נגישות
נגישות

פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
26308 הודעות
11817 תשובות מומחה
גולשים יקרים: מערכת אתר דוקטורס מודה לד"ר הידש על מסירותו רבת השנים לניהול הפורום, ועושה מאמצים רבים למצוא לו מחליף בהקדם. עמכם הסליחה.

שלום רב רציתי לדעת עד כמה יעיל הטיפול התרופתי והנפשי במבוגרים עם הפרעות קשב. תודה

29/05/2007 | 21:31 | מאת: אוולין

אצל אביו של בן זוגי התגלה סרטן קטלני בשלבים מאוחרים, ועקב כך אחותו (של בן זוגי) נכנסה למה שנראה כדכאון חמור - לא אוכלת, לא ישנה, ומאשימה את עצמה ש"הרגה את אבא" (בהחלטות לגבי הטיפול). היא מתקשרת לבן זוגי יומם ולילה, באחת בלילה לכל הטלפונים (יש ילדים קטנים בבית), ב6 בבוקר, לעבודה, ומחזיקה אותו כשעה שעתיים בכל פעם, והוא מתקשה מאוד לסיים את השיחה וגם דואג לה. אתמול בחצות התקשרה שהיא באיזור ושהיא רוצה לבוא עכשיו (היא גרה רחוק, ובד"כ אנחנו בקושי מתראים). היא אמרה שנסעה בכל כבישי הארץ, סתם ככה והגיעה עד לואדי ערה. יש לציין שהיא בהריון מתקדם, וכבר חוותה דכאון קשה לאחר לידה. בן זוגי הסביר לה שהיא צריכה עזרה מקצועית, והיא הסכימה, אבל היא כנראה לא תיזום. למי ניתן לפנות במקרה כזה? סתם מתקשרים לפסיכיאטר מהקופה? במידה והיא מופיעה באמצע הלילה, האם אפשר לקחת אותה לבי"ח פסיכיאטרי? איך מפסיקים את הטירוף הזה שהשתלט לנו על החיים?

29/05/2007 | 21:12 | מאת: אפרת

תודה על כל העידוד התמיכה, הענות, סבלנות והמידע שנתת לכולם. אכן התחושה שלי לא למצוא אותך באתר זה מקשה עלי, מוזר..אבל נתת תחושת ביטחון שאתה כאן. אני מאחלת לך הרבה בריאות הצלחה בכל דרך שתבחר, ולא נישכך את תרומתך האדירה תודה תודה תודה

29/05/2007 | 14:02 | מאת: תותי

1. האם הגיוני שרסיטל יעלה את הכולסטרול, ואם כן - איזה מהם? (איזו השפעה יכולה להיות לכך לטווח הארוך) 2. האם ייתכן שבגלל הרסיטל, שעושה אותי די עירנית במשך היום, (אני לוקחת אותו בצהרים) - האם יכול להיות שהוא גורם לחוסר אנרגיה (פיזית בלבד) כמו זו שיש לי בבוקר, שאני בקושי מצליחה לגרד את עצמי מהמיטה? תודה רבה תותי

29/05/2007 | 13:56 | מאת: תותי

שלום, אני לוקחת רסיטל 40מ"ג ליום כבר חודשיים והוא עוזר לדיכאון. השאלה היא לגבי הויטמינים הבאים, והאם מותר לי לקחת אותם, כמו שאני לוקחת בדרך כלל: - אומגה 3 (הרוקחת אמרה לי לא לאכול דגים יחד עם רסיטל, יש לזה בסיס?) - B12 - כי אני סובלת מ B 12 נמוך וכולסטרול גבוה (230) - ברזל (כי אני מרגישה נורא עייפה בבקרים ולא יכולה לקום מהמיטה) תודה רבה תותי

29/05/2007 | 10:04 | מאת: למחנ

30/05/2007 | 21:13 | מאת:

29/05/2007 | 10:02 | מאת: טלי

שלום אני בת 45 התחלתי לפני חודש וחצי לקחת פרוזק. בהתחלה קיבלתי מינון של 20 מ"ג אח"כ העלו לי ל 40 מ"ג ואתמול ל 60 מ"ג. הכדור גורם לי לסחרחורות 24 שעות ביממה אינני יכולה לנהוג לעבודה וזו הרגשה נוראה. מה לעשות לתת צ'אנס לכדור ? האם אפשר לבקש מהרופא לחזור לסרוקסט?

29/05/2007 | 10:00 | מאת: אור

שלום בעלי פיתח קוצר נשימה עקב לחץ (לפי מה שנאמר בבי"ח לאחר בדיקה של מנגנוני נשימה, שהינם תקינים לגמרי) הוא מקבל וואליום פעם ביוםץ האם ניתן לעזור לו בדרך אחרת? שאלה נוספת, אם קיימת בעיה נוירולוגית(ולא פסיכולוגית) כלשהי, שגורמת למוח להרגיש חוסר אויר תודה

28/05/2007 | 23:51 | מאת: אחות של א.

למה אפקסור היא תרופה שקשה להפסיקה? למה כל כך הרבה אנשים לא מסוגלים להפסיקה? הרי היא לא תרופה ממכרת... האם היא יעילה גם לטיפול בטורדנות כפייתית/חרדה? איך היא גורמת להשמנה? תודה

29/05/2007 | 22:50 | מאת: מירילין

לפי דעתי אפשרי, אני לקחתי אותה לפני 5 שנים ועזבתי את זה, הכדור הכניס אותי למצבי רוח וכאבי ראש, מאז הרופאה הפסיכיאטרית נתנה לי רצפט של כדור רסיטל שאני לוקחת אותו כבר 5 שנים,

29/05/2007 | 22:52 | מאת: מירילין

זה אפשרי לקחתי בעבר והפסקתי ואני כבר 5 שנים עם רסיטל והחליפו לי את הכדור ללא בעיות, הוא גרם לי רק כאבי ראש ומצבי רוח האפקסור

29/05/2007 | 22:54 | מאת: מירילין

אפשרי להפסיקה,

28/05/2007 | 22:21 | מאת: דור

שלום רב, האמת שאינני מבין למה אתה פורש. בגלל הפרסומות באתר? עומס השאלות? אתה מתכוון לנהל פורום באתר אחר? כמובן שאינך חייב להשיב. חבל שכל מה שבנינו כאן במשך 5 שנים הולך לרדת לטמיון. יש לך דרך לגבות את החומר הרב שהצטבר בפורום? לדעתי מדובר במאגר מידע מאד חשוב גם לגולשים שעדיין לא נחשפו לפורום אך עשויים להפיק תועלת ממה שנכתב כאן. אם לא ימצא פסיכיאטר אחר לניהול הפורום אז בעצם הוא יחדל להתקיים. אני מניח שלקחת בחשבון גם את האופציה הזאת. כמובן שזה תפקידם של מנהלי אתר דוקטורס לאתר פסיכיאטר אחר. אז שיהיה בהצלחה וייתכן שאנחנו עוד נפגש במקום אחר ברחבי הרשת. בברכה, דור.

28/05/2007 | 23:24 | מאת: מיכאל

שלום ד"ר הידש אני דווקא ממש מבין למה אתה עוזב... מאוד נעמה לי חברתך ותמיכתך. תודה לך. היה נעים להכיר. בברכה מיכאל

29/05/2007 | 03:46 | מאת: תמימי

הידש היקר אתה הולך? למה? גם אם אתה הולך, תמשיך לבוא לבקר? ככה, כאורח, מדי פעם, כאחד מהחברה, תכנס לקרוא מה שלומינו? ככה, בלי מחוייבות, בלי כל העומס של לענות לתשובות, תכנס אלינו לשתות כוס קפה, לשמוע סיפורים, ושירים, לקבל חיבוק? מותר לך לצאת לפרוס כנפיים ולעוף... אבל דיר בלאק אתה לא קופץ מדי פעם לקרוא מה איתנו? כי אם תעלם כולנו נבוא אליך לשם, לחיפה. כל השמות הבדויים. כל הסיפורים שמאחורי השאלות. כולנו נבוא אליך, נעשה לך סרנדה מתחת לקליניקה- הידש הידש צא החוצה רוצים לראות את האדם שמאחורי התשובות את הלב הגדול כל כך שאחרי הנתינה האינסופית שלך כאן בפורום. כמה הייתי אבודה כשנכנסתי לכאן הידש, כדי לשאול שאלה על טגרטול. כך הגעתי, לשאול שאלה. וסיפרתי לך את הסיפור שלי. עוד הרבה לפני שכל האנשים כאן בפורום שמעו אותי, אתה שמעת. ככה, בשקט, הייתי שולחת לך שירים. ואתה הקשבת. רק ההקשבה שלך נתתה לי כוח להמשיך. כל כך לבד אתה מרגיש במצבים האלה. כל כך לא מובן, חריג, שונה. כל כך לא אנושי, מוקצה מחמת מיאוס, פסול, פסולת. מתייחסים אליך כאילו אינך נחשב. ואתה חווה דברים שהם כלכך עוצמתיים. דברים שאינך מבין. ואתה חייב לספר עליהם למישהו. ואנשים אינם רוצים להקשיב. פשוט לא יכולים להכיל את עומק הכאב. כולם כל כך פצועים מסביב ואין להם טיפה מקום לשמוע על פצעי הנפש. וואו, איזה מקום יצרת לנו כאן. מדהים איך וירטואלי יכול להיות בית. איך אמרת? בפסיכיאטריה הקירות מרפאים... כמה ריפאת אותי כאן, בתוך קירות הפורום הזה. אותי ואחרים, ורק אלוהים יודע כמה פעמים הייתי נכנסת לכאן, במיוחד בהתחלה, כדי לקרוא. איזו התמכרות היתה לי לכאן וכמה הקלה הביאה לי האפשרות לספר כאן את הסיפור. לא קראתי את מה שכתבתי. הידיים השתוללו על המקלדת, פשוט שפכו את החוויה, את הכאב, את המאבק. מאבק להשאר שפוייה בעולם כל כך קר ומנוכר וכאן היה כמו קן, כמו בית. מה היה? עדיין. חברה אני לא הולכת מכאן לשום מקום. ונעשה קבלת פנים יפה למי שיחליף אותך הידש. נעליים ענקיות יש לך כאן. לא מכירה איש מקצוע ברשת עם לב כל כך גדול כמו שלך. תדע לך, שעל כל תשובה שנתת לנו, נולד מלאך. והמלאך הזה ישמור עליך בכל מעשיך, יתן לך הרבה הגנה, תמיכה אהבה. כולנו נהיה איתך בכל מקום בו תהיה, ונאהב אותך כך מרחוק, בלי אפילו לראות אותך. ואני אישית מבטיחה לך שעוד ניפגש, ועוד אתן לך חיבוק לא וירטואלי אמיתי כזה, על כל החיבוקים וההקשבה, על כל החוכמה והיופי שמצאתי כאן במקום הזה שיצרת בשבילנו. חברים אנחנו נישאר ואני כאן והפורום הזה חזק היום גם אם אבא הידש צריך ללכת, אנחנו נשאר. היופי של המקום הזה הוא גם התמיכה שאנחנו נותנים איש לרעהו. אני אהיה כאן וכולנו נמשיך להיות כאן ונתגעגע ונשמח כל פעם שתבוא לבקר אוהבת אותך מאד תמי.

29/05/2007 | 21:32 | מאת: שרה

בהצלחה. מקווה שתהיה עוד במה לקרוא את מלים שלך

29/05/2007 | 21:53 | מאת: קטי

האם אתה גם פסיכיאטר? לפי התשובות שלך ניכר כי אתה עוסק בתחום.

28/05/2007 | 21:55 | מאת: מריה

צפיתי באמא שאני מכירה ששמה לתינוקת שלה קצת קרם ידיים על היד, התינוקת אכלה את זה, והאם הגיבה בצורה מאד מוזרה - במקום להגיב כך שהתינוקת תבין שזה לא תקין, היא צחקה ואמרה לסובבים אותה - תיראו איך היא אוכלת קרם ידיים, ואתם צריכים לראות איך היא אוכלת סבון באמבטיה. התגובה שלה ניראית לי מאד מסוכנת. כיצד אתם ממליצים לפעול? האם זה מתקשר לאיזושהי הפרעה נפשית?

01/06/2007 | 18:31 | מאת: רמי

ככ

28/05/2007 | 20:57 | מאת: לי

שלום רב אני בת 38 לוקחת ציפרלקס ובמקביל כדורי שמן דגים של אלספה האם זה מסוכן? האם יש ניגוד בין הכדורים תודה

29/05/2007 | 03:56 | מאת: תמימי

אומגה 3 הוא שמן דגים, ואינו נחשב תרופה אלא תוסף מזון. מחקרים הוכיחו עד כמה הוא עוזר לבעיות פסיכיאטריות שונות כמו דיכאון, לי אישית עזר מאד מאד, וגם חרדה והיפראקטיביות. לא נראה לי שיש בעיה לשלב בין אומגה 3 לתרופות אנטי דיכאוניות. בהצלחה תמי.

29/05/2007 | 11:46 | מאת: משה

אימי בת ה-86 קיבלה במשך מספר שנים ציפרמיל. לפני מספר חודשים קיבלה יעוץ מגריאטרית מומחית אשר הציעה לעבור לציפראלקס אשר ישפר את מצבה הדיכאוני. לאחרונה הוסיף לה פסיכוגריאטר ריספירדל בגלל סיבות מסוימות וטען שהציפראמיל והציפראלקס זהים ושהאחרון רק יקר יותר. אין לה התנגדות לחסוך כמה שקלים אך האם הם אכן זהים? תודה

29/05/2007 | 23:54 | מאת: יוסי

אכן כן.... אותה מולקולה פעילה בשני הכדורים.

28/05/2007 | 20:39 | מאת: שי24

דור שלום בבקשה ממך האם תוכל לענות על שאלתי גם? בתודה שי

28/05/2007 | 20:09 | מאת: מישהי

האם פסיכיאטאר ופסיכולוג זה אותו דבר? האם כל פסיכיאטר ופסיכולוג מורשה לתת כדורי לחץ או הרגעה שדורשים מירשם למטופל למרות שהוא מסתמך על מה שהוא מדבר עם המטופל ולא מבדיקות גופניות ופיזיות? לאיזה סוג פסיכולוג קליני,חברתי וכדומה עלי לפנות אם אני סובלת מלחץ תמידי ויום יומי שבא כתוצאה מחרדה חברתית(לא חמורה מאוד מאוד אבל חרדה בולטת בתסמינים שאני מרגישה)

29/05/2007 | 03:50 | מאת: תמימי

מישהי יקרה פסיכיאטר הוא רופא, ולכן יכול לתת תרופות אנחנו הפסיכולוגים איננו רופאים ולכן אין לנו את ההכשרה והידע לתת תרופות. תרופות פסיכיאטריות אכן ניתנות אחרי אבחון פסיכיאטרי שמבוסס על שיחות ועל דיווח עצמי של החולה. זה לא פשוט כי אין בדיקות גופניות היום למצב דיכאוני או פסיכוטי למרות שאולי פעם אפשר יהיה לבדוק בגוף, אבל בכל מקרה מתן התרופות הוא יותר על ידי ניסוי וטעייה. חרדות ניתן לשפר ביעילות על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי המאפשר חשיפה הדרגתית למקור הפחד ועבודה על הרפייה. בנוסף ניתן להשתמש באמצעים נוספים כמו ביופידבק והיפנוזה, ועוד. אפשר לקבל טיפולים כאלה אצל פסיכולוג קליני ולבדוק איתו בהתחלה באיזו שיטת טיפול הוא עובד. בהצלחה תמי.

29/05/2007 | 17:35 | מאת: דו?רו?ן

פסיכולוג לא יכול לרשום תרופות ,רק רופא פסיכיאטר יכול לרשום כדורים, הפסיכיאטר מאבחן בעזרת שיחות עם המטופל מה הבעיה ומתאים לו כדורים ,ופוגש את המטופל בתחילת הטיפול עוד כמה פעמים ובודק האם הטיפול מתאים שוב ע"י שאלות למטופל. פסיכולוג מטפל בעזרת שיחות =פסיכוטרפיה . ישנם פסיכיאטרים שגם עושים פסיכוטרפיה וישנם שרק מאבחנים ומטפלים בכדורים. פסיכולוג רק מטפל בפסיכוטרפיה= שיחות.

28/05/2007 | 20:04 | מאת: מיכל

שלום רב לבעלי היתה אפיזודה נפשית (קלה יחסית) לפני כ-17 שנה והוא אובחן כבעל מאניה דיפרסיה. מאז ועד היום, הוא נוטל בקביעות כדורים וחי חיים מלאים, מצליחים ומאושרים, ללא אזכור למקרה העבר. בקרוב אנו מעוניינים להפוך להורים ואנו מתכננים לעשות את הבדיקות הגנטיות הרגילות שעושים בני זוג לפני שהם מעוניינים להכנס להריון. האם בבדיקות גנטיות אלו "תופיע" המאניה דיפרסיה שלו ? האם הבדיקות הנ"ל יוכלו לעלות על הסיכוי שלו להעביר את ה"נטייה" הלאה? תודה מראש, מיכל

29/05/2007 | 00:13 | מאת: מיכאל

הי מיכל לא גילו את הגן שמוביל למאניה דיפרסיה, ולכן אי אפשר לגלות את זה בבדיקה גנטית. הסיכוי של ילד למי שאחד מהוריו חולה במאניה דיפרסיה לקבל את המחלה גם כן הוא עשרה אחוז. הסיכוי של אדם להורים רגילים הוא אחוז. ואולם, היום לא נהוג לאבחן מחלת נפש על סמך אפיזודה אחת! אמנם יכול להיות שלא חזרה אפיזודה אחרי 17 שנה בגלל התרופות, אבל גם יכול להיות שהוא בכלל לא חולה בשום מאניה דיפרסיה, והיה לו התקף פסיכוטי חד פעמי שלא נובע ממחלה אלא מסיבות אחרות. בברכה מיכאל

29/05/2007 | 03:46 | מאת: תמימי

מיכל אי אפשר לגלות עדיין את המניה דיפרסיה בבדיקות גנטיות כך שלא ניתן למנוע את הופעתה של התופעה גם בדור הבא. אצלי הגנטיקה היתה- כנראה סבתא מצד האבא, בת דודה מצד אמא... יש גנטיקה ויש סטטיסטיקה אבל מה שחשוב זו האמונה שלכם כזוג ביכולת להכיל את הקשיים, אם יתעוררו אצל ילדכם, בבוא העת. וניתן להתמודד מצויין היום עם בעיות פסיכיאטריות, גם הרפואה מתקדמת, וגם היחס משתפר, ובעזרת השם הדור הבא של החולים הפסיכיאטריים יסבול פחות מבורות ומסטיגמות ונצליח אני מאמינה לשפר גם את תנאי האישפוז והטיפול בקהילה. הלוואי ואנחנו כאן כדי לעשות זאת תמי.

28/05/2007 | 19:58 | מאת: מיקה

שלום! עקב בעיות במעיים בכלל, אולי מעי רגיז, רופאת המשפחה לי רשמה לי את התרופה נירבקסל שהיא ממשפ' הבנזודיאזפינים בכדי להרגיע לי את הקיבה, היא אמרה שזה ישחרר לי את ההתכבציות בבטן. בבית המרקחת התברר לי שזו תרופה שבעקרון משמשת להרגעה. ראיתי בתופעות לוואי, לאחר שקניתי אותה, שהיא עלולה לגרום לטשטוש ולכן עדיף לא לנהוג. האם תופעת לוואי זו שכיחה? כמה זמן מומלץ לקחת אותה לפני נהיגה כדי שלא תשפיע על העירונות הזמן הנהיגה? בנוסף כתוב שהיא עלולה לגרום לבחילות ולכאבי ראש. עד כמה תופעת לוואי זו שכיחה? (אני סובלת ממגרנות...). כמו כן נכתב שלא מומלץ לחולי אסטמה, ולפעמים יש לי התקפים (פעמים מעטות מאוד אך יש). הרופאה כמובן מודעת לאסטמה (אך אולי לא יודעת שזה לא מומלץ לאסמטים?). עד כמה זה משפיע? זה שכיח או במקרים מועטים? תודה!!!

28/05/2007 | 16:19 | מאת: אמא מודאגת

שלום, לביתי המאובחנת כבעלת הפרעה סכיזואפקטיבית, ומקבלת זיפרקסה 10 מ"ג ביום, החליט הפסיכיאטר להוסיף למיקטל על מנת לייצב את מצב רוחה, לאחר נסיון אובדני השבוע. האם התרופה מאושרת בקופ"ח (הכללית)? מה עלי לעשות ע"מ להשיג אישור? תודה מראש,

28/05/2007 | 16:17 | מאת: מיכל

לגיורא היקר, קראתי בתדהמה את הודעת העזיבה שלך. כמי שלקחה חלק פעיל בפורום הזה לא תיארתי לעצמי שזה מה שצפוי לנו, לא הכנת אותנו ולא יידעת אותנו – וההודעה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. לו רק ידעתי מה גורם לך לעזוב את כולנו – לא רק יכולתי לעזור – הייתי עושה זאת מכל ליבי. ארבע וחצי שנים שאתה מנהל את הפורום הזה – עבודה תובענית וקשה ללא שכר בצידה, רק אנשים עם לב טוב ורחב כשלך מסוגלים לעשות את העבודה הזו בהתנדבות , ואכן עשית. דאגת לכל משתתפי הפורום – אורחים כקבועים, ענית, יעצת, טיפלת ועזרת, בדרך כל כך מקצועית ועם זאת נעימה ומיוחדת, את רוב תשובותיך נתת למשתתפים, שעה שהרוב נמים את שנתם, בשעות הקטנות של הלילה. הייעוץ שלך היה טוב יותר מפגישה אישית, שילוב של רצון לעזור עם ידע נרחב, הקדשת כל כך הרבה מזמנך היקר, והוספת לחיי כולנו – חיוכים ורגעים נעימים. לראות את הפורום הזה בלעדייך - זה כמו לראות ילדים ללא אב. כן, גיורא אנו כולנו ילדייך, זקוקים לך ואוהבים אותך – והפרידה הזו קשה עלינו, קשה ופתאומית. אני יודעת כל כך מעט – ושואלת כל כך הרבה,. טיפחת את הפורום הזה ועשית ממנו מקום מאוד מיוחד, בית וירטואלי של הרבה אנשים ועכשיו כשהמקום הזה כל כך פורח ותוסס.. אתה עוזב אותו – סביר להניח שמישהו יבוא לנהל את הפורום במקומך, אין לי מושג מי זה יהיה אבל הוא יצטרך להיכנס לנעלים מאוד מאוד גדולות – הנעליים שאתה משאיר מאחור. אם יש בליבך איזה שהוא צל של ספק, של התלבטות , של מלחמה פנימית – אני מקווה שמכתבי זה יגרום לך לחזור בך ולהישאר עם ילדייך. ואם החלטתך סופית היא – אני רוצה לומר לך תודה ענקית – בשמי ובשם כל כותבי הפורום, על כל מה שעשית למעננו, על המסירות שלך, על ההקרבה, על טוב הלב , המקצועיות. כולנו פוגשים אנשים טובים באמצע הדרך, אבל לפגוש אותך זה היה משהו שונה ומיוחד, שלעולם לא אשכח ! בהערצה רבה, ובהערכה רבה מיכל

28/05/2007 | 13:23 | מאת: ענבל

אני קוראת הרבה בפורום זה ומרגישה שיש פה התייחסות חיובית לדברים השונים. תשובותיך, ד"ר הידש, אנושיות ואינטליגנטיות. מאחלת לך המשך מוצלח במה שתתרום בעתיד ומקווה שהמחליף שלך יהיה פשוט נפלא כמוך! תודה!!! אני חיבת גם לציין כי לפני מספר שנים הגעתי למצב של דיכאון מתמשך - ולאחר הרבה התבטויות התחלתי לקחת סרוקסט. ממש מדהים השיפור העצום שהכדור חולל בי !!! מאז היו תקופות שהקטנתי את המינון, אף לא לקחתי כלל , כעת חזרתי שוב כי הרגשתי קצת "רע". ושוב התרופה עשתה פלאים. ממליצה בחום למי שחושש מתקרופות - לנסות ולראות כיצד החיים הופכים משחור לורוד!!!

29/05/2007 | 03:54 | מאת: תמימי

ענבל אין ספק שיש פחד עתיק וסטיגמטי מלקיחת תרופות פסיכיאטריות ושפורום כזה תורם המון להפסקת החרדה, כי אנשים נוספים מספרים על שימוש בתרופה ועל הקלה שהם מרגישים. שמחה שלך הוקל מקווה שיוקל גם לאחרים כל דבר שמקטין סבל- מבורך יום טוב תמי.

28/05/2007 | 11:23 | מאת: יחידת המחקר, מרפאה פסיכיאטרית

דר' הירש שלום רב, אני מנהלת את יחידת המחקר של המרפאה הפסיכיאטרית, בי"ח איכילוב. במסגרת זו אנו עורכים מחקר הכולל שימוש ברספרדל עבור פציינטים הסובלים מההפרעה הנ"ל. אנו מגייסים מן הפונים למרפאה, אך הגיוס מאוד איטי ובעייתי... אני פונה אליך ואל פורומים נוספים בתחום בריאות הנפש בבקשה לפרסם את ההודעה הבאה: *********************************************************************** נושא: טיפול תרופתי חדשני בהפרעת אישיות גבולית בבית החולים איכילוב מתנהל מחקר חדש על טיפול תרופתי שיכול להפחית חלק מן המצוקה הרגשית שחווים אנשים עם הפרעת אישיות גבולית. לפרטים נוספים ולטופס הצטרפות – נא להוריד את הקובץ המצורף. ********************************************************************** בטופס המצורף י שיותר פרטים על המחקר ומספר שאלות בסיסיות לנבדקים הפוטנציאליים. אין לי דרך כאן לצרף אז העתקתי אותו למטה. אודה לך באם תאפשר לפרסם מודעה זו ובכך לסייע לנו לבדוק את האפשרות של סיוע לפציינטים אלו באופן תרופתי. בברכה, דר' עירית ב-אבי **************************************************** דף מידע על מחקר תרופתי בריספרדל אצל אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית* במרכז הרפואי תל-אביב על שם סוראסקי (בית החולים איכילוב) מתנהל מזה כשנה מחקר הבודק האם תרופה בשם רספרדל יכולה למתן סימפטומים הקיימים אצל אנשים אשר סובלים מאישיות "גבולית". סימפטומים אלו יכולים לכלול אימפולסיביות (עד כדי הסתבכות), תגובות אגרסיביות, סף תסכול נמוך ושינויים קיצוניים ובלתי צפויים במצב הרוח. המחקר אינו ממומן על ידי חברת תרופות, ההשתתפות בו היא בהתנדבות וניתן להפסיקה בכל זמן לפי רצון המשתתפת וללא צורך בהסברים. זהות המשתתפות במחקר נשמרת בסוד על ידי כל המעורבים במחקר ולא תפורסם בכל פרסום מדעי או אחר. יש למשתתפות כיסוי ביטוחי מטעם המרכז הרפואי תל אביב. המעוניינות להשתתף יעברו תהליך של מיון למחקר. אם תעמדי בתנאי הכניסה למחקר ותסכימי להשתתף בו, תקבלי טיפול פסיכיאטרי שבמהלכו תקבלי את התרופה ריספרדל במינון 1 מיליגרם ליום או תכשיר א?ינבו (גלולה שאינה מכילה חומר פעיל) למשך 10 שבועות. הקביעה אם תקבלי את התרופה עצמה או גלולות אינבו נעשית באופן אקראי כך שגם את וגם הרופא המטפל לא תדעו מה מכילות הגלולות עד תום המחקר. בתחילת הטיפול, במהלכו ובסיומו תתבקשי למלא שאלונים ולעבור הערכה פסיכיאטרית ופסיכולוגית. כל הטיפול והמעקב, שנעשים במסגרת המחקר, יתקיימו בבית החולים איכילוב. יש לציין כי תרופת המחקר, ריספרדל, הינה תרופה מוכרת ומקובלת ואינה תרופה ניסיונית. קיים סיכון נמוך של תופעות לוואי, אך המחקר בודק מינון נמוך מאוד של התרופה ולכן סיכון זה הינו מינימלי. המחקר מאפשר בדיקה ואפיון יסודי ואישי של דפוסי התנהגות הקשורים לאישיות אשר קיימים אצלך. המחקר גם יכול לבדוק האם דפוסים אלה, אשר לעיתים קשורים למצוקה נפשית, ישתנו עם הטיפול בתרופה. במידה ואת/ה מעוניין להשתתף במחקר אנא מלא/י את הטופס הבא. ניתן למלא את הטופס באופן אלקטרוני ולשלוח אל המייל health.ta@gmail.com או להדפיס ולמלא באופן ידני ולשלוח לפקס 03-6974586 *דף מידע זה כתוב בלשון נקבה אך המחקר מיועד לנשים וגברים כאחד טופס סריקה להצטרפות למחקר תרופתי ברספרדל אל: יחידת המחקר, מרפאה פסיכיאטרית, בי"ח איכילוב (פקס. 03-6974586) פרטים אישיים: גיל האם את/ה מתנהג באימפולסיביות? __________ האם את/ה מתנהג באופן תוקפני? __________ האם יש לך סף תסכול נמוך (מאבד סבלנות בקלות, מתרגז בקלות כשמשהו "לא הולך")? __________ האם אתה מרגיש בשינויים קיצוניים ובלתי צפויים במצב הרוח שלך? __________ האם אובחנה אצלך הפרעת אישיות גבולית? __________ האם אובחנה אצלך הפרעה פסיכיאטרית אחרת? __________ • אם כן אנא פרט/י: האם הייתה לך תלות או התמכרות לסמים בשנה האחרונה? __________ האם הייתה לך תלות או התמכרות לאלכוהול בשנה האחרונה? __________ האם אובחן אצלך דיכאון בחודשיים האחרונים? __________ האם יש לך מחשבות על התאבדות? __________ האם סבלת בעבר מחבלת ראש שהצריכה אשפוז או טיפול רפואי אחר? __________ האם את/ה מקבל/ת טיפול תרופתי כלשהו (פסיכיאטרי או רפואי כללי)? __________ • אם כן אנא פרט/י: מידע ליצירת קשר: שם פרטי דואר אלקטרוני טלפון: טלפון נייד: תודה על שיתוף הפעולה ! נציג מיחידת המחקר יחזור אליך בימים הקרובים.

28/05/2007 | 02:08 | מאת: אסף

שלום אני מתמודד עם מאניה דיפרסיה מזה חמש שנים. אני בן 31 סטודנט בבר אילן. לאחרונה נודע לי שיש קשר עמוק בין כעס לבין חוסר האיזון במחלה שלנו. כעס מודחק ושחרורו יכולים להועיל להשגת איזון. אשמח אםתוכל להפנות אותי למאמרים על כך או לשחרר לי כל מידע בנושא על כך תודתי מראש....

29/05/2007 | 03:52 | מאת: תמימי

לאסף מאד מעניין מה שאתה מספר כאן. בתור ביפולרית אני יכולה להעיד באופן אישי שאכן שיחרור כעסים ושיחרור אשמה המלווה לכעסים היתה ממש ריפויית עבורי. אבל לא מכירה מחקרים. כשתמצא, תיכנס ותיתן לנו כאן הפנייה? תודה, ויום טוב תמי.

למשתתפי הפורום, המשתתפים הקבועים, השואלים המשיבים לאחר מספר שנים של עשייה משותפת ומבורכת אני מסיים את השרות שלי בפורום ברצוני להודות לכם, על שאפשרתם לי להיות אתכם ולצדכם ברגעים מיוחדים של התלבטויות והשאלות. תודה על האמון שנתתם בי וחלקתם איתי את הרגשתכם, את המציאות המיוחדת שבה אתם חיים ואת הקורה אתכם אני חושב שהקמנו כאן ביחד פורום לתפארת, תודה לכל מי שהלך איתי בדרך, כמובן שתודה מיוחדת לכל המשתתפים "הקבועים" שעזרו לי רבות ולכל הקוראים. השנים הללו היו לי מיוחדות וטובות ותודה על הזכות שהייתה לי לחלוק אותן אתכם מאחל לכם הרבה בריאות והצלחה בברכה דר' גיורא הידש

28/05/2007 | 07:56 | מאת: אמא רחוקה

מתוך המקום שבוא הייתי , העידוד שלך והאכפתיות, היו לי קרן אור. למרות הוירטואליות שבפורום , ולמרות כל הרופאים ובמטפלים שביקרתי. הפורום הזה שבזכותך התקבצו בו אנשים נפלאים כמו אבישג, שירה, אריאל, מיכאל, תמי, ועוד אחרים , נתן לי דרכי התמודדות והבנה ,איך לקבל ולהבין את הבת שלי במצבה החדש . אני לא לקחתי מהפורום את המינונים, אלא את ההגיגים. מבינה את ההחלטה אבל, אולי כמו בקונצרט, אם נמחה כפיים תתן הדרן???????? תודה על כל מה שנתת

28/05/2007 | 22:47 | מאת: יוסי

איש יקר תודה על הזמן שהיית איתנו בפורום. תודה על התשובות העניניות והמלומדות. תבורך ... וגמולך יהיה משמים ! יוסי

28/05/2007 | 21:52 | מאת: מישהי1

ד"ר הידש שלום, אומנם אני מאחלת לך בהצלחה בכל דרכיך,אך כעת העצבת אותי מאוד,כי אומנם איני משתתפת בתדירות גבוהה,במיוחד לא בזמן האחרון,אך הפורום שלך,שכולל אותך(בעיקר) ותגובות המשתתפים,עזרו לי מאוד ותמכו בי ברגעים הקשים,ותמיד חשתי בפורום זה כמעיין תמיכה נוספת לטיפול,בזמני קושי מיוחדים,ואף ממש הצלה,לכן עצוב לי מאוד לקרוא שאתה עוזב {כבר התרגלתי אליך ולסגנון שלך},ואני מרגישה תחושת עצב מהול בפחד שלא אוכל להיתמך בך עוד,אני יודעת שזה דבר אנוכי 'לומר' אך כך אני מרגישה,והלוואי והיינו יכולים לשנות את דעתך,שתשוב אלינו, כי אומנם פורומים פסיכיאטריים יש הרבה,אך פורום כמו שלך - שנותן תחושת ביטחון ואהבה למשתתפים,יש רק אחד,ובלעדיך זה לא יהיה אותו דבר. לכן,אני אומנם מאחלת לך באמת הצלחה בדרכיך ומודה לך על מה שנתת לנו עד עכשיו,אך מקווה שאולי תשנה את דעתך בכל זאת. אני מצטערת אם אני 'נודניקית',פשוט עקב ייאוש הפסקתי לכתוב בזמן האחרון,כיוון ששוב החלה לי תופעת-לוואי נדירה אחרת עקב הכדורים,שגרמה וגורמת לי סבל,ואתמול הפסקתי לגמרי את נטילתם,ואומנם לא היה לי חשק לרשום בזמן האחרון,אך תמיד ידעתי שאתה נמצא אם אצטרך אותך,וכעת כשראיתי זאת זה הפחיד אותי,וזה מצחיק אך בלי להכיר אותך באמת?(במציאות) אני כבר מתגעגעת אליך. תודה על הכל, מישהי1

28/05/2007 | 21:59 | מאת: נעמה

דוקטור יקר, מה קרה? התעייפת? הפורום הזה מהווה מקום נהדר להתחבטויות ושאלות, העלאת קשיים ותמיכה הדדית - והכל בזכותך! תודה על כל הזמן והרצון והכנות שהבאת לכאן. ומה עכשיו? מישהו אחר ימשיך? האם אתה יודע? אולי אפילו תתגעגע לפעמים ותבקר אותנו כאן?.... מאחלת לך, מאמינה שבשם כולנו, רק טוב!! נעמה

29/05/2007 | 03:47 | מאת: תמימי

ואם במקרה הסיבה לעזיבתך היא פוליטית- כלומר אם מישהו שם למעלה לא מרוצה ממך או משהו- תגיד לנו אנחנו באים לעשות הפגנה... חיבוק תמי.

29/05/2007 | 01:24 | מאת: אורלי

מרגיש לי שיש עדיין כל כך הרבה דברים שרציתי לשאול אותך..:(. אני מתארת לעצמי שיש לך את הסיבות שלך לעזוב... נשאר לי רק להגיד תודה ענקית. אורלי

31/05/2007 | 11:06 | מאת: דו?רו?ן

תודה על העזרה הברוכה כל השנים , למדנו המון , כל טוב והרבה בריאות.

שלום לכולם לפני כארבע וחצי שנים התחלתי לנהל את פורום הפסיכיאטריה בדוקטורס, בהודעתי הראשונה ציינתי את המטרות שעמדו לפני וכעת העתקתי את ההודעה ההיא ולדעתי הדברים נכונים כיום כפי שהיו אז: הודעת מנהל הפורום מחבר: דר' גיורא הידש תאריך: 3.10.2002 שעה: 15:48 ברוכים הנמצאים! לפני כשבוע פנו אלי לנהל את פורום הפסיכיאטרייה באתר דוקטורס. התחלתי לעקוב אחר השאלות והתשובות והתרשמתי מאוד מהשאלות הענייניות, ומהרמה הגבוהה של התגובות. שמחתי לפגוש את ההיתעניינות הרבה והרצון להבין וללמוד. לפני כשלוש עשרה שנים הוכנסה תרופת הפרוזק לשימוש בפסיכיאטרייה, מאז אנו עדים למהפכה בפסיכיאטרייה. חברות התרופות גילו את המטופלים "הפסיכיאטרים" ותרופות חדשות נכנסות לשימוש לעתים קרובות. התרופות החדשות יעילות יותר ויש להן פחות תופעות לוואי, כמובן לא חסרות להן חסרונות וסכנות. לכן דעתכם וניסיונכם חשובים מאוד לי ולציבור הקוראים. אני מקווה שיהיו יותר סיפורים אישיים ויותר אנשים ישתפו מנסיונם האישי והתלבטויותיהם בנושאים השונים. אני מאחל לכולנו הצלחה ודיונים פוריים. דר' גיורא הידש

27/05/2007 | 22:28 | מאת: מטופל אנונימי

שלום רב, אני נוטל רסיטל קרוב לארבעה שבועות. בשבוע האחרון התחילו תופעות של סחרחורות ואיבוד קל של שיווי משקל כאשר אני משנה תנוחה (מאוזן למאונך ולהפך, התכופפות וכיו"ב) רציתי לדעת האם זו תופעת לוואי של התרופה. יש לציין שמעולם לא סבלתי מתופעות כאלו. מעבר לכך אני עדיין לא מרגיש השפעה משמעותית אם בכלל של התרופה. תודה מראש,

27/05/2007 | 23:12 | מאת: דור

שלום רב התופעה שתיארת נקראת Postural hypotension זאת תופעה של נוגדי דיכאון דווקא עם ציפרמיל זה לא נפוץ הפיתרון זה לשנות תנוחה בצורה הדרגתית ולא בבת אחת בברכה

27/05/2007 | 20:55 | מאת: צבי

שלום רב, אני נוטל סרוקסט במשך חודש וחצי ( 40 מ"ל ליום). בימים האחרונים אני מרגיש שהתאבון שלי עולה. שאלתי- מהם הסימנים שהתרופה מתחילה להשפיע ? האם עלייה בתאבון היא אחת מהם או שמדובר בתופעת לוואי ? תודה מראש, צבי.

27/05/2007 | 23:06 | מאת: דור

שלום רב סרוקסט מעלה את התשוקה לפחמימות ולסוכר. מרגישים בזה רק אחרי מס' שבועות ולא בהתחלה. יש שמייחסים זאת לתרופה עצמה (תופעת לוואי). לעיתים זה יכול לנבוע משינויים במצב הרוח שהתרופה גורמת- למשל- ביציאה מדיכאון יש יותר תיאבון. זאת איננה "הוכחה" שהתרופה יעילה עבורך. אחרי חודש וחצי זה הזמן שצריך להחליט (יחד עם הרופא המטפל) אם התרופה יעילה עבורך או שלא. זה נקבע עפ"י שיפור בתסמינים- היום לעומת מה שהיה לפני חודש וחצי. תלוי איזה תסמינים היו לך מלכתחילה. אם יש שיפור, אפילו חלקי, אז בד"כ ממשיכים. בברכה

שלום אני הייתי לוקחת סרוקסט , לקחתי בגיל 19, והיום אני בת 23 , אני סובלת מדכאון, חרדות וצורה קלה של סכיזופרניה , לאחרונה יש לי גם פחד להתעוור או לאבד את הראייה ולראות חושך, האם המחשבות שלי מוזרות? ואני בחורה צעירה, כאשר אין לי שום בעיה חוץ מזה שלקחתי סרוקסט ועוד תרופות מפסיכיאטר, והאם היסטריה יכולה לגרום לעוורון ? וגם אני מוסיפה שהייתי צריכה להתרגל לשינויים שהתחוללו במוח בגלל המחלה שלי, ואמרו לי שזה מחלה כרונית, האם זה נכון? כלומר נשארו לי שרידים מהמחלה, ונשארתי עם איזו בעיה גופנית או תפקודית, או אפילו נכות ואמרו לי שזה כרוני, האם זה נכון?

25/03/2008 | 15:04 | מאת: אניטה

שלום! האם בתחילת הטיפול בסרוקסט יש התגברות של חרדות? מתי אתחיל להרגיש הקלה? קיבלתי גם פרפנאן אך אני חושש לקחת כי קראתי מחקר שנעשה על התרופה, ובו ניצפו מיקרים של דום לב לנוטלי התרופה.

11/06/2008 | 08:12 | מאת: מיכל כהן

שלום אני נוטלת סרוקסט זה השבוע השני ברציפות, אמש החלה אצלי תופעה של חום. אמנם לא חום גבוה, אבל בכל זאת חום (38,1) והזעה. האם עלי להמשיך לקחת את הכדורים? או להפסיק בגלל התופעה? דבר נוסף, ישנה עייפות. אשמח לקבל תשובה מהירה. תודה מראש. מיכל.

27/05/2007 | 20:27 | מאת: אילנה

שלום לד'ר הידש, בת 47 , נוטלת כדור ציפרקלס עקב חרדות ודיכאונות לאחר גירושין מזה שנתיים. נסיתי להפסיק אך מצבי החמיר ושוב חזרתי לקחת. הבעיה שלי היא ההשמנה שאיני מצליחה לרדת ואף עולה . עליתי במשקל מעל 15 ק"ג וממש רע לי . אפע"פ שאני מרגישה טוב והכדור עוזר לי מאוד. עלי לציין שאני גם התחלתי את גיל המעבר ואני פוחדת לה]פסיק לקחת את הכדור. רציתי לשאול האם כדאי לי להחליף את הכדור גם קשה לי להמשיך לשלם עבור הכדור כי זה לא בסל וגם אם אני אשנה אולי זה יעזור לי לא להמשיך להשמין חשבתי על רסיטל מה דעתך? אם אתה כן ממליץ לי אך לעבור לרסיטל על מנת שלא יהיו לי את התופועות הלואי ההתחלתי של הכדור ובאיזה מינון להתחיל? אודה לתשובתך אילנה

27/05/2007 | 23:20 | מאת: דור

יש כדור חדש שלא גורם להשמנה אבל הוא יקר יותר מציפרלקס. סביר להניח שרסיטל יגרום לך לאותה תופעות לוואי. תנסי פרוזק=פלוטין=פריזמה. תרופה שאיננה יקרה ובד"כ לא משמינה.

27/05/2007 | 17:21 | מאת: ללא שם

שלום, אני נוטלת רסיטל 20 מ"ג מזה שבועיים לטיפול בחרדה. בעלון המידע המצורף לתרופה כתוב שאם יש האטה בקצב הלב צריך להפסיק את נטילת התרופה ולפנות לרופא. אני מרגישה שהדופק שלי יותר איטי מבד"כ (לפני הטיפול היה בין 70 ל-80 ובתקופה האחרונה הכי נמוך היה 53 לדקה, והוא סביב ה-60 פעימות לדקה רוב שעות היום), אבל לא רוצה לפנות לרופא ולהפסיק טיפול כי אני לא בטוחה שהמצב מצריך את זה. הרי סביב ה-60 זה לא ממש נמוך ואפילו נראה לי די נורמלי, אבל לא בטוחה.. מה אתה אומר דר' הידש? תודה

שלום, אני נוטלת פלוטין ללא תופעות לוואי מיוחדות מספר שנים, לפני כחודש רופא הנשים שלי החליף לי את סוג הגלולות שנטלתי עד כה (סרזט) לסוג אחר, מליאן, סוג שמכיל אסטרוגן דבר שלא היה קיים בסרזט. בשבוע האחרון החלו לי התקפי חרדה נוראיים והרגשה כללית רעה מאוד ללא שום סיבה נראית לעין אני לא במתחים מיוחדים ואין שום דבר שהשתנה. האם ישנו קשר בין הדברים?

27/05/2007 | 14:04 | מאת: ציפורה

שכחתי לציין כי דבר נוסף שקרה לי בעקבות הפסקת הלוסטרל הינו ירידת סף הריגוש: אני נוטה לבכות מדברים קטנים - בעיקר דברים שהם מרגשים עבורי (זה יכול להיות פרסומת בטלויזיה). הבכי (לעת עתה) אינו מלווה בתחושות קשות או בדכדוך. רק אציין כי אינני *מחפשת* במכוון אחר התחושות המשתנות - הן פשוט נמצאות שם ברמה גבוהה מספיק כדי לעלות לתודעה. כלומר, להערכתי אין זו חרדה שמחדדת את הקשב שלי למתרחש בתוכי באופן עודף. תודה, ציפורה

27/05/2007 | 13:49 | מאת: קרן

הנני נוטלת כבר שנה כדור פלוטין 20 מ"ג ליום (בעבות קושי להתמודד עם מוות של קרוב משפחה). הכדור עזר לי מאוד וכבר לאחר חודש מלקיחתו הרגשתי השתפרה. מצבי מצויין. היום חזרתי מחו"ל לאחר שבועיים בהם לא לקחתי את הכדור. האם יש סכנה בכך שהפסקתי לשבועיים? האם אני יכולה לחזור לקחת את הכדור כרגיל או בהדרגה? תודה

27/05/2007 | 18:35 | מאת: דו?רו?ן

את יכולה להתחיל לקחת כרגיל, או לשקול עם הרופא המטפל הפסקת / המשך הטיפול .

27/05/2007 | 23:36 | מאת: דור

שלום רב השאלה למה הפסקת במשך שבועיים? שכחת את הכדורים בארץ או שזה היה מתוכנן? התנאי לסיום טיפול בפלוטין הוא שאין לך סימפטומים תקופה ממושכת- 6 חודשים לפחות. באופן כללי בלבד, אם את מרגישה מצויין לפחות חצי שנה אז ייתכן שאת לא צריכה אותו יותר ואפשר להפסיק. אם פחות מחצי שנה- לחזור אליו. בברכה

27/05/2007 | 13:10 | מאת: שירלי

אני קצת אובדת עצות, אחותי איימה להתאבד בימים האחרונים והיא שוהה בדיכאון,מסרבת לאכול מקיאה נראית כמו רוח רפאים מהלכת. מה אפשר לעשות איך אפשר לעזור לה?!

27/05/2007 | 19:03 | מאת: שיבא

KAKUJ שלום לך לשלוח אותה מייד לבית חולים פסיכיאטרי או לפחות לרופא פסיכיאטר בקהילה.

27/05/2007 | 12:35 | מאת: ציפורה

שלום ד"ר הידש, ברצוני להתייעץ אתך לגבי תופעות שונות שאני חשה: לפני כשבוע וחצי הפסקתי ליטול לוסטרל (נלקח עקב דכאון קשה). במשך כשנה נטלתי מינון של 100 מ"ג, ובשאר הזמן (בהתחלה ובחודשיים האחרונים) - 50 מ"ג. מאז הפסקת הנטילה (וגם כשהורדתי מ-100 ל-50) אני חשה תופעות כמו חרדתיות אשר מעולם לא חשתי בעבר (מעודי לא סבלתי מהתקפי חרדה או מפוביות): 1. יש לי בחילות קשות למדי עם גלי חום ומחנק. 2. בלילות אני מתקשה לישון ולעיתים שנתי נודדת כל הלילה. 3. תחושות הגוף שלי אורכות זמן רב יותר. כלומר, אין "הסתגלות" של הגוף למצבים חדשים: למשל, תוית הבגד מפריעה לי לאורך זמן רב, או שאם עלתה עליי נמלה אני יכולה לחוש בדגדוגה בכל מיני חלקי גוף במשך היום/לילה כולו (זה לא נובע מפחד או חלחלה - מעולם לא נרתעתי מנמלים). יתכן שתחושות הגוף הללו כלל אינן קשורות לגירוי מקדים ורק אני קושרת אותן למגע של נמלה, פרפר וכו'. אשמח אם תוכל לענות לשתי שאלות: 1. האם התופעות הללו נורמליות? האם הן צפויות לחלוף ותוך כמה זמן?? 2. הרציונל שלי אומר לי שאם היו לי חסכים בסרוטונין ו"מילאתי" אותם באופן מלאכותי (חלה הטבה משמעותית במצבי, במקביל לטיפול בשיחות), הרי שעם הזמן המח "התעצל" ולמד שלא להתאמץ להפריש סרוטונין בעצמו. וביתר דיוק - התרופה מעכבת את ה-reuptake של הסרוטונין באופן מלאכותי; היא הרי לא "מלמדת" אותו לעשות זאת בעצמו, אלא עושה זאת בשבילו. כיצד אפוא אמורה השפעת התרופה להימשך גם לאחר נטילת התרופה?? סליחה על האורך. אשמח אם תוכל לענות לי, ציפורה

27/05/2007 | 12:11 | מאת: גלית

שלום. כתבתי בעבר על גוש בגרון שבסוף התגלה כדלקת קשה בוושט אבל כל מני כאבים נוספים כמו בטן, גב וכו'. אני מטופלת ברסיטל כבר 3 חודשים וסה"כ המצב בסדר. יש כאבים אבל יש להם הסבר. שלשום שכחתי לקחת כדור של רסיטל והרגשתי טוב. אתמול ניקיתי ובאמצע הרגשתי סחרחורת וחולשה כאילו אני תיכף מתעלפת. היו לי בחילות זעה ודפיקות לב וכמו ירידה בלחץ דם או בסוכר. הייתי חייבת לשכב ורציתי רק לישון. אחרי שעתיים מנוחה הרגשתי בסדר, קמתי וחזרתי לפעילות רגילה אך הרגשתי קצת חולשה. היום יותר טוב. זה היה כמו התקף חרדה אך לא הרגשתי כמו בהתקפים שהיו לי פעם לפני הטיפול. זה היה יותר כמו " וירוס לשעתיים" . מה דעתך? גלית האם זה יכול להיות בגלל ששכחתי לקחת כדור פעם אחת? האם מצב כזה יכול להיות מעצם הבעיה? (בעית חרדות וכאבים פסיכוסומטים לפעמים)?

27/05/2007 | 11:41 | מאת: שי24

שלום רב במשך שנתיים אני בדיכאון בינוני כולל חרדות ומחשבות מטרידות לגביי זה שאני רוצה להתחיל לקחת תרופות אבל מפחד שמא הם לא יעזרו בכל הזמן הזה היו לי תקופות טובות ותקופות גרועות שבגלל זה בסוף כן החלטתי לפני כחודש להתחיל בתרופת הרמוטיב, מפני שרציתי להתחיל בתרופה עם הכי פחות תופעות לוואי שיש אני חייב להודות שהתרופה אחרי שבועיים בערך התחילה לעזור לי בכל הקשור לדיכאון בלבד, והיה שיפור ממש רציני אך לאחר חודש מלקיחת התרופה התחילו לי התקפיי פניקה ככה סתם משום מקום מה שהחזיר לי כמובן גם את הדיכאון. כיום אני שבוע ללא התרופה מחשש שהתרופה עושה לי יותר גרוע. השאלה שלי, איזה טיפול הייתה ממליץ לטפל בבעיה שלי?

27/05/2007 | 19:06 | מאת: שיבא

FSTH K כדאי לך בנוסף לדיעה של דר הידש לשאול גם את דור, יש לו ידע עצום שלך שיבא

27/05/2007 | 11:16 | מאת: הגר

אני מטופלת בריספרדל וציפרלקס לבעית חרדה אובססיבית מזה כ-4 חודשים.המצב שלי השתפר מקצה לקצה שאלתי האם הזמן יועיל עוד למצב (מדי פעם יש לי עדיין מחשבות או חרדות קלות מאד) או האם הגעתי למקסימום שיפור מבחינת הכדורים?

27/05/2007 | 09:36 | מאת: אני

בוקר טוב , אני מבקשת ליצור קשר לתאם פגישה באופן פרטי. האם אוכל לקבל את מספר הטלפון של המרפאה? ( דרך אגב, לא מופיע ב144 ) תודה ויום טוב

26/05/2007 | 20:53 | מאת: גלעד

אני חייל קרבי המשרת בשריון, זה מספר חודשים שאני סובל מכאבי ראש חזקים ביותר מסוגHEADACE TENSION. לאחרונה רשם לי הנוירולוג 10מ"ג אלטרולת ליום, שעלי לכחת שעתיים לפני השינה, ובנוסף לכך רשם שעלי לישון 7 שעות רצופות ללא הפרעה. עד עכשיו שמתי לב שהתרופה מעוד מתשתשת, ותהיתי האים זה לא יהיה מסוכן לקחת אותה,לאור העובדה שמייד כאשר אני קם בבוקר אני עובר לפעילות מקשה על הטנקים הדורשת את מלוא ריכוזי. במיוחד לאור העובדה שהלו"ז שלנו נזיל, ומשתנה לאיתים מעכשיו לעכשיו, כך שאני לא יכול להבטיח שאני אקח את התרופה באמת שעתיים לפני השינה ולא חצי שעה לפני, או שלוש שעות לפני.

27/05/2007 | 01:01 | מאת: דור

שלום רב איך הגעת לפורום פסיכיאטריה? אכן, אלטרול(ט) היא תרופה נגד דיכאון, אך לדיכאון נותנים מינון שהוא גבוה פי 10 (לפחות) ממה שאתה מקבל. לענייננו- האם התרופה עוזרת לך נגד כאבי הראש? אם תופעות הלוואי קשות מנשוא יש לחזור לרופא המטפל ולבקש טיפול חלופי. בברכה

26/05/2007 | 19:09 | מאת: מתן

שלום! קבלתי מרופא המשפחה נקסין נגד כאבים. בבית המרקחת הרוקחת אמרה לי שהיא רואה במחשב שאני לוקח פלוטין ושיש התנגשות בין 2 התרופות.לדבריה ההתנגשות לא נוראית אם לוקחים נקסין לתקופה קצרה.במה מתבטאת ההתנגשות בין החומרים?האם הנקסין יכול להפריע להשפעה חיובית של הפלוטין?

26/05/2007 | 17:09 | מאת: שירי

ד"ר הידש שלום. כתבתי לך לפני מספר ימים כי הפסקתי את הלוסטרל, ומאז יש לי מעט בעיות שינה. אני ישנה בממוצע 5-6 שעות בלילה. אני ללא הלוסטרל כשבועיים וחצי. מידי פעם אני נעזרת בחצי כדור וואליום וזה מאוד עוזר. האם להמשיך מידי פעם להעזר בוואליום?

27/05/2007 | 14:22 | מאת: דור

שינה של 6 שעות היא נורמלית ואיננה מצריכה תרופות. איזה מינון של ואליום את לוקחת? אפשר לקחת מדי פעם ואליום 2 מ"ג, אם זה עוזר לך. עם ואליום יש פוטנציאל לתלות והתמכרות. כדאי שזה יהיה בפיקוח ואישור רפואי ולא דרך האינטרנט.

26/05/2007 | 15:04 | מאת: DIN

האם כל אחד יכול לאשפז מישהו?/מה הקריטריונים לדבר הזה , מתי הוא לא לגיטימי איך אפשר למנוע את ההנ"ל ותוך כמה זמן הוא מתבצע?

26/05/2007 | 18:35 | מאת: מיכאל

היי דין אישפוז בכפייה נעשה על פי חוק טיפול בחולי נפש התשנ"א החוק מאוד עמום ויכול להתפרש בצורה מאוד יצירתית. למעשה, כל פסיכיאטר יכול להחליט בהחלטה די שרירותית להעביר מישהו אחר כליאה בעינויים חריפים. לפי החוק יש שני תנאים: 1. הבן אדם חולה וכתוצאה ממחלתו נפגם כושר השיפוט שלו את המציאות. 2. הבן אדם מסוכן לעצמו או לסביבתו. ועוד תנאי הוא שיש קשר סיבתי בין תנאי 1' ל2'. את ההחלטה לגבי האישפוז מקבל הפסיכיאטר המחוזי כלפי חוות הדעת של הפסיכיאטר ששולח לו את הבקשה. גם קרוב משפחה או שכן יכול לשלוח בקשה לפסיכיאטר המחוזי, אבל במקרה כזה הסיכוי שיאשפזו מישהו בכפייה נמוך בהרבה מהסיכוי של בקשה מפסכיאטר. כמו-כן, אם מכירים אותך כבר, והתאשפזת בעבר, ואיבחנו אותך, הסיכון שלך להיכלא בשרירותיות גבוה יותר. להוכיח שכלאו ועינו אותך לשווא קשה מאוד. לדעתי, יש מקרים רבים כאלה, אבל רק מעטים מאוד אכן מנסים לתבוע את הפסיכיאטרים, כי קשה להוכיח את זה, קשה להוכיח שלא היית פסיכוטי, כי ההגדרה היא מאוד רחבה ולא ברורה. בברכה מיכאל

26/05/2007 | 20:16 | מאת: דור

שלום רב קישור לחוק: http://abush.health.gov.il/download/forms/a2811_mentallaw91.doc בשביל אישפוז כפוי דחוף יש צורך בסיכון פיזי מיידי. לכן, אם תגיד לפסיכיאטר בחדר מיון שאתה מתכוון לפוצץ את הר הבית בעוד שבוע לא ניתן לאשפז אותך בכפיה עוד הלילה כי שבוע זה לא מיידי. מצד שני, באישפוז כפוי לא דחוף בכלל אין חובה למסוכנות. מספיק הסעיף "גורם סבל נפשי חמור לזולתו". כלומר, אם זה לא "דחוף" אז יש מרווח תימרון די רחב. אם זה כן "דחוף" אז זה יותר מסובך. בכל מקרה רק הפסיכיאטר המחוזי יכול לאשר אישפוז כפוי בהליך אזרחי (שאיננו פלילי) ורק אחרי בדיקה של פסיכיאטר בכיר מטעמו [פסיכיאטר מומחה שיש לו כתב מינוי מהפסיכיאטר המחוזי לבצע בדיקה כפויה]. בברכה

27/05/2007 | 19:08 | מאת: שיבא

RE מנסיון אישי, רק פסיכיאטר מחוזי יכול לאשפז. נקודה. ולא אף אחד אחר , כולל הפסיכיאטר שלך. אלה החוקים של המדינה. וגם אם אושפזת כי יצאה הוראת אשפוז יש ועדה, וכדאי לך להכין את עצמך עם עו"ד טוב. אני לא הייתי מאורגנת מספיק, למרות שהתוצאות היו טובות. שלך שיבא

26/05/2007 | 13:51 | מאת: שמואל

שלום נטלתי ריספונד וויפאקס במשך חודש וחצי. את הוויאפקס הפסקתי מכיוון שזה סתם לי את בתיאבון,לא יכולתי לאכול הריספונד גורם לי ללחץ באוזניים,תחושה לא נעימה אבל השמיעה טובה האם תופעה זו היא תופעת לוואי מוכרת לתרופה זו או שמקרה קרה לי משהו אחר?

19/07/2007 | 07:53 | מאת: 0753

19/07/2007 | 07:54 | מאת: 0754

26/05/2007 | 09:45 | מאת: דני

תקופה ארוכה לקחתי ציפראמיל ולפני כחודשיים התחלתי עם ציפרלקס 20 מ"ג ומירו 15 מ"ג. מאז עליתי במשקל מספר ק"ג ואני חש עייפות בבוקר לאחר לקיחת המירו בערב. האם ניתן להפסיק את לקיחת המירו? תודה מראש

26/05/2007 | 21:37 | מאת: דור

מה הסיבה שנתנו לך מירו מלכתחילה? מי אמור לתת לך אישור להפסיק עם המירו?

שלום, יש כאן מישהו שניסה או מכיר מישהו שעבר טיפולי TMS בשלוותה או בכלל? אם כן, ספרו קצת על החוויה, התוצאות,הרקע.... תודה, לירון.

26/05/2007 | 02:22 | מאת: ליאת

תודה לד"ר הידאש, נכנסתי לאתר ואכן קראתי את דברייך. אכן כן....אוספת הרבה סבלנות ומקווה שלא נצטרך את הכדורים...נכון לשעות אלו התאזנתי ומרגישה מצויין...מקווה שמחר יהיה יום מוצלח יותר וכן הלאה. תודה בכל אופן על האוזן הקשבת והסבלנות, שבת שלום.

27/05/2007 | 19:09 | מאת: שיבא

SR VHS דר הידש הוא באמת בסדר גמור , אבל תפרגני גם לגולשים החביבים..... לי הגולשים עזרו לא פחות מהידש..... שלך שיבא

25/05/2007 | 22:21 | מאת: משתתף

כמה שעות אחרי נטילת כדור האפקסור הראשון ליום אפשר ליטל את השני? אני מעדיפה כמה שרחוק משעת השינה כי הכדור גורם לי לבחילה איומה. האם מינון של 75 ליום עשוי להספיק? וגם כמה עולה האפקסור XR במינון 75 ליום? אני מבינה שהכדור לא בסל תודה רבה

כנסו לאתר של דוקטור ברוך אליצור,ונסו את תרגלי ההרפיה "מעטפת המגן"תרגלי ההרפיה מכניסים אותך לגלי אלפא ,הגורמים לשינה עמוקה ומרעננת ,מניסיוני זה עובד פצצה.כנסו ונסו כתובת האתר baruch-elitzur.com

TMKH M אצלי צלילי המוסיקה של האוטובוסים למטה עושים אחלה שינה. תנסה , זה עובד

25/05/2007 | 19:22 | מאת: נוף

שלום רב! אני נוטלת מזה כמה חודשים בכל יום כדור ויאפקס וכדור אדרונקס, שנועדו לחוסר בטחון ולחוסר ריכוז, בהתאמה וגם גלולה למניעת הריון. בנוסף אני מתחילה טיפול בריטלין על בסיס יומיומי. הנוירולוג שרשם ת הריטלין המליץ להפסיק עם התרופות הפסיכיאטריות, אולם לא חד משמעית. שאלתי היא האם יש סיכון בשילוב של כל אלה? עם האדרונקס אני מתכננת להפסיק אבל לא יודעת מה לעשות עד לתור אצל הפסיכיאטרית. את הויאפקס אני מעדיפה להמשיך ולקחת. אגב צץ לי כאב צוואר פתאום וזה לא קורה לי בד"כ, זה יכול להיות קשור או שאני מדמיינת? תודה!

25/05/2007 | 21:24 | מאת: דור

שלום רב לפי דעתי אל תשני את הטיפול התרופתי בלי בדיקה ויעוץ של פסיכיאטר. ריטלין הוא טיפול מקובל בהפרעת קשב אצל ילדים (ובשנים האחרונות גם אצל מבוגרים) אך כשיש ברקע הפרעות נפשיות נוספות (כמו דיכאון או חרדה) הריטלין יכול גם להזיק. שילוב של ויפאקס עם אדרונקס הוא שילוב תמוה ובד"כ לא מקובל וגם מיותר. התוספת של הריטלין תאיץ את שניהם ולכן ברור שלא כדאי לקחת את שלושתם ביחד. תתיעצי עם פסיכיאטר שמתמצא בתחום (נוירולוג לא מספיק במקרה שלך). בברכה

25/05/2007 | 17:34 | מאת: אורנה

שלום אני אם לבחור בן 35 שסובל בודאות מאלכוהוליזם, אודה לך אם תוכל להמליץ לי על פסיכיאטר בעל נסיןן בתחום זה ליעוץ מקצועי ראשוני, ידועות לי האפשרויות כמו A.A וכד ובכל זאת יכול להיות שבתור התחלה יהיה נכון לראות מישהו באופן אישי - מטפל כלשהו שיתאר לו את האפשרויות ושהוא לא ישמע את זה ממני . תודה מראש על תשובתך

25/05/2007 | 22:40 | מאת: דור

תרשמי איפה אתם גרים ואם יש יכולת לשלם באופן פרטי. תנסי לחפש בדפי זהב תחת המונח "גמילה". יש מעט פסיכיאטרים בארץ שעוסקים בגמילה. או מרכז לטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול של משרד הבריאות או עמותת אפש"ר.

26/05/2007 | 06:21 | מאת: אמא כבר לא מיואשת

שלום אורנה, אפשרות נוספת, אם יש אפשרות כלכלית, היא טיפול בקהילת גמילה , שמטפלת בהתנהגות התמכרותית, כמו: רטורנו, הדרך ויש עוד. שיהיה בהצלחה. אמא

27/05/2007 | 19:13 | מאת: שיבא

בתור בת לאבא אלכוהוהליסט, שום דבר לא עוזר אם האדם לא רוצה לעזור לעצמו. וגם אם יש הפסקות בשתייה, לא בטוח שזה סוף פסוק. אולי תנסי לאהוב אותו איך שהוא??? שלך שיבא. יש לי אבא מקסים.

25/05/2007 | 16:04 | מאת: אמא

האם הכדור פריזמה גורם לאנמיה? הטיפול בכדור נמשך כשנה וחצי.

25/05/2007 | 15:06 | מאת: אמא

שלום, לביתי המאובחנת כבעלת הפרעה סכיזואפקטיבית, ומקבלת זיפרקסה 10 מ"ג ביום, החליט הפסיכיאטר להוסיף למיקטל על מנת לייצב את מצב רוחה, לאחר נסיון אובדני השבוע. האם התרופה מאושרת בקופ"ח (הכללית)? מה עלי לעשות ע"מ להשיג אישור? תודה מראש, ושתהיה שבת שלום.