פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
26308 הודעות
11817 תשובות מומחה
גולשים יקרים: מערכת אתר דוקטורס מודה לד"ר הידש על מסירותו רבת השנים לניהול הפורום, ועושה מאמצים רבים למצוא לו מחליף בהקדם. עמכם הסליחה.
05/05/2007 | 14:00 | מאת: עזרה!!!!בבקשה...

אני בי פולרית אבל לא מרגישה שאני כרגע באפיסודה כלשהי...אז איך אני נסחפת להתנהגות מינית שבדרך כלל לא מקובלת עלי?כאילו אני מחפשת להסתבך......... אני מוצאת את עצמי מפתה גברים בנט,משחקת משחק מסוכן בלי יכולת לעצור את עצמי.רק שעות אחרי אני קולטת שאני חורגת מהאני האמיתי שלי ומרגישה רע עד כדי התקפי הקאות ורצון לפגוע. האם זה קשור למאניה?אולי סימן שאני בנוסף סובלת מבורדרליין? או שאני סתם דפוקה?????? בבקשה שמישהו יעזור לפני שאני אסתבך על אמת.....בבקשה. אני

06/05/2007 | 19:38 | מאת: תמימי

את לא דפוקה אולי לא מאוזנת אולי לא שקטה בטוח שסובלת אבל לא דפוקה, ממש לא. חשבת אולי קצת על איזה טיפולי מסאג' או דיקור או שיאצו לטיפול באיזון האנרגטי? תרגישי טוב תמי.

שלום, פעילות מינית ללא שיקול דעת עלולה להיות סימן לפעילות יתר, אבל כמובן שצריך לראות את כל התמונה ולא מאבחנים מצב לפי תופעה אחת בלבד. חוץ מזה אינך ביפולרית, את בן אדם הסובל מהפרעה-מחלה דו-קוטבית. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 13:41 | מאת: טלי

שלום לד"ר הירש, אמי הייתה אצל נוירולוג והתלוננה על חוסר שינה, כאבי ראש והוא המליץ לה לקחת כדורי דפלאפט. שאלתי היא: למה נועדו כדורים אלו? קראתי שהם מיועדים לאפילפסיה ובתחום הפסיכיאטריה לדיכאון ולמניה דיפרסיה אז כיצד הם יכולים לעזור לאימי? אגב האם הם יכולים להתאים לחולי סכיזופרניה? בתודה, טלי

05/05/2007 | 21:01 | מאת: דור

שלום רב כדאי שיהיה לך קצת אמון בנוירולוג מומחה שהוא יודע מה שהוא עושה. הדפלפט ניתן למס' אינדיקציות בנוירולוגיה ולא רק לאפילפסיה. אבל השאלה שלך גולשת מחוץ לנושא הפורום. בבריאות הנפש הדפלפט ניתן למטרות שונות לחלוטין ואין קשר בין השניים. בברכה

לטלי שאלתך במקום וגם מה שכתבת, לכן צריך לשאול את הנאורולוג מדוע המליץ על דפלפט דווקא ובאיזה מינון. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 13:22 | מאת: יקיר

או גם ההיפך? תודה על התשובה.

05/05/2007 | 20:56 | מאת: דור

לפני אבחנה של פוסט טראומה חייבת להיות טראומה. איזה טראומה עברת? לפני סכיזופרניה לא חייב להיות כלום, זאת מחלה גנטית, ביולוגית, שעוברת בתורשה. טראומה קשה יכולה להוות טריגר גם לסכיזופרניה אצל מי שיש לו את הגנים.

ליקיר אחרי טראומה עלולה להתפתח כל הפרעה נפשית, כלומר אדם עובר טראומה, אחר כך עלולה להתפתח הפרעה פוסט טראומתית. אבל לא בהכרח, יתכן שתתפתח הפרעה נפשית אחרת כמו סכיזופרניה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 12:20 | מאת: אלי

שלום רב, אני מתקשה בלימוד שפה. הערכות המורים סביבי הן שמדובר בחשש שנובע מפרפקציוניזם ומופנמות. כך או אחרת הייתי מאוד מעוניינת להתגבר על הקושי ואני משקיעה שנים רבות בלימוד אך עדין לא מגיעה לתוצאות ממשיות. (אני קוראת ומקשיבה אך לא מצליחה להביא את עצמי לשוחח, המילים אינן עולות בזכרוני, ואיני מצליחה להרכיב משפטים). בעברית אני נתקלת בקושי דומה (פחות בהרבה) במצבים מסויימים, אך למדתי להתמודד עם זה טוב. האם תרופה כלשהי יכולה לסייע? להפחית לחץ אולי?

לאלי ישנם אנשים שיש להם כישרון רב ללמוד שפות וישנם כאלו שכישרונם פחות, בדרך כלל כדאי לאדם לנצל ולפתח את הכשרונות שלו אבל כמובן שישנם גם נסיבות מיוחדות ואישיות. בכל אופן הייתי ממליץ לבדוק קודם כל את הנושא של הפרעת קשב ודיסלקציה אם יש לך קושי מיוחד בלימוד שפות. כל טוב דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 12:04 | מאת: אריאל

תודה על קבלת הפנים החמה כרגיל לא אכזבת אותי ותמיד אני יודעת שכשיש לי זמן לחזור אני שבה לבית חם ואוהבת והכי חשוב איכפתי. מה אגיד לך שאתה כבר לא יודע? מעריכה מאוד את פועלך ועזרתך. אריאל

לאריאל כיף לראות אותך כאן ובודאי שאת תורמת המון, אני מקווה שתהיי פנויה יותר ותהיי איתנו יותר. הידש

05/05/2007 | 11:45 | מאת: מידעון

http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=2667&smsMsg=

האם זה נכון לתת ציפרלקס 40 מ"ג ביום בנוגע לדפרסונליזציה שהמקור כמובן היה חרדתי וגם טראומתי? נדמה לי שקראתי איפשהו , שלא כדאי לתת תרופות מקבוצת ssri כשיש נתק כזה. אני מוכרחה לומר , שהנתק שלי הוא קל שמלווה בתחושת זרות עצמית אך, כמובן זה עדיין מאוד מפריע. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ליעל דהפרסונליזציה מקורה בחרדות, ולכן מקובל לתת תרופות שמורידות חרדה כמו ציפרלקס, אפקסור XR או תרופות מקבוצת נוגדות החרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 22:14 | מאת: אמא בוכה

לדלית תודה על החיזוק אבל בני במצב קשה אני לא יודעת מה לעשות אני דואגת ילד רק בן 23 הילד שתמיד אותו אהבתי היום אני אני במצב קשה אבל אני תמיד אותו אוהב זה גורלי ומפה אני פונה לכל הצעירים תשמרו על עצמכם כי זה לא שווה לכם ליפול בגלל שטות קטנה תודה דלית ולכל שמי יכול לעזור

05/05/2007 | 12:07 | מאת: אריאל

כל כך כואב לי לשמוע את הסבל שאת עוברת אבל תראי איזה חזקה את. לא מספיק הסבל הפרטי שלך את עוד עם שארית כוחתייך מעודדת אחרים. אני מאוד מקווה שהנפילה של הבן שלך היא לצורך עלייה. תהיי חזקה, תשמרי על עצמך ועליו והלוואי ויהיה יותר טוב. שולחת לך חיבוק גדול אריאל

05/05/2007 | 12:55 | מאת: דלית

לצערי אף אחד לא יכול להקל עליך כרגע, רק את עצמך. כי עלייך לדאוג שהילד יהיה מיוצב ע"י טיפול תרופתי כלשהוא. אם הוא בשלב כזה שהוא לא מוכן לקחת טיפול תרופתי, תאלצי כנראה לעבור איתו עוד כמה אישפוזים עד שהוא בעצמו יבין שעליו לקחת תרופות. כשתגיעי למצב כזה, שהוא ישתף פעולה בטיפול, מצבו ומצבך יהיו הרבה יותר טובים. אל תתיאשי ואל תרימי ידיים. מחזקת אותך . דלית

לאמא הייתי מציע שאת ובעלך תעזרו במרכזים שנפתחו לייעוץ להורים ומשפחות של נפגעי נפש. לפני כשבוע שבועיים הם פירסמו מודעה בפורום ויש לי את הפרטים לפי אזור המגורים שלכם. כך שאם תכתבי את אזור המגורים נוכל להפנות אותכם. רק טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 19:30 | מאת: מתן

איך אפשר לקחת מינון של 30 מ"ג?את הפלוטין אי אפשר לחצות וזה רק בקפסולות של 20 מ"ג.האם ניתן לקחת 2 כדורים ליום לסירוגין עם כדור 1 ביום?כלומר 3 כדורי פלוטין כל יומיים ואז זה כמו 1.5 ביום?האם זה מותר?האם מינון של 30 מ"ג פלוטין לחרדה חברתית הוא סביר?

04/05/2007 | 23:26 | מאת: דור

שלום רב עם פלוטין- בדיוק כמו שכתבת- יום אחד 2 ויום למחרת 1. זמן מחצית החיים של הפלוטין=פרוזק=פריזמה הוא מעל 70 שעות ולכן אין בעיה בחלוקה כזאת. קיימת אפשרות של פריזמה שקיים בטבליות וניתן לחצות אותו. המינון הוא עדיין נמוך. עם פלוטין ניתן להגיע עפ"י הצורך עד 80 מ"ג ליום. כל פעם שאתה מעלה מינון צריך לתת צ'אנס 3-4 שבועות לפחות. בברכה

05/05/2007 | 01:22 | מאת: מתן

תודה על התשובה. מפלוטין 20 מ"ג מקובל לעלות קודם ל-30 או שאפשר ואולי עדיף "לדלג" כבר ל-40 מ"ג (2 כדורים ביום)?

04/05/2007 | 19:14 | מאת: בלה

האם סכיזופרניה היא מחלה תורשתית?האם יכול להיות שהיא פוגעת באוכלוסיה הגברית יותר מאוכלוסיית הנשים?במשפחת אימי כל הגברים(אביה ,אחיה ואפילו אחי שלי) חולים במחלה הנפשית ,לעומת זאת הנשים בריאות,האם משמעו שאם יוולדו לי בנים זכרים אף הם יהיו נשאים\חולים במחלה,האם יש דרך לברר זאת?

05/05/2007 | 12:08 | מאת: אריאל

הי בלה סכיזופרניה היא מחלה הפוגעת שווה בשווה בין גברים ונשים, אחוז הסיכוי לחלות בסכזופרניה במהלך החיים עומד על 1%. כן נהוג לחשוב שבנים שנדבקים במחלה חווים אותה בצורה קשה יותר מנשים אבל אין זה אומר שהם חולים מספרית יותר. לגבי תורשה סכיזופרניה אכן נחשבת כמחלה עם גורם תורשתי וזה הכי שכיח בתאומים לדוגמה מקווה שעזרתי אריאל

לבלה תודה לאריאל ואכן בסכיזופרניה יש מרכיב תורשתי אבל גם סביבתי והשכיחות דומה בין גברים ונשים. אם אין קרובים מדרגה ראשונה שחולים (הורים, אחים) הסיכון שתעבירי את הגן לילדים קטן יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 19:07 | מאת: גאיה

שלום ד"ר, אני נוטלת רסיטל אחד ביום ולעתים קלונקס אחד . פעם לקחתי קלונקס על בסיס קבוע אחד ליום ואפשר לומר שנגמלי ממנו. לאחרונהאני מרגישה קושי בתנועות מסוימות כלמור אם אני עובדת על המחשב והיד נמצאת על העכבר כמה דקות רצופות אין לי את אותה גמישות שהיתה לי להחזיר את היד למקומה,אותו הדבר לגבי שינה כשאני נמצאת במצב מסוים ומשנה אותו אני מרגישה קושי בתנועה באופן מיוחד הה לי קושי באזור הצוואר שהקרין לראש ,הלכתי לנירולוג שלא מצא בעיה נירולוגית הפנה אותי לאורטופד והוא מצא בעיה קטנה בחוליות הצוואר ושלח אותי לפיזיותראפיה.אני מרגישה שמדובר בבעיה כללית ,רפיון בגוף ,חולשה שבאה לידי ביטוי באופן מיוחד בתנועות מסוימות לאן לפנות?מה לבדוק? האם זה יכול להיות קשור לכך שאני לעיתים לוקחת ואבן לעיתים קלונקס ולא על בסיס קבוע הפסיכיאטרית טוענת שזה לא מהרסיטל . המון תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לגאיה יופי שהפסקת את הקלונקס ואת לוקחת קלונקס או וואבן לא קבוע וכך צריך לנהוג. לא ציינת כמה זמן את נוטלת את הרסיטל, באופן עקרוני הרסיטל עלול לגרום לחולשה מסויימת אבל התופעה הזו מופיעה כבר בתחילת הטיפול והיא אינה מופיעה פתאום אחרי חודשים של טיפול. כך שאם את נוטלת רסיטל תקופה ארוכה סביר שאין לכך קשר לרסיטל. באופן עקרוני אין חשיבות לתחושה זו והיא תחלוף כאשר תסיימי את הטיפול במידה והיא קשורה לרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 18:21 | מאת: shiri

שלום, ברצוני לדעת האם נטילת התרופה "נובריל" לטווח ארוך , יש השפעה על קצב הלב ומהן תופעות הלוואי. תודה, שירי

לשירי עקרונית הנובריל עלול לגרום להאטה בדופק, אולם אם קיימת השפעה על הלב היא קימת בתחילת הטיפול ואפשר לבצע א.ק.ג. בשלבים יותר מאוחרים בטיפול ממושך לא מפיעות תופעות חדשות, כלומר אם אין תופעות לוואי בהתחלה לא יהיו גם אחרי חודשים. את הרשימה המלאה של כל תופעות הלוואי האפשריות תוכלי למצוא בכל אידנקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 17:18 | מאת: שנהב

אני עושה עבודה על חרדה חברתית ואני לא מצליחה למצוא מחקר על חרדה זו. אם יש דרך לקשר אותי למחקר אני ישמח מאוד תודה רבה על העזרה

04/05/2007 | 16:23 | מאת: איילת

פסיכייטר ילדים המליץ לנו על שילוב קונצרטה ורידזין 10 3 פעמים ביום יש בעיות התנהגות וקשב וריכוז הוא בן 8.6 תוסיף לנו קצת ידע תודה מראש אמא

04/05/2007 | 23:34 | מאת: דור

שלום רב הקונצרטה אכן מיועד להיפראקטיביות, אימפולסיביות והפרעות קשב וריכוז. למעשה מדובר בריטלין ארוך טווח שמשפיע ל-10 עד 12 שעות. לוקחים פעם ביום בבוקר. הרידזין היא תרופה ישנה. היא היתה בעבר נפוצה לטיפול בחולי נפש אלימים (בעיקר סכיזופרנים). היום היא כמעט ולא בשימוש כי שימוש בה כרוך בהמון תופעות לוואי וסיכון לנזקים בריאותיים. המינון אמנם נמוך אבל לידיעה כללית כדאי לדעת את הסיכונים. לעיתים משתמשים ברידזין לתוקפנות אצל אנשים ללא פסיכוזה. זה יכול להיות ילד בבית ספר, או זקן בבית אבות וכו'. כמובן רק עם מרשם של רופא (פסיכיאטר או אחר). חשוב לבצע בדיקת EKG לפני תחילת השימוש ברידזין ולמעשה גם לגבי קונצרטה. בברכה

לאיילת תודה לדור, אבל רידזין במינון נמוך היא תרופה בטוחה. בדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת בלבד, אם הקונצרטה תתאים לילד עד סביר שפעילות היתר תפחת ומצבו ישתפר. הייתי ממליץ לנסות ולהסתדר בלי הרידזין שתפקידה לא לטפל בהפרעת הקשב אלא רק להרגיע. כמובן שאם אין ברירה והרידזין עוזר בהרגעה אז אפשר להשתמש בה בביטחון. בכל אופן התשובה מאוד אינדיווידואלית ואני חושב שהעקרונות של הטיפול ברורים. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 16:22 | מאת: אבי

מה שמה המוכר ושנמכר בישראל של תרופה בשם protiptyline או vivactil ועל איזה מערכת במוח היא עובדת

לאבי חבל לשאול פעם שניה, תסתכל ותראה את תשובתי היכן ששאלת לראשונה. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 15:05 | מאת: אחרי שנים באה

היי ד"ר גיורא הידש. אני לא יודעת אם תזכור אותי אבל אתה סייעת לי בכך שהשבת לשאלה שלי (לפני הרבה שנים בפורום הזה) ועל ידי כך הרגשתי תמיכה ובזכות הרגשת התמיכה (שענית לשאלתי = שנתת שמות של תרופות שביקשתי) פניתי לפסיכיאטר ולפסיכולוגית. אנסה לתאר מה רציתי באותה תקופה ומה ביקשתי ממך. באותה תקופה רציתי לחוות מאניה וחוסר שליטה על עצמי כשחוסר השליטה ינבע כתוצאה ממאניה. (החלום שלי לחוות התקף מאניה עדיין מקנן בי ומאוד מדכא אותי שלא הצלחתי לפחות לדעת איזה כדורים עלולים לגרום לזה). אז רציתי לדעת איזה כדורים יכולים לגרום למאניה ואז גם נכנסתי לאוניברסיטה הפתוחה והתחלתי ללמוד קורס נוירוביולוגיה ועשיתי עבודה תאורטית (שעדיין לא סיימתי) על תופעות לוואי של כדורים והשפעתם על מאניה. ואז ביקשתי ממך לדעת איזה כדורים נוגדי דיכאון לא מפריעים לחשק המיני. ואז רשמת לי רשימה של כדורים שביניהם הזכרת את ה EDRONAX. מהתשובה המורחבת, פגה החרדה שלי מפסיכיאטרים (כי היתה לי חרדה שפסיכיאטרים מאשפזים בכפייה כל פונה ששואל שאלות הזויות). ואז פניתי לפסיכיאטר ולפסיכולוגית. מאז אני בשיחות אצל הפסיכולוגית ואני מטופלת אצל הפסיכיאטר. בהתחלה הוא נתן לי רסיטל שעשתה לי רע. אח"כ נתן לי הפסיכיאטר ויפקס שגרם לי לבחילות. ואז הוא נתן לי אדרונקס והרגשתי טוב מאוד. האדרונקס גרם לי בהתחלה לשיפור גדול בכל מה שקשור לחוסר העניין שקיים אצלי כבר שנים רבות בתחום המיני, כיוון שהאדרונקס גרם לי לאוננות (דבר שלא הצלחתי לחוות מאז גיל ההתבגרות). יש לציין שאחרי שבועיים, התרגלתי לאדרונקס ומאז נעלמה לי ההרגשה של ההתרגשות והפנטזיות. זה נעלם השיפור. לפני 4 חודשים בפגישה שלי עם הפסיכיאטר, ביקשנו אני והפסיכיאטר לבדוק אם הזייבן יוכל לשפר את המצב רוח שלי. הוא נתן לי מרשם לזייבן ואכן בשילוב עם הגדלה במינון האדרונקס (בהנחיית הרופא פסיכיאטר) הכדורים הללו (זייבן ואדרונקס) שיפרו אצלי את מצב הרוח. בפגישה האחרונה שלי עם הפסיכיאטר (לפני שבועיים) הוחלט להמשיך באותו טיפול תרופתי ובאותו מינון. אז הנה אתה רואה איך בזכות זה שענית לי על שאלה (למרות שנראתה לך הזויה) בזכותך הגעתי לטיפול שעוזר. אני בטוחה שאתה שמח. עכשיו, תראה.. דיברתי עם המדריך שלי מהאוניברסיטה הפתוחה בקשר לעבודה התאורטית והחלטתי ששאלות המחקר שלי בעבודה תהינה כדלקמן: 1. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף מאניה? 2. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף פסיכוטי (התקף שנגרם כתוצאה מהעלאת רגישותם של רצפטורים D2 D3 שהם רצפטורים לקולטני דופמין)? אני מעולם לא מעיזה להעזר בעבודה התאורטית שלי עם הפסיכיאטר משום שהפסיכיאטר שלי נותן לי כדורים ואני לא רוצה ליצור חשד שווא שאבקש את הכדורים. אני פשוט צריכה את התשובה לעבודה. אז אני מאוד רוצה שתיתן לי 2 רשימות של כדורים פסיכיאטרים שעשויים לשאלות המחקר שלי: 1. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף מאניה? 2. איזה כדורים פסיכיאטרים, התופעות הלוואי שלהם עשויים לגרום לנוטל אותם להתקף פסיכוטי (התקף שנגרם כתוצאה מהעלאת רגישותם של רצפטורים D2 D3 שהם רצפטורים לקולטני דופמין)? אם תענה לי, זה מאוד יגרום לי נתמכת, יעשה לי טוב על הנשמה וכך יתרום לשיפור במצבי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, יופי שאת מרגישה בטוב ומתקדמת בהגשמת חלומותיך והלימודים. באופן כללי כל התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום למצב של פעילות יתר. מצב של מאניה מוגדר כמצב פסיכוטי. מצב פסיכוטי עלול להגרם מעליה של הדופמין אבל גם נאורוטרנסמיטרים אחרים קשורים לפסיכוזה ובעיקר סרוטונין. התרופות נוגדות הדיכאון יוצרות פסיכוזה ופעילות יתר מפעולתן על הסרוטונין. התרופה נוגדת הדיכאון היחידה הפועלת על הדופמין היא הזיבן. בהצלחה הידש

04/05/2007 | 15:05 | מאת: שוש

ברצוני לשאול האם כדורי אלטרולט 10 מ"ג משמינים?

04/05/2007 | 17:38 | מאת: דור

שלום רב טווח המינון של אלטרולט הוא 10-300 מ"ג ליום. הסיכון להשמנה תלוי במינון. ככל שהמינון יותר גבוה כך יש יותר סיכון לתופעות לוואי. בברכה

לשוש התרופה אינה משמינה אלא גורמת לעליה בתיאבון. במינון נמוך סביר שזה לא יקרה, שמירה על דיאטה נכונה תמנע את העליה במשקל. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 14:23 | מאת: כלנית

שלום לד"ר הירש, קראתי שדפאלפט ניתנת לאנשים עם מניה דיפרסיה. האם תרופה זו טובה גם למצב של אי שקט כתוצאה מזיפרקסה? אני סובלת מאי-שקט ומחוסר מרגוע ומחפשת קרוב לשנתיים תרופה נגד אי שקט. האם דפאלפט יכולה לעזור לי או שיש תרופות אחרות? ניסיתי ארטאן וזה לא עזר לי. אני נוטלת כל יום לוריוון להרגעה וזה עוזר לי חלקית אבל לא מבטל את האי שקט. בתודה, כלנית

לקריאה נוספת והעמקה

לכלנית יתכן שהאי שקט נקרא אקטזיה-צריך כמובן בדיקה ואבחון של הרופא המטפל. אקטזיה היא בעיה די עמידה לטיפול, יתכן ותוספת של תרופה בשם דרלין עשוי לעזור (בתנאי שלא תוריד מדי את לחץ הדם), או שצריך לחשוב על החלפת הזיפרקסה. איני מכיר עבודות שהדפלפט עוזר אבל יתכן שהרופא המטפל שמע משהו חדש. שבת שלום דר' גיורא הידש

04/05/2007 | 01:37 | מאת: ציפי

לכבוד ד"ר הירש קיבלתי מ - "דור" תשובה לגבי הדקינט, אשמח אם תתייחס אליה. סיפרתי שלבני הוסיפו מספר תרופות: במקום 3מ"ג רספרדל ביום, ו - 20 מ"ג רסיטל. כיום מקבל: 4 מ"ג רספרדל+ 20מ"ג רסיטל+דקינט+קומפלקס B. לפני התוספות הרגיש די טוב, עם קושי קל מאוד של סילוק מחשבות מסויימות שהפריעו לו. אין לו שום תופעות פרקינסוניות כלשהן, הוא מקפיד לעשות הרבה ספורט, וגם עובד. האם הדקינט וקומפלקס B, אכן מיותרים לגביו? אשמח לקבל תשובה ציפי

לציפי כבר עניתי לך, שבת שלום,

03/05/2007 | 23:51 | מאת: גלי

שלום, אני עושה שירות לאומי בגן לילדים עם pdd ישנו אצלנו ילד הלוקח ריספרדל,נדמה לי ש2 מ"ג לאחרונה העלו לו את מינון התרופה והבחנתי בתנועות לא רצוניות של הידיים,נפנופים שלא הופיעו לפני כן כלומר ללא הקשר לסימפטומים של אוטיזם. השאלה שלי האם ריספרדל עלולו לגרום לתופעת לוואי כזאת? תודה על העזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

לגלי כן, את הבחנת נכון, הרספרידל עלול לגרום לתופעות לוואי של תנועות לא רצוניות וכדאי להשב את תשומת לב ההורים והרופא המטפל. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 22:50 | מאת: אתי 155

ערב טוב לכולם, מאחר ואני לא רואה התקדמות משמעותית אצל ביתי בת ה-4 שלוקה ב-PDD ובהמלצת הגננת שלה מגן התקשורת החלטנו להקים עבור ביתנו תוכנית ABA . למיטב ידיעתי אנו צריכים לתוכנית כזו מנחה + תטרפיסטים לעבודה במהלך השבוע. מאחר והילדה כבר בת 4 הולכת וגדלה מבלי שניסינו את התוכנית אני רואה בזה חשיבות עליונה להתחלה בהקדם האפשרי ואני מאוד מתוסכלת מכך שכל הטרפיסטים והמנחים אליהם טלפנתי לא היו זמינים לעבודה. שאלתי היא אולי מישהו מכם מכיר ויכול להמליץ לי על מנחים וטרפיסטים שמוכנים לעבוד בראשון לציון על מנת שלא לגזול עוד זמן יקר מביתי. אודה לעזרתכם המבורכת במסר או על דפי הפורום.

03/05/2007 | 22:36 | מאת: דינה

שלום, אני מקבלת 6 מ"ג אדרונקס ביום, בשבועיים האחרונים אני לוקחת גם 50 מ"ג אלטרול למניעת מיגרנה, ומאז מרגישה כמו "קצר במוח", חוסר קואורדינציה, אני מוכרחה להודות שהמינון למניעת מיגרנות שהומלץ לי היה 20 מ"ג אלטרולט ואני על דעת עצמי לוקחת 50 מ"ג אלטרול מכיוון שהמיגרנות לא מפסיקות. האם יתכן שהתוספת של האלטרול גורמת לתופעות שציינתי? ההרגשה היא נוראית. מבקשת מוד מענה מהיר. תודה דינה

04/05/2007 | 13:45 | מאת: דור

שלום רב אל תקחי יותר מ-20-25 מ"ג של אלטרול ליום, כי אין בכך תועלת נגד המיגרנה ורק יוצר יותר תופעות לוואי. קיימת אינטראקציה עם האדרונקס כי שניהם נוגדי דיכאון שמאיצים זה את זה. יש היום טיפולים יותר מתקדמים נגד מיגרנות אך זה מחוץ לנושא הפורום. פני לנוירולוג טוב שעוסק בתחום. בברכה

לדינה תודה לדור, אבל השאלה היא האם את סובלת מכאבי ראש או ממיגרנות. מיגרנה היא רק סוג אחד של כאב ראש. יתכן שכאב הראש הוא תוצאה של המצב הנפשי, יתכן שהוא תופעת לוואי של האדרונקס, או של בעיה אחרת. לכן הדבר הראשוון והחשוב הוא אבחון נכון ומקיף. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 22:14 | מאת: אמא בוכה

לד"ר שלום אני אמא גרושה לשלושה בנים יש לי בן אמצעי חולה מאד המחלה התחילה בגיל 17 אשר עקב שימוש בסמים היום הוא בן 23 כאשר ניסו עליו הרבה תרופות גם הדור החדש וגם הישן ואין כלום לא הולך אני כותבת לך וכולי בכי על הילד הנפלא שהיה לי הוא אובחן כסובל בסכיזואפקטיבי ודיכאון קשה הבעיה היא הילד עם מספר התאבדיות אובחן גם אצל נוירולוג שהוא סובל מפירכוסים ולאחר שמגיע לו התקף הוא הולך וישן. השאלה היא האם כדאי שאני אאשפז אותו ואני אגיד לרופאים להתחיל לו טיפול בנזעי חשמל? השאלה הבאה היא משום שיש לו פירכוסים האם ניתן לעשות לו נזעי חשמל? אודה למי שיוכל לעזור וגם ולד"ר.

04/05/2007 | 12:54 | מאת: דלית

אמא בוכה, אל תבכי הבן שלך זקוק לך. אני אמא לחולה מניה דיפרסיה שהיא מחלה מאד דומה למחלתו של הבן שלך, וגם בני קיבל התקף ראשון בשל שימוש בסמים. בזה שאנחנו בוכות אנחנו לא עוזרות לבנים שלנו, להיפך, אנחנו גורמות להרעה במצבם. ליבי איתך בכאבך, מי כמוני יודעת . עד שלב מסויים היה לי בן מהמם, יפה, חכם (גם היום הוא כזה אבל היום כבר בדרך הטבע הוא כב לא נראה כזה) חייל קרבי שהיה לו הכל כולל חברה מקסימה, וביום אחד כל זה נעלם. אני שמתי לב שבהתחלה זה נראה לי שסוף העולם הגיע. היום אני מכילה אותו כפי שהוא, אני אוהבת אותו, עוקבת מקרוב מה קורה איתו ומוכנה לעזור כל הזמן, למנוע התקפים ואישפוזים כפי יכולתי. את צריכה להירגע קודם ולא להסתכל על המצב כמו עונש שנפל עליך, אלא כמו זכות גדולה שקבלת מאלוהים לטפל באדם מיוחד, שזקוק לך. אנא התחזקי. ואז חפשי לו רופא טוב (אפילו בקופ"ח ) והוא ינחה אותך בכל דבר. השתדלי ללמוד על המחלה שלו בכל חומר שתמצאי באינטרנט ואז יהיה לך יותר קל להבין ולדעת מה לעשות. דלית

לאמא אני מאוד מקווה שהבן ירגיש יותר טוב עם טיפול, אפשר לחשוב על אישפוז במחלקה פתוחה בבית חולים כללי ושם יחשבו ויעריכו את המצב ויציעו טיפול מתאים. נזעי חשמל לא מומלצים למי שסובל מפירכוסים למרות שיש מי שמטפל גם עם נזעי חשמל. אבל תני לרופאים להחליט מה הטיפול הנכון. באשפוז יוכלו לתת לו טיפול אינטנסיבי יותר בתקווה שמצבו ישתפר. אני מקווה שתוכלי להיות יותר אופטימית ולראות גם את השיפורים הקלים במצבו ולא תצטרכי להשתמש במילים של הכותרת למכתבך. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 20:52 | מאת: אלמוני

שלום רב, אני לוקח כ-8 חודשים ונלא 37.5 *2 כדורים ליום. אני מנסה כבר כמה חודשים להיגמל מהכדור ע"י ירידה של חצי כדור כל פעם , אך ללא הועיל היות וכל פעם שאני מנסה לרדת אני מקבל סחרחורות חזקות ו/או עייפות ופיהוקים ברמה גבוהה ואני עולה בחזרה. מה עלי לעשות על מנת להיגמל מכדור זה (האם צריך לקחת כדור אחר במקביל כדי למנוע תופעות גמילה אלו). אודה על תשובה מהירה נ

04/05/2007 | 13:48 | מאת: דור

בכאלה מצבים מומלץ לעבור לפרוזק (במקום ונלה) לתקופה של 2-3 שבועות ואז להפסיק.

לניר מעניין, התופעה עם ונלה די נדירה. בכל אופן אפשר לעבור לפרוזק=פריזמה כמו שדור הציע או לויפקס XR או אפקסור XR שהם ונלה עם משך פעולה ארוך יותר ולכן גם הפסקת הטיפול קלה יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:45 | מאת: מירי 2

שלום רב, רציתי לשאול האם כשמורידים מינון (סימבאלטה) מ60 מ"ג ל-30 , יתכנו תופעות לוואי כמו סחרחורת כאבי ראש ורגישות בבטן? תודה מירי

04/05/2007 | 23:38 | מאת: דור

היום יודעים שיש בעיה כזאת עם אפקסור וסרוקסט. הסימבלטה דומה לאפקסור ולכן הגיוני שגם איתו יהיו תופעות הנ"ל אצל חלק מהאנשים. לכן מומלץ לרדת בהדרגה. אפשר יום אחד 60 ויום למחרת 30 כצעד ביניים.

למירי תודה לדור, הבדיקה הפשוטה ביותר היא לחזור ולעלות ל60 מג'. אם התופעות נעלמות אז סימן שהסיבה הייתה ירידה במינון. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:20 | מאת: מיקמק-בת דואגת

אבי עבר סיטי מוח ולא ברור לנו התשובה,אשמח אם תוכל לתת לי קצת אור במנהרה מאחר והתור שיש לו לפסיכאטריה הוא רק ליולי הסתיידות בורידים הורטברלים. ללא עדות לדימום או אוטם. חדרי מוח,חריצים וציסטרנות מורחבים כביטוי לאטרופיה מוחית מרכזית והיקפית. קו אמצע שמור. מערות הפנים מאווררות היטב. מרכיבי העצמות הטמפורליות שמורים.

לקריאה נוספת והעמקה

לבת בדרך כלל ישנה גם מסקנה סופית. ממה שכתבת קשה להגיע למסקנות. תופעות כאלו עלולות להיות אצל אדם מבוגר והוא נחשב לבריא והכל תקין יחסית, ומצד שני עם תמונה קלינית התוצאה יכולה להסביר ירידה ביכולת הקוגניטיבית. בכל אופן לא מתואר שום דבר חריף או הדורש טיפול מיידי. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:14 | מאת: יואב

איזו תרופה היא הטובה ביותר כיום לטיפול במחשבות טורדניות ובאיזה מינון? הכוונה למילים ומראות שבלתי ניתנים לשליטה ועולים לתודעה בזמנים לא רצויים ללא שליטה. כמובן, התשובה נלקחת בזהירות הראויה, אך בכל זאת, הייתי רוצה לקבל מושג לגבי התרופה שהכי מקובל לטפל בעזרתה בהפרעת חרדה מהסוג הזה. בתודה מראש.

04/05/2007 | 15:01 | מאת: אריאל

אני לא רופאה אך למיטב ידעתי קבוצת התרופות שמטפלת היטב ב- OCD היא תרופות ממשפחת ה- SSRI כמו סרוקסט לדוגמה בהצלחה אריאל

ליואב תודה לאריאל ואני מצטרף לדבריה. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 18:05 | מאת: אבי

האם יכול להיות מצב של זחלת של סימנים שלילים ללא עבר או הווה של סימנים חיובים או פסיכוזה ומה הטיפול לבעיה זאות. תודה רבה על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה

לאבי אני חושב שאתה מתכוון למה שקראנו בעבר "סכיזופרניה פשוטה" וכיום נקראת הפרעת אישיות סכיזואידית או סכיזוטיפלית. הטיפולים בהפרעה זו מורכבים יותר והם לא תמיד יעילים. אפשר לחשוב על טיפול תרופתי סימפטומטי אבל בעיקר על טיפול פסיכולוגי ממושך. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 16:29 | מאת: יעל

היי ד"ר הידש, רציתי לעדכן במצבי ואולי לקבל תמונת מצב יותר עדכנית. כיום אני חזרתי למעגל העבודה. מה שרציתי לשאול אותך הוא, שלמעשה כל המחשבות שלי על פוסט פסיכוזה כנראה ולא רלוונטיות, כנראה... למעשה, הכל התחיל במאין נתק מעצמי...ומשם חרדה גדולה וכל מיני דברים.. אבל עכשיו מה שקיים בוא בעצם כמו שהדבר התחיל....כאילו ההכרה מתפקדת באופן עצמאי, ללא שום תחושות של הרגשות. לעיתים אני חשה כאילו הדברים לא ממשיים אבל בעוצמה קלה אך, הנתק...אני כאילו מנסה לחזור חזרה פנימה ולא מצליחה. אני חוששת כי הדבר כבר נהיה פתולוגי, בכל אופן אני יכולה לשער אולי שמדובר בסוג של דראליזציה וסוגיו השונים... כאמור אני במצב זה כבר קרוב לשלוש שנים, מצב זה מפחית משמעותית את איכות חיי, מה שאני לא חייבת לעשות אני לא עושה, מלבד העבודה. במה לדעתך מדובר? האם אחיה ככה לנצח? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ליעל התופעות שאת מתארת והשאלות שלך הן דברים של חרדה, אולי כדאי לפנות לרופא המכיר אותך ולחשוב על טיפול נוגד חרדה? שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 13:57 | מאת: ליאור

מה המינון הכי גבוה שניתן לתת את התרופה מירו...

03/05/2007 | 17:35 | מאת: דור

כעיקרון עד 45 מ"ג ליום. לפעמים 60 מ"ג (מקסימום).

03/05/2007 | 21:20 | מאת: ליאור

הפסיכאטר שלי העלה לי את המינון ל45X2 בוקר ערב ואמר לי לחכות עוד שבוע לראות אם זה יעזור זה לאחר שנוסו תרופות אנטידכאוניות רבות ציפרמיל ,ציפרלקס,פבוקסיל, לוסטרל,סורבון,איקסל,ואיפקס המירו גם לא עוזר בנתיים ...אני לא מתפקד כבר הרבה זמן ונטול תקוות,מאחר וניסיתי כמעט כלך תרופה אפשרית. אילו עוד תרופות אנטי דכאוניות נשארו?

03/05/2007 | 13:21 | מאת: בטי

שלום,אני בחורה בת - 24 חברה בקופת חולים מכבי. בעלת איפראקטיביות, הפרעת קשב וריכוז ודיסלקציה בנוסף הפרעת אכילה, פגיעות מיניות ורקע של אישפוזים. אשמח אם תוכלו להמליץ לי על פסיכיאטר או על דרך טיפול שתוכל לעזור לי דרך קופת חולים מכבי. וכן אשמח גם אם תוכלו לתת לי עזרה שאינה דרך הקופה. כל דרך טיפול או קבוצה שתוכל לעזור לי לעזור לעצמי בהיתמודדות היום יומית הקשה שאני עוברת עם עצמי !!!

03/05/2007 | 17:22 | מאת: דור

שלום רב שירותי הפסיכיאטריה במכבי ניתנים ע"י רופאים עצמאיים וכוללים רק מעקב תרופתי. רשימת רופאים תוכלי למצוא באתר האינטרנט של מכבי. יש למכבי גם פסיכולוגים אך מדובר בשירות שניתן בתשלום ולתקופה מוגבלת בזמן (30 פגישות לכל החיים). בברכה

לבטי לא כתבת מה הטיפולים שאת נוטלת לגבי הפרעת הקשב, והאם המטרה היא לטפל בהפרעת הקשב או בהפרעות הרגשיות. מסיבות ברורות איני ממליץ על רופאים או מטפלים בפורום. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/05/2007 | 13:10 | מאת: מאניה

בוקר טוב מאובחן כמאני דפרסבי. האם מישהו יודע מה הזכויות של חולי נפש בנקודות הבאות: האם אני חייב (מתוקף חוק) לפגוש פסיכיאטר באופן קבוע ואם כן, באיזה תדירות? האם אני חייב לקבל את הטיפול התרופתי שרוצה הפסכיאטר? האם במידה שאני לא נענה לדרישות אלה יכולים לאשפז אותי בכפיה בטענה שאני מזיק לעצמי? האם התערבות משפטית יכולה למנוע אישפוז כפוי ואני לא מתכוון אחרי 14 יום אלא לפני שערי המוסד הסגור? האם העובדה שאני לא לוקח (למרות הזכאות) קצבה כל שהיא מהמדינה משנה משהו? עזרה בבקשה

04/05/2007 | 13:04 | מאת: דלית

שלום לך אני אמא לבן מאני דפרסיבי, פרט לכך יש לי חברה שבנה חולה סכיזופרניה. בנה של חברתי אושפז בכפיה 4 פעמים, ועד כמה שהבנתי לאחר 4 אישפוזים בכפיה, אפשר לחייב אותך עפ"י חוק לקבל טיפול נגד המחלה. ובמידה ולא תסכים זה כמו הפרת החלטת בית משפט, הם יכולים לבא ולאכוף עליך אישפוז. אז במצב שהוציאו לך חיוב משפטי לקבל טיפול - אתה חייב לקחת תרופות. אם לא - אתה לא חייב עפ"י שו חוק לקחת תרופות. (זה פשוט יהיה סתם חבל לקבל עוד התקף מאני ושוב לסכן את עצמך באישפוז נוסף בכפיה או בסכנות אחרות שאתה לא יכול להתגונן נגדן כשאתה במאניה) לא נראה לי שיש עירעור על החלטה של הפסיכיאטר המחוזי אבל אפשר לפנות לבית משפט וכנראה להפסיד בעירעור. דלית

04/05/2007 | 16:43 | מאת: אריאל

לגבי שאלותך אם אתה מתאשפז מרצונך בבית חולים אף אחד לא יכול להכריח אותך לקחת תרופות וגקם חייבים לשחרר אותך אם אתה רוצה בכך תוך 48 שעות. אפשר להוציא בקשה למעקב מרפאתי כפוי ע"י הפסיכאטר המחוזי אם חושבים שאתה לא תיקח את הטיפול ולא תגיע למעקב ובכך יש סיכוי שתפגע בך ובסביבה. במידה ואתה באישפוז כפוי אז ניתן להכריח אותך לקחת טיפול. מקווה שעזרתי במשהו אריאל

04/05/2007 | 17:31 | מאת: דור

שלום רב שאלת שאלה מאד כללית. כי הדבר תלוי במצבך הרפואי, עד כמה הוא חמור, האם יש פסיכוזה, האם יש מסוכנות (אלימות או אובדנות) והאם המסוכנות היא מיידית. כל התנאים הנ"ל חייבים להיות במצטבר וגם לנבוע אחד מהשני כדי שיהיה אפשר לכפות עליך בדיקה או אישפוז. תיאורטית יש גם טיפול מרפאתי כפוי אבל אין כמעט סנקציות למי שמפר אותו ולכן אישפוז כפוי זאת למעשה האופציה היחידה האפקטיבית להכריח אותך לקחת טיפול באופן קבוע. עורך דין טוב בהחלט יכול לעזור לך ולהגן על זכויותיך. סביר להניח שעורך דין גם יפנה אותך לקבל חוות דעת משפטית מפסיכיאטר פרטי שיתמוך בכך שאינך עומד בתנאים של אישפוז כפוי. בברכה, דור.

שלום, אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות משהו בכפיה אלא אם כן ישנה הוראה מפורשת לכך. אין חובה ליטול תרופה, להיות במעקב והעובדה שאינך מקבל קיצבה מביטוח לאומי אין לה משמעות מההיבט הזה. "מותר" לאדם להיות במאניה או דיכאון במידה והוא אינו מסוכן לעצמו או לאחרים ואז לא יכפו עליו דבר. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/05/2007 | 23:37 | מאת: חנה

בני בן ה-15 אינו יכול לקבל ריטלין או ריטלין ל.א או קונצרטה משום שהם גורמים לתחושת דכאון והופכים אותו לרובוט. עד לאישור סרטרטרה ע"י משרד הבריאות הציע לנו הרופא המטפל לתת לו רבע כדור ריספונד בבוקר בימים של בית ספר כדי שלא יפריע בשיעורים. מפחיד אותי לתת טיפול פסיכיאטרי לילד נורמלי. האם הגיוני לתת לו תרופה זו? מה השפעותיה והשלכותיה?

03/05/2007 | 13:21 | מאת: דור

שלום רב מדובר בתרופה מאד חזקה אשר ניתנת כטיפול במחלות נפש (פסיכוזות) ולעיתים גם בהפרעות התנהגות חמורות אצל ילדים (או מבוגרים). התרופה ממתנת הפרעות בהתנהגות שכוללות אימפולסיביות או אגרסיביות. היא איננה עוזרת לבעיות קשב וריכוז. בברכה

לחנה איני פסיכיאטר ילדים אבל מקובל לתת רספונד במינונים נמוכים כדי שהילד יהיה שקט יותר. לפני שמגיעים לרספונד הייתי שוקל גם טיפול עם אדרונקס שהוא המקבילה של סטרטרה בארץ, בנוסף אפשר להביא את הסטרטרה לארץ ביבוא אישי. שבת שלום דר' גיורא הידש

20/02/2008 | 11:41 | מאת: שירן

שלום אני בת 20 לוקחת כדור ריספונד כמעט שנה וחצי לבעית ריכוז , אני גם לא מרגישה את הפנים וזה מלווה בכך שאני מרגישה את "החפצים" אין הפרדה בין בפנים לחפצים כמו שהייתי לפני שנתיים בחורה רגילה זה די מפריע לי בעבודה בעיקר אני מרגישה קצת שינוי מאז שנטלתי את הריספונד יש פיתרון שאני לא מכירה ?? בסוף זה יעבור לי ???

02/05/2007 | 23:32 | מאת: ענבל

שלום, היום בני בן ה-8 אובחן ע"י נוירולוגית ילדים כסובל מ-ADD . היא המליצה על נטילת שני כדורי ריטלין ביום פעם בבוקר ופעם בצהריים. הנוירולוגית הבטיחה שהריטלין הוא נטול תופעות לוואי. כשאני קוראת את את המאמרים באינטרנט אני מזדעזעת וקשה לי מאוד להחליט אפילו אם כדאי לי לנסות את התרופה.אני מבולבלת וקשה לי להחליט.האם מישהו יכול לנסות ולתת לי תשובה אמיתית וברורה לגביי תופעות הלוואי? כמו כן כמה ילדים בממוצע לוקים בתופעות אלה? לא מספיק שהמצב קשה גם ככה וחלק מזה נובע מכך שהילד הוא ילד שקט, טוב וממושמע פתאום אני מרגישה שאם אני אתן לו את התרופה אני יהפוך למפלצת והילד יהפוך לנרקומן מסורטן וכו.... אוליי אני כבר זקוקה לטיפול פסיכיאטרי????

03/05/2007 | 05:35 | מאת: תמימי

ענבל היקרה זה מלחיץ באמת כל החשיפה למאמרים ולמחקרים על רטלין. אני עובדת כפסיכולוגית של ילדים, והרבה הורים וילדים משתמשים ברטלין, ותופעת הלוואי הבולטת והלא נוראית שקיימת היא פגיעה בתיאבון בזמן השפעת הכדור. שאר תופעות הלוואי הן יותר נדירות, וכל מקרה לגופו. מה שטוב ברטלין הוא שזה כדור כמו אקמול- לוקחים אותו ביום הלימודים, ולא חייבים רצף של שימוש בימי חופש או שבת. אין כאן התמכרות. השאלה היא כמה הבן שלך מסתדר בלי הכדור, כמה הכדור יעזור לו ללמוד ולהשתלב בכיתה. יש כאן שאלה של רווח והפסד. ובכל מקרה, את לא צריכה טיפול פסיכיאטרי. הדרכת הורים על ידי פסיכולוג נשמע יותר יעיל... בהצלחה תמי.

03/05/2007 | 13:14 | מאת: דור

שלום ענבל, ילדים היפראקטיביים בד"כ לא אוהבים את ההשפעה של הריטלין. הוא אמנם עוזר להם בלימודים אבל התחושה הכללית שהוא יוצר לא טובה ולכן הם גם לא מתמכרים אליו. הריטלין מומלץ רק אם יש הפרעה חמורה בהתנהגות או בלימודים. לא הייתי מסמם ילד ללא צורך וכאשר אין הפרעה תפקודית. עדיף לנסות קודם טיפול התנהגותי לילד והדרכת הורים ע"י פסיכולוגית קלינית לילדים. בברכה

לענבל הריטלין היא תרופה ותיקה שנמצאת בשימוש מעל ארבעים שנים. יחד עם זאת היא מעוררת הרבה מאוד חלוקי דיעות וגם דיעות קיצוניות לכאן ולכאן. כפסיכיאטר של מבוגרים אני דווקא חושש מהבעיות הרגשיות המתעוררות אצל ילדים עם הפרעת קשב שאינם נוטלים טיפול..., גם זה לא פשוט. אני מצטרף לדבריה של תמי שאין שום בעיה וסיכון לנסות את הכדור ולראות אלו תופעות לוואי יהיו אצל הילד שלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

כבר 6 שנים אני לוקחת פריזמה במינון 40 מל' ליום במקביל אני מכורה לאלפרליד.בתקופה האחרונה אני מרגישה שהפריזמה גורמת לי להתבודדות ,מין עצבות כזאת,ומשהוא בשימחת החיים שלי,אבד.אני חייבת לציין שלא לקחתי את הפריזמה בשל דיכאון אלה ביגלל חרדות.1האם אני יכולה להחל יף את הכדור בהדרגה לציפרלקס,הבנתי שהוא נותן שמחת חיים,ואולי דרך זה גם אוכל להגמל מהאלפרליד.[אגב זאת הייתה הצעה של פסיכאטרית חדשה שעברתי אליה עכשו]2 האם הציפרלקס מגביר את התאבון?. בבקשה התשובה מאוד דחופה ברשותך רופא יקר!!!

לקריאה נוספת והעמקה

לשירה הפריזמה אינה התרופה המומלצת לחרדות למרות שיתכן שהיא הרגיעה אצלך. למרות הפריזמה נזקק לאלפרליד כך שההשפעה אינה מלאה. במקרים של השפעה לא מלאה מומלץ לנסות לעבור לתרופה אחרת. אפשר לתרופה אחרת שפועלת במנגנון דומה כמו הציפרלקס או לחשוב על תרופה הפועלת במנגנון מעט שונה כמו האפקסור. כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל, אבל בטח לא אצל כולם, כך שתצטרכי לראות מה קורה אצלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/05/2007 | 16:28 | מאת: בת דוד של

בן דודי חולה במניה דיפרסיה וocd וגר באנגליה אביו מעוניין מאוד לעשות עליה (או שרק בנו יעשה- הוא לא סגור עדיין) כי הוא כבר זקן והוא מאוד דואג לבנו. הוא מבקש שאברר לגבי אפשרות דיורו של בנו במעון לאנשים עם הפרעות נפשיות. הבן דרך אגב בעל רמה שכלית מאוד גבוהה ובן 36 ולא יודע עברית אך אני בטוחה שילמד בלי בעייה איך אני מגיעה לאותן מעונות/דיור מוגן כדי לברר אם האפשרות קיימת כמובן שאם הבן לא יהיה מעונין בסופו של דבר, הוא לא יבוא לארץ תודה רבה

03/05/2007 | 05:35 | מאת: תמימי

קיימים מעונות הוסטלים ומסגרות שיקומיות לאנשים הסובלים ממחלות נפשיות. כדי להתקבל אליהם צריך להיות מוכרים בביטוח לאומי כחולי נפש (מאניה דיפרסיה נחשבת מחלת נפש) עם אחוזי נכות, ולקבל סל שיקום. את הדברים האלה הבן דוד צריך יהיה לסדר כשהוא יעלה לארץ. אי אפשר להכניס אותו לשם בלי הכרה של ביטוח לאומי ובלי סל שיקום, כי אלה הם נותני התקציבים לשהות בהוסטלים כאלה. אבל יש מערך של שיקום ודיור לחולים בארץ. אפשר לברר פרטים יותר מדוייקים במרפאה לבריאות הנפש, במקום מגוריך, אצל עובדת סוציאלית שעוסקת בשיקום. בברכה תמי.

03/05/2007 | 15:36 | מאת: בחורה

שלום רב הזכויות הסוציאליות בארץ נחותות בהרבה לעומת בריטניה או ארצות אחרות במערב אירופה ומהבחינה הזאת ככל הנראה לא כדאי לו לעלות. אבל אם הוא ציוני בנשמתו אז אולי כן כדאי. תבררי במשרד הקליטה ובסוכנות היהודית כיצד ניתן להבטיח מראש שהוא יקבל זכויות בסיסיות שיבטיחו לו מינימום של קיום, לפני העליה לארץ. בברכה

יש בהחלט אפשרות שהוא יעשה עליה אבל האם לא כדאי שהוא ישאר בבריטניה שם מערכת הבריאות הפסיכיאטרית אמנם יקרה יותר אך גם מתקדמת וסטיגמטית פחות מאשר זו שכאן? כלומר בהחלט יש כאן אפשרות לעבור וועדות סל שיקום וקבלת קצבת נכות כללית.. אבל בחיי שכדאי לאב הזקן לחשוב פעמיים אם הוא רוצה להעביר את הבן החרדתי שלו למדינה אחרת... אגב, מעבר למדינה אחרת יכול להחריף את המצב הנפשי. המהלכים הביורוקרטיים כאן בארץ יכולים להוציא מהדעת גם את ילידי הארץ על אחת כמה וכמה עולים חדשים. המערך הפסיכיאטרי כאן מצוי כרגע במצב בלתי ידוע בעיקר לנוכח הרפורמה הביטוחית שעוד לא הוחלט מה קורה לגביה... ( עד כמה שאני יודעת תאריך היעד נותר על יולי 2007) אז כרגע בכל אופן כדאי לחכות. רחל

לבת דוד תודה למשיבים וכדאי לך לבקש אינפורמציה בעמותת "אנוש", אפשר לפנות לכל סניף שלהם בארץ וכמובן שיש להם גם אתר ברשת. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/05/2007 | 16:06 | מאת: תותי

שלום רב, שאלתי את הפסיכיאטר שלי ולא קיבלתי ממנו תשובה ברורה בכלל, אשמח אם תענה לי. אני לוקחת רסיטל כדור אחד ליום זה עשרה ימים. ביום שעברתי מחצי כדור לכדור נכנסתי למאניה (כמו בפעם השעברה שלקחתי) - אני ישנה 3-4 שעות ביום, עברתי תוך שניה לאושר מטורף אחרי דיכאון שנמשך שבועות רבים, יש לי מחשבות גדולות כאלה, אני אוהבת את כולם, כמעט לא אוכלת - כל הסימפטומים שהיו לי פעם שעברה שלקחתי SSRI. בפעם שעברה הפסקתי והסימפטומים הפסיקו. עכשיו, שאלתי היא: מה קורה אם לא מפסיקים לקחת כדור שגורם להיפר שכזה? נגיד שישנים פעם בשבוע כמו שצריך, ושאר הלילות 4 שעות בממוצע ללילה - תוך כמה זמן מתחילים להרגיש לא טוב ומה הסיבה? האם הבעיה היא רק השינה? נצא מנקודת הנחה שזה לא מדרדר, שהשינה יציבה, שהמצב רוח אומנם היפר אך יציב - מה הנזקים שיכולים להיות, ותוך כמה זמן זה יורגש? תודה רבה תותי

לקריאה נוספת והעמקה

לתותי בודאי שקודם כל צריך להפסיק את הרסיטל ואחר כך לחשוב על טיפול בכדור שמייצב את מצב הרוח ולמנוע את פעילות היתר ואת הדיכאון. מצב של מאניה הוא עלול להיות מסוכן כיוון שמדובר על מצב פסיכוטי עם הפרעה קשה בשיפוט.השינה ממש לא הבעיה והיא רק סימפטום. הבעיה היא בהפרעה בשיפוט, בזבוז כסף, לעתים התנהגות מינית ללא ביקורת, פחדים קשים ואף נזק לעצמך. מאניה עלולה להסתיים באשפוז כפוי. כך שלא כדאי "לשחק" עם הדברים וחשוב להגיע לטיפול לפני שהמאניה מתגברת. שבת שלום דר' גיורא הידש

בבוקר נוטל ציפרלקס, ובערב לפני השינה 2 מ"ג רספרידל.יש לי PTSD מתאונת דרכים, וסכיזופרניה לא פעילה. אבל אני מרגיש צורך לקחת 30 מ"ג וליום ביום, אף ללא רשות הרופא. זאת בגלל הלחץ הפנימי הנפשי. האם אני צריך לעבור לשיטת טיפול אחרת יותר משפיעה וחזקה? יש לציין שאני כל הזמן במתח, ומנסה לישון לשם הפגת המתחים. אני לא עובד בכלל. כשאני מתעורר בלילה בשעה 3 בבוקר, חבר שלי יעץ לי לא להתהפך במיטה אלא לקום ולעשות דברים כמו גלישה באינטרנט. הרופא הפסיכיאטרי שלי אמר לי שאם אני קם בלילה אז אני יכול לקחת עוד חצי כדור שינה וכדור וליום. אני מתעורר יום כן יום לא בערך, והכל תלוי בלחץ של היום שעבר. אני לוקח סטילנוקס 10 מ"ג לשינה. וציפרלקס רק 10 מ"ג בבוקר. אודה לך על זה שתוכל לתת לי ייעוץ מה לעשות, מה לשנות בתרופות על מנת שאוכל לדון על זה עם הפסיכיאטר שלי. אני שואל שאלה זו כי אני יודע שיש גם דעות שונות לרופאים. תודה ד"ר הידש על תשובתך.

שלום רב לפי התיאור שרשמת, שמתאים לסכיזופרניה, כדאי להכפיל את מינון הריספרדל ל-4 מ"ג ליום לפחות ובמקביל להפסיק בהדרגה עם הוואליום (אסיוול) לחלוטין. יש לבצע שינויים אלה באישור ובפיקוח הפסיכיאטר שלך. בברכה

אולי צריך לתת יותר ציפרלקס,ל-20 מ"ג, או להחליף כדור לטיפול ב-PTSD.? מה דעתך דור? האם ציפרלקס הוט טוב ל-PTSD או שיש טובית ממנו? אמרתי לך מקודה שנראה לי כי הסכיזופרניה היא לא כל כך פעילה, עצבנות ייתר וקימה בלילה נובעת מ-PTSD ולא מסכיזופרניה... אז נראה לי ש-2 מ"ג רספירדל זה מספיק. מה אתה חושב דור?

02/05/2007 | 11:22 | מאת: מיכל

קראתי כאן מאמר על הקוצב הואגלי להפסקת הדכאון, או התסמינים. אשמח למידע עליו. תודה

02/05/2007 | 22:41 | מאת: תומר

מדובר בקוצב שמושתל כבר כמה שנים בחולי אפילפסיה קשים, ולאחרונה אושר לשימוש בדיכאון עמיד, שלא הגיב לתרופות ושאר טיפולים. באנגלית VNS ראשי תיבות של VAGUS NERVE STIMULATION, כלומר מגרה עצב הואגוס. ממה שקראתי היעילות שלו היא לא בשמיים, ולוקח חודשים עד שמורגש שינוי אם בכלל. באחרונה התחילו להשתיל אותו גם בארץ, אבל הוא לא בסל הבריאות והשתלה עולה 80 אלף ש"ח. אם את קוראת אנגלית הקלידי בגוגל VNS ותקבלי הרבה מידע. החברה המייצרת היא CYBERONICS חוט דקיק מגרה את העצב בצוואר ומתחבר לקוצב שמושתל בחזה

02/05/2007 | 11:14 | מאת: riki

קודם כל תודה לד"ר הירש. ולך תמימי - אני קוראת בהנאה את כל הכתובים שלך ביחס להפרעה דו קוטבית ואף שוחחתי איתך טלפונית בזמנו. נתת לי הרבה אומץ. אבל שוב - כנראה עייפתי, (בת זוג לחולה בן 60) . כרגע אנו חיים בנפרד, החיים קשים מנשוא לשנינו ואני כל הזמן שואלת וחוקרת בנושא. מנסה לחשוב שזו ה"היציאה" האחרונה וההבטחות הם כמובן לשווא, ואני חדורת כוחות שאכן אצליח לשנות משהו בתפיסה לפחות עם מחשבות חיוביות להעביר לו וטיפולי רייקי וכו', אזלו כוחותי. הבעיה העיקרית שאינו עובד, קם בשעות מוקדמות של הבוקר ומחכה לערב. בזמנו התנדב בעמותות שונות (יש לו ידע בעבודות נגרות ועוד) אולם גם במקום האחרון (אהבו אותו מאד ) לאחר התקף קל - לא מוכנים להעסיקו יותר וחבל.... אם מישהו מהפורום מכיר מקום בירושלים להעסקה של אדם זה לכמה שעות בבוקר - נשמח מאד. עלי לציין כי אדם חיובי מאד אינטלגנט, חכם ושנון שאין כמותו. אשמח לשמוע מכם.

02/05/2007 | 20:40 | מאת: תמימי

היי ריקי אני לא מירושלים ולצערי איני יכולה לעזור לבן זוגך. חזקי את עצמך קודם כל. איך אומרים? עניי עירך קודמים. וגם לך מגיעה מנוחה, וקצת שקט. די מתישים מצבי הנפש האלה, הן אצל הסובלים מהם באופן ישיר, והן אצל הסובלים מהם באופן עקיף... אז תתחזקי, ואנחנו כאן, מתי שתצטרכי תמי.

02/05/2007 | 10:28 | מאת: בר לי

שלום, אני בת 27 ואת חיי אני מרגישה שאני מבזבזת במלחמות וכשלונות אינסופיים. עד לפני שלוש שנים סבלתי מהפרעת אכילה- בולימיה נרווזה שנמשכה כשמונה שנים. התנגדתי נמרצות לכדורים פסיכיאטרים וכך דומה שהיציאה מהמחלה הייתה מסורבלת וקשה יותר. בכל אופן היום אין לה זכר, אבל מה שנותר זו התחושה של היציאה מהאקווריום לחיים שדורשים כל כך הרבה מאמץ ולעיתים אני פשוט מואסת בכל. שנה הבאה התקבלתי על תנאי לאוניברסיטה יוקרתית בתחום מדעי החיים, אני מציינת זאת משום שהפירוש הוא שאצטרך להוציא לפחות 80 בבחינות על מנת לעבור לשנה ב'. אנ בחרדות מאוד גדולות גם בשל הגיל שבו אני מתחילה וגם משום שאני יודעת שאני מאוד נלחצת במצבים מסוג זה שבהם הציפייה רק מפחיתה את המוטיבציה וגורמת לי לעוד כשלונות.סקרתי את נושא הכדורים לא מעט ואני מאוד חוששת מהם ומהתלות שעלולה להיווצר בגורם חיצוני שכזה פיזית ורגשית כאחד(אחרי שיצאתי מהבולימיה הפחד להתמכרויות הלך וגבר). טופלתי אצל פסיכולוגית משך שנתיים והטיפול הופסק באמצע בשל בעיה תקציבית. הייתי אצל פסיכיאטר לפני כשנה והוא המליץ על ריטלין. לאחר קריאה על תופעות לוואי לטוב ולרע חטפתי רגליים קרות וירדתי מזה...אני אשמח מאוד אם מהמעט שכתוב פה תוכל לעשות לי קצת סדר בבלאגן. כמובן שההמלצות שלך ילקחו בחשבון. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

לבר לי בהחלט יתכן שהפרעת הקשב נמצאת בבסיס של הדיכאון והחרדות שמהן את סובלת. שילוב זה מוכר ובמיוחד אצל בנות. בדרך כלל אצל אנשים אינטליגנטיים במיוחד האבחנה של הפרעת קשב מגיעה רק מאוחר כי הם מצליחים להתגבר ולהסוות את הקשיים שלהם. מה כל כך הפחיד אותך עם הריטלין? אולי תעלי את השאלה הזו לדיון? שבת שלום דר' גיורא הידש

05/05/2007 | 21:47 | מאת: בר לי

דר' הירש היקר, ראשית, תודה על המענה. ולשאלתך- החשש מהריטלין הוא תוצר לוואי של קריאת תוויות רפואיות, תופעות פיזיות ומנטליות הנלוות לכדור וכדומה. מי שמשכיל לחפש באופן עצמאי חומר אודות כדורים מוצא בין היתר אנלוגיה בינם ובין כדורים ממריצים, אי פתירת בעיות לטווח רחוק אלא רק תוך כדי שימוש. מה שאומר מן הסתם שאם נניח אצליח בלימודי, אין זה אומר "שנרפאתי" מהפרעת הקשב, נהפוך הוא התחושה לבטח תהיה תלות וחוסר יכולת להצלחה עצמאית. כיום מדברים על נזקי כבד לטווח הרחוק לאחר שימוש ממושך. הכי קל לבלוע כדורים המתיימרים להקל/לפתור על הבעיה, השאלה על מה מוותרים מנגד. אם זה על הבריאות אז אני מעדיפה לומר - לא תודה.

02/05/2007 | 10:09 | מאת: דורון

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3394055,00.html

02/05/2007 | 09:56 | מאת: deadhead

שלום, בתור אחת שבעתיד מתכוונת לעסוק באחד ממקצועות הבריאות (בכוונה איני מפרטת) רציתי לדעת האם טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי או תרופתי דרך קופת חולים, עלול להשפיע על עתידי. האם מכון רפואי, בית חולים כו' מבקשים לראות תיק רפואי טרם העסקה? הרי לא הגיוני למשל שמישהו שלוקח תרופות נגד חרדה נגיד יעבוד במקום בו יש גישה לכל מיני חומרים רפואיים לא? העניין הוא שאני לא יכולה להרשות לעצמי טיפול פרטי. תודה מראש על תגובתכם.

02/05/2007 | 14:29 | מאת: מיכאל

שלום לך... על השאלה שלך אני לא יודע לענות תשובה מוחלטת, אם כי יש לי הרושם שהדאגה מזה היא חריפה מהסיכון הממשי, אבל אני לא רוצה לתת לך מידע שהוא לא ידוע לי בבירור. מה שהפריע לי הוא הטענה שלך: זה לא הגיוני לתת למישהו שלוקח תרופות פסיכיאטריות גישה לכל מיני חומרים רפואיים? למה זה לא הגיוני? לי זה נראה הגיוני לגמרי, בכפוף לבחינה של מכלול שלם של יכולותו ואחריותו של הבן אדם המדובר. בברכה מיכאל

03/05/2007 | 05:31 | מאת: תמימי

מצטרפת למיכאל. אין קשר בין שימוש בתרופות פסיכיאטריות, לחוסר תיפקוד, חוסר אחריות, או בעיה בנגישות לחומר מסווג. אולי את מבלבלת את זה עם מצבים פסיכוטיים. כאן יכולה להופיע בעייתיות, למשל- מטפל פסיכוטי, שחושף את המטופלים שלו לרעיונותיו המשיחיים תוך כדי טיפול... זה קרה לי, כן הפדיחה קרתה לי בקיץ האחרון... אבל זה היה קצר, ולקחתי חופש והתאזנתי ומזלי שהצלחתי להסביר למטופלים שלי את המצב, וכולם קיבלו את זה ולא נפגעו ממני. קורה שמטפל חולה, לא קונוונציונלי שמטפל פסיכוטי, אבל יש לזה גם יתרונות... המצב לא תמיד ברור לגבי ההשלכות של קיום מחלה נפשית על קבלה לעבודות טיפוליות או עבודות אחרות. במקרה שלי- הסתרתי את המחלה בתקופת ההתמחות, בתקופת הלימודים ידעו חלק מהאמת, ואחרי המומחיות יצאתי מהארון בשלום, כלומר היום כבר יודעים וזה הרבה יותר קל. אני חושבת שצריך לספר. ואז להבדק כמו שצריך, ואז לחזור לטפל או לעבוד באותו מקום. הבעיה הפסיכיאטרית היא לא בעיה, כשיודעים לטפל בה בזמן ונכון, וכשמקום העבודה יודע מזה, את מכוסה מכל הבחינות. החוק לא תמיד כל כך ברור, מה שיוצר הרבה חרדה ואי נוחות מצד אנשים ומצד מערכות. יום טוב תמי.

02/05/2007 | 06:05 | מאת: רני

שלום רב, אני נוטל כבר 5 שנים פבוקסיל 200 מ"ג כנגד היפוכונדריה וטורדנות כפייתית, לאחרונה התחלתי בידיעת הפסיאטר להוריד את המינון במטרה לעשות הפסקה. שאלתי היא האם לאחר פרק זמן כזה או אחר ללא שימוש בתרופה, ויהיה צורך לחזור להשתמש בה - יוכל להיות מצב שאני כבר לא יגיב אליה??? האם אצטרך לקחת תרופה אחרת, האם הי תעזור לי באותה מידה??? רב תודות

02/05/2007 | 16:29 | מאת: דו?רו?ן

רני, אי אפשר לדעת מה יהיה בודאות יתכן ואם תצטרך כדורים שוב יעשו את העבודה ויתכן שלא ,ישנם הרבה כדורים אחרים שיכולים לעשות את העבודה במידה ואלו לא יעזרו,הכל פתוח , לכן תוריד מינון בהדרגה מתונה ביותר של כמה חודשים אין לך לאן למהר ותראה מה קורה באם לא יחזרו הסמפטומים במינונים נמוכים, במידה וכן תמיד תוכל להעלות מינון שוב.

לרני המקור של שאלתך הוא חרדה, אני חושב ומקווה שזה הזמן הנכון לסיים טיפול וכל החרדות והקשיים חלפו ולא יחזרו עוד. תשאר עם המחשבה הזו והיא תחזק אותך. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/05/2007 | 00:07 | מאת: נורית אמא של חולה סכיזופרניה

מזמן לא כתבתי כי חשבתי שיש התאוששות. והנה...שוב נפילת ענק. צניחה. כמה אפשר לראות ילד סובל ככה? 4 חודשים אחרי האישפוז הקודם, אחרי התאוששות איטית וחזרה לחיים שוב בני הרגיש ברע. רע מאוד. מתוח ומאוד עצבני, לחצים בראש, בלבול. לאחר שבועיים של סבל ותחושות מוזרות בראש - הפעם ביקש בעצמו להתאשפז והתקבל למחלקה פתוחה בניגוד לפעמים הקודמות, בכפיה, קודם לסגורה. הוא מטופל בסרוקוואל 300 מ"ג ורסיטל. היום ביקרתי אותו , הוא חיוור, מרגיש רע, סובל סובל סובל. האם יתכן שזו השפעת הגראס שהוא מעשן מידיי פעם? ( הוא לא מצליח להיגמל לגמרי אבל מאוד מקפיד על מינון נמוך ) האם יתכן שהתרופות כבר לא מתאימות? בהתחלה היה בסדר. מה קרה? מה השתבש שם? האם אלו תופעות של המחלה או לוואי של משהו אחר? הוא לא מסוגל לתקשר יותר משני משפטים ורק אומר שמשהו קורה לו בראש. "אני לא יכול יותר, מה אכלתי ? מה קרה לי?" הוא שואל ואין לי תשובות. אני חסרת אונים לגמרי. יוצאת מדעתי. עברנו דירה לאחרונה, אפילו מהחדר הנעים שסידרתי + מחשב + טלויזיה וכבלים הוא לא יכול ליהנות. מה יהיה ? למה זה לא מתאזן? אני קוראת את "הצרות" של אמא רחוקה וביתה וחושבת לעצמי - מה זה הכישלון הזה במבחן לעומת חוסר חיים כזה כמו הבן שלי ? אמא'לה, תגידו תודה גדולה שהיא לומדת, שהיא מופרית ומועשרת, התעודה זה לא האישיו . החיים !!!! היכולות ! התפקוד ! עצם היכולת ללמוד ולתפקד. תשמחו ותחגגו על זה. תיהנו ותתעצמו מהיכולת הזו. דור, ד"ר הידש וכל מי שיכול לעזור לי - תנחו אותי פליזזזזזזז.

02/05/2007 | 14:20 | מאת: מיכאל

שלום נורית... באמת צר לי לשמוע, בתור מישהו שמכיר אותך כבר זמן רב. זה נשמע ממש כאב גדול. אני לא יודע מה לייעץ לך, גדול עלי, אז אני רק יכול לאחל לבן שלך שיתאושש כמה שיותר מהר וירגיש טוב... בברכה מיכאל

02/05/2007 | 18:37 | מאת: אמא רחוקה

נורית יקרה. לגשש החיוור יש מערכון על פסטיבל שירי דיכאון, ודרוג לפי סולם יעקוב ,אנחנו בבית אימצנו את הסולם וברגעים הכי קשים משהוא היה פולט 9 בסולם יעקוב והמתח היה מתפוגג לזמן מה. אצלי היה הרבה .10 בסולם ועכשו 4 אז מה קראתי לאחרונה ש42% מחולי הביי פולר לא מתים טבעי , אז נראה לך שאני ישנה טוב בלילות ? וחוץ מזה המצב הנוכחי של הבת שלי רק מעיד שיש תקווה. אני יודעת מה עובר עליך , אין דבר נורא מזה לראות ילד שלך כך, אבל אני לא יודעת לגבי אמצעים כספיים, אבל הייתי הופכת עולמות כדי לראות מומחה בנושא האם ההתקף קרה למרות התרופות , הייתי מתעקשת על איסור עישון למרות שזה קשה אבל הכי חשוב טיפול אישי צמוד של רופא טוב , שהילד גם יעריך וישתף איתו פעולה. ליבי איתך.

02/05/2007 | 20:51 | מאת: תמימי

נורית יקרה קשה קשה קשה. קשה להיות הבן שלך, וקשה להיות האמא שלו, במצב הזה... ולי לפעמים יש צעקה גדולה נגד הפסיכיאטריה, כאילו אם היינו מתייחסים אחרת לאנשים שסובלים, הם היו סובלים פחות. אם היינו יודעים לתמוך נכון יותר במשפחות. לתת מקומות עבודה והזדמנויות טובות יותר לשיקום. מקומות חברתיים, תקווה, סיכוי. הלוואי והיינו יכולים ליצור מקומות יותר אופטימיים לבן שלך, שאני בטוחה שהוא אדם מוכשר וחכם ויצירתי ושלם מעבר לכל האבחנות והתיוגים. כל כך מייאשים הם לפעמים החיים. קחי נשימה עמוקה. תאמיני שאפשר גם אחרת. תאמיני שהוא מסוגל למרות הכל לצאת מהקופסא המייאשת הזאת שנקראת סכיזופרניה, עם כל תופעות הלוואי התרופתיות והחברתיות, ולמצוא לעצמו מקום חשוב ומשמעותי בעולם. תאמיני, ותעבירי לו את האמונה שלך בו. זה יותר מרפא מכל התרופות שבעולם. סיפרתי לך כבר את הניסוי בחשיבה החיובית שערכו פעם על 3 כוסות מים? 3 כוסות מים רגילים, מהברז. מול כוס אחת דיברו מילים ואנרגיות שליליות (אתה סכיזופרן, זו מחלה כרונית, סימנים שליליים, פגיעה ברצייה, לא יגייסו אותך והפסיכוזות יוצרות אצלך נזק בלתי הפיך במוח) מול כוס אחת- דיבורים נייטראליים מול הכוס השלישית- דיבורים אופטימיים ואף אופוריים- אתה נביא, אתה נשלחת על ידי אלוהים בעצמו להציל את האנושות מתיוג, מסטיגמות ומאי קבלת השונה. אתה חזק, אתה יכול לצאת מזה, זה תלוי בך, המוח שלך הוא תוצר של החשיבה שלך, אם תחשוב חיובי תנצח את המחלה אין דבר כזה סכיזופרניה ואין שום דבר פוגע בפסיכוזה טוב, אלה דוגמאות שלי... הדיבורים החיוביים והשלילייים לא היו קשורים לסכיזופרניה. אבל הקטע היה שהמים שינו את הרכבם... וצילמו את זה- המים עם הדיבור השלילי הפכו עכורים, המים עם הדיבור הנייטראלי לא השתנו, והמים עם הדיבור החיובי הפכו צלולים, ממש השתנה המבנה המולקולרי שלהם. צילמו את זה בערוץ 8. עכשיו דמייני את גוף האדם, ש70% ממנו זה דם, נוזל, מים... אם נדבר אל עצמינו כל הזמן בדיבורים חיוביים, זה יכול לשנות את המולקולות, את החשיבה, את הכימיה, ואף את המבנה של המוח! לכן אולי צריך לשנות את הפסיכיאטריה שתהפוך להיות יותר לדמיון מודרך ופחות לסטטיסטיקה. כי סטטיסטיקה זה דיבורים נייטראליים או שליליים. פסיכוזה כשהיא לא פרנואידית עדיפה מתיוג. כי עדיף להאמין שאתה גדול ומשיחי, שיש לך קשר ישיר עם אלוהים ואולי אתה שליח האל בעולם, להרבות אהבה ואחווה- מאשר לסבול כמו שהבן שלך סובל וכמו שאת... אומרים שאמא של דוד המלך היתה לוחשת לו יום יום לפני שהלך לישון- תישן בני, אתה מלך, מלך ישראל... ואכן הפך למלך, ברבות השנים, בזכות אמונתה של אימו בו ובכוחו. חזקי ואימצי. יש לך יותר כוח ממה שאת חושבת. תרגישו טוב תמי.

02/05/2007 | 21:49 | מאת: מירי 2

שלום לך אמא כואב לשמוע מה עובר הבן, ומה עוברת את. את כלכך צודקת שהחיים הם מה שחשוב, וקשה לראות את ילדך בסבל כלכך גדול. אני מאד מקווה שהוא יתאושש וירגיש יותר טוב ואז גם אתם תחגגו את מה שראוי לחגוג כל יום, את החיים, את החיים עם פחות סבל. לשאלתך בנוגע למריחואנה, בתור משתמשת "כבדה" לשעבר אני סמוכה ובטוחה שמריחואנה מחריפה מצבי נפש. וכמה שורות למעלה דורון מצרף לינק על מחקר בנושא, מדובר שם גם על חולי סכיזופרניה. כדאי לך לקרוא. תתחזקי והיי סבלנית עד כמה שניתן, הוא זקוק להרבה לאהבה וחיזוק. חזקי את עצמך וחזקי אותו בכל דרך שתרגישי לנכון. מירי

03/05/2007 | 17:41 | מאת: דור

נורית שלום, הבעיות של הילד שלך לא קשורות לסמים למרות שרצוי שימנע מהם לחלוטין. לילד שלך יש מחלה כרונית שכוללת גם תקופות קשות אך הן חולפות אחרי מס' שבועות וצריך להמתין שייצבו אותו באישפוז. אח"כ תקבלי אותו בחזרה אליך.... אז קצת סבלנות והדברים יסתדרו. תני אמון במטפלים. בברכה

04/05/2007 | 12:43 | מאת: דלית

נורית שלום לך ברור שליבי איתך,בני חולה במניה דיפרסיה, שהיא קצת שונה מסכיזופרניה, ולנו הפוגות גדולות יותר בן הפסיכוזות. אבל אני הולכת להגיד לך משהו שאף אחד אחר כאן להפתעתי לא אמר לך. את חייבת דבר ראשון ולפני הכל להכיל את העובדה שהבן שלך חולה. כי את מתייחסת למצבו כאילו יגיע יום והכל יעבור. את צריכה לדעת שזה לא כך. הוא כמובן יכול להיות מאוזן הרבה יותר ואפילו לחזור למסגרות רגילות, אך הוא לא הבריא, והכי חשוב להתכונן לבאות, לתכנן-זו המילה, אבל תכנון כפי שאת יודעת מגיע רק לאחר שיש הכרה בעובדה שזה בא והולך, כמו בחיים של כולנו, האושר הוא רק רגעים וביניהם יש לנו המון "סידורים". אז כשתעברי את שלב ההשלמה , את תביני שהדבר הטוב ביותר לבן שלך, הוא תיכנון מראש שלך למצבים רעים כפי שהם היום, ואולי זה אומר להגן עליו כאשר נמצא באישפוז, להיות איתו המון ולאהוב אותו, . אין טעם לבכות על מר גורלנו. יש טעם לשאות מה אלוהים רצה בשבילנו כאשר חשף אותנו לטיפול בבן חולה. זה מחזק, וזה עוזר להמשיך וגם לדעת שאין לזה סוף... זה נמצא כאן כל הזמן, וככל שנתכנן יותר טוב, יהיה יותר לו ויותר טוב לנו. באהבה. ובהרבה אמפטיה. דלית

04/05/2007 | 20:48 | מאת: נורית אמא של חולה סכיזופרניה

מיכאל, אמא רחוקה, תמימי, מירי, דור, דלית - תודה המון, מעומק הלב. התגובות שלכם מרוממות ומפקסות אותי כל פעם מחדש. דליתה, אני יודעת, יודעת שזה לתמיד. עברתי כבר את "עידן ההכחשה", האבלות, הכאבים, העצב, החרדות וכל מה שאנחנו ההורים עוברים לצד ילדינו. הפעם זה היה פשוט קשה יותר ומהר מידיי לאחר האישפוז הקודם. ואותי זה החריד. ...עכשיו בני בחופש סופ"ש, ולמרות שבהתחלה היה עצבני, מבולבל - לאט לאט עם ריחות התבשילים בבית, עם החדר החדש שסידרתי, עם הזרימה שלי איתו - זה מחלים משהו...ויש חיוך וקצת הומור ( הוא כזה מתוק כהוא מרגיש טוב....) מה לעשות, הוא עדיין ה"סמן" שלי. נו, גם אני עוברת תהליך זה ברור - ולאט לאט אדע "לעמוד בגבורה" מול המצבים האלה. מזל שיש לי אתכם. מזל !! כל מילה שלכם - יש לה תפקיד שיקומי עלי... וכל פעם שאתבלבל ואפול - אקרא לכם. שבת שלום ומבורך וחיבוקים כמובן - נורית.

הייתי מעוניינת לדעת באיזה קצב ירידה מומלץ לרדת מ-1000 מ"ג דפלפט ל-0? כרגע במינון 250 מ"ג והירידה עד עכשיו הייתה תוך חודש. מתי אפשר להמשיך לרדת ובאיזה קצב? והאם צפויות תופעות לוואי כתוצאה מההפחתה?

תמשיכי באותו קצב של הפחתה. אם יש בעיות אז אפשר להאט קצת.

לאורית אין סיבה מיוחדת להפסקה הדרגתית של הדפלפט, כך שאם את מרגישה בטוב בקצב שלך זה בסדר. האם ההפסקה מתואמת עם הרופא המטפל? שבת שלום דר' גיורא הידש

01/05/2007 | 23:04 | מאת: יוני ניצן

תמיד חלמת לעשות ספורט? להיות בטבע? עם חברים? בשיתוף עם עמותת "שכולו טוב" אנו מארגנים טיול בפארק הירקון ב 21/05/07 בשעה 17:00 לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליפנות אל יוני 052-5373861 ornament@netvision.net.il

01/05/2007 | 19:43 | מאת: ליאור

שלום רב אני מטופל בתרופות אנטי דכאוניות לטיפול בחרדה חברתית חריפה תמיד היה לי פחד לא ברור מכך שאני הולך להשתגע ומאז שהתחלתי תרופות דיי הרבה סוגים כבר שלא עזרו לחרדה וכל סוג נוסה במינונים שונים ומוצא יעילותו. ציפרמיל ,ציפרלקס,פבוקסיל ,ואיפקס ,לוסטרל ,איקסל סורבון וכיום מירו שגם לא עוזר (אני כבר נטול תקוות..) אני לא מדבר על התפקוד הלקוי בעקבות החרדה זה מילא, אבל בעקבות הטיפול התרופתי הפחד להשתגע גבר ,איך מטפלים בבעיה הזאת שתמיד היתה ועקב טיפול החמירה?

01/05/2007 | 23:07 | מאת: אריאל

אני כל כך מזדהה איתך אצלי גם התחיל לפני כמה חודשים התסמין הזה של פחד משיגעון והיו ימים שהוא ממש הביא אותי לידי בכי וחרדות עמוקות. אני יכולה להגיד לך שהפחד הזה מהשגעון הוא סימפטום קלאסי של החרדה עצמה כלומר הפחד הוא ביטוי של חרדה. הסר דאגה מבלך ,, סביר להניח שלא תשתגע כי מי שמשתגע אינו מודע לשיגעון שלו . מומלץ אולי להתחיל שיחות ולראות מאיפה החרדה הזו נובעת ומה שורשה בהצלחה אריאל

02/05/2007 | 00:55 | מאת: דור

הרבה פעמים פחד מסוג זה שתיארת אופייני דווקא ל-OCD. ייתכן שהאבחנה של חרדה חברתית לא מדוייקת במקרה שלך.

לליאור תודה למשיבים. אם אכן ניסית מספר תרופות שלא עזרו כדאי להגיע לאבחון חוזר (אולי יש טעות?) ובנוסף להגיע להתייעצות נוספת עם פסיכיאטר נוסף שיכול לראות את הדברים בזוית חדשה. כמובן שצריך לחשוב גם על טיפול פסיכולוגי בנוסף לתרופות. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/05/2007 | 19:43 | מאת: אבי

האם תוכל לפרט לי על תרופה בשם protiptyline או vivactil מה השם של תרופה זאת שנמכרת בארץ ועל איזה מערכת במוח היא עובדת

לאבי השם הפרמקולוגי של התרופה הוא Protriptyline Hydrochloride, מדובר על תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת הטריצקלים שהן התרופות הישנות נוגדות הדיכאון. תופעות הלוואי וההשפעה דומה לטריציקלים. התרופה אינה מגיעה לארץ ואינייודע את הסיבה לכך. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/05/2007 | 13:12 | מאת: גלית

אני מקבלת כדור רסיטל ליום. זה לא עוזר לי. איזה עוד תרופות יש שמתאימות לחרדות שמלוות במיחושים פיזיים? האם רסיטל זהה לציפרמיל? תודה גלית

01/05/2007 | 23:10 | מאת: אריאל

התרופות שאת לוקחת הם ממשפחה שנקראת SSRI A,שתפקידם אם אני לא טועה למנוע ספיגה חוזרת של סרטונין במוח וכך להעלות את רמתו בסינפסה. אינני רופאה כמובן אך אולי יש מקום לשקול לעבור לקבוצה אחרת של תרופות אולי ממשפחת הטריצקלים או מעכבי MAO אריאל

02/05/2007 | 00:54 | מאת: דור

לגלית שלום, תבררי לגבי אפקסור או סימבלטה שהן תרופות מסוג SNRI ונחשבות ליותר יעילות ועם פחות תופעות לוואי. אם יש לך גם פיברומיאלגיה אז זאת סיבה נוספת לבצע את המעבר הנ"ל. בברכה

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם הידש