הסבר על מבחן מאמץ - ארגומטריה

דיון מתוך פורום  פיזיולוגיה של המאמץ

02/08/2016 | 21:24 | מאת: יובל

שלום מספר שאלות ברשותך על מבחן מאמץ א. בבדיקת א.ק.ג. רגילה, הנבדק מתבקש לשכב ולא לזוז בזמן הבדיקה, ותזוזה לא מאפשרת לקבל תרשים נורמלי, איך זה שבמבחן מאמץ כשזזים ופעילים זה מסתדר? ב. שאלה דומה גם לגבי מדידת לח"ד בזמן מבחן מאמץ, בדר"כ מתבקשים לשבת ועם יד על השולחן בזמן בדיקה, ובמבחן מאמץ היד פשוט שמוטה למטה? (נראה לי שככל שהיד נוטה למטה זה מעלה את ערכי לחץ הדם) ג. בשלבים המתקדמים של מבחן המאמץ, אם חשים עייפות, מאמץ נשימתי, איך ניתן לדעת האם זה מעיד על הלב או שזה פשוט עניין של כושר גופני לא במיטבו? (השאלה הזו נכונה גם לא בזמן מבחן מאמץ, סתם אדם שעושה הליכה ספורטיבית וחש עייפות ומאמץ בנשימה, איך הוא יכול לדעת האם זה בעיה לבבית או פשוט עניין של כושר?) ד. דופק בזמן התאוששות, משום מה לא כל כך מתייחסים לזה בבדיקה, ובאופן כללי לאחר מאמץ במשך כמה שעות הדופק אצלי מעל 100. איזו בעיה בלב יכולה לגרום לזה? או ששוב זה עניין רק של כושר גופני? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הי יובל, שאלות טובות: 1. הפילטרים בבדיקת מאמץ שונים מאלו של אקג רגיל במנוחה ובנויים לסנן רעשים, כתוצאה מתזוזות וכיווץ של השרירים. גם האלקטרודות בבדיקת מאמץ יותר עמידות, לכן ניתן לקבל תרשים טוב יותר בזמן תזוזה. 2. גם מכשיר הלחץ דם בבדיקת מאמץ שונה ובעל תגובה מהירה יותר. בדרך כלל נהוג לבקש שהזרוע בבדיקת לחץ דם תהיה בגובה הלב. בבדיקת מאמץ היא בדרך כלל אוחזת בידית, מעט מתחת לגובה הלב. אך הסטייה במקרה זה היא קטנה ובטלה, לעומת שינויי לחץ הדם כתוצאה מהמאמץ. 3. לא תמיד קל לדעת, אך יש מספר גורמים שמתיחחסים להם. אחד אם מדובר לא רק בעייפות אלה גם בתעוקה בחזה, השני הוא מידת המאמץ שבה מתחילים לחוש עיפות והשלישי לתרשים האקגה- האם הוא מבטה שינויים ביחס למנוחה. בעיקר שינויים בגל ST והפרעות קצב. 4. כעקרון, חשוב להתיחס להתאוששות בבדיקת מאמץ והמכונים שבהם מועסקים פיזיולוגיים לוקחים את נתוני ההתאוששות בחשבון. זה פרמטר חשוב הן באבחון פתולוגיות והן בהערכה של כושר גופני וחוב החמצן שנוצר כתוצאה מהפיצוי האנאירובי בזמן הבדיקה.

מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ