פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
23630 הודעות
11817 תשובות מומחה
18/04/2007 | 23:02 | מאת: ירון

שלום, אני סובל מדיכאון עמוק ומחשבות אובדניות, הרופא רוצה לתת לי אנפרניל. שאלתי הנה, מה ידוע על התרופה ומה תופעות הלואי שלה ?

20/04/2007 | 23:24 | מאת:

לירון אנפרניל מקובלת כתרופה "חזקה" לדיכאון ואם הרופא קבע שאתה סובל מדיכאון עמוק כדאי להתחיל בטיפול ולא לחכות. אם יהיו תופעות לוואי לאנפרניל תמיד תוכל להחליף אותה בתרופה אחרת כאשר תרגיש טוב יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

18/04/2007 | 22:10 | מאת: rikiu

לדר' ולדור שלום כתבתי לי באחד ההודעות שדפרקסן יכול לתת חיזוק בנוסף לפויקאס XR והוא דומה לפרימוניל שלקחתי בעבר. איזה תרופה זו? גם נוגדת דכאון ואיך זה נקרא באינדקס תרופות? כיוון שחיפשתי אינפורמציה לגביה והיא לא ברשימה. אודה על עזרתך ביי

18/04/2007 | 22:31 | מאת: דור

דפרקסן - Deprexan שם גנרי : DESIPRAMINE תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת הטריציקלים. משפיעה בעיקר על הנוראדרנלין. עדיף לעלות עם הויפאקס XR עד 375 מ"ג ליום מאשר להוסיף דפרקסן.

19/04/2007 | 09:13 | מאת: דו?רו?ן

הדפרקסן היא תרופה ממשפחת הטריצקליים לטיפול בדיכאון וחרדה מהדור הקודם שמעלה סרטונין וניורואדרנלין במוח מצ"ב קישור עם מידע נוסף: http://www.drug.co.il/bygeneric.asp?gen_id=392&drugID=1512

20/04/2007 | 23:20 | מאת:

שלום, תודה למשיבים ואני מקווה שתמצא את האינפומציה שחיפשת שבת שלום דר' גיורא הידש

18/04/2007 | 11:43 | מאת: רועי

שלום, אני כבר 6 שנים נמצא בדיכאון המלווה בחרדות קשות. טיפול בחשמל קצת סייע אך המצב עדיין קשה. מה זה דיכאון עמיד? אני לא יכול לחיות ככה יותר, בא לי למות.אין מזור למחלה שלי. אני אובד עצות והרופא שלי תמיד מנסה עוד ועוד שילובים ואפשרויות אך כלום. האם יש למה לקוות או שאני מקרה אבוד? משום מה נראה לי שאני היחיד בעולם הזה ששום טיפול לא עוזר לו.......איך אני עובר את היום?ואת מחר?אני לא מסוגל יותר,רוצה למות!!

שלום רב צריך לדעת איזה תרופות לקחת, איזה מינונים וכמה זמן כל תרופה. לא נראה לי שזה אפשרי במסגרת הפורום. פנה לאחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ לחוות דעת שניה. כמו כן, בבי"ח שלוותה בהוד השרון יש מרפאה לדיכאון עמיד. תנסה ליצור איתם קשר. בברכה

18/04/2007 | 15:00 | מאת: סתם אישה

אני לא במקום עצה מקצועית, כמובן. סתם גולשת כאן לפעמים ולפעמים מפנה שאלות. התגובה שלי כמו שאמרתי איננה מקצועית רק שהמצוקה שלך נגעה לי ללב. בן כמה אתה? מה אתה עושה בחיים? מצבך המשפחתי? אולי אוכל בעזרת האל להגיד כמה מלים נבונות עד שתגיע עצה מקצועית מד"ר הידש. בינתיים, השתדל פשוט לקבל את עצמך ולא להלחם בעצמך גם אם אתה לא אוהב את איך שאתה מרגיש. הרבה יותר קל כך מאשר להלחם בזה. כמו להכניס את הראש מתחת למערבולת עד שיוצאים ממנה. אם מנסים להלחם בה-טובעים. אז, רועיקו, אני כאן אם תצטרך.

18/04/2007 | 16:41 | מאת: מירי 2

רועי יקר, אני מניחה שטיפול תרופתי ניסית, בטרם פנית לנזעי חשמל, תוכל לספר מה קיבלת, מה עזר מה לא? לגבי הדיכאון העמיד- גם דיכאון עמיד יכול לעבור, אין זה דיכאון נצחי! השם שלו עלול להחריף את הדיכאון עצמו, אז כמה שתוכל- הזז את השם הלא מדוייק הזה הצידה. האדם הינו בריאה מורכבת, רב הסוד על הנגלה. אני מאמינה ויודעת שיש באדם כוחות נפש שאינו מודע להם. גם בך יש. וגם בך יש תקווה, בתוכך מצוי גם רועי המבריא, הבריא. לעיתים אנחנו כלכך רגילים לדפוס מסויים עד שמאד קשה לשנותו, אך לא בלתי אפשרי! כח החיות והרצון שלנו יכולים להיות מרפאים יותר מכל כדור. גם אני סובלת מדיכאונות שבאים והולכים כך שאני יודעת על מה אתה מדבר. האם אתה הולך לטיפול נפשי? תמיכה כלשהי? האם אתה עובד? ממליצה לך מאד להעזר בכל מה שעשוי לעזור, טיפול תרופתי, פסיכותארפיה קבוצת תמיכה. והמלצה מאד מאד חמה לי אליך- עם כל הקושי- פעילות גופנית אירובית 4-5 פעמים בשבוע אם אפשר מחוץ לבית, ואם אפשר יוגה או התעמלות בנוסף ישפרו את הרגשתך בכל המישורים. לי זה מאד עוזר. תרגיש טוב, מירי

תודה רבה לכם על התמיכה. נורא משמח אותי לדעת שיש אנשים שמבינים אותי. אני ניסיתי כמעט את כל סוגי הכדורים, פשוט אני לא אפרט כי הרשימה תהיה ארוכה נורא. אני מקוה לטוב,למרות שקשה לי להאמין שיהיה טוב. רמת היאוש שלי היא נורא גבוהה.זה כמו דיבוק, לא רוצה לעזוב אותי!!! אומרים שדיכאון חולף, אני עברתי את זה פעם אחת עם שילוב קשה ועמוס בתופעות לוואי וזה היה כ"כ קשה שהפסקתי ומאז החלה התדרדרות והמצב נהיה לא טוב בכלל. אני אשמח לתקשר איתכן באמצעות מייל או מה שנוח לכן.אולי זה יעזור לי להבין דברים טוב יותר. תודה רבה מראש,רועי.

לרועי תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם ולעידוד שבת שלום דר' גיורא הידש

18/04/2007 | 10:50 | מאת: ליאור

ניתן לי תרופה בשם מירו 45 בערב. תוך כמה זמן אני אמור להרגיש את השפעתו?

18/04/2007 | 14:39 | מאת: דור

3-4 שבועות.

20/04/2007 | 23:12 | מאת:

לליאור כשישה שבועות עד חודשיים. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור אחי סובל מזה כ4 שנים ממחלת סכיזופרניה ולאחרונה ביקש ממני שאעזור לא לחזור למקום עבודתו במפעל הוא נכה 100% בביטוח לאומי וגם בקרן הפנסיה מבטחים. השאלה האם ניתן להשיב אותו לעבודה ? אני הסברתי לא שהמחלה היא כרונית ועליו ליטול תרופות לכל חייו ולפעמים עם התקפים כמו שלא לא ברור לי מי יאשר לא את חזרתו לעבודה אשמח אם תכתוב לי את דעתך לגבי חולי סכיזופרניה שאוכל להסביר לא גם את העיניין. חג עצמאות שמח

שלום, ישנם חולי סכיזופרניה רבים העובדים כרגיל או בעבודה מוגנת, עבודה היא ערך חשוב ביותר וחשובה גם להבראה ממחלת הסכיזופרניה. לכן, לא הייתי פוסל את הרצון לעבודה והשאלה היא האם במצב הנוכחי אחיך מסוגל לעבוד? כמובן שיתכן שמדובר בשלבים של חזרה לעבודה, יתכן שיהיה צורך בעבודה מוגנת ורק בשלב האחרון חזרה לעבודה מלאה. אבל העבודה חשובה מאוד לשם ההבראה וצריך לבדוק את היכולת של כל אחד לגבי סוג העבודה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, ברצוננו להציג בפניכם את מיל"ם- מרכז יעוץ למשפחות מתמודדים עם בן/ת משפחה נפגע/ת נפש. מיל"ם הוקם על מנת לספק אוזן קשבת והדרכה לבני המשפחה המתמודדים, לעיתים לבדם, עם מצוקות יקיריהם- עם תחושות הכאב, הבדידות, הכעס והתסכול. אתם לא לבד! השירות במיל"ם ניתן בחינם. ניתן לפנות אלינו במס. הטלפון 02-6522147 או באמצעות המייל milamjeru@enosh.org.il נשמח לעמוד לשירותכם

שלום, תודה על האינפורמציה שהיא חשובה. לפי ידיעתי יש את השירות גם בערים אחרות, האם תוכל להוסיף את הטלפונים וכיצד יוצרים קשר? שבת שלום דר' גיורא הידש

22/04/2007 | 09:08 | מאת: מילם

מיל"ם אשדוד 08-8551225 מיל"ם נתניה 09-8335042 מיל"ם חיפה 04-8642644 וכמובן- מיל"ם ירושלים 02-6522147

לאחר חודשים של נטילת לוריואן החלטתי בעצת רופא המשפחה להתחיל משבוע שעבר בנטילת סרוקסט 20 מג 1 ביום. הרופא אמר לי לקחת בשבועיים הראשונים גם 2 לוריואן 1 מג כל יום. החשק המיני לא פחת אך אינני מצליח להגיע לאורגזמה-שמעולם לא קרה לי. אנא עזרתכם הדחופה, האם זה יעבור עם התרגלות הגוף לסרוקסט והפסקת הלוריואן בתום השבועיים שציינתי קודם? תודה רבה מראש. פ

שפיכה מעוקבת זו תופעת לואי של הסרוקסט , יתכן והיא תפחת עם הזמן , תופעות הלואי קורות יותר כ 4שעות מנטילת הכדור כך שאם אתה מקיים יחסים בלילה רצוי לקחת את הכדור בבוקר וכך תפחת תופעת הלואי , במידה ולא חולף תוך כמה שבועות תתיעץ עם הרופא ותשקול להחליף כדור .

שלום רב כל התרופות מסוג SSRI כולל סרוקסט (ולמעשה במיוחד סרוקסט) גורמים לכך. תוכל להתרגל לתופעה במשך הזמן, גם אם היא לא תפחת, או להחליף לתרופה שלא גורמת לכך, כמו טרזודיל או רמרון. בד"כ מדובר בתופעה קבועה אבל הפיכה- כלומר נמשכת לכל אורך הטיפול אך המצב חוזר לקדמותו כאשר מפסיקים עם התרופה. ללא קשר, שים לב שהלוריוון היא תרופה ממכרת ולא מומלץ להרבות בה. בברכה

19/04/2007 | 20:04 | מאת: תומר

עקרונית כל התרופות ממשפחת הSSRI גורמים לכך אבל בסרוקסט ההשפעה הזאת יותר מובהקת. תרופה שפחות גורמת לכך ודומה לסרוקסט היא פבוקסיל. במשך הזמן התופעה נוטה להחלש אך לא להעלם.

לדר' הידש ---אנא בבקשה תעשה לי סדר בכל התשובות הללו וכן כמה זמן כדאי להמתין מתחילת הטיפול שהחל רק לפני שבוע עד שאגיע למסקנה עם הרופא שכדאי לקחת כדור אחר בגלל העיכוב באורגזמה המעיק עלי מאוד? תודה רבה מראש וחג עמצאות שמח. פ.

שלום רב לדעתי לחכות לפחות 6-8 שבועות. זמן זה הכרחי גם כדי לראות אם התרופה עוזרת לך וגם כדי לראות אם תופעת הלוואי נחלשת. אם אחרי זמן זה תחליט שאתה רוצה להחליף אז כדאי לנסות אפקסור=ויפאקס שיש לו השפעה נגד חרדה בדומה לסרוקסט אבל פחות פגיעה במין. פבוקסיל בד"כ לא מומלץ לאנשים בגיל שלך. אמנם הוא פחות פוגע במין אבל יש לו הרבה תופעות לוואי ואינטראקציות שליליות עם תרופות וחומרים שונים. בברכת בריאות וחג עצמאות שמח

18/04/2007 | 07:40 | מאת: יעל

התחלתי לפני 3 ימים בטיפול בלוסטרל 50 מ"ג. העניין הוא שאני לא מרגישה טוב ולא ברור לי אם בגלל הכדורים או בלי קשר, מאחר והתחילו לי כאסי בטן יום לפני תחילת הטיפול, אך למחרת (מיום תחילת הטיפול), אני ממש מרגישה רע: כאבי בטן, תחושה כללית רעה וכו'. אני לא יודעת מה לעשות: להפסיק לבינתיים את הטיפול כדי לבודד את התופעה ולראות אם זה מזה ואם לא לטפל בגורם האמיתי או להמשיך? (הרופא המטפל בחופש) (לקחתי יומיים חצי כדור פעם ביום ואתמול כדור אחד פעם ביום, כאשר המינון הסופי הוא 2 ביום, והיום לא לקחתי.) אם אני מפסיקה ומתחילה שוב בעוד כשבוע, זה נורא?...אני נוטה להפסיק לפחות בשביל השקט הנפשי שלי... תודה מראש

18/04/2007 | 14:38 | מאת: דור

שלום רב אפשר להפסיק לשבוע-שבועיים ואח"כ לחדש את הנטילה. בחידוש הנטילה להתחיל מ-25 מ"ג ליום ולהוסיף כל 4 ימים 25 מ"ג עד שתגיעי למינון הנדרש. רפואה שלמה בברכה, דור.

19/04/2007 | 08:58 | מאת: דו?רו?ן

כדאי גם לקחת את הכדור אחרי הארוחה .

20/04/2007 | 12:03 | מאת: דור

לדורון- אם כבר לקחת אחרי האוכל ולא "ארוחה". לא צריך "ארוחה" בשביל מטרה זאת. וגם זה רק אם יש בחילות. אם אין בחילות אפשר לקחת את התרופה בלי אוכל.

18/04/2007 | 07:00 | מאת: נועה

אני לא יודעת מדוע, אבל כל הזמן אני מחפשת סימוכין ותשובות בפסיכיאטריה. הבעיה שלי שעברתי משבר חריף (פסיכוזה) לפני שנתיים וחצי ומאז, אני מתעוררת בכל בוקר בחרדה ואף בהמשך היום. קראתי כאן אצלך, שעלול להיוצר חרדה כרונית לכל החיים מהסיפור הזה. אני דואגת שאסבול מכך לכל החיים או שלחילופין אני סובלת מהפרעה של פוסט טראומה ממושכת אף היא אולי לכל החייים. אני מתעוררת בבוקר לרגע בתחושה של שלווה וברגע לאחריו המחשבות אוטומטיות מופיעות אצלי, כאילו אני מנסה להקדים את מה שאיננו כבר. התקופה ההיא היתה קשה במיוחד, החוסר אונים שהרגשתי וחוסר השליטה הפחיד אותי. האם אחרי שנתיים וחצי זה כבר נחשב לכרוני, לכל החיים?

19/04/2007 | 09:04 | מאת: דו?רו?ן

הכי טוב זה לא לנסות לאבחן את עצמיך וללכת לטיפול מקצועי אצל פסיכיאטר לאבחון וקבלת טיפול (לא משנה הסיבה לחרדה צריך לטפל בה ולשפר את איכות החיים) כדאי גם לשלב טיפול פסיכולוגי =פסיכוטרפיה .

19/04/2007 | 15:40 | מאת: תמימי

נועה הדברים שלי מזכירים לי שיר שהתעורר לי פתאום, ואני אצטט אותו. לדעתי זה של אריק אינשטיין שוב לא שקט שוב פרוע ובועט מן גיל כזה כל אחד עובר את זה קח עכשיו ספר טוב שם אולי תדע על מה לחשוב אז אולי תפסיק עם העולם לריב אז אולי, תרגיש הרבה יותר יציב... לכולנו משברים. השמות שנותנים להם יכולים להיות מלכודות של חשיבה שלילית. במקרה שלך בטוח שאבחנת עצמך יוצרת את עיקר הבעייה. לו היינו יכולים לנרמל חלק מהסבל שלנו, ולא להאמין לפרוגנוזות כאמת מדעית, היינו הרבה הרבה יותר בריאים נפשית ופיזית... תחזיקי מעמד תמי.

18/04/2007 | 06:54 | מאת: גלית

בבוקר או בערב? תודה

18/04/2007 | 12:48 | מאת: דו?רו?ן

בדרך כלל הכדור הנ"ל נחשב כמעורר לכן כדאי לקחת בבוקר רצוי עם הארוחה.

18/04/2007 | 14:45 | מאת: דור

בבוקר או בצהריים אחרי האוכל.

20/04/2007 | 22:44 | מאת:

לגלית מומלץ בבוקר כיוון שהתרופה מעוררת, ומומלץ עם אוכל. ישנם מעטים שהתרופה מרדימה אותם ואז אנחנו ממליצים בערב. שבת שלום דר' גיורא הידש

17/04/2007 | 23:56 | מאת: ירון

שלום, אמי בת 57 התחילה ליטול תרופות מסוג מלודיל, פרפנאן,קלונקס. קשה לה לישון בלילה האם יש אפשרות להוסיף כדור שינה . לתשובתך אודה, ירון.

18/04/2007 | 14:51 | מאת: דור

שלום רב ממה אמא שלך סובלת? מה האבחנה? אפשר להוסיף הרבה דברים אבל קוקטיילים מרובי תרופות לא מומלצים בד"כ. כדי לחסוך תוספת של תרופה נוספת לשינה- ניתן להחליף את המלודיל בתרופה דומה אחרת יותר מרדימה (למשל רמרון או בונסרין), או להחליף את הפרפנן בתרופה דומה אחרת יותר מרדימה (למשל נוזינן או אנטומין). גם הקלונקס בשימוש קבוע וממושך לא מומלץ ורצוי לחשוב על הפסקתו (בהדרגתיות). בברכה

19/04/2007 | 01:14 | מאת: י.ח

ד"ר שלום רב, קודם כל תודה רבה על התשובה. אמי קבלה התקף חרדה ודיכאון עם חולשה ועצבים קשים בגוף מלפני חודשיים וחצי. כיום אמי מאושפזת אשפוז מלא בגהה 5 ימים (פעם ראשונה בחיים). ברשותך רציתי לשאול שתי שאלות: 1) תופעות לוואי בנטילת הכדורים. 2) גורם הסביבתי בתהליך הריפוי. אמי נטלה "סרוקסט" במשך תקופה של 3 שנים עד לפני חצי שנה. מ"סרוקסט" עברה לשימוש ב"זאנקס" במינון של 0.5 מ"ל 4 פעמים ביום במשך חצי שנה רצופה עד לתאריך 15/04/07. יחד עם זאת נטלה תרופה נוספת לשינה "זודום" כדור 1 מעל שנה. הכדורים עשו לה טוב עד שקיבלה את הדיכאון והחרדות.פנינו לד"ר וויזר מ"מ מחלקת תל השומר (באופן פרטי) ונתן לה "ציפראלקס"-חצי כדור במשך חודש עם השתדלות לעליה לכדור אחד. הכדור לא עזר לה במשך החודש ואז ד"ר וויזר רצה להחליף את הכדור ל"אפקסור". אמי שלא יכלה יותר לעמוד בסבל שעבר עליה (בתקופת הציפראלקס שלא עזר לה) אז פנינו לגהה. שם החליפו לה את כל הכדורים ל-מלודיל 12.5 מ"ל פעמיים ביום (התחילה אתמול בערב כלומר עד עכשיו עברו יומיים). "פרפנאן" 8 מ"ל 1 בבוקר 1 בערב. "קלונקס" 2 מ"ל מחולק ל-4 כדורים ביום. מיום ראשון יום האשפוז עד להיום יום רביעי אין הטבה במצבה ואף חמור יותר, מעבר לכך בלילות לא יושנת בכלל. עפ"י דעת הרופאים תופעות הלוואי ואי ההטבה וההקלה שאין לה, נובע משימוש ב"זאנקס" וה"זודום" בעבר. עפ"י טענתם התופעות החמורות שהיא שרויה בו מיום האשפוז עד עכשיו נובע מגמילה על שתי התרופות (ה"זאנקס" וה"זודום") ולא מהתרופות החדשות כנ"ל. האם זה נכון ש-4 ימים של אשפוז וסבל מתמשך נובע מגמילה או לחילופין נובע מהכדורים החדשים. מהו מידת ההשפעה על תהליך הריפוי, כאשר החולה נמצא בסביבה ואווירה גרועה ביותר עם חולים בדרגה חמורה במחלקה פתוחה בבית חולים גהה. לתשובתך אודה, תודה מראש, י.ח

17/04/2007 | 22:14 | מאת: דינה

אני בת 44 נשואה + ילדים גדולים. בשנה האחרונה סובלת ממצב רוח עכור. בעבודתי לחוץ כל הזמן. הזוגיות ממש לא משהו (בעלי מרגיז אותי רוב הזמן והאוירה בבית היא אווירה של שקט מעיק). בנוסף הבריאות שלי אף פעם לא היתה משהו וכמובן שגם עכשיו לא. אני מרגישה מן עייפות מכל החיים, אני אדם מאוד נותן ונמאס לי כבר לתת ולתת ואני מרגישה עייפות ושחיקה קשה. קשה לי לקרוא למצב דיכאון, כי לפני 6 שנים הייתי חולה עם סחרחורות קשות מס' חודשים וכשהתחלתי להחלים - נכנסתי למצב של דיכאון שכלל חוסר תאבון מוחלט, כל העולם היה נראה לי שחור. אז קיבלתי סרוקסט 20 מ"ג ביום, ותוך שבועים שלושה מצב רוחי השתפר עד כדי אופוריה. אחרי ארבעה חודשים של סרוקסט -הפסקתי באופן הדרגתי והייתי בסדר. (היו לי תופעות לוואי של חוסר שינה ועוד). עכשיו אני במצב של חוסר חשק לעשות דברים. למשל חוסר חשק לנגן, חוסר חשק לקרוא, חוסר חשק לעשות ספורט, אם אני צריכה לארח וכד', זה מכניס אותי ללחץ כי לא בא לי לארח. אני מרגישה חוסר אנרגיה שבא בגלל מצב רוח ירוד. התאבון בסדר. הדבר היחיד שבא לי לעשות הוא לצפות בטלויזיה (כמה פאטטי). שאלתי: האם במצב כזה היית ממליץ לקחת 10 מ"ג מכדור מהמשפחה של הסרוקסט (ציפרמיל וכד')? (הכוונה היא לקחת מינון מינימלי שישפר את מצב הרוח שלי). כי התחושה שלי היא תחושה של החמצת זמן יקר, שאין לי חשק לעשות דברים ושאני סתם מבזבזת את זמני בצפיה בטלויזיה. זה מרגיז אותי ואין לי חשק לעשות מעבר לכך. מודה מאוד על תשומת הלב.

לדינה לפי זיכרוני עניתי לך לפני מספר ימים תשובה מלאה, בכל אופן התופעות שאת מתארת עלולות להתאים לדיכאון וכדאי להגיע לרופא לאבחון וטיפול, אכן באמת חבל על הזמן ועדיף להתחיל בטיפול ולא לחכות. כל טוב דר' גיורא הידש

17/04/2007 | 17:43 | מאת: אני

שלום וברכה. אני מקווה שאני שואלת את השאלה בפורום הנכון, פשוט לא ידעתי כ"כ איזה פורום הכי מתאים. רציתי לדעת מספר דברים, אם אפשר, או אפילו להפנות אותי לספרים בנושא, פשוט ממה שחיפשתי באינטרנט, לא מצאתי הרבה. ובכן - 1. מהי בדיוק אלקסיתימיה? 2. איך מזהים אדם שיש לו אלקסיתימיה? 3. האם אלקסיתימיה ניתנת לטיפול וכיצד? והאם בכלל אפשר לשנות אותה? 4. האם ישנה בעיה לאדם הסובל מאלקסיתימיה לתפקד בחיים זוגיים בפרט, ועם משפחה בכלל? 5. האם רק בנים סובלים מאלקסיתימיה או גם בנות? כל מידע נוסף, יתקבל בברכה. וכפי שציינתי קודם - גם אם לא תוכל לענות לי, אשמח אם תפנה אותי לספרות בנושא. תודה רבה רבה. אני.

18/04/2007 | 23:30 | מאת:

שלום, מדובר במונח קצת ישן לכן גם קשה למצוא חומר, מדובר בביטוי מועט של הרגש או תחושה רגשית מועטה ויכולת מועטה לביטוי של רגש. כמובן שהדבר תלוי בחומרה של הבעיה, ישנם אנשים עם חומרה קלה וישנם עם חומרה קשה לכן התשובה לרוב שאלותיך אינה חד משמעית ועדיף לשאול על אדם מסויים ובעיותיו. זו אינה אבחנה, אלא סימפטום-תופעהולכן כדאי לבקש מהרופא המטפל/מאבחן אבחנה מדוייקת יותר. לצערי גם אני יכול רק לחפש ברשת ובספרים ואין לי מקורות מהמוכן.. כל טוב דר' גיורא הידש

09/09/2007 | 12:51 | מאת: כרמית ועינת

היי, רציתי לדעת אם יש לך מקורות מידע שתוכל להפנות אותנו אליהם בנוגע לאלקסיתימיה... תודה

17/04/2007 | 12:31 | מאת: אור

שלום אני נוטלת רסיטל לOCD יותר משנה ועליתי במינון מ20 ל40 מ"ג. מאז תחילת נטילת התרופה השמנתי 8 קילו. אני עושה פעילות ספורטיבית ומנסה ללאכול תזונה נכונה אך אינני מצליחה להוריד במשקל. שאלתי היא: האם כל עוד אני נוטלת את התרופה לא אצליח לרדת במשקל? כלומר האם יש טעם בכלל להתאמץ להיכנס למשטר דיאטה או שעצם לקיחת הכדור תשמר אותי במשקל הגבוה? אשמח לתשובה אור

17/04/2007 | 13:57 | מאת: דור

שלום רב אפשר לרדת במשקל אבל את נדרשת לפעילות גופנית יותר אינטנסיבית ויותר מאומצת וגם לדיאטה יותר דרסטית לעומת מישהו שלא לוקח תרופות. כלומר בהחלט אפשר לרדת במשקל אם תתאמצי יותר בנושא. בברכה

18/04/2007 | 23:22 | מאת:

לאור תודה לדור, כיוון שהרסיטל גורמת גם לירידה בקצב המטבוליזם לעתים קשה לרדת במשקל, אבל בהחלט כדאי לשמור על דיאטה ולהקפיד על פעילות גופנית כדי שלא תעלי יותר... אם הבעיה חמורה אז כדאי לשקול את החלפת התרופה עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

17/04/2007 | 08:03 | מאת: תמר

אני סובלת מחרדה ודיכאון, ocd והפרעת אישיות גבולית. מטופלת מזה שנה פלוס באנפרניל ורוצה להחליפו עקב תופעות הלוואי שלו. ניסיתי כבר ציפרמיל, פבוקסיל, סרוקסט, פרוזאק, אפקסור שלא עזרו לי במיוחד. הרופאה הציעה לי לקחת ציפרלקס, האם יש הבדל בין הציפרלקס לציפרמיל או שזה אותה תרופה? מה שמפריע לי במיוחד באנפרניל זה תופעת היובש בפה והטעם הרע בפה שלא עוברת, חוץ מזה האנפרניל עוזר לי. מה כדאי לעשות?

17/04/2007 | 13:44 | מאת: דור

שלום רב לבעית היובש בפה מומלץ להשתמש בסוכריות ללא סוכר או מסטיקים ללא סוכר. כתרופה חלופית אפשר לנסות לוסטרל במקום אנפרניל. היא היחידה שעדיין לא ניסית. הציפרלקס זהה (כמעט לחלוטין) לציפרמיל. לא הוכח במחקרים שהוא יעיל ל-OCD, למרות שלעיתים משתמשים בו למטרה זאת. בברכה

18/04/2007 | 23:20 | מאת:

לתמר תודה לדור, כל התרופות שהוזכרו הן תרופות הפועלות על הסרוטונין. במקום האנפרניל הייתי חושב על צימבלטה או אפקסור שהן דומות יותר במנגנון הפעולה עם פחות תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

17/04/2007 | 01:46 | מאת: דניאל

אני סובל מזה המון זמן מכאבי ראש מטורפים אני סובל מבעיות נפשית סיכרופנית אני שותה ליפונקס אבל זה לא עוזר לי אני מרגיש שאני על סף השיגעון כל מה שאני שומע או רואה נכנס לתןך המוח ומשגע אותי אני לא יודע מה כבר לעשות אני מטופל אבל אני לא מצליח למצוא את התרופה בבקשה עזרו לי מה עושים עצבים בראש משגעים אותי אני לא יודע מה אני עושה אני כל היום נמצא במחשבות אני לא רגוע אני מרגיש לחץ בתוך המוח

18/04/2007 | 23:18 | מאת:

לדניאל למרות הסכיזופרניה כדאי לגשת לרופא המשפחה לבירור כאבי הראש? יתכן שמדובר במצב גופני שאינו קשור למצב הנפשי או לטיפול הנפשי. רק אחר כך הייתי בודק את הצד הנפשי ומה אפשר לעשות. כל טוב דר' גיורא הידש

16/04/2007 | 23:23 | מאת: שני

שלום לך , כתבתי לך לפני זמן מה לגבי תלישת שיער האם היא יכולה להיות קשורה לפלוטין. אזכיר אני בת 27 ומטופלת בפלוטין 80 מ"ג עקב דיכאון והפרעת אכילה ,בחודש שעבר התחלתי לתלוש שערות בלי סיבה מהראש. פניתי לפסיכאטרית והיא אמרה שעלי להוסיף עוד טיפול תרופתי -היא נתנה לי את השם של התופעה -טריכומניה משהו כזה תלישת שיער בעיברית ואני אמורה לחזור אליה עם תוצאות בירור לגבי כדור שאסכים לקחת. היא המליצה על כדור אנטי פסיכוטי בשם הלידול במינון נמוך -אולם ,מאחר שאנימפחדת מהשמנה ,אז אני ישר בודקת את תופעות הלואי וראיתי שהכדור הזה גורם להשמנה כמו כל שאר הכדורים האנטי פסיכוטייים אבל אפשר גם מהמשפחה של הפלוטין . אני מחפשת כדור שמטפל בדחף הזה לתלישת שיער ושידוע שאינו גורם להשמנה -אפילו במינון מאד מאד נמוך -כלומר כדור שכתוב עליו בתווית שתופעת הלוואי שלו אינה גורמת לעליה במשקל. אני אמורה לחזור אליה ביום ראשון הבא ,אשמח אם תוכל להמליץ לי על טיפול תרופתי . שאני יכולה לבקש ממנה לנסות .

17/04/2007 | 13:53 | מאת: דור

שלום רב איזה מינון של הלידול? השמנה איננה תופעת לוואי נפוצה של תרופה זאת ובוודאי לא במינונים נמוכים. התרופה יכולה לגרום לתופעות לוואי אקסטראפירמידליות ולדיספוריה. נראה לי שזה יותר משמעותי מהנושא של עליה במשקל. ישנם חולים שדווקא יורדים במשקל תחת טיפול בהלידול. הסיבות לכך מגוונות. באופן כללי מדובר בתרופה שחוסמת דופמין ולכן היא עלולה לגרום לעליה במשקל. אם יש לך שאלות נוספות נא לציין מינונים שכן תופעות לוואי תלויות גם במינון ולא רק בשם של התרופה. בברכה

18/04/2007 | 23:10 | מאת: שני

במינון נמוך מאד ,אבל אני עדיין מחפשת תרופה לא אנטיפסיכוטית אלא משהו מהמשפחה של פלוטין ושאם אוסיף אותה תעזור בדחף של תלישת שערות . אפילו תרופה שלא בסל... שני

18/04/2007 | 23:16 | מאת:

לשני תודה לדור ואכן ההלידול אינה תרופה שצריך לחשוש מעליה במשקל בגללה, התרופה היחידה ממשפחה זו שאינה גורמת לעליה במשקל היא הגאודון. כך שהגאודון עשויה להיות תחליף להלידול. כל טוב דר' גיורא הידש

16/04/2007 | 20:51 | מאת: גליה

האם מינון גבוה של גאודון יכול לגרום להזיות, למחשבות לא מציאותיות ולמחשבות שליליות?

17/04/2007 | 17:22 | מאת: אמיר

באם תרצי לקנות גאודון יש לי חבילת כדורים שלא השתמשתי בה , באם תרצי תירצי איתי קשר למייל שלי

18/04/2007 | 23:14 | מאת:

לגליה לא, הגאודון אינו גורם לתופעות כאלו כל טוב דר' גיורא הידש

16/04/2007 | 19:50 | מאת: משה

שלום אני משה ואני בן 35 לפני מספר שנים התחילו לי לפתע ללא שום סימנים מקדימים הפרעות חרדה שונות שגרמו וגורמות לי לעיתים לפחדים וחששות מפני מצבים מגוונים החל מישיבה בהרצאות/נסיעה באוטובוס/רכבת/טיסות וכדומה, נראה לי שהמכנה המשותף זה "חרדה מחרדות" כלומר חרדה שמא יבואו חרדות במקום מסויים כמו למשל הרצאה ויהיה לי קשה לברוח משם ... ניסיתי "לעבוד על עצמי" למד ולהחסף לגורמים מפחידים וכיום ב 99% מהפעמים אני מתגבר על החרדה ברכבת או רכב עוד לפני שזה קורה. אם כי אני משתמש באמצעים כמו בקבוק מים כדי להפחית את הסימנים של החרדה כגון גרון יבש וכד' האם זו אגורפוביה ? האם הטיפול הוא פסיכותרפי או תרופתי או משולב? האם אפשר להפטר מזה לגמרי ? למה זה בכלל מתחיל ? יש לציין שממש לא זכור לי שהיה לי משהו כזה בגילאי 20+

17/04/2007 | 05:41 | מאת: גלעד

משה שלום ! קראתי בעיון רב את הודעתך ולאור מידע מצומצם ונתונים מועטים קשה להשיב לשאלתך אולם יחד עם זאת אשתדל לסייע ולכוון אותך בנדון. ראשית, יש לברר לעומק את חוויותיך בכדי להתחקות אחר מקורם: כמה שנים הינך סובל מהבעיה ? מה הגורם/אירוע שקדם להופעה ראשונית ? מה מפחיד אותך בסיטואציות השונות ? היכן מתקיימות ? וכו'... מדוע ??? היות ולפי התיאור שלך ייתכן ומדובר בחרדה וייתכן שלא. אם אכן מדובר בחרדה, ייתכן ומדובר בחרדה או אולי בפאניקה או בפוביה/אגורפוביה. ואסביר כעת מדוע ואעשה מעט סדר בעניין. נניח לצורך העניין שאכן מדובר בתגובה נפשית, כלומר חרדה. מה יוצר את החרדה - האם החשש מאנשים ? ממקומות פתוחים ? סגורים ? ממצבי תנועה/נסיעה ? באילו סיטואציות חווית התקף כזה - באוטובוסים ? מוניות ? הרצאות ? קניונים ? קופ"ח ? על שאלה זו לדוגמה יש להתבונן בדברים היטב היות ותשובותיך יסייעו לאבחן את הבעיה ומקורה. אגורפוביה הינה פחד ממקומות פתוחים כולל היבטים הקשורים אליהם (ויש הסבורים שזה פחד להיות לבד במקומות פתוחים) כלומר, נוכחות של קהל רב וקושי בהימלטות, פחד מעזיבת הבית, פחד להיכנס לתוך קהל ולמקומות ציבוריים, או מנסיעה לבד בכלי תחבורה ציבוריים כשהפחד סביב להישאר לבד במקום פתוח הומה אדם ולא (!) סביב תנועה ונסיעה (כשלעצמן) ויש הבדל מהותי בינהם ! מה גורם להתקף בהרצאות ובעת נסיעה - ? האם החשש להישאר לבד ? ממקומות פתוחים ? להיות בתוך קהל ? ולאחר שתשיב לשאלות אלו השאלה הבאה היא היכן מתרחש התקף ? באילו סיטואציות ? האם רק כאשר הינך בהרצאות ובנסיעה או במקומות נוספים ? בכדי לסבול מאגורפוביה לא מספיק שהדבר תוקף אותך רק בסיטואציות ספציפיות כמו הרצאות ונסיעה. הדבר צריך לקבל ביטוי גם במקומות נוספים כשהעניין סביב מקומות פתוחים כמו התקף בקניון, כשאני יוצא מהבית לזרוק זבל, כשאני יוצא מהבית בכלל, כשאני סביב אנשים, בציבור וכו'.... אם התשובה לשאלה זו חיובית גם כן- אז אפשר לחשוב על אגורפוביה. לא קודם לכן. אם התשובה שלילית צריך להתבונן היטב ולאתר את הגורמים להתקף. ייתכן ולא מדובר באגורפוביה אלא בפחד מדבר אחר שנוכח בסיטואציות הללו (דוגמה ((אידיוטית)): פחד מכיסאות) ואז צריך לברר מה מפחיד בו בדיוק היות וייתכן שהינך מסיק ומקשר את האירועים לא נכון וחושב שאגורפוביה היא הבעיה. במקרה בדוגמה הזו מדובר בחרדה אחרת וליתר דיוק הפרעה פובית עם הפרעת אימה. אם נרחיק לכת אולי מדובר אפילו בתגובת פאניקה למצבי דחק כלומר, התקף המופיע כאשר יש בשטח תנאים מסוימים (לאור חווייה טראומטית בעבר). ייתכן... אפילו.... ש"שיכללת" את עצמך ו"התקדמת" לצורכי הסתגלות, ופיתחת "אגורפוביה" כצורה של הימנעות ממשהו מסויים ומתברר שיש לטפל בכלל בעניין אחר. למשל: ייתכן ואדם X יוצא מביתו, וכל פעם שיוצא נתקף פאניקה. אם אינו אגורפוב ייתכן ויפתח אגורפוביה וימנע לצאת מהבית היות והוא חושש לחוות התקף ! כשמקור הבעיה בכלל כי הוא פוחד מהמראה של חניית ביתו (דוגמה אידיוטית) ! כמו כן יש לברר האם הדבר מתבטא בנסיעה כשלעצמה בעת שהינך נמצא בתנועה. אם כן ייתכן והבעיה איננה נפשית והינך סובל מורטיגו/סחרחורת וזו בעיה פיזיולוגית שבהתקף ייתכן מאוד ותחוש פאניקה אולם הפאניקה הינה מצב תגובתי בלבד ולא הגורם לבעיה. במקרה זו עלייך לפנות לנירולוג ולרופא אף אוזן גרון. הבעיה אגב יכולה להתפתח בכל גיל ומסיבות שונות. אני ממליץ אם אינך מסוגל להשיב לשאלותיי להכין יומן ולנהל מעקב מפורט בעניין תוך רישום התחושה הרגשית לפני התקף, במהלכו ולאחריו, תגובות ותחושות פיזיולוגיות, תיאור הסיטואציה שבו חווית התקף, הזמן בו התקיים, מחשבותיך בעת התקף, לאחריו, וכו'.... הדבר יספק לך תשובות, ויעזור בעבודת התבוננות לתוך עצמך באשר לגורם הנפשי וסביב האובייקט המפחיד. בהמשך תמיד תוכל לפנות לטיפול פסיכולוגי התנהגותי-קוגניטיבי קצר מועד, וליטול תרופות במידת הצורך. לפני טיפול תרופתי תכין קודם כל יומן ועשה שיעורי בית (!!!!!) אתה לא רוצה להוציא כספים מיותרים לחינם ולגלות בעתיד שקיבלת טיפול ללא צורך או טיפול לבעיה אחרת.התרופות עשוייות לטשטש את התמונה ואת תחושותיך וכל ניתוח מעמיק שתבצע לאתר את הבעיה ולטפל בה יהיה לחינם ותיאלץ להתחיל מהתחלה את התהליך וחבל. בקיצור, מקווה שהייתי לעזר והשבתי לשאלותיך. רוב בריאות בכבוד רב, גלעד עו"ס

18/04/2007 | 23:11 | מאת:

למשה תודה לגלעד, כנראה שמדובר בחרדה ואין לכך משמעות האם מדובר על אגורפוביה שגם היא סוג של חרדה. חרדה מפני חרדה היא תופעה מוכרת ונקראת - חרדת ציפיה, כלומר חרדים כאשר מצפים שהחרדה תבוא. הטיפול הנפשי הוא כמובן תרופות ופסיכותרפיה כפי שנכתב. בהחלט אדם מודע שנעזר בפסיכותרפיה ובתמיכה הנפשית עשוי להעזר ואף להבריא לחלוטין מהחרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

16/04/2007 | 17:41 | מאת: מישהי1

איני בטוחה אם תראה את שאלתי הנוספת,כי נוספו כבר הרבה שאלות אחריה, לכן צירפתי אותה בקישור הבא: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-854,xFT-611678,xFP-612230,m-Doctors,a-Forums.html בתודה מראש, מישהי1

18/04/2007 | 23:09 | מאת:

למישהי כבר עניתי על שאלתך, ואכן השאלה הזו מעניינת ואני מעדיף לפתוח אותה כאן לקוראים. השאלה היא מה קורה אם אדם "נורמלי" או אדם שאינו סובל מדיכאון או חרדה נוטל תרופה נוגדת דיכאון? האם התרופה משנה את האישיות? אשמח לתגובות הקוראים ובעלי ניסיון כל טוב דר' גיורא הידש

16/04/2007 | 16:30 | מאת: חמדת

ד"ר הידש היקר!!! אני עוקבת לפעמים אחרי הפורום הנהדר הזה וחושבת שמאד בזכותך הוא כזה. האמפטיה והסבלנות, הרצון הכן לעזור עולים מכל שורה שנכתבת. יישר כוח!! ועכשיו לענייני: אני מוגדרת מזה כשנה כחולה בפיברומיאלגיה. המחלה מלווה בכאבים וגם בדיכאון מינורי, קשיי שינה וחרדה. בתחילה טופלתי באלטרול ואולם בגלל בעיות יובש קשות שהופיעו הופסק הטיפול וההמלצה הבאה היתה: ציפרולקס. האמת היא שניסיתי בסך הכל שלושה ימים את הטיפול אבל בגלל שבעיות השינה החריפו עוד יותר הפסקתי. פשוט לא הצלחתי להרדם אפילו לשנייה. כל זאת היה לפני מספר חודשים לא מבוטל. מאז אני חיה ללא טיפול תרופתי אבל קשה לומר שחיי נקראים חיים. הכאבים קשים, השינה דפוקה וגם הדיכאון והחרדה (אם כי אני מודה שאינם מאד קשים) מלווים אותי כל הזמן. הרופאה טוענת שבכל זאת הייתי צריכה לתת צ'אנס לציפרולקס כי הוא טיפול טוב מאד למחלה והחלטתי לתת לזה שוב צ'אנס. שאלותי אליך הן כאלה: האם תופעות של הפרעות בשינה מסתדרות עם הזמן או שכל זמן שנוטלים ציפרולקס קשה לישון? האם ניתן ליטול יחד עם התרופה כדור שינה בלילה והאם הוא מסוגל להועיל? אני מקבלת את המינון הנמוך ביותר של התרופה: 10 מ"ג. האם ישנו תיעוד רפואי על הצלחה בטיפול בתרופה גם במינון של 5 מ"ג ליום? כרגע אני מטופלת בדוקסילין בגלל דלקת. האם אפשר להתחיל טיפול בציפרולקס יחד עם דוקסילין? מכיוון שהתרופה היא פסיכיאטרית האם איננה מסוגלת לגרום לשינויים באישיות? סליחה על ריבוי השאלות אני פשוט במצוקה נוראית ולא יודעת מה לעשות. מצד אחד מאד רוצה כבר לחיות את החיים באמת ולא לצידם ומצד שני מאד חוששת מטיפול ארוך טווח בתרופה פסיכיאטרית. מצפה לתשובתך, בתודה ובברכה, חמדת.

17/04/2007 | 14:03 | מאת: גלית

שמי גלית וגם אני אובחנתי לפני 7 שנים כחולה בפיברומיאלגיה וקיבלתי רסיטל (ציפרמיל) שעזר מאוד ואחרי שנתיים הפסקתי לבד לארבע שנים ועכשיו כשהמצב חזר אחרי לידה חזרתי. אני כבר 3 שבועות אחרי שהתחלתי לקחת את הכדורים ועדיין יש לי תופעות לוואי זה לוקח יותר זמן אבל הכדור עוזר מאוד. בהצלחה

18/04/2007 | 23:06 | מאת:

לחמדת תודה רבה לגלית. הרופאים עדיין אינם יודעים מה גורם לפיברומיאלגיה, אבל הטיפול העוזר הוא טיפול עם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. למרות שציפרלקס (מבחינתך זהה לציפרמיל) היא מה שמקובל לקרוא "תרופה פסיכיאטרית", בכל זאת מדובר בתרופה עדינה, בדרך כלל אין לה תופעות לוואי ואינה ממכרת. אני חושב שכדאי לך להתחיל עם התרופה, במינון הרגיל, לקוות שאצלך לא יהיו תופעות לוואי ואחר כך תשקלי ותבדקי את הנקודות שציינת. כל מה שציינת הן שאלות כלליות, השאלה לא האם ציפרלקס עלולה לגרום לתופעות לוואי או דברים אחרים, השאלה היא מה הציפרלקס עושה אצל חמדת. לכן כדאי לנסות עם ראש פתוח ולראות מה קורה. בהצלחה דר' גיורא הידש

13/11/2007 | 10:32 | מאת: נינה

אני התחלתי לקבל ציפרולקס לפני 3 שבועות. במינון 10 מ"ג. לפירבע כדור-שבוע, לאחר חצי כדור שבוע,אחר כך כדור -שבוע.קיבלתי ספזמ חזק בשרירים עם כאבים יומיים חזקים. פלוס שלשול חזקץ מה לעשות?

13/11/2007 | 10:32 | מאת: נינה

אני התחלתי לקבל ציפרולקס לפני 3 שבועות. במינון 10 מ"ג. לפירבע כדור-שבוע, לאחר חצי כדור שבוע,אחר כך כדור -שבוע.קיבלתי ספזמ חזק בשרירים עם כאבים יומיים חזקים. פלוס שלשול חזקץ מה לעשות?

16/04/2007 | 15:48 | מאת: רונית

שלום רב אני נשואה +2 ילדים אני נמצאת אצל יעוץ זוגי 8 חודשים רק ביגלל ניבולי פה של בעלי אפשר לומר שאני עוברת התעללות מילולית ומצבי הנפשי לא כל כך טוב ביגללו אצל היועצת אני לא רואה שיפור עדין בעלי זורק מילים אלי לא יפות שאנחנו רבים או שהוא מעביר ביקורת כלפי טענות והשמצות מה עושים האם פסיכולוג קליני כן יעזור או פסיכיאטר יעזור מי מהם ? יש לציין שבבית ההורים של בעלי גם אבא שלו מנבל את הפה זה בא מהבית אני נשואה כבר 20 שנה הגעתי למצבים שאני ניכנסת לדיכאון ממנו אני נוטלת כדורים ציפרלקס 10 מיליגרם והכול ממנו התחלתי לסבול יש ימים שיש לי יאוש ריקנות ונימאס לי ממנו אבל המצב הכלכלי לא מאפשר לי לקום וללכת ברצוני לשקם את חיי הנישואין שבעלי ישתנה מה אני אמורה לעשות למי לפנות ? איזה טיפול בעלי צריך לעשות ? אבקש את יעוץ שלך והאם ניתן לשנות שיפסיק לקלל ? תודה

17/04/2007 | 17:13 | מאת: דור

שלום רב נראה שעשית את המקסימום בשביל להציל את הקשר עם בעלך אבל זה לא הולך. אני מבין מדבריך שאת כבר נמצאת בטיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי ואפילו זוגי. לדבריך בעלך מתעלל בך שנים רבות ואת הבלגת ובכך למעשה עודדת אותו להמשיך ואף להחריף את ההתעללות שלו בך. אני בספק אם זה ישתנה בקרוב ולכן כדאי להסיק את המסקנות, לבצע פרידה או גירושין ובהקדם. בברכה

לרונית אין ספק שניבולי פה הם ביטוי של תוקפנות, השאלה המרכזית היא עד כמה בעלך מודע להתנהגותו והאם הוא רוצה לשנות את התנהגותו? אם הוא רוצה להשתנות אז המצב הרבה יותר טוב ואולי הוא רוצה לפנות לטיפול אישי בשבילו? כל טוב דר' גיורא הידש

16/04/2007 | 10:19 | מאת: יעלה

שלום, לפני שנתיים הייתי בדיכאון וקיבלתי תרופות. לאחר ירידה הדרגתית במינונים אני נוטלת כיום 1 פריזמה ו-1 אדרונקס ביום. את המינון הזה אני לוקחת כבר לפחות שנה ומרגישה טוב מאוד. האם כדאי להמשיך ולרדת לאט לאט במינונים? של הפריזמה או של האדרונקס? במה יורדים קודם??? תודה יעלה

16/04/2007 | 15:48 | מאת: דור

שלום רב אם את מרגישה טוב מאד אז למה לקלקל? לא כדאי לשנות טיפול אם מרגישים בטוב. אם יש פסיכיאטר שמכיר אותך ואת ההיסטוריה שלך- היוועצי בו בעניין. בברכה

16/04/2007 | 16:13 | מאת: דו?רו?ן

רצוי להפסיק טיפול /לשנות מינון רק בהתיעצות עם הרופא המטפל מחשש לחזרת הסימפטומים ! יתכן והרופא יוריד את המינון של האדרונקס לפני הפריזמה בגלל שלפריזמה יש זמן מחצית חיים ארוך יותר זה רק ניחוש.

16/04/2007 | 19:50 | מאת: יעלה

תודה לכם דור ודורון. אני לא רוצה להפסיק לגמרי רק לרדת עוד במינון בגלל תןפעות הלוואי.

16/04/2007 | 07:07 | מאת: ניצה

תודה על תשובתך, ובכל אופן מעוניינת לדעת האם הסתכלת בקישור שצירפתי ובו כתוב לגבי הלוסטרל שמפיע כמובן בשם ZOLOFT/Sertraline http://www.ncvs.org/ncvs/info/vocol/rx.html אשמח לשמוע תשובתך אחרי עיון באתר תודה ניצה

לניצה האמת היא שאיני זוכר את שאלתך, בכל אופן הסתכלתי בקישור שהבאת ושם מדובר על כך שהלוסטרל עלול לגרום לתופעה בלתי ספציפית של יובש בפה ולכן גם יושב במערכת הדיבור ומיתרי הקול ואז הם רגישים יותר לפגיעות או צרידות. בכל אופן אין ללוסטרל שום השפעה ישירה על מיתרי הקול, או תופעה שרופא א.א.ג. יכול לראות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, מעוניין לדעת אם אפשר לקחת תרופה להפחתת סימני התרגשות גדולים בדיבור בפני קהל... אם כן, מה שם התרופה וממי אפשר לקבל מרשם. הנני מודע לכך שטיפול התנהגותי יכול לעשות את העבודה אבל אני מעוניין ג"כ באופציה זו לטווח הקרוב תודה

דרלין יכול לעשות את העבודה , לך לרופא המשפחה ותבקש מרשם ותסביר למה אתה צריך, ספר לנו עם נתן לך. קבל קישור עם מידע על הכדור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=237

שלום רב מה שכתבת עונה להגדרה של חרדה חברתית. מבין כדורי ההרגעה קלונקס הוא היחידי שהוכיח במחקרים כיעיל לחרדה חברתית. ולכן ההמלצה על קלונקס במינון של 0.5 מ"ג. לקחת כשעה עד שעתיים לפני מועד ההרצאה. שים לב שבשימוש קבוע של מס' שבועות קלונקס גורם להתרגלות. אפשר לקבל מרשם מרופא משפחה. בברכה

לא. תודה למשיבים, בכל אופן קודם כל צריך להגיע לרופא לאבחנה מדוייקת, אחר כך אפשר לחשוב על טיפולים תרופתיים שעשויים לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

אני חושב להתחיל באחת מתרופות אלה, מאחר שכל האחרות כבר לא פועלות. הייתי מעוניין לשמוע איך מייבאים ארצה את הכדורים,האם הם יעילים ומה תופעות הלוואי. תודה רבה תמיר

שלום רב מדובר בשלושה תרופות עיקריות: Marplan, Nardil, Parnate את הנרדיל אפשר להשיג גם דרך קופת חולים. את הפרנט והמרפלן אני חושב שרק באופן פרטי. בכל מקרה צריך מרשם רופא וטופס 29 ג' שבעזרתו הרוקח מבצע יבוא אישי מחו"ל. התרופות בהחלט יעילות לדיכאון (בעיקר דיכאון אטיפי) או חרדה חברתית. יש שורה ארוכה של תופעות לוואי כאשר החמורה ביניהם זה עליה חדה בלחץ הדם. לכן יש צורך בדיאטה מיוחדת וגם הרבה אינטראקציות עם תרופות אחרות. הטיפול חייב להיות מנוהל ע"י פסיכיאטר שמכיר את התרופות האלה ויודע איך לטפל בעזרתן. לא כל הפסיכיאטרים בארץ בקיאים בכך. בברכה

לתמיר תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, כדאי לשקול האם לפני תרופות ה MAO לעשות ניסיון עם דפרקסן או מובמיד או אדרונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 19:38 | מאת: יונה

אימי בת 84 עברה לפני 3 שנים אירוע מוחי קל היא הייתה מוגבלת ביד שמאל, כיום היא אינה מסוגלת כלל לתפקד היא כל היום יושבת ומדברת על מה שקרה ומאשימה את כולם. לפני כחודשיים היא קבלה אירוע נוסף קשה יותר שפגע לה בדיבור, הבעיה העיקרית שנפשית היא לא מוכנה לקבל את המחלה, היא מאשימה את כולם כולל את המשפחה במה שקרה לה. יש לה מטפלת צמודה 24 שעות, גם אבי בן 84 עוזר לה בחיי היום יום, היא נכנסה לדיכאון עמוק מאוד, רופא המשפחה נתן לה כדורי רסיטל 20 מ"ג היא לא רצתה לקחת את הכדורים אנחנו נותנים לה עם האוכל ללא ידיעתה. המצב היום שהיא מדברת ללא הפסקה על מר גורלה אומנם באופן לא ברור, היא נעשתה מאוד חשדנית כלפי המשפחה הקרובה וכלפי המטפלת וחושבת שאנחנו רוצים להרע לה. היא מבקשת שנביא לה רופא וכשרופא המשפחה מגיע היא אינה משתפת פעולה איתו ואינה רוצה לקחת את הכדורים שהוא נותן לה. וכשאנחנו לא נענים לה ולא מביאים לה רופא היא אומרת שלא תסלח לנו. המצב כל כך גרוע שאבי אינו יודע מה לעשות איתה, מצבי הרוח שלה משתנים מדקה לדקה חושדת בכל הקרובים לה שרוצים להרע לה. אנחנו ילדיה רוצים לעזור לה, אך היא לא מוכנה לקבל את עצתינו ולפעמים אינה רוצה לדבר אתנו או לראות אותנו. עלי לציין שעד לפני כ- 3 חודשים היא היתה אמא מאוד דאגנית שדאגה לכולם, שמחה לראות אותנו, אנחנו משפחה מאוד מגובשת, היום היא שקועה בתוך עצמה ואף אחד לא מעניין אותה מלבד המחלה שלה. האישיות שלה השתנתה לחלוטין כאילו היא לא אותה אישה שהיתה לפני כן . אנחנו אובדי עצות למי עלינו לפנות כדי שנוכל לעזור לה ולנו

16/04/2007 | 15:59 | מאת: דור

שלום רב לחשדנות שלה יש כנראה אחיזה במציאות שכן את כותבת בעצמך שאת מכניסה לה כדורים פסיכיאטרייים לאוכל ללא ידיעתה. לדעתי זה מאד חמור ולא מוסרי לנהוג כך ובמיוחד כלפי הורה קשיש וחלש. אמנם מצבה הנפשי מעורער וזה דורש התייחסות של איש מקצוע אך יש לנהוג בהגינות ולא לנצל לרעה את חולשתה. אם יש איש מקצוע שהיא נותנת בו אמון אז אפשר להזמין אותו לביקור בית, או פסיכולוג נייטרלי. בברכה

18/04/2007 | 01:34 | מאת:

ליונה אני חושב שטעית ובסוף מכתבך היה צריך להיות שלוש שנים ולא שלושה חודשים? בכל אופן מדובר כנראה במצב נפשי שנגרם מהאירועים המוחיים. לא ציינת כמה זמן היא נוטלת את הרסיטל ויתכן שאחרי כחודשיים של נטילה מצבה עשוי להשתפר, אם היא נוטלת את הרסיטל יותר זמן אז יתכן שצריך להחליף את התרופה. בנוסף, יתכן שמדובר גם במצב של מחשבות שווא ומתח רב, את זה צריך לאבחן פסיכיאטר, במצב הזה הטיפול עשוי להיות שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 18:48 | מאת: נטלי

שלום ד``ר, היתי רוצה לשאול , אני מרגישה כבר חודשים תחושה של חנק , גוש בגרון לחץ וקושי בבליעה וזה מאוד מפריעה לי . עשיתי את הבדיקות הבאות: בדיקת דם, משטח גרון, אולטרסאונד גרון וצוור , לפני שנה עשיתי בדיקת גסטרוסקופיה שבה התגלה בקע סרעפתי וgasritis . כל הבדיקות חוץ מגסטרוסקופיה יצאו תקינות . איך אפשר לבדוק מה זה ? מה לעשות? תודה נטלי

16/04/2007 | 09:29 | מאת: דו?רו?ן

אם נבדק ונשלל כל דבר פיזי שיכול לגרום לבעיה יתכן ויש לך "גלובל היסטריקוס" שזו תחושה של כמו משהוא תקוע בגרון ויתכן והפתרון הוא כדורים מורידי לחץ וחרדה ממשפחת ה SSRI כגון פרוזק,פקסט וכו מצ"ב קישור : http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-7,xPG-482,xFT-157029,xFP-157077,m-Doctors,a-Forums.html

18/04/2007 | 01:27 | מאת:

לנטלי תודה לדורון אבל לפני כן הייתי ממליץ גם על בדיקה של רופא א.א.ג. וגם על טיפול בתרופות נוגדות חומצה בקיבה. כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 18:11 | מאת: סובל

שלום לגבי אלטרול 1.האם מתאימה לטיפול ב-OCD+חרדה חברתית ודיכאון קל? 2.האם ממכרת? 3.האם גורמת לישנוניות/עייפות ביום? בתודה מראש

15/04/2007 | 20:33 | מאת: דור

שלום רב אלטרול תרופה מאד חזקה נגד דיכאון. כיום היא ניתנת לחולים בדיכאון קשה או קשה מאד שלא הגיבו לטיפולים אחרים. בד"כ מאושפזים אבל לא בהכרח. מינון טיפולי 150 מ"ג ליום ומעלה. בדומה לטריציקלים אחרים, יש פוטנציאל לריבוי של תופעות לוואי. כמו כן, ריבוי התוויות נגד ויש להקפיד עליהם. לא ממכרת. יכולה לגרום לעייפות. בברכה

18/04/2007 | 01:26 | מאת:

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 17:03 | מאת: סיון

היי ד"ר לפני כשנתיים עברתי סוג של דכאון, חרדה היסטרית ואינטנסיבית וייתכן גם פסיכוזה. העניין שהרופא לא מבין מה אני מנסה להסביר לו, אולי תוכל לעזור לי עם העגה המקצועית כדי שאוכל לפנות אליו ולעלות את העניין לעיל. מאז אני במאין נתק, אין בעיה עם בוחן המציאות- הוא תקין לחלוטין. אך אני מרגישה זרה לעצמי, כאילו אני אינני בפנים, סוג של דכאון. אני מקבלת 40 מ"ג ציפרלקס עם הקלה מסויימת. לא אובחנתי כסובלת ממחלת הסכיזופרניה, על אף שהיתה שם פסיכוזה, אימה ובהלה גדולה. אני מתלבטת בין פוסט פסיכוזה לבין סוג של חרדה ופוסט טראומה. אשמח לשמוע את דעתך בנושא על אף שזהו אינו המקום לאבחנות, אך אודה לך על השערות מסויימות. תודה מקרב לב סיון

18/04/2007 | 01:25 | מאת:

לסיוון אולי כדאי שהרופא שטיפול בך לפני כשנתיים יאבחן את מצבך גם היום? הוא בודאי מצוי טוב יותר בפרטים ויודע להשוות בין המצבים. לא הייתי ממהר לאבחן על סמך מכתב ברשת ואיני מוצא טעם להעלות אפשרויות נוספות. בכל אופן אם לא מגיעים לאבחנה אפשר להעזר גם במבחן פסיכודיאגנוסטי של פסיכולוג קליני טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

סבא שלי בן 70 בריא מאוד בדרך כלל..... חוץ מבעיות ברכיים, לפני שבועיים התחילו לו הזיות ,כלומר מדמיין דברים ואנשים שאינם .... הזמנו רופא משפחה שאמר שזה כתוצאה מהתייבשות, עברו כבר שבועיים ואין שינוי במצבו , הוא לא נוטל תרופות כלשהם בכלל. אין לנו מושג מה לעשות ולמי לפנות. האם עלינו "לזרום" איתו או להתעקש איתו שאלו הזיות בלבד..... בבקשה תעזרו לי ולמשפחתי. תודה רבה.

שלום רב יש המון בדיקות שצריך לעשות לפני שפונים לפסיכיאטר, אם בכלל. רוב הסיכויים שמדובר בדליריום (Delirium). כדאי למצוא פנימאי בכיר או רופא משפחה טוב, שמכיר את הנושא, שיבצע את כל הבדיקות הנחוצות ויטפל בגורם לבעיה. אצל זקנים דליריום הוא מצב מסכן חיים ולכן חשוב לטפל בדחיפות. באופן זמני, אפשר לתת הלידול כטיפול סימפטומטי נגד ההזיות. בברכה

לאורן תודה לדור ואכן קודם כל צריך לשלול בעיה גופנית. בינתיים לא להתווכח איתו כיוון שהוויכוח יהיה עקר, צריך לא להסכים אתו אבל להשאר בהבנה שלא מסכימים. ויכוחים עקרים רק יגבירו את המתח ואת הבילבול. כל טוב דר' גיורא הידש

ראשית תודה לדור ודר הידש על התשובות האינפורמטיביות דיברתי עם הרופאה באישפוז (בעקבות תשובתכם) וביקשתי לברר אפשרות החלפה לתרופה ממישפחה אחרת (טוב, לא בדיוק ביקשתי. הצבתי בפניה עובדה - שאני לא מוכנה לעלות יותר במישקל ולכן מפסיקה לקחת את הפריזמה. לא הייתי בסדר. אני יודעת. אבל, חרדת ההשמנה גברה על נימוסי.) לשימחתי, היא אמרה שתעביר אותי לתרופה ממישפחת ה- snri - האם אפקסור, זו שדר הידש הזכיר נמנית בין התרופות הנ"ל? ומה לגבי המישפחה אליה שייכת רמרון (שלא גרמה לי בעבר בכלל להשמין על אף שידוע לי שהיא גורמת להרבה כן להשמין. הפסקתי אותה כי לא עזרה לענין הטורדנות ולמעשה גם לא לדיכאון הנילווה)- האם יש עוד תרופות במישפחה זו כי הרופאה הזכירה את המישפחה הנ"ל כאופצייה נוספת? תודה לכם כל כך

שלום רב בקבוצת ה-SNRI נמנים אפקסור,איקסל וסימבלטה. רמרון עובדת במנגנון אחר שייחודי רק לה. איקסל וסימבלטה לא נמצאים בסל התרופות של קופ"ח כללית אך הן גורמות לעליה במשקל פחות מאפקסור. אפקסור תרופה חזקה נגד דיכאון ויש איתה נסיון רב. עם איקסל וסימבלטה הניסיון יותר מצומצם. בברכה

למשהי תודה לדור ואת מוכיחה שלסטטיסטיקה אין שום משמעות אישית. כלומר רמרון עלולה לגרום לעליה במשקל ואצלך דווקא לא. פריזמה ידועה כעושה זאת מעט ואצלך דווקא כן. כך שכל דבר הוא גם מאוד אינדיווידואלי. אפשר לחשוב גם על אדרונקס וגם על דפקסן כאפשרויות כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 15:49 | מאת: דינה

אני בת 44 נשואה + ילדים גדולים. בשנה האחרונה סובלת ממצב רוח עכור. בעבודתי לחוץ כל הזמן. הזוגיות ממש לא משהו (בעלי מרגיז אותי רוב הזמן והאוירה בבית היא אווירה של שקט מעיק). בנוסף הבריאות שלי אף פעם לא היתה משהו וכמובן שגם עכשיו לא. אני מרגישה מן עייפות מכל החיים, אני אדם מאוד נותן ונמאס לי כבר לתת ולתת ואני מרגישה עייפות ושחיקה קשה. קשה לי לקרוא למצב דיכאון, כי לפני 6 שנים הייתי חולה עם סחרחורות קשות מס' חודשים וכשהתחלתי להחלים - נכנסתי למצב של דיכאון שכלל חוסר תאבון מוחלט, כל העולם היה נראה לי שחור. אז קיבלתי סרוקסט 20 מ"ג ביום ותוך שבועים שלושה מצב רוחי השתפר עד כדי אופוריה. אחרי ארבעה חודשים של סרוקסט -הפסקתי באופן הדרגתי והייתי בסדר. (היו לי תופעות לוואי של חוסר שינה ועוד). עכשיו אני במצב של חוסר חשק לעשות דברים. למשל חוסר חשק לנגן, חוסר חשק לקרוא, חוסר חשק לעשות ספורט, אם אני צריכה לארח וכד', זה מכניס אותי ללחץ כי לא בא לי לארח. אני מרגישה חוסר אנרגיה שבא בגלל מצב רוח ירוד. התאבון בסדר. הדבר היחיד שבא לי לעשות הוא לצפות בטלויזיה (כמה פאטטי). שאלתי: האם במצב כזה היית ממליץ לקחת 10 מ"ג מכדור מהמשפחה של הסרוקסט (ציפרמיל וכד')? (הכוונה היא לקחת מינון מינימלי שישפר את מצב הרוח שלי). כי התחושה שלי היא תחושה של החמצה, שאין לי חשק לעשות דברים ושאני סתם מבזבזת את זמני בצפיה בטלויזיה. זה מרגיז אותי ואין לי חשק לעשות מעבר לכך. מודה מאוד על תשומת הלב.

16/04/2007 | 15:36 | מאת: דור

התאמה של טיפול תרופתי דורשת בדיקה פנים אל פנים עם איש מקצוע.

שאלתי היתה האם אפשרי לתת טיפול במינון נמוך? כי אני סובלת ממשהו שהוא דיי בעיה במצב הרוח ולא ממש דיכאון קליני. אשמח לתשובתו של ד"ר הירש. תודה

15/04/2007 | 15:38 | מאת: ליאור

שלום אני סובל מתופעות מטרידות ומציקות מאוד אחרי שאני עושה ספורט - התופעות נמשכות עד שאני מפסיק לעשות את הספורט ונח מספר ימים. התופעות כוללות עייפות וחולשה קיצוניות, עצבנות, דפיקות לב חזקות, נשימה מאומצת, אדישות חוסר ריכוז ושריפה בעיניים... עשיתי המון בדיקות פיזיות קונבנציונאליות כמו בדיקות דם, שתן, נוירולוגיות, במאמץ, הורמונים,לב,וירוסים ועוד ולא נמצא שום ממצא שיכול להסביר את התופעה. במישור הנפשי אני כל בן-אדם מאוד מתוח ולכן חשבתי שאולי המתח הרב שבמילא גורם לי לעייפות ותשישות מביא את הגוף שלי למצב חלש בו הוא אינו יכול להתמודד עם פעילות פיזית בצורה מוצלחת ולכן הספורט+המתח גורמים לסוג של קריסה. רציתי לדעת האם הדבר נשמע הגיוני מבחינה פסיכיאטרית , האם זו תופעה מוכרת, ומה דעתכם בעניין? מה עלי לעשות?

16/04/2007 | 13:23 | מאת: דו?רו?ן

בדרך כלל פעילות גופנית מרגיעה , נסה אולי פעילות גופנית פחות מאמצת ומתונה כגון הליכה , שחיה ,יוגה וכו'.

16/04/2007 | 17:52 | מאת: ליאור

ברור לי שעשיית ספורט מרגיעה. הבעייה שלי היא מה שקורה אחרי הספורט... אז הגוף שלי קורס... וניסיתי כבר פעילויות מתונות... זה לא עזר... השאלה האם מתח יכול להכניס את הגוף למצב שבו פעילות גופנית תגרום לעייפות וחולשה חזקה, אדישות , חוסר ריכוז, דפיקות לב חזקות ונשימה מאומצת... ואם כן אז מה אפשר לעשות נגד זה?

15/04/2007 | 13:31 | מאת: סימי

ד,ר הידש שלום. אני בת 43 ובשלוש שנים האחרונות אני נמצאת לעיתים קרובות במצבי לחץ ומתח איומים. בתדירות של כפעמיים בחודש לפרק זמן של 5-6 ימים בכל פעם, אני במתח איום, אני תוקפנית לסביבה, מאבדת את שמחת החיים,מרגישה לחץ גדול, חרדה לגבי ילדיי, לעיתים דפיקות לב מואצות,רואת את חצי הכוס הריקה. האים אלה תסמינים של דיכאון? ואם כן מה עלי לעשות. אני צורכת אומגה 3 ,האם זה עשוי לעזור??? אודה לתשובתך.

16/04/2007 | 09:35 | מאת: דו?רו?ן

אני הייתי הולך לרופא משפחה לבדיקות כלליות קודם וגם מספר לרופא מה קורה לך , אומגה 3 יכול לעזור מעט אבל צריך מינון גבוהה של 3-6 קפסולות ביום, ספורט גם יכול לעזור מאד (הליכה שחיה וכו' של 45 דקות 4 פעמים בשבוע ) וכמובן שאם הרופא ימצא לנכון כדורים יכולים לעזור גם.

16/04/2007 | 15:14 | מאת: דור

שלום רב אומגה 3 עוזר רק ליצרן. זה איננו נחשב לטיפול יעיל לשום בעיה ספציפית. לגבי השאלה אם את צריכה טיפול פסיכיאטרי הרי שאי אפשר לענות מבלי לבדוק אותך לפני כן. לכי להיבדק אצל פסיכיאטר. אם יש לך בעל וילדים אז הם גם סובלים. בברכה

18/04/2007 | 00:47 | מאת:

לסימי תודה למשיבים, אכן השלב הראשון הוא אבחון מקיף, גם מהבחינה הגופנית וגם הנפשית. אומגה שלוש עשוי לעזור למצבים של מתח ודיכאון אולם הדעות עליו חלוקות. צריך לאבחן האם יש גורם חיצוני למתח-עבודה, משפחה, בן זוג או שישנה סיבה רגשית פנימית. כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 12:46 | מאת: אילנה

שלום ד"ר הידש, בעלי נפגע טרור ומוגדר במצב פוסט טראומה מזה כ-5 שנים. הוא מטופל בכדורים ע"י פסיכיאטר בבי"ח בצפון הארץ וכן ע"י שיחות וקבוצות תמיכה בבי"ח חולים אחר. לאחרונה הוצע לבעלי, ע"י פסיכיאטר מבית החולים, לעבור טיפול שנקרא "הצפה". ממה שהבנו באופן כללי מדובר בטיפול קשה שיכולות להיות לו השלכות לא פשוטות. בעלי מאוד חושש מהטיפול הזה שאמור להתחיל בימים הקרובים. רצינו לדעת האם אתה מכיר את הטיפול הנ"ל ומה דעתך עליו? מה הם הקריטריונים שדרושים מאדם שניגש לטיפול כזה (כוונתי באיזה מצב רגשי או נפשי הוא אמור לגשת לטיפול כזה?) האם זהו טיפול מומלץ למצבי פוסט טראומה? וכל מידע רלוונטי שתוכל לתת לנו. הרבה תודה, אילנה

16/04/2007 | 15:45 | מאת: דור

מדובר בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי אשר נמצא יעיל לטיפול בהלומי קרב. מטרת הטיפול להביא אותו למצב שבו לא יזדקק לכדורים כל החיים. בהחלט שווה לנסות ולראות איך זה משפיע עליו.

18/04/2007 | 00:42 | מאת:

לאילנה תודה לדור. טיפול בהצפה מיועד בעיקר למצבים של פוביה או הימנעות ממקומות או מצבים מסויימים. בטיפול חושפים את האדם למה שהוא פוחד ממנו במינונים גבוהים עד אשר הוא נוכח שאין ממה לפחד ובחיים הוא מסוגל להתמודד עם דברים שבעבר הוא לא יכול היה להתמודד אתם. כמובן שבהתחלה הפחד עלול להיות גדול מאוד ולכן הטפול הוא די קשה למטופל. מסיבה זו אני אישית לא משתמש בטיפול זה. הטיפול מתאים לאנשים עם מוטיבציה גבוהה להתגבר על הפחד וכוחות חזקים שעשויים להתגבר על החרדות בשעת החשיפה. כל טוב דר' גיורא הידש

18/04/2007 | 00:44 | מאת:

לאילנה תודה לדור. טיפול בהצפה מיועד בעיקר למצבים של פוביה או הימנעות ממקומות או מצבים מסויימים. בטיפול חושפים את האדם למה שהוא פוחד ממנו במינונים גבוהים עד אשר הוא נוכח שאין ממה לפחד ובחיים הוא מסוגל להתמודד עם דברים שבעבר הוא לא יכול היה להתמודד אתם. כמובן שבהתחלה הפחד עלול להיות גדול מאוד ולכן הטפול הוא די קשה למטופל. מסיבה זו אני אישית לא משתמש בטיפול זה. הטיפול מתאים לאנשים עם מוטיבציה גבוהה להתגבר על הפחד וכוחות חזקים שעשויים להתגבר על החרדות בשעת החשיפה. כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 12:11 | מאת: ruth

כמתנדבת בקו הפתוח המיועד לנפגעי נפש ובני משפחה, הועברה אלי שאלה בנושא נוכחות סטודנטים לרפואה ופסיכולוגיה , בשיחות של מטופלת עם הפסיכיאטרית שלה.[מדובר במרפאת חוץ בבית חולים] למטופלת זה מפריע, השאלה היא האם יש באפשרותה להתנגד לנוכחות הסטודנטים בטיפול?

16/04/2007 | 15:31 | מאת: דור

שלום רב פורום זה איננו פורום משפטי אבל למיטב זכרוני, עפ"י חוק זכויות החולה (1996) היא בהחלט יכולה לדרוש מה שכתבת וגם לקבל. אם הצוות המקצועי מסרב לבקשתה אז תתיעצי עם פורום שמנוהל ע"י משפטן. בברכה

17/04/2007 | 06:11 | מאת: תמימי

רות גם אני יודעת שצריך לקבל את רשות המטופל כדי לבדוק אותו בנוכחות זרים, סטודנטים או מטפלים מתלמדים. אם זה מפריע לה, זכותה להבדק בלי נוכחים נוספים בבדיקה. כדאי לגבות את זה בחוק באמת כדברי דור. יום טוב תמי.

15/04/2007 | 11:54 | מאת: ליאור

שלום רב אני בן 23 סובל מתפקוד לקוי עקב בעיה קשה בזיכרון,קשב ,ריכוז,אין אפשרות לעשות שתי פעולות פשוטות במכה,איטיות במחשבה,איטיות בפעולות ,התבטאות לקויה.כמו פיגור אבל לא.התפקוד הלקוי הוא חוסר יכולת לנהל שיחה פשוטה ועד למציאת מקום עבודה ולימודים אין בכלל על מה לדבר,בעקבות זה אני בודד ולא נמצא במסגרת כלשהי, זה היה קיים מאז ומעולם,הייתי נראה בחברה כמוזר מופנם,ביישן, אדיש, בבחינות אנטלגנציה אני מעל הממוצע.הדימוי העצמי שלי מאוד נמוך כי זאת ממש הרגשה של נכות, האם יש מקום לבדיקה של נוירולוג והאם ישנו טיפול בבעיות אלו?חשוב לציין שאני לא סובל מדכאון

16/04/2007 | 11:48 | מאת: דור

שלום רב יש נוירולוגים שעוסקים באספרגר, אך במקרה שלך עדיף לפנות קודם לפסיכיאטר שמתמצא בתחום. ישנן גם אבחנות אחרות שבאות בחשבון ולכן עדיף לפנות לפסיכיאטר. תנסה את ד"ר רוברט זימן (תל השומר) או ד"ר רוני הגש (נס ציונה) או פסיכיאטר אחר שיש לו ניסיון בנושא זה. בברכה

18/04/2007 | 00:35 | מאת:

לליאור תודה לדור, ממכתבך אני מבין שאתה אדם צעיר, לדעתי חשוב מאוד להגיע לאבחון מלא ומוטב מוקדם מאשר מאוחר. בהצלחה דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 11:35 | מאת: גלית בל

שלום אני שותה ציפרלקס כדור 1 ליום כבר שנה הים המצב הרבה יותר טוב אני סבלתי מחרדות שמלובות בבכי בחוסר תיאבון בעצבות ובריקנות במשך כל היום .היום אני בסדר אבל יש עליות וירידות זאת אומרת שיש כמה ימים ליפעמים שהמצב חוזר תחושת בילבול וזה עובר . השאלה שלי אם זה נורמלי ץועוד שאלה זה יעבור לגמרי שאני גם לא יצתרך לקחת ציפרלקס ביכלל תודה גלית

16/04/2007 | 13:40 | מאת: דו?רו?ן

בקשר ל"נפילות " שיש לך מידי פעם שווה לבדוק עם הרופא המטפל להעלות מינון בעוד חצי כדור , יתכן מצב שבו לאחר תקופת זמן שתרגישי טוב תשקלי להפסיק את הכדורים בהתיעצות עם הרופא המטפל, יש מקרים שבהם גם לאחר הפסקת הכדורים החרדות לא חוזרות , אבל יכול להיות שגם החרדות יחזרו עם הפסקת הטיפול התרופתי לכן חשוב להפסיק רק בהוראת הרופא. כמובן שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור גם .

16/04/2007 | 15:22 | מאת: דור

שלום רב הפרעות חרדה הן בד"כ כרוניות. התרופות לא מרפאות חרדה אלא רק נותנות הקלה סימפטומטית. המינון נקבע עפ"י עוצמת וחומרת הסימפטומים. ניתן להכפיל מינון אבל יותר חשוב- מומלץ לשלב CBT במקביל לתרופות ואז לא תהיי תלויה בהם כל החיים. CBT יכול לתת לך כלים להתמודדות בלי תרופות. מצ"ב מאמר בנושא. http://health.walla.co.il/?w=/5017/1064052 בברכה

18/04/2007 | 00:33 | מאת:

לגלית תודה למשיבים, לשאלתך אין תשובה חד משמעית כיוון שהציפרלקס עזר לך אבל לא במידה מספקת. לכן אפשר לשקול את העליה במינון או החלפת התרופה או להוסיף כדור אחר. לצערי אין תשובה חד משמעית וצריך לבדוק מה הכי נכון בשבילך. כל טוב דר' גיורא הידש

18/04/2007 | 00:33 | מאת:

לגלית תודה למשיבים, לשאלתך אין תשובה חד משמעית כיוון שהציפרלקס עזר לך אבל לא במידה מספקת. לכן אפשר לשקול את העליה במינון או החלפת התרופה או להוסיף כדור אחר. לצערי אין תשובה חד משמעית וצריך לבדוק מה הכי נכון בשבילך. כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 10:42 | מאת: איילת

שלום רב. אני לוקחת פלוטין במינון של כדור אחד ביומיים. האם מסוכן עבורי להשתמש באופן חד פעמי בכדור סטילנוקס (לצורך טיסה ארוכה לחו"ל) בתודה, איילת

16/04/2007 | 15:27 | מאת: דור

שלום רב השילוב מותר. עם זאת, הסטילנוקס משפיע לזמן קצר- עד 4 שעות. אם הטיסה באמת ארוכה אז עדיף נומבון. כמובן שרצוי לקחת את הכדור רק אחרי שהדיילת מגישה את האוכל. טיסה נעימה, דור.

18/04/2007 | 00:28 | מאת:

לאיילת תודה לדור וטיסה נעימה כל טוב דר' גיורא הידש

15/04/2007 | 07:28 | מאת: מאיה

שלום רב! אני חייבת תשובה יותר ברורה. אמרת שלא כל אחד חוזר למצב הקודם שלו לפני הפסיכוזה, במה זה תלוי? אני לא חולה בסכיזופרניה על אף, שבתחילה עברתי משהו קצר וקל ומיד חזרתי לעצמי בכל המובנים (האירוע קרה בעקבות התכתבות והתחפרות בפורום פסיכולוגיה) חצי שנה מאוחר יותר, גם בגלל כתיבה בפורום פסיכולוגיה, ארעה לי משבר פסיכוטי אך, ארוך יותר (ללא הזיות או שמיעת קולות) ומאחר וכבר לא הייתי במסגרת של עבודה ועשייה, ישבתי בבית. כיום אני שנתיים+ אחרי והמצב השתפר מבחינת החרדות אך, עדיין אני מרגישה את סוג הדכאון עליו דיברת: חוסר חיות, ירידה קוגניטיבית ורגשית. נעשה לי אבחון פסכולוגי ולא הראה על ליקויים פוסט פסיכוטיים וכמו כן אחרי בדיקות מקיפות לא העלו חשד לסכיזופרניה. ועכשיו אני דואגת, כי לא הייתי נתונה בתוך עשייה מאז ובנוסף, אני מרגישה שחלה ירידה ואני חוששת כי קצת מאוחר לשיפור משמעותי על פי העולה מדבריך....שככל שעובר הזמן הסיכוי לשיפור קטן...למה זה? אם אני אתאמץ...והרשם לקורס, ואחפש עבודה, האם אין ערבון מלא לכך שאחזור לעצמי באופן מלא? אני לא מבינה , למה זה הדבר? במיוחד שאני לא חולה! האם יש משהו משמעותי שאני יכולה לעשות בשביל להאיץ את השיקום? האם אין דבר שיכול לעזור? אני לא מוכנה להשלים ולקבל את זה! אני לא אהיה מוכנה לחיות כפי שאני חיה היום! הייתי אדם מלא חיות ועשייה, בתפקיד בכיר ובשגשוג בחיים. תודה מאיה

16/04/2007 | 01:49 | מאת:

למאיה את שואלת מספר שאלות ומבקשת תשובה קצרה, אני אשתדל. בכל אופן אם עברת אבחונים ונאמר שאין מדובר בליקוי פוסט-פסיכוטי וגם אין מדובר בסכיזופרניה אז אין לך מה לדאוג. אכן חשוב שתתחילי ממקום כלשהו, לימודים, עבודה, חברה וחיים עצמאיים. כאשר תתחילי אני משוכנע שתתקדמי ותמשיכי להתקדם ולחזור לעצמך. כל טוב דר' גיורא הידש

17/04/2007 | 07:39 | מאת: מאיה

תודה על תשובתך, אני חייבת לציין שיש אצלי שיפור גדול ולמעשה כמעט חזרתי לעצמי מלבד דבר אחד משמעותי שעושה את כל ההבדל. אני קמה כל בוקר עם דפיקות לב מהירת וחרדה. אני מתקשה להתרגל ולחיות כאילו לט היה הדבר. מאז שאני פותחת את עיניי, אני נהיית מכווצת מפחד וכך גם מחשבתי תקועה ונעולה על הטראומה. אני כנראה סובלת מהפרעה פוסט טראומטית או מחרדה כרונית. האם יש דרך לדעתך להשתחרר מהטראומה? האם הפרעה פוסט טראומטית נחוות לכל החיים?

15/04/2007 | 01:07 | מאת: מיכל

שלום לכולם, הדרך אל האושר אל המטרות ואל השאיפות בחיים. בואו תיצפו בסרט שישנה את חייכם ואת צורת המחשבה שבו אתם מסתכלים על העולם. הסרט הזה ממש אבל ממש נראה שיכול לעזור להרבה נפשות. בקשה שלי אליכם עוגן לאשכול. אם לא גם בסדר, אבל שהרבה יסתכלו על הסרט. לצפייה בסרט לחץ על הקישור -http://www.hasod.co.il/hasod.htm צפייה נעימה מיכל

16/04/2007 | 11:32 | מאת: a caring person

צפיתי בסרט, אחרי שאחד מחברי המליץ עליו הוא אכן מהמם, ואכן מרגש, אבל... קודם כל שימי לב שהוא מאוד נוצרי אני בתור יהודיה מסתייגת מזה הוא עוסק כמעט בעיקר בענייני ממון, עוד דבר שמאוד מעסיק אמריקאים בנוסף, הוא אומר שאל לנו להתעסק בדברים הלא טובים, כי הם רק ישכפלו את עצמם. האם את, בתור גולשת בפורום זה, מסכימה עם האמירה הזו? האם עלינו להשתיק את הקשיים והפחדים שלנו? תחשבי על זה...

14/04/2007 | 23:32 | מאת: צבי

שלום רב רציתי לדעת לכמה מ"ג סרוקסט שווים 200 מ"ג לוסטרל. תודה מראש צבי

15/04/2007 | 00:54 | מאת: דור

שלום רב לוסטרל 200 מ"ג שקול לסרוקסט 50-60 מ"ג. זה לא חישוב מתמטי מדוייק אלא הערכה כללית באופן ממוצע. בברכה

הפסיכיאטר רשם לי סרוקסט ואילו בבית המרקחת תנו לי פאקסט. האם עלי להתעקש לקבל דווקא סרוקסט ? תודה.

14/04/2007 | 23:05 | מאת: מייקל

שלום גיורא, אני מאובחן בהפרעה סכיזואפקטיבית.אני מטופל ע"י זיפרקסה+ליתיום במשך כ- 3-4 חודשים.הזיפרקסה משפיעה עליי בצורה מאוד קשה.אני עייף כל הזמן. לאחר נטילת הכדור יש לי התכווצויות בשרירים שגורמות לכאב.ובאופן כללי אני לא מרגיש בשיפור. אני חסר אנרגיות, לא מסוגל להביא את עצמי לעבוד ואני מותקף מחשבות כל הזמן. אני שואל אחרי כמה זמן אמורה להשפיע הזיפרקסה,כיצד והאם אני יכול להמשיך להיות מטופל רק בליתיום (מה יכול לקרות אם אני פשוט אפסיק את נטילת הזיפרקסה כי אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך את חיי בצורה כזאת) בתודה מראש מייקל

16/04/2007 | 01:44 | מאת:

למייקל אם אתה בטוח שהזיפרקסה גורמת לך לסבל כל כך רב בהחלט אפשר להחליף אותה בתרופה אחרת שתעזור לאותה המטרה, תתיעץ עם הרופא המכיר אותך, יתכן שהרופא חושב שהליטיום לבדו לא יספיק ולכן הוא רוצה להוסיף תרופה נוספת. אבל בתרופה הנוספת ישנן מספר אפשרויות ואני חושב שהוא יוכל לבוא לקראתך. כל טוב דר' גיורא הידש

14/04/2007 | 21:59 | מאת: עלם

הנני משתמש על פי מרשם רופא (פסיכיאטר) בכדורי אלידול להורדת מחשבות אופסיביות. בדרך כלל אני מקבל כדורי אלידול ,אתמול נתנו לי בבית המרקחת פרידול בטענה שרק השם הגנארי שונה . מבחינת הרגשה לאחר נטילת כדורי פרידול ,הרגשה לא טובה ,האם לדעתך הדבר נובע מסוג שונה של כדור או שזה בדיוק אותו כדור. בתודה עלם

לעלם אכן הרוקח צודק, מבחינה פרמקולוגית ומשרד הבריאות מדובר בדיוק באותה התרופה רק שהיא מיוצרת בבית חרושת שונה. בכל אופן כיוון שמדובר בבתי חרושת שונים ישנם אנשים שמרגישים הבדלים. עצתי היא שתנסה עוד מספר ימים, אם אתה משוכנע שיש הבדל אצלך תקפיד ליטול רק הלידול. כל טוב דר' גיורא הידש

אני צריכה יותר בכיוון של תמיכה תודה מראש, מיה

למיה איני מרבה לקרוא אתרים אחרים ברשת. בכל אופן כל פורום של תמיכה ברשת עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

14/04/2007 | 18:48 | מאת: ניצה

לפני מעל לחודשיים התחילו לי כאבי גרון חזקים.זה התחיל כשבוע אחרי שהתחלתי לקבל לוסטרל 50 מ"ג. אחרי מספר ימים הם חלפו ואחרי שבועיים חזרו שוב. בינתיים עליתי עם הלוסטרל ל-150 מ"ג. הפעם היות שגם התחילה צרידות קלה עשיתי משטח גרון שיצא שלילי.נבדקתי ע"י רופא משפחה שלא מצא כלום. נבדקתי ע"י רופא א.א.ג. שהסתכל עם מראה פנימה ולא ראה כלום,הועלה חשד לריפלוקס. המליץ על כדורי טאמס שעשו לי בחילות קשות. חזרתי לרופא משפחה שהמליץ על אומפרודקס. סבלתי מכאבי בטן איומים. הלכתי לרופא א.א.ג. נוסף שבדק עם סיב אופטי דרך האף ואמר שרואה בצקת ושלח לצילום ושט עם בריום. בצילום נמצא ריפלוקס די מסיבי. רופא גסטרו נתן לי כדורי לנטון פעמיים ביום. ומקבלת גם מוטיליום 3 כדורים ביום. חשוב לציין שבשום שלב שהוא לא הרגשתי צרבות. אחרי בדיקות שעשיתי באינטרנט עלה בי החשד שיש קשר דווקא ללוסטרל. זה בעצם הדבר היחיד ששונה. מצאתי באיזשהו אתר של ווקליסטים רשימה של תרופות שעלולות לגרום לצרידות. לפי הוראות הרופא ירדתי בהדרגה עם הלוסטרל עד הפסקה מלאה לגמרי שהיתה לפני כ-5 ימים. כרגע ישנו שיפור מסוים בקול,אבל עדיין צרודה בצורה די רצינית. שאלותי הן: במידה ואכן הצרידות נובעת מריפלוקס בלבד תוך כמה זמן אמור לחזור הקול לנורמלי בעזרת לנטון ומוטיליום. האם יכול להיות שהלוסטרל שידוע כעלול לגרום להפרעות במערכת העיכול גרם ל"התפרצות" של הריפלוקס? האם יכול להיות שהצרידות היא מהלוסטרל ואם כן תוך כמה זמן צפוי הקול לחזור לנורמלי? סליחה על אורך ה"מאמר" ותודה מראש על ההתייחסות מצ"ב קישור לאתר הווקליסטים המדובר: וכמובן שלוסטרל = ZOLOFT = SERTRALINE קישורים מצורפים: http://www.ncvs.org/ncvs/info/vocol/rx.html

14/04/2007 | 19:45 | מאת: גלית

שלום לך! לי יש בעיה דומה של גוש בגרון ללא צרבות אך עם מאין גרפסים. בנוסף יש שטף דם ויבלת במיתר הקול. אני מטופלת במשאף למיתר הקול ואז התברר שהגוש בגרון הוא כנראה ריפלוקס (ויש לי בקע בסרעפת). אני מקבלת אומפרדקס פעמים ביום שאכן עושים כאבי בטן והשיפור הוא חלקי בלבד. רציתי לשאול אותך איך הלנטון כי קראתי באינטרנט שהוא עוזר יותר. האם עזר לך? תודה גלית

14/04/2007 | 23:55 | מאת: מירי 2

שלום לשתיכן, מעניין כל הקטע הזה. יש לי בעיה דומה, אולי אפילו דומה מאד. כ-שלשה חודשים עם סימבאלטה, ומאז שהתחלתי מרגישה מעין גוש בגרון. לא תמיד ה"גוש" מרגיש אותו דבר, התחושה מתשנה. לעיתים יותר חונקת לעיתים פחות.גם לי אובחן מזמן ריפלוקס ובקע בסרעפת. אך אני חשדתי די מהתחלה בכדור, וזכרתי שבאיזו אפיזודה קצרה עם כדור אחר חשתי דבר דומה. אני מחפשת אינפורמציה ברשת, ומצאתי שפרוזק לעיתים יכול לגרום לבצקת בלוע. חשבתי שאם פרוזק יכול אז גם כדורים אחרים שעובדים על מנגנון דומה. בקיצור, יש לי תור השבוע לא.א.ג. ונראה. לגבי כדורים נגד צרבת- אני לא מאמינה בהם. הם מטפלים בסמפטום ויוצרים בעיות אחרות. מאמינה בספורט, התעמלות/יוגה תזונה, ומימוש עצמי. אשמח לשמוע מכן, מירי.

15/04/2007 | 16:52 | מאת: ניצה

שלום. אז כמובן שממתינה לתשובה מרופא לגבי השאלות שהעליתי פה. וגלית לגבי הלנטון לא יכולה לומר שעוזר משום שגם קודם לא חושבת שממש הרגשתי בעיה למרות שהודגם ריפלוקס די מסיבי. בכל אופן בניגוד לאומפרודקס לפחות לא עושה רע

15/04/2007 | 17:27 | מאת: ניצה

שלום. ובכן בשלב ראשון אשמח לשמוע תשובה מרופא לשאלותיי. ולגבי השאלה של גלית לגבי הלנטון לא מרגישה שיפור משמעותי משום שגם קודם לא הרגשתי צרבות.לגבי הגרפסים אולי ישנה ירידה מסוימת - בטח לא משהו דרמטי. מצד שני בניגוד לאומפרודקס גם לא מזיק שזה כבר חיובי...... ולגבי השאלה של מירי לגבי סימבאלטה חפשי באתר שצירפתי.חפשי מה השם האמריקאי של הסימבאלטה ואז חפשי באתר האם הם מדברים על תופעות לוואי שלה.

לניצה גלית ומירי מעניין שהתופעה כל כך שכיחה, בכל אופן כל הנושא של צרבות, גרון וכך הלאה, יש להתייעץ עם רופא א.א.ג. ולא עם פסיכיאטר. אבל כמובן שיש תחום משותף. מתח וחרדה עלולים להגביר את הצרבת אצל מי שיש לו נטיה לכך ובכך להחמיר את התופעות בגרון. התרופות אינן גורמות באופן ישיר להגברת הצרבת ואינן גורמות לצרידות לפי ידיעתי (כמובן שאולי תוארו בספרות דברים נדירים שאיני מכיר). כל טוב דר' גיורא הידש

14/04/2007 | 18:11 | מאת: שם

שלום, אני מחפש את הטל' או המייל של פרופ' יגאל גינת, בירושלים, או כל דרך אחרת להתקשר איתו. האם מישהו יכול לעזור לי? בנוסף, אשמח לשמוע אם מישהו מכיר אותו / היה בטיפולו ויכול לומר איך התרשם ממנו. תודה.

14/04/2007 | 19:15 | מאת: מיה

אני לא רוצה להגיד מי כדאי שלא ימחקו את ההודעה http://www.mytherapy.co.il בהצלחה, מיה

14/04/2007 | 17:08 | מאת: גלית

שלום! אני לוקחת כדור רסיטל מדי ערב כבר 3 שבועות. בעבר לקחתי את הכדור אחרי שלקחתי סרוקסט ולכן לא ממש זכורה לי ההסתגלות לכדור. כעט אחרי שבוע וחצי הרגשתי טוב יותר אך אחרי שבועיים וחצי אני מרגישה עיפות כל הזמן ודפיקות לב בעיקר כשאני קמה מהשינה. אני מרגישה חוסר חיוניות כאילו כל הגוף עיף. בנוסף יש לי דפיקות לב וקוצר נשימה כמו שהיה לי בעבר בהתקפי חרדה, דבר שלא היה לי הפעם לפני שהתחלתי לקחת את הכדור. האם זה יכול להיות מהכדורים והאם זה בסדר עד שאתרגל שוב? (הייתי ללא כדורים שלוש וחצי שנים) ולאחרונה היו לי חרדות שונות והרגשה של גוש בגרון שעבר אך אינני יודעת אם בגלל הרסיטל או בגלל שאני לוקחת בנוסף שני אומפרדקס ביום כי הרופא אמר שיכול להיות שהרגשת הגוש זה ריפלוקס (יש לי בקע בסרעפת)? תודה מראש כי אני מודאגת. גלית

14/04/2007 | 19:20 | מאת: הדס

מזדהה איתך כ"כ. קראי את שאלתי כמה שאלות לפנייך..... אז אני מקווה שלרסיטל פשוט לוקח יותר זמן להתסגל אליו..אומרים שהוא יותר "מהדור החדש" בתרופות הללו. בהצלחה בכל מקרה!!@@

14/04/2007 | 19:41 | מאת: גלית

הי! תודה על תגובתך. כבר לקחתי רסיטל בעבר ולא זכור לי כאלה תופעות. אני מקווה שזה באמת מהכדורים כי לפעמים מרגישים כל כך לא טוב שזה מדאיג. תמיד אני פנתר ויש לי 3 ילדים ותינוקת ואני רגילה לא לישון ופתאום אני ישנה הרבה והרבה יותר עיפה וכאילו חסרת אנרגיה גם כשאני ערה אני רוצה לשכב ולא לעשות כלום. תרגישי טוב גלית.

14/04/2007 | 16:46 | מאת: דני

שלום איזה תרופות ישנן בשוק להתמודדות בפני פחד קהל והאם צריך מרשםעבורן? תןדה

16/04/2007 | 01:30 | מאת:

לדני מקובל להשתמש בתרופות נוגדות הדיכאון שיש להן גם השפעה נוגדת חרדה. קודם כל צריך לעבור אבחון אצל רופא וגם יש צורך במרשם עבור התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש