה , וחייבת לקבל טיפול תרופתי.... } במח' היו נותנים לה כדורRECITAL 20 MG פעם ביום , אבל אף פעם לא לקחה אותו , בשחרור המליצו הרופאים על המשך לקיחת התרופה ומעקב טיפול פסיכיאטרי , אבל היא לא מסכימה על זה , ואם נדבר אותה על הדבר הזה , היא מתחילה לבכות ותגיד אם באמת רוצים לי תעזבו אותי , וגם כן היא אמרה , אם תחשבו להביא פסיכ' לבית , אני נשבעת לכם שלא אצא מהחדר ולא אדבר עם אף אחד , ולא אלך לאונ' , ולא ... ולא ... באמת אני לא יודעת מה לעשות איתה ? אני כל הזמן חושבת עליה , אני סובלת מלחץ דם גבוה וסוכרת , הכל עולה כשאני רואה אותה בחדר לבד ... תודה מראש , על כל עזרה ,

לאמא את מתארת ילדה מאוד מוצלחת וכישרונית אבל בגלל התאונה והכוויות היא סובלת מאוד ומתביישת, כלומר כנראה שיש לה בעיה נקודתית בנושא זה. לא חייבים למהר ולהגיע לפסיכיאטר, אפשר להגיע לפסיכולוג ולשוחח אתו על הקושי הזה וכיצד מבינים שהאדם הוא צירוף של כל תכונותיו גם אם ישנה צלקת או כתם במקום מסויים. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 15:06 | מאת: דניאלה

לד"ר הידש שלום הבן שלי סובל מהפרעה דו קוטבית מניה דפרסיה. מסרב בכל תוקף לקבל טיפול אושפז מספר פעמים עקב התקף פסיכוטי חריף יש לציין שבתקופות רמסיה הוא עובד ומתמיד {עד ל"נפילה הבאה"} יש לו חברה קבועה.לאחרונה הם מדברים על חתונה.כמובן שהחברה לא יודעת כלום על מצבו היא בחורה צעירה ומאז שהם חברים הוא בתקופה רמסיה. המשפחה שלה מאוד אוהבים אותו הוא בחור חיובי מאוד . אבל אני מבחינה מצפונית לא שקטה .ולא נראה לי בסדר שהוא מסתיר את מחלתו למרות שגם אים נספר לא יבינו עד שיחשפו לבעיה.כך קרה עים חברה קודמת שלו שנפרדה ממנו על רקע התקף כתוצאה מסרובו לקבל טיפול. שאלתי מה עושים האם אני אמורה לספר לחברה או למשפחה {נראה לי שיביא סוף לחברות}או שהוא צריך לספר מה שלא נראה לי שיעשה . אני יודעת שזאת שאלה קשה .אבל בכל זאת אשמח לקבל תשובה תודה מראש

07/05/2007 | 19:15 | מאת: מיכאל

שלום דניאלה השאלה שלך היא בכלל לא מתחום הפסיכיאטריה אלא מתחום של אתיקה. נראה לי שאין כל-כך ספק שהסתרה כזו ממישהי שהולכים להתחתן איתה היא לא הוגנת בעליל. מצד שני, התערבות בוטה ואכזרית מצידך בחיים של הבן שלך בצורה של לספר למשפחה שלה או לה ישירות, הוא גם בעייתי מאוד, וגם יכול לגרום לנתק קשה שלך מהבן במידה וזה יוודע לו, וזה יוודע במוקדם או במאוחר. נראה לי שאין לך ברירה אלא לשכנע אותו לספר, ואם לא תצליחי, אז אלו החיים שלו ואין לו חובה חוקית לספר לחברה שלו על ההפרעה, אלא רק מבחינת ההגינות הבסיסית.בסופו של דבר הוא יסבול מאוד מכך שהוא לא מספר, ולכן השכנוע שלך יכול לבוא מתוך האינטרס שלו ולא שלה. בברכה מיכאל

לדניאלה תודה למיכאל ואני לא יכול לומר את הדברים טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

07/05/2007 | 09:49 | מאת: מילם ירושלים

שלום רב, ברצוני להזמין אתכם לכנס משפחות תחת הכותרת "על גדולת הנפש ורוח האדם" נשמח לראותכם בכנס. מצ"ב לינק להזמנה. http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=36&ArticleID=1543 הזמנה לכנס

תודה הכנס ממש מעניין ושיהיה בהצלחה הידש

07/05/2007 | 08:32 | מאת: ענת

רציתי לשאול אותך לגבי פחד טיסה. בעבר טסתי ללא פחד, עפ השנים פיתחתי פחד טיסה. יש לציין שלא יוצא לי לטוס הרבה, רק אחת לשנה בחופשה המשפחתית. הבעייה היא שכאשר בעלי סוגר איזה דיל לחו"ל, מאותו רגע (בד"כ שבועיים עד חודש לפני הטיול) לא מפסיקות להטריד אותי מחשבות שליליות לגבי אותה טיסה לחו"ל, ואני מוצאת את עצמי כל היום חושבת על זה, ללא מצב רוח, וזה מקשה על התיפקוד היום-יומי עד הטיסה. עד שקרה כבר בעבר שבעלי ביטל חופשה לחו"ל כיוון שראה אותי במצב כזה שבמקום לשמוח שיוצאים לחופשה אז אני כל הזמן דואגת וחוששת. רציתי לשאול האם ישנה תרופה שאני יכולה לקחת כשבועיים או יותר לפני הטיסה, שתרחיק ממני את אותן מחשבות שליליות, ותעזור לי לתפקד רגיל ואולי אפילו להיות יותר אופטימית, ובעזרתה גם אוכל לעלות לטיסה בכיף, ללא חשש? אודה לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

לענת כאשר מדובר על פחדים וחרדות אפשר ליטול תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריוון, בחרדת טיסה אפשר לשקול טיפול גם עם דרלין. תתייעצי עם רופא המשפחה או פסיכיאטר לאבחון והתאמת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 23:31 | מאת: איתמר

שלום, יש לי שאלה לגבי אוטיזם. אני חונך של בחור (בן 15) שמוגדר כאוטיסט ברמת תפקוד גבוהה,(מדבר,קורא עברית ואנגלית, לומד בבית ספר מיוחד) השאלה שלי לגבי מגבלות פיזיות שלו. הקואורדינציה שלו מאוד נמוכה, הכושר ממש נמוך והוא חלש. האם כל הסימנים האלה הם מצב רפואי שלו? או שזה פשוט תוצאה של חוסר אימון, ואם אני אעבוד איתו על התחום הפיזי זה ישתפר?

לקריאה נוספת והעמקה

לאיתמר לעתים באוטיזם יש חוסר בשלות של מערכת העצבים ולכן הילד מגושם וגם הכושר הגופני לקוי. חשוב מאוד לעבוד על הכושר הגופני ועל תרגילים הדורשים קואורדינציה, הדרך ארוכה אבל התחום הזה חשוב ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 23:03 | מאת: a

שלום הייתי כאן כבר פעם אז שוב שלום. אני כבת 30 לוקחת סרוקסט כחודש וחצי כשלפניו לקחתי פקסט במשך אולי שנה וחצי ואף יותר. עזבתי את הפקסט מכיוון שעשה לי נפיחות בבטן וכאבים בה-עד להבנתי שזה מהפקסט. היום עם הסרוקסט יש לי תחושת תשישות עייפות, מתח בגוף, חוסר יציבות בראש- מאין תחושת נידנוד לא יציב . (אני לא עובדת כרגע ולכן אני כל יום כמעט ישנה בצהריים דבר שלא היה) מרגישה את עצמי נלחמת בעייפות כדי לא להרדם אך אין בכוחי לעצור זאת, רק לעיתים. לפני כשלוש שנים בערך לקחתי סרוקסט שעזר לי והפסקתי. יכול להיות היום שהוא לא עוזר יותר? מה עוד אני יכולה לעשות עם הכדורים האלו? אני לא רוצה לחזור שוב לפקסט. יכול להיות שהתופעות האלו עוד יעלמו?איך עוברים לתרופה אחרת?אני פוחדת. יש לציין שאני לוקחת גם לוריוון 1 ליום. וסובלת מתופעות חרדה, כמו דפיקות לב מואצות ומורגשות מאוד, הזעה, חום קור. זקוקה לעזרה בבקשה תודה מראש

07/05/2007 | 15:21 | מאת: אריאל

יתכן שהסרוקסט מרדים אותך ואצל אחרים הוא דווקא עושה אגיטציה. השאלה היא מתי את לוקחת את הכדור? אולי כדאי לקחת אותו לפני השינה ? אפשר גם לבקש מרופאת המשפחה בדיקות דם לראות שהעייפות לא נובעת מאנמיה או חוסר ברזל כדי לשלול משהו אורגני תרגישי טוב אריאל

07/05/2007 | 17:04 | מאת: דו?רו?ן

סרוקסט ופקסט זה אותו כדור שאחד זה הכדור המקורי והשני הוא כדור גנרי כך שאת לוקחת את אותו כדור , במידה ולא עוזר פני לרופא המטפל לבדיקה מחודשת של הטיפול יתכן ויהיה צורך או להעלות מינון (יתכן בהפרעת חרדה מינון גבוהה יותר) או להחליף כדור לכדור אחר מצ"ב קישור על הכדור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202

שלום, תודה למשיבים ואכן לא החלפת תרופה אלא מדובר על אותה התרופה משני בתי חרושת שונים. את כותבת שהסרוקסט=פקסט הם בהשפעה לא מלאה ואת זקוקה עדיין ללוריון, לכן אני חושב שצריך לשקול עם הרופא המכיר אותך את החלפת התרופה לתרופה שתתאים לך יותר ותפתור את כל הבעיות ללא תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 22:47 | מאת: ירון

שלום, לאיזו תרופה יש פרופיל תופעות לוואי נוח יותר- לוסטראל או ציפראמיל? אני עובר תרופה מכיוון שפבוקסיל גרמה לי לעצירות, כאבי בטן ושלשולים וזה היה מאוד לא נעים בלשון המעטה... לכן, אני לא רוצה לחזור על הטעות..

07/05/2007 | 12:57 | מאת: דור

שלום רב לפבוקסיל יש כאמור הרבה תופעות לוואי שקשורות למערכת העיכול ודנו בכך בעמודים הקודמים. באופן כללי, לציפרמיל יש פחות תופעות לוואי, אבל באופן ספציפי למערכת העיכול דווקא לוסטרל עדיפה. לוסטרל לא נמצאת בסל הבריאות. למיטב ידיעתי, כיום קופ"ח מאוחדת היא היחידה שמסבסדת אותה אבל צריך לבדוק. אם אין לך אפשרות ללוסטרל אז אפשר לנסות פרוזק. בברכה

08/05/2007 | 01:37 | מאת: ירון

תודה על תשובותיכם. אם כך גם לציפרמיל יוכלו להיות תופעות לוואי במערכת העיכול?(עם פבוקסיל לצערי התופעות היו לא קלות ולא חלפו כל משך השימוש). דבר נוסף- בקשר לפבוקסיל יש קישורים שמראים שאכן יש לה יותר תופעות לוואי במערכת העיכול(לא מצאתי בינתיים..)? ושאלה אחרונה- תרופות הSNRI מתאימות גם לOCD או עקב ההשפעה על אדרנלין הן מגבירות חרדה ולכן פחות מתאימות? תודה

08/05/2007 | 01:43 | מאת: ירון

קראתי איפשהו שיש כזה דבר מינון אחזקה לOCD. שאלתי היא מתי ניתן לרדת למינון אחזקה? ומהי הכמות של מינון אחזקה(בהנחה שנגיד אני לוקח 200 מג לוסטראל).? 2. קראתי שתרופות SSRI מונעות לחוש רגשות מסויימים. למשל אי אפשר לבכות, לא כפת כל כך מדברים מסויימים, אדישות, ומונעות מלהתאהב עקב התכונות האנטי אובססיביות שלהן (בהנחה שהתאהבות היא פעולה אובססיבית במידה מסוימת) ועקב השפעתן העקיפה על הדופאמין שאחראי על רגשות אהבה. אז האם לא ניתן לקיים מערכת יחסים זוגית ולהתאההב באמת ולחוש אהבה תחת טיפול בתרופות אלה? האם חוויתם זאת?

07/05/2007 | 17:11 | מאת: דו?רו?ן

תופעות לואי הם דבר אישי ולא כל אחד מפתח את תופעות הלואי באותה מידה לכן הכי טוב זה לנסות מצ"ב קישורים עם תופעות לואי אפשריות לשני הכדורים: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202 http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=306

לירון תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. אכן חשוב לזכור שכל התרופות הללו פועלות במנגנון דומה לכן גם תופעות הלוואי דומות, רק השכיחות שונה לפי המחקרים השונים שנעשו. אבל סטטיסטיקה אומרת מעט מאוד עליך אישית כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 20:41 | מאת: מר

בני הפסיק לקחת תרופות : דפלפט 500mg, וזיפרקסה. מה התגובות שיכולות להתפתח. האם גלי חום הם כתוצאה מכך?

לקריאה נוספת והעמקה

למר אין תופעות של הפסקת הטיפול אולם המחלה הבסיסית שבגללה הוא נוטל את התרופות עלולה להתפרץ. ההתפרצות תהיה אחרי זמן (חודשיים שלושה) לכן הסכנה הגדולה שבכך. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 20:09 | מאת: orma

ד"ר הידש שלום בכתבה המצורפת בלינק כתוב שתרופות נוגדות דיכאון יכולות לגרום למחשבות אובדניות בקרב צעירים. האם זה נכון? תודה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3395465,00.html

לאורמה בעבר היתה התלבטות בנושא זה, וכיום ישנה אזהרה של ה-FDA כי מעדיפים ללכת על בטוח. בכל אופן כיוון שהתרופות מעוררות הרי בתחילת הטיפול לפני שמורגשת ההשפעה נוגדת הדיכאון עלולה להיות דווקא החמרה ומעשה אובדני. אולם מדובר על התחלת טיפול ולא מי שנוטל את התרופה מספר שבועות או יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 17:32 | מאת: א' מהצפון

מה זה הפרעת אישיות גבולית? כבר שנים אני סובלת מדיכאון וחרדות, אם עליות ומורדות. נמאס לי!!!!!!!!!!!! מה ניתן לעשות מעבר לשינוי תרופה!!!!!!!!!

06/05/2007 | 19:16 | מאת: איראל

הפרעת אישיות גבולית היא אחת מסוגי ההפרעות הכרוניות הפסיכאטריות . ברוב המקרים ההפרעה מתחילה בגיל צעיר ונמשכת לאורך השנים ומאופיינת באישיות לא יציבה, התקפי זעם ודיכאון נסיון לפגוע בעצמך ובסביבה נסיונות אובדניים פסיכוזות ועוד. זוהי נחשבת לאחת ההפרעות היותר קשות לטיפול. טיפול לרוב נעזר בתרופות ובפסיכוטרפיה תרגישי טוב אריאל

לא' לא כדאי לחפש אבחנות נוספות שרק עלולות להפחיד אותך, עדיף לחשוב על מה יכול לקדם, האם טיפול תרופתי אחר או פסיכותרפיה ולעתים יש צורך להתייעץ עם רופא שני. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 16:59 | מאת: ריקי פנחס

שלום לכם אתם בטח מכירים את הסיפור הארוך שלי עם החלפת התרופה. כעת אני על 300 מג' XR ולצערי לא עוזר לי, אני עדיין בדכאון אי שקט נפשי עם רגישות בכיבה שמאלץ אותי לקחת כל יום קלונקס. כבר אין לי כבר כח ורצון להמשיך ולחכות ועברה כבר חצי שנה. ולהמשיך לנסות כדורים אחרים זה סיוט, מה הכי מתאים לשלב עם תרופה זו? האם אדרונקס יכול לעבוד? או לנסות רק אדרונקס שהבנתי שהוא קצת דומה לפרימוניל. יש לי בעייה עם הרופא שלי או רופאים אחרים שכל פעם מנסים איתי משהו אחר. אני צריכה שמישהו יידע מה מתאים לי בלי להיות שפן נסיונות יש לי בנתיים תור לפסכיאטר ומתכוונת לומר לו על תוכנית טיפול אחרת. מה דעתכם אנא תשובה

06/05/2007 | 23:41 | מאת: דור

לריקי שלום, אדרונקס כתרופה יחידה לא יעזור לך. ככלל, אדרונקס איננה תרופה חזקה במיוחד ונותנים אותה בד"כ בשילוב עם תרופות אחרות ולא כתרופה יחידה. במקום להוסיף אדרונקס את יכולה לעלות עם הויפאקס XR ל-375 מ"ג ליום או להוסיף דפלפט. דפלפט מגבירה את ההשפעה של הויפאקס. קיימת גם אפשרות של טריציקלים כמו אלטרול שהוא מאד חזק נגד דיכאון. בברכה, דור.

07/05/2007 | 09:01 | מאת: riki

דור תודה על תשובתך, אציע את זה לרופא המטפל נראה מה הוא יציע רציתי לשאול אותך ואת דר' הידש מה זה טיפול התנהגותי קוגניטיבי האם טיפול כזה יכול לעזור לי בנוסף לכדורים? תודה ויום טוב ריקי

08/05/2007 | 08:26 | מאת: riki

דור תודה אני אקרא את הספר שהמלצת, אך שכחת לענות בקשר לשילוב של האלטרול ווויפקאס XR איך משלבים ביניהם כלומר כמה אלטרול לקחת? בוודאי שאשאל את הרופא אך לצערי צריך להמתין הרבה זמן לתור לכן בנתיים אני שואלת את דעתך לקיצור הליכים תודה

06/05/2007 | 16:54 | מאת: דנה

אני בת 32 יוצאת כשנה עם בחור בן 31 הנוטל כדורי סרוקסאט נגד חרדה מזה כשנתיים וחצי . בחצי השנה האחרונה – ירידה בחשק המיני, אפאטיות ,עייפות מתמדת . בהמלצת הפסיכיאטר קיבל כדורים אחרים בשם ויפאקס. כיום בתהליך של גמילה מסרוקסאט והעברה לויפאקס . אני אובדת עצות . האם המצב ישתנה ? למה עליי לצפות ? אני שוקלת פרידה כי קשה להתמודד

07/05/2007 | 13:05 | מאת: דור

שלום רב אינני יודע עד כמה תופעות הלוואי של התרופות שהוא לוקח משפיעות גם עליך. נכון שישנה פגיעה מסויימת בתפקוד המיני אבל עדיין הוא יכול לספק אותך באותה מידה ולכן זה לא תירוץ משכנע. אני לא אומר לך אם להשאר או להפרד אבל הגורם צריך להיות ההתנהגות שלו והרגשות כלפיו ולא תופעות לוואי של תרופות שהוא לוקח. בברכה

לדנה אם מדובר על קשר משמעותי ויש ביניכם קשר ממושך עם מחשבות לגבי העתיד כדאי שתתמודדו יחדיו עם החרדות וגם עם הטיפול שהוא מקבל. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 15:27 | מאת: אבי

למה משמשת תרופה זו מה שמה המוכר יותר ועל איזה מערכות במוח היא עובדת. תודה רבה על העזרה

07/05/2007 | 12:40 | מאת: דור

שלום רב מדובר בתרופה נגד דיכאון. השם הגנרי הוא dibenzepine. לתרופה יש השפעה חזקה על הנוראדרנלין NE ועל ההיסטמין H1. המינון הטיפולי הוא 240-720 מ"ג ליום במחולק לפעמיים ביום. תופעות לוואי- בהתאם לתרופות טריציקליות אחרות. יש לבצע בדיקת EKG בתחילת הטיפול. בברכה

07/05/2007 | 12:40 | מאת: דור

שלום רב מדובר בתרופה נגד דיכאון. השם הגנרי הוא dibenzepine. לתרופה יש השפעה חזקה על הנוראדרנלין NE ועל ההיסטמין H1. המינון הטיפולי הוא 240-720 מ"ג ליום במחולק לפעמיים ביום. תופעות לוואי- בהתאם לתרופות טריציקליות אחרות. יש לבצע בדיקת EKG בתחילת הטיפול. בברכה

לאבי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 15:15 | מאת: אלי

מה ההבדל בין סכיזופרניה פשוטה ללא עבר או הווה של סימנים תיובים או פסיכוזה לבין דיכאון עמיד איך אפשר להבחן זאות הרי התסמינים דומים מאוד אני שואל זאות מפני שהבחנתי לא ברורה כל כך חלק מהרופאים טוענים שיש לי סכיזופרנה פשוטה לא טיפוסית וחלק חולקים על אבחנה זו וטוענים שזה דיכאון עמיד איך ניתן לאבחן בעיה זו.

06/05/2007 | 19:24 | מאת: תמימי

אלי למיטב ידיעתי סכיזופרניה פשוטה כבר לא קיימת בDSM. אולי אני טועה. בכל מקרה, הרבה יותר אופטימי זה להאמין שמדובר בדיכאון וניתן להתגבר עליו. תרגיש טוב תמי.

06/05/2007 | 21:32 | מאת: דור

שלום רב סכיזופרניה פשוטה עדיין קיימת ב-ICD שהוא המדריך האירופאי לאיבחון. ההבדל מול דיכאון הוא בכך שבסכיזופרניה קיימת הידרדרות מתמשכת בתפקודים של האישיות, ביכולת הקוגנטיבית, תפקוד של הרגשות וכיוצ"ב. סכיזופרניה היא מחלה פרוגרסיבית- ככל שהזמן עובר המצב נעשה חמור יותר. בדיכאון זה דווקא הפוך- ככל שהזמן עובר יש סיכוי שהדיכאון יעבור (גם בלי תרופות). הבדל נוסף שבסכיזופרניה (גם בלי פסיכוזה) ניתן להבחין במוזרויות והפרעות בחשיבה ובהתנהגות. כלומר לא מדובר רק על הפרעה במצב הרוח. כמו כן, יש לעשות אבחנה מבדלת מול הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. בברכה

לאלי אכן יש דימיון רב בין שתי האבחנות ובמיוחד כאשר הן לא סותרות אחת את השניה. יתכן אדם עם סכיזופרניה פשוטה ועם דיכאון יחדיו. סכיזופרניה פשוטה הועברה ב DSM לקבוצה של הפרעות האישיות ונקראת סכיזוטיפלית. ההבדל כאמור הוא בין ההפרעות בחשיבה שלא קיימות בדיכאון ותתכן גם ירידה קוגניטיבית מתדרדרת למרות שהיא קיימת גם בדיכאון. ההבדל בהרגשה הוא שבדיכאון יש הרבה כוח, כעס וגם חוסר אונים, בסכיזופרניה פשוטה יש יותר ריקנות. עם זאת ההבדל המשמעותי ביותר הוא שדיכאון מתחיל בנקודה X בחיים. הפרעת אישיות או סכיזופרניה פשוטה קיימת מגיל ההתבגרות כל החיים ללא הפוגה. כי האישיות לא משתנה כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 15:00 | מאת: תותי

שלום שוב ד"ר הידש, כתבת שבוע שעבר שהנזק במאניה שהולכת ומתגברת זה לאו דווקא חוסר השינה כי אם המצב אליו אפשר להגיע בעצם. שאלתי היא - אם מייצבים את הסימפטום (למשל שינה) - האם המצב המאני משתפר גם כן? הכוונה - האם ניתן להימנע מלהגיע למצב פסיכוטי ממאניה? האם לא ניתן לדעת מתי זה עובר למצב שאין ממנו כל כך חזרה? הכוונה - אם ישנים קבוע 4-5 שעות בלילה, ומרגישים את ההיפר אך לא עושים דבר כמו בזבוז או התנהגות מינית בלתי מבוקרת, בטוח שאין פחדים יותר משיש בזמן דכאון - מה הסכנות? האם הסכנה היא להיכנס למצב פסיכוטי בעצם? האם ייתכן כניסה למצב פסיכוטי עקב לקיחת SSRI בעצם? אם כן, והנטייה הייתה ידועה כבר קודם - למה שהפסיכיאטר ייתן תרופה שכזו? ושאלה שניה - אילו כדורים ניתן לקחת לדכאון שהם לא SSRI והם נגד היכנסות למצב מאני? תודה רבה תותי

06/05/2007 | 19:23 | מאת: תמימי

תותי יקרה נתחיל בכדורים, שלא ממנהגי... הכדורים שמונעים מאניה ויעילים גם לדיכאון ביפולרי הם מתחום המייצבים, קרי- ליתיום, טגרטול ודומיו, ויחד איתם ניתן לשלב SSRI. יופי שאפשר לישון במצב מאני. הגלישה הפסיכוטית מאד קלה ממצבים כאלו, וקשה לדעת איפה עובר בדיוק הגבול שבין מצב שניתן לשלוט בו לבין מצב של איבוד ברקסים. יש סימנים שלדעתי הם אישיים לכל אדם, מהם הגבולות שחצייתם יכולה להיות מסוכנת. אני חושבת ששינה היא גבול ברור. וגם מהירות המחשבות, כעסים והתפרצויות, ופידבקים מהסביבה שמרגישה אותך מאבדת גובה, או אולי צוברת גובה... לדעתי חוץ מכדורים אפשר להתאזן גם בטיפולים אלטרנטיביים כדוגמת שיאצו או דיקור או מסאג'ים. זה גם נעים, גם בלי תופעות לוואי, וגם יש בקופה דרך רפואה משלימה. מאחלת לך כל טוב, בריאות ואיזון ואנרגיות טובות תמי.

07/05/2007 | 19:10 | מאת: מיכאל

תמי...כשהתחלתי לקרוא את ההודעה, הייתי משוכנע שזו הודעה של ד"ר הידש...(-; מ.

07/05/2007 | 23:01 | מאת: תמימי

לא להסחף מיכאל... קטונתי מלהיות הידש הגדול. רק רציתי להוכיח, גם לעצמי, שגם אני יודעת לענות תשובות תרופתיות, לעת מצוא... שאני לא רק אנטי, אלא גם וגם... לצורך האיזון... לילה טוב תמי.

06/05/2007 | 12:42 | מאת: ליאור

שלום עשיתי בדיקות דם כלליות והGPT או ALT נמצא גבוה מהרגיל בערך 55 אני לוקח גאודון דקינט ומירו פעמיים ביום 45 שאלתי את הפסיכאטר שלי והוא אמר שזה המירו ידוע שגורם לזה ושאני יתעלם מזה כי זה לא רציני... האם זה נכון?

לקריאה נוספת והעמקה

לליאור לא שמעתי על כך ויתכן שהפסיכיאטר יודע דברים שלא שמעתי עליהם. בכל אופן מה שחשוב הוא לחזור על הבדיקה של תפקודי הכבד בעוד כחודש ולראות האם ישנה החמרה במצב או לא. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 08:55 | מאת: אסתר

אני מטופלת כבר מספר שנים בתרופות הבאות : cymbalta - 90 mg solian - 200 mg miro - 1 mg lorivan - מדי יום 3-4 כדורים להרגעה לפני כחודש וחצי החלו אצלי תופעות של יובש בפה ובעיקר תנועות לא רצוניות של הלשון והלסת מה שמאד מאד מפריע לתפקד. הרופא טוען שהמצב ככל הנראה נובע מ"דיסקינזיה" והורה לי להפחית את ה solian ל 50mg שאלותיי : 1. האם אכן אלו תופעות שמאפיינות דיסקינזיה ? 2. האם מכל התרופות שציינתי - הסביר ביותר לגרום לתופעה זו הוא ה solian ? 3. האם כדאי להפחית את ה solian לגמרי ? 4. כמה זמן אמור לחלוף עד להקלה מאז שמפחיתים את התרופה ? תודה

06/05/2007 | 13:24 | מאת: דור

שלום רב אלה בהחלט סימנים של דיסקינזיה ואולי טרדיב דיסקינזיה. המילה "טרדיב" משמעותית כי אז זה לא הפיך בחלק גדול מהמקרים. יש מקרים גבוליים ולכן חשוב שתפסיקי לחלוטין עם הסוליאן ו/או עם כל תרופה אנטיפסיכוטית אחרת. מחקרים מראים שעם אנטיפסיכוטיים טיפיים הסיכון לטרדיב דיסקינזיה הוא 5% לשנה, כלומר אחרי 10 שנים של שימוש מדובר על סיכון של 50%. התרופות האטיפיות (החדשות) אמורות לגרום לכך פחות (בהתחלה חשבו שבכלל לא) אבל אין לכך הוכחה מחקרית. בברכה

לאסתר תודה לדור ואכן ה"חשוד הראשון הוא הסוליאן", לעתים עדיף לא להפסיק את התרופה האנטי פסיכוטית לגמרי אלא להשאיר את התרופה על מינון נמוך ואז הדיסקינזיות פוחתות. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 08:46 | מאת: אלה

אני מתכננת הריון בחודשים הקרובים.אני לוקחת ריספרדל 1 מ"ג.האם יש בעיה עם זה?מה עושים?האם יש תחליף?במרכז הטרטולוגי אמרו לי שזה נחשב קטגוריה C , כלומר אין מספיק סטטיסטיקות על מקרים כאלה שיגידו אם יש נזק או לא.אז מה כן?והאם יש עוד משהו שעלי לבדוק קודם?

06/05/2007 | 13:38 | מאת: דור

שלום רב בד"כ לא נותנים נוגדי פסיכוזה מהדור החדש (ריספרדל, זיפרקסה) לנשים הרות אלא רק נוגדי פסיכוזה מהדור הישן, כמו הלידול ופרפנן, שבטיחותם לעובר הוכחה וגם זה רק אם יש צורך הכרחי שתטופלי בזמן ההריון. הריספרדל לא מומלץ אם את מתכננת להיכנס להריון וכדאי להחליף את התרופה כבר עכשיו. ניתן להחליף להלידול 1-2 מ"ג או פרפנן 4 מ"ג או לנסות להסתדר בלי תרופות. בברכה

לאלה תודה לדור ואני מצרף לדבריו, יחד עם זאת יש די הרבה ניסיון עם רספרידל ואין עדויות שהוא גורם לנזק בהריון. כך שהרופא המכיר אותך יצטרך להחליט איתך על התרופה למשך ההריון. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 06:39 | מאת: !!!חסויה!!!

אני ממש מחפשת תשובה מתוך עצמי! אני מפחדת מהמון דברים..כשמישהו מגיב או מדבר איתי אני אוטומטית תוקפת אותו ..כלומר צורת הדיבור שלי המילים הם תקיפות..אני מנסה לשלוט בזה אני זוכרת מישהי שאמרה לי ``הפה שלך עוד יהרוג אותך יום אחד`` אני לא רכלנית או משהו כזה אני מאוד חברותית אנשים אוהבים אותי.. אבל הבעיה היא שאחרי שאני מתחברת למישהי או מישהו אני ישר מנסה להוציא אותו מחיי או רוצה לריב איתו..אפשר לומר אני רבה עם כל מה שזז..יש לי מלא חברות אני טובה בקשרים חברתיים אבל יש לי פחד מאנשים הפה שלהם יותר חזק משלי הכוונה היא איך שהם מדברים הם מדברים . ששואלים אותי שאלה אני לא יודעת איך לענות עליה אני לחוצה מכל דבר אין לי רגע שקט. אני חושבת מה יהיה מחר על איך שדיברתי איתה מה למה איך דיברתי למה דיברתי אם אני יפגוש אותה ברחוב לומר שלום לא לומר למה לומר ..מי רוצה בכלל לפגוש אותה..אני לא יודעת אם מישהו מבין אותי אני מקווה שהיה למישהו כוח לקרוא עד לכאן. כל שאלה אישית שתשאל אותי תיענה ! אני זקוקה לעזרה תודה!

שלום, יש הרבה שאלות אבל בודאי שלא אראיין אותך בפורום לאבחון מלא וזה בלתי אפשרי. אפילו לא כתבת את גילך...., בכל אופן הדברים מספיק קשים לך כדי לחשוב מה אפשר לעשות וכיצד אפשר לשפר את החיים. כפי שאת מתאתר את הדברים ואני מניח שמדובר בבחורה צעירה הייתי מציע לך לפנות לאבחון פסיכולוגי ומכאן לחשוב ולהתקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 05:56 | מאת: תמימי

כתבת "הגיע זמן שגם לקוחות יגידו מה טוב בשבילם" ושאלת- למה בעילום שם? אז אני אגיד לך, שלא פשוט להעביר ביקורת על אנשי מקצוע. בהתקלות שלי בפורומים מקצועיים, ביקורת שלי על הדרך בה התמודדו עם הפסיכוזה שלי ברשת- נתקלה בהתעלמות, ביטול הרשאה מקצועית ללא דרך חזרה, ללא דיאלוג, וללא מתן תשובות. ברגע שאתה חשוף, עם שמך וכל מה שמתקשר בימינו לשם, אתה הרבה יותר פגיע. ואני שואלת את עצמי, באמת אני שואלת- וגם אותך, האם מספיק שלקוחות יגידו את שלהם, או צריך גם ספקי שירות שיקשיבו ויהיו מוכנים לקיים דיאלוג? כי לצערי יש יותר מדי עמדות רפואיות יודעות כל, וברגע שאתה כלקוח- לא מקצועי כמוני- אלא אדם מהשורה- מעביר ביקורת על מערכת שלמה- לא מקשיבים לך, ומתייחסים לביקורת שלך באופן השלכתי ולא ענייני, כלומר- אתה מעביר את הביקורת כחלק מהמחלה או ההפרעה שאתה סובל ממנה. לצערי, בקרב אנשי מקצוע יש הרבה דעות קדומות וסטריוטיפים על מחלות נפשיות. וזה עצוב לא פחות ממצבן של המחלקות הפסיכיאטריות בארץ. כי עם תנאים פיסיים אפשר להתפשר, אתה יכול להבין כחולה, שאין תקציב, וכד', אבל עם מנהל מחלקה שמשפיל אותך כחולה וכאדם בביקור הרופאים השבועי, ואיש אינו קם ומקים צעקה גדולה ומסלק את המנהל הזה מתפקידו, זו כבר בעייה הרבה יותר גדולה... לא על התנאים הפיסיים באשפוז אנשים כואבים, אלא על הגישה שמאחוריהם, הידש. למה לקשור, כשאפשר להקשיב? למה להכריח כשאפשר להציע? והאם באמת חולי נפש צריכים כל השנים לשלם את המחיר האנושי של הבורות והדחייה, הכרוך במצבם? ואתה, כרופא, איפה האחריות שלך, בהיותך חלק מהמערכת, לפעול לשינוי בה? כי אם היה קם אירגון של פסיכיאטרים ואנשי מקצוע למען שיפור תנאי האישפוז- הפיסיים והפסיכולוגיים של אנשים עם מחלות נפשיות, הרי הציבור היה מתייחס לכל המגזר הזה בהרבה יותר אמון... אבל אני אישית מצטערת להגיד לך שבתור "לקוחה" בבריאות הנפש, אני לא תמיד סומכת על הרופאים והמטפלים שמטפלים בי... כי נכוויתי בלא מעט אנשי מקצוע שהיו בעצמם לא נקיים מדעות קדומות, מתוקפנות ומניצול מעמדם לתיוג ולהרחקה של החולה מעצמו ומהתקווה לשינוי מצבו. אז האם באמת אנשי מקצוע מוכנים להקשיב ללקוחותיהם, להקשיב לדברים גם אם הם קשים ולא נעימים, נוקבים ואף תוקפניים? אני לא בטוחה, הידש. כי אם היו מוכנים להקשיב, לא היינו צריכים להקים פורומים נפרדים לנפגעי המערכת. אתם הייתם מקימים עבורינו פורומים משותפים לאנשי מקצוע וללקוחותיהם, כדי שנוכל ביחד לחשוב על שיפור המצב הקיים. אבל זה לא קורה ברשת, וזה לא קורה בחיים. הפורומים שאתם מנהלים הם פורומים של שאלות ותשובות, בהם אתם מציגים את עצמכם כאנשי מקצוע ונותנים לנו תשובות כמעט רק על דברים מקצועיים. והקומונות של נפגעי בריאות הנפש הן קומונות של נפגעים בלבד... למרות שמדובר בקומונות פתוחות אליהם כל דכפין ייתא וייגש- לא ראיתי כמעט אנשי מקצוע אמיצים, שבאים לא בעילום שם ועונים לחלק קטן אפילו מהטענות שמועלות שם נגדם, כמגזר... אז זו חוכמה גדולה הידש להעביר ביקורת על מטופלים שכותבים בעילום שם, או על מטפלים לעתיד שחוששים מטיפול. טיפול פסיכולוגי לעיתים כן פוגע, הידש. אל תשחק לנו אותה נאיבי. יש הרבה אנשים, כולל אנשים כאן בפורום, שנפגעו מטיפול פסיכולוגי כואב מתייג ופוגע, וכולנו מכירים את נועה בעלת אלף השמות כאחת הדוגמאות. אז איפה אתם, אנשי המקצוע, בתחום של לשפר באמת את המצב הקיים? ואיפה אתה, הידש, מסוגל לתת לי כאן תשובות אמיתיות ולא מתחמקות? יום טוב תמי.

06/05/2007 | 12:09 | מאת: נעמה

לד"ר הידש, לתמי ולחברי הפורום, קראתי בכאב את מה שתמי כתבה. לצערי יש הרבה אמת בדבריה. כל כך הרבה פעמים אנחנו נכווים בגלל דעות קדומות ויחס משפיל. וכן - גם הפסיכיאטרים לא תמיד עומדים שם להגנה על כבודנו וזכותנו להיות שותפים בתהליך הטיפול ולא רק "קליינטים". נכון שקשה מאד לשנות את המערכת המסורבלת והמסואבת (סליחה על הבוטות) ואז קורה שאנחנו מוצאים את האנשים הטובים מחוצה לה. הם מרגישים שפתרו לעצמם את הקושי מול המערכת שאינה לרוחם, אבל לא פועלים מעבר לזה. אם הפסיכיאטרים ורופאי המשפחה לא יעמדו לצידנו ויעזרו לנו במלחמה על זכותנו להיות כאחד האדם - איך נוכל להצליח בה? הרי מראש אנחנו "פסולים לעדות"... אני אשמח לשמוע מד"ר הידש שיש מי שפועל לעזרתנו ולא רק מסכים עם רוח הדברים. בברכה נעמה

לתמי ונעמה אתן צודקות ואני מסכים עם כל מה שאמרתן, המערכת הפסיכיאטרית שבויה ב"אמיתות" שלה ולא ממש יודעת להקשיב ובטח לא להלחם על זכויות החולים. לצערי גם הפסיכיאטרים מתוסכלים כיוון שיש סטיגמה גם על מקצוע הפסיכיאטריה בין מקצועות הרפואה וההסתדרות הרפואית, אבל אין זו הצדקה לשום דבר. אני אישית איני איש של מערכות ואין לי את הכישורים המנהלתיים להרים נושאים ברמה המערכתית, לכן אני משתדל לעזור באופן מקומי ופרטני לפי יכולתי. כך זה בפורום וישנם עוד תחומים נוספים. הידש

06/05/2007 | 00:39 | מאת: פרח75

אני סובלת מהפרעת חרדה כללית כבר כמה שנים ולמעשה אחד הדברים שהיום מלחיצים אותי יותר מכל הוא שניסיתי המון תרופות עד היום והן לא עוזרות לי. ניסיתי אפקטין שעשה לי חרדות עוד יותר קשות וגוש בגרון, ניסיתי סרוקסט (40 מ"ג) שלא ממש עזר, ניסיתי ציפרלקס והיום אני על רסיטל 40 מ"ג ועדיין במצבי מתח החרדות הקשות מגיעות. אני לוקחת ברגעים הקשים קלונקס (1 מ"ג) וניסיתי בעבר גם ואבן, אסיוול 10 מ"ג ועוד כמה תרופות שהיום אני כבר לא זוכרת את שמן ו...כלום! איך זה יכול להיות???? מה לא בסדר אצלי? מה עושים במקרה כזה?

היי, מנסיון אישי דומה ואף קשה הרבה יותר(אין תרופה שלא ניסיתי ותאמיני לי שאני רציני ואמיתי לגמרי, אני יכול לומר לך שכדאי לך לפנות לכיוון התרופות ממשפחת הטריציקליים. אלו אמנם תרופות עם תופעות לוואי לא נעימות(עצירויות,יובש בפה,דופק מהיר), אבל הן יעילות מאוד לאנשים שלא מגיבים לתרופות מהדור החדש. חוץ מזה, ישנו טיפול חדש של TMS(גירוי מגנטי) הנעשה בימים אלו גם בהדסה עין כרם וגם בשלוותה שבהוד השרון. זהו טיפול חדש-ישן מכיוון שכיום הטיפול הוא עמוק יותר. פרטים אודות הטיפול ניתן לקבל דרך מנועי החיפוש כמו google. זה ללא כסף ויש לכך הצלחה רבה. טיפול ממש לא כואב, ללא הרדמה, ללא שום תופעות לוואי. טיפול די מבטיח, אך לא ב - 100% כמו כל דבר בחיים. בהדסה מנסים אותו על אנשים הנוטלים תרופות לפחות 4 שבועות ברצף ובהוד השרון זה נעשה ללא תרופות. אני ממליץ עליו. אישית הייתי אמור להתחיל איתו היום אבל מכיוון שאני נוטל זייבן שאחת התופעות לוואי שלו הוא פירכוס, אינני יכול לבצעו בהדסה ולכן אני מנסה למצות אותו ואם,חס וחלילה, למרות האחוזי הצלחה שלי(ששואפים לאפס בכל הנוגע לתרופות) זה לא יעזור, אני אפנה לשלוותה ללא היסוס. פרופ' גרינהאוס אישית ממליץ על הטיפול והוא בחינם כרגע כי הוא בגדר נסיון על אף שבוצע על לא מעט מטופלים. בהצלחה!!

06/05/2007 | 19:18 | מאת: פרח75

תודה רבה לך על תשובתך ועל ההכוונה. קראתי קצת באינטרנט על גירוי מגנטי ואני מבינה שזה יותר לטיפול בדיכאון עמוק. לא קראתי שזה גם לטיפול בחרדות.

שלום רב תנסי אפקסור XR במקום רסיטל. יש לו השפעה יותר חזקה נגד חרדה. כמו כן, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי אצל פסיכולוגית שמתמחה בנושא. ברגעים קשים אפשר לקחת קלונקס 2 מ"ג. למרות שהפרעת חרדה היא לפעמים ממושכת ניתן לטפל בהצלחה. כמו כן, אירועי חיים שונים ומצבי לחץ בחיים גם משפיעים על רמת החרדה. הייתי ממליץ לך בנוסף לעסוק בספורט כלשהו. זה עוזר מאד. בברכה

לפרח תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

06/05/2007 | 00:19 | מאת: שרונה

אני נוטלת פריזמה מזה שנים (OCD) לאחרונה החריפו הסימפטומים (אני לאחר לידה) והוחלף הטיפול ללוסטראל. אני מניקה הנקה חלקית וברצוני להפסיק עם ההנקה (התינוקת כבר בת 3 חודשים והייתי רוצה למנוע ממנה לקבל ולו שמץ של חומר פעיל..למרות שכבר קיבלה...). כיצד לבצע את הפסקת ההנקה מבחינת התינוקת בלבד? האם הפסקה חדה לא תגרום לתסמיני גמילה אצל התינוקת??

לקריאה נוספת והעמקה

לשרונה אני מבין שהשאלה שלך היא על הפסקת הנקה עם לוסטרל. אמנם יש לוסטרל בחלב המועבר לתינוקת אבל סביר שהתינוקת מפרקת את כל הלוסטרל והכמות שמגיע למחזור הדם ולמוח היא פחות ממינימלית. לכן אין בעיה להפסיק הנקה כרגיל ולתנוקת לא יהיו שום סמנים הקשורים ללוסטרל. עדיין אפשר להגיד מזל טוב... כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 21:44 | מאת: דן

אני סובל מחרדות המטפלת אמרה שזה מחשש לבריאות שלי אני ממש סובל קיבלתי התקף חרדה חזק לפני שידעתי מה זה והיום כמעט כל היום אני עם קצב לב מואץ לחצים בעורף וגלי חום תחושה על הפנים הבטן מתכווצת

06/05/2007 | 13:51 | מאת: דו?רו?ן

מה אתה שואל? כדאי ללכת לרופא המשפחה /פסיכיאטר לקבלת טיפול חבל על סבל מיותר.

דן כתבת "מברק", כמה זמן אתה סובל מחרדות ומי היא המטפלת? בכל אופן כדאי להגיע לאבחון כמו שדורון כתב ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות בהחלט אפשר לעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 21:03 | מאת: אורן

שלום דר" הידש יש לי בעיה ואני אשמח אם תמליץ לי על פיתרון טינ ךוקח כבר 7 שנים סרוקסט בהתחלה כ-3 שנים עם מינון של 1 ביום והיה נפלא אחר כך באה ירידה וניסיתי להחליץ לציפרלקס והיה ממש גרוע חזרתי לסרוקסט 2 כדורים ביום היה כחודשיים הטבה אז השפעה חלקית עם יום ככה ויום כככה ככה בערך כשנה ואחר כך מינון של יום אחד כדור אחד ויום הבא אחד וחצי עם השפעה ממש מעולה אבל עדיין לפעמים קצת באה קצת חרדה עם בחילות שאם אני לוקח מודאל הכל מסתדר עכשיו מה אתה ממליץ אני מפחד שאם אני אשנה תרופה כמו עם הציפרלקס זה יהיה רע והמצב לא יוטב? מה לעשות להוסיף מודאל כחלק מהטיפול? להחליף תרופה? להוסיף משהו להרגעה? מה שאני מפחד הוא שהמצב תהיה ירידה גדולה עם חרדות ואני לא אוכל לתפקד ולעבוד? מה אפשר לעשות אני רוצה שמצב יהיה טוב כמו בהתחלה בלי חרדות בכלל

לקריאה נוספת והעמקה

לאורן השילוב של מודל עם נוגדי דיכאון הוא טוב והרבה פעמים אני משתמש בו, לעתים אפילו מודל פותר את כל הבעיה. אתה נמצא במצב המורכב ביותר כיוון שאתה נוטל תרופות והן עוזרות אבל רק באופן חלקי. כלומר יתכן שעם החלפתהתרופה יהיה שיפור במצב ויתכן שדווקא התרופה החדשה תהיה פחות טובה. בכל החלפה יש סיכון כפי שראית בעצמך, לכן השיקול הוא מאוד אינדיווידואלי וצריך לבדוק כל אחד ואחד מה מתאים לו. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 14:43 | מאת: בוני

בתי בת 13 סובלת מחרדות פחדים ,דימוי עצמי נמוך ועייפות במשך חודשים לערך. לאחר שינוי תרופתי ארוך החלה לנטול פריזמה ופרפנאן רבע בבוקר ורק רבע פרפנאן בערב האם זהו טיפול הולם לתופעות של חרדה והאם יש סיכוי להתמכרות לתרופה זו ?? האם יש איזושהו קשר להשמנה או לכל תופעת לוואי אחרת ?. במקרים מיוחדים של חרדות מוסיפים רבע כדור קלונקס. אשמח מאד לקבל את עצתך .

לקריאה נוספת והעמקה

לבוני איני פסיכיאטר ילדים ולכן התשובה תהיה חלקית. התרופות שציינת פרט לקלונקס אינן ממכרות. את הפרפנן אי אפשר לחצות ולכן אם חוצים אותו אז הוא אינו פעיל כלל. כל טוב דר' גיורא הידש