איבוד שליטה עצמית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

עכשיו זה רשמי: שחיקה בעבודה - בעיה רפואית מוגדרת

חוזרים הביתה מותשים מהעבודה? אין לכם כוח למשפחה ולתחביבים? אתם לא לבד: ארגון הבריאות העולמי הכיר לאחרונה ב"דחק תעסוקתי" כבעיה רפואית מוגדרת. כיצד מאובחנת שחיקה בעבודה? מה ההבדל בין שחיקה לדיכאון? והכי חשוב: איך תוכלו "לצאת מזה"? לפני כחודש, הודיע לראשונה ארגון הבריאות העולמי (WHO - world health organization) כי יש להכיר בשחיקה בעבודה ("דחק תעסוקתי", ""Burn-out) כבעיה רפואית "מן המניין" ואף כלל אותה במדריך הבינלאומי לסיווג מחלות, ה-ICD-11. זוהי לא הפעם הראשונה שבה מתייחס ארגון הבריאות העולמי לתופעת השחיקה בעבודה כאל בעיה בריאותית נפוצה. למעשה, כבר בשנת 2017 הזהיר הארגון כי עד שנת 2020 הבעיה תהפוך לגורם השני לפגיעה באיכות חיים, מקום אחד בלבד אחרי בעיות לב. זאת, בהסתמך על סקירה של מאות מחקרים ומאמרים שפורסמו בארבעת העשורים האחרונים.   מהי שחיקה בעבודה? הנטייה היא לראות שחיקה בעבודה כתהליך מתמשך, הנובע כתוצאה משגרה קבועה, שחוזרת על עצמה ללא שינוי ולאורך זמן: אותו מקום עבודה, אותו תפקיד, אותן משימות, אותם...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לאיבוד שליטה עצמית

אכילה כפייתית - תמונת המחשה
אכילה כפייתית בולימיה מאופיינת בהתקפי זלילה, המלווים ברגשות אשם כבדים ומאמצי "פיצוי" על הזלילה. מה גו...
ללמוד עוד על איבוד שליטה עצמית
הצבת גבולות: ילד אסור, ילד מותר-תמונה

הצבת גבולות בגיל הרך חיונית להתפתחות בריאה של הילד. הורים,...

מאת: אלנה צ'רבקוף
04/09/2018
טרשת נפוצה: אבחון וטיפול-תמונה

מה גורם לטרשת נפוצה, כיצד מאבחנים המחלה ואילו דרכי טיפול...

מאת: מערכת zap...
03/07/2006
עכשיו זה רשמי: שחיקה בעבודה - בעיה רפואית מוגדרת-תמונה

חוזרים הביתה מותשים מהעבודה? אין לכם כוח למשפחה ולתחביבים?...

מאת: גלבוע אהוד
07/07/2019
פיסורה: לשבור את מעגל הכאב-תמונה

פיסורה היא סדק או קרע ברירית שמצפה את התעלה האנאלית. ניתן...

מאת: ד"ר רון...
04/05/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאיבוד שליטה עצמית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

איבוד שליטה עצמית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

בני בן ה6 נפל בשבת מסקייטבורד על הראש על האוזן השמאלית.והתלונן על כאבים גם לאחר שעות. ואף התפתח שטף דם על האוזן החיצונית.ביום ראשון אחה"צ הוא פירכס פרכוס טוני קלוני ,כולל איבוד שליטה על סוגרים במשך כדקה. לאחר מכן בערב וביום שני בבוקר ובצוהריים -3 פירכוסים של הסטת מבט ועיניים כלפי מעלה . נעשתה בדיקת eeg מיד לאחר הפירכוס האחרון של הסטת המבט והבדיקה לא יצאה תקינה. MRI תקין וכן בדיקות מעבדה תקינות. מאז ועד היום,יום חמישי קרו לו עוד 3 פעמים של ניתוקים.מבט ממוקד ללא גלגולי עיניים אבל בוהה ולא מגיב למספר שניות. רצוני לשאול אם יש סיכוי שזה מהמכה או שרוב הסיכויים שזה אפילפסיה למרות שסוגי ההתקפים שונים ויורדים בחומרתם??ומה היית ממליץ לעשות בכל מקרה? תודה רבה.

שלום רב תחשותי הינה שטחית ולא מבוססת על הכרת המקרה והרקע על מנת שחבלת ראש תגרום לפרכוס חוזר, היא חייבת להיות משמעותית מספיק כדי לגום לשינוי הצב הכרה, דימום או פגיעה ברקמת המוח. בדיקת ה MRI התקינה , הרקע, אופי החלבה אינם מתאימים לפרכוס משני לחבלה גמר חתחמה טובה ד"ר הימן

היי שרון כמו שכתבתי לך פעם קודמת לאבא שלי יש דמנציה והיום הלכתי למרכז לבריאות הנפש כדי שיעזרו לי והסברתי להם שיש לי חרדןת מאשפוזים ומדיורים מוגנים וכאלה אז הם אמרו לי לא לבוא לבית חולים הזה יותר ושלחו אותי לאיזה מרפאה לבריאות הנפש ששייך למקום הם אמרו לי שלא מאשפזים שם אבל מצד שני קראתי שיש שם אבחון פסיכיאטריה cbt פסיכותרפיה ואשפוז יום שיקומי ואני פתאום נכנסתי לחרדה עם ללכת לשם או לא כי שאלתי את חברה שלי והיא אמרה לי דברים שהפחידו אותי במקום הזה ובבית חולים אמרו לי משהו אחר שזה מקום נהדר שאין שם אשפוזים אני פוחדת שיעשו לי אבחון וישלחו אותי לדיור מוגן או אשפוזים למרות אי רצוני אני פוחדת ללכת לשם כי חברה שלי אמרה לי הרופאים מחליטים מה לעשות איתי אני מתלבטת עם ללכת לטיפול כי מצד אחד אני רוצה שיעזרו לי להרגיש טוב ומצד שני אני ממש מפחדת מרופאים פסיכולוגים פסיכיאטרים כל אחד מספר לי משהו אחר ואני אובססיבית למחשבה ומתלבטת עם ללכת לשם או לבטל את זה בהתחלה שמחתי כי בבית חולים אמרו לי שזה דבר טוב מצד שני יש לי פחד גדול מזה למרות שאני מאוד רוצה עזרה ואני מתלבטת עם לבטל או לא למרות שאני לא רוצה להמשיך לסבול מדיכאון ומה שעובר עלי בזמן האחרון גם בגחח אבא שלי וגם בגלל הטיפול אני לא מתפקדת בבית ויש לי מחשבות אובססיביות על זה כל היום אפילו מרוב פחד מטיפול ומה שקורה עם אבא שלי ביטלתי פגישה עם חברה מחר אשמח לדעת מה דעתך בנושא ומה אני צריכה לעשות במקרה כזה כי ממד אחד בבית חולים אמרו לי שבמקום הזה לא מאשפזים שם ומצד שני חברה שלי סיפרה זוועות על המקום הזה זה מקום שפתוח רק מהבוקר עד הצהריים שרון יקרה קשה לי לתפקד מרוב פחד באמת רציתי לדעת מה דעתך כי מצד אחד באמת אני רוצה שיעזרו לי ומצד שני אני חרדה מהמקום מהטיפול ובכלל מה שקורה עם אבא שלי אשמח למענה מהיר זה מאוד חשוב לי תודה רבה מכל הלב שרון

היי רינת, אני חושבת שהכי טוב שתלכי למרפאה הזו ותבדקי בעצמך, לא כך? חבל שתמנעי מעצמך טיפול בגלל דיעות קדומות על מקום שאת לא מכירה אפילו. הרי את סומכת על בית החולים שהלכת אליו, אחרת לא היית פונה אליהם. וכנראה שהמסגרת הזו באמת לא מתאימה לך, מאחר שהיא מספקת רק אשפוז ו/או טיפול פוסט אשפוז ולא טיפול מרפאתי לאנשים שחיים בקהילה באופן שוטף. בנוסף, אף אחד לא יכול לכפות עלייך אשפוז במרפאה שנמצאת בקהילה, ודאי שלא דיור מוגן או כל שירות אחר של סל שיקום. סל שיקום הוא פריבילגיה שלא ניתנת לכל אחד, אפילו לפעמים לאנשים שרוצים ומבקשים. על אחת כמה וכמה למי שאיננו מעוניין בכך. כדי לקבל סל שיקום בכלל ודיור מוגן בפרט, את צריכה לרצות בשירות, לבקש אותו ולהוכיח למשרד הבריאות שאת מאוד מעוניינת בשיקום ושתתמידי בו. בקיצור, שום דבר רע לא יכול לקרות לך במרפאת חוץ פסיכיאטרית. במקרה הכי גרוע, לא תאהבי את המרפאה ותחליטי שאת לא ממשיכה שם. זו החלטה שלך ותו לא. במקרה כזה, כדאי שתבקשי הפניה למרפאה אחרת, כי ללא מעקב וטיפול יהיה לך קשה לתפקד. אגב, יש להבדיל בין דאגות וחרדות "רגילות" (שזה מה שיש לך) לבין מחשבות אובססיביות, שהן דאגות לא הגיוניות לגבי איבוד שליטה עצמית (תכנים מאוד מסוימים) שאינן מגיבות להיגיון. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום רב, אני בת 58, בריאה.הרופאה רושמת לי בונדורמין יותר משנתיים עקב הפרעות שינה. אני לוקחת 0.125 מ"ג לפני השינה כל לילה. באותה תקופה קיבלתי כ-5 פעמים דלקת בדרכי השתן מעורבת בדם, ללא חיידק. אולטרה סאונד של הבטן התחתונה וכליות היה ב.מ.פ. האם יתכן שתופעות בדרכי השתן קשורות לנטילת ה-BONDORMIN? אינני לוקחת שום תרופה אחרת. תודה רבה מראש.

ל.א. שלום, בין התופעות הלא נפוצות של שימוש בבונדורמין, יש גם תופעות בדרכי השתן: אצירת שתן או לחילופין איבוד שליטה על השתן וכן כאב במתן שתן. לא מוזכרת תופעת לואי של דם או דלקת בשתן, ולכן תופעה זו מצריכה המשך בירור. מכיוון שבונדורמין אינה מיועדת בדר"כ לשימוש ממושך, את יכולה להתייעץ עם רופאך לגבי הצורך בהמשך הטיפול בה. אין להפסיק טיפול בתרופה זו באופן חד עקב פוטנציאל לתופעות "גמילה". שבוע טוב, ליאת

אני מאוד מודה לך על תגובתך המהירה. אודה אם תתארי לי מהן תופעות הלואי של גמילה. גם היכן אמצא את החומר הכתוב על תופעות כמו שאני מקבלת כפי שתיארתי.

ל.א. שלום, תופעות הגמילה שעשויות להתרחש בהפסקה חדה של שימוש ארוך בבונדורמין הן: רעד, פרכוסים, עויתות בטן ושרירים,הקאות, הזעה, הפרעות שינה, בלבול, חוסר שקט. את אמנם מקבלת מינון נמוך, אך עדיין הפסקה בטיפול תעשה רק באישור והנחייה של רופא. חומר על בעיות רפואיות אפשר לקרוא באתרי רפואה בארץ או מחו"ל. אם את קוראת אנגלית, אתר medline plus נותן מידע קל להבנה. כמובן שהכי טוב שרופא יאבחן אותך. ליאת

שלום, השאלה שלי מורכבת ומתייחסת לשני ילדיי. עברנו לפני 4 חודשים לחו"ל בעקבות רילוקיישן. יש לנו שני בנים (8+5). בני הגדול בארץ אובחן והיה נוטל ריטלין. החינוך פה מאוד מותאם לו ומאז שעברנו הוא לא נוטל ריטלין. יחד עם זאת אני מרגישה שהוא עדיין בבעיה רגשית קשה מאוד. הוא ילדותי מאוד ומכיוון שיש עדיין מכשול שפתי, הוא מאוד מחובר לאחיו הקטן ככה שהם מאוד משפיעים אחד על השני. בני הצעיר ילד מאוד צעקן ומרתיע אנשים כתוצאה מכך. לאחרונה חווה הרבה מאוד התקפי זעם של זריקת דברים, צעקות ממש חזקות ומאוד קשה לן לקבל סירוב לבקשותיו. הוא עדיין לא למד את השפה ובאופן כללי מרגיש לי שהוא מאוד לא מותאם לגילו ולא מעוניין ללמוד דברים מאוד בסיסיים כמו מספרים, מילים, צבעים. פשןט לא מעוניין ללמוד כלום ומאבד עניין מאוד מהר ממשחקים אני חווה משבר רציני סביבם. הם מאוד מחוברים ואוהבים אבל לא מפסיקים לריב, לצעוק כל היום גם ללא ריבים, מתחצפים צוחקים לנו בפנים בזמני כעס ותחושת הייאוש גוברת מיום ליום. דבר נוסף מאוד מפריע לי זה שהקטן לאחרונה מרבה להתעסק באיבר מינו ברמה שיום אחד הוריד את מכנסיו בפומבי ומרבה להציק לאחיו ולצבוט את ישבנו. אני בסערת רגשות קשה בגלל זה ואני אשמח לקבל טיפים מה לעשות בנושא. התחושה כרגע שמשפחות בקהילה נרתעות מאיתנו. ותחושת השייכות חשובה לנו בעקבות המרחק מהארץ. תודה רבה

שלום לך, אני שומעת את המצוקה שלך, את היאוש ובעיקר את ההרגשה של חוסר אונים לצד חוסר יכולת לתת ולהעניק לילדים שלך שברור לי שאת אוהבת ויקרים לליבך. לכן אני חושבת שהדבר לו את זקוקה כרגע הוא הרבה יותר מכמה טיפים אלא הנחיה הורית משמעותית שתסייע לך גם להבין טוב יותר את הצרכים שלהם וגם את סוג הנוכחות לו הם זקוקים ממך. המרחב הזה יסייע לך לבנות את עצמך מחדש כהורה שהוא גם חומל וגם מנהיג עבור ילדייך ובהדרגה תוכלי להחזיר לעצמך את תחושת ההנאה והשמחה בהורות - משהו שהוא חשוב מאין כמוהו גם עבורך ובעיקר עבור ילדייך בתהליך הגדילה שלהם. אני ממליצה על אי/אשת מקצוע מיומנת, מנוסה ומוסמכת כמובן בהנחיה הורית. פסיכולוגית קלינית, עוס קליני או מטפל באמנותMA בהחלט יוכלו לסייע לך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044