נגישות
נגישות

פורום פיזיולוגיה של המאמץ

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
הפיזיולוגיה של המאמץ עוסקת בתהליכים המתרחשים בגוף כפועל יוצא של מאמץ ופעילות גופנית. פורום פיזיולוגיה של המאמץ מיועד לאנשים בריאים וכן לחולים במחלות כרוניות, המעוניינים להביא לשינוי ולהתייעלות המערכות הגופניות שלהם, לשפר יכולות ספורטיביות מחד ולהתגבר על מגבלות בריאותיות מאידך. הפורום עוסק בביצוע של פעילות גופנית בהתאמה אישית מתוך הבנת הקשר שבין תמונת המצב הגופנית העכשווית לבקרה של מערכות הגוף השונות. הידע והמחקר הפיזיולוגי עוזרים לנו להתגבר על הגורמים המגבילים את התפקוד היומיומי שלנו בזמן מנוחה ובעת מאמץ גופני, ובכך לחזק את פעילות הלב, לטפל בסוכרת ויתר לחץ דם ולשפר את איכות ותוחלת החיים שלנו.
1336 הודעות
1221 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ

איך הם יודעים שהם היו צריכים להיות יותר גבוהים?

אני מציע להתייחס פחות למה שאחרים אומרים לך ולהיות מרוצה ממה שיש.

13/04/2017 | 16:13 | מאת: גובה

מיצה את מלוא פוטנציאל הגובה הגלום בו ?

ניתן להעריך על ידי צילום של מרווח בין עצמות כף הרגל או כף היד, מרווח גדול בין העצמות מעיד על לחויות שעדיין לא נסגרו ופוטנציאל צמיחה גבוה.

מאשר ימים של בלי חשיפה לשמש. בימים שיש חשיפה לשמש יש תחושת הקלה ושחרור בגוף. מה זה? למה זה?

לקריאה נוספת והעמקה

יש קשר בין אור השמש להפרשת הורמונים שמשרים תחושה טובה בגוף. ידוע לדוגמה שתקופות החורף אנשים נוטים יותר לדיכאון בשל מחסור באור השמש.

12/04/2017 | 18:39 | מאת: קלי גנז

שלום, יש לי בן בן 25, מתאמן באופן עצים ואינטנסיבי, מרגיש מצויין, הבדיקות של הalp חורגות מהנורמה 160, בבדיקות קודמות הערכים היו גבוהים יותר והויטמין d היה 17, כעת ויטמין d 29 אך עדיין הalp 160, שאר הבדיקות תקינות, רופא פנימי גורס שהערכים הגבוהים נובעים מבעייה בעצם, שלח למיפןי עצמות, מה דעתך? יש קשר לפעילות המאד חזקה?

לקריאה נוספת והעמקה

מדובר באנזים ממשפחת הפוספטזות, שאינו ספציפי, נמצא ופועל במערכות גוף רבות. במקרים רבים עלייה באנזים מלמדת על בעיה בתפקודי הכבד, אך במצבים אלו נצפה לעלייה באנזים נוספים הקשורים לכבד. הערכים שאתה מדבר עליהם לא מאוד גבוהים והיות ואתה מספר, שיש קשר לשינויים בויטמין D, אז אני בהחלט נוטה להסכים שסביר מאוד שיש קשר לתהליכי בנייה ופרוק של העצם. אני ממליץ להוריד עומס באימון, לתסף בויטמין D וסידן, תזונה מאוזנת, להקפיד על לפחות 8 שעות שינה ולחזור לאימון עצים רק לאחר שרמות האנזים מגיעות לנורמה.

איזה ספורט מגביה?

אין עדיות מדעיות על כך שפעילות גופנית משפיעה על הגובה

31/03/2017 | 10:12 | מאת: סשה

למה אני לא יורד במשקל אם אני משחק כדורסל לבדי 4 פעמים בשבוע בין חצי שעה ל -40 דקות ליום עם קצת ריצות וקפיצות וכמעט לא מזיע ?

לקריאה נוספת והעמקה

ישנם פרמטרים רבים שמשפיעים על שינוי במשקל הגוף. בגדול, המאזן הקלורי הוא פרמטר המרכזי והחשוב- הוא החשבון המתמטי של ההוצאה הקלורית (בפעילות ובמנוחה) ביחס למה שאתה מכניס לגוף (המזון שאתה אוכל). אולם בפועל יש המון פרמטרים נוספים גנטיים, מטבוליים, הורמונליים, התנהגותיים ורגשיים שמשפיעים על הסט-פויינט. אזור משקל הנוח לגוף שלך שבו "יבחר". ראה מאמר: http://www.bello.co.il/he/diete/a/articles/?ContentID=815

29/03/2017 | 20:20 | מאת: יעל

שלום רב, אני מסטרנטית בטכניון. לקראת פרויקט הגמר מעוניינת לבצע בדיקה המבחינה בין המאמץ הנגרם כתוצאה מהליכה עצמאית, לעומת הליכה בהליכון חשמלי. מהם הפרמטרים הכי נכונים למדידה, לפני/אחרי או בזמן הפעילות שיתנו לי ההשוואה הכי טובה בין שתי הפעילויות? תודה מראש, יעל.

לקריאה נוספת והעמקה

זה תלוי מאוד בכיוון ושאלת המחקר שלך? ניתן לבדוק את הצד המטבולי של הבדלים בצריכת חמצן, את הצד השרירי והביומכני- אלי שרירים פעלים ושונות ב- GATE ואפילו את ההבדלים בתחושה הסובייקטיבית ברמה הרגשית...

שלום, בהמשך לשאלתי על ה BCAA אני בת 35. 1.63 שוקלת 59 אבל עם 31 אחוזי שומן, 28 אחוז מסת שריר(לפי המשקל המיוחד המקצועי של טניטה שבו מחזיקים את האלקטורודות בידיים) כמה קילוגרם עליי לרדת על מנת שאהיה עם 20 אחוזי שומן? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

בהתאם לנתוני גובה גיל משקל, אני מעדיף בדיקת קליפר - הסטיות של המכשור המבוסס על תנגודת חשמלית גבוה, במדידת אחוז שומן ואני מעריך שהוא נמוך יותר ממה שמראה הבדיקה. לכן קשה לי לתת תשובה חד משמעית. בהנחה שמדובר באמת ב- 10 % שומן נקי החישוב המתמטי הוא 6 ק"ג של שומן נקי. כמובן שירידה במשקל תמיד כוללת גם נוזלים ולמרות שמנסים להימנע מכך גם שריר שיכולים להסתכם בעוד כ-3-4 ק"ג.

23/03/2017 | 19:25 | מאת: ניסן

האם יש הגבלות בתרגילי מתיחה לאנשים שעברו ניתוחים לבקע ויש להם כיום רשת

לקריאה נוספת והעמקה

בדרך כלל אין מגבלה במתיחות, הבעיה היא יותר עם עלייה בלחץ בתוך הבטן, בתרגילים מורכבים, סקווטים, דחיקת רגליים, תרגילי בטן אגרסיביים, קפיצות וכו. אם המתיחות מתבצעות באופן רגוע ומבוקר- לצריכה להיות בעיה.

שלום, רציתי לשאול איך הגוף "יודע" להזרים יותר דם לשרירים הרלוונטיים במהלך האימון בלי שחלק גדול מהחמצן והגלוקוז יתבזבז "בדרך" ויכנס לרקמות אחרות? זה קשור להפרש לחצים בין כלי הדם? מה לגבי השיקום והמנוחה לאחר האימון, איך הגוף יודע להזרים את חומצות האמינו הדרושות לשיקום ובניית השרירים בלי שזה יתבזבז "בדרך" ויגיע לרקמות אחרות במקום לשרירים שהופעלו באימון?

כאשר הדרישה המטבולית עולה באזור מסוים בגוף כתוצאה ממאמץ שלו, ישנה שרשר של תגובות ביוכימיות, שמתחילות עם הגירוי העצבי שרירי, התגובה של פרוק של ATP, קליטה שינויים במאזן היוני בסביבה בתאית שהופך מסביבה חוץ תאית בעלת מטען חיובי לשלילי, לאחר קבלת האות החשמלי וכלי ביצור של שיארים מטבוליים נוספים כתוצאה מהגברת קצב חילוף החומרים באזור, תגובה הורמונלית ועוד. כל אלה מביאים להתרחבות כלי דם מקומית וזרימת דם מקומית מוגברת, קליטת יתר של אנרגיה וכיוצ'. לגבי שלב הפיצוי לאחר האימון והגברת תהליכי בנייה של רקמת שריר- אלה מתבצעים כנראה בתיווך של פקטורים מלקולריים ותעלות חלבוניות שמתבטאות ביתר על ממברנות התאים ומכניסות חומצות אמינו ומטבוליטים נוספים לתא.

20/03/2017 | 11:09 | מאת: אריה

שלום, רציתי לשאול איזה תפקיד משחקים כוחות עמוד השדרה והאגן בריצה ואילו כוחות פועלים עליהם?

לקריאה נוספת והעמקה

מצורף לינק למאמר בנושא: https://runnersconnect.net/running-training-articles/hip-strengthening-for-runners/

שלום, אני בת 35. 1.63 שוקלת 59 אבל עם 31 אחוזי שומן, 28 אחוז מסת שריר(לפי המשקל המיוחד של טניטה). עליי להוריד במשקל מאחר שאני סובלת מרפלוקס ויש לי השמנה ביטנית. רציתי בבקשה לברר: רכשתי את התוסף BCAA והמטרה היתה שיעזור לי מבחינת העייפות בפעילות אירובית.. בעצם להצליח לעשות יותר זמן ולא לוותר לעצמי, כי הרבה פעמים אין לי אנרגיה להמשיך. המטרה שלי היא לעשות שעה של פעילות אירובית עם מד דופק בדופק מטרה על הליכון או אלפטיקל. אני חושבת שאולי התוסף באמת עוזר לי מבחינת העייפות שמגיעה יותר מאוחר ממה שהיתה מגיעה בלי התוסף. אני תוהה האם זה אפקט פלסיבו אצלי, או שבאמת התוסף הזה מוכח במחקרים כתורם להפחתת העייפות ודוחה אותה? ובמידה והוא באמת עושה את זה, האם הוא עובד לאורך זמן? או שהגוף מסתגל אליו? אין לי בעיה לקחת אותו במשך שנה אפילו אם זה מה שיגרום לי להצליח לעשות פעילות אירובית למשך יותר זמן. תודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

BCAA- branched-chain amino acid הן חומצות אמינו, שנצרכות על ידי ספורטאים רבים בכדי למנוע תהליכים של פירוק שריר, שאופיינית לאחר פעילות גופנית אינטנסיבית במיוחד כאשר המאזן הקלורי הוא שלילי. ישנם מחקרים שתומכים בטענה הזו, וישנם גם טיעונים שלא, יחד עם זאת קשה לי לומר שהמחקרים נעשו ללא ניגודי עניינים מסחריים. בשורה התחתונה, לא מזיק ואם את מרגישה טוב אז מה זה משנה פלציבו או לא?

18/03/2017 | 23:59 | מאת: יואב

שלום, האם זה נכון ששריר גדול יותר מאחר לא אומר שיש לו פחות או יותר סיבים לבנים או אדומים מהשריר הקטן יותר ממנו? -אם ניקח לדוגמא בעיטת כדור:כאשר משתמשים בארבע ראשי לבעיטה,יש יותר כוח (מהירות ועוצמה יחדיו) מאשר שימוש רק בתאומים (כלומר רק הנפת כף הרגל). וזה למה? אפילו אם לא ניקח אחורנית את כל הרגל-אלא נבעט בכדור מאותו המקום רק כל פעם בשימוש שריר אחר (ארבע ראשי,תאומים),עדיין שימוש של הארבע ראשי יהיה בעל עוצמה גדולה יותר למה? -האם זה נכון ששרירים גדולים לא יכולים לספק מוטוריקה עדינה? כמו שריר האצבעות או העין ששם יש פחות סיבי שריר בכל מוטור יוניט. למה העובדה ששריר האצבעות מכילים פחות סיבים לכל מוטור יוניט גורם לפעולה להיות בעל מוטוריקה עדינה ? עדינה,לא מתכוון למהיר או איטי נכון? אז מה זה אומר עדינה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

באופן עקרוני לשריר גדול יותר יש יותר סיבים משריר קטן יותר, לכן יהיה חזק יותר, אך כוח ועבודה תלויים גם במומט של השריר ובמנופים של הפרקים. לגבי שליטה מוטורית, היא תהיה טובה יותר, בהתאם לצפיפות היחידות המוטוריות. בכפות ידיים יש צפיפות גדולה מאוד של יחידות מוטוריות וייצוג גדול יותר בקורטקס המוטורי, לכן השליטה היא מיטבית בכף היד ופחות טובה נניח בשרירי הגב שיש להם צפיפות וייצוג פחות של יחידות מוטוריות.

15/03/2017 | 23:42 | מאת: רובין

כמה זמן ייקח להוריד שומן בבטן אם אני עושה 15 כפיפות בטן פעמיים ביום + 3/4 פעמים בשבוע הליכה של 1/2 שעה כל פעם ?

לקריאה נוספת והעמקה

שומן בטני ירד כפונקציה של מאזן מטבולי, הכולל פעילות גופנית, הוצאה קלורית יומית פעילות הורמונלית שמושפעת מהפעילות והאכילה שלך. בתכנית אימון ותזונה מאוזנת, תוכל לחוש בשינוי בתוך שבועות ספורים. טיפ קטן: כפיפות בטן לא שורפות שומן, אבן יסייעו במיצוק שרירי הבטן.

שלום רב, שאלה שטורדת את מנוחתי בזמן האחרון: מהו מסלול הפקת האנרגיה בכל אחד מהבאים: א. סט של RM10 בחדר כושר. ב. ספרינט של 100 מטר. ובנוסף - מהו התהליך הכימי שגורם להאטת התנועה ואף להפסקתה בכל אחד משני המקרים? תודה רבה

בשניות הראשונות של פעילות עצימה, פעיל בעיקר המסלול הפוספוגני האלקטי, כלומר פרוק של ATP בשריר. לכן בשני המקרים זה יהיה מקור האנרגייה המרכזי. הגורם המגביל במקרה זה הוא התמעטות האנרגייה הפוספוגנית האגורה בשרירי ויצירה של ADP.

שלום ד"ר, תודה על התגובה הקודמת, רציתי רק לשאול האם ריצה בגיל ההתבגרות תשפיע על הגדילה הרוחבית של העצמות? סליחה שאני נודניק

פעחלות גופני, בהחלט יכולה לסייע בחיזוק העצמות ועלייה בצפיפות העצם, אולם ההשפעה המרכזית על גדילת העצמות הם מרכיבים, הורמונליים וגנטיים.

שלום, אני בן 14 ואני רץ 3-4 פעמים בשבוע במשך 25-30 דקות. רציתי לשאול איך זה יכול להשפיע על גדילת העצמות, זה ישפיע על הגובה? יגרום לגדילה איטית או אולי מהירה יותר? איך זה ישפיע על גדילת העצמות לרוחב ועל גדילת האגן? האם זה יגרום לשלדה שלי להיות צרה? תודה

ריצה בכלל ואימון בפרט לא ישפיעו על הגדילה האורכית של העצמות, כל עוד הגוף מקבל תזונה נאותה ומספקת. יחד עם זאת, תהיה השפעה מיטבה על מערכת השרירים והגידים וכמובן סבולת לב-ריאה.

תודה על התגובה, מה לגבי הגדילה הרוחבית של העצמות? סליחה שאני נודניק

12/02/2017 | 21:22 | מאת: מוטי

מהיי הסיבה לסחרחורת כשאני מתכופף לאחר ריצה של יותר מ 20 ק"מ במסגרת בהכנות למרתון

לקריאה נוספת והעמקה

כמה זמן אתה חש בסחרחורת?בן כמה אתה? האם אתה רץ ותיק? רק אחרי ריצה?כמה יכולות להיות סיבות רבות לסחרחורת, הסבירות בינהן: שינויים בלחץ הדם לאחר ריצה,השפעות וסטיבולריות, דלקת של האוזן התיכונה בשל חשיפה לרוח ואויר קר.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בן 43, לא מעשן. עם עודף משקל לח"ד גבולי, לא מטופל בתרופות. אני עושה הליכות של שעה, 4-5 פעמים בשבוע. רציתי לנסות להעלות את התדירות לכל ימות השבוע. האם יש עם זה בעיה? האם זה עלול להזיק למערכת כלשהי בגוף (שלד, לב)? זה יכול להזיק מבחינת לחץ הדם? יש צורך בימי מנוחה או כל עוד מדובר בפעילות אירובית אין צורך? אציין שבדיקת אקו במאמץ תקין (בוצע בגלל גלי T הפוכים, אך זה כנראה המצב הרגיל אצלי). תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יאיר, פעילות אירובית בעצימות מתונה עד בינונית, כמו הליכה לא צריכה להזיק ואף מומלצת. יחד עם זאת, עליך להביא בחשבון, שהמלצות ארגוני הבריאות כוללות שילוב, וביצוע של מגוון פעילויות, כולל גם אימוני התנגדות ואימונים בעצימות גבוה יותר, כמו אימוןן משקולות לדוגמה. כך שאם בכוונתך להעלות את נפח הפעילות השבועית, אמליץ לשלב יומיים של אימוני כוח וגמישות, במקום עוד יומיים של הליכה.

02/02/2017 | 07:51 | מאת: ניסן

חורש שלום האם תא לחץ לאחר אימון גופני באמת עוזר לשיקום יותר מהיר מהאימון

לקריאה נוספת והעמקה

יש מי שמאמין בכך, בשל עלייה בלחץ החלקי של החמצן, אולם אני לא מכיר מחקרים שהוכיחו זאת...כך שאשמח אם תחדש לי.

01/02/2017 | 21:34 | מאת: שלומי

שלום רב, אני בן 33 ובבדיקת שמיעה שעשיתי יש לי ירידה תחושתית עצבית קלה באוזניים, בעיה באוזן הפנימית ( כנראה מחשיפה לרעש רב בעבר) האם אימון בחדר כושר יכול להחריף את זה אין בעיה בהרמת משקולות? תודה.

לא כתוצאה מהרמת המשקולות...כן בשל עומצות הרעש של המוסיקה המושמעת בחדרי הכושר שהינה הרבה מעל המותר במקומו רבים. תשתמש באטמי אוזניים.

25/01/2017 | 12:50 | מאת: רז

.

13/01/2017 | 13:52 | מאת: שם

דר שלום האם הגיוני ואפשרי להתקשר למרכז ולקיים עימך פגישה בשאלת שאלות הקשורות לפיזיולוגיה? אנני סטודנט אז כן הייתי שמח לדעת מה דעתך והאם זה בכלל אפשרי?

05/01/2017 | 14:04 | מאת: קורין

שמאמץ יתר על השריר או גיד נובע מאובר פעילות של שריר מסויים ושאין חלוקה שווה בין מאמץ השרירים-אבל-למה שכם אם מעבידים רק קבוצה מסויימת או שריר אחד יותר מהאחר (חוסר איזון בפעילות השרירים),אותו השריר פשוט יתחזק ממש ויוכל לעמוד במעמסה עליו,ואז לא צריך להיות משנה באמת ששריר אחד עובד יותר מהאחר כי הוא חזק מספיק....אז למה עדיין חוסר איזון בעבודת השרירים גורמת לפציעות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

קורין, זוכרת את סיפור האב ובניו: http://www.tariel.co.il/?CategoryID=1680&ArticleID=536 מצורף אם לא. ככך שהכוחות מתחלקים בין יותר סיבים (זרדים) כך הסיכון יותר קטן שישברו...

05/01/2017 | 13:50 | מאת: קורין

האם כאשר השריר עובר מיקרו קרעים בפעילות גופנית גם הגיד עובר אותם הקרעים ומתאחה וכתוצאה מכך מתחזק?או שהגיד לא אמור להרגיש שום לחץ או קרע באימון? תודה

עד גבול מסויים, מעבר לכך, הגיד יכול להצטלק ולאבק מהתכונות האלסטיות שלו

1-אני מודע לעקומת כוח מהירות וכוח אורך השריר. אבל מה שאני לא מבין זה:אם השריר עובד מהר -נגיד אני מרים את היד לכיוון הראש מהר (ללא משקולת),עפ עקומת הכוח מהירות-אין בעצם הרבה כוח שניתן להפיק מהמהירות הזו כי אין מספיק זמן לחיבור של ראשי המיוזין עם האקטין. אבל-אם אני מרים את היד כך מהר,המכה שאני אקבל בראש דווקא כן תיהיה חזקה-כי אם אני מרים מהר את היד-אז אני משתמש ביותר יחידות מוטורית כי הפעולה היא לא איטית,הווי אני משתמש ביותר סיבים מהירים ואיטיים יחדיו הווי,אני יוצר יותר קשרים של המיוזין והאקטין ומכאן גם אני אמור להרגיש יותר כוח וגם דווקא התנועה הייתה אמורה להיות איטית יותר -כי אם אני מפעיל יותר סיבי שריר -זה אומר שיש יותר קשרים של המיוזין והאקטין ומכאן עפ העקומה-דווקא התנועה אמורה להיות איטית יותר.... 2-עפ עקומת הכוח מהירות-(שוב ללא משקולת היד) ,ככל שהמהירות של הפעולה גדולה יותר כך הכוח קטן יותר-וקראתי שזה קורה כי אין מספיק זמן ליצור קשרים של המיזוין והאקטין וזמן לקלציום לעשות את עבודתו ולהתחבר לראשי המיוזין,אבל,מה זה אומר שלא כל הראשים מספקים להתחבר לאקטין? זה לא שכולם ביחד מתחברים ישר ובאותו הזמן?אם זה קשור ליחידות המוטוריות והסיבים המהירים והאיטיים-זה שוב מבלבל-כי פעולה מהירה היא הפעלה של סיבים מהירים בשריר וכל יחידה מוטורית של סיב מהיר מכילה הרבה סיבים -אז דווקא הכוח כן היה אמור גדול... מה אני לא מבין? 3-אם אני כן מחזיק משקולת-אז לזוז להרים אותה מהר זה לא ייתכן שוב עפ עקומת כוח מהירות-פה-האם זה בגלל שהראשים מתחברים לאקטין והם כאילו "תפוסים" בהחזקת המשקולת הכבדה ביד ,ולכן לא יכולים להרשות לעצמם להתשחרר (כי אם ישתחררו אז המשקולת תיפול מהיד),ואז רק הראשים של המיוזין שלא יצרו את הקשר עם האקטין עדיין ,"פנויים" לכיווץ הסרקומיר? תודה רבה!!!!!

מצורף סרטון עם הסבר לשאלתך: https://www.youtube.com/watch?v=HSXIDCpP4Vc

02/01/2017 | 23:18 | מאת: שרון

למה גיד נפצע?כי הוא עושה את העבודה ששריר אמור לעשות,והגיד לא בנוי לעומסים או לפעולות שהשיר כן יכול לעמוד בהם?

לקריאה נוספת והעמקה

גי נקרע, ניזוק, כתוצאה מעומס יתר, עומס לא מבוקר, עייפות שרירית. זה קורה בדרך כלל כאשר רמת האלסטיות של השריר יורדת-אז האימפקט המכני עובר לגיש שהיכולת האלסטיות שלו מוגבלת.

01/01/2017 | 12:56 | מאת: גיא

הי שתי שאלות:1-האם אנשים גמישים יותר יש להם שרירים ארוכים יוצר?כלומר סיבי השריר ארוכים יותר או שזו מערכת העצבים ששולטת בגימשות נטו?ואם כן,אז למה בבת אחת אי אפשר להיות גמיש ולוקח זמן עד שמגמישים איזור? 2-נראה לי שפה קצת בילבלתי בין מושגים:מומט הזרוע אומר בעצם שככל שהוא קצר יותר כך יש יותר כוח להתנגדות מאשר מומנט זרוע ארוך יותר:אז:האם זה קשור לכוח-מתח של השריר?וב-אם המומנט זרוע ארוך יותר-האם זה קשור או שאפשר להשליך את זה על העובדה כי שככל שמומנט הזרוע ארוך יותר כך ניתן לייצר יותר כוח בבעיטה או בדחיפה לדוגמא (לאוו דווקא נשיאת משקל). אבל איך והאם זה באמת קשור למשוואה ? כי מבחינתי מומנט הזרוע משתייך לכמה אפשר להתנגד לכוח שמופעל על השריר ולא כמה כוח השריר נותן בבעיטה או דחיפה. תודה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

1. גמישות היא פונקצי של הפוטנציאל האלסטי של המפרק ורקמות החיבור שלו ושל השריר, בשילוב עם התגובה העצבית של רפלקס המתיחה השרירי, שיוצר כיווץ נגדי, כאשר הוא חש מתיחת יתר. 2. מומנט הווא חישוב פיזיקלי המורכב מהמכפלה של הכוח באורך הזרוע. כלומר כאשר הזרוע יותר ארוכה צריכה להרים משקל נגדי של 1 ק"ג לדוגמה, השריר יצטרך להפעיל יותר כוח, מאשר במקרה של זרוע קצרה.

31/12/2016 | 15:52 | מאת: ירון

קראתי רבות בנוגע לריצה ויחידת השריר גיד והאנרגיה האלסטית. אז קראתי שהשרירים אינם נמתחים ומתכווצים אלא די נשארים מקובעים או מה שנקרא LOCOMATION -כדי שהפעולה המטבולית של הגוף תאט ולא תתבזבז הרבה אנרגיה. אז קראתי שהגיד האיכלס הוא זה שנמתח אוגר אנרגיה,ומשתחרר כשהרגל מתרוממת מהריצפה. מה שלא הבנתי:אם הגיד נמתח איך יכול להיות שהשריר לא מתארך או מתכווץ גם כן?הרי פעולה של איבר דורשת פעילות של השריר והגיד הוא תוצר לוואי של זה,אז למה השרירים לא הם האחראיים על אגירה והוצאת אנרגיה אלסטית בריצה אלא הגיד? תודה

באופן מסורתי, התנועה המכנית בזמן ריצה כוללת 4 שלבים, הכוללים הפעלת כוחות אקטיביים שבהם נדרשת הפעלה שרירית תוך התקצרותו (GENERATION) ופסיביים (ABSORPTION). בזמן הפעולה האקטיבית ישנו כווץ שרירי כולל של שרירי השוק, אולם הדבר תלוי גם בסיגנון הריצה. בסיגנון ריצה שבו הנחיתה הי על העקב, יש הפעלה ארקטיבית קונצנטרית משמעותית יותר של שרירי השוק לעומת סגנון ריצה הפוך (HEEL STRIKE) -אז באמת מופעלים יותר כוחות אלסטיים פסיביים על הגיד.

30/12/2016 | 16:06 | מאת: שמוליק

למה גידים לא אמורים לכאוב באימון גופני? נכון שזו פעולה של השריר אבל גיד כן יכול להימתח ולהתכווץ לא?

לקריאה נוספת והעמקה

גיד הוא למעשה רקמה חייה סיבית, שמחברת את קצוות השריר לעצם. לגיד אין יכולת כיווץ כמו לשריר, אך יש לו חיבור למערכות עצבים תחושתיים וכלי דם. כאבים בגיד יתרחשו בדרך כלל כתוצאה מחבלה, דלקת או מאמץ יתר. אז יעבור מסר דרך מערכת העצבים התחושתית אל המוח שישדר כאב.

לקריאה נוספת והעמקה
30/12/2016 | 13:52 | מאת: ליאור

באילו מצבים השריר או הגיד אוגרים אנרכיה אלסטית? האם זה רק כאשר המתיחה היא אקסנטרית? כיווץ רגיל נגיד של הבייספ לא עושה מתיחה אלסטית נכון? -מדוע כאשר מחכים מד זמן להשתמש באנרגיה האלסטית ,היא נעלמת והתנועה לא אפקטיבית כמו שאם היה שימוש באנרגיה האלסטית מיד אחרי המתיחה? תודה

הפעולה המכנית של השריר כוללת עבודה של מנגנונים אקטיביים, שמאפשרים כיווץ של שריר ותנועה מכנית, תוך שחרור ניצול של ATP. בנוסף אנו נעזרים גם במנגנונים פסיביים, שיוצרים פעולה ותנועה על בסיס של שחרור אנרגיה בדומה לקפיץ שנמתח ואז משתחרר- אלו הם הכוחות האלסטיים של הרקמה. אלו פועלים כאשר נוצא כיווץ או התנגדו ובו זמנית השריר נמתח ומתארך. נניח בזמן כיווץ סטטי או איזומטרי.

27/12/2016 | 14:21 | מאת: רז

היי חורש, מה שלומךך? אשאל ישר בלי הקדמה מיותרת כיוון שאתה בקיא בנושאים הללו, נוירוני מראה הם מופעלים כאשר אנו צופים באדם מבצע פעולה כלשהי , הם קולטים את מהירות התנועה, את כיוונה ומהליכה השונים. כך לא נצטרך לבצע אותה באופן ממשי אלא נוירונים מוטוריים מופעלים אצלנו בעת צפייה ומעוכבים במידה מסויימת כך שבפעול אין תנועה ממשית, אך אנו למדים פעילויות מוטריות רבות .. 1) אני עומד מול מראה ומתרגל צד אחד של כפיפת מרפקים או שיווי משקל על רגל אחת, האם נוירוני מראה פועלים גם בעת עשייתי את התרגיל הזה כי אני צופה בעצמי ? יש לכך השפעות על למידת התנועה הזו? 2) אמנם אני צופה בתנועה אך זוהי היד או הרגל ההפוכה למה שאני באמת עושה (שמאל זה ימין וההיפך!!) - נוירונים מוטוריים המופעלים בגלל זאת ביד הלא פעילה ( אלא רק משתקפת לי) תגרום להפרעה / עייפות ביד הפעילה הרבה יותר מהר? תגרם לי הפרעה בשיווי המשקל ?? 3) אם תוכל לשלוח לי קישור מעניין לשימושים בטכניקות הקשורות לזה אני אשמח:-) תודה וחג שמח, פעם הבאה שאני בא אביא סופגניות... :)

09/01/2017 | 11:48 | מאת: חורש

פרט כאן את שאלתך למומחה

נסיון

30/11/2016 | 10:53 | מאת: ניסן

כמה קלוריות זה קילו אחד של שומן?

לקריאה נוספת והעמקה

1000 גר' שומן נקי- 9000 קק"ל

29/11/2016 | 23:12 | מאת: חגי

אולי גדולים מדי אבל אשמח לכיוון בתשובות: 1-האם זה נכון שלאחר פעילות גופנית לשרירים יש דווקא נכונות לכיווץ והתקצרת ולכן צריך לעשות מתיחות ?אם כן,מדוע זה קורה. 2-הרבה קראתי על חשיבות מה שנקרא BONE ALIGNMENT-ומכאן בעצם לתת לעצמות לעשות את העבודה בקשה במקום שהשריר יתאמץ מדי. מה הכוונה? תודה רבה!!!!!!

לקריאה נוספת והעמקה

1. למרות שלאחרונה יצאו מאמרים שמיתרים את החשיבות של מתיחות לאחר אימון, אני שייך לאסכולה שדווקא תומכת, מהסיבות הבאות: לאחר פעילות גופנית מאומצת, יש עלייה ברמת החומציות של השריר, וירידה ברמת האנרגיה שלו. לכן ניתן לראות שינוי בסידור המרחבי של סיבי השריר, עד לכדי פיתולים מקרוסקופיים של השירים. החשיבות של מתיחות לאחר האימון הוא בניסיון להשיב את הסידור המרחבי לקדמותו. בנוסף מעטפת השרירי ורקמות חיבור גם הן יכולת לשנות את הסידור המרחבי שלהן ואף להצטלק ולהידבק אחת לשנייה, גם כאן יש חשיבות למתיחה בכדי לשמור על טווחי תנועה. 2. אשמח שתפנה אותי למאמר המדובר.

שלום מה מנגנון ההשפעה של פעילות גופנית (כמו הליכה וכדו') על לחץ הדם? האם זה מוריד נקודתית בשעות שסמוך לפעילות, או שיש לזה השפעה יותר ארוכת טווח? כלומר, האם זה כמו תרופה שמשפיעה לכמה שעות, ולאחר מכן לחץ הדם חוזר להיות גבוה או שההשפעה נרחבת יותר. ובשביל לקבל את ההשפעות החיוביות של הליכה על ירידת לחץ הדם, האם זה תלוי ברמת הדופק בפעילות? במשך הפעילות? בתדירות הפעילות? מה מומלץ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

פעילות גופנית מסייעת בהורדת לחץ דם מהסיבות הבאות: 1. מרחיבי כלי דם ופגבירה את זרימת הדם בנימי הדם. 2. משפיעה על תגובות הורמנליות שמאפשרות ירידה בלחצי הדם לאחר האימון. 3. מונעת טרשת עורקים ומפחיתה מהאפקט השלילי של הסנדרום המטבוליוהשמנה שמעלים בתורם את לחץ הדם. א. ההשפעה קצרת הטווח, נמשכת מספר שעות לאחר הפעילות ותלוייה באפשקט ההורמונלי ובהתרחבות של כלי דם ופיזור נוזלי הגוף. ב. ההפעות לטווח ארוך, מניעת טרשת, שיפור בגמישות של כלי דם והאפקט המטבולי נשארות איתנו כל זמן שאנו מתאמנים.

לקריאה נוספת והעמקה
13/11/2016 | 22:50 | מאת: יוסי

שלום האם יש מדרסים כלשהם שמיועדים או יכולים להקל על תסמונת המדורים הכרונית? מה שיאפשר הליכה במינימום כאב, שיפור זרימת הדם, פחות גודש ונוקשות של שרירי השוק וכו'. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

תסמונת המדורים, נגרמת בגלל עלייה בלחץ של של רקמת השרירי על כלי הדם, בדרך כלל באזור השוק. המצב מחריף בזמן הליכה/ריצה ומאמץ שרירי, כאשר נדרשת אספקת דם מוגברת לשריר. לא ידוע לי על מדרס שיכל לפתור את הבעייה, או להפחית את העומס על שרירי השוק. אפשר אולי לנסות לשנות את דפוס ההליכה/ ריצה/ כדי להפחית ולחלק אחרת עומסים, למתוח ולעסות מקומית כדי לשחרר את רקמות החיבור סביב מדורי השרירי ושפר זרימת דם מקומית.

לקריאה נוספת והעמקה
09/11/2016 | 18:38 | מאת: שלום

שלום רב, קיים מצב תאורטי שבו כניסת סוכרים לשריר יכולה להתבצע כולה רק באמצעות מסלולים שאינם תלויים באינסולין? קולטן גלוט 1 וקולטן גלוט 2 הם קולטנים המכניסים גלוקוז לתאי שריר בלא צורך באינסולין- 1) האם שריר מאומן יכול להסתפק בקולטנים אלו בלבד כך שלא יצטרך כלל אינסולין? 2) סיבי שריר אדומים צריכים פחות סוכרים מסיבים לבנים? לכן יש פחות צורך בגלוקוז בתוך תאי השריר ומתוך כך יופרש פחות אינסולין? תהיה לכך השפעה אצל אנשים מבוגרים שהסיבים האדומים הופכים דומיננטיים אצלהם? 3) פחמימות מורכבות או בשילוב עם סיבים מאיטים את ספיגת הסוכר לדם. ספיגה איטית יותר ( ולא פיק גבוה של סוכר בדם) תבטל את הצורך באינסולין ורק קולטנים שאינם תלויים בו יבואו לידי שימוש?

לקריאה נוספת והעמקה

קולטני GLUT2, מאפשרם כניסת סוכר לתאי השריר ללא צורך באינסולין. הם משופעלים בזמן פעילות גופנית ועוברים מהציטופזמה התאית לממברנה ולכן מאפשרים ירידה ברמת הסוכר בדם, בעת פעילות אירובית, אפילו לחולי סוכרת תלויי אינסולין. יחד עם זאת 90% מהזמן אנו לא פעילים גופנית ופעולת האינסולית חיונית גם לרקמות נוספות מחוץ לרקמת השריר, לכו אין מנוס...הגוף האנושי זקוק לאינסולין.

לקריאה נוספת והעמקה
01/11/2016 | 14:07 | מאת: הנרי מקוי

אהלן, מחסור יחסי בחמצן יש לו יתרונות רבות, בינהן שיקום מחלות ניווניות של פרקים, שחיקת סחוס, וראיתי גם מחקרים ראשוניים שיש השפעה מיטיבה על השעון הביולגי וזה פתח למחקרים על מחזור שינה- עירות לא תקינים או ג'ט - לג אחרי טיסה ארוכה .. רציתי לברר איזה מהפעילויות נחשבת לכזו שגורמת לחסר יחסי בחמצן מבין כל השאר? פעילות אירובית כמו ריצה או אופניים מעל הסף האנ-אירובי , אימון כוח לסבולת שריר בטווח חזרות של 15 ומעלה , או אימון כוח קלאסי של 10 חזרות בממוצע ? מחסור יחסי בחמצן מושפע יותר גם מרמה גבוהה של חומצת חלב ושינוי חומציות השריר מה שמאפיין יותר אימון כוח, ובמיוחד כאשר טווח החזרות גדול מהרגיל?

לקריאה נוספת והעמקה

הנרי שלום, מחסור בחמצן (היפוקסיה/ אנוקסיה) יכולה להוביל לנזק בלתי הפיך לרקמה, כמו נזק לנוירונים, או לרקמת שריר במצבי של חסימת כלי דם. אלה אם כן מדובר על מצבים שבהם נוצר מחסור חלקי ורגעי באספקת חמצן, בדרך כלל מקומית, שמעודדת, לאחר מיכן תגובת פיצוי, של פיצוי מטבולי, הגברת זרימת הדם ותגובות מאוחרות של תגובות מולקולריות המגבירות תהליכים אנבוליים ואת חוסן הרקמה לתגובת סטרס. מצב זה אופייני לסטרס מטבולי כתוצאה מפעילות גופנית. מדובר בעיקר בפעילות שעודדת תהליכים אנאירוביים, כמו באימון התנגדות עם משקולות. ניתן להפחית באופן מניפולטיבי את אספקת הדם והחמצן באופן מקומי, אם נבצע תרגול שרירי מאומץ, תחת מתח שרירי מתמיד- כלומר 12-20 חזרות עם מתח שרירי לאורך כל הסט.

28/10/2016 | 16:10 | מאת: רז

היי חורש, מה נישמע? יש המלצה גורפת בעת פציעה, שבר או קרע חלקי בגידי הכתפיים לאכול כמות רבה של חלבון ובכלל יותר קלוריות.. מצד שני קראתי מחקרים שמעלים ממצאים שאכילה רבה, או ליתר דיוק אנשים הנמצאים בגרעון קלורי או אף בצום מגבירים אצלהם תהליכים של אוטופגיה - כלומר אכילה של חלבונים פגומים ושימוש בחלבון זה לצרכים אחרים. חשבתי על כך שבתהליך של ריפוי רקמה נוצרת הרבה פעמים צלקת עבה מה גם שאותה צלקת מפריעה לתפקוד של אותה רקמה. האם תהליכים יותר יעילים של "בליעה עצמית" / אוטופגיה יגרמו לרקמת צלקת להיות יותר שטוחה ואסטתית ואולי אף להגביר את התפקוד של אותה רקמה? האם תהליכים של אוטופגיה יכולים לאכול תאים פגומים של עצם , עור או גיד שנקרע חלקית בצורה טובה יותר ולאחר ניקוי של הרקמה מתאים כאלו רק אז תבנה רקמה חדשה..? ניתן לפתור את זה בכך ששבוע אחרי הפציעה גירעון קלורי, ובעת כניסה של חלבונים מחדשים לבניית רקמה חדשה תוספת קלוריות וחלבון?

לקריאה נוספת והעמקה

הי רז, באופן עקרוני, הקווים המננחים, לתזונה עשירה בחלבון וחומצות אמינו לאחר טראומה, ראה את סקירת הספרות הבאה: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2642618/ מחסור בחלבון, וחומצות אמינו חיוניות, יכולת לפגוע בתהליך הריפוי מפציעות.

24/10/2016 | 02:04 | מאת: עילאי

חשבתי על שאלה מעניינת,אם אני לא שעיר כלומר אין לי זקן צפוף ושיער על הגוף ולאדם שלידי יש המון שיער בחזה בגב וזיפים צפופים האם זה מחייב שיש לו טסטוסטרון גבוה ממני ? ואם התשובה היא כן מכאן נגזר שהוא גם יותר חזק ממני במצב נורמלי? כלומר כל עיראקי שאראה יהיה יותר חזק ממני עם יכולות מיניות גבוהות יותר? נשמע לי תמוה...

לקריאה נוספת והעמקה

יש קשר בין רמת שיעור לבין, רמות של טוסטסטרון- הורמון המין הגברי. יחד עם זאת ישנה שונות גדולה באכלוסייה גם ברמת הרגישות של אברי המטרה, להורמון. כלומר, אדם א' עם 2X טוסטסטרון יכל להיות יותר שעיר מאדם ב' עם 1X של טוסטסטרון. מאידך הרגישות של השרירים לא תלויה ברגישות של תאי השיער ולכן יכל להיות אדם כחוש וחלוש ובו בעת שעיר מאוד. בנוסף יש פקטורי גידול נוספים שמשפעים על בניית שריר מעבר לטוסטסטרון. בדומה לאמור, גם ההשפעה על תפקוד וחשק מיני. כל זאת נכון לגבי אדם שהתפקוד ההורמונלי שלו הוא בטווך הורמה, אולם כאשר יהיה מחסור גדול משמעותי, מתחת לנורמה בתוסטסטרון, תהיה ירידה בכל התכונות הגבריות גם יחד. מצב השכיח לדוגמה אצל גברים מעל גיל 60.

27/10/2016 | 08:36 | מאת: עילאי

מי שיותר שעיר לא בהכרח יותר חזק? ושאלה שניה היא:מי שיותר שעיר לא בהכרח יותר חרמן?

20/10/2016 | 19:33 | מאת: מאיר רות

מהירות וכוח מירבי הם שקולים זה לזה- מהמעט שאני יודע התגברות על משקל כבד ומהירות מתפרצת נגרמת מתדר ירי של יחידות מוטוריות גבוה יותר, אך האם זה מסתכם בזה? האם במהירות מתפרצת יש אלמנטים נוספים שספורטאי זקוק להם בכדי לצלוח אימון מתפרץ? האם לעבודה עם משקלים כבדים יש אלמנטים נוספים שאינם קשורים לכוח מתפרץ במשקל תת- מירבי? יש לי מתאמן שלא חזק מאוד כלומר לא יכול להרים משקלים כבדים מאוד, אך משקלים תת מירביים הוא מסוגל להאיץ בקצב שאני עומד ומשתאה מהצד על הקצב ביצוע ועל זה שהוא אינו מתעייף כמעט... ושוב שעוברים למשקלים כבדים הוא מפגר מאחור אם כוח מירבי וכוח מתפרץ שקולים אז אני מבקש הסבר לכך בבקשה? תודה :-)

עקומת כוח מהירות, אכן מתארת יחסי פרופורציה בין השניים, כי ככל שהמסה גדולה יותר, כך יורדת המהירות של התנועה. אולם לכוח מתפרץ יש צורך גם במיומנויות מוטוריות, שלא תמיד נמדדות בגיוס יחידות מוטוריות, שנמצא ביחס ישר לירי של יותר מוטונוירונים בו זמנית. בשונה מן האמור המקרה שאתה מתאר להערכתי מבלבל, בין מיומנות של כוח מתפרץ ומהירות, לסבולת, כי העובדה שמתמיד ולא מתעייף היא מדד לסבות שרירית, כך איני בטוח שאנחנו מדברים על אותו דבר.

17/10/2016 | 22:29 | מאת: ליאת

במהלך משחק כדורגל עם הבן שלי רצתי בדשא והיה מן בור קטן גומחה מעדתי והרגשתי כאב באזור הברך החיצוני. עבר שבוע ועדיין סובלת מהכאב. מה לעשות ובמה מדובר באמת?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאת, בהחלט סיטואציה לא נעימה ואף כואבת. מאוד קשה לאבחן את סוג החבלה מתאור המקרה. אם את בריאה ולא הייתה תנועה סיבובית חדה, לא סבלת מאודם, חום מקומי ונפיחות, אז סביר שמדובר בחבלה שקשורה לפגיעה ברקמות רכות, אולי מתיחה של רצועות. אני מציעה שבמידה ואת לא מרגישה שיפור בתוך שבוע נוסף, גשי לרופא המשפחה שיפה אותך לסדרת טיפולי פזיותרפיה. במידה וגם הנ"ל לא יעזרו, קבעי תור אצל ארתופד.

14/10/2016 | 01:46 | מאת: זיו

כשנאמר שאינסולין מכניס את הסוכרים לתאי המטרה ( תאי שריר) ?? אלו סוכרים הנאגרים בשריר בצורה של גליקוגן והם שמה לשם אחסון, או שמדובר על סוכרים הנאגרים בשריר לשימוש בו בעת כסוכר זמין... שאלת המשך- מהיכן מגיעה אנרגיה לשרירים? מגלוקוז בדם, מסוכרים זמינים בשרירים או ממאגרי גליקוגן בשרירים שמתפרקים לזרם הדם ומשם שוב לניצול של השרירים? ( סליחה על הבלאגן!! ) תודה ושבת שלום !!

הי זיו, סוכר נאגר בגוף הן ברקמת השריר והן בכבד כגליקוגן. מדובר בגלוקוז. לגבי השאלה השניה - כל התשובות נכונות.

06/10/2016 | 14:49 | מאת: מאמן חד"כ

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2965894/ מה דעתך או מנסיונך, אימונים המעלים רמה של חומצה לקטית בצורה חזקה ( כמו אימון כוח בטווח חזרות גדול מאוד או ריצה בשיפוע חיובי במהירות שיא עד לעייפות מקסימלית ושריפה בגלל חומצת חלב) מסייעים בבניה של סחוס ? האם מצב של הצטברות חומצה לקטית גורם לאפקט כמו היפוקסיה, וגורם לעידוד צמיחה של סחוס חדש? תודה ושנה טובה

לקריאה נוספת והעמקה

שאלה חשובה ומעניינת, בסקירה שהבאת מתייחסים להשפעה של תנאים היפוקסיים (דלים בחמצן) שרקמות הסחוס מצויות בהן באופן כרוני על שפעול של פקטורי גדילה שונים שמסעים בבנייה והתחדשות של תאי הרקמה. דווקא מצב של עלייה בריכוז החמצן הפכה את התאים לפחות עמידים. סביר מאוד שאימון התנגדות (לא נבדק בסקירה מעלה), מעודד התחדשות של רקמת הסחוס ומשפעל תאי גזע לחדש ולתקן נזקים שנוצרים ברקמת הסחוס. אני מתקשה להעיד מנסיוני המחקרי, כי לא בדקתי את התחום, אך מנסיוני הקליני, אימון התנגדות והשראה של תנאים אנאירוביים בהחלט יכל לשפר את הפעילות של מפרק פגוע. כמובן כל עוד לא מעודדים מצב של דלקת, בטכניקות של אימפקט נמוך במצבי פציעה. אך, אני לא יודע למר לך שהסיבה לשיפור קשורה לשינויים מבניים ותיקון הנזק ברקמת הסחוס, או שאולי, עצם חיזוק השריר, התגובה השרירית עצבית ויצירה של סינוביום, הם אלו שמשפרים את המצב.

היי!! אימון כוח, ביחס לאירובי , מפעיל חילוף חומרים בכל הקשור לחלבונים בצורה הרבה יותר רבה - פירוק של חלבון וסינטזה שלו מחדש בבניית שרירים. האם אימון התנגדות קבוע מגרה ומשמר את מערכת האוטופגיה בכך שהיא מסייעת לעכל חלבונים פגומים שנתפרקו בעת המאמץ בצורה טובה יותר נגיד מאימון אירובי או צום ? האם יש באימון כוח יתרון לעיכוב מחלות הקשורות במנגנון זה כמו הזדקנות באופן כללי, כאבי מפרקים שנובעים מניוון, סרטן, דמנציה ועוד?? תודה!!

לקריאה נוספת והעמקה

שאלה טובה ומעניינת, יתכן מאוד שכן, אבל לא ידוע לי שהנושא נבדק ונחקר. אשמח מאוד לשמוע על כך אם תמצא מאמרים בנושא.

02/10/2016 | 02:59 | מאת: לירון

דר שלום, כאשר בועטים בכדור-ברגע שהרגל הולכת אחורנית זוהי פעולה של השריר החבילי,,קראתי שבו זמנית שריר הארבע ראשי אוגר אנרגיה אלסטית בתוכו. האם הוא חווה כיווץ אקסנטרי שגורם לאגירת אנרגיה זו? לא נראה לי הגיוני,הרי שהוא חווה מעמסה כלשהיא,כמו בכפיפת הבירכיים. אז איך נאגרת האנרגיה ? אולי מזה שלוקחים את הרגל אחורנית ,הוא פשוט נמתח (להבדיל מכיווץ אקסנטרי),וזה מה שגורם לאגירת האנרגיה? תודה

הי, הארבע ראשי, לא מתכווץ, כי אם נרפה ובאותה העת, הרכיבים האלסטיים שלו נמתחים באופן פסיבי, כמו קפיץ- לאחר משתחרר הקפיץ והאנרגיה הפוטנציאלית שהיתה אגורה בו, כפועל יוצא של המתיחה משתחרר ומסייעת לכוחות האקטיבים שלו לפעול.

30/09/2016 | 17:32 | מאת: ליאת

השריר הרבה יותר מהירה,לעומת כשמנסים להפעיל את השריר מהר ללא חימום מרגישים אי נוחות בשריר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

החימום, כשמו כן הוא, מאפשר לעלות את טמפרטורת השריר והפרקים, מסייע בשפעול של אנרגיה זמינה לשריר, מאקטב את המערכת הסימפטית שמפזרת אנדרנלין, מרחיבה כלי דם ופורקת סוכר זמין לשימוש השרירים, מעודד יצירה של נוזל סינוביאלי בתוך המפרק, שמוריד את רמת החיכוך ומכין את הרפלקסים המוטורים שלנו לפעולה.

30/09/2016 | 14:31 | מאת: חנן

אז נכון שכל שריר מכיל בתוכו גם מוטור יוניט גדול וגם מוטור יוניט קטן. אבל ניקח לדוגמא שריר גדול כמו שריר הבייספ-האם בגלל שהוא גדול זה אומר אוטומטית שיש לו מוטור יוניט יותר גדולים משריר כופף האצבעות לדוגמא-ולכן בטבעי-שריר הבייספ יוכל להפיק כוח רב יותר משריר הכופף? באותה הנשימה-האם יכול להיות שלמרות לשריר גדול יותר יש מוטור יוניט גדולים יותר (שאחראיים על גיוס כוח רב יותר),עדיין אפשרי להשיג עם שריר קטן יותר כמו שריר כופף האצבעות את אותו כוח מתפרץ באמצעות אימונים ,או שהמוטור יוניט הקטנים שיש בשריר זה הם רבים ויכולים להשתוות למוטור יוניט הגדולים שיש בבייספ? תודה רבה1

לשרירים דגולים יותר, אכן יש בדרך כלל יחידות מוטוריות שאחראיות על כיווץ של יותר סיבים. אולם אין זה אומר שריבוי של יחידות מוטוריות בצפיפות גדולה יותר פוגעת ברכיב המהירות, כוח וכוח מתפרץ. דווקא בדוגמה שהבאת של כף היד שבה יחידות מוריות רבות יש גם יכולת גבוהה לבצע פעולות מאוד זריזות. ריבוי יחידות מוטוריות, מאפשרת ויסות מוטורי טוב יותר שחשוב לצןרך פעולות מורכבות ומוטריקה עדינה.

דר שלום, כאשר אני מגייס את מירב המהירות בכוח מתפרץ שלי אני בעצם מגייס את מקסימום היחידות המוטוריות של השריר. האם כל שריר בנוי כבר מסוג מסויים של סיבים-האיטי והמהיר-וזה משפיע על היכולת הטבעית של השריר לזוז עם יותר מהירות או פחות מהירות? דוגמא-אם אני יודע ששרירי האצבעות של תוך כף היד (ה-INTEROSSEI) בנויים מיותר סיבים מהירים מאשר שריר פשוט הצבעות-זוהי בעצם הסיבה לזה שבאופן טבעי תזוזה של האצבעות מצד לצד מהירה יותר מאשר העלה והורדה של האצבעות? -שאלה נוספת-כאשר אני מתאמן על כוח מתפרץ האם זה מאמן רק את הסיבים המהירים ויכולת הסיבולת של אותו השריר לא משתנה לטוב או לרע? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

1. נכון לכל שריר יש יחס מסויים בין סיבים מסוגים שונים, מהירים ואיטיים וזה אחד מהמאפיינים שקובע את תכונות היסוד שלו. יחד עם זאת יש מחלוקות בספרות לגבי היכולת שלנו לשנות את ההתפלגות הזאת כתוצאה מאימון. כניאה שבאופן חלקי יש אפשרות כזאת. 2. אם תעשה מספר חזרות רבות של כוח מתפרץ ותקצר את משך המנוחות, תעבוד בהחלט גם על סבולת השריר. כמובן שבשלב מסויים במקרה זה היעילות של אימון כוח המתפרץ תפחת, בגלל עייפות השריר. באמון כוח מתפרץ "נקי" שכולל בעיקר את הרכיב העצבי והמוטורי, עם מנוחות ארוכות במיוחד ופעולות קצרות, רכיב הסבולת לא ישתפר במיוחד.

דר שלום רב, מה שמכונה כיווץ קאסנטרי איננו באמת כיווץ השריר אלא מתיחה,אבל במונחים על פיהם אני לומד מתייחסים לזה ככיווץ (אקסנטרי),אז אני מתייחס לזה כך. נכון כשמורידים את הזרוע מטה (ללא משקולת ביד),שריר הטרייספ הוא האגוניסט והבייספ הוא האנטגוניסט שנרפה. אבל,איך יכול להיות שבמקומות אחרים כתוב שכאשר הזרוע מורדת מטה (כנגד כוח המשיכה),אז דווקא הבייספ הוא זה שחווה את ה"כיווץ" האקסנטרי. אז אני מבולבל-האם הבייספ (בהורדת הזרוע מטה),הוא אנטגוניסט שנרפה ונותן לטרייספ לעשות את עבודתו,או שהבייספ חווה "כיווץ" אקסטנרי והוא זה שעושה את כל העבודה כדי שהזרוע לא תיפול מהר מדי מטה????? -במקביל ,אז הטרייספ מרפה???? מבולבל... תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

הי בכדי לפשט: א. כאשר השריר שמתאמץ ועושה את העבודה כנגד התנגדות מתקצר אז הכיווץ הוא קונצנטרי. ב. כאשר השריר שעושה את העבודה מתארך הכיווץ האקסצנטרי.