נגישות
נגישות

פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
26308 הודעות
11817 תשובות מומחה
גולשים יקרים: מערכת אתר דוקטורס מודה לד"ר הידש על מסירותו רבת השנים לניהול הפורום, ועושה מאמצים רבים למצוא לו מחליף בהקדם. עמכם הסליחה.
30/06/2007 | 23:36 | מאת: אורלי

אשמח לקבל הכוונה לגבי טיפולים קוגנטיבים בOCD מאמרים בנושא ואם אפשר היכן ניתן למצא מטפלים מקצועיים בבעייה תודה אורלי

30/06/2007 | 20:58 | מאת: שולה

שלום לדר' הידש רציתי לדעת האם קיים קשר בין אטקסיה לבין סכיזופרניה. האם הסובלים מאטקסיה נוטים יותר לסככיזופרניה או להתנהלות באופן פרנואידית?

30/06/2007 | 00:40 | מאת: אבי

שלום קיבלתי LUSTRAL כדי להעלות את הלחץ דם (לא שזה עוזר) אבל מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים ירד לי החשק המיני האופן דרסתי דיברתי עם הרופאה שהביאה לי את הLUSTRAL והיא צירפה לי תרופה בשם BOSERIN עכשיו אני רואה ששנייהם אלו תרופות פסיכיאטריות האם יש טעם להשתמש בהם כשאני לא סובל מדיכאון והאם זה יכול להועיל לחיי המין שלי?

30/06/2007 | 19:49 | מאת: אחת

הפורום הזה כבר לא פועל ממליצה לך לפנות לקומונה פסיכיאטריה לכל שבתפוז- אין לי ספק שמנהל הקומונה יוכל לתת לך תשובה מספקת ומקצועית מצורף כתובת הקומונה: http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?Communaid=27032

28/06/2007 | 14:58 | מאת: צביאל רופא

אנו קוראים לכל מתמודד, בן משפחה או אזרח – שנמאס לו מהקיפוח החברתי ומהסטיגמה האכזרית – לבוא ולהיות חלק במחאה נגד אלה ולמען שוויון וצדק. ביום א' (1/7) בשעה 14:00 נתכנס ברחוב בן טבאי 2 בירושלים מול בניין משרד הבריאות. נתמוך בהחלת הרפורמה שתכלול את תחום בריאות הנפש באחריות קופות החולים, ונתנגד בתוקף לכל פגיעה בחוק השיקום.

28/06/2007 | 11:27 | מאת: לילך

אני זקוקה להמלצה בהולה לפסכיאטר מעולה חם ואנושי באזור כפר סבא-רעננה. אני יודעת שלא מקובל לתת המלצות על גבי הפורום...לכן צירפתי את המייל הפרטי שלי... זה באמת בהול, מבקשת נואשות את עזרתכם... תודה תודה תודה

לאאחר התאבדותו של בני בערך לפני שנה התחלתי טיפול ברסיטל. 2 כדורים ליום. בחודש האחרון החליף לי הפסיכיאטר את הכדורים לוונלה. 2 בבוקר 2 בערב. מאז שהתחלתי עם הכדורים האלה כבר 3 שבועות בערך יש לי תופעות לואי. לא יודעת אם לשייך אותם לכדור או לעובדה שבעוד שבועים יהי יום השנה למותו של הבן. התופעות הם כאלו: שינה מרובה עד כדי אי שמיעת השעון בבוקר והתעוררות מאוחרת. כמעט כל יום מאחרת לעבודה. דבר שקודם לכן לא קרה. היתי מתעוררת בניחותא.מחשבות על מוות , לא שמתכוונת להתאבד אבל כל הזמן יש לי הרגשה כאילו אוטוטו אני עומדת למות בקרוב.ומה קורה למעלה וכזה. אובססיות לדבי בן הזוג שלי שלא אמורים להיות. חלומות לא מוסברים. מחשבות כאילו יאללה שהכל יגמר ושלא אכפת לי שיגמר. כאילו יאלה אני בת 50 מציתי את החייים. האם זה קורה עם החלפת כדורים ?

shosy2 יקרה, דבר ראשון אני רוצה ליידע אותך שהפורום החשוב הזה כרגע אינו פעיל. ד"ר הידש לא מנהל אותו יותר וטרם נמצא לו מחליף. אתן לך קישור לפורום של מתמודדים שמשוחחים ביניהם (רובם חברי הפורום הזה)בניהולו של דור- שאיננו רופא אך יש לו ידע רבבכל נושא התרופות הפסיכיאטריות. אך קודם כל ברצוני להתייחס לדברים שכתבת- לי נשמע שמה שאת מתארת כתופעות לוואי אינן כאלה, אלה כפי שסברת- תגובה של החרפה דיכאונית כחלק מתהליך האבל על בנך ובסמוך ליום השנה למותו. יתכן ואת צריכה להתייעץ בקשר למינון מוגבר בתקופה זו. אך יותר מכך נראה לי שכדאי לך להיות בקשר של שיחות עם מטפל/ת טוב/ה מפני שאת חווה דבר קשה מנשוא ואינך צריכה להיות עם זה לבד. בוודאי שלא בימים אלה. היי חזקה ובעיקר טובה וקשובה לעצמך ולצרכייך. מירי.

27/06/2007 | 23:42 | מאת: מירי 2

הנה הקישור http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?Communaid=27032

26/06/2007 | 20:49 | מאת: דני

ויוכלו לשתף אותי בחוויות. אני כבר עשרה חודשים מטופל בתרופות, חלק מהם גם באנטי פסיכוטיות, מהן ירדתי לאחרונה. לא חל שיפור במצב שלי, והציעו לי לעבור טיפול ב ECT. אני קצת מפחד, והייתי שמח לשמוע קצת פרטים מאנשים שהתנסו. אני בנייד 0505.329443 או במייל smadga@gmail.com תודה

24/06/2007 | 23:14 | מאת: מיקה

שלום רב התחלתי לקחת ציפרלקס .בינתיים חצי כדור ואני מרגישה שהמתח בשרירי הפנים שלי גובר. התופעה מוכרת לי ,כיוון שבעבר נטלתי סרוקסט וסבלתי מאוד מכאבים בלסתות. בשנה האחרונה הפסקתי את הסרוקססט ונטלית לוריוואן בין חצי כדור לכדור אחד ביום וחשתי הקלה במתח של שרירי הפנים. משבוע שעבר התחלתי שוב בנטילת תרופה ממשפחת הssri (ציפרלקס) ושוב יש לי מתח בפנים וטיקים בלתי צפויים בפנים. האם התלונה הזו מוכרת?האם זו יכולה להיות תופעת לוואי שתעבור? מה דעתך ? תודה רבה מיקה

24/06/2007 | 22:31 | מאת: גלית

אני מחפשת לקרוא על הטיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית. ראיתי באינטרנט הרבה חומר באנגלית אשמח אם תפנה אותי למקורות בשפה העיברית.תודה מראש,גלית.

24/06/2007 | 12:54 | מאת: ל

בבתי חולים לבריאות הנפש, לפחות באברבנאל, שלמטופלים שלהם יש משפחות יציבות ובריאות, ולא מודעים לכך שאח בריא שיש לו אח חולה, אחרי שגם הוא מתמוטט ומגיע לבית חולים, אין בבית מי שישמור עליו ויתמוך בו בשחרור ובחופשות? למה כל העול הזה שעלול למוטט נפשית את מי שבבית? למה כל השיפורים של הרפואה הציבורית תלויים בכסף ונמצאים מחוץ לסל ומקבלי הקצבאות ובעלי ההכנסה הנמוכה אוכלים אותה ולא מקבלים שיפורים ותמיכה?

24/06/2007 | 12:54 | מאת: ל

בבתי חולים לבריאות הנפש, לפחות באברבנאל, שלמטופלים שלהם יש משפחות יציבות ובריאות, ולא מודעים לכך שאח בריא שיש לו אח חולה, אחרי שגם הוא מתמוטט ומגיע לבית חולים, אין בבית מי שישמור עליו ויתמוך בו בשחרור ובחופשות? למה כל העול הזה שעלול למוטט נפשית את מי שבבית? למה כל השיפורים של הרפואה הציבורית תלויים בכסף ונמצאים מחוץ לסל ומקבלי הקצבאות ובעלי ההכנסה הנמוכה אוכלים אותה ולא מקבלים שיפורים ותמיכה?

23/06/2007 | 22:27 | מאת: שי

לדור היקר ניסיתי להכנס ךפורום שלך והוא חסום למה זה ?????

23/06/2007 | 23:27 | מאת: דור

תנסה שוב. לפעמים יש עומס אז מחכים מס' דקות, מנסים שוב ואז מצליחים. http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?Communaid=27032

23/06/2007 | 23:38 | מאת: דור

אל תלחץ ישר על הקישור אלא תעשה עליו קליק ימני עם העכבר ואח"כ תבחר OPEN IN NEW TAB או OPEN IN NEW WINDOW וכך זה אמור לעבוד

למי שצריך תרופות/ נתקע ללא תרופות/ נגמר לו המרשם/ או כל סיבה יכול לפנות אלי. יש לי - אדרונקס, ציפרמיל המקורי, רסיטל, סרוקסט המקורי, פרוקסטין, ויפאקס/ונלה כדורי שינה בונדרומין/נוקטורנו ועוד נא לפנות לאימייל פרטים באימייל: CUCUC@WALLA.COM

23/06/2007 | 13:30 | מאת: סיוון

שלום רב לד"ר הידש! אני בת 30 ונוטלת תרופות רסיטל 40 מ"ג ביום ו-פרוטאזין 50 מ"ג ליום.איבחנו אותי כחולת OCD לפניי כ-5 שנים למרות שאני סובלת מזה 16 שנה ופשוט לא פניתי לטיפול. כמעט כל יום בעבודה(שיקום) יש לי ירידה במצב הרוח כזאת שמתבטאת במיאוס מהכל ושיעמום מהכל ומחשבות שחוזרות על עצמן שהכל משעמם ושיגרתי ונימאס אבל ללא מחשבות אובדניות כלל.בדרך כלל בצהריים זה עובר.פעם בשנה בערך אני מחליפה אוטו רק בשביל הריגוש שבזה,גם אם זה הפסד של כסף לדוגמא:לפניי חודש קניתי אוטו שידעתי שההוצאות עליו יהיו גדולות לדוגמא דלק, טסט, ביטוח,וכל תיקון שהוא. אומנם קניתי אותו ב10000 שח שזה זול(שנת 92) אבל ידעתי שההוצאות עליו יהיו גדולות ולמרות זאת עשיתי את הטעות וקניתי אותו.לפעמים המוח מחליט בשבילי לקנות משהו בלי לחשוב על ההפסד שבזה,ופשוט אין לי שליטה על זה(לגמרי),אני הולכת וקונה.ואחר כך מצטערת ומכרתי אותו לאחר חודש.עכשיו יש לי אוטו חסכוני למזלי.והנה עוד דוגמא שהיא הקשה ביותר שקרתה לי במהלך החיים:לפניי 5 שנים קניתי בית ליד הבית של אימי רק בשביל שאוכל להחזיק בו כלב(מפניי שאימי נגעלת מכלבים),ממש קניתי בית רק בשביל הכלב, אני לא רציתי לעבור לגור שם(אני גרה עם אימי ואני לא התכוונתי לעזוב את הבית). קניתי אותו בשביל שיהיה לכלב איפה להיות ושאני אבוא להוריד אותו ולטייל איתו וכו.וגם אז מכרתי את הבית לאחר חודש כשהבנתי שבעצם לא עושים דבר כזה ושזה טעות.ובכן הדוגמאות שנתתי כאן הם הדוגמאות הקשות שקרו לי . בנוסף כשאני עושה את הטעויות הכלכליות הנ"ל אין לי שליטה לעצור את זה -זה חזק ממני וזה דחף בלתי נשלט לקנות. דרך אגב לפעמים יש לי ימים שפתאום ישנם מלא דברים חדשים שמעניינים אותי ואני מחפשת מה לקנות משהו שיעשה לי טוב. .באותו רגע כשאני רוצה לקנות משהו אינני שולטת בזה ולא מעניין אותי אם יש בזה הפסד כספי,למרות שבזמן האחרון הספקתי להכיר יותר טוב את עצמי ואני מנסה להימנע מהוצאה מיותרת ,כמו טלפון להחליף כל כמה זמן. שאלתי היא מה קורה לי באותם רגעים שאני לא חושבת ופשוט קונה ולמה זה ואם יש לזה שם מה זה בכלל. בכבוד רב ובתודה מראש

שלום רב, למי שלא יודע, נפתחה קומונה בתפוז, עבור משתתפי הפורום הזה, שנסגר ע"י הנהלת דוקטורס אחרי פרישתו של ד"ר הידש. מי שרוצה לדבר איתנו מוזמן לקומונה בתפוז שהכתובת שלה: http://communa.tapuz.co.il/psychiatry בברכה, דור.

22/06/2007 | 19:41 | מאת: עושה נזקים

שלום רב, כמה פרמטרים שאולי יעזרו. אני בת 28. עברתי התעללות פיזית שהייתי קטנה שרדתי וגדלתי להיות לוחמת חזקה,יפה, מאד מצליחה בחיים - עבודה, ספורט,,אהבה. הסביבה שלי מעריצה את השגיי. כלפי חוץ נראה שהבטחון של גבוהה.למרות שאני יודעת בתוכי שהוא לעיתים מאד נמוך. אני נוטה לשקר לעיתים. למרות שהרזומה שלי מרשים מבלי לנפח. שהייתי צעירה יותר זה היה שכיח יותר היום פחות. (למשל לומר למישהו שלא מזיז לי שלמדתי באונברסיטה שנחשבת מרשימה יותר בעוד שלמדתי במכללה לא מרשימה. בעוד אני יודעת שאני גם לא אראה אותו יותר וש הtitle הנוכחי שלי מרשים מספיק והוא ה"קובע") אני נוטה למצבי רוח של אושר ועצב קיצוניים. אני פלרטטנית. ולמרות שיש לי לא מעט מעריצים בכל סביבה בה אני נמצאת. אני נוטה לזהו כאלו שרוצים אבל לא אומרים דבר וגורמת להם לחשוב שאני רוצה אותם למרות שאני לא - ואני משקרת כדי שירגישו שונה. ואז משיגה מעריץ חדש ברמות חזקות יותר - גורמת להם להאהב בי אבל מבלי להיות מושגת נותנת להם תחושה שבזמן אחר בטח היינו יחד. אני נשואה ומאד אוהבת את בעלי. אבל לצערי משחקי הפלרטוט שלי נסחף ששחקתי עם שחקן קשוח יותר שלקח לי זמן לגרום לו להודות שהוא מאוהב בי מסיבות חברתיות שונות. כך שהייתי צריכה לשקר מעבר לרגיל - למשל לומר לו שיש לי בעיות עם בן זוגי וכו. בקיצור איתו זה נשחף השגתי את המטרה הוא היה מאוהב אך לא הצלחתי להרחיק אותו. כי הוא התעקש ואני אמרתי אוקיי רק עוד קצת.גרמתי לו להרגיש שאני אוהבת אותו גם אבל זה לא אפשרי כי אני נשואה. למרות שלא אהבתי אותו. וסיכנתי את נשואיי בשקרים ומפגשים (לא פיזיים) לבסוף בעלי גילה שאותו אחד איתו אני נמצאת שעות רבות במשך היום מאוהב בי. ואת כל השקרים. לקח לו המון זמן לתת בי קצת אמון חזרה . הבטחתי שאם יווצר ביננו איזשהו קשר אני איידע אותו. אבל שוב שקרתי ושוב שקרתי ושוב התרסקתי שבעלי גילה ששוב דיברתי איתו שהבטחתי שלא אעשה זאת ואם כן שאיידע אותו. הינו בטיפול כמעט שנה התקדמנו מעולה. אם כי עדין לא הבנתי למה מתחתי כל הזמן את החבל. ולמה הובלתי את עצמי כמה פעמים למצב בו אני מרוסקת כי ליאור גילה שקר ורוצה להתגרש. בחצי שנה האחרונה הכל התקדם נפלא אם כי גליתי על עצמי שברגעים של אושר נורא מתחשק לי לדבר על ההוא באינטרנט ולומר לו שאני עדין מרגישה . ולדעת שהוא עם בנות שהוא לא אוהב והוא "שלי" תמיד אפילו אני לא רוצה אותו. וכל זהמן עצרתי את עצמי כי בעלי אמר "אם עוד פעם... זה נגמר" לאחרונה בעלי ואני החלטנו שאנחנו רוצים ילד וזה היה שבוע מאד מאושר. באחד הימים הייתי שמחה מהרגיל עליתי מול ההוא והרגשתי שבא לי פרידה אחרונה לגרום לו להרגיש שאני שם אוהבת אותו אבל זה לא אפשרי וזאת הפעם האחרונה שאנחנו מדברים כי יש לי פתרון. ושמחתי לאידי שהוא יקשר את זה (פעם אחרונה )לכך שישמע שאני בהריון. בעלי מסתבר לא ממש סמך עליי וגילה את השיחה הזאת.ועכשיו זה נגמר. אנחנו נפרדים. הוא לא מאמין שאני כזאת שקרנית ושהמשכתי לשקר למרות שהבטחתי שלא. אני מרגישה הכי נורא בעולם. ואני לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות שעשיתי דבר כזה שידעתי למה זה יוביל ומה זה שווה. משהו דפוק אבל אני לא יודעת מה. כן אני אחליף את היועצת שלנו במטפל. אבל בנתיים אשמח לשמוע את דעתך. תודה רבה.

14/09/2007 | 16:53 | מאת: כע

0544354541

22/06/2007 | 17:43 | מאת: מור שמאי

hello, how can I please contact Dr.Uri Schwartzman. I am interested in his work in Ghana

22/06/2007 | 10:51 | מאת: מלי

תאור מקרה: בחורה בת 18 התגייסה, עברה קורס של כחודש והכל היה תקין, לאחר שקיבלה הצבה התחילו בעיות ביחס של המפקדים אליה, כולל מצבים שבהם שיקרו לבחורה וכאשר רצה להיפגש עם קב"ן אמרו לה שאין בעיה שהיא יכולה להיפגש - בסופו של דבר נתנו לדבר עם גורם אחר שהוא בכלל לא קב"ן כלומר עבדו עליה כביכול. הבחורה לקחה את זה מאוד קשה את שאמרו לה קב"ן , והדבר התבטא בכך שהיא כל פעם שיחזרה בפני המשפחה את מה שעבר עליה והתחילה לבכות, ולבכות בכי היסטרי, בנוסף הייתה לה גם באותו שלב של הבכי הבלתי פוסק התקפת עצבים דבר שאף פעם לה היה לה היא הייתה בחורה נורמאלית לחלוטין, שמחה, עובדת, בחורה חרוצה. בנוסף במקביל לאותו סיפור בצבא, הבחורה עישנה מדי פעם וממש לא לעיתים קרובות סמים "קלים". הבחורה נפגשה עם פסיכיאטר והוא נתן לה טיפול של פרפרנאן 8 מייג, לוקחת אותו כחודשיים ויותר, הבחורה לאחר מכן כחודש חודשים החלה להרגיש שאין לה שמחת חיים, והיא עצובה, וגם המשפחה מרגישה שמצב רוחה ירוד, היא ניתן להגיד קצת מסתגרת, ואולי איטית מעט, נפגשה שוב עם אותו פסיכיאטר תיארה לו את הרגשתה והוא נתן לה בנוסף לכדור הראשון את הפאקסט 1 ליום. חשוב לציין שהבחורה נורמלית בחשיבתה לגמרי רגילה, וגם בהתגפי הזעם דיברה לעיין רק הייתה עצבנות מוגרברת, הבחורה לא סובלת מהתקפי פסיכוזה לגמרי מציאותית. אנחנו מאוד רוצים לעזור לה ולדעתנו יכול להיות שהיא לא קיבלה אבחנה טובה וסתם מעמיסים עליה כדורים שמתאימים לאנשים במצבים קשים יותר, אנה רוצים לקבל תשובה בהקדם האפשרי. האם ניתן להוריד את הכדורים בהדרגה? האם היא צריכה בכלל את הכדורים האלו? האם היא יכולה להשתמש רק בקלונקס? נשמח לתשובה ממצאה תודה רבה מראש.

20/06/2007 | 16:35 | מאת: םלומי אלמוני

אני לוקח פלוטין במשך שנה... מה ההשלכות של עישון... (נארגילה בעיקר וסיגריות בפרט) ביחד עם נטילת התרופות..? אותה שאלה לגבי אלכוהול?

19/06/2007 | 18:35 | מאת: איתי

שמי איתי, בן 25 מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, סטודנט באוניברסיטה ונוטל ריטלין. ברשותי ריטלין רגיל, SR 20 מ"ג, ו- LA 40 מ"ג. המינון שאני בד"כ נוטל הוא בין 15-20 מ"ג למנה (לא ליממה), פעמיים ביום, אף על פי שאינו יעיל והומלץ לי בשל כך להעלות את המינון (רופא). לדאבוני, אני חושש שגרמתי לעצמי לנזק בלתי הפיך בשל אירועים אחרונים בחצי שנה האחרונה. בתקופה זו הייתי נתון בלחץ בעבודה ובאוניברסיטה ורוב שעות היום למדתי כמו מטורף. בתקופה זו בת 6 חודשים, "פימפמתי" כל מס' שעות ריטלין (סוג של התמכרות) במינון שאני בד"כ נוטל שוב ושוב. לדוגמה יכולתי לקחת שני SR בצהריים אחרי שעה כדור שלם רגיל, אחרי 4 שעות כדור שלם LA + כדור רגיל שלם, אחרי 3-4 שעות עוד LA וכן הלאה.... הרגשתי ממש מכור !!! ואגב, אין זה קרה בעבר כלל !!! למעשה שנאתי את התרופה ולא לקחתי אותה הרבה !!! בנוסף לכך היות ולמדתי כמו מטורף גם לא ישנתי מס' ימים רצוף (כמובן על ריטלין בזמן זה). בד"כ לא הייתי ישן בין 2-4 ימים רצוף (ועל ריטלין) ולבסוף כשהלכתי לישון הייתי ישן 24 שעות מלאות, ובימים שלמחרת ישן חצי יום. וחוזר חלילה שוב ושוב. הדבר גרם לי אפילו לסבול מעיוותים בתפיסה. כיום אני במסלול הרגיל והבריא לאחר שהחלטתי לקחת את עצמי בידיים, ישן כמו בן אדם, ונוטל ריטלין 15 מ"ג בבוקר ו-15 מ"ג אחה"צ. היות ומדובר בריטלין היינו אמפטמין, ולא ישנתי ימים שלמים, אני חושש מהאפשרות שגרמתי לעצמי נזק בלתי הפיך ואולי אפילו "דפקתי" לעצמי את המוח. לא שיתפתי את הרופא שלי בדבר ולא נשלחתי לבדיקות. החשש נובע מאחר ואני יודע שסמים (בכללי) יוצרים חורים במוח וחוסר שינה מונע "ניקיון" של רעלניים המצטברים בתאים במוח ההורגים את גוף האדם בסופו של דבר. אני לא יודע מה לעשות או מה ההשלכות של מעשיי. אשמח לקבל תשובות בנדון. ברצוני לדעת מהם ההשלכות של מעשיי.... האם סביר שאכן גרמתי לעצמי נזק בלתי הפיך או שהוא הפיך.... האם יצרתי נזק כתוצאה מנטילת ריטלין במינוניי יתר.... או שמא מחוסר שינה מצטברת... היכן הנזק מתרחש בגוף אם בכלל... במוח... בלב.... בכבד... וכו'.... ואם זה המצב מה עליי לעשות... אשמח לקבל תשובה מפורטת... תודה רבה, איתי

22/06/2007 | 00:23 | מאת: נתי

הבנתי מהנירולוג שטיפל בי שאני סובלת מדכאון. עד כה הייתי בטוחה שאני סובלת מבעיות קשב וריכוז .על פי ממצאי "טובה " אינני מאובחנת כ-adhd.קראתי באתר שלכם על סוגי דכאון. על פי עניות דעתי אין לי מחשבות אובדניות, אני אימפולסיבית גם מתפרצת חסרת מנוחה אבל בעלת שמחת חיים מתפקדת בעבודה ובבית מצויין הסביבה חושבת שאני היפר .. ובעלת אנרגיות בלתי מסתיימות הרופא יעץ לי לגשת לפסיכיאטר לקבלת תרופה אכן כך? טיפול פסיכולוגי בשלב מסויים אינו עוזר .כיוון שפסיכולוג מביא אותך למודעות משהו ,אך לצערי אינו נותן לך כלים להתמודד. ןלשנות התנהגות. מה גם שאם הבעייה היא כימית אז.. יש לי פחד מתופעות לוואי מה עושים למי באמת פונים?

22/06/2007 | 10:49 | מאת: מלי

תאור מקרה: בחורה בת 18 התגייסה, עברה קורס של כחודש והכל היה תקין, לאחר שקיבלה הצבה התחילו בעיות ביחס של המפקדים אליה, כולל מצבים שבהם שיקרו לבחורה וכאשר רצה להיפגש עם קב"ן אמרו לה שאין בעיה שהיא יכולה להיפגש - בסופו של דבר נתנו לדבר עם גורם אחר שהוא בכלל לא קב"ן כלומר עבדו עליה כביכול. הבחורה לקחה את זה מאוד קשה את שאמרו לה קב"ן , והדבר התבטא בכך שהיא כל פעם שיחזרה בפני המשפחה את מה שעבר עליה והתחילה לבכות, ולבכות בכי היסטרי, בנוסף הייתה לה גם באותו שלב של הבכי הבלתי פוסק התקפת עצבים דבר שאף פעם לה היה לה היא הייתה בחורה נורמאלית לחלוטין, שמחה, עובדת, בחורה חרוצה. בנוסף במקביל לאותו סיפור בצבא, הבחורה עישנה מדי פעם וממש לא לעיתים קרובות סמים "קלים". הבחורה נפגשה עם פסיכיאטר והוא נתן לה טיפול של פרפרנאן 8 מייג, לוקחת אותו כחודשיים ויותר, הבחורה לאחר מכן כחודש חודשים החלה להרגיש שאין לה שמחת חיים, והיא עצובה, וגם המשפחה מרגישה שמצב רוחה ירוד, היא ניתן להגיד קצת מסתגרת, ואולי איטית מעט, נפגשה שוב עם אותו פסיכיאטר תיארה לו את הרגשתה והוא נתן לה בנוסף לכדור הראשון את הפאקסט 1 ליום. חשוב לציין שהבחורה נורמלית בחשיבתה לגמרי רגילה, וגם בהתגפי הזעם דיברה לעיין רק הייתה עצבנות מוגרברת, הבחורה לא סובלת מהתקפי פסיכוזה לגמרי מציאותית. אנחנו מאוד רוצים לעזור לה ולדעתנו יכול להיות שהיא לא קיבלה אבחנה טובה וסתם מעמיסים עליה כדורים שמתאימים לאנשים במצבים קשים יותר, אנה רוצים לקבל תשובה בהקדם האפשרי. האם ניתן להוריד את הכדורים בהדרגה? האם היא צריכה בכלל את הכדורים האלו? האם היא יכולה להשתמש רק בקלונקס? נשמח לתשובה ממצאה תודה רבה מראש.

19/06/2007 | 13:27 | מאת: גיא

קיבלתי פטור מהצבא על המחלה : Introvert personality disorder עם הפרעה תפקודית קשה. אבקש לקבל מידע על אודותיה,ומה הטיפול בה? ומהם השפעותיה על המשך החיים. תודה מראש גיא.

19/06/2007 | 11:03 | מאת: ליבנת

תודה למי שענה אבל הדברים הם לא בדיוק ככה היום מטופלים מניסיון שלי מאישפוזים שונים יודעים רובם על תופעות הלואי ויש מה לעשות ואנשים יודעים שצריך לקחת כדי לימנוע סבל גם במחיר של השמנה כמו להבדיל חולי סרטן ימשיכו את ההקרנות למרות הבחילות והקירחות הנילוות מה גם שהיום יש תרופות מדור חדש אם פחות ופחות תופעות לואי ואני עדין חושבת שנכון להביא דר שמבין ענין באמת עם כול הבוד ליודעי דבר שארא מדובר לפעמים בענין של חיין ומוות ובלי קשר אין מקום לשרלנטנים יודעי דבר להגיד או להשיב במקום דר שעם כול הכבוד ליודעי והדבר החשוב גם לוקח אחריות מה שאחרים יודעי דבר לא לוקחים על מה שהם אומרים לעניות דעתי

פשוט בושה! המזכירה שם פשוט מתייחסת לאנשים בזלזול! כמו כן מפקירים אנשים ללא פסיכיאטר מטפל! לא די שנותנים פסיכיאטר מתמחה אלא גם זה כאילו עושים טובה, אני לא מדבר על כך שהפסיקו כליל טיפול פסיכולוגי! פשוט שערוריה

18/06/2007 | 16:25 | מאת: קארין

אבא שלי מטופל במחלקת מיון ומקבל שתי תרופות פרפנאן (24 מ"ג ליום) ודקינט (כדור אחד לפני הפרפנאן). רציתי לדעת אם הכדורים האלה הם הכי טובים בשוק להתקף פסיכוטי ומה תופעות הלוואי שלהן.

18/06/2007 | 14:56 | מאת: ;13

אבי חולה סכיזופרניה שכרגע מטופל בזמן האחרון שמעתי שזה תורשתי....והתחלתי להיזכר שבילדותי בערך בגיל 12 -10ראיתי "רוחות" ולפעמים שמעתי קולות האמנתי שהפוסטרים בחדרי יודעים כול דבר שאני עושה ולכן התנהגתי..לא כעצמי.. יש לי זיכרון מוזר שהשכן שלי בא אליי הבייתה עם אמא שלו ופגע בי וכשצעקתי לעזרה אפחד לא שמע אותי ... נראה לי זאת היתה הזייה חשבתי גם שיש אנשים שקוראים את המחשבות שלי כרגע אני בת 16 ואין לי שום סימפטומים כאלו הם נגמרו כנראה בגיל 13 האם יש לי סכיזופרניה?

18/06/2007 | 23:57 | מאת: tangush

אני לא המומוכה הכי גדול לעיניין אבל ראשית תורשה זה לא אומר 100 אחוז כלומר יש סיכוי די גדול שלך זה בכלל לא יקרה. חוץ מזה מה שאת מתארת הוא לא סכיזופרניה כלל עד כמה שאני יודע. סכיזופרניה מתבטת בעיקר בניתוק מהמציאות והתקפ/ים פסיכוטיים, חוץ מזה שהמחלה מתפרצת בד"כ בשנות העשרים. לבסוף הייתי ממליץ לך לנסות לא לחשוב על זה יותר מידי כוון שאין לך יותר מידי שליטה על המרכיבים הפיזיולוגים של התפרצות המחלה מה שכן יש לך שליטה זה לחיות חיים רגילים ולא להביא את עצמך למצבים קיצוניים ומסוכנים כגון סמים למשל. מקווה שזה הואיל,בי.

18/06/2007 | 09:58 | מאת: רז

דור שלום! כמדומני שהתכתבנו בעבר , מעריך מאד את חוות דעתך המקצועית למרות שלמיטב ידיעתי אינך פסיכיאטר, אך מס טיפים שנתת לי בעבר עזרו לי יותר מכל התוויה של פסיכיאטר מטפל. ולעניני: סובל שנים רבות מדיכאון ומחרדות כוללנסיונותהתאבדות,ו אישפוזים.טופלתי בכל סוגי הכדורים הקיימים בשוק ה- SSRI' וה-SNRI, אדרונקס , זייבן . למעט סימבלטה שהומלץ לי לאחרונה ע"י פרופסור גרינהאוז כנסיון תרופתי אחרון לפני ECT.+ למיקטל. שאלתי: בהנחה שנושא עלות התרופה מנוטרל, מה ההבדל המהותי בין הסימבאלטה לאיקסל מעבר לנושא של מתן סימבלטה לחלי דיכאון עם פיברומיאלגיה ברקע.. איזו מהן יעילה יותר בנושא חרדות, הערכה עצמית, היכולת לעבור ממצב של פאסיביות מוחלטת לאקטיביות . מהו המינון המקסימלי המותר, האם חיזוק ע"י למיקטל מקובל? אשמח אם באמתחתך ארסנל תחמושת שיקל עלי את ההחלטה בין האיקסל לסימבלטה. הרופא השאיר את הבחירה לשיקול דעתי. את האיקסל ניסיתי במינונים של עד 150 מ"ג ליום. מצבי לא הורע אך חש כמו זומבי שלא מגלה עניין בכלום והחיים עוברים לידיו כאילו אני צופה בסרט כניצב. אשמח לכל רעיון שהנך יכול לחשוב עליו. מהממסד הפסיכיאטרי איני רואה מזור באופק. לחוות דעתך המלומדה אצפה בהערכה.

18/06/2007 | 09:56 | מאת: רז

דור שלום! כמדומני שהתכתבנו בעבר , מעריך מאד את חוות דעתך המקצועית למרות שלמיטב ידיעתי אינך פסיכיאטר, אך מס טיפים שנתת לי בעבר עזרו לי יותר מכל התוויה של פסיכיאטר מטפל. ולעניני: סובל שנים רבות מדיכאון ומחרדות כוללנסיונותהתאבדות,ו אישפוזים.טופלתי בכל סוגי הכדורים הקיימים בשוק ה- SSRI' וה-SNRI, אדרונקס , זייבן . למעט סימבלטה שהומלץ לי לאחרונה ע"י פרופסור גרינהאוז כנסיון תרופתי אחרון לפני ECT.+ למיקטל. שאלתי: בהנחה שנושא עלות התרופה מנוטרל, מה ההבדל המהותי בין הסימבאלטה לאיקסל מעבר לנושא של מתן סימבלטה לחלי דיכאון עם פיברומיאלגיה ברקע.. איזו מהן יעילה יותר בנושא חרדות, הערכה עצמית, היכולת לעבור ממצב של פאסיביות מוחלטת לאקטיביות . מהו המינון המקסימלי המותר, האם חיזוק ע"י למיקטל מקובל? אשמח אם באמתחתך ארסנל תחמושת שיקל עלי את ההחלטה בין האיקסל לסימבלטה. הרופא השאיר את הבחירה לשיקול דעתי. את האיקסל ניסיתי במינונים של עד 150 מ"ג ליום. מצבי לא הורע אך חש כמו זומבי שלא מגלה עניין בכלום והחיים עוברים לידיו כאילו אני צופה בסרט כניצב. אשמח לכל רעיון שהנך יכול לחשוב עליו. מהממסד הפסיכיאטרי איני רואה מזור באופק. לחוות דעתך המלומדה אצפה בהערכה. ברכה רז

17/06/2007 | 13:51 | מאת: ליבנת

גולשים יקרים מה דעתכם שנחפש רופא פסיכאטר שיסכים בהתנדבות לקחת את הפורום הזה תחת נהuלו ואז הוא יחזור להיות מנוהל כמו שצריך ולא עי כול מיני יודעי דבר מצד אחד אבל מצד שני מזיקים עם יומרות למחשבה.........

19/06/2007 | 00:02 | מאת: tangush

אני מסכים חלקית אם מה שאת אומרת.יש שאלות שאני חושב שרק רופא יכול לענות עליהם-למשל השאלה שלי שעדיין לא נענתה. למרות זאת אני לא חושב שזה פסול שאנשים "מלומדים" יגיבו ויתרמו מניסיונם כך שאחרים יוכלו להרויך מזה ולא לעשות את אותם טעויות ולסבול לחינם שלא לדבר על זה שיש דברים שהרופאים בכוונה לא יגידו למשל: שתרופות אנטי-פסיכוטיות בד"כ משמינות ואין הרבה מה לעשות אם זה, את זה הם לא יגידו שמה לא ירצו לקחת את התרופות. תודה

שלום רב, למי שלא יודע, נפתחה קומונה בתפוז, עבור משתתפי הפורום הזה, שנסגר ע"י הנהלת דוקטורס אחרי פרישתו של הידש. מי שרוצה לדבר איתנו מוזמן לקומונה בתפוז שהכתובת שלה: http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=27032 בברכה, דור.

דר מסקיטה טיפל במישהי שאני מכיר ומאוד עזר לה ע"י הנ"ל ועוד דברים.

17/06/2007 | 01:35 | מאת: שמואל

לפני מס' שבועות הפסקתי בהדרגה סרוקסט בו השתמשתי מס' חודשים עם תופעות לוואי לא נעימות. במקביל השתמשתי בקלונקס 0.5 מ"ג כחצי שנה. לאחר הפסקת סרוקסט נשארתי רק עם קלונקס כאשר הצורך בתרופה הלך וגבר כך שנזקקתי ל 1 מ"ג ביום או 0.75 מ"ג ביום. כדי להיגמל מקלונקס עברתי ל 5 מ"ג אסיוול וירדתי 1 מ"ג כל שבוע ובמקביל רופא החליט לעבור לציפראלקס 10 מ"ג אותו אני נוטל כיום במינון 10 מ"ג 10 ימים. היום אני נוטל 3 מ"ג אסיוול בערב ועדיין בבוקר חש צורך לעוד כדור עקב כאבי שרירים עזים ברגליים והידיים. ממה לדעתך נובעים כאבי השרירים וחוסר האיזון? האם הציפראלקס עדיין לא השפיע או שמינון האסיוול קטן מידי?

17/06/2007 | 21:59 | מאת: rivka

כיצד ניתן להפחית את השפעת ההשמנה של תרופת הזיפרקסה והאם יש תרופה אחרת מקבילה לה שאינה גורמת לתופעות ההשמנה

16/06/2007 | 16:01 | מאת: רוצה לדעת

שלום רב! אובחנתי כסובלת OCD והפסיכאטר נתן לי ציפרלקס , אבל שחיפשתי חומר על כדור נרשם שהוא מיועד לחרדות ודיכאון ולא לOCD. אני מעט חוששת אני לוקחת כרגע חצי כדור במשך שבוע ואמורה מחר לעלות לכדור שלם. בינתיים אין שום הבדל? אשמח לשמוע אינפורמציה לגבי הנושא . תודה

16/06/2007 | 23:13 | מאת: tangush

לפי המאמר OCD שייך לתופעות החרדה ולכן תרופות ממשפחת ה-SSRI כולל גם ציפרלקס מתאימים לטיפול ראי בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_042205_1.htm

15/06/2007 | 19:20 | מאת: אור

אני דואגת לך. כדאי לך לפנות לרופא ובכל מקרה אל תשארי לבד. תהיי עם חברים או משפחה שיעזרו לך

הפסיכיאטרית אמרה שאני צריך להפסיק אם הוליום ביחד אם הלפונקס כוון שהתפרסם מידע חדש שזה שילוב לא בריא!!! האם מישהו שמע על כך? או שזה כמו שאני חושב -אמצעי הפחדה ידוע של הפסיכיארטים לגמילה! תודה לכל תשובה בנושה.

14/06/2007 | 19:11 | מאת: שולה

אני מטופלת בציפרלקס כבר שנה ומצבי נפלא אתמול הייתי בהלוויה של מכר שתלה את עצמו. ההלויה היתה עצובה וקשה מאוד יש לציין שהבחור שהתאבד היה עלם צעיר בן 26 מאז אני מרגישה הרגשת מועקה כבדה ועצבות וזה לא עוזב אותי מזמן לא הרגשתי ככה מה לעשות?

15/06/2007 | 00:40 | מאת: tangush

אני ממש ממש ממש מבין את ההרגשה הקשה. אולי את יכולה לנסות לחשוב שהוא אולי עשה את מה שהיה חייב לעשות,אולי לא היתה לו ברירה.אפילו אם זה לא בדיוק נכון-אבל אין מה לעשות יש רגעים שאנשים מתקרבים לקצה ואם לא מושיתים להם יד אז הם מאבדים את האחיזה בחיים.יש לי הרגשה וגם אומרים זאת הרופאים ואחרים שזה דבר "מדבק" כך שאולי עדיף כמה שניתן להדחיק זאת.לפחות זה מה שאני הייתי עושה. מאחל לך רק טוב וטוב.בי.

15/06/2007 | 12:16 | מאת: שולה

א. תודה לך על העידוד ב. יכול להיות שאתה צודק האמת שאני מנסה לא לחשוב למרות שזה קשה ג. אני מנסה לנחם שבאמת היה לו קשה כי גיליתי שהוא ניסה להתאבד 3 פעמים במהלך השנים האחרונות ד. אבל עדיין זה קשה כי כנראה שלא היה מישהו שיכל להושיט לו יד ובגלל זה זה מאוד קשה לקבל את ההתאבדות שלו, הוא רצה לחיות אבל תמיד דברים לא הסתדרו וכל הזמן הוא חיכה לסימן טוב שיקרה לו משהו טוב זה לא שהוא סבל מדיכאון קשה הוא פשוט היה מתוסכל!!!! והמשפחה הקרובה שלו ידעו על ניסיונותיו להתאבדות. חבל שלא אישפזו אותו או משהו לא יודעת. בכל מקרה למיטב ידיעתי הוא כן היה מטופל בתרופות. לסיכום זאת טרגדיה קשה וכואבת

15/06/2007 | 22:02 | מאת: שמש

לשולה שלום לא כדאי לך להיות לבד בתקופה זו. התקופה הזו לא נעימה ואני מבינה אותך. כדאי לך להיות עם חברים או עם משפחה.

24/06/2007 | 12:28 | מאת: ל

היה לי גם מכר. מקסים. הכרתי אתו מאז שהיה בן 26. מעל ל7 שנים. הוא היה במצוקה ואני הייתי עסוקה ניסיתי להתרכז במשהו.הבטחתי שאני אבוא והתכוונתי לבוא למחרת וזה היה מאוחר מדי. אני גם אשמה וגם לא אשמה. זה לא עוזב אותי טאני מתגעגעת אליו. מה לעשות?

14/06/2007 | 09:30 | מאת: טל

שלום רב, בני סובל מזה זמן רב מחוסר איזון, ראינו שנים שמידי פעם הוא מסתגר אבל לא חשבנו שיש בעיה . הוא תמיד בלט בהמון תחומים, הוא מציין שהוא מרגיש טיפש ולא מבין כלום יש לו בעית קשב וריכוז שאובחנה מאוחר. לפני 5 חודשים הוא זעק שהוא לא יכול להיות עם אנשים הוא מסתגר וקשה לו מאוד לקבל החלטות,הוא לא מצליח להתארגן ולעשותכל פעולה פשוטה ערכו לו בדיקת בי 12 שיצאה נמוכה מאוד ובלוטת תריס שהיא בתת פעלות לקחנו אותו לכל מיני פסיכולוגים ומטפלים אך לא ראינו שיפור לבסוף לקחנו אותו לפסיכאטר שנתן לו כדור בשם ציפרלקס יש מעט שיפור אך ראינו מכתב התאבדות ואנו מאוד חוששים מה ניתן לעשות במצבים כאלה??? ושאלה נוספת-האם זה מצב פסיכוטי או דיכאון שגורם לכזאת בעיה?????

24/06/2007 | 12:15 | מאת: ל

קודם כל תטפלו בבעיה שיש לו עם בי 12 ועם בלוטת התריס. תזהרו לא ללחוץ אותו עם כל מיני פסיכולוגים ומטפלים ותדברו איתו בלי לכעוס עליו. הדיכאון התפתח ממשהו ומצב פסיכוטי גם נגרם ממשהו. נראה לי שהואר פשוט מדוכא. דברו איתו.

עפ"י בקשת הקהל. קומונה חברתית לרשותכם- http://communa.tapuz.co.il/psychiatry בואו בהמוניכם והודיעו לחברים.

קישור נוסף- http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=27032

13/06/2007 | 20:56 | מאת: רויטל

שלום רב! האם יש אפשרות להפוך את הפורום לפורום תמיכה הדדית? לחילופין, האם אפשר לכתוב בפרום השני, שכתבנו בעבר? (הוותיקים מכירים אותו) הפורום מאד חסר!

13/06/2007 | 21:08 | מאת: שלום

נסי לכתוב שם, מי יודע, אולי יצטרפו אליך :-)

13/06/2007 | 23:55 | מאת: דור

שלום רב, הנושא של פתיחת הפורום, או שינוי מתכונתו, או מינוי מנהל מקצועי, הוא בסמכות הנהלת דוקטורס ואינני יודע אם הם נכנסים לכאן. האמת שהמימשק של דוקטורס הוא לא אידיאלי לפתיחת פורום חדש- הרבה פירסומות, כל הודעה נפתחת בדף נפרד, איטי, הרבה תקלות וכו'. אם הכוונה לפתוח פורום חדש אז אני ממליץ דווקא על "תפוז" שעפ"י כל קריטריון מקצועי הוא אתר הפורומים והקומונות הטוב ביותר שיש בעברית. למיטב ידיעתי, באתר הבית של הידש יש פורום אבל הוא לא פעיל וגם כשהיה פעיל הידש לא השתתף בו ולא התערב בדיונים. בברכה, דור.

http://communa.tapuz.co.il/psychiatry בואו בהמוניכם

12/06/2007 | 16:07 | מאת: כלנית

היי, עניתי לך למטה.

13/06/2007 | 14:08 | מאת: אחת

תודה רבה לך שענית. אצלי ההפרעה מתבטאת בהפרעת אכילה, פגיעה עצמית, אימפולסיביות, חוסר יכולת לסיים דברים, כעסים בלתי נשלטים אני בת 34 ולצערי אף מטפל לא החזיק איתי מעמד יותר ממיספר חודשים בת כמה את? את מצליחה לעבוד/ללמוד? שוב תודה

14/06/2007 | 13:12 | מאת: כלנית

את רוצה לכתוב לי למייל?

12/06/2007 | 04:56 | מאת: יעל

האם ידוע על תרופה יעילה לטיפול בבעיות הבאות- דיכאון, התקפי חרדה, OCD, ADD שאינה הורגת את הליבידו?

12/06/2007 | 14:03 | מאת: דור

אדרונקס ודפרקסן הם נוגדי דיכאון שטובים גם ל-ADD ואינם פוגעים במין, אבל הם בד"כ אינם מתאימים לחרדה או ל-OCD. אפקסור XR נמצא יעיל לדיכאון, חרדה, OCD ואפילו ADD. הוא יכול לפגוע במין בחלק מהמקרים.

12/06/2007 | 14:46 | מאת: יעל

11/06/2007 | 19:43 | מאת: רותם

שלום, קוראים לי רותם, סטודנטית ל-B.A. בפסיכולוגיה. ברצוני להתנדב לאחד ההוסטלים באיזור אשדוד-באר שבע. אשמח אם תוכלו להפנות אותי למקומות בהם הינכם יודעים שצריכים עזרה (גם אם היא לא מקצועית ברורה ובעיקרה תרומה אישית שלי לאלו שנזקקים לחבר לשיחה). המייל שלי הוא rotem_rs@walla.com כל תשובה תתקבל במייל בברכה, ערב טוב, רותם.

11/06/2007 | 19:37 | מאת: רותם

שלום, קוראים לי רותם, סטודנטית ל-B.A. בפסיכולוגיה. ברצוני להתנדב לאחד ההוסטלים באיזור אשדוד-באר שבע. אשמח אם תוכלו להפנות אותי למקומות בהם הינכם יודעים שצריכים עזרה (גם אם היא לא מקצועית ברורה ובעיקרה תרומה אישית שלי לאלו שנזקקים לחבר לשיחה). המייל שלי הוא rotem_rs@walla.com כל תשובה תתקבל במייל בברכה, ערב טוב, רותם.

11/06/2007 | 01:14 | מאת: עדי

אני מציעה את דור לניהול הפורום. כל מי שעוד נמצא כאן, מוזמן להגיב. דור מה דעתך? למרות שאתה לא רופא, אולי תוכל לנהל את הפורום בתור אדם פרטי שצבר הרבה ידע?

11/06/2007 | 11:41 | מאת: שלי

אני בעד!!!

11/06/2007 | 15:32 | מאת: דור

שלום רב, תודה על האמון שלכם אבל התשובה שלילית. הפורום נסגר ע"י הנהלת דוקטורס וזה המצב. אין יותר פורום פסיכיאטריה בדוקטורס ולדעתי זה לא ישתנה בזמן הקרוב. אני לא מתכוון לנהל פורום בדוקטורס. מי שרוצה לשמור על קשר ניתן דרך המייל. שלכם, דור.

10/06/2007 | 12:29 | מאת: מיכל

שלום רב! האם ידוע למישהו מתי יפתח הפורום שוב? השאלות מעיקות בתקווה לחידוש מהיר ! מיכל

10/06/2007 | 15:12 | מאת: גולשת

תקראי את ההודעה למעלה. אני בטוחה שכאשר יימצא פסיכיאטר שיהיה מעוניין לנהל את הפורום, יפתחו אותו מחדש

10/06/2007 | 17:53 | מאת: דור

שלום רב צאי מנקודת הנחה שהפורום לא אמור להיפתח שוב בזמן הקרוב. הפורום היה למעשה פורום פרטי. הידש החליט לפרוש מתפקידו בפתאומיות (זכותו המלאה לעשות כך כי התפקיד התנדבותי) ולכן להנהלת דוקטורס לא היתה ברירה ולכן סגרו אותו (וטוב שעשו כך כי אי אפשר להשאיר פורום בלי ניהול). ייתכן שישנם פסיכיאטרים אחרים שירצו לנהל פורום בדוקטורס אבל סביר שהם יעדיפו לעשות זאת במסגרת של פורום חדש ולא ע"ג הפורום של הידש. כלומר פסיכיאטר חדש מן הסתם יעדיף להתחיל מההתחלה בפורום פרטי אחר ולא כהמשך של מה שהיה עם הידש. בברכה

10/06/2007 | 21:02 | מאת: מיכל

תודה דור עבור התשובה וההתייחסות. טוב שאתה בסביבה, ועונה. מיכל

10/06/2007 | 10:46 | מאת: מרייה

היתי רוצה לדעת האם בטיפול התרופתי שאני לוקחת היום יש גורם של השמנה.אני לוקחת 250 מ"ג אלטרול 150 מ"ג למוגי'ן 900 מ"ג ליתיום ובנוסף לזה היתי רוצה לדעת האם הטיפול שאני לוקחת מספיק יעיל למניה דיפרסיה והאם יש השלכות בטיפול שאני לוקחת בעתיד בתודה רבה

10/06/2007 | 11:39 | מאת: דור

אלטרול יכול לגרום לעליה במשקל. את לוקחת מינון מאד גבוה. צריך לבצע מדי פעם בדיקות דם כלליות, תפקודי כבד, כליות ובלוטת התריס. עד היום ליתיום הישן נחשבת לתרופה הכי חזקה נגד מניה דפרסיה.

08/06/2007 | 23:11 | מאת: אני

קרוב לשנה שאני לוקחת רסיטל. כחודש לאחר שהתחלתי לקחת את הכדור התחלתי להשמין ועוד כה עליתי כ-10 קילו. חשוב לי לציין שהורדתי בשנתיים האחרונות 30 קילו ועדין יש לי עודף משקל. האם יש קשר בין ההשמנה לבין נטילת הכדור?

15/06/2007 | 00:47 | מאת: tangush

ממה שאני יודע ומכיר רוב התרופות הפסיכיאטריות גומרות להגברת התיאבון. הדרך הפשוטה והקלה לבבר זאת אם עצמך זה פשוט לבדוק: 1.האם אני חושבת על אוכל כל הזמן 2.האם אני מרגישה רעב. והחשוב והפשוט ביותר זה- 3.האם אני העלתי במישקל מאז נתילת התרופה,נניח חודש אחרי אזי ברור שהיא הגורם לכך. למרות שתהיה בטוחה שאת זה לא תשמעי מהרופאים!!!

08/06/2007 | 19:49 | מאת: כ

נסיון

08/06/2007 | 10:54 | מאת: עדי

היי דור, תודה שאתה עדיין פה! רציתי לשאול אותך (בדחיפות)- איך יוצרים קשר עם המכון בירושליים שנותן מידע לגבי תרופות והנקה? אם אני זוכרת נכון, זה בהדסה. האם הם עובדים גם בשישי? יש לך הטל' שלהם? המון תודה מראש.

08/06/2007 | 15:00 | מאת: דור

שלום עדי הטלפון של המרכז ליעוץ טרטולוגי בירושלים הוא: 02-6243669 בברכה

08/06/2007 | 15:09 | מאת: עדי

06/06/2007 | 20:30 | מאת: אחד

שלום שמי חביב ואני נוטל אחד וחצי מ"ג של ריספרדל ורבע רסיטל רציתי להגיד לך שמאז שאני נוטל את הריספרדל אני עייף בצורה כרונית ומוגזמת , אחרי שאני נוטל את הכדור הגוף שלי מתחיל להיות עייף בצורה חזקה עד כדי כך שאני הולך לישון, מאוד קשה לי, בבוקר אני מאוד עייף, היו לי המון מחשבות טורדניות והתווכחויות עם עצמי אבל זה עבר מאז נטילת התרופה אך במקום זאת דיכאון הולך וגובר ולפעמים יש לי מצב רוח טוב רק לכמה דקות ואז שוב אני בדאון מאוד קשה לי אני חושב צריך להחליף כדורים כי אני כבר לא יכול לחיות בצורה כזאת כל היום אני יושן אני רוצה להיות ער בשעות הלילה ואני לא יכול בגלל נטילת התרופה היא מאוד מרדימה, התחלתי לעבוד ואני מאוד עייף. מה אני אמור לעשות במצב כזה? אני חושב שאני רוצה כדור אחר כי אני לא הייתי ככה תמיד הייתי ער עד שעות מאוחרות והיתי חי כמו כל בן אדם נורמלי. אודה לך מאוד עם תעזור לי

06/06/2007 | 23:17 | מאת: מירי 2

היי אתה בודאי מבין שאין כאן רופא כרגע, ואין איש שיענה לך באופן מקצועי. (מחפשים מנהל חדש לפורום החשוב הזה). אני מתרשמת מדברייך שתופעת הלוואי מאד מפריע לך ובצדק. אולי כדאי לפגוש שוב בפסיכיאטר ולהתייעץ איתו? אולי זה עניין של מינון, או שילוב ואפשר לשנות ולהקל עליך? רספרידל אכן תרופה מאד מעייפת. נסה לשוחח עם הפסיכיאטר אפילו בטלפון על כך. מקווה שתמצא איזון ופתרון מירי

06/06/2007 | 23:18 | מאת: מירי 2

שכחתי להתייחס גם לדאון שאתה מתאר. אני חשה לפי דברייך שזה בהחלט שווה בירור נוסף. תרופות מתאימות במינון מתאים אמורות להקל עלינו.

07/06/2007 | 15:37 | מאת: דור

שלום רב בשביל מה נתנו לך ריספרדל? ריספרדל מיועד לטיפול במחלות נפש מסוג סכיזופרניה, סכיזואפקטיב ומניה דפרסיה. אם אתה חולה אז אתה צריך להמשיך בטיפול. באופן כללי אתה מקבל מינון נמוך. בד"כ נותנים 2 מ"ג ומעלה. תופעות הלוואי עשויות להיחלש כאשר הגוף מסתגל לתרופה. בברכה

08/06/2007 | 00:23 | מאת: תומר

גם אני הייתי עייף בצורה קיצונית כשהתחלתי ריספרדל. הייתי פשוט נופל מהרגליים וישן כל היום. אבל זה עבר עם הזמן, אחרי כמה שבועות. היום אין לי בעיה

06/06/2007 | 19:12 | מאת: משתתפת

מתי הפורום יחזור ליהיות פעיל - לפחות בין המשתתפים<

06/06/2007 | 19:52 | מאת: דו?רו?ן

הפורום פעיל רק שהורידו את הקישור של הפורום מאתר דוקטורס למי שיש את הכתובת הישירה מגיע לפורום.

07/06/2007 | 15:44 | מאת: דור

שלום רב כעיקרון הפורום לא פעיל יותר ולמעשה נסגר וחדל מלהתקיים. לכן בשלב זה אין טעם להשאיר הודעות נוספות. בברכה