הדרכה למטפלים- הסבר
דיון מתוך פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב
בהמשך לשאלה שנשאלתי בעץ הקודם אפרט למה אני מתכוונת. הטיפול בהורה/בן זוג/בן משפחה הסעודי הוא קשה ומפרך פיזית ונפשית. מלבד האינפורמציה הפרקטית החשובה ביותר (מכשור, תרופות, רופאים וכו) יש חשיבות רבה גם לתמיכה נפשית. הכאב הנפשי הכרוך בטיפול באדם אהוב הוא רב, בעיקר אם היחסים היו מורכבים לאורך כל השנים. יש חשיבות רבה שיהיה מי שיטפל ידריך ויתמוך במטפל עצמו. יש אפשרות להשיג הדרכה כזו בשתי צורות. א. במערך השרות הציבורי ב בשוק הפרטי בשרות הציבורי יש כמה נותני שרותים שבמסגרתם יש הדרכות ו/או מקורות תמיכה שכאלו. א.קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים (בעמותות האלצהימר, בבטוח לאומי, לעתים בקופות חולים). ב.מרפאות פסיכוגריאטריות ציבוריות במסגרתן רואים פסיכוגריאטריים/עובדים סוציאליים/פסיכולוגים יכולים להדריך ולשוחח עם בני המשפחה. אני אומרת זאת בהסתיגות קלה. יש כרגע רפורמה במרפאות לבריאות הנפש ויש סימן שאלה לעתידן. בכל מקרה לינק לכל המרפאות הספיכוגריאטריות בארץ:http://www.eshelinfo.org.il(יש את זה באתר של אשל שדני כיונן אליו בעץ הקודם). ג.טיפול ע"י איש טיפול שמכיר היטב את הנושא הגריאטרי בשוק הפרטי: א. הדרכה על ידי גריאטר/פסיכוגריאטר מטפל ב. קבוצות תמיכה שמתארגנות במסגרות פרטיות. ישנן מכונים שונים בארץ שעוסקים בתחום זה ג. התיעצות עם העובד הסוציאלי בבית האבות לגבי אפשרות קבלת תמיכה ו הדרכה על ידי הצוות הטיפולי בבית אבות או הפניה לגורם מתאים. ד. טיפול פרטי או דרך קופת חולים אצל פסיכולוג שאמון על הגיל השלישי. מקווה שהבהרתי את הנקודה. אם לא פני שוב. בברכה נעה
נועה , בקשר לדברייך: ארשום לך תמונת מצב כסיכום למה שהיה וכבר מאחורי בתור בת יחידה: (עם מעט עזרה מנכדים) לא היה מדובר באלצהיימר, אלא במצב מורכב לאחר אירוע מוחי, ועוד כמה אירועים רפואיים אחרים לפני כן., ושהות של כמה שנים במוסד סיעודי. על קבוצת תמיכה לא שמעתי מאף אחד מבעלי המקצוע שאותם הזכרת (עובדים סוציאליים, רופאים, אחיות וכו'), לא בקופת חולים, לא בבית חולים ולא במוסד הסיעודי. נאמר את האמת, גם אם הייתי שומעת על קבוצת תמיכה כזאת, לא היה זמן וראש להתעסק עם זה, ( לא מצויידים ברכב) כאשר נאלצים, ומכל הלב, יום יום לבקר את ההורה מכיוון שהוא צלול, מוגבל מאד פיזית ולכן אומלל מבחינה נפשית. כל זמן פנוי שהיה, העדיפות היתה לשהות אתו ולא חשבתי על תמיכה לעצמי. עובדת סוציאלית, בשעות המעטות שלה במוסד הסיעודי, צריכה מטבע הדברים להקדיש אותן בעיקר למלה טובה לחולים עצמם. עם המשפחות הקשר הוא בעיקר ביורוקרטי... עובדת סוציאלית אחת , מסורה במיוחד, אתה אפשר היה להחליף מילים, אבל לצערי זה לא נפוץ.. כתבת על אפשרות הדרכה על ידי הצוות הטיפולי - בוודאי שמדי פעם אפשר לשאול אותם ולקבל תשובה, אך באופן כללי - הם עובדים כל כך קשה עם החולים עצמם, הצוותים מצומצמים, (לחסוך בעלויות..) כך שלהתפנות לבני המשפחה זה לא פשוט. שכר עבודתם מינימלי ברוב המקרים, כך שאי אפשר לצפות להרבה. תוכלי גם להזכיר אפשרות של מישהי זרה שתבוא ותחליף את בן המשפחה, ותהיה לחברה למאושפז, אבל צר לי - ראיתי גם כאלה, ומסקנתי - אין כמו בן משפחה אוהב. מבחינתי, האפשרות היחידה המתאימה היתה לשפוך את הלב בפני מכרים בודדים ולקבל טיפים מאחרים שהיו במצב דומה. אני משוכנעת שזה יעיל יותר מאשר כל בעל מקצוע פרטי או במסגרת ציבורית, שלא עבר בעצמו מצב דומה.
גולשת יקרה! נשמע ללא ספק שעברת תקופה קשה וסוחטת בטיפול באמא. על אחת כמה וכמה כשאת בת יחידה שנדרשת לכל כך הרבה. ללא רכב, ללא אחים , יום יום ביקר את אימך במסירות ומכל הלב. אין ספק שאימך לא יכלה לקבל טיפול כל כך מסור מאף אחד אחר. אדם זר לא יכול היה לתת את מה שאת נותנת . עדיין, גם בנסיבות כל כך קשות הצורך בתמיכה הוא חשוב כל כך. אנשים רבים נשברים, מרגישים מרוקנים מכוחות ולעתים חשים דכדוך ועצב שפוגע בתפקודם. וכשהם במצב כזה הם לא יכולים לתת להורה את מה שהיו נותנים לו אם היו חשים חזקים יותר. יתכן שהתמיכה האידיאלית הוא חוג חברים שעברו את המצב בעצמם, כמו שאת מתארת. יחד עם זאת לא כל אחד התברך במכרים שכאלה. בהדרכה מקצועית ובטיפול יש גם צדדים אחרים שלא נלקחים בחשבון כשאתה מדבר עם מכר. אני חושבת שלפנות להדרכה ו/או לטיפול היא החלטה קשה שדורשת פעילות אקטיבית. לצערנו, האפשרויות הן לא נגישות כל כך כמו שהיה צריכה להיות .(כמו המצב שתיארת לגבי עיפות הצוות הסיעודי). יש צורך בעובדות סוציאליות רבות כמו אותה עובדת סוציאלית המסורה שתיארת, הגרונטולוגיה היא מדע מתפתח וכיום כדי להשיכ את התמיכה הדרושה יש להיות אקטיביים, לשאול ולחפש וזה בכלל לא פשוט. בעיקר כשאתה מטפל בהורה סיעודי ולעתים אין את "הזמן והראש". אני מתעקשת על כך שמקור תמיכה חשוב להרבה אנשים והוא בר הישג. אשמח גולשת יקרה שתשתפי יותר מנסיונך כשאנשים פונים כאן במצוקתם. אולי הטיפים שלך וההבנה שלך בתור מי שעברה את המצב הקשה , יוכלו מאוד לסייע לפונים לכאן. תודה נעה
אוסיף לדבריה של נעה: יש די הרבה עמותות של התנדבות, שחלקם מוכן לבקר אנשים במצב כמו אמך. הבעיה להגיע עליהם. יש עמותות כאלה שקשורות לקופת חולים (ביחוד כללית) ואחרות שקשורות למחלקות הרווחה של הרשות המקומית. גם ב שי"ל (שרות ידיעות לאזרח) עשוי להיות מידע על מתנדבים כאלה. אצלנו בחיפה עשו לאחרונה ארוע הצדעה למתנדב הגימלאי, ולמרות שידעתי על הנושא מפעילותי ב"שדולת גמלאים - חיפה" נדהמתי לראות את ההיקף של מספר המתנדבים ואיכותם. צריך רק למצא את קצה החוט לקשר. שכחתי לציין שכמעט בכל עיר יש "מועצה להתנדבות" שאצלם יש מידע על רוב העמותות ההתנדבותיות.
