פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
23630 הודעות
11817 תשובות מומחה

רציתי לקבל ייעוץ בעניין הנ"ל אשמח לדעת כיצד להתמודד עם התופעה על פי הבנתי היא התחילה לקחת את התרופות לפני כשנתיים ולא רק שאין שיפור במצבה אלא ההיפיך, היא הפכה להיות אישה ממש מעופפת, אגואיסטית ומנותקת מהסביבה. מה הדרך הטובה לנקוט על מנת שתחזור לעצמה

05/07/2009 | 22:34 | מאת: אלישבע

בגלל כבודה, שאתה מחוייב לו, אסור לך לשפוט אותה או לנסות לשנות אותה. אולי ההחלטה שלה היא רעה בעיניך, אך אתה לא יכול לדעת מה היא מרגישה בפנים ומה משפיע על ההחלטה שלה לפעול כמו שהיא פועלת. ההמלצה שלי (רק בתור אחת שיודעת מה זה לסבול מההורים) היא לפתח את הכושר האישי שלך ואת הסובלנות שלך ואת הכישורים שלך ביחסי אנוש. ככה תדע איך לעמוד לצידה ולא להיפגע ממנה ואלי גם להצליח לעזור לה. אם אתה מצליח לא להיפגע ממנה, אז השלב הבא זה באמת להקשיב לה ולרדת עד סוף דעתה (אולי תהיה מופתע לגלות מה היא שומרת בליבה) ומשם אולי תגיעו למצב שאתה תהיה גם שותף להחלטות שלה בחיים. אגב, אתה טוען שהיא הפכה לאגואיסטית. אבל מה איתך? זה שלא נוח לך איתה ובגלל זה אתה רוצה לשנות אותה - זה לא אגואיזם מצידך? תחשוב על זה.

12/04/2009 | 10:07 | מאת: איתי

אני נוטל 2 כדורי רסיטל ליום כבר שנה וחצי. לאחרונה קיבלתי צו מילואים, האם מקובל ללכת למילואים בשירות קרבי תחת השפעת הכדורים ? האם זה בטוח ? איך הצבא מקבל את זה ? תודה

05/07/2009 | 22:29 | מאת: יעל

תשאל את הקב"ן. תהיה פתוח איתו, לטובתך ולטובת הסביבה.

24/03/2009 | 20:13 | מאת: יסמין

שמי יסמין. אני בת 32 ורווקה. לפני מספר שנים הלכתי לפסיכיאטר כדי לבקש כדורי הרגעה. הוא לא רצה לתת לי בהתחלה, אבל אני שכנעתי אותו. לא ידעתי לאיזו צרה אני מכניסה את עצמי. מאז התחילו לשפוך לתוכי כל מיני כדורים: מוגדי דכאון, כדורי הרגעה (קלונקדסף אסיוול), נוגדי פסיכוזה במינונים נמוכים, למרות שמעולם לא הייי פסיכוטית. אני לוקחת כדורים כבר כמה שנים. אני מתה להיפטר מהם, אולם הייתי כבר אצל כמה פסיכיאטרים והם מסרבים. הבעיה היא שאני לא יכולה פשוט להפסיק את הכדורים, כיוון שאני מקבלת קצבת ביטוח לאומי ואינני עובדת כרגע ואני חייבת קשר עם פסיכיאטר אם אני אצטרך מכתב לביטוח לאומי, ואז אני חייבת לשמוע להוראותיו עם הכדורים, אחרת הוא לא יקבל אותי. כל הכדורים נגד הדכאון שקבלתי לא עשו לי כלום, למעט תופעות לוואי. הקלונקס גרם לי עצבנות נוראה. הריספרדל הפך אותי לפקעת עצבים. יוצא שאני לוקחת כדורים כדי לא להפסיד את הקצבה של ביטוח לאומי, שכרגע היא חיונית לי. כיום אני מקבלת 100 מ"ג טרזטדיל ו 150 מ"ג סרוקוול. הסרוקוול הוא כאמור אנטיפסיכוטי, אולם אני מעולם לא הייתי פסיכוטית ואני לא מבינה למה אני צריכה לקחת כדורים אנטיפסיכוטים. אני לא יודעת איך להיפטר מהכדורים האלו. אני הולכת גם לשיחות אצל פסיכותרפיסטית נהדרת, אולם היא עם הרופא בענין הכדורים. כמובן שהיא לא יכולה לקחת על זה אחריות בעצמה. אני לא רוצה לקחת כדורים בכלל. איך אפשר להפסיק עם זה? האם יש פסיכיאטרים שלא דוחפסים כדורים? הענין גם מטריד אותי בקשר לקשרים עם בחורים. אני חוששת מאוד שענין הכדורים ירתיע בחורים. איך ניתן להיפטר מהכדורים ולהמשיך לקבל את קצבת הביטוח הלאומי?

05/07/2009 | 22:27 | מאת: יעל

אולי תעשי את מה שמכר שלי עושה: הוא משיג את התרופות ופשוט לא לוקח. הוא זורק אותם לפח מבלי שאף אחד יודע. אני יודעת מזה כי היה לנו קשר קרוב.

עמותת מגן לזכויות אנוש חושפת וחוקרת הפרות של זכויות אדם בתחום בריאות הנפש והיא גילתה שרבות מהתרופות הפסיכיאטריות גורמות לתופעות מאוד מסוכנות כגון , התקפי אלימות, פסיכוזות קשות, רצון להתאבד, יובש בפה , הרס הדחף המיני ולאחרונה התגלה שריטאלין גורם לחורים במוח . זוהי אחת מזכויות האדם שלנו להיות מודעים לטיפול המוצע לנו לסכנות שבו ולאלטרנטיבות .

05/07/2009 | 22:24 | מאת: אלישבע

יש אלטרנטיבות לתרופות ולאלטרנטיבות אלו אין תופעות לוואי. אסור לי לפרסם כאן, ניתן ליצור איתי קשר למידע נוסף: koreem@windowslive.com

18/02/2009 | 14:51 | מאת: גיא

שלום בעברי נטלתי סמים מסוגים שונים כולל LSD וכימיכאלים למיניהם במשך שנים טופלתי בכדורים נוגדי דיכאון וחרדה אשתי עזבה אותי ונשארתי לבד כבר מספר חודשים שאני שומע קולות בלילות ומפחד להשאר בבית ויוצא מהבית וחושש לחזור בעקבות כך התחלתי ליטול כדורי שינה אני מסתובב עם אוזניות כדי להתעלם מאותם קולות כמו כן אני חי בתחושה שכל המערכת נגדי ורוצה להזיק לי אינני עובד ואינני מקיים את עצמי קראתי באינטרנט שאלה סימפטומים של סכיזופרניה השאלה שלי האם יכול להיות שאני סכיזופרן..?? כי לפי מה שהבנתי לא אמורים להיות מודעים לבעיה...ואם אני פונה מן הסתם שאני מודע?? שמשהו לא בסדר...לא שיטפתי אף אחד מהחשש שירחיקו ממני את ילדי.. לכן אני פונה אליכם בבקשה לעזרה.. מה קורה לי ??אנא עיזרו לי בדחיפות

06/07/2009 | 14:23 | מאת: אנונימית

אם אתה לא מסוכן לסביבה אז אין סיבה שירחיקו ממך את הילדים שלך. אם אתה מרגיש במצוקה, כדאי לך לפנות לטיפול. לא בהכרח פסיכיאטר, אולי פסיכותרפיסט. גם אני שמעתי קולות וגם לי יש פחדים מהחושך. אני לוקחת תרופות פסיכיאטריות והם מאוד עוזרות (סרוקוואל ודפלפט). לפנות לטיפול זה מראה על אומץ, כנות ואחריות. זה עדיף מלהמשיך לסבול. לוקח תקופה ממושכת לצאת מהבעיות אבל אם לא מטפלים אז הסבל הוא ממושך הרבה יותר. בהצלחה.

שלום. היתי מטופל במשך שנתיים פלוס בתרופות נוגדות דיכאון (ציפראמיל, ציפרלקס, סימבלטה, רסיטל, בחלק מהתרופות עם שילוב של מירו, למיקטל, פרפנן) התרופות היו גורמות בעיקר לעצירות, וחשק מיני נמוך. לפני ארבע חודשים הפסקתי את הטיפול והתופעות לואי נשארו (לא באותה עוצמה) האם זה נורמאלי? מה לעשות? תודה.

06/07/2009 | 14:26 | מאת: לא רופא

למיטב הבנתי (לא כאיש מקצוע רפואי, אלא כמי שחקרה את הנושא מתוך עניין) נורמאלי לחוות תופעות לוואי אחרי הפסקת תרופות, אפילו שנים אחרי. שמעתי שחומצות אמינו עוזרות לגוף להתמודד עם תופעות לוואי. אם תפנה אליי למייל, אוכל לשתף אותך במידע על השגת חומצות אמינו טובות (אסור לי לכתוב כאן כי זה יהיה פרסומת).

13/12/2008 | 07:13 | מאת: מרים

התנסה באופן אישי בגאודון ו/או טופמקס ויכול לספר מניסיון אישי או שמכיר מישהו שהתנסה בהם? אני יודעת שזה אינדיווידואלי. שמעתי עליהם עד כה דברים לא טובים, ואני מתלבטת האם לקחת אותם. תודה!

13/12/2008 | 12:12 | מאת: שוב אני

גאודון תרופה מצוינת- הקפידי לקחת אותה פעמיים ביום עם האוכל. גם עוזרת ולא גורמת להעלאה במשקל

06/12/2008 | 14:59 | מאת: פנלופה

אני משתמשת מזה שנה בחצי כדור סדיסטל ליום. כעת אני רוצה לעבור לרמוטיב ושאלותיי הן: 1. האם הרמוטיב פחות משפיע מהסדיסטל? 2. האם דרושה הפסקה בנטילת הסדיסטל לפני לקיחת הרמוטיב? בתודה

06/12/2008 | 15:00 | מאת: פנלופה

11/11/2008 | 16:46 | מאת: יוסי

שלום, אז ככה קודם אני ידבר קצת על עצמי אני בן 17 בן אדם שקט ולא עושה בעיות,ואני לומד הרבה ומצליח בלימודים.בגיל 15 בערך התחיל אצלי משהו מוזר, כשאני נמצא לבד ולא עושה כלום אז אני מדמיין בראש כל מיני דברים, אחד מהם זה כאילו שאני סוכן שב"כ וכל מיני.אני יודע שזה דבילי ואני לא יודע למה זה קורה לי.(אני מודע לזה שאני לא סוכן שב"כ). ואף פעם לא היה לי קשר עם מישהי-יש לי הרבה ידידות אבל לא הייתה לי אף פעם חברה, כשאני שוכב במיטה אני מדמיין כזה כאילו שהכרית היא חברה שלי ואני מחבק אותה ומדבר איתה (הכל בראש ואני יודע שזה לא אמיתי) אני מנהל עם הכרית ממש דו שיח בראש כאילו מדבר בראש ועונה בראש. וזה קורה לי רק כשאני לא עושה כלום. ואי מתאר כל מיני סטיאציות בראש ומדמיין איך הייתי מגיב בהן, וזה תמיד מתגלגל-אני חושב על משהו ואז מהמשהו הזה אני חושב על משהו אחר וככה זה ממשיך.בקיצור אני משתגע? או משועג? איך אפשר לטפל בזה? זה מעצבן ואני מפחד שאני ישתגע מזה.תודה מראש

24/03/2009 | 14:45 | מאת: פסיכולוגית קלינית

שלום יוסי. אתה בפירוש לא משתגע, אך מהתיאור שלך ניתן להתרשם שאתה סובל. מומלץ שתפנה לעזרה נפשית אצל בעל מקצוע.

13/10/2008 | 03:03 | מאת: שילי

אני בת 27 סובלת כבר 10 שנים מהתקפי חרדה.מטופלת בקלונקס 1מליגרם וכן בסרוקסט לאחרונה אני מנסה לרדת מהקלונקס מורידה רבע כדור של 0.5 והחרדות מתגברות קשה לי להירדם בלילה.האם זה פסיכולוגי או שזה תופעה של ההתמכרות?אני לא יודעת כי אני מרגישה גם תלות ריגשית בכדור אנא עזרו לי בעצה

08/11/2008 | 18:28 | מאת: דפנה

קלונקס הוא כדור שידוע כממכר ושהגמילה ממנו לא פשוטה. א. למה את מעוניינת להפסיק אותו? ב. הייתי ממליצה להתייעץ עם רופא ג. הדרך להיגמל מקלונקס היא באמת להפחית רבע כדור כל פעם. יש המון תופעות נלוות ולא נעימות לגמילה הזו אבל מדובר במס' ימים בלבד ואת חוזרת לעצמך לחלוטין.סבלנות וקבלה של התסמינים זו הדרך:-) שיהיה לך קל

10/10/2008 | 09:11 | מאת: לימור

הכרתי בחור מקסים והקשר ביננו רציני אך ישנו ענן שחור שמקשה עליי להמשיך הלאה והוא מחלת הסכיזופרניה . החבר שלי בעצמו בריא אך אמו הייתה חולת סכיזופרניה דודו (אחיה של אמו ) התאבד בנסיבות מסתוריות אחיו חולה במאניה דיפרסיה וגם סבתו ( אמו של אמו ) הייתה לוקה בנפשה במחלה כלשהי. אני חוששת שחבר שלי (בן 27 עוד חודשיים) יחלה שילדנו יחלו שילדותו הקשה לצד אם סכיזופרנית שניסתה להרוג אותו תשפיע עלי בעיתד שאני אותקף עלידו בזמן התקף כו כן לעמים הוא מתעצבן לרגע על דברים שטותיים יש לו המון מרץ וקשה לו להירדם אך אלו גם דברים שקורים לאנשים רגילים ... חשוב לי לציין שכרגע הואבחור מוצלח בריא סיים לימודי רפואה ואנחנו מאוד מאוד אוהבים תודה רבה מראש

ואם לאמא שלך היה סרטן שד ולדודה שלך סרטן במעי ולאחותך עוד משהו דומה אז הוא צריך לחשוש להתחתן איתך כי אולי הילדים שלכם ימותו מסרטן, שזה, דרך אגב, הרבה יותר נורא מלחלות במחלה שיש לה טיפול!

07/09/2008 | 00:16 | מאת: אמא מודאגת

הבת שלי בשנות ה20+ כבר מס' שנים עדה לתופעה שאינה מוצאת חן בעיני: הבת שלי מאד ליברלית ופתוחה מידי בקשרים עם גברים.מפלרטטת עם כל גבר שנראה לה נחמד או שמסתכל עליה. ולא משנה מה הוא עושה בחיים. לא קיימת אצלה הענין של שלבי ההיכרות ועשה ואל תעשה . היא קופצת מיד למיטה. מתמסרת מהר מידי. קלה להשגה.מדובר בבחורה אינטלגנטית ומשכילה .אבל בענין הזה משהו נראה לי מאד לא בסדר. היא בקשר בו זמנית עם מס' גברים. מקיימת יחסים בפגישות הראשונות ואף מסוגלת לעבור מגבר לגבר מהיום למחר. ממיטה למיטה . בנוסף, גם כשיש לה חבר היא אינה מסופקת בקשר ומחפשת בו זמנית מישהו אחר. קשרים עם ידידי נפש הם גם הם חלק בלתי נפרד מקשר עם חבר. תמיד יש ידידים ברקע שהיא ניפגשת איתם. אין לה חברות. חוץ מקשר עם בחורה אחת שגם הוא לא תדיר. איך אפשר לעבור ממיטה למיטה, מגבר לגבר, מה הבעיה? איך מסבירים את התופעה? אני חייבת לציין שאני גרושה והאבא אינו מתפקד כאבא ואף מאד שנוא על הבת. התרגרשנו כשהיתה בת 12 והתופעה החלה מגיל 17.ברור לי שיש קשר אבל זה יותר מידי . מס' הקשרים האינטימים עם גברים עולה על מס' הגיל שלה. ברור שענין המחלות מין הוא גורם מאד מדאיג אותי. מדובר בהחלפת בני זוג באופן מאד תדיר. אבל חוץ מזה איך מסבירים את התופעה? האם אפשר לטפל בזה ? להפסיק את זה? שיחות איתה בעבר נפלו בעבר על אוזניים ערלות. היא מסבירה שזו הדרך שלה וככה טוב לה. למרות גילה קשה לי לראות אותה מתנהלת בצורה כזו .

14/09/2008 | 16:03 | מאת: יט6אט

זדייני את והבעיוצת שלך את מי זה מעניין

13/08/2008 | 17:11 | מאת: לאה

עמותת דרור שאמורה לטפל בחולי נפש לאחר אישפוז, מדכה את החולים. לא להתקרב.

18/08/2008 | 08:39 | מאת: ד"ר גיורע

מדכה? אולי מדכא?

22/07/2008 | 12:58 | מאת: רונית

02/08/2008 | 13:24 | מאת: y7

לא נכון אני מכיר כמה שהם לא.

14/07/2008 | 23:19 | מאת: אלמוני

האפ זריקת רספירדל (50 מ"ג) בשילוב עם ציפרלקס(10 מ"ג) יכולה לגרום למחשבות כפיתיות?יש לציין כי אני סובל ממניה דיפרסיה ומקבל דיגריטול ולמיקטל.

06/09/2008 | 17:20 | מאת: א.ת

שלום, מעונין לשאול אילו תופעות לוואי נוצרות בעקבות שימוש בריספונד1 ולמקיטל ביחד. אני לוקח את ריספונד1 כחודשיים ולמיקטל כ3 חודשים כבר תודה!

08/07/2008 | 21:46 | מאת: מחפשת

מחפשת את הטלפון של ד"ר מיקי פולק תודה

28/09/2008 | 12:06 | מאת: העונה

אפשר בת להשומר 035354273

29/05/2008 | 02:45 | מאת: רוני

הנני סובל מגיל 25 מחרדה כפייתית המלווה בתסמינים גופניים קשים הנני מטופל בבריאות הנפש יש לי גם הפרעה אישיותית כרונית תרופות רבות נוגדות דיכאון לא היצליחו לאורך השנים טיפון קוגנקטיבי לא הצלחתי לעבור כיום הנני מקבל לוריוון גילי כיום 47 נשוי+3ילדים מליפני חמש שנים ההכנסות שלי בתור עצמאי ירדו משמעותית כיום הנני משתכר כ-350ש"ח בחודש ואפילו פחות הנני כמעט לא יוצא מהכית עקב החרדות הקשות היומיומית והכאבים הנפשיים פיזיים אותם אני סובל מאוד והם משתקים אותי הנני סובל גם מייתר לחץ דם גבוהה ומשוכרת סוג 2 אולקוס פעיל ועוד....מה עלי לעשות ? המצב הכלכלי בבית גרוע וקשה האם יש מצב להגשת תביעה לנכות כללית ביטוח לאומי

02/06/2008 | 17:15 | מאת: מור

יש מצב אני האומנם לא גוף מקצועי, אבל אני כן נתמכת ביטוח לאומי ואני קצת מבינה. אני ממליצה שראשית כל תתקשר לביטוח לאומי *6050 ותשאל על כל אופן אתה צריך להשיג אישורים עדכנים לגבי מצבך מהמטפל שלך, למלא את טפסי ביטוח לאומי (שאפשר להשיג בכל סניף) ולמסור זאת לתיבה בביטוח לאומי. עדיף שתעשה זאת בהקדם כי זה הליך ארוך. שיהיה בהצלחה.

02/06/2008 | 17:52 | מאת: רוני

מור תודה על העצה

13/05/2008 | 08:45 | מאת: t-t

שאנו מיתבכחים היא מגיבה באלימות.היא תמיד רוצה שאני אהיה איתה בבית,לכן פותרתי מהעבודה.אשתי לא נותנת לי להיתלבש יפה,ולא לדבר עם אף אדם,אנא עזרו לי.

24/05/2008 | 23:27 | מאת: דנה

התעללות. תחזיר לה.

24/05/2008 | 23:27 | מאת: דנה

התעללות. תחזיר לה.

28/05/2008 | 14:10 | מאת: אסי

אחי מזה אישתך מכה אותך מה זה השטויות האלה את צריך להפנים שאין שום אדם בעולם שיכול להכות אותך.אני לא בעד להרביץ לנשים אבל אם צריך ובמקרה שלך זה נשמע כהגנה עצמית תן לה שתי סטירות ותראה לה שאתה גבר.אם זה קשה לך את יכול לפנות למשטרה ולהגיש תלונה כמו שנשים מגישות על גברים גם גברים יכולים ובמקרה שלך זה בצדק. והגיע הזמן שתפנים שאתה גבר ואף אחד לא יכול להכות אותך את לא פראייר של אף אחת.

02/08/2008 | 00:20 | מאת: אורי ב.

06/01/2009 | 22:47 | מאת: מייקל ג'קסון

אשתי חרבנה עליי

01/05/2008 | 04:19 | מאת: שי

אני בן 24 כמעט משוחרר כבר שנתים מהצבא ואני מרגיש דכאון ממושך שלא נגמר ניסתי לעבוד ואני פשוטטטטט לא מצליח להתמודד עם הריקנות בחיים אני ממש נואש ולא יכול להמשיך כך יש לצין שגם לפני הצבא היו לי דכאנות ואני רוצה לטפללללל בעצמי אבל אין לי כסף והפסיכאטר של קופת החולים לא ממש עוזר ואומר לי לללכת לעבוד ולמצוא מסגרת אבל הוא לא מבין שקשה גם לצאת מהבית בתוך הבית כל יום יש מלחמות בגללי ואני לא יכול להמשיך כך אשמחחחח אם תמליצו בנוסף בתקופה ממש האחרונה גם התחלתי להמר מחיפוש ריגוש והפסדתי 6000 שקל ואני מממממש נואש מה עושים עם החיים יושן ב9 בבוקר קם ב8 בערב ולא יכול ממש יותרררר

24/09/2008 | 22:36 | מאת: לשי

יש לי פסיכיאטר אידיוט שכניראה צריך לחזור לעשות השתלמות כי הוא לא מבין באמת מה זה בעיות נפשיות. לצערנו יש פסיכיאטרים כאלה שחושבים שהכל בראש שלך ואתה גורם לזה ועוד הרבה רעיונות מפגרים אבל רובם לא כאלה. אל תתיחס אליו ואל תאשים את עצמך בכלום. אף אחד לא רוצה לסבול ככה ואני כל כך מבין אותך. פשוט תחליף פסיכיאטר ותתחיל טיפול תרופתי עד שתימצא את התרופה המתאימה בשבילך שתעזור לך. מאחל לך בהצלחה ושתרגיש טוב!

21/04/2008 | 17:53 | מאת: אלמונית

אם אדם אינו חפץ בטיפול תרופתי זו זכותו האנושית ואין לכפות זאת עליו. גם לא ראוי לגרום להרגיש שהוא "מסכן את שלום הבית" במידה והוא בוחר שלא לקחת תרופות. חבל שאינכם מציינים כי אותן "תרופות" כביכול שניתנות לאנשים במצבים של מצוקה נפשית אינן מרפאות דבר ולמעשה מטפלות בחלק מהסימפטומים בלבד ובדרך כלל עם "חבילה" נכבדה של תופעות לוואי. כל מי שעוסק בטיפול בבני אדם חייב לשאול את עצמו באופן תמידי את השאלה אם הוא מזיק יותר מאשר מועיל ובמקרה שלי לצערי היה הרבה נזק כאשר תועלת לא הייתה בכלל. כבר כל כך פחדתי להגיד משהו לפסיכיאטרית שלי רק כדי שהיא לא תיתן לי עוד כדורים אז אמרתי שהכל בסדר כאשר מבפנים סבלתי מאוד. טופלתי בין היתר בהלידול, רספרידל, זיפרקסה, ציפרלקס, פבוקסיל, סרוקסט ולמיקטל. ההבחנה לגבי הייתה שונה מפסיכיאטר לפסיכיאטר, היה שטען שכל מה שיש לי זה הפרעת אישיות גבולית, היה שטען כי מדובר בסוג קל של סכיזופרניה, הפסיכיאטרית האחרונה שלי טענה בכלל כי מדובר בסוג קל של מניה דיפרסיה. משך שנתיים הסתובבתי ממטפל למטפל ואם אישפוז קצר באמצע. נראתי כמו זומבי והרגשתי איום, השמנתי מאוד וניראתי רע. לא יכולתי לשבת ליותר מידי זמן בגלל החוסר שקט, אני לומדת ארכיטקטורה בבצלאל שזה הדבר המשמעותי ביותר בשבילי, לא יכולתי לתכנן וגם לא להתרכז. רוב הכדורים גרמו לי לרעידות, לא יכולתי לישון וכדורי השינה הפסיקו לעבוד בשלב מסוים. חשבתי שעדיף לי למות מאשר לחיות במצב כזה והתחלתי לאסוף את כל כדורי השינה שקיבלתי והפסקתי את הטיפול התרופתי לחלוטין מבלי שהרופאה שלי ידעה על כך. לקח טיפה זמן אבל התחלתי לחזור לעצמי, כל תופעות הלוואי שכאשר התלוננתי עליהם נאמר לי שזה לא תופעות לוואי ופשוט מדובר במחלה שלי, נעלמו! הייתי בן אדם שוב ולא זומבי. הפסיכיאטרית שלי שראתה אותי מאוד שמחה ואמרה שכנראה סוף סוף הכדורים עובדים כאשר למעשה לא נטלתי אותם כלל. כחודשיים לאחר הפסקת הכדורים זרקתי גם את כל כדורי השינה שצברתי בכדי לנסות להתאבד. החלטתי לחיות. מאז עברו שנתיים נטולי כדורים ובהרגשה טובה, חזרתי ללימודים, אני מתפקדת באופן מלא וכל התרופות הפסיכיאטריות שרשמו לי הן לא יותר מזיכרון רע. הפסיכיאטרית שלי שחשבה ש"סוף סוף הכדורים עובדים" לא יודעת שהפסקתי לקחת את הכדורים. היא רק יודעת שעברתי לפרטי. חבל לי שאת כל הקרדיט לעבודה שלי על עצמי היא נותנת לכדורים. מאז כל פעם שאני אפילו שומעת את המילה פסיכיאטריה יש לי תחושה מגעילה כזו של חלחלה. לפסיכיאטרים: יש אמרה של מארק טווין (אני פשוט קוראת את האקלברי פין עכשיו) שאומרת כי אדם לא יכול להחזיק בדעות שפוגעות בלחם והחמאה שלו ולמרות זאת אני מקווה שתיקחו את המכתב שלי ברצינות. בפסיכיאטריה שלא כמו בשאר תחומי הרפואה אין כלי בוחן מדויקים ורוב הפסיעות בתחום הזה מתבצעות בשטח אפור של ניסוי וטעייה, למרות זאת יש לפסיכיאטרים את הסמכויות להפעיל כוח לא הוגן של כפייה טיפולית, חבל, מדובר בבני אדם! היה לי משבר נפשי, זה הכול, והוא החמיר מאוד בעקבות התערבות פסיכיאטרית. האשפוז עדיין גורם לי לסיוטים לפעמים ובכלל כל התקופה הזאת עם הכדורים היא תקופה שאני מנסה לשכוח.

02/05/2008 | 23:50 | מאת: תותי

אך אפשקת את הכדורים שלי אך פיטום

13/04/2008 | 18:16 | מאת: סקר קצר לבחון את מודעותכם ולהעניק לכם

1. האם אתם מודעים לכך שבפסיכיאטריה דברים כמו רוחניות, אמת, רגש ועוד אלו דברים אשר מצריכים טיפול תרופתי? א. כן ב. בהחלט ג. חיובי 2. האם אתם מודעים לכך שכאשר אתם נבחנים אצל פסיכיאטרים אשר לא למדו פסיכולוגיה רוב הסיכויים יהיו אשר יצמידו עליכם תווית שאינה נכונה? א. כן ב. לא ידעתי, עכשיו אני יודע ג. בהחלט 3. האם אתם מודעים לכך שתרופות פסיכאטריות אלו בעצם סמים קשים, אשר יותר קשים מסמי רחוב, אשר אינם פותרים בעיות, אלא רק מעצימים אותן או מחליפים אותם בבעיות אחרות? א. לא ידעתי. ב. ידעתי! ג. מה?? זה חדש לך? 4. האם אתם מודעים לכך שהסמי םהפסיכאטרים האלו מכניסים אותכם למעגל שממנו לא תצאו במשך כל חייכם, וגם שהם פוגעים בתפקוד של המוח, ובנוסף אל כך יוצרים בעיות בריאותיות ובחלק מן המקרים גם בבעיות פיסיולוגיות? א. כן ב. הופתעתי לגלות ג. למה הכנסתי את עצמי 5. האם אתם מודעים לכך שמי שמאשר את התרופות האלו אלו גורמים מהמדינה ומעל להכל משרד הבריאות, וזה אומר, שבעצם, משרד הבריאות מאשר תעשיית מוות מוחי, ומאשר פגיעה בבריאות שלנו. א. כן ב. אלוהים ישמור (רגע...הוא לא קיים) צריך לעשות משהו בנידון. ג. פפפפפ (צליל של נאד) 6. האם אתם מודעים אל כך, שרוב האנשים בחברה במיוחד אלו המאפשרים טיפול על עצמם על ידי פסיכיאטר וסמים פסיכיאטרים, בעצם אינם מודעים לנזק אשר נגרם להם ובכך מאבדים מרכיבים מאוד חשובים מעצמם ובריאותם?? א. כן ב. לא ג. שיט 7. האם אתם מודעים למה שצריך לעשות בעניין זה, כי אולי לא תשיבו לעצמכם את עצמכם, אך יש מקום ללמד לקח אנשים אלו גורמים אלו ומדינה זו כיצד יש להתנהג אל אנשים ואל גוף האדם?? א.ב.ג - כן, יש להקים איגוד נקמת נפגעי העוולות, ולקחת את אותם אנשים אשר אחראים על הטמאות הזאת, ולתת להם לטעום מזרע השטן.

21/03/2008 | 19:19 | מאת: דור

קומונה לתמיכה, עזרה הדדית ודיון חופשי בכל נושא שקשור לפסיכיאטריה, פסיכופרמקולוגיה ופסיכותרפיה. זיכרו שלעתים רק חשיפת הבעיה ושיחה עליה יכולה להביא להקלה משמעותית. מנהלי הקומונה אינם רופאים או מומחים אחרים ודבריהם אינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, אבחנה או ייעוץ. למען פרטיותם של החברים, הקומונה סגורה ומיועדת לכותבים פעילים בלבד. http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=29739

02/04/2008 | 09:11 | מאת: אמא

(משום מה לא הצלחתי למצוא את מקום "הוספת הודעה" אז סליחה שהתפרצתי להודעה זו..) יש לי שאלה שמטרידה אותי לאחרונה. אשמח לקבל מענה. בני בן ה11, ילד רביעי ואחרון, 3 אחיו הם בנים בגיל ההתבגרות. אין אבא במשפחה (אלמנה..) הילד שונא ללמוד, שונא את בי"ס (טוב, מי כן אוהב?!) אבל אע"פ מצליח בלימודים. אנו חיים בישוב מרוחק וקצת מבודד ויש כאן ילדים בני גילו אבל הוא מעדיף לבלות את כל אחה"צ מול המחשב או טלוויזיה. הוא מקבל טיפול פסיכולוגי עקב קושי רגשי שהבחנתי אצלו מתישהו. (להלן רקע בקצרה) הענין שעליו רציתי להתייעץ הוא: הילד שונא להסתפר. כמה שזה מפריע לי, הוא מתעקש יותר שאינו רוצה להיפרד משערותיו. הענין הוא שהשיער על הפנים רוב הזמן ומפריע לעיניין. כרגע הוא נראה כמו יהושוע פרוע. יש לי תחושה (ואולי אני טועה) שענין השיער הפרוע וזה שהוא מסתיר את הפנים (בחלקם) והעיניים נובע מתוך איזו הפרעה נפשית. המטפל שלו, הפסיכולוג, לא רואה כאן ענין בעייתי אך אני לא רגועה. מדוע הוא מתעקש לא להסתפר ומדוע מתעקש ללכת פרוע ראש? רציתי לשאול אם יש איזו הנחה פסיכיאטרית למצב הזה ועל מה עלי לשים עין? אשמח להכוונה.

אני לוקחת ליתיום מזה עשר שנים ומקבלת זריקות הלידול מדי חודש בעקבות ההבחנה שלי כחולת מניה דיפרסיה. שאלתי היא מהן תופעות הלוואי לטווח ארוך מהתרופות האלה אני מאוד מודאגת...

יש תרופות חדישות וטובות יותר , כמו זיפרקסה, רספרידל עם שילוב של דברים נוספים. שיאפשרו לך לחיות כמו בן אדם ולא עם הזוועות שאת מקבלת. לכי פסיכיאטר פרטי שיעזור לך.

בגיל 18 התחלתי לקחת תרופות פסיכיאטריות כגון ליתיום ותרופות אנטיפסיכוטיות.את בתוליי איבדתי בגיל 25 ומאז ועד היום(4 שנים)אני מעולם לא הגעתי לסיפוק מיני עם גבר.יכול להיות שהתרופות האלו מדכאות משהו או משבשות את התיפקוד המיני?

בוודאי ובוודאי! עליך להיועץ בפסיכיאטר בנושא הזה. אם אתה חושש לדיסקרטיות של נטיתך המינית חפש פסיכיאטר גיי-פרנדלי. בהצלחה

17/02/2008 | 23:16 | מאת: נק

שלום רב, אני בת 17 ובשנה וחצי האחרונות אני מרגישה שאני קצת מאבדת שליטה על החיים שלי!!! וכמו שכתבתי אני גם קצת מרגישה שאני הורסת לעצמי את החיים! אני לא יודעת אם זה המקום הנכון לשאול אבל האם זה נורמלי או שאני צריכה לעשות משהו? ואם כן אז מה? תודה וערב טוב

11/03/2008 | 01:53 | מאת: פלוני אלמוני

השאלה כללית מידי, בכל מקרה לא יזיק לך לפגוש פסיכולוג/ית (אפילו לפגישה אחת). ניתן גם דרך קופ"ח לעניות דעתי.

31/01/2008 | 12:42 | מאת: יעל

שלום רב שאלתי היא האם יכול להיות שלאדם שמקבל טיגרטול פרוטאזין ורסיטל יכול להיות סכיזופרניה פשוטה ללא עבר של אישפוזים?

11/03/2008 | 02:02 | מאת: ע

התשובה היא כן. בכל מקרה אם הוא מאוזן במשך זמן ומתפקד זה לא רלוונטי אם בעבר היה או לא היה אשפוז.

27/01/2008 | 18:16 | מאת: א.ש.

אבי חולה בסכיזופרניה פרנואידית, הכרתי גבר שאימו חולה בנפשה גם כן. הייתי רוצה לדעת מה הסיכוי באחוזים שיהיו לנו ילדים חולים (הם בעצם יהיו נכדים)? בכמה הוא גדול יותר מיתר האוכלוסיה? ברצוני להוסיף כי במשפחתנו המורחבת רק אבי חולה והוא בן למשפחה מאוד מאוד גדולה. האם מבחינה גנטית בכלל מומלץ זיווג כזה בנינו ?

11/03/2008 | 02:04 | מאת: לא מומחה

אני רק יכול לומר שסכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש עם זיקה ברורה לתורשה. סטטיסטיקה מדוייקת אין לי מושג

05/01/2008 | 13:44 | מאת: פזית

שלום ד"ר הסיפור שלי קצת מורכב, מקווה שאצליחלכתוב את כל הפרטים דכי שתוכל לעזור לי/לנו. אבא שלי בן 79 חולה פרקינסון אבל אפשר לומר שברמה בינונית. לפני כ- 5חודשים הוא נפל בעבודה ושבר את מפרק הירך. הוא עבר ניתוח ואז נידבר בחיידק בבית החולים. היה לו כמהפעמים דלקת ריאות והוא הונשם 5 פעמים כולל טרכוסטומי. היום הוא מאושפז בבית רבקה לשיקום, הוא נושם בעיקרון העצמו אך מקבל עזה של חמצן 2 ליטר. הבעיה היא שהוא לפעמים מבולבל ומדבר לא לעניין. יש לו קשיים בלילה, הוא לא נרדם ועושה להם בעיות ואף מתפשט. המצב החמיר שניסו לתת לו בונסרין, ולכן הפסיקו לו אותו. אני רוצה לציין שהוא גם בדיכאון והוא גם אומר שאין לו מצב רוח. לפני הנפילה הוא היה לוקח קלונקס וגם לוסטראל למרותש הלוסטראל לא כל כך עזר. כל התקופה של יותר מ 4 חודשים הוא לא קיבל את התרופות האלה. אבי היה במצב מאד קשה ודי רצו להרים ידים והרופאה שלו עכשיו אומרת שכל הכבוד לו שהוא הגיע עד לכאן כי הוא השתפר הרבה, אבל עדיין לא מספיק.אני רוצה לציין שהיה לו פצע לחץ מאד רציני אבל הוא בשלבי ריפוי וכן היו תקופות שהיה לו סוכרים מאד גבוהים אבילו מעל 600 וגם עמה פעמים היה באיפו של 40 סוכר. בכל אופן הולחט לתת לו ריספרדאל, הוא התחיל ב- 0.25 ואחרי 3 ימים האלו לו ל- 0.5. הוא לקח 0.5 במשך יומיים ואז הוא נפל להם במחלקה, פתח את הראש אבל בדיקת הסיטי היתה תקינה. יום אחררי זה הוא התחיל להיות מאד מבולבל ודיבר ממש בהיסטריה על כך שלא מטפלים בו המקום טוב וכו' ואז הרופאה הורידה לו את הריספרדל שוב לרבע. כרגע הוא במצה שהוא ללא מצב רוח, לא ככ ישן בלילות, מתפשט. הוא מקבל לשינה לוריון אבל זה לא עוזר. הם טוענים שהם מוגבלים בכדור השינה בגלל בעיות הנשימה וזה הכדור היחיד שניתן לתת לו. אני אובדת עצות. אני מאמינה שמומחה בתחום הפסיכוגריאטירה יוכל לעזור, אני לא מאמינה שלא ניתן לעזור לא מהבחינה הנפשית ונראה שהמצב תקוע. אנחנו המשפחה מוכנים לעשות כל שניתן כדי לעזור לו. אחרי שהפצע לחץ ירפא בטח ירצו לשחרר אותו ואני לא יודעת איך במצב הנוחכי ניתן יהיה לטפל בו בבית.אנחנו נילחמו קשה על החיים שלו ואני לא רוצה שהוא יסבול, בטח לא מבחינה הנפשית. אני יודעת שכתבתי הרבה, והמצב לא כ"כ פשוט אבל אודה לך מאד אם תנסה לעזור. כמובן שאין לנו בעיה להביא פסיכיאטר מומחה באופן פרטי , אבל אני לא יודעת מי יהיה מוכן לבוא לבית רבקה. תודה רבה על תשומת הלב פזית

06/01/2008 | 08:34 | מאת: אמא

בוקר טוב אני אמא ילד שאומץ מאז שהגיע לפני שנים היה ברור שאינו נורמטיבי, לאחרונה ומס סיבות משניות הוא נכנס לדיכאון כאשר לאחרונה יש גם פגיעה עצמית, הוא מטופל אצל פסיכאטרית עם תרופות של פלוטין ורספרידל..מצב רוחו מאוד משתנה, עם ירידות ועליות למצב רוח מרומם במיוחד. הגנים הביולוגיים מאוד לא סמפטיים לצערי..הרופאה רצתה לאשפזו אולם אנו סברנו שעקב חרדת הנטישה שלו זה לא רצוי כרגע..ההתמודדות לא פשוטה,הוא צעיר מאוד בכיתה ב' בלבד.הוא ADHD בנוסף ובכל פעם שיש הרעה במצב רוחו הוא מתנהל כמו "רובוט" זה כל כך קשה לאחרונה סמנו לב שבכל פעם שהוא נתקל בקושי בה"ס כמו דף עבודה או בבית שבדרך כלל הוא עושה אותו בקלות הוא כועס ומורט את גבותיו מכה את עצמו תחושה של סוג מנפולציה מה עושים באישפוז? עיצה יותר פרקטית. תודה

לא יודע איך לבקש עזרה

19/01/2008 | 19:29 | מאת: סופיה6

היי פסקל יקירי צר לי ועצוב לי נורא שבלעת כדורים קודם כל אני שולחת לך חיבוק גדול ואוהב ומקווה שפנית למיון לקבת עזרה אני מבינה ויודעת באופן אישי מה זה הרצון הזה ל\מות הלא לדעת איך לבקש עזרה .כי לדעת לבקש עזרה זה באמת תהליך של למידה אני שמחה שכל זאת פנית אל הפורום ותדע שכאן אתה תמיד יכול לשאול כל שעולה על דעתך אני איתך בבקשה תעדכן אותנו ותגיד שהכל בסדר סופיה

28/12/2007 | 11:42 | מאת: NURI

שלום רציתי לדעת אם אלפרליד(0.25GR) ממכר? מותר לקחת כל יום כדור? מותר לקחת עם הציפרלקס סירופ פסיפלורה שהוא טבעי ולא ממכר?

14/02/2008 | 23:03 | מאת: tangush

תנסה באתר הזה: http://www.infomed.co.il/doDrugInteract.asp -לפי מה שכתוב שם זה לא רצוי שתי התרופות יחד!

04/11/2007 | 01:49 | מאת: גליה

אבי בן ה75 פנה לפסיכיאטר אחרי שהפצרתי ממנו. הוא סובל במשך הרבה שנים ממחשבות שווא שכוללת משטרה שרודפת אחריו וכו'.. מלבד מחשבות אלו הוא תפקד יפה מאוד לגילו המבוגר בחברה. יש לציין שאבי משכנע מאוד בסיפוריו ומאמין להם לחלוטין. יש לציין שהוא לא מסתיר את הסיפור הזה. התרגלנו לחיות עם זה מכיוון שראינו שבסה"כ הוא מתפקד טוב ויפה ואף מעל לממוצע בגילו. בשבועות האחרונים הוא החל להרגיש רע יותר (קושי לישון בלילה , חוסר תאבון וכו')יותר והפצרתי בו ללכת לפסיכיאטר באופן פרטי. הוא אכן הגיע לפסיכיאטר בליווי מכרה. הפסיכיאטר החליט שיש לו דכאון ונתן לו את תרופת המירו. יש לציין שאבא שלי לא ספר שם את סיפור המשטרה בכלל. אחרי נטילת התרופה הוא החל להרגיש רע מאוד וצלצל לפסיכיאטר וספר לו שהוא מרגיש גרוע יותר. הפסיכיאטר אמר לו שיאזור כוח ויתגבר כי התרופה תתחיל לפעול בערך שבועיים אחרי שלוקחים אותה. באותו יום ולאחר שיחת הטלפון אבא שלי ניסה להתאבד כשהוא חותך את הוורידים בשתי ידיו. החתכים לא היו עמוקים מאוד, תפרו לו אותם והוא אושפז בהסכמה בבית חולים פסיכיאטרי. יש לציין שאין לאבי היסטוריה של נסיונות התאבדות. בבית החולים הוא אובחן כסובל מפסיכוזה והרופא שם התפלא מאוד איך הפסיכיאטר האחר לא "עלה" על זה.הוא טען שהדכאון שלו הוא חלק מהפסיכוזה ומדובר בכאון קל. יש לציין שאם שואלים את השאלות המתאימות אבא שלי מייד מספר את הסיפור שלו על המישטרה. מלבד זאת הוא צלול לחלוטין יודע בדיוק היכן הוא נמצא, מתמצא, זוכר ומדבר לעניין. יש לי שתי שאלות: 1 האם ייתכן כי תרופת המירו גרמה לו לבצוע ניסיון ההתאבדות? הפסיכיאטר שנתן לו את המירו טוען שהיא משפיעה רק אחרי שבועיים אבל זה נראה לי קצת תמוה שאבא שלי מנסה לבצע ניסיון התאבדות יום אחרי שהוא מקבל את המירו ושהוא מרגיש בברור רע מאוד אחרי נטילת התרופה ואף מדווח לרופא. אשמח לדעתך הכנה. יש לציין שהדבר הפשוט ביותר שהייתי מצפה מהפסיכיאטר זה להתקשר לאבי ולשאול לשלומו אך אפילו זאת הוא לא עשה. 2 הוא קבל רספירדל חצי כדור ליום..ועכשיו נותנים לו את זה בזריקה. מה ההבדל בין זריקה לכדור והאם לא מן הראוי ליידע את האדם שמקבל את התרופה על תופעות הלוואי שלה ? 3 האם רשיונו ישלל עקב הסיפור הזה? תודה מראש, בת דואגת

19/11/2007 | 07:41 | מאת: אלירן הרדוף

בני תוען שכל הזמן הוא לו סמוי ולו מלשין ושהלב שלו נקי הוא מטופל ברספרידל וקלונקס דקינט לפני שבועיים נכנס לבית חולים אברבנל מלאה חיים וחיכן רק עים קצת הזיות היום הוא כיאלו חיבו את האור שלו מה לעסות?יש לנו סיפור של שיזופרניה במשפחה s os בבקשה תשובה מהירה יש לציין שהוא רדוף ערבים שרוצים להרוג אותו והוא מפחד כל הזמן הוא באישפוז ורואה אותם

http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?Communaid=27032 נשמח לראותכם שם!

למה אין?

07/11/2007 | 00:50 | מאת: אני

ומה איתנו? ומה איתך?

http://www.tapuz.co.il/Communa/jointheCommuna.asp?Communaid=29739

29/10/2007 | 08:02 | מאת: אריק

שלום לכולם ! אני בן 30 ולפני שנה וארבעה חודשים חליתי בדיכאון ניסתי כל מיני תרופות כגון ציפרלקס ,אדרונקס וכמובן ללא הועיל כיום אני צורך כדורים מסוג איקסל כבר שלושה חודשים וללא שום שינוי משמעותי . אני חייב לציין ולהדגיש שמעולם לא הייתי דיכאוני ותמיד הייתה בי שמחת חיים מלאה באופטימיות , עוד בהתחלה אחרי שהבנתי את מה שקורה לי בדיוק הייתה לי אופטימיות מסויימת שזה יעבור והנה חלפו להם שנה וחצי כמעט ומצבי נשאר אותו הדבר , אני חושש שחיי הסתיימו כך אני לא מצליח לחשוב על משהו חיובי בחיים וגם אם כן מייד אני נכנס למערבולת של מחשבות טורדניות ושליליות .אני כ"כ מתגעגע לעצמי ולמה שהייתי לפני זה מפחיד עד כדי כך שאני מתחיל לשכוח את את מי שהייתי ואת הזהות שלי וכל מה שיש לי בראש הכל שלילי ושום דבר לא עוזר . אני לא רוצה שירחמו עליי אבל אני זקוק לעזרה הדמעות לא מפסיקות לזלוג ואני מרגיש שאני מאבד את השפיות שלי ואת הטעם לחיים שכ"כ אהבתי . יכול להיות שזהו ? אף אחד לא מסוגל לומר לי את האמת שזה המצב ועם זה אני צריך ליחיות , בתוך תוכי אני נורא רוצה להמשיך ליחיות אבל לא כך אין לי כח להתמודד יותר . בבקשה אם מישהו קורא ומבין את מה שאני עובר שיעזור לי בבקשה אין לי כוחות יותר .

05/11/2007 | 20:57 | מאת: אריאל

אריק שלום אני אריאל בת 29 וההודעה שלך החזירה אותי אחורה לתקופה בה אני ראיתי רק שחורות, לא האמנתי שיהיה יותר טוב והרגשתי שאני מאבדת צלם אנוש אבל יש חיים אחרי הדיכאון ואתה תראה שאתה תצא מזה. קשה לך לראות את זה עכשו כי קו המחשבה שלך הוא דכאוני ומפה באה התחושה של חוסר התקווה אבל עם טיפול נכון אריק אפשר לצאת מזה. גם אני עברתי המון סוגים של כדורים עד שמצאתי את הטיפול שמתאים לי ואני משלבת אותו עם שיחות אחת לחודש לפחות. אולי אתה פשוט לא מקבל את הטיפול הנכון אך היום לפסיכאטריה יש מגוון רחב של טיפולים שאפשר להציע אז אל תאבד את התקווה. אני היום המשכתי עם החיים שלי- סיימתי לימודים קשים, התחתנתי והמשכתי הלאה. אתה תראה שיהיה טוב רק תאמין בעצמך ותחפש את הטיפו ל הטוב שמתאי ם לך המון בהצלחה ותרגיש טוב אריאל

06/11/2007 | 22:20 | מאת: אריק

תודה מקרב לב

06/11/2007 | 13:50 | מאת: דנהא

היי , אני ממש מבינה את מה שאתה מרגיש אני בת 21 וגם לי היתה תקופה כזאת שרציתי למות , שהדמעות לא הפסיקו לזלוג, שלא יצאתי מהבית.וגם לי לא היה כוח להתמודד. לקחתי סורבון אחר כך ציפרמיל לאחר מכן ציפרלקס ושום דבר לר עזר לי הייתי בדיכאון והיו לי חרדות. לאחר מכן לקחתי איקסל ולי אישית זה ממש לא עזר , עכשיו אני לוקחת סירוקסט והמצב שלי ממש השתפר לכן אני ממש ממליצה על תרופה זו. לפי מה שהבנתי אתה סובל רק מדיכאון אז אני יודעת שפרוזק היא תרופה מצוינת לדיכאון (אמא שלי לוקחת אותה שנים) לכן אני ממליצה לך לקחת אותה היא תעשה לך פלאים אני בטוחה שתצא מזה וששמחת החיים שלך תחזור . אפילו שעכשיו הכל נראה שחור .תלך לרופא המשפחה ותתיעץ איתו בקשר לתרופות אחת משניהם.

06/11/2007 | 22:22 | מאת: אריק

תודה לך ...

01/06/2008 | 00:42 | מאת: טל

הכי חשוב לשמור על שפיות ולא ליזרום עם הקיים בשביל לחייות צריך להילחם למרות הכאב.

26/10/2007 | 18:14 | מאת: מעיין

אני לוקחת פריזמה עקב בולימיה קלה מאוד אבל מתמשכת ובקרוב אטופל בתל השומר. בעייתי השניה המאוד מאוד מציקה לי היא שאני אובססיבית לבחור מסויים שהכרתי לפני 3 שנים, הוא לא יוצא לי מהראש גם שניסיתי לצאת עם אחרים ואפילו עזבתי את הארץ לתקופה, ואני מסוגלת להתקשר אליו כמה פעמים ביום למרות שהוא לא סופר אותי כמו שאומרים ובכלל לא רציני. שאלתי היא האם כדור הפריזמה יעזור בכפיתיות זו ואם לא מה לעשות?

14/02/2008 | 23:34 | מאת: tangush

מעיין שלום, אני יודע שיש תרופות אנטי דיכאוניות בעיקר שמטפלות באובססיה (OCD ) ולכן אפשר לאמר שזה יכול לעזור והנה קישור לפרוזאק (פריזמה): http://health.walla.co.il/?w=/5016/1067932 והנה עוד קישור למה שאנשים שהיתנסו רוצים לאמר בנושא: http://www.dex.co.il/index.php?c=2&t=7&tag=%D7%90%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A1%D7%99%D7%94 -אני יכול לאמר שאני בעיקר היתנסתי בזה מהצד של הבחור הנרדף (כפי שציינת את) ואני ממש ממש סבלתי מהעיניין. מה שאני יכול לאמר לך זה שלפי דעתי תרופות אולי יעזרו אבל בעיקר את בעצמך , עם ע"י טיפןל פסיכולוגי ארוך או דרך עבודה עצמית קשה ביותר תוכלי במאה אחוז להפסיק את האובססיה לבחור. אני גם יודע שאין לך שום סיכוי להשיג את הבחור, ואני בכוונה ומנסיון אומר את זה בביטחון. את פשוט שורפת לך את החיים בנתיים ומציקה לבן אדם אחר. חבל על ביזבוז הזמן שלך. מכווה שתרגישי יותר טוב, אני יודע שאת מאוד מאוד סובלת אבל זאת המציאות ואת לא מודעת לה. מכווה שהועלתי במשהו. ביי

23/10/2007 | 16:22 | מאת: אנה

אני בת 18 ותכף מתגייסת לצבא. מעוניינת לקבל טיפול תרופתי אצל פסיכיאטר אבל מאוד מפחדת שמידע זה ייוודע לצה"ל..חשוב לי שזה יהיה חסוי. האם זה אפשרי? אצל פסיכיאטר פרטי או בקופת חולים? תודה רבה על תשומת לבכם,יום טוב:)

היי אנה, גם אני שהיתגייסתי וזה היה מזמן חששתי כמוך. למרות זאת שום דבר לא מצדיק להפסיק טיפול ולכן אני חושב וממליץ להמשיך טיפול. למרות זאת כדי להקטין את החשיפה ואת יכולת הצבא להשיג מידע ברור שכדאי ללכת לפסיכיאטר פרטי וכמו כן לנסות להשיג את הסכמתו לפני הטיפול - לא להעביר את האינפורמציה לשום גורם אחר כולל הצבא. מאחל לך גיוס נעים. ביי

http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?Communaid=27032 נשמח לראותכם שם!

10/09/2007 | 13:50 | מאת: אבי

עברתי לפני כמעט שנתיים תאונת דרכים מסוג צליפת-שוט. לא גילו אצלי שום ממצא בעייתי ב-CT ו-MRI. למרות זאת אני סובל מאז מהתכווצויות שרירים בלתי-פוסקות בכל האיזור מסביב לעמוד השדרה. מוקדי ההתכווצויות משתנים כל הזמן. טיפולים פיזיורטפים/כירופרקטים עזרו אך מיצו את עצמם. הבנתי שזה איזשהו מעגל קסמים כזה שההתכווצויות גורמות לכאב וזה גורם לתכווצות וחוזר חלילה. האם ניתן לשבור את המעגל הזה באמצעות קלונקס ? אם כן, כמה זמן כדי לקחת אותו ? באיזה מינון ? האם הוא לא יגרום לחזרת התופעה לאחר שמפסיקים לקחת אותו ? אבי.

תיקון הקישור: http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=29739

ב. מדוע מסוכן להשתמש בסמים פסיכיאטריים? סמים פסיכיאטריים גורמים לתלות ואף להתמכרות! ידוע שאלכוהול מרומם את הנפש, אולם גורם לתלות. גם מי שמעשן סיגריה מרגיש תחושה נעימה, אולם לאחר מספר שעות הוא מרגיש עצבנות ויודע שסיגריה נוספת תרגיע את זה. לאחר שימוש ממושך בסמים האדם לא מצליח כבר לתפקד בלעדיהם. השיבוש הממושך בריכוזי החומרים במערכת העצבים הופך להיות בלתי ניתן לתיקון. האדם הופך להיות לכוד במלכודת הכימית של הסמים. הוא מרגיש רע בלעדיהם. הוא תלוי בהם או ממש מכור. גם תרופות נגד דיכאון גורמות לתלות. מעטים מאד מצליחים לאורך זמן להפסיק את השימוש בהן. סמים פסיכיאטריים משבשים את פעילות המוח וכך גורמים לתחושה של הטבה במצב. כאשר אדם לוקח אלכוהול הוא מרגיש התרוממות רוח מסויימת. זהו שיבוש. אין זה שיפור במצבו. זוהי השפעה של סם. כדור שינה גורם לשיבוש. הוא מרדים את האדם. למחרת לקיחת אלכוהול או כדור שינה ניתן לחוש עדיין את השפעת השיבוש הזה. האדם מרגיש מדוכא. גם זה חלק מאותו שיבוש. סמים פסיכיאטריים מצטברים במוח, במערכת העצבים ובתאי השומן למשך שנים. לכל הסמים אופי שומני, ולכן הם מעדיפים להגיע לריקמת המוח השומנית ולא להישאר בדם. לאנשי המקצוע יש נטייה מובנת להתעלם מהצטברות זו, ולהתייחס רק לעובדה שחומרים אלה יוצאים בהדרגה מן הדם. אולם, גם סמי הרחוב (כגון החשיש) וגם הסמים הפסיכיאטריים משפיעים ומזיקים לאורך שנים בגלל הצטברותם במוח ובשומני הגוף למשך שנים. אדם שהיה נרקומן לא חוזר לעולם להיות מי שהיה לפני הסמים. אדם שצרך LSD עשוי לחוות 'טריפ' גם עשרים שנים לאחר שהפסיק לצרוך אותו. זה קורה כאשר כמות סם כלשהי משתחררת לפתע מרקמת השומן שלו אל הדם ומשפיעה שוב על המוח. סמים פסיכיאטריים מסתירים את הבעיות ולא פותרים אותן. סמים תמיד היו אמצעי לברוח מתחושות קשות, מכאבים וממציאות קשה. אלכוהול הוא דוגמא מצויינת לסם נפוץ, שמשכיח לכמה שעות את הצרות. גם חשיש וגם כדור לדיכאון משכיחים מאנשים למשך כמה שעות את המציאות המרה שהם חווים, אולם לא פותרים אותה. כאשר השפעת הסמים חולפת, המציאות המרה חוזרת, ובגדול! יחד עם הבעיות (שהאדם לא פתר בכך שלקח סמים) מופיעות גם תחושות וכאבים קשים. לאחר הפסקת כדור נגד דיכאון ישנה נטייה לסבול מתופעות גופניות שונות כמו כאבי ראש, זימזום באזניים וכו'. האסון הוא שלאחר תקופת שימוש מסויימת הפסקת סמים עלולה להיות מלווה בתחושות וכאבים כל כך איומים, עד שהאדם מרגיש שהוא אינו יכול לשאת אותם יותר. זה יכול להגיע עד לכדי רצון להתאבד. חקירת מקרי ההתאבדות חושפת לעיתים קרובות רקע של שימוש בסמים, בתרופות פסיכיאטריות או באלכוהול (שגם הוא סם). מוות ממנת יתר הוא תמיד ניסיון לקחת יותר סם כדי להרגיע את התחושות הנוראיות שהפסקת השימוש בסם גורמת. סמים פסיכיאטריים מאבדים מהשפעתם לאחר שימוש ממושך. לאחר תקופת שימוש מסויימת הסם כבר לא מצליח לספק את ההקלה שסיפק מלכתחילה. הגוף התרגל להשפעתו. האדם מרגיש רע עם הסם וגם בלעדיו. הוא נאלץ להגדיל את המנה או להשתמש בסם חזק יותר שגם מזיק יותר. אמנים רבים מתו ממנת יתר של סמים. הם התמכרו לסם. לאחר זמן מה הסם הפסיק להשפיע. כשהגדילו את הכמות זה שוב לא היה מספיק. כך הגדילו את המנה שוב ושוב עד שהרגו את עצמם. אנשים שלוקחים תרופות נגד דיכאון נדרשים לעיתים להחליף תרופה או להגדיל את המינון מאותה סיבה ממש. סמים פסיכיאטריים גורמים לתופעות לוואי רבות וקשות. סמים פסיכיאטריים לא פועלים בנקודה ספציפית במוח אלא באזורים שלמים, ולכן הם משבשים מערכות רבות. השיבוש מתבטא בדרכים רבות : מצב רוח ירוד, חוסר תיאבון, רעד, התנהגות כפייתית, מחשבות שווא, תלות, התמכרות, עייפות, פחדים, חרדה, פגיעה בזיכרון, הפרעות שינה, הרס התפקוד המיני, השמנה, ועוד ועוד. חשוב להבין שגם תרופות נגד דיכאון עשויות לגרום לכל תופעות הלואי שציינתי לעיל. סמים פסיכיאטריים גורמים ליותר תאונות, רציחות, התאבדויות, אלימות, ופשע מכל גורם קיים אחר. רק אם תפסיק לקחת תרופה פסיכיאטרית תוכל להבין את מידת הנזק שהתרופה גרמה לך. אדם שמפסיק לצרוך כדורי שינה הופך לחסר שינה ועצבני כפי שלא היה מעולם. מהפסקה של 'טיפול תרופתי' ממושך אנו מקבלים לעיתים התקף פסיכוטי ואישפוז. מה גרם להידרדרות? תורשה? לא! הסמים הפסיכיאטריים עירערו את האדם לחלוטין,ורק כאשר הופסק השימוש בהם ניתן היה להיווכח בנזק העצום שגרמו. בעבודתי כרוקח נתקלתי באנשים רבים שלקו בהלם קרב לפני עשרות שנים. הם עדיין צורכים סמים פסיכיאטריים. הם נראים כשבר כלי מעורר רחמים, וסובלים מרעד שרירים בלתי פוסק בגלל תופעות הלואי של התרופות. אחד מאלה שהיכרתי החליט להפסיק את הטיפול. הוא התאשפז בתוך ימים כשהוא סובל מהתקף פסיכוטי, והוגדר פתאום כ'סכיזופרן'. מה גרם למצבו להחמיר כל כך? ההלם שלפני 40 שנה? לא! התרופות שלקח גרמו לכך! פסיכיאטרים כמעט תמיד ממליצים לא להפסיק תרופות נגד דיכאון, כיון שהן גורמות להחמרה במצב, והפסקתן חושפת עובדה זו. קשה מאד לשקם אנשים שצרכו סמים פסיכיאטריים במשך שנים. הגמילה שאנשים אלה צריכים לעבור, והשיקום שלהם דורשים משאבים עצומים, שברוב המקרים אין ביכולתם להשיג. משום כך יהיה זה אחראי להזהיר מפני השימוש בסמים פסיכיאטריים.

03/09/2007 | 18:41 | מאת: מאיה

האם יש לפרוזאק השפעה על תפקוד הכליות? האם שילוב של פרוזאק ותרופה אחרת יכול לפגוע בתפקוד הכליות? האם שימוש בקולחיצין יכול לשפר את רמת הקריאטין בחולה כליות

יש לי בן 23 ,משקל 57 ק,ג, גובה 185 ,עם פיגור שיכילי קל עד בינוני. מטופל ב- RISPOND מ"ג 1 - 2 כדורים ביום +טרגטול 600 מ"ג ליום +סרוקסט 20 מ"ג כדור ביום. יום אחד החליטו להסיף לכל התרופות הנ"ל קלונקס 0.5 מ"ג ואז הבן איבד לאחר זמן מה את ההכרה. לאחר המקרה יותר לא מקבל קלונקס. לציין שלפני הריספדנון קיבל ריספרדל 1 מ"ג 2 כדורים ביום ומצבו היה די די טוב, היה מאוד רגוע אכל יותר טוב היה לו שמחת חיים ועכשיו אני מרגיש שאני מאבד אותו ויורד במשקל אפשר להגיד שעומד להפך לאנרוסקי. מקבל תרופות, כמעט שאינו אוכל כלום במשךהיום. שאלותיי אלייך: 1. האם היו צריכים להחליף את הריספדל שקיבל במשך 6 שנים בריספדנון? 2. האם היה מתאים להוסיף לכל התרופות שציינתי קלונקס למרות שמצב הילד היה לא טוב, עובדה שאיבד את ההכרה, לציין אף פעם משום כדור ובכלל לא איבד בחיים את ההכרה. רציתי לדעת גם איך אפשר להפסיק בכלל את כל הכדורים האלו וכן ואם כדורים צמחיים יכולים להחליף את הכימי. בתודה ,

נורא נחמד שרוקח חביב שלא חווה את התחושות המחורבנות של חרדה ירצה על הנושא ועל לא לקחת כדורים...33 שנים של סיוט חייתי עד שהתחלתי לקחת כדורים, לשם מה? עדיף כדורים עם מרשם מסמים או אלכוהול אותם גם צרכתי בעבר... אז מר עמי אייל, מספיק, עד שלא היית שם אתה לא יודע

התקפת חרדה אחת ואתה רואה את הרוקח הזנה טס לכדורים ברור שזה לא הכי בריא אבל הפסקתי לשתות בגלל זה הפסקתי לעשו מרחואנה אני מאמין שההוא שם למעלה ,קובע מתי באתי ומתי אלך מה שנשאר לי ,זה לדאוג לחיים טובים כל עוד אני חיי

09/09/2007 | 03:46 | מאת: רותי

אני אינני מרוצה מאף טיפול שניתן לי לטיפול במחלת הסכיזופרניה. כל הטיפולים שניתנו אינם עוזרים לי ואינם גורמים לי להיות אדם מתפקד ומועיל בחברה . מאחר וכך רציתי לדעת מה אפשר כן לעשות, האם הטיפול התרופתי במחלה זו הוא כול כך מיושן שאיננו כלל משפיע כלל על התסמינים השליליים? מדוע אין הוא משפיע עליהם?ומה באשר לכדורי הרגעה צימחיים כמו קלמה שהרי ידוע לכולנו כי הינם סמים, מדוע הם כן משפיעים על כל התסמינים השליליים והחיוביים יחדיו? ואם הם משפיעים מדוע אף פסיכיאטר לא מטפל בעזרתם?למה כי זה סם? כי הם יגרמו לאדם להיות מכור, להיות נרקומן. למה בעצם שאקח כדורים שאינם מיטיבים עימי הרי לעשות דבר כזה זה ללכת נגד הטבע, נגד הרצון להיטיב עם איכות חיי ולאפשר לי לתפקד בצורה נורמלית בחברה. מבקשת אם אפשר מענה לפחות לחלק מהשאלות

22/09/2007 | 00:34 | מאת: דר' פלד

האם לא ידעת כי ב 2007 עדיין אין תרופה לסכיזופרניה - עדיין לא יודעים ממה היא נגרמת ולכן אין כיוון טיפולי - כפי שאמרת התרופות עוזרות רק קצת הבחירה היא בין רע לרע מאד ולא טוב - עם טיפול זה רע וללא טיפול זה רע מאד

אז מה אתה בעצם אומר שאסור להתשמש בתרופות הללו , ציפרלקס או רסיטל ? הנזק שבלקיחתם גדול מהנזק של הבעיה הנפשית ? מה הצעתך החלופית? לבעיות לחץ אובססיה , OCD עצבים אי שקט וכד'?

31/12/2008 | 11:48 | מאת: מערכת עיתון 'דיאלוג'

עמי היקר שלום. אנו מערכת עיתון 'דיאלוג' של 'שני בקהילה' מעוניינים לפרסם את המאמר המרתק שלך במהדורה הבאה. נשמח ליצור קשר. shanynews@walla.com

31/12/2008 | 12:05 | מאת: מערכת עיתון 'דיאלוג'

עמי היקר שלום. אנו מערכת עיתון 'דיאלוג' של 'שני בקהילה' מעוניינים לפרסם את המאמר המרתק שלך במהדורה הבאה. נשמח ליצור קשר. shanynews@walla.com

31/08/2007 | 17:24 | מאת: חיים ששון

http://www.cchr.org.il/links/articls/3008061.htm מאמר רוקח מזהיר: סמים פסיכיאטריים משבשים את פעילות המוח, וגורמים נזק! כיצד לטפל בבעיות הנפש ללא תרופות? שמי אילן סלומון. אני רוקח מזה 15 שנה, בוגר האוניברסיטה העברית. במהלך לימודי הרוקחות עבדתי כשנה וחצי במחלקה הסגורה של בית חולים פסיכיאטרי ידוע בארץ. כבר אז ראיתי את הנזק הכבד והבלתי הפיך שנגרם לאנשים שצרכו סמים פסיכיאטריים. בעשור האחרון של עבודתי כרוקח הייתי עד לעלייה תלולה ביותר במכירות של תרופות לדיכאון למבוגרים, וכן ברישום סיטונאי של סמים, כדוגמת ה'ריטלין', לילדים. בימי התקפות הטילים מלבנון ראיתי פסיכולוגים ורופאים רבים שלא הכירו פיתרון חלופי מלבד לשלוח אלפי ילדים ומבוגרים לטיפול פסיכיאטרי בתרופות הרגעה. מטרת המאמר היא להביא לידיעת הרבים: את הסיכונים הכבדים שבנטילת סמים פסיכיאטריים. שקיימת אלטרנטיבה לסמים הפסיכיאטריים. שהאלטרנטיבה לסמים הפסיכיאטריים מתנגשת עם בעלי אינטרסים כלכליים רבי עוצמה, אולם היא ניתנת ליישום בקלות יחסית. המאמר מבוסס על חומרים לקריאה נוספת הרשומים בסוף המאמר. אשמח מאד לעזור בעצה או במידע נוסף! תוכן: הקדמה: פסיכיאטרים יוצאים נגד חבריהם למקצוע! א. כל התרופות הפסיכיאטריות הן סמים. ב. מדוע מסוכן להשתמש בסמים פסיכיאטריים? ג. מי עומד מאחורי התרופות הפסיכיאטריות? ד. מה לא בסדר עם הפסיכיאטריה? ה. האלטרנטיבה לטיפול הפסיכיאטרי ו. תלונות משפטיות על נזקי הסמים הפסיכיאטריים ז. המלצות ח. שאלות ותשובות ט. מקורות וחומר לקריאה נוספת הקדמה: פסיכיאטרים יוצאים נגד חבריהם למקצוע! במאמר במגזין האמריקני 'פסיכולוגיה היום' באוקטובר 1999 מספר הפסיכיאטר הידוע דר' לורן מושר כיצד החליט לבטל את חברותו ב'אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית' לאור "שימוש היתר הלא מוצדק וההרסני בסמים פסיכיאטריים של רבים מחברי למקצוע בעידודן של חברות התרופות". גישתו היתה להשתמש במינימום של תרופות ובמכסימום של תמיכה נפשית לחולים במוסד שהקים. באמצעות גישה זו הצליחו כל המאושפזים שהוגדרו כסכיזופרנים לחזור לתיפקוד בתוך תקופה קצרה יחסית, ולא להיזדקק עוד ל'תרופות שמשבשות את המוח' (כך כינה אותן), (ראה קישור לאתר של פרופ' לורן מושר בסוף המאמר). שורה של רופאים בעלי שם אימצו מאז את גישתו וטוענים בגלוי שסמים פסיכיאטריים מחמירים בהדרגה את מצבו של המטופל. האמנם חוסר איזון כימי במוח? התיאוריה שעליה מבוסס הטיפול בסמים פסיכיאטריים מדברת על 'חוסר איזון כימי במוח'. לטענתה הסמים מספקים חומרים כדי 'לאזן' את המוח. זוהי תיאוריה שמעולם לא הוכחה. שום חוקר לא הצליח מעולם למדוד או להגדיר מהו מוח מאוזן או לפתח בדיקה ביולוגית כלשהי שיכולה להראות מהי הרמה הנכונה של חומר כלשהו במקום כלשהו במוח. העובדה שסמים מטשטשים כאב נפשי לא אומרת שיש מחסור בהם בגוף. תיאוריה זו גרמה בתוך שנים ספורות למיליוני אנשים בכל העולם להפוך לצרכנים קבועים של תרופות לדיכאון, כגון: פרוזק, סרוקסט, ציפרמיל וציפרלקס. מתנגדי התיאוריה טוענים שסמים אלה מתערבים בפעילות המוחית, משבשים אותה, ורק מייצרים תחושה של הקלה, אולם גורמים נזק רב ומתמשך למערכת העצבים. המתנגדים מתבססים על אינסוף דיווחים על נזקים ארוכי טווח של סמים פסיכיאטריים. הם טוענים שיש לטפל באנשים עם קשיים התנהגותיים או נפשיים באמצעים שאינם הרסניים וללא סמים. ד"ר פיטר ברגין, פסיכיאטר אמריקני ידוע, כותב בספרו: "להילחם בפרוזק": "אם קפה ואלכוהול משפיעים על החשיבה ועל המוח, זה לא אומר שהם חסרים לגוף או לחשיבה. באותו אופן, אם התרופות משפיעות על המוח, זה לא אומר שיש משהו חסר במוח שמצדיק שימוש בהם. זהו הגיון עקום ובלתי מדעי". הוא פירסם ספרים על כך שהסמים, הניתנים על ידי חבריו למקצוע, פועלים באמצעות שיבוש פעילות המוח, גורמים נזק רב, ולא באמת מרפאים את האדם. א. כל התרופות הפסיכיאטריות הן סמים. התרופות הפסיכיאטריות משתייכות לאותן משפחות כימיות כמו סמי הרחוב שאנו מכירים. זוהי טעות לחשוב, שסם, כיון שהוא נמכר כתרופה, אינו גורם נזק. הם פועלים באותו מנגנון בדיוק וגם דומים במבנה. קשה להאמין?

22/09/2007 | 00:37 | מאת: פסיכיאטר

איך אתה לוקח אחריות על השטויות האלה נכון שהטיפול הפסיכיאטרי בעייתי - אבל זה לא סמים - איזה מין רוקח אתה שלא יודע מה הגדרה של סם

23/08/2007 | 13:01 | מאת: נועה

מזה מספר שנים אני סובלת מחרדות ושינויים במצבי הרוח.טופלתי בכדורים שונים שהתחלפו עקב תופעות לוואי בלתי נסבלות.כיום אני לוקחת ציפראלקס 20 מ"ג+טופאמקס 25.ברצוני לברר על השילוב של שני הכדורים יחד ,לא מצאתי מידע במקום אחר

15/02/2008 | 00:18 | מאת: tangush

היי נועה, אם לא מצאת אולי כאן יוכלו לעזור לך : "למי פונים? השירות של המכון לפרמקולוגיה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם, ניתן בכל ימות השנה, במקרים דחופים גם 24 שעות ביממה. למידע נוסף: 04-8542725, פקס: 04-8542092. במקרה חירום של הרעלות ניתן להתקשר: 04-8541900. במקרים דחופים השירות הטלפוני ניתן בחינם. למתן ייעוץ מקיף והדרכה אישית יש לבדוק את החולה ושירות זה כרוך בהתחייבות או בתשלום." מכווה שזה עוזר. ביי

23/08/2007 | 06:14 | מאת: דוד

אבי חולה אלצהיימר בן 85. אושפז בבית חולים לניאדו עקב כאבי בטן עזים. הוא לא רגוע במיוחד. שם רופא המטפל בו החליט לתת לו הלידול חצי כדור בבוקר וגם בערב. אני מוצא את אבי כמעט ישן ובנוסף הוא כמעט ולא מזיז רגליים.נהיה סעודי ממש. האם יכול להיות שזה מהלידל? שאלה שניה:האם רופא פנימאי מוסמך לתת הלידל? תודה דוד

01/11/2007 | 11:13 | מאת: אילן

כן תופעה זאת יכולה להיות קשורה בהחלט להלידול

18/11/2007 | 09:14 | מאת: טלי

שלום רב, אושפזתי לפני כ-10 שנים בעקבות התמוטטות נפשית ופיזית ואובחנתי כסובלת ממניה דיפרסיה. מאז אני סובלת לעיתים רחוקות מדכאון. אני נטלתי במשך תקופה ארוכה ליתיום אבל זה הופסק כיון שזה גרם לבעיה בבלוטת התריס. כיום אני נוטלת 1.5 פרידור(הלידול) ו-20 מ"ג (כדור שלם) רסיטל. לפני כשנתיים כאשר הייתי בהריון סבלתי מדיכאון בטרימסטר האחרון והעלו לי את התרופות הפסיכיאטריות. כתוצאה מכך בני נולד בשבוע ה-37 וסבל מרעידות ומנמנום כתוצאה מתהליך גמילה והיה בתוך אינקובטור להשגחה במשך שבוע. אני מתכננת הריון ואני רוצה לדעת האם ניתן להפחית בהדרגה את התרופות ולחת במקביל תרופות טבעיות למניעת חרדה. אני חייבת לציין שבני הוא ילד בריא לחלוטין ולא נגרם לו שום נזק וכמובן שלא הנקתי אותו כיון שבבית החולים חששו שהוא יסבול מבעיות בהמשך כיון שהמינון שלקחתי היה די גבוה באותה תקופה( 3.5 הלידול ו- 40 מ"ג רסיטל) בתודה מראש.

14/08/2007 | 11:42 | מאת: צביאל רופא

שלום לכולכם, מציאותרפיה ואני - שיטה לאיזון מצבי רוח http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-1805.htm בברכה, צביאל

19/09/2007 | 13:27 | מאת: מורן .ל.

הייתי השבוע אצל פסיכיאטאר והוא נתן לי אבחנה של "אישיות בלתי או אינה בשלה rl" הייתי מעוניינת להבין מה זה אומר ההבחנה הזאת בתודה מראש מורן.

אבקש להצטרף ולקבל חומר ותגובות. תודה

11/08/2007 | 07:44 | מאת: גלית

שלום רב, רציתי לדעת האם השימוש בפרוזק גורם לירידה במשקל?

12/08/2007 | 22:10 | מאת: ron

12/08/2007 | 22:05 | מאת: ron

אשמח להיות בקשר

http://communa.tapuz.co.il/psychiatry

אבקש לקבל אינפורמציה בנושא קבוצות תמיכה במניה דיפרסיה

29/07/2007 | 12:26 | מאת: דיינה

שלום מבקשת מכל משתתפי הפורום המלצה על מרפאה פרטית או פסיכיאטר פרטי באיזור הקריות. תודה רבה מראש

02/08/2007 | 16:29 | מאת: שלומית מחיפה

דיינה שלום, אם התרשמת מד"ר הידש לטובה בצורה מקצועית ואנושית - הוא מקבל באיזור הקריות , באופן פרטי. אני מניחה שתוכלי להתרשם על ידי דפדוף בדפים הקודמים של הפורום או על ידי שיחה טלפונית מקדימה איתו, שזה מאד לגטימי. הפרטים שלו מצויים כאן באתר : דר' הידש גיורא Dr. Hidas Giora מומחה לפסיכיאטריה PSYCHIATRIST טל: 04-9833437 Tel רחוב רמז 5 5 Remez St מיקוד: 36044 code קרית טבעון Kiryat Tivon לדעתי שווה נסיון (לפחות טלפוני) כי בפורום כאן הוא הצטייר כאיש חם מקצועי והוגן מאד. בהצלחה

19/07/2007 | 15:20 | מאת: גולשת

נפתח פורום חדש בדוקטורס עם ד"ר עופר שמגר - http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2212,m-Doctors,a-Forums.html

26/07/2007 | 17:13 | מאת: גילי

שלום רב! אחותי בת ה 23, טופלה במשך כשנתיים וחצי בריספרידל. מאחר והטיפול לא היה רציף אירעו 2 התקפים כשהאחרון מביניהם נמשך כבר שלושה שבועות. לאחר שהפסיכיאטר שלה שמע מאיתנו כי תרופת הריספרידל גורמת לה להפסקת המחזור החודשי ולהשמנה רבה, הוא המליץ לנו לעבור לכדורים בשם פרפינן- כדור אשר בו היא מטופלת בשבועיים האחרונים. במהלך השנתיים וחצי האחרונות - בזמן הטיפול בריספרידל לא נראתה הידרדרות קוגניטיבית כלשהי ואף חל שיפור בין ההתקפות. אולם, היום בהתקף הנוכחי- מאז עברה לטיפול בפרפינן- חל שינוי משמעותי בצורת ההליכה שלה, הליכה מאוד לא טיבעית. בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל נאמר לנו כי מדובר בתופעות חולפות של הכדורים הללו וכי שבועיים אינו זמן מספיק לבדיקת יעילות הכדורים. לדאבוני, אחותי אינה זוכה לקבל טיפול עיקבי מאחר והוריי הינם אנשים דתיים ומבוגרים אשר מעדיפים להסתיר את הבעיה במקום לטפל בה, ובנוסף עקב בעיות כלכליות הם מטפלים בה אצל פסיכיאטר אשר גובה סכום מועט ביותר- עובדה אשר גורמת לי להטיל ספק בכישוריו... דבר אשר מחזק את השערתי בנושא היא העובדה כי בפעם האחרונה שבה הלכתי עם אחותי לפסיכיאטר שלנו הוא איבחן את אחותי כחולת סכיזופרניה וזאת לאחר שניהל איתה שיחה בת לא יותר מ 10 דקות. כאשר שאלתי אותו האם הוא בטוח בכך תשובתו היתה "ב 80%". הנני זקוקה נואשות לעזרתכם בנושא, ואודה לכם מאוד אם תוכלו להשיב לי על שלוש השאלות שלהלן: 1. מהי חשיבותו של איבחון מדוייק של המחלה, והאם ייתכן מצב כי אבחנתו של איש המקצוע שגויה? 2.האם תופעת "ההליכה המוזרה" ידועה כתופעה חולפת כתוצאה מהשימוש בפרפינן או שמדובר בתופעה הנגרמת כתוצאה מההתקף? 3.האם ישנם כדורים אחרים המשמשים לטיפול בבעיה זו פרט לריספרידל ופרפינן? אודה לכם מאוד אם תשיבו לשאלותיי בהקדם! תשובתכם חשובה לי מאוד! רוב תודות!

27/07/2007 | 19:10 | מאת: מירב

גילי- פני לפורום של דר שמגר הפורום הזה לא פועל

18/07/2007 | 15:36 | מאת: אליה

שלום, אבי סובל מפרקינסון, ועל רקע זה סובל מהזיות שמיעה ומחשבות רדיפה, כרגע החל בטיפול של זיפרקסה. במידה ויגיע לאיזון, האם יזכר את כל המחשבות שהיו לו? האם ידע לשייך אותן למצב נפשי שהיה נתון בו?

19/07/2007 | 15:18 | מאת: נסיון

נסיון

28/07/2007 | 11:25 | מאת: ד"ר גורדון יעקב

אכן מחלת הפרקינסון יכולה להסתבך במצב פסיכוטי והטיפול במחלת הפרקיסון יכול גם כן לתרום לסיבוך הנ"ל. הטיפול הנהוג כיום הוא אכן מינון נמוך של נוירולפטיקה כמו שאני משער שמקבל אביך . לגבי הזכרון : ייתכן מאוד שיזכר במצב, אך יש לזכור שמחלת הפרקינסון גורמת לדמנציה ויש לקחת בחשבון שלרוב הפציינט נבוך ומעדיך לא לדבר על כך . אני ממליץ על מעקב נוירולוגי או פסיכיאטרי . מקווה שעניתי על שאלותיך.

16/07/2007 | 22:14 | מאת: דורה

לאחראים על פרום פסיאטריה שלום. להפתעתי אני רואה שדר' הירש לא עונה על השאלות וזה מאוד חבל. אני חושבת שצריך רופא שיענה על השאלות . דר' הירש עזר לי ולעוד אנשים שמתיעצים אם בבעיות כואבות. מאוד הייתי רוצה שדר' הירש יחזור... אם זה בלתי אפשרי אז לפחות רופא בסדר גודל וידע כמוהו .

19/07/2007 | 06:56 | מאת: נעמה

לדורה שלום, ד"ר הידש פרש לחופשה לאחר ארבע וןחצי שנים של נאמנות לפורום. נכון, הוא היה נפלא וזה ממש חסר לנו אבל לא נראה שהמערכת מצליחה למצוא לו תחליף. כנראה שנצטרך לחכות לו... תחזיקי מעמד ושיהיה רק טוב. נעמה

16/07/2007 | 18:24 | מאת: דורה

שלום דר' הירש בני בן ה-17 מקבל כדור בשם זפרקסה במשך 4 חודשים הוא קיבל 20 מ"ג, שמתי לב שהילד לא מדבר שקט אוכל הרבה (כל הזמן רעב) עלה 12 ק"ג מתחילת השנה .אחרי שאמרתי לרופא שהוא לא מדבר ממש אפטי לכל. הורידו את מינון הכדור ל15 מ"ג. כבר שבועיים הוא מקבל 15 מ"ג ועדיין אפטי ולא מדבר.האם לדעתך זה מהכדור, האם לדעתך צריך לשנות ולקבל כדור אחר אני רוצה לציין שהוא מקבל את הכדור אחרי מצב של פרנויה לאחר לקיחת סמים.בתחילה הוא קיבל רספרידל והיגיעו עד 20 מ"ג שלא עזר....ואז התחילו עם הזיפרקסה. האם יש סיכוי להשתפרות במצב...... מודה לך על תשובתך.

18/07/2007 | 15:34 | מאת: אליה

שלום, אבי סובל מפרקינסון, ועל רקע זה סובל מהזיות שמיעה ומחשבות רדיפה, כרגע החל בטיפול של זיפרקסה. במידה ויגיע לאיזון, האם יזכר את כל המחשבות שהיו לו? האם ידע לשייך אותן למצב

18/07/2007 | 23:13 | מאת: אמא

שלום דורה, הפורום הזה אינו פעיל , אנא פני לקומונה שפתח דור בתפוז: http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?FolderName=psychiatry ושם יש סכוי לקבלת תשובה, בברכה, אמא

08/07/2007 | 00:41 | מאת: מירי 2

ממשיכה לעשות מאמצים למצוא מחליף להידש???? מה קורה עם זה?? זמן רב עבר ואנו אנשי הפורום מדי פעם נכנסים ודבר לא זז. אמנם עברנו לתפוז לפורום התומך של דור (דור אתה עושה עבודה חשובה ביותר שם!) אך בכל זאת חסר כאן מנהל פסיכיאטר/ית אשמח לתשובתכם, מירי

20/07/2007 | 15:39 | מאת: למירי

.

30/06/2007 | 23:57 | מאת: מיקו

האם לקיחת מנת יתר של הכדור פלוטין מסוכנת והאם עלולים למות ממנה? בכמה כדורים מדובר?

02/07/2007 | 22:22 | מאת: אחת

הפורום הזה לא פועל פנה לקומונה פסיכיאטריה לכולם בתפוז ומנהל הפורום דור ישמח לענות לך