פורום פיזיולוגיה של המאמץ

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
הפיזיולוגיה של המאמץ עוסקת בתהליכים המתרחשים בגוף כפועל יוצא של מאמץ ופעילות גופנית. פורום פיזיולוגיה של המאמץ מיועד לאנשים בריאים וכן לחולים במחלות כרוניות, המעוניינים להביא לשינוי ולהתייעלות המערכות הגופניות שלהם, לשפר יכולות ספורטיביות מחד ולהתגבר על מגבלות בריאותיות מאידך. הפורום עוסק בביצוע של פעילות גופנית בהתאמה אישית מתוך הבנת הקשר שבין תמונת המצב הגופנית העכשווית לבקרה של מערכות הגוף השונות. הידע והמחקר הפיזיולוגי עוזרים לנו להתגבר על הגורמים המגבילים את התפקוד היומיומי שלנו בזמן מנוחה ובעת מאמץ גופני, ובכך לחזק את פעילות הלב, לטפל בסוכרת ויתר לחץ דם ולשפר את איכות ותוחלת החיים שלנו.
1336 הודעות
1221 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ

24/09/2016 | 13:04 | מאת: רז

היי, אני מצרף מאמר שמדבר על כך שמסת שריר שגדלה אצל מתאמנים בחדר כושר אינה ביחס ישר לכמות הטסטוסטרון והורמוני הגדילה שקיימים באותו מתאמן או שאפילו רמתם של הורמונים אלה עולה בעקבות אימון אינה משפיעה על הגידול של מסת השריר... אז אם לא הורמונים אלה זה אז מה כן משפיע? מה גורם לבנייה של שריר, מסת עצם צפופה וירידה במשקל?? אימוני רגליים הידועים כמגדילים הורמון גדילה והפרשת טסטוסטרון בעצם אין להם כל חשיבות בגידול של המסה הכללית בגוף? מפתחי גוף מקצוענים המשתמשים בהורמונים ממקור חיצוני מבזבזים את כספם, זמנם ובריאותם במחשבה שכך יוכלו לגדול יותר? https://www.sciencedaily.com/releases/2012/06/120614130946.htm

לקריאה נוספת והעמקה

הי רז, שאלה טובה: עיינתי במאמר וכמדען בתחום הפיזיולוגיה יש לי לא מעט ביקורת על הקשר שבין הבדיקות שנערכו למסקנות החוקרים. אין ספק שיש קשר בין רמות של הורמונים אנבוליים למסה שרירית. רואים זאת באופן ברור אצל מפתחי גוף וחיות שמזריקים להם הורמונים מוצאים עלייה משמעותית במסה שרירית. יחד עם זאת כאן מדובר ביצור אנדוגני (של הגוף) של הורמונים ובריכוזים קטנים יותר. ברמה האנדוקרינית (הורמונלית) ידוע שלא רק ריכוז ההורמון משפיע, אלה גם הרגישות של הקולטנים שלא וזה ככל הידוע לי לא נבדק. שנית, ידוע שגירוי המתיחה של השריר הוא המרכיב המרכזי שמשפיעה על גידול במסה וזה בתורו יוצר היפרטרופיה גם במסלולים לא תלויי טוסטסטרון והורמון גדילה.

22/09/2016 | 14:23 | מאת: אבנר

היי!! אני בן 33 , מתאמן קבוע ורזה במשקלי עשיתי בדיקת דם לאחר זמן רב שלא ביצעתי והופתעתי לגלות שרמת הברזל אצלי היא 42 ( 60 זה הטווח התחתון), וזאת למרות שאיני מרגיש חולשה או עייפות באימון או ביום יום. הפריטין יצא תקין - 123. איך ייתכן שהברזל בדם כה נמוך אך המאגרים תקינים? צריך לקחת תוסף? עוד שאלה בבקשה זה על רמת הגלוקוז, אמנם היא יצאה תקינה 97, אך היא ממש קרובה לטווח העליון. ציפיתי שאימון קבוע יפחית את רמות הסוכר במשהו, ייתכן שרמות נמוכות של ברזל מעלות רמות סוכר זמין בדם כפיצוי לאנרגיה ? תודה!!

לקריאה נוספת והעמקה

הי אבנר, אם כל יתר המדדים תקינים, אין אנמיה ורק רמת הברזל בדם נמוכה, איז אין צורך להשלים תוסף. אני מציע לקבל יעוץ דיאטני ולבדוק שהדיאטה שלך מכילה מספיק ברזל. הכי קל זה להשלים מהחי: לאכול בשר אדום, פעם - פעמים בשבוע, שוורמה הודו...ואפשר גם מהצומח, לאכול עלי תרד, עלי פטרוזיליה, לשתות מיץ רימונים ןעוד... לגבי הסוכר, אין מה ליחס חשובות לבדיקה מתחת ל- 100, מספיק שאתה קצת בסטרס ורמת הסוכר בדם יכולה לצנוח או לעלות. צריך להתייחס לדינמיקה שלא נראית בבדיקה בודדת.

20/09/2016 | 12:25 | מאת: ניסן

חורש שלום: מה עושים בקשר למתאמנים שעכשיו הרופא קרא להם לקבל חיסון לשפעת האם ניתן לאמן אותם רגיל בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

אין הנחייה לא להתאמן לאחר חיסון שפעת, יחד עם זאת אם יש תופעות לוואי כמו עליית חום או חולשה, ממליץ להמתין יום יומיים.

16/09/2016 | 15:07 | מאת: גיל

שלום רב, למה זה שבמאמץ יתר גם הגידים יכולים להיפגע? אני לא שואל על קרע מתנועה לא נכונה,אלא על מיני קרעים שמצטברים בגיד כמו בשריר. כשאני מתאמן אני יודע שהשריר עובר קרעים מיקרוסקופיים ואז מתאחה במנוחה,אבל איך זה יכול להגיע למצב שבו גם הגיד נקרע? השריר מושך את הגיד שמזיז את העצם-אז למה שהגיד ייפגע כשהשריר עייף? תודה רבה1

שאלה מצוינת: למעשה במצב של מאמץ מבוקר, העומס וכוחות של הווקטורים המכנים,על הגידים נבלמים על ידי התכונות האלסטיות של השרירים ושל המבנים האלסטיים סביבם. אך כאשר השריר נושא משקל גדול, או כאשר הוא מתעייף, השריר מאבד חלק ניכר מהאלסטיות שלו וחלק גדול יותר מעוצמת המתיחה "נופל על הגיד עצמו".

27/09/2016 | 23:40 | מאת: גיל

14/09/2016 | 15:32 | מאת: שלומי

דר שלום רב, שתי שאלות קצת מוזרות-1-למה כשעומדים ומחליטים לשים את כל משקל הגוף על רגל אחת,הרגל השנייה מרגישה קלה יותר?השרירים הרי נותרים כמו שהם כדי לתת גם לרגל שלא עומדים עליה כוח ,אז למה היא כן מגישה יותר חלשה או עם פחות כוח? 2-שמתי לב שכשמכופפים את מפרק כף היד מטה באופן ומשחררים את שרירי הכתף,המפרק אוטומטית נכנס פנימה חמד הגוף ולא נותר הצידה באוויר.מדוע זה? וגם האם חלק מהשרירים שמזיזים את המפרק רחוק מהגוף אחראי גם שריר הזרוע דו ראשי? תודה רבה וסליחה מראש על האורך..:)

שלומי יקר...אני צריך שתנסח פעם נוספת את שלותך החשובות, אני מצליח להבין למה אתה מתכוון?

13/09/2016 | 23:53 | מאת: לירון

בהכרח שריר גדול יותר יתכווץ מהר יותר משריר יחסית קטן יותר ולכן גם כוחו יהיה רב יותר? תודה רבה

14/09/2016 | 00:02 | מאת: לירון

החשיבה-שאם השריר גדול יותר משמע הוא פוקד על איבר גדול יותר,ואיבר גדול יותר זז יחסית לאט יותר מאיבר קטן יותר. אז איך זה מסתדר?

13/09/2016 | 23:35 | מאת: לירון

הי, קראתי שכיווץ איזומטרי ואקסנטרי יכולים לייצר יותר כוח בשריר מכיווץ קונצטרי. לגבי הכיווץ האיזומטרי-האם זה אומר שאם אני ממכווץ חזק לדוגמא את שריר התאומים ורוצה לבעוט בכדור,הכוח והמהירות של הבעיטה יהיו חזקים יותר בגלל אותו כיווץ? דווקא כיווץ איזומטרי לא אמור להגביל את מהירות התנועה? תודה רבה!

לא ידידי, הכוונה היא שהמשקל שתוכל לאחוז ללא תזוזה |(סטטית לפרק זמן קצר) או עם תזוזה של מפרק בעת התארכות השריר, היה יותר גדול מאשר המשקל שתוכל להרים תוך תנועת המפרק שתביא להתקצרות השריר.

12/09/2016 | 10:42 | מאת: רני

אנרגיה אלסטית-קראתי שכשרצים השרירים נעשים נוקשים יותר כדי לאפשר לאנרגיה אלסטית להישמר בגיד וכך יש שימוש יותר טוב של האנרגיה בריצה לעומת הליכה. אבל לא מובן לי למה השרירים צריכים להתכווץ יותר?כדי לאפשר יציבות לאיזור ואז רוב הפעילות נוצרת כתוצאה של שימור אנרגיה בגיד שמתארך והמתכווץ בריצה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ככל שתנועה ביומכנית מתבצעת באימפקט גבוה יותר (מעבר מהליכה-ריצה-ניתור), כך יש מעורבות גבוה יותר של פעולת שרירים מקבעים. כלומר שרירי השלד מתכווצים ומקבעים את המפרקים, בכדי שלא "נמרח" על הרצפה בזמן הנחיתה. באותה עת, יש חשיבות ,רבה לרכיבים האלסטים של הרקמות, שבעת הנחיתה ססופגים את הזעזוע, נמתחים כמו קפיץ- אז לקראת המשך התנועה משתחרר"הקפיץ" ומסייע לנו בהמשך התנועה. ברמה פיזיקלית אנרגיה פוטנציאלית, נאגרת כאנרגיה אלסטית ומשתחררת כאנרגיה קינטית.

15/09/2016 | 15:04 | מאת: רני

11/09/2016 | 16:34 | מאת: לירון

דר שלום רבת כשעושים פעילות גופנית מהירה ורפטטיבית-שמתי לב כי נותר טונוס גבוה השרירים ,כלומר יש איזשהוא שחרור אבל לא שחרור טוטאלי של הכיווץ או הטונוס. מדוע זה? זה קשור אולי לזה שאם יהיה שחרור מלא זה יאט את הפעולה המהירה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

כשמדברים על טונוס שרירי, מתכוונים בדרך כלל לרמת מתח שרירי שמצויה במצב של מנוחה/הרפייה של השריר. המתח בשריר, נוצר בגלל שעדיין ישנו ירי בסיסי של מוטונוירונים (עצבים מוטרים) גם במנוחה. זה מונע מקריסה של המערכת היציבתית וגם זמן תגובה מהיר יותר.

13/09/2016 | 23:32 | מאת: לירון

11/09/2016 | 02:14 | מאת: שניאור

היי, לחץ דם מושפע מכמה משתנים כמו רמת הפעילות, דחק, צריכה רבה של מלחים אך גם תנגודת היקפית של כלי הדם משנה אותו (בפועל היצרות או הרחבה של כלי הדם) - יש מצב שאצל אדם מסויים בגלל מבנה גופו יש תנגודת היקפית גדולה יותר בזרועות, אך ברגליים ואף בבטן נמוכה היא יותר? או בכל הקשור לשבץ מוחי שהסיכון אצל בעלי לחץ דם גבוהה הוא גדול יותר, ייתכן מצב שכיח של מדידת לחץ דם גבוהה בזרוע אך בעורקי הצוואר והראש הוא בנורמה זאת שוב בגלל תנגודת היקפית ( או בשפת העם הרפייה יותר טובה באיזור הראש והצוואר) ? יש קשר בין מסת שריר גדולה לתנגודת היקפית, וכמו שאחד מתפתח יותר באיזורים מסויימים ובאחרים נתקע כך באותם איזורים התנגודת ההיקפית תעלה ובשאר תשמר בנורמה?

לקריאה נוספת והעמקה

התנגודת ההיקפית של העץ העורקיקי (העורקים הקטנים) הוא באמת הרכיב המרכזי שמשפיע על לחץ הדם. לחץ הדם אצל אדם בריא צריך להיות זהה בקרוב בכל אברי הגוף (100 מ"מ כספית). במצבים של מחלות כלי דם, אנו מוצאים הבדלים בלחץ הדם באזורי גוף שבהם יש טרשת עורקים ופגיעה בתגובה האנדוטליאלית- התגובה של תאי האנדוטל בדפנות כלי הדם לשינויים בזרימת הדם, שגורמת לכיווץ אאו הרפייה של השרירים החלקים של כלי הדם. עומס רב על כלי הדם בגלל מסה גדולה (שריר/ שומן) יכולה לעלות את לחץ הדם.

לקריאה נוספת והעמקה
11/09/2016 | 00:41 | מאת: סיגל

הי, מה הכוונה שאומרים שהגוף הוא שרשרת קינמטית? תודה

מיצג את תנועת הפרקים בגוף המחוברים בינהם במפרק צירי, כך שבתנועה באחת החוליות יוצרות רצף צפוי מראש של תנועה בשאר מרכיבי השרשרת. Open Kinematic Chain חלק הגוף הדיסטאלי חופשי לנוע ללא תנועה של חלקי גוף נוספים. Close kinematic Chain האיבר הדיסטאלי מקובע לקרקע או לחפץ כלשהו, באופן שכל תנועה באיבר זה, מובילה לתנועה של חלקי גוף נוספים.

14/09/2016 | 02:40 | מאת: סיגל

10/09/2016 | 04:05 | מאת: רותי

האם השרירים המכופפים והפושטים הממוקמים באמה הינם מסוג BIPENNATE או UNIPENNATE ? תודה רבה

לקהל הפורום: לסיבי שריר שונים יש ארכיטקטורה שונה שמשפיעה על התכונות שלהם. שאלתך מתמקדת בתכונות שרירי האמה. מצ"ב מאמר בנושא: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9239550

10/09/2016 | 04:02 | מאת: רותי

הי מה זה אומר שיש שרירים שאותו העצב עובר דרכם או שולט עליהם?

לקריאה נוספת והעמקה

שעצב מוטורי שולט על פעילות שרירית

הבעיה להבחין בהם קצת קשה אבל אחרי שרואים שכל כמה דקות נשלחת הודעה, ושהנושא דומה בכולם ניתן לזהות :-)

תודה!

08/09/2016 | 19:41 | מאת: שמואל

דר שלום רב, שאלה שלא מצאתי אליה תשובה באף מקום-האם יש דבר כזה של שימוש לא נכון בשרירים באופן מתמיד,ולא משנה כמה הם יהיו חזקים תמיד יופיעו פציעות ודלקות? דוגמא-אם שמה אצבעות על השולחן ומעמידה את היד עליהן-ולוחצת עליהן חזק-זה משהוא שתמיד יהיה לא טוב ויגרום לפציעות. אז נגיד בדוגמא הזו שהרגע הבאתי,למה זה לא טוב?עומס על השרירים? לא משנה כמה הם יהיו חזקים זה תמיד יגרום לפציעה? תודה רבה !

בהחלט, שימוש בשרירים שיביא לפגיעה בהם וברקמות רכות נוספות, יביא בסופו של דבר לנזק, קרעים, פציעות ודלקות.

07/09/2016 | 18:13 | מאת: רונן

דר שלום, כאשר יש יישור של המפרק אז יש כיווץ אקסטנרי של שריר הבייספ וכיווץ קונצטרי של הטרייספ,שאלתי היא -אם כאשר באמצע יישור המפרק אני משאיר את כל הזרוע באוויר (ללא משקולת על היד),האם היחסים של הכיווצים של שני השרירים האלו נותרים אותו הדבר? ונאם כיווץ קונצטרי הוא לא באמת כיווץ אלא התארכות והרפייה של השריר? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

כיווץ אקסצנטרי, יתרחש רק כאשר ישור הזרוע יהיה איטי, תחת התנגדות. כלומר לא בכל ישור של הזרוע יתרחש כיווץ אקסצנטרי של הביספס. נהפוף הוא, במצב שאנו מישרים את הזרוע (תרגיל פשיטת זרוע כנגד פולי לדוגמה) בשרשרת קינמטית פתוחה יש דווקא הרפיה של הביספס.

06/09/2016 | 00:43 | מאת: יניב

שלום בהמשך לדיון מלפני כמה ימים, בעניין תסמונת המדורים. רציתי בבקשה לשאול. בין שאר ההמלצות, ציינת את הנושא של ירידה במשקל, וחיזוק שרירי הרגליים. האם יש קשר ישיר בין עודף משקל לחומרת תסמונת המדורים? ומה הכוונה בלחזק את שרירי הרגליים? זה לא פרודקס בעצם? הרי אם אחזק את שרירי הרגליים, הם יגדלו עוד יותר, וכבר היום הם גדולים ומשפיעים על הלחץ במדור. אני מניח שאין דרך (בריאה כמובן) להוריד מנפח השריר, יש משהו שאינו ניתוחי שיכול להשפיע על התרחבות הפסיה או על גמישותה? יש תרגילים שניתן לעשות ועשויים להקל? ושאלה אחרונה, האם מדרסים מסוג כלשהו עשויים להשפיע ולהקל על תסמונת המדורים בפרט, ועל בעיות בשוקיים בכלל? רב תודות לך

לקריאה נוספת והעמקה

1. ירידה במשקל תוריד מעומס המשקל על שרירי השוק וכן את נפח הנוזל הכללי בגוף. 2. תרגילי חיזוק שיכללו הרבה חזרות בעצימות נמוכה ומשקל נמוך, לא יגדילו את נפח השריר. אני ממליץ על שילוב לסרוגין בין נניח תרגיל עלייה על קצות האצבעות לבין הליכה בשיפוע ומתיחות/עסוי. אופציה נוספת היא תרגילי סבולת שרירית כאשר הרגליים מורמות למעלה. 3. אפשר שמדרסים יקלו...

05/09/2016 | 22:07 | מאת: רוני

דר שלום רב, ידוע לי כי שרירי כף היד הם נפרדים מהשרירים השולטים על האצבעות הממוקמים באמה,אז מדוע זה כאשר מכווצים באופן מודע את שרירים אילו,כן מרגישים תפיסות באמה? האם אפשרי לבודד את הפעולה לחלוטין? תודה רבה

כף היד כוללת הן שרירים קצרים שאחראיים לתזוזת האצבעות בלבד והן שרירים ארוכים יותר שמגיעים לאמה.

04/09/2016 | 16:09 | מאת: יהודית

שלום רב, האם אני יכולה להבדיל בין כאב באימון או בהפעלת השריר שיגרום לפציעה בגיד לבין כאב "טוב",שאחכ יבנה את השריר? תודה רבה

שאלה טובה, זה עניין של נסיון שבו אנו למדים להכיר ולפרש את התחושות שמספקת לנו מערכת העצבים התחושתית. בגדול כאבים חדים יותר וממוקדים, מלמדים בדרך כלל על גירוי עצבי ועל כאב "רע". כאב מפושט יותר על פני שטח רחב של השריר שמגיע לאחר מספר רב של חזזרות, כאשר השריר מתעייף, בדרך כלל מלמד על עומס מטבולי על השריר- כאב "טוב" שיוביל לפיצוי יסף והתחזקות השריר.

03/09/2016 | 22:10 | מאת: סימה

דר שלום האם היית מעריך כי נגינה על כלי כמו פסנתר דורש הפעלה של סיבולת או יותר הפעלה של הסיבים המהירים או שניהם? ידוע לי כשריר בנוי גם מסיבים איטיים וגם ממהירים,אז אם נגנים עובדים על המהירות של האצבעות הם בונים בעצם את הסיבים המהירים ולא את האיטיים כלל? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סימה, הרכב סיבי השריר של כופפי ופושטי האצבעות כולל הן סיבים מהירים והן סבי סבולת איטיים. הוא כולל קצת מעל 50% של סיבים מהירים, בשרירים הכופפים ומעט מתחת ל 50% בשרירים הפושטים. כנגן פסנתר, יש צורך לשלב הן פעילות של סבולת והן של כוח מתפרץ.

03/09/2016 | 14:43 | מאת: לימור

הי, איך יכול להיות שבזמן פעילות גופנית חסר לשריר ATP ואז נוצרת עייפות? -הם זה נכון שדווקא בעת קיבוע של תנוחה מסויימת (נגיד הכתפיים מוחזקות כשמקלידים במחשב),דווקא השריר צורך יותר אנרגיה כדי להחזיק את הפוזיציה? למה השריר דורש כך יותר אנרגיה?

לקריאה נוספת והעמקה

נכון, אחת הסיבות לתופעת עייפות שרירית היא הדלדלות של מאגרי ה- ATP הזמינים. במצב איזומטרי, כפי שצויין, הכתפיים עדין עובדות כדי להחזיק את הזרועות, ולכן מתעייפות.

03/09/2016 | 12:02 | מאת: דניאל

דר שלום, קראתי רבות על מה שנקרא LENTH TENSION CURVE ועל זה כי כשיש בדי OVERLAPPING בין חלקי השריר אז הוא לא יכול לייצר כוח. מה זה בדיוק אומר? האם כוח שהשריר מייצר הוא בעצם הפעולה של התכווצות ושחרור של חלקי סיבי השריר? -שאלה נוספת-האם כאשר אני מכווץ את שריר הבייספ לדוגמא ,אני צובר אנרגיה פוטנציאלית בשריר ואז כשאני מעיף את הזרוע קדימה היא תנוע מהר יותר מאשר שלא יהיה שום כיווץ חזק התחלתי לפני התנועה? נב-אני לא יכול להפריד כיווץ של הבייספ מהטרייספ ולהפך נכון? (בכיווץ איזומטרי). תודה רבה רבה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שאלה ראשונה: עקומת אורך מתח מתארך גידול בכוח הכיווץ של השריר כאשר הוא נמתח יותר (עד גבול מסויים). הסיבה לכך תלוייה בפוטנציאל ההחלקה של גשרי הרוחב, ביחידות המתכווצות של השריר (סרקומרים) כאשר הגשרים, נמתחים, אז פוטנציאל הכיווץ וההחלקה שלהם אחד על השני הוא גבול יותר ולכן מיצרים יותר כוח. שאלה שנייה לא הבנתי?

03/09/2016 | 02:04 | מאת: אביאל

כאשר אני משטח את כף היד,והאצבעות פרושות קדימה,יותר קשה להרים ולהוריד אותן מהר מאשר פוזיציה כאשר כף היד לא על השולחן ,האצבעות יותר מעוגלות ומרימים ומורידים אותן על קצות האצבעות? (כמו פוזיציה של פסנתרן)?

זה בגלל שהרמת האצבעות, במקרה ההמתואר מפעילה שרירים פושטים שעובדים נגד הכוחות האלסטיים של שרירים כופפים של כף היד שמתוחה היטב.

03/09/2016 | 01:02 | מאת: אביאל

דר שלום רב, עפ הבנתי כאשר מנסה לפתח את הFAST TWITCH FIBERS של השריר,סיבים אילו גדלים,שאלתי היא האם היכולת של השריר לזוז מהר יותר נובעת גם מגדילה של סיבים אילו וגם מהקשרים שיש לאותו במוח לנוירונים הממוקמים בשריר עצמו? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שריר גדול יותר יכל לעבוד מהר יותר כנגד התנגדות, בגלל היהחס ההפוף שבין כוח למהירות. אימון יכל לשפר מהירות גם על ידי תגובה עצבית טובה יותר, אבל לא מדובר ברמות מורכבות של עבוד עצבי, אלה ברמות נמוכות יותר של נוירונים מוטוריים וגיוס יחידות מוטוריות ברמה של מערכת עצבים פריפרית. אלה אם כן ישנה למידה מוטורית מורכבת.

03/09/2016 | 00:52 | מאת: חיים

דר שלום,כתבת לי בשאלה הקודמת על כך שחשוב שהשרירים המייצבים יעבדו כדי שהאנרגיה הקינטית לא תבזבז בעת הפעולה. אפשרי לנסו להסביר זאת שוב? נאמר ואני מייצב את מפרק שורש כף היד בפרונציה (כף היד מקבילה לאמה),אם אני מוריד ומעלה את כף היד לכיוון השולחן ועומד על האצבעות אכן יש יותר כוח בפעולה מאשר אם אני משטח את כף היד מטה (כלומר לא מייצב את מפרק שורש כף הדי),ומעלה ומוריד את האצבעות למעלה ולמטה. זה באמת קשור למה שציינת לגבי זה שהשרירים המייצבים עובדים האנרגיה הקינטית לא נאבדת,נכון? תודה רבה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אני לא בטוח שהבנתי את הדוגמה שלך במקרה זה מעט מבלבל, אבל אנסה לתת דוגמה אחרת...משהו מהתרבות הישראלית: אם אתה רוצה לדחוף את חברך שעומד בתור בדרך למשחק כדורגל, תצטרך לכווץ היטב את שרירי הבטן הישבן והגב התחתון...אחרת חלק מהכוח שאתה משקיע בדחיפה ילך לאבוד לטובת המתיחה של שרירי הבטן שלך, בעט שהחזה שלך יוסט לאחור (כמובן שלא יפה לדחוף!)

31/08/2016 | 19:49 | מאת: אברהם

הרבה אנשים מתאמנים שנים רבות ולא ניתן לומר שהם לא מתאמצים, מה אם כן קובע שאחד יהיה מפותח במסה אך יכול להרים רק את משקל גופו בעליות מתח, השני יוכל להוסיף עוד 40 קג עליו ואחרון חביב בכלל עם יד אחת מסוגל לבצע כמה חזרות... זה סהכ עניין של כמה יחידות מוטריות כל אחד מהם יכול לגייס או שיש כאן עוד אלמנטים המשפיעים, בהנחה שהתרגיל לא יותר מידי מסובך בטכניקה שלו? קראתי באיזה מחקר שאנשים המתאמנים עם משקלים כבדים לאורך זמן יצליחו אחרי תקופה לגייס כמעט 99% מסך כל היחידות המוטוריות בתרגיל, זה קצת תמוה בהתחשב בדוגמאות שהבאתי למעלה. אם זה היה כך אנשים בעלי אותו משקל ואותה מסת שריר ששניהם מאומנים היו צריכים להיות ברמה דומה בכוח, אך הפער הזה בין אנשים בכוח הוא ענק

לקריאה נוספת והעמקה

הי, שאלה מעניינת וחשובה. אכן היכולת לגייס יחידות מוטוריות בו זמנית היא אחד הפקטורים החשובים בשונות בכוח הגס כמו בתרגיל עליות מתח שבין אנשים. כמובן שהמסה של השרירים, שהינה ביטוי של מספר האלמנטים המתכווצים (סרקומרים) היא אלמנט קריטי לגיוס כוח. בנוסף יש מדדים ביומכניים כמו מיקום הגיד, ביחס לאורך המנוף של הפרק. נניח גיד הרחב גבי שנקודת החיבור שלו לעצם הזרוע תהיה יותר רחוקה מהכתף יאפשר יותר כוח במשיכה (על חשבון מהירות).

אינסולין רמתו עולה כאשר יש אכילה של סוכרים פשוטים, אך גם רמתו עולה כאשר נכנסים לזרם הדם חומצות שומן.. אם כן איך הוספת שומנים למזון פחמימתי מורידה את הערך הגליקמי שלו והפחתה של כמויות אינסולין? ( המלצה של הדיאטנים להוסיף מעט שמן או שומן למזון של פחמימה) האם זה משנה אם זה שומן צמחי? שומן ממקור של החי? שומן חד בלתי רווי ? תודה!!

לקריאה נוספת והעמקה

הי רזי, אכן אתה מעלה סוג של פרדוקס מעניין. ראשית, יש להכיר בכך, שהתגובה לפחמימות והפרשת אינסולין היא אינדיבידואלית ושונה מאדם אחד לשני. לאחרונה התחלנו לקבל מידע שאספנו ממדי סוכר רציפים, גם מאנשים בריאים שאינם חולים בסוכרת ומצאנו שישנה שונות רבה באכלוסייה. שנית, לעניין הפרדוקס: שמונים אכן מאיטים את קצב הספיגה במערכת העכול ולכן יש אמת בדבר הדיאטניות. אולם כאשר נספגים בשילוב עם פחמימה במחזור הדם, הם מעלים את רמת האינסולין ביתר. לכן יש כאן עניין של מינון, שילוב של כף שמן תסייע ברם למתן את התגובה החדה של האנסולין במחזור הדם, בגלל קצב ספידה איטי יותר...אבל חצי כוס שמן, אולי תאט את הספיגה, אבל בשילוב של הערך הקלורי שלה וכאשר כן תספג ךמחזור הדם תעלה את רמת האינסולין במספר מונים...זה ההבדל.

21/08/2016 | 03:21 | מאת: צח

http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%9E%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%9F_-_Melanin כאן זה הופיע , בפסקה המודגשת באדום, במקטע ה-3 שלו.. תודה לך!!

תודה, מעניין - מכל מלמדי השכלתי.

16/08/2016 | 20:06 | מאת: פליקס

היי!! מה יותר מהיר תנועה מתפרצת מודעת (בלי משקל מוסף) , או רפלקס כתוצאה ממגע במשטח חם וכדומה? זה משתנה אצל אדם מאומן או שאינו מאומן?

לקריאה נוספת והעמקה

באופן עקרוני, ככל שהתנועה דורשת רמות עצביות נמוכות יותר היא גם מהירה יותר. לכן רפלקס כפי שתארתה מהיר יותר מתנועה מודעת שדוקשת עבוד עצבי גבוה יותר של מערכת עצבים מרכזית.

12/08/2016 | 22:03 | מאת: אלי

אז חוץ מהקטע שאם השיפוע הוא גדול אז יש סיכוי ליפול קדימה על האף הסגנון ריצה הזה מתרגל בצורה אולי בין היעילות את המהירות + עוצמה של ריצה.. רציתי לשאול איך זה קורה מבחינה פיזיולוגית? יש מושג שנקרא תהליכים של "מלמטה למעלה" , כלומר גירויים חיצוניים מהסביבה משפיעים על התהוות סינפסות וקשרים חדשים גם במערכת העצבים המרכזית וגם בצמתים של עצב- שריר - האם זה המקרה? ריצה שהיא בעקרון פסיבית ( כלומר לא צריך לבצע הרבה כוח , אלא אתה פשוט מתגלגל עם כוח הכובד) מאפשר לך להגביר את המהירות ואת העצימות ואם זה מבוצע מספיק פעמים אז מתחזקים קשרים סינאפטיים שקשורים לשרירים הפעילים, לעוצמה של הריצה ולמהירות הגיוס של אותם שרירים?? זה אותו עקרון אם ספוראטי בהתעמלות מכשירים נניח מקבילים, שבו המאמן עומד בצד ומניף או עוזר בתנועה כאשר הספורטאי עייף או לא מדייק בתנועה? האם גם פה בתיקון שחוזר על עצמו שוב ושוב יתחזקו קשרים שאחראים על דיוק יותר נכון של התנועה?? ** הנקודה החשובה זה שהמתאמן פסיבי, שאין פעולה ממערכת העצבים המרכזית שמניעה את השרירים, אלא שרירים שמונעים ע"י כוח חיצוני והשתנות של מערכת העצבים והסינפסות שהיא מעצבבת כתגובה לכך!! חורש- אם יש קישור טוב לזה אשמח מאוד, תודה!!

לקריאה נוספת והעמקה

הי אלי, בגדול השלבים בהליכה/ריצה מכונים GATE, מתחלקים לשנים 1. שלב נשיאת המשקל- STANCE ושלב 2 הנפת הרגל לפנים SWING. בעבר חשבו שהשלב השני הפסיבי בעיקרו. אולם קיום יודעים ששלב זה משלב פעילות מוטורית אקטיבית גם בריצה בשיפוע, לכן זה לא ממש מתאים לתהליכי למידה פסיבים (מלטה למעלה). ראה קישור http://people.umass.edu/jhamill/PDF/Whittlesey%20and%20Hamill,%202000.pdf גם הדוגמה של המתעמל לא מתאימה - היות וכאן הסיוע שמקבל המתאמן הוא לא ממש לצורך למידה מוטורית אלה לצורך אימון יכולות שריריות במישור - כוח וגיוס יחידות מוטוריות ואולי סבות שרירית.

11/08/2016 | 15:01 | מאת: רפי

אני רוצה לצרוך BCAA לפני האמון ובמשך האמון .להגדלת מסת השריר, האם יש לזה תופעות לןאי או נזק כלשהוא? תודה נועם

הרציונל מאחורי צריכת חומצות אמינו מסוג BCAA, הוא שהןרך ממתנות את הנזק הרקמתי שנוצר כתוצאה מהאימון ושריפה של שריר בתהליך של גלוקונאוגנזה שרירת (שריפת שריר כמקור אנרגיה זמין) לא ידוע לי על תופעות לוואי או סיכון בריאותי לאדם בריא כתוצאה משימוש סביר בתוסף המזון.

08/08/2016 | 16:42 | מאת: צח

מלנין ופרקינסון - נמצא שיעור נמוך משמעותית של מחלת פרקינסון בשחורים בהשוואה ללבנים, וזאת בגלל נוירומלנין רב יותר במערכת העצבים בקבוצות אתניות מסויימות... אמנם זה קשר סטטיסטי רגיל ואינו מצביע על כיוון או סיבתיות, אך קשה להתעלם מהעובדה שההסבר היחידי שעולה לראש בארצות בהן השכיחות של פרקניסון נמוכה יותר זוהי קרינת שמש רבה כל הזמן ... ייתכן גם שזוהי הסתגלות אבלוציונית של שנים לקרינת שמש, אך מעניין אותי אם יש מחקר שבדק זמן חשיפה לשמש של אדם או פרט בתקופת חייו והשפעה שלו על שכיחות מקרי פרקינסון באופן שקצת ניתן יותר להסביר את זה כקשר סיבתי?? ( כלומר האם חשיפה לשמש מפחיתה סיכון לפרקניסון) תודה רבה !!

לקריאה נוספת והעמקה

הי, אני מתאר לעצמי שקראת מאמר שמספר על הקשר הסטטיסטי הנ"ל. אם כן, אשמח שתפנה אותי אליו. בכל מקרה לדעתי, אם קיים קשר כזה, לא ידוע לי שהוכח בתנאי מעבדה.

שלום, ניסיתי בעבר אימוני כוח ביתיים עם משקולות באופן אחראי ומקצועי וסבלתי רבות מכאבי שרירים וגב- והבנתי שגופי כנראה שברירי מדי (אני דקה ורזה) לסוג זה של מאמץ. חשבתי לנסות פילאטיס- אך האם הוא בונה וממצק את השריר- כלומר באיזה אופן יש שוני בתוצאה של המאמץ לאורך הזמן? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי, זה לא השם של השיטה שקובע, כי אם הצרכים הגופניים והתאמה של הטכניקה למצב ולמטרות האימון שלך. לפילטיס יש את האיכויות שלו, בהגמשה של שרירים וחיזוק של שרירי ליבה ויציבה. לאימון התנגדות קלסי בחדר כושר יש את היתרונות שלו ביכלתו לאפשר אימון שיטתי לקבוצות שרירים שונות עם בקרה הדוקה על רמת ההתנגדות והעצימות. אנחנו משתמשים בטכניקות משני העולמות גם בעולם השיקום באוכלוסייה עם מחלות קרע ולאחר אישפוזים ארוכים, כך שאני בטוח שאם הרגשת לא טוב אחרי אימון כוח בחדר כושר, אני מעריך שביצעת את התרגילים באופן שלא מתאים לך באותו הרגע וניתן באמצעות הנחיה מקצועית להתגבר על הכאבים אחרי האימון.

07/08/2016 | 01:17 | מאת: ליאור

דר שלום רב, בכיווץ יזום של שרירים אין באמת אפשרות לעשות הפרדה על את אילו שרירים מכווצים נכון? נגיד אני רוצה לכווץ רק את השריר של כף היד,אני מכווצת יחדיו כבר את על שרירי האצבעות שנמצאים בכף היד מבלי באמת להפריד בין שריר לשריר נכון? כמו שנגיד אני רוצה לכווץ את שריר הבייספ (לא בפעולה אלא כיווץ איזומטרי),אוטומטית גם שריר הטרייספ מתכווץ לי...זה בא יחדיו נכון? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי ליאור, נראה לי שאת לערבבת כאן מספר עקרונות שונים. 1. בכיווץ שריר עובד עקרון הכל או כלום לגבי יחידה מוטורית מסויימ הקשורה לעצב מוטורי. לא ניתן לכבץ רק חלק מסיבי השריר שלא ותה יחידה. כל הסיבים יתכווצו ביחד. בשריר הביספס לדוגמה יש הרבה יחידות מוטוריות. לא כולן יתכווצו בו זמנית. זה תלוי בעוצמת הגירוי. 2. כאשר מאגרפים את היד לדוגמה, עובדים מכלול של שרירים שקשורים בפלקציה של העצבעות, כולל שרירים פנימיים בכף היד וכולל שרירים באמה. התלות היא בדרך כלל בסוג הדגירוי וההפעלה המוטורית. עדינה/ גסה...3. הביספס והטרייספס הם שרירים נגדיים. בדרך כלל כאשר האחד מתכווץ נניח הביספס בכפיפה, יופעל רפלקס שירפה את הנגדי לו ולהפך. לכן ניתן לשלוט על בידוד של שרירים, אך זה תלוי מאוד במיומנות, בסוג הגירוי והיחידות המוטוריות שמעצבבות אותו.

06/08/2016 | 21:43 | מאת: רחל

האם ככל שהשריר גדל כך גם ה-Motor neuron שלו גדילם איתו,או שהם לא משתנים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ישנםוים, כתוצאה מאוטורירוניים המ שינויים אדפטיביים גם של הנוירוניים המוטוריים, כתוצאה מאימון. כגון שינוי במשאבות ובחלבונים שונים, ברמת הנוירוטרנסמיטור שמשתחררת והרגישות אליה. יש מחקרים שמראים קרבה פיזית יותר גדולה של "האנד-פלייט". לא ידןע לי על היפרטרופיה.

02/08/2016 | 21:24 | מאת: יובל

שלום מספר שאלות ברשותך על מבחן מאמץ א. בבדיקת א.ק.ג. רגילה, הנבדק מתבקש לשכב ולא לזוז בזמן הבדיקה, ותזוזה לא מאפשרת לקבל תרשים נורמלי, איך זה שבמבחן מאמץ כשזזים ופעילים זה מסתדר? ב. שאלה דומה גם לגבי מדידת לח"ד בזמן מבחן מאמץ, בדר"כ מתבקשים לשבת ועם יד על השולחן בזמן בדיקה, ובמבחן מאמץ היד פשוט שמוטה למטה? (נראה לי שככל שהיד נוטה למטה זה מעלה את ערכי לחץ הדם) ג. בשלבים המתקדמים של מבחן המאמץ, אם חשים עייפות, מאמץ נשימתי, איך ניתן לדעת האם זה מעיד על הלב או שזה פשוט עניין של כושר גופני לא במיטבו? (השאלה הזו נכונה גם לא בזמן מבחן מאמץ, סתם אדם שעושה הליכה ספורטיבית וחש עייפות ומאמץ בנשימה, איך הוא יכול לדעת האם זה בעיה לבבית או פשוט עניין של כושר?) ד. דופק בזמן התאוששות, משום מה לא כל כך מתייחסים לזה בבדיקה, ובאופן כללי לאחר מאמץ במשך כמה שעות הדופק אצלי מעל 100. איזו בעיה בלב יכולה לגרום לזה? או ששוב זה עניין רק של כושר גופני? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הי יובל, שאלות טובות: 1. הפילטרים בבדיקת מאמץ שונים מאלו של אקג רגיל במנוחה ובנויים לסנן רעשים, כתוצאה מתזוזות וכיווץ של השרירים. גם האלקטרודות בבדיקת מאמץ יותר עמידות, לכן ניתן לקבל תרשים טוב יותר בזמן תזוזה. 2. גם מכשיר הלחץ דם בבדיקת מאמץ שונה ובעל תגובה מהירה יותר. בדרך כלל נהוג לבקש שהזרוע בבדיקת לחץ דם תהיה בגובה הלב. בבדיקת מאמץ היא בדרך כלל אוחזת בידית, מעט מתחת לגובה הלב. אך הסטייה במקרה זה היא קטנה ובטלה, לעומת שינויי לחץ הדם כתוצאה מהמאמץ. 3. לא תמיד קל לדעת, אך יש מספר גורמים שמתיחחסים להם. אחד אם מדובר לא רק בעייפות אלה גם בתעוקה בחזה, השני הוא מידת המאמץ שבה מתחילים לחוש עיפות והשלישי לתרשים האקגה- האם הוא מבטה שינויים ביחס למנוחה. בעיקר שינויים בגל ST והפרעות קצב. 4. כעקרון, חשוב להתיחס להתאוששות בבדיקת מאמץ והמכונים שבהם מועסקים פיזיולוגיים לוקחים את נתוני ההתאוששות בחשבון. זה פרמטר חשוב הן באבחון פתולוגיות והן בהערכה של כושר גופני וחוב החמצן שנוצר כתוצאה מהפיצוי האנאירובי בזמן הבדיקה.

31/07/2016 | 13:05 | מאת: ירון

דר שלום רב, בעת אימון ישנם קרעים מיקרוסקופיים של השריר שהגוף מאחה עם הזמן,מה ההבדל בין קרעים אלו לבין פציעות בשריר או בגיד מה שבאנגלית נקרא STRAINE MUSCLE? לא מכוון לקרע של השריר מהגיד ,אלא למתיחה (אם אני לא טועה) של השריר וכתוצרה מזה פציעה של הגיד (גם לא בטוח שאני צודק פה). אז מה קורה כשיש פציעה כזו שלוקחת שבועות וחודשים לעיתים להתרפא? תודה רבה

הי ירון, זו שאלה מצויינת. ההבדל כרוך במידת הפציעה והנזק לרקמה. כאשר הנזק הוא גדול ומערב כלי דם, אז רמת הדלקת האזורית עולה, ישנה הסננה של כימיקלים שגורמים לגירוי עצבי וכראב שיכול להתרחש תקופה ארוכה. לעומת זאת, כאשר הפציעה היא כלה, הגוף מצליח לתקן אותה ואף לפצות על הנזק וההתאוששות יכולה להיות משסםר שעות עד ימים.

שלום אני סובל כבר שנים מכאבים בשוקיים בזמן מאמץ אם מדובר בעליה, אז מיד מתחילים כאבים, ואם מדובר במישור, אז לוקח קצת זמן, אלא אם אני הולך מהר, הכאבים מתחילים מיד. הכאבים בעיקר בקדמת השוק, אם כי יש גם תחושה של לחץ/כבדות, ולפעמים כאב, גם בשרירים האחוריים של השוק. בשנת 2008 נשלחתי לבצע בדיקת עורקי גפיים בבדיקה בקופ"ח יצא שבצד ימין יש: ההחזר של הדם לאחר שלוש דקות של איסכמיה הוא איטי והדבר מתאים לצליעה לסירוגין בולטת אבל לא מסכנת. נשלחתי לבצע את הבדיקה במעבדה אחרת, ושם יצא תקין. החשד העיקרי היה שמדובר בתסמונת המדורים, ואכן לפני כמה זמן ביצעתי בדיקת לחצים, ויש לחצים גבוהים בכל המדורים שנבדקו בשוקיים. (לא הלכתי על האופציה הניתוחית לעת עתה). מאחר והכאב ממשיך לפעמים גם במאמצים קלים. ובעמידה (ולפעמים גם בישיבה) יש תחושת מלאות ולחץ בשוקיים, האם יש מקום לחשוש/לבדוק פעם נוספת את כלי הדם ברגל? (אין סימנים חיצויים, לא אודם, לא כאב ממוקד במקום מסויים, ואין כאב שגורם לי להתעורר בלילה). וא"כ, האם בדיקת עורקים? ורידים? מי הכתובת לזה? כירורג כלי דם או גם פלבולוג בקופה? כ"כ, האם יש תועלת, או לחילופין, מניעה בלהשתמש בשרוול לחץ לשוקיים? הכוונה לשרוול לחץ של ספורטאים, לא לגרבי לחץ רפואיים. לפי הפרסמומים משפר את סירקולציית הדם, את חימצון ריקמת השריר, פינוי רעלים והפחתת ריכוז חומצת חלב, ועוד. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, לא כתבת מה גילך ואם אתה סובל ממחלות רקע נוספות, מה הגובה ומה משקלך? התאור שלך אכן מתאים לתסמונת המדורים - כרונית שנגרמת בגלל עלייה בלחצים ועלייה בנפח השריר תוך כדי מאמץ שלוחץ על הרקמות, הפציות, העצבים ומפריע לסירקולציה של הדם והלימפה בעת מאמץ. אני ממליץ, ראשית לנסות את האופציה השמרנית,הלא ניתוחית, שכוללת, טיפול פיזיותרפי מנואלי, עיסוי רקמות ופאציות עמוק, אולטרסאונד, ירידה במשקל במידת האפשר. אימון אינטרוואלי המשלב הגדלת הסבולת השרירית של הפלג בתחתון. לשנותסגנון הליכה וריצה (לדוגמה מעבר לריצה על הכריות). במידה וכל הנ,ל לא עוזרים, ניתן לבדוק את האופציה הניתוחית. בכל מקרה אין להפעיל לחץ נגדי, ע"י חבישה או שרוול לחץ. ירק יחריף את הבעייה, אלה אם כן יש בצקות בשוקיים.

שלום בן 41 אין מחלות רקע יש עודף משקל קצת מעל 100, והגובה שלי 1.79 אך חשוב לציין שהנושא של כאב השוקיים ותסמונת המדורים אצלי, זה לא משהו חדש, זה היה גם כששקלתי 25 פחות. מה בעצם גורם לכאב? זה פשוט איסכמיה בגלל אספקת דם לקויה בעורקים בזמן המאמץ והלחץ הפנימי? או שהכאב הוא מעצם הלחץ בתוך המדור עקב ניפוח השריר? ומה אני שונה מכל אדם אחר שלא סובל מזה? השריר שלי גדול יותר? הפציה שלי שונה משלהם? כל אדם שעושה פעילות, השריר שלו לא מתנפח? הפציה אצלו גמישה ואצלי לא? יש בכלל דרך לגרום לפציה להיות יותר גמישה? אין לי בצקות בשוקיים, וגם לא דליות. אם אני מבין נכון, אין טעם ועניין בשרוול לץ במקרה שלי, כי ממילא יש לי שרוול לחץ טבעי שהוא הפציה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
29/07/2016 | 22:06 | מאת: רז

היי!! אימון אירובי תורם לגמישות של כלי הדם, כך שהאלסטיות שלהם והיכולת שלהם להמתח בעת כל פעימה של הלב גדולים יותר... אז אלסטיות כלי הדם זה בטח חשוב אך מה בדבר חוזק כלי הדם - אימון כוח, כזה שמעלה באופן טבעי את לחץ הדם והתנגודת ההיקפית, תורם לחיזוק כלי הדם? כלי דם מורכב גם משכבה אמצעית של שריר חלק, הוא זה שמגדיל או מקטין את הקוטר שלו - האם אימון משקולות המעלה את התנגודת ההיקפית תורם לחיזוק אותם שרירים חלקים אלו? זה יכול גם למנוע סוגים של מפרצת בכלי הדם, באבי העורקים ? ( רק בכדי לסבר את האוזן השכיחות של מפרצת אבי העורקים החזי היא 4-6% באוכלוסיה מעל גיל 65 שזה ממש לא מעט )

לקריאה נוספת והעמקה

הי רז, 1. אני מסכים עם האמירה הראשונה שלך לגבי התרומה של אימון אירובי לגמישות כלי הדם. 2. אנני יכול להסכים עם ההנחה השנייה שלך מכמה סיבות: א. שריר חלק אינו מגיב לעומס מכאני בהיפרתרופיה באותה דרך של שריר שלד ב. עלייה בעומס המכאני וההתתנגדות הפריפרית יולה אם כבר, ליצור אפקט "שפורפרת" בבכך להגדיל את הנזק למיפרתות בכלי דם ג. יחד עם זאת אין די עדויות בספרות לכאן או לכאן ומכאן שהייתי נימנע מלעלות את העומסים כאשר יש חשש למפרצת עורקית.

27/07/2016 | 13:58 | מאת: Lili

אני בת 55 בריאה ונוהגת לצעוד כפעמיים בשבוע חמישה קמ ומשלבת פעם אחת בשבוע או פעמיים, בימים אחרים, עיצוב וחיטוב שעורי סטודיו. לפעמים אחרי שיעור קשה אני נעשית כעבור שעה מאוד עייפה שלאחריו מתפתח כאב ראש שיכול להימשך מעבר ל 24 שעות שאף משכך כאבים לא משפיע. האם ידוע לך תופעה כזו? האם יש איזה המלצות מיוחדות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי, יכולות להיות סיבות רבות לכאב ראש, אך סביר ביותר, היות ומשויך לעצימות גבוה של אימון, שמדובר בכיווץ והרפיה של כלי דם באזור הגולגולת. שיותר את הכאב ראש. זהו כאב ראש דומה באופיו למעין מיגרנה, שנוצר כתוצאה מהפרה של איזון הפנימי של הגוף כתוצאה מרמת סטרס גבוה, שינויים ברמות האנרגיה והסוכר בזמן ולאחר האימון. אני ממליץ ראשית, לסדר את תפריט התזונה, לצרוך מעט פחמימה, פרוסת לחם, או פרי לפני האימון, ולדאוג לסנדביץ לאחריו. להקפיד לשתות מספיק נוזלים במהלך היום. לא להגזים עם אימון עצים יתר על המידה ולא לעבור את הסף האנאירובי. אפשר לנסות משקה איזוטוני במהלך האימון. בהצלחה!

16/07/2016 | 18:19 | מאת: חיים

שלום רב, שמתי לב האימון שכשאני נותן מכה של אגרוףPUNCH-אם אני מכווץ את שריר הזרוע טיפה המכה אוטומטית יותר חזקה ומהירה,מאשר יד משוחררת לפני המכה. מדוע זה? תודה רבה

החשיבות היא כיווץ של ליבת הגוף בעת המכה, בצורה זאת, יותר אנרגיה משופעלת בכיוון התנועה. אפשר שאתה מכווץ את כל הגוף, בעת כיווץ הזרועה ואתה משייך את העלייה בכוח לכיווץ הזרוע.

31/07/2016 | 13:07 | מאת: חיים

כלומר כיווץ מודע של השריר לפני הפעולה עצמה מביאה ליותר אנרגיה בפעולה עצמה??

שלום רב, האם זה נכון שכשמכווצים טיפה את השריר לפעולה מדוייקת כלשהיא ,יש יותר שליטה על הפעולה עצמה?כלומר-האם כיווץ מודע של שריר/שרירים יכול לגרות להפעלת האיבר להיות יותר מדוייקת מאשר שריר שלפני הפעלתו משוחרר לגמרי

לקריאה נוספת והעמקה

ירון שלום, כיווץ השרירי, בעת פעולה שכוללת מוטוריקה עדינה, מאפשרת: 1. יציבות רבה יותר של הגפה ולכן פחות תזוזה. 2. החלשה של הרזוננס השרירי ופחות רעד. מאידך, לאורך זמן תגרום לעייפות רבה של השרירים ופגיעה בכניסת אויר לבית החזה ולכן צריך לאפשר הרפיה של השרירים המיצבים והפסקות סדורות.

08/07/2016 | 18:51 | מאת: גידי

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%92%27%D7%99 מתואר בקישור מצב שבו כאשר העומס גדול מידי ומופעל בפתאומיות ישנה הרפייה מוחלטת של השרירים הפעילים- חוץ מהגנה על שלמות השרירים והגיד שימוש באמצעי זה יכול לעזור בחיזוק של אותם שרירים, או שאולי המוח לומד שאם בכל פעם שאותו תרגיל מבוצע ישנה הרפייה מוחלטת של השריר סימן שהמשקל הזה כבד מידי ואנו בעצם מלמדים את המוח דבר שאינו רצוי לזרוק את המשקל בכל פעם באופן קבוע?? דוגמאות לשימוש- פשיטת ברכיים במכונה כאשר בתחילה יישור הברכיים שניהם ביחד ואז עזיבה של אחד מהם והברך שנשארה מייד אחריה גם נכשלת וקורסת תחת המשקל כפיפת מרפקים- עם פרטנר שעוזר לך להרים ואז עוזב בבת אחת, והמשקולת נוחתת מהר למטה ( רק צריך לשמור על ייצוב של זוקפי גב) עליית מתח - ב 2 ידיים ואז עזיבה מהירה של יד אחת ונפילה למטה ( בעקרון כבר הגעתי למצב שאני יכול להחזיק ביד אחת , אך אחרי 2 סטים אני מתעייף אז אפשר להשתמש בזה מהסט ה-3 ומעלה..)

לקריאה נוספת והעמקה

הגולג'י בגיד הוא מנגנון חירום שפועל רק כאשר, המתח על הגיד עולה במידה שיש סכנה לנזק רקמתי. הוא שולח מסר, דרך קשת רפלקס לחוט השדרה (לא למוח) שגורם לשריר להרפות בבת אחת. אנני רואה איך המנגנון הנ"ל עוזר בבניה של שריר, הוא עושה בדיוק את ההפך ומוריד את המתח מהשריר- גירוי שחיוני לתהליך האנבולי של בניית שרירים.

דופק המנוחה יורד אצל ספורטאים מאומנים עם נפחי עבודה שבועיים גדולים מאוד, כחלק מהתייעלות או התאמה של הגוף.. האם גם כחלק מתהליך של התאמה או התייעלות של הגוף אצל אנשים מאומנים, שיכולת ניצול הגלוקוז אצלהם טובה הרבה יותר, ישנה ירידה של רמת הסוכר בדם לשימוש זמין לאנרגיה ...? , במילים אחרות יווצר מצב של היפוגליקמיה ( גבולית לא משהו באמת דרסטי) קבועה אך שאינה מעידה על בעיה??

לקריאה נוספת והעמקה

אכן, לספורטאים, יהיה ערך בסיס נמוך יותר של סוכר בדם מאשר של אדם לא מאומן, כי הניצולת של האנרגיה שלו במנוחה טובה יותר והוא מסוגל להפיק ביעילות אנרגיה במנוחה גם בריכוז נמוך יותר של סוכר בדם. בנוסף יש לו רזרבה גבוה יותר של אנרגיה שרירית שגם אותה יכל לנצל באופן יעיל. בכל מקרה זה לא אומר שיש לו נטייה להיפוגליקמיה- שזה מצב של חולשה בדלל ירידת סוכר בדם. נהפוך הוא הוא ירגיש טוב גם כאשר ערכי הסכור בדם ירדו מתחת לערך של 90-80 מ"ל/ לדצ.

01/07/2016 | 12:58 | מאת: בן

שלום, האם אימוני כוח שמתבצעים בעיקר על משקל גוף- שכיבות סמיכה, מתח, מקבילים, וקצת משקולות ליד קדמית של 5 קילו בכל יד, ולחיצת חזה עם 10 קילו בכל יד- יכול להזיק ללב לאורך זמן? מדובר במאמץ לא מאוד גדול- לא כמו מאמץ של מרימי משקולות במשקלים גבוהים. באופן כללי, זה לא עלול להזיק אימוני כוח של משקל גוף? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

אימון התנגדות, שמתבצע באופן מאוזן ומבוקר, בשילוב של אימון אירובי, לא יגרום באדם בריא לנזק לבבי. מצבים של אימוני כוח לא מאוזנים, או של מצבים נדירים של מחלה בשריר הלב או מסתמי הלב יכולים להביא לנזק. למרות שגם במצבי חולי אנו ממליצים לשלב תרגילי התנגדות, כמובן שתחת מגבלות וביקורת רפואית.

28/06/2016 | 13:43 | מאת: בועז

לא ממש הבנתי אותך... אז זה טוב או שלא?

לקריאה נוספת והעמקה

לצורך עלייה במסה זה טוב, יש לצרוך הרבה מאוד קלוריות ובעודף, בשילוב עם אימון התנגדות. אבל אין להגזים, בעיקר לא בפחמימות ושומנים. במצב זה תעלה הן מסת השריר ואף יותר מיכך מסת השומן.לכן גם מפתחי גוף עולים גם באחוזי שומן בתקופה שבה מתאמנים לצורך עלייה במסה שרירית. לאחר מיכן, מחטבים את גופם בסמוך לתחרות. התפריט אצל לוחמי סומו הוא עשיר בקלוריות ופחמימות עוד יותר מזה של מפתחי גוף במטרה להגביר יצור של מסה כללית. לכן אחוז השומן שלהם גדול יותר. כמובן שגם להרכבי המזון יש משמעות וגם לסוג האימון.

25/06/2016 | 21:15 | מאת: אבנר

שבוע טוב!! האם ניתן לומר בכלליות שאנשים עם אורח חיים של פיקים יהיו יותר בריאים מאשר אנשים שאורח חייהם בריא באותה מידה כל הזמן? מצב של סטרס פיזיולוגי מאלץ לגייס משאבים גופניים, את מערכת החיסון ועוד בכדי להסתגל אליה כך שנראה שזה משהו טוב , וזה מה שקורה באימון בעצם. אך מה בדבר פעם בשבוע לוותר על שינה וללכת לישון בשעות אחרות, או לאכול בריא כל הזמן , מספיק חלבון ויטמינים ומינרליים, ופעם בשבוע לאכול דווקא פחמימות ושומני טראנס ופחות חלבון איכותי אני מנסה לחשוב על מדינות שבהן האזרחים נחשבים בריאים יחסית לשאר אם הן מאופיינות דווקא במצבים של פיקים ( מבחינת תזונה, אורח חיים או אפילו מזג אוויר האופף את המדינה) , ולא אורח חיים קבוע שניתן לתאר אותו על קו ישר.... לסיכום- יש דברים שהם מייצרים סטרס גופני שלא כדרך קבע אלא מידי פעם ולא יוצרים הסתגלות טובה יותר? תודה!!

לקריאה נוספת והעמקה

אבנר, ישנם מצבי סטרס, שאם ינתנו במינון וברמה הגרדתית, כמו פעילות גופנית או הסתגלות לגובה רב, יביאו לפיצוי יסף ויחשלו את הגוף. אולם מצבי סטרס אחרים, לא יועילו ואף יזיקו גם בחשיפה של פיקים קצרים: הוכח נניח שלדיכוי שינה או למשמעת מים אין יכולת "לחשל" את גופינו, לכן חדלו לעשות כן בצה"ל. גם חשיפה לרעלי וחומרים קרציוגנים (מסרטנים) שמשנים את מבנה החומר התורשתי שלנו- ככל שנחשף ליותר "פיקים", הנזק יהיה יותר גדול.

23/06/2016 | 14:52 | מאת: בועז שרעבינוביץ'

לוחמי סומו ואנשים המתחרים בתחרות האיש החזק בעולם הם אנשים מאוד חזקים אך עם אחוז שומן מאוד גבוה ... אם שומן בטני גורם להפרשה של ציטוקינים פרו דלקתיים (Tnf אלפא, IL1) שמעודדים קטבוליזם אז למה אותם ספורטאים מלעיטים את עצמם בכמות כזו של קלוריות מתוך מחשבה שבכך הם מגבירים את הכוח ובניית מסת השריר??

לקריאה נוספת והעמקה

אכן, אנשים חזקים, הנוטים לעודד תהליכים אנבוליים ובנייה של מסה, כפועל יוצא של אימוני כוח והעמסה קלורית, שבתורה מעודדת בנייה של מסה, הן שרירית והן שומנית. למרות הכל תהליכי דלקת והן פירוק של מסה שרירית, מופחתים בצורה משמעותית, גם כאשר יש רקמת שומן משגשגת, בעקבות האימון כושר גופני. לכן עדיף להיות שמן בכושר, מרזה שלא בכושר.

לקריאה נוספת והעמקה
17/06/2016 | 21:43 | מאת: ארנולד

שלום, 1.האם במאמץ פיזי ניכר כמו הרמת משקולות בתרגילים כמו מתח בתוספת משקל, לחיצת חזה, לחיצת כתפיים, במשקלים שיחסית כבדים בסביבות 80 קילו לחיצת חזה למשל, לאורך זמן בבן אדם בריא זה יכול לפגוע בלב המאמץ הפיזי המשמעותי? 2. בבן אדם בן 22 שחולה בדלקת מפרקים מסוג ANKYLOSING SPONDYLITIS , בהנחה והבן אדם מקבל טיפול שעוזר לו, הוא יכול להתאמן באימוני כוח עם משקולות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ארנולד, 1. אימון כוח, בעומס גבוה, יכול להוביל להיפרטרופיה של חדר שמאל-התעבות הדופן וירידה בגמישות שלה. הקצר, ירידה ביכולת הרפיית האזורים מרב ורק במקרים קיצוניים ונדירים, במיוחד כאשר יש מחלה (לעיתים מולדת) של שריר הלב, להפרעות קצב חדריות וסיכון ממשי למתאמן. 2. מדובר במחלה דלקתית, עם בסיס גנטי, ממקור אוטו-אימוני, כאשר הגוף יוצר נוגדנים שתוקפים מבנים ברקמה ועלולים להביא לפגיעה קשה וירידה בטווחי התנועה של עמוד השדרה ומערכת השלד. ניתן ורצוי לשלב תרגילי התנגדות בעומסים קלים עד בינוניים, תנועתיות רבה של המפרקים, למנוע את הקשחתם, אולם להימנע מגירוי יתר/עומס יתר, במיוחד כאשר הדלקת פעילה ומאזורים שקיימת בהם פגיעה משמעותית במבנה ואנטומיה של המפרק.

לקריאה נוספת והעמקה

היום ככה שמעתי איזה פרט שאצל גברים שכיחות של דום נשימה בשינה היא גבוהה כמעט פי 2 מנשים, ושפורטים את זה לנסיון להסביר אז מסתבר שלטסטוסטרון הורמון המין הגברי יש השפעה של היחלשות דרכי הנשימה או היצרות רבה מידי שלהם... אם להוציא את ההקשר של דום נשימה בשינה ולהתעסק בנשימה סדירה, אצל גברים או מפתחי גוף במיוחד, ועוד יותר כאלו שלא עובדים על הרחבת קיבולת הריאות וכלי הנשימה ( משמע אירובי) הם בסיכון מוגבר להחלשות ותפקוד לקוי במערכת הנשימה? רק לשם ההקשר נמצא שהורמונים נשיים כמו אסטרוגן ופרוגרסטרון דווקא מחזקים/ מיטיבים עם דרכי הנשימה

לקריאה נוספת והעמקה

מעיון בספרות, ישנן עדויות על כך שמנת טוסטסרון במינון גבוה יכולה להחמיר דום נשימה בשינה, בטווח הקצד. אולם בטווח הארוך יכולה דוקא לשפר תפקודים נשימהץ