פורום פיזיולוגיה של המאמץ

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
הפיזיולוגיה של המאמץ עוסקת בתהליכים המתרחשים בגוף כפועל יוצא של מאמץ ופעילות גופנית. פורום פיזיולוגיה של המאמץ מיועד לאנשים בריאים וכן לחולים במחלות כרוניות, המעוניינים להביא לשינוי ולהתייעלות המערכות הגופניות שלהם, לשפר יכולות ספורטיביות מחד ולהתגבר על מגבלות בריאותיות מאידך. הפורום עוסק בביצוע של פעילות גופנית בהתאמה אישית מתוך הבנת הקשר שבין תמונת המצב הגופנית העכשווית לבקרה של מערכות הגוף השונות. הידע והמחקר הפיזיולוגי עוזרים לנו להתגבר על הגורמים המגבילים את התפקוד היומיומי שלנו בזמן מנוחה ובעת מאמץ גופני, ובכך לחזק את פעילות הלב, לטפל בסוכרת ויתר לחץ דם ולשפר את איכות ותוחלת החיים שלנו.
1336 הודעות
1221 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ

29/10/2014 | 22:36 | מאת: yas

שלום רב. מקווה שתוכל לעזור לי. בדופק קבוע מסויים, לאורך זמן מסוים, האם ישנו הבדל בכמות הוצאת האנרגיה, אם מבצעים פעילויות שונות? כלומר- האם יש הבדל בין שחייה 5 דקות בדופק X לבין ריצה 5 דקות בדופק X, מבחינת הקלוריות. הרי גם כשמפחדים ממשהו, הדופק יכול לעלות לX למשך 5 הדקות. הוצאת האנרגיה היא זהה? יש משמעות לסוג הפעילות? כל המשתנים זהים, פרט לסוג הפעילות. מקווה שהבנת... תודה רבה בינתיים, yas

לקריאה נוספת והעמקה

קצב הלב מושפע מהדרישה המטבולית של הגוף, כמו גם ממרכיבים פיזיולוגיים ורגשיים המבטאים שינויים הורמונליים ועצביים נוספים כתוצאה מאקטיבציה רגשית, שינויים בלחץ הדם טמפרטורה ועוד. נכון שעליית הדופק במאמץ עומדת בדרך כלל ביחס ישר לעלייה בתפוקת הלב והדרישה המטבולית, לכן יש נוסחאות לחישוב הוצאה אנרגטית בהתאם לשינויי בדופק, אבל צריך לזכור שכאשר עליית הדופק אינה מבטאת עלייה בעבודה, כמו במצב של עוררות רגשית, אז אי אפשר להשוות אותה מבחינה אנרגטית לעליית דופק כתוצאה ממאמץ. כמו כן, אין להקיש שההוצאה האנרגטית זהה באותה רמת דופק בענפי אימון שונים ואף באותו ענף במצבים שונים: לדוגמה אותו אדם רץ בקצב של 10 קמ"ש בטמ"פ של 20 מעלות יהיה נמוך יותר מאותו אדם שרץ בטמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס. בעוד שהדופק יכול להיות גבוה ב 10%, ההוצאה האנרגטית תהיה גבוהה רק ב- 3%. כלומר עליית הדופק בריצה באקלים חם מבטאת במקרה זה גם שינויים בהתפלגות זרימת הדם לקליפת הגוף, לצורך ויסוט חום שמצריכה תפוקה לבבית גבוה יותר, עם צריכה אנרגטית קטנה יותר מזו של השריר בזמן הריצה.

09/11/2014 | 06:30 | מאת: yas

תודה רבה על התשובה המפורטת. האם אתה יכול לקשר אותי למאמרים בנושא? אשמח להרחיב את הלמידה.

29/10/2014 | 05:45 | מאת: ערן

הי חורש . ידוע שהתרגיל ירידת מדרגה בח.כ(מבצעים בעיקר אחרי פציעות ברך) הוא תרגיל קשה יותר מעליית מדרגה בגלל עבודת השרירים של הגפיים התחתונות כנגד כח הכובד. רציתי לדעת אם אימון ירידת מדרגה קשה לא פחות ואפילו יותר מעליית מדרגה אז למה לא מבצעים בחדר כושר תרגול ירידת מדרגה לחיזוק הרגליים אלא רק עליית מדרגה לחיזוק הישבן וה4 ראשים?? תודה

עליית מדרגה יוצרת "כיווץ קונצנטרי" כלומר כלומר השריר מתקצר בזמן הכיווץ, לעומת ירידת מדרגה שנחשב "לכיווץ אקצנטרי" שבו השריר מתארך במהלך ההתנגדות. בירידת מדרגה יש בקרה שונה של מערכת העצבים המוטורית, משתתפים בו יותר כוחות פאסיבים של השריר וחלוקת העומסים משתנה על המפרקים. ניתן לשלב תרגילי ירידת מדרגה בח.כ.

תשובה בהמשך

26/10/2014 | 23:25 | מאת: אסי

כשלמדנו באוניברסיטה על מרכיבי האינטלגנציה זכורה לי תאוריה שאומרת שיש לנו יכולת משכל כללית, ויכולות ספציפיות בתחומים שונים כמו מתמטיקה, יכולת מרחבית, מוסיקלית ועוד... האם בגוף שלנו זה אותו הדבר? אנרגיה כללית בגוף, וספציפית לכל תרגיל ותרגיל שעובד על קבוצת שרירים מסויימת... מה שאני עושה אני עובר מתרגיל לתרגיל בחדר כושר ורק אחרי נח. המחשבה שלי היא שזה מגדיל את סך הכוח הכללי של הגוף, להבדיל מעבודה ספציפית על שריר ואז מנוחה... לדוגמא אני עושה מתח באחיזה רחבה, אחכ מייד מקבילים, ובסוף לחיצת כתפיים... רק אחרי 3 התרגילים האלה ברצף אני נח , ואז נותן עוד כמה סבבים כאלה של 3 תרגילים ברצף... האם יש מחקר בנושא הזה? או שאולי על סמך נסיונך יש יתרון לשיטת אימון הזו?? במה היא טובה בעיקר בפיתוח סבולת שריר, או ש"הכוח הכללי" המשתפר גם עוזר מאוד בהפקת כוח מירבי ??

האנלוגיה בין המוח לשריר מעניינת. אימוני סופר סטים, אימונים מחזוריים וקרוס טריננינג המשלבים קבוצות שרירים וסטים חוזרים ללא מנוחה, צורכים אנרגיה רבה יותר מאימונים ממוקדים עם מנוחות ארוכות ולכן משפרים סבולת שרירית ואף יכולים לשפר סבולת לב ריאה. כמובן שאז ההוצאה האנרגטית גבוה יותר ואתה משפר את היכולת של גופך לעמוד במאמץ ממושך יותר.

20/10/2014 | 11:22 | מאת: אמיל

אהלן,לפני חודשיים אובחן אצלי ספונדילוליזיס עם ליסטיזיס קלה בL5 היו כאבים שהקרינו לישבן ולרגל,כרגע חודשיים אחרי לאחר פיזיוטרפיה ומנוחה מלאה. הכאב כמעט וחלף לחלוטין ורק לפעמים יש כאב בישבן שלא היה קודם הכאב בגב חלף. בנוסף אני מציין שאני רגיל לכאבים בגב התחתון החל מגיל 15 עד היום גיל 24 עקב 2 בלטי דיסק. השאלה העיקרית שלי הינה אילו תרגילי התנגדות בתכלית האיסור, מה מותר,איזו עצימות... אני טיפה אבוד עקב כך שלא מוצא מידע רלוונטי לגבי אימוני התנגדות וספונדו... תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

בפרט, מומלץ לבחון את תוכנית אימון ההתנגדות והתאמתה לצרכים האורטופדיים בשיתוף עם הפיזיותרפיסט. ככלל, מומלץ להמנע מתרגילים שמשלבים הקשתת יתר ועומס ורטיקלי על הקשת המותנית. אם אפשר לבצע את התרגילים בשכיבה על הגב, עם רגליים מוגבהות ב- 90 מעלות, לשלב תרגילי חיזוק לבטן ומתיחה לגב תחתון ומותן כסל.

16/10/2014 | 22:07 | מאת: נדב

היי חורש האם לדעתך אדם צמחוני שמתעסק בפיתוח גוף שמקפיד להגיע לכמות החלבון,פחמימה,מאזן קלורי,ויטמינים,וכו יזדקק לתוספת קריאטין חיצונית,יותר מאשר אדם האוכל בשר??האם צמחונות יכולה לגרום למחסור בקריאטין?

לקריאה נוספת והעמקה

קריאטין נמצא גם בצמחים, אך עשיר ממיוחד במזון מין החי. מחקר שערך השוואה ברמת הקריאטין בדם בין צימחונים לשאינם מצא שריכוז הקריאטין היה נמוך באופן מובהק בצימחונים ביחס לאכלי הבשר, אולם לאחר תיסוף של קריאטין או חומצות אמינו מהן הוא מורכב (מתיונין, ארגנין וליזין) השלימו את המחסור במידה שווה לאכלי הבשר, כך שהתיסף יכל לעזור לצימחונים.

15/10/2014 | 21:20 | מאת: מישהו

במידה ויש לי אי יצביות של הכתף כי אני פורק אותה מידי שנה שנתיים בגללתנועה לא נכונה הורדת ידים זה נחשב מסוכן בבחינתי אם אני עושה טכניקה נכונה?

הפריקה השכיחה של הכתף היא בתנועה של ישור בשילוב רוטציה חיצונית בעת ששרירי הכתף רפויים, בזמן שבהורדות ידיים הכתף עושה תנועה הפוכה, שרירי הכתף מכווצים והסיכון הוא יותר של פריקת מרפק. יחד עם זאת מדובר בעומס חריג ולא מדוד למפרק שעלול להביע לפציעות ומתיחת יתר של ה " Rotator Caff" כך שלא מומלץ.

15/10/2014 | 09:38 | מאת: פזית

אני בת 36, בשבוע 6 של הריון ראשון אחרי IVF (בגלל בעיית זרע). משקל תקין, אין בעיות בריאות. עד ה-IVF התאמנתי שלוש פעמים בשבוע בסטודיו סי (אירובי ועיצוב) ופעמיים בשבוע הליכות רגליות נמרצות. איך מומלץ להמשיך בתקופת ההריון? בתקופה הנוכחית אני מרגישה שאין לי מספיק אנרגיה לאימונים והקפאתי את המנוי. אני עושה 3-4 פעמים בשבוע הליכות של 4-5 ק"מ בקצב די איטי, ולפעמים צריכה לנוח באמצע. זה מספיק או ששווה להתאמץ ולעשות משהו מעבר? ובהנחה שהחולשה/עייפות/בחילות יפסיקו בעוד כמה שבועות, אפשר להמשיך עם מה שעשיתי לפני ההריון או שזה יותר מדי? והאם התשובות ישתנו אם מדובר על הריון של תאומים? הוחזרו שני עוברים בהפריה, ואולטרסאונד ראשון מתוכנן רק לעוד שבועיים כך שבינתיים אני לא יודעת מה הולך שם בפנים :-)

לקריאה נוספת והעמקה

השליש הראשון של ההריון הוא השלב הפגיע ביותר שלו, באופן עקרוני במקרה של אשה בריאה המורגלת בפעילות גופנית, היא יכולה להמשיך עם הפעילות - פשוט להוריד מעט עומסים ולהמנע ממגע ולחץ ישיר על הבטן. אם קיימת תחושה של עייפות רבה, הריון בסיכון או הריון המלווה בהקאות וחולשה משמעותית, אמליץ בשלב זה להסתפק בהליכה קלה של 20-30 דק' בשלב הזה עד יעבור זעם.

12/10/2014 | 18:03 | מאת: יעל

היי חורש, אשמח לדעת, האם אימון אירובי על טרמפולינה מומלץ או שעדיף לוותר על זה ולהשאר באימונים אירובים אחרים? מדובר על שיעור בסטודיו שבו מבצעים במשך שעה על טרמפולינה קומבינציות אירובי עם מוסיקה. אני 1.65 ושוקלת 73 (בת 32) ותוהה אם האימון יכול לגרום לי להיות נזקים אפשריים מאשר אימון אירובי רגיל או הליכה מהירה. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

יעל, בסה"כ, פעילות על טרמפולינה מאוד מומלצת: היא דרך צצויינת להפעיל שרירים רבים בגוף, לשפר סבולת לב ריאה, לתגבר את השריפה הקלורית, לתרגל שרירי יציבה ורפלקסים עצביים שריריים. הטרמפולינה מורידה את האימפקט מהמפרקים ולכן אפשר לבצע בה גם קפיצות ופעילות אינטנסבית תוך מיזעור הנזק המפרקי, כך שאני מאוד בעד.

12/10/2014 | 14:25 | מאת: אנון נימי

האם עדיף ללכת שלוש פעמים בשבוע במשך שעה [מהירות 6.5 על מסילה] או ללכת 5 פעמים בשבוע 30-40 דקות? אם ההליכה קצרה יותר, אפשר שגם הקצב יעלה קצת. תודה.

תלוינבמטרות העל ובהתאמה לצרכים האישיים של כל מתאמן. אני דוגל בפעילות אירובית יומיומית, אולם אם המטרה היא הרזיה לדוגמה, אז עדיף האימון הארוך יותר גם אם הוא מתבצע פחות פעמים בשבוע.

11/10/2014 | 18:58 | מאת: שניאור

היי חורש, מה שלומך? אתה חושב שיש הבדל בתפיסת גודל הגוף במרחב בין מבוגרים לאנשים צעירים?? יצא לי לראות מבוגרים רבים ברכבת שחושבים שהם יכולים להכנס במרווחים צרים בין אנשים למרות שהם נתקעים בהם. לעומת זאת, אצל צעירים הם מייחסים לגוף שלהם נפח רב יותר ממה שהוא באמת ולכן יזוזו ויפנו יותר מקום כאשר מישהו מבקש לעבור, או ימעיטו להדחף בין אנשים...

שניאור, אין ספק שיש הבדלים בין אנשים שונים ותפיסת הגוף שלהם במרחב. לא ידוע לי על הבדלים כפי שאתה מציין דווקא בין צעירים למבוגרים, אבל זו תיאוריה מעניינת...חלק מהעניין תלוי גם במרחב האישי של כל אחד ואחת.

08/10/2014 | 10:41 | מאת: אילן

הבן שלי (בן 17 וחצי) אמור לקחת לפני טסט נהיגה (מחרתיים בבוקר) דרלין 10 מ"ג ומייד אחר כך יש לו אימון ומשחק כדור יד. האם יש בעייה בכך? כי הרי הכדור מוריד את קצב הלב ולחץ הדם והאימון לעומת זאת מעלה זאת...?

לקריאה נוספת והעמקה

אין שום סכנה בריאותית לאימון בהשפעת דרלין, נהפוך הוא, אולם בנך עשוי להרגיש מעט חלש יותר באימון, במיוחד בתחילתו, לכן אני ממליץ על חימום ממושך יותר לפני המשחק. במקרים נדירים יכל להיות ביטוי של קוצר נשימה דמוי אסטמה, אז רצוי שלא להמשיך את האימון.

05/10/2014 | 23:58 | מאת: דב

היי, אני בן 34, ומתאמן מגיל 16 , עם הפסקות מעטות באמצע, אני די חזק ומפותי אך לא ברמה של בודי בילדר מקצוען... שמתי לב שקשה לי מאוד לרדת עם הגוף ולנגוע בקצות האצבעות עם הידיים, התנועה הזו היא כל כך לא גמישה אצלי שאני נעצר משו כמו חצי מטר עד לקצות האצבעות, וגם זה לאחר חימום טוב לפני המתיחות... אני לא מותח הרבה את הגוף, אך מנסה לשפר את טווח התנועה וקצת מתסכל שזה לא ממש מתקדם. האם זה עניין גנטי והשיפור בגמישות יכול להיות מזערי אם בכלל?? ישנה בעייתיות בריאותית בזה שאני עד כדי כך לא גמיש? בעקרון ביום יום זה לא הכי מפריע לי ( חוץ מלשרוך שרוכים בבוקר כשאני מתעורר... חורש, האם אתה יכול להמליץ על טכניקות יעילות לשיפור הגמישות ?

דב, אין ספק שגמישות כמו כל תכונה גופנית היא גם תולדה של תורשה. יחד עם זאת כל אחד יכל לשפר את טווחי התנועה - תהליך שכולל שני מרכיבים: הראשון הוא "חינוך מחדש" של התגובה הפיזיולוגית העיצבית למתיחה- רפלקס המתיחה מגביל את טווח התנועה כדי לכאורה להגן מפני נזק רקמתי כתוצאה ממתיחת יתר, אך הרפלקס שמביא בתורו לכיווץ המתנגד למתיחה מופעל למעשה בטרם עת ומגביל את טווח התנועה. טכניקה יעחלה מאוד כדי להתגבר על רפלקס המתיחה היא PNF, היא מתבצעת כאשר לפני מתיחת השריר אתה מבצע כיווץ שלו תחת התנגדות ומותח אותו מיידית. הטכניקה דורשת מיומנות ומומלץ שתתבצע בסיוע של גורם מקצועי מיומן. המרכיב הנוסף שיש לעבוד עליו הוא האלסטיות של הרקמות הרכות, הגידים ומעטפת השריר. לשם כך יש לבצע חימום ממושך ולעלות את טמפרטורת הגוף לפני ביצוע המתיחות.

05/10/2014 | 00:18 | מאת: צביאל

יש לי מתאמן מבוגר שסובל מנוירופתיה וסכרת , והוא דיבר איתי ארוכות בפעם האחרונה לגבי תחושה שלו שהוא מתאר אותה כאילו הוא הולך על משטח לא יציב מתאר את זה כבלונים. שאלתי אותו אולי זה קשור לנעליים, לסוג הסוליי או אם הליכה כשהוא יחף משנה משו והוא אומר שלא שזה תחושה בתוך כף הרגל ולא חיצונית אליה. לפי מה שהוא מתאר התיאום הבין שריר של הרגליים טוב אך שמתי לב שהוא הולך לאט. הוא גם מדווח שהוא סובל מכאב כאשר הוא עומד זמן רב או הולך. בישיבה אין לו הרגשה של כאב... האם יש דרך להקל תופעות פיזיולוגיות האלה מלבד פעילות גופנית ?? ( הוא מציין גם שהטיפול התרופתי שהוא מקבל לא ממש עוזר..)

לקריאה נוספת והעמקה

בנוירופטיה סוכרתית יש הרס של קצוות עצבים מוטוריים ותחושתיים, בעיקר בגפיים התחתונות, ירידה במוליכות העצבית ופגיעה בשכבת המיאלין שעוטפת את העצב. היא יכולה להוביל לפגיעה קשה בתחושה הפרופריוצפטיבית בכף הרגל, לחוסר יציבות, פגיעה בדפוס הליכה ושיווי משקל ואף לתהליכים אטרופיים שריריים. הפיתרונות משלבים את איזון הסוכרת (להוריד את ההמוגלובין המסוכרר HBA1C מתחת ל-7) תרגול של כף הרגל עפ גירויים תחושתיים שונים, הליכה על משטחים מחוספסים, פיטה, תרגילי שיווי משקל והזרמת דם לפריפריה. טיפול תרופתי כגון שימוש בליריקה, יכל להקל.

01/10/2014 | 21:41 | מאת: מישהו

הורדת ידיים יכול לגרום לפריקת כתף או שזה לא קשור?

לקריאה נוספת והעמקה

פריקת מרפק שכיחה יותר, להערכתי פריקת כתף נדירה הרבה יותר, בגלל המנח האנטומי של הכתף שמויוצבת היטב.

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2014 | 06:17 | מאת: שחר

שלום חורש שאנו ישנים שנת לילה,באילו מאגרים הגוף שלנו משתמש במהלך השינה? תודה!

01/10/2014 | 12:09 | מאת: נדב

הגוף תמיד משתמש בכלל המאגרים שלו גליקוגן,ח.אמינו,גלוקוז,ח.שומן וכו.. אבל ככול שהגוף עוסק בפעולה פחות ופחות עצימה המאגר העיקרי יהיה שומן,הליכה קלה וכו ולכןכמובן שכך גם המקרה בזמן שינה

אצל אדם בריא עם חילוף חומרים תקין במהלך השינה יהי שימוש ב- 90% -80 חומצות שומן וכ- 20%-10 גליקוגן כבדי.

05/10/2014 | 22:50 | מאת: שחר

תודה חורש אני אשמח אם תסביר לי מה ההבדל בין שומן שנאגר לבין חומצות שומן שנהפכות לגופי קטו למשל אומרים שבצום הגוף משתמש בחומצות שומן. תודה!

21/10/2014 | 12:11 | מאת: שחר

תודה חורש מה לגבי גליקוגן שבשרירים גם בו יש שימוש בשינה?

22/09/2014 | 20:28 | מאת: דני

אחרי אימוני ריצה אינטנסיביים או תחרות אני מרגיש צורך לעסוק בפעילות מינית. האם יש קשר בין אימון עצים לפעילות מינית

פעילות גופנית וביחוד של פלג תחתון מגבירה את הפרשת הטוסטסטרון בגוף ומגבירה את הליבידו.

רוקד פעמיים בשבוע ,ולפני יומיים התפתח כאב בצד שמאל של האגן מעל מפרק האגן ,התקשתי ללכת ולדרוך על רגל שמאל, בצד האגן/מפרק הירך צצה נפיחות ורגישות וכל לחיצה באזור כאבה. רופא קופ"ח (איבחן ללא בדיקה) אמר שזו דלקת ורשם לי כדורים.מאז הכאבים והנפיחות ירדו כמעט לגמרי. יש לי 2 שאלות: 1.יש לי תור מחר לאורטופד, הא יש טעם לגשת אליו? 2.לאור השיפור במצב ,האם אפשר לחזור לפעילות ,ואם כן באיזו עצימות?

לקריאה נוספת והעמקה

סביר מאוד שמדובר בדלקת, אפשר שמדובר בבורסיטיס, דלקת של הבורסה לפי תאור המקרה וההקלה המידית לאחר השימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידיאלים.במידה והתופעה חוזרת אני ממליץ על יעוץ של אורטופד והדרכה של פיזיותרפיסט שינתח את התנועות שלך בריקוד וימליץ על תרגול מונע.

לקריאה נוספת והעמקה
18/09/2014 | 20:07 | מאת: שחר

שלום חורש יש אימונים מסויימים שבהם אני נוהג לקחת תרגיל מסויים ולעשות בו הרבה סטים למשל,בתוך אימון גב אני עושה בסביבות 8 סטים של מתח,באימון יד אחורית 6-8 סטים מקבילים. כל סט נע בין 8-12 חזרות.האם זה מאבד מן היעילות וחסר טעם? תודה ושנה טובה!

שחר, זה כמובן תלוי בתוכנית האימון הכוללת שלך ומטרותיה. אם המטרה היא לפתח כוח או מסה שרירית, אז אני לא רואה טעם. אם אתה מבצע אימון מחזורי עם מנוחות קצאות והמטרה היא פיתוח של סבולת שרירית, אז זה בהחלט יכל לבוא בחשבון.

16/09/2014 | 00:01 | מאת: אלגרבלי

הרבה פעמים כשמישהו או מישהי חדש מדבר אלי או זה אדם בעל סמכות הקול שלי נעשה לא יציב ו"מתוח" , אני אישית מרגיש את זה לא בטוח אם אחרים ורציתי לשאול האם זה קשור לזה שהמערכת הסימפאתית אצלי פעילה יותר ברגעים האלה? יש לך אולי איזו טכניקה פיזיולוגית להרגיע את התופעה הזו? האם ריצה ואירובי באופן קבוע יכולים לסייע? ואם אני לא ממש אוהב ריצה משקולות אולי דווקא כן?? תודה!

ממליץ לנסות טיפולי נשימה וביופידבק, הם יעילים במיוחד להורדת סטרס ופעילות יתר סימפתטית.

יתכן ומדובר בקושי רגשי, ואז הכתובת הטיפולית היא פסיכולוג..

14/09/2014 | 01:06 | מאת: אורי

שלום בן 40, לא מעשן, יש עודף משקל. עד לפני כמה חודשים הייתי עושה הליכות קבועות 3 פעמים בשבוע (על מכשיר הליכה). יצא לי ללכת בלילה ממקום למקום, הליכה של 50 דקות, כאשר בחלקה השני הכל עליה. מדדתי דופק לאחר רבע שעה מנוחה על הכיסא וזה היה 112. לאחר רבע שעה נוספת היה 103. שכבתי לחמש דקות זה ירד ל 98 חזרתי לישיבה, וזה עלה שוב ל 103. האם זה מצביע על בעיה כלשהי? דופק התאוששות לא היה אמור לרדת יותר, ותוך זמן קצר יותר? (דופק מנוחה שלי בבוקר זה באזור 60-65, במשך היום הוא גבוה יותר) תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אורי שלום, זה תלוי בהתנהגות הנורמלית של הדפקים שלך, ביחס למאמץ. לפעמים הדופק נשאר גבוה בגלל כושר גופני ירוד והצטברות חוב חמצן, מעט התייבשות וחסר בנוזלים ואפשר שאפילו בגלל זיהום ויראלי. אתה לא צריך להתרגש בגלל מקרה בודד. אבל אני מציע לך, ללמוד להכיר את גופך, ולמדוד באופן תדיר את הדופק במאמץ והתאוששות ולמען הסר ספק לבצע בדיקת מאמץ ארגומטרית.

13/09/2014 | 18:01 | מאת: צבי

האם לשתייה של משקאות חמים כמו תה, קפה, קקאו אפקט המשפר מצב רוח בחורף? האם זה בגלל חימום הגוף??

לקריאה נוספת והעמקה

מבחינה פיזיולוגית, יש נה השפעה ישירה של עלייה בטרנסמיטורים עצביים במוח, כמו סרוטונין ונוירואדרנלין. וכן גם השפעות עקיפות של התניות רגשיות, אנו עושים שיוך בין המשקה החם לבין פיצוי רגשי.

12/09/2014 | 05:55 | מאת: שבי

שלום. אני 4 חודשים אחרי ניתוח acl ומינסקוס. הפיזיו לפני חודש נתן לי תרגילים עם משקל די גבוה, כמו לדוגמא סקוואט, סקוואט על רגל אחת, לאנג ודדליפט על רגל אחת. רציתי קצת לגוון ועשיתי מספר אימונים את אותם התרגילים עם משקל ממש נמוך(3 קילו ביד) אבל על פיתה. מה היתרונות והחיסרונות על זה ששינתי והתאמנתי בלי משקל כבד על אביזר פיתה? 2.לאחר 3 חודשים מהניתוח כבר מומלץ לבצע קפיצה בחבל, האם האימפקט בקפיצה בחבל באמת כזה נמוך שאפשר לעשות מעט זמן אחרי הניתוח? והאם העבודה הספציפית בתרגיל זה זה של שרירי הידיים ושריר התאומיים? תודה רבה על עזרתך

1. אימון על פיתה מגביר את התגובה העצבית של רפלקסים עצביים של שרירים מייצבים. 2.התזמון של תרגילים באימפקט גבוה כמו קפיצה על חבל תלוי בהתקדמות האישית של המשתקם. לספורטאי עם ניתוח מוצלח ושיקום אינטנסיבי בהחלט אפשר להגיע תוך 3 חודשים גם לקפיצה על חבל.

מזה כחודש יש לי כאבים בכתף ימין בעת מתיחה של הזרוע אחורה ( פשיטת יתר בכתף) , ובעת קירוב אופקי מקסימלי למתיחה של כתף אחורית. בנוסף לפעמים מרגיש תחושת התקעות במפרק בעת ביצע לחיצת כתפיים. הייתי אצל אורטופד והוא תוך מספר שאלות ( מבלי בדיקה גופנית) קבע שמדובר בדלקת, ולא ציין איפה למרות ששאלתי אם זה בגיד של הבייספס , בעצם הבריח. הוא המליץ לי להפחית בעצימות האימונים ולהמשיך בכל מה שאנינו גורם לכאב. כששאלתי כמה זמן זה ייקח אמר לי משהו כמו חצי שנה ( שזה נשמע הרבה מאוד זמן) .. הוא גם אמר שפיזיותרפיה לא תעזור אך לאחר התעקשות שלי נתן לי הפנייה, אך שהתקשרתי התור הכי קרוב בעוד כחודש וחצי, וגם אז בערב שאני עובד... הוא גם נתן לי כדורים של סלקוקס 200 מג לעשרה ימים ... בקיצור אני מרגיש תקוע גם מבחינת מהלך הטיפול וגם מבחינת היחס של הרופא אליו, לכן חשבתי האם תוכל להמליץ לי על תרגילים שאוכל לבצע בעצמי , מתיחות או חיזוק כלשהו ( יש לי ידע באנטמיה ותרגילים כך שזה יהיה לעזר) ... תודה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלמה, אני מבין שאתה מתאמן בחדר כושר? יש להניח שמדובר בפציעה כתוצאה מעומס יתר. אם הכאבים החלו רק לאחרונה ולא הייתה כל חבר, יש להניח שתוכל לשפר את מצב הכתף תוך זמן קצר. לגבי האבחנה של דלקת, אני מציע לנסות לקחת את הסלקוקס כל עוד אתה חש שנטילתם מובילה לשיפור בתחושת הכאב- אז סביר שאכן קיימת דלקת. אתה יכול לשלב קונטרסטים, של קירור וחימום לסירוגין כדי לזרז את ההחלמה, כמו גם שימוש במשחות מקומיות- כמו וולטרן ומשחות קרות. קשה מאוד לומר מהתאור שלך היכן בדיוק הפגיעה ובכל זאת אני ממליץ על מתיחות עדינות עד לסף הכאב, מספר פעמים ביום וברגע שיש הקלה משמעותית להתחיל עם תרגילי חיזוק בהתנגדות נמוכה עם גומייה. עם זאת אין תחליף ליעוץ של סמכות שיקומית מתחום הספורט וישנם מכונים פרטיים רבים, מחוץ למכוני קופת החולים שניתן להגיע ולקבל בהם יעוץ בעליות סבירות.

היי חורש! הרבה זמן לא פרסמתי שאלה מקצועית לי אליך. אדם העוסק בתחום כושר סיבלותי עצים אשר משתמש במידה רבה במאגרי הגליקוגן שלו אבל בתפריט התזונה שלו מרבית הקלוריות הן מלחבון ושומן אז כמובן שכדי למלא מאגרי גליקוגן הגוף זקוק לחלבון או פחמימה בלבד לןכ יש סיכוי שהמאגרים לא יתמלאו בצורה אופטימאלית אז רציתי לשאול האם הגוף יכול לאותת לנו תחושת רעב מכיון שמאגרי הגליקוגן שלנו מדוללים ואנחנו לא ממלאים אותם כמו שצריך?למרות שבמאזן קלורי אנחנו במצב תחזוקה? לסיכום השאלה :האם מאגרים מדוללים של גליקוגן משפיעים על תחשובת רעב?

לקריאה נוספת והעמקה

מחד, ירידה ברזרבות הסוכר בשריר ובכבד, יכולים ליצור היפוגליקמיה ועלייה בתחושת הרעב, מאידך מצב כרוני של מחסור בפחמימות יוביל למטבוליזם קטוני, ירידה ברמת האינסולין בגוף וירידה בתחושת הרעב. מכאן שמצב רגעי של ערעור המאגרים הסוכריים מוביל לעלייה ברעב, אבל כאשר מדובר במצב מתמשך תחושת הרעב דווקא תרד.

שלום אני כדורגלן בן 25 , הפציעה שלי או הפציעות שלי בזמן האחרון הם קצת מוזרות! כל פעם אחרי משחק של 90 דק'' או אימון אינטנבסיבי אני מרגיש כאבים בשריר הירך האחורי, הבעיה שהכאב לי מופיע אחרי המשחק ואפילו לא 24 שעות אחרי.. אלא רק אחרי 2 לילות בערך כ36 שעות אני מתחיל להרגיש את הכאבים.. מה ניתן לעשות ? זה מאוד מקשה עליי!

לקריאה נוספת והעמקה

במקרים מסוימים תופעה כאבי שרירים מאוחרים 48 שעות לאחר מאמץ יכלה להופיע אצל ספורטאים. ראשית יש לבחון אם יש קיצור, חולשה אודם או חום מקומי. אני מצפה שקירור השריר עם קרח, לאחר המשחק ומתיחות קלות ורציפות יכולות לסייע להתאוששות טובה יותר שלו. זה אופייני להמסטרניג מקוצר עם פציעה ישנה. כדאי מאוד לבצע תרגילי חימום ומתיחות בליסטיות לפני המשחק ולבצע תרגילי כפיפת ברך בעוצימות עולה כדי לחזקו.

01/09/2014 | 00:14 | מאת: מיכל ש.

בתי בת ה-16 התחילה באפריל השנה באימון עצמי לצורך חיטוב. היא התאמנה כחודש וחצי עם עליה הדרגתית בעומסים (סקווט וכג') - עד 120 סקווטס, בכל אימון (בנוסף למרכיבים אחרים של תרגילי חיטוב). במאי שנה זו, החלו כאבי בטן עזים שהביאו את רופאת המשפחה לשלוח אותה למיון בשל חשש לאפנדציטיס או לתסביב שחלה. באולטרסאונדים מכל הכיוונים נשללו הנ"ל. הרופאים במיון העלו השערה שאולי מדובר בדלקת בגידים כתוצאה מהאימון האינטנסיבי. בבדיקות דם - לא ניתן היה לאבחן כי התגלתה גם דלקת קלה בדרכי השתן (שטופלה אנטיביוטית וחלפה תוך ימים ספורים). הכאבים נחלשו, אך לא פסקו, והיא כרגע במצב שכל מאמץ גופני ממושך (למעלה מרבע שעה הליכה למשל), או מאומץ (כמו ריצה על הליכון - כשלפני כן היתה רצה כ-2-3 ק"מ) - גורם לחזרה של הכאבים. מיקום הכאב - ברור (לפי האבחנות של הרופאים - איזור מעל לאפנדציט ולשחלה הימנית). מה לעשות ? כרגע היא במנוחה כמעט טוטאלית, אבל היא רוצה לחזור לפעילות גופנית. לעשות ספורט? איזה? פיזיותרפיה ? אבחון מדוייק יותר בדרך אחרת ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ממליץ לבצע אבחון פזיולוגי מקיף, שבוחן את הקשר בין הכאב לסוגי מאמצים וגירויים שונים: אירובי, סבולת שרירית וכו'. אפשר שכתוצאה מדלקת מקומית, נוצרו הדבקויות מקומיות של רקמות חיבור ואפשר לסייע בעזרת מספר תרגילים פיזיותרפיים ואפשר שתכנית מותאמת היוצרת סבילות הדרגתית מחודשת, בשילוב של טכניקות מתיחה והרפיה עשויים לעזור. בכל מקרה חשובה כאן האבחנה שכרגע לא קיימת.

22/08/2014 | 18:28 | מאת: יעל

שלום חורש, רציתי בבקשה לברר: כמה קלוריות שורף קילוגרם של שריר? ובעצם נאמר אם עולים (לנשים) 3 קילוגרם של שריר, כמה יותר קלוריות שורפים ביממה.... בנוסף, אני בת 31. 1.65 ושוקלת 73. לפי המשקל של טניטה המקצועי במכון הכושר. מסת השריר שלי25 אחוז במידה ומסת השריר תעלה ל 28 אחוז, כמה קילוגרם שריר זה יוצא? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

1. תוספת של ק"ג שריר מעלה את קצב חילוף החומרים היומי בערך 50 עד 70 קק"ל. 2. לפי המתמטיקה הפשוטה תוספת של 3% ל- 70 ק"ג היא בערך 2 ק"ג שריר (מהראש בלי מחשבון)

22/08/2014 | 13:51 | מאת: ניסן

חורש שלום בכמה אחוזים מהדופק עוברת כמות הדם הגבוהה ביותר דרך הלב כי הבנתי שמדופק מסוים היות והלב עובד מהר אז הוא שולח פחות דם בכול פעימה אבל מגדיל את הקצב

מדובר רק במצב של מאמץ מרבי 98-100%

17/08/2014 | 21:35 | מאת: דובהל'ה

שלום רב, תקופה של כחודש+ אני מרגיש כאבים באיזור של עצם הבריח, בדיוק בשקע שניתן להרגיש במישוש מאחורי העצם, הזרוע היא הימנית . אלו כאבים לא חזקים במיוחד, אך הם עיקשים הולכים ובאים בעוצמה כזו או אחרת. בנוסף יש לי הגבלה מסויימת בתנועה של לחיצת כתפיים באותו הצד, שוב לא משהו חמור אלא יותר הרגשה של חוסר גמישות ושמשהו נתקע קצת שם מלווה במעט כאב. אחרי שאני מעסה את המקום ועושה תרגילי מתיחה קצת זה עובר, אך שוב חוזר בתנועה מהירה ומתפרצת. אותו כאב מופיע גם בתרגילי של חתירה לצוואר התרגיל לכתפיים וגם בתרגיל של לחיצת חזה כאשר אני מביא את המוט לחזה... מה יכולה להיות הבעיה? זו דלקת? האם תרגילי גמישות יעזרו? רק לציין שתרגילי גמישות של מתיחת הטרייספס עם מרפק מאחורי הראש, או מתיחה של הרחב גבי עי כפיפת כתף כמה שיותר אחורה בזרועות ישרות גורמות לי גם כאב באיזור הזה.. אני מרגיש את האיזור גם בקירוב אופקי מקסימלי של זרוע ימין למתיחת הכתף האחורית.. אשמח לתשובה מפורטת ככל הניתן, רוב תודות!!

לקריאה נוספת והעמקה

הי, על פניו בהתחשב בכך שאתה לא יודע על חבלה לאזור והכאב נרגע בעיסוי, אני מניח שיש הסתברות גבוה שמדובר בדלקת של רקמות רכות כתוצאה מעומס יתר בחדר הכושר, אפשר שהכאב מקרין גם ממקום אחר- אולי לדוגמה המפרק הסטרנו-קלויקולרי. בכל מקרה אני ממליץ לאפשר מנוחה לכתף במשך שבועיים, לקרר את האזור ולהיוועץ עם פיזיותרפיסט לגבי מקור הכאב והטיפול.

17/08/2014 | 03:46 | מאת: הנרי

שלום רב, 1)יש הרבה דעות והאמת שזה קצת מבלבל, אז מה באמת כדאי בכדי לרדת במסת שומן עם כמה שפחות שריר? ( להפחית רק בצריכה של הקלוריות ליום/ או לאכול רגיל אך לתגבר בחלבון ולהפחית כמה שיותר פחמימות) 2) האם זה נכון שאכילת פחמימות רבה גורמת להפרשת אינסולין והוא בתורו גורם לצבירה של שומן בתאי השומן?? מדובר על פחמימות פשוטות שגורמות להפרשת אינסולין רבה?? תודה!!

לקריאה נוספת והעמקה

הנרי שלום, 1. כדי למזער את איבוד השריר א.יש להימנע מגירעון קלורי גדול מידי (-400 - 300 קק"ל ליום)ב. על התפריט לכלול ערך קלורי גבוה מה- BMR- חילוף החומרים במנוחה. ג. לשלב אימוני התנגדות עם אימוני נפח אירוביים מתונים. ד. צריכת הפחמימות צריכה להתנרמל בהתאם להוצאה הקלורית במאמצים אירוביים. להתאים תפריט שכולל 1-1.5 ג"ר חלבון לק"ג מסה יבשה. 2. נכון. 2.

16/08/2014 | 18:51 | מאת: מאי

לאחר קרע בשריר האחורי יש הממליצים בהתחלה על עבודה קלה כנגד מים כמו בריכה או ים על מנת להחזיר את הטונוס השרירי. מה זאת אומרת להחזיר את הטונוס השרירי לאזור הפגוע? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הכוונה בטונוס שרירי היא בעיקר לרמת כיווץ מינימלית של השריר הנדרשת ליציבה בסיסית של הברך. המטרה היא להביא לוויסות עצבי שרירי שעלול להיפגע בעקבות הפציעה. רמת ההתנגדות הנמוכה מיועדת למנוע מאמץ יתר לאזור הפגוע.

11/08/2014 | 07:56 | מאת: שבי

שלום חורש. אני 3 חודשיים אחרי ניתוח רצועה צולבת בברך +מיניסקוס. הייתי אצל האורטופד אמר שהברך במצב טוב מאוד. אמר לי להתחיל לרוץ בצורה הבאה:דקה ריצה קלה(50 אחוז) ואז דקה הליכה כפול 6/8 סטים.(מרגיש טוב עם האימון ריצה הזה). 1.רציתי לדעת על איזה מרכיב כושר גופני אני עובד(רק סבולת)? 2.האורטופד אמר לי חשוב מאוד מאוד להתחיל אופניים בח.כ הבעיה שאני משתעמם סתם ככה לרכב על אופניים, האם האימון הבא(שאתה המלצת לי עליו) מתאים, אימון על מחזורי:תרגיל סקוואט ואז ישר 3 דק אופניים, ואז לחיצת חזה ואז ישר 3 דקות אופניים ככה 6/7 תרגילים כוח ואז מיד 3 דק אופניים?? מאוד חשובה לי תשובתך. תודה

שבי, אני שמח לשמוע שאתה מתקדם. אני מעריך שעוד מוקדם להיכנס לאימון על מחזורי. תתחיל בתרגילי חיזוק לברך פשיטה וכפיפה עם משקלים קלים בטווח תנועה מוגבל שבין 120- 180 מעלות. תשלב תרגילי עליית מדרגה רגל-רגל, בתחילה עם מדרגה נמוכה של 10 ס"מ ולאחר לעלות את גובה המדרגה בהדרגה. תדאג לחימום טוב לברך ללא נשיאת משקל לפני (אפשר על אופניים בהתנגדות נמוכה) ובהמשך תתחיל תרגילי שיווי משקל על רגל אחת. תבקר את ההתקדמות שלך - אם לא כואב ולא מתנפח סימן שאתה בסדר. אפשר לקרר עם קרח בסוף האימון.

05/08/2014 | 12:30 | מאת: משה

שלום. אני בן 68. לפני כ-5 שנים עברתי אוטם שריר הלב ובעקבותיו ניתוח מעקפים (5 מעקפים). אני מקבל טיפול תרופתי לאיזון לחץ דם, כולסטרול, טריגליצרידים. בעקבות האירוע התחלתי להתאמן בחדרי כושר, בשנתיים הראשונות במכונים לשיקום לב (קרדיואוסטייל – עד שנסגר – ובהמשך במכון הלב בתל השומר) ואחר כך בחדר כושר ללא פיקוח רפואי בו המשכתי את הפעילות הגופנית ע"פ התכנית שנקבעה ע"י פיזיולוגים בשנתיים הראשונות. התכנית כללה בין היתר פעילות אירובית (סבולת לב-ריאה) ואימוני התנגדות תוך הקפדה על תמיכה לאיזור הגב התחתון מאחר והיתה לי פריצת דיסק בעבר. דופק האימון שהומלץ לי היה 100 -110 מאחר ואני לוקח נורמיטן 25 (חצי כדור מדי יום) לא יכולתי להגיע לדופק המומלץ אלא רק ל-90-95. לאחרונה החלפתי חדר כושר, והוצמד לי מאמן כושר שקיבל ממני את התאור הנ"ל. המאמן החדש קבע לי דופק מטרה של 130 תוך ציון שלא לקחת נורמיטן לפני האימון, ואכן אני מצליח להגיע לדופק זה. בביקורת החצי שנתית אצל הקרדיולוג שלי התייעצתי איתו לגבי התכנית החדשה ולהפתעתי הוא שלל אותה מכל וכל. לדעתו אין צורך לשנות את מועדי לקיחת הנורמיטן, אין חשיבות לעקוב אחרי הדופק ומבחינתו אני יכול להסתפק בהליכה של כ-40 דקות במהירות של כ-5-6 קמ"ש במשך 3 עד 6 פעמים בשבוע וקצת אימוני כוח. (בלשונו הציורית הוא העיר שאני לא צריך להתאמן לקראת האולימפיאדה...). כיום אני מתאמן כמעט מדי יום. כעת אני מבולבל, כי נוצר מצב שלא רק התכנית החדשה לא נראית לו, אלא יוצא שגם זו שאני עוסק בה כבר כ-5 שנים. אינני בטוח איך להמשיך. אודה להמלצות

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום, ראשית מתנצל על תשובה המאוחרת. לגבי תכנית הפעילות שלך: לכאורה, צודק הקרדיולוג שלך בכך שלא מן הדין שמאמן כושר יתערב בנושאים הקשורים בטיפול התרופתי שלך ומאידך מה לקרדיולוג ולבניית תכניות כושר? אנחנו בדרך כלל מעוניינים בנטילת חוסמי בטא דווקא לפני הפעילות כדי להוריד דופק ולהגביר את העמסת הנפח ובכך להגביר את נפח הפעימה ולמנוע את עיבוי שריר הלב. אתה אכן צריך להביא בחשבון שהתכנית שקיבלת לפני 5 שנים לא מתאימה לך היום ואתה צריך לקבל הוראות כיצד להמשיך. אני מציע לך לקבוע עם פיזיולוג של מאמץ בעל ניסיון בטיפול בחולי לב, להתאמה של תכנית הפעילות. תוכל ליצור קשר להערכתי עם המכון לשיקום לב שבו התאמנת ורק כדי שיבחנו את מצבך ויבנו לך תכנית מותאמת. בהצלחה!

04/08/2014 | 00:51 | מאת: גיל

שלום חורש תמיד אומרים שבמים שורפים פחות קלוריות מאשר בחוץ בגלל הדופק הנמוך של הגוף במצב מאוזן וגם בגלל הטפ' הקרה של המים. השאלה היא האם האנרגיה שהגוף מוציא במים על מנת לחמם את עצמו משמעותית עד כדי כך שהיא זו שמשפיעה על הרעב שלאחר הפעילות בעצם? תודה רבה! תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

גיל, ראשית בשחייה עצימה אפשר לשרוף לא פחות מאשר בפעילות אחרת על היבשה. זה נכון שלאחר מיכן נשלים את רוב הקלוריות באכילה. יש באמת השפעה של המים על מנגנוני הרעב והשובע בהיפוטלמוס. סביר להניח שבגלל רמת מוליכות החום הגבוה של המים, הגוף מאבד יותר חום וזה אכן משפיע על ההיפוטלמוס.

20/08/2014 | 07:24 | מאת: גיל

תודה רבה זאת אומרת שאין קשר בין הרעב להוצאה הקלורית?כלומר שהגוף מוציא אנרגיה על מנת להתחמם זה לא בדיוק קשור לשריפת קלוריות?

גם ההוצאה הקלורית וגם השפעות על מרכזים בהיפוטלמוס במוח.

28/07/2014 | 03:17 | מאת: ניסן

חורש שלום במקרה שמתאמן עושה 10 ספרינטים היות ורוב האנרגיה מגיעה מפחמימה אז תיווצר בדם נפילת סוכר לרגעים מועטים ואם כן האם במשך האימון או אדם מאומן הדבר נפילת הסוכר תשתפר עם הזמן

28/07/2014 | 03:23 | מאת: ניסן

חורש שלום האם במקרה שמתאמן עושה 10 ספרינטים היות ורוב האנרגיה מגיעה מפחמימה אז תיווצר בדם נפילת סוכר לרגעים מועטים? ואם כן האם במשך האימון או במקרה של אדם מאומן נפילת הסוכר תפחת עם הזמן

כן, כי הגוף יסתגל לתפקד גם הרמות סוכר נמוכות יותר, מאגרי הסוכר הכבדיים והשריריים יגדלו ויהיה נזילים יותר, כך שריכוז הסוכר במחזור הדם ישאר יציב יותר.

20/07/2014 | 10:25 | מאת: אלי

שלום, האם יש בסיס לטענה שצפיפות העצם של שחיינים - נמוכה, וזאת משום שאין התנגדות במים? בברכה, אלי

26/07/2014 | 11:57 | מאת: אלי

שלום, מה התשובה לשאלתי בנדון מ-20.7? האם הפורום אינו פעיל? אלי

28/07/2014 | 16:52 | מאת: אלי

מדוע אין תשובה? יום נעים. אלי

נכון, מחקרים מלמדים שצפיפות העצם של שחיינים נמוכה יותר משל ספורטאים אחרים. כניראה בגלל שבניית עצם דורשת גירויים שמתבצעים כנגד כוח הכבידה.

30/07/2014 | 22:26 | מאת: אלי

שלום, האם שחיינים אינם עושים פעילויות גופניות נוספות, כולל נגד כוח הכבידה? האם אין הבדל, מבחינת צפיפות עצם, בין אלה לבין שחיינים שלא עושים פעילויות נוספות? זה לא כל כך ברור לי, ואודה על הבהרתך. בברכה, אלי

17/07/2014 | 10:34 | מאת: גיל

שלום חורש שמעתי מספר סברות על ניצול הגוף של חלבון אחרי אימון: 1.אם לדוגמה אכלתי 30 גרם חלבון אחרי אימון,השרירים ינצלו מתוכם 10-15 גרם והשאר ינוצלו לאנרגיה,מכיוון שהמעי מתכווץ לאחר מאמץ ומופרשים הורמוני סטרס כגון קורטיזול אפינפרין והנוראינפרין שמפריעים לניצול החלבון. 2.הגוף לאחר אימון כח יכול לנצל לפחות 30 גרם חלבון מכיוון שהוא בחוסר. האם יש סברה נכונה? תודה רבה!

גיל, כעקרון, יש לגוף יכולת מוגבלת לספוג ולנצל חלבון כחומר בנייה. ראשית לעצם הספיגה של החלבון- היא בדרך כלל מאוד יעילה ומתקרבת ל-100% עלידי העברה פעילה של החלבון למחזור הדם ממערכת העיכול.שנית לעצם השימוש בחלבון כמקור לבנייה של שריר, כאן התהליכים מוגבלים לקצב הפעולה האיזימטית של תהליכי בנייה בגוף והיות והנ"ל עומדים על ערכי גרמים בודדים ביום, גם לאחר מצבי דחק, אז יתרת החלבונים יתפרקו כמוקור אנרגיה. לגבי הערך המדויק - זה מאוד קשה להעריך ותלוי בהמון גורמים. ללא ספק שלא מגיע לא ל- 30 ג"ר.

13/07/2014 | 20:32 | מאת: רנה

במשך 10 שנים התעמלתי במים המורה שלנו מאתגרת אותנו בצורה מעצימה מאוד והשעורים מאוד אינטסיביים לאחר השעור בדרך כלל למחרת יש לי כל מיני התכווצויות בגוף בשכמות, בצלעות ועוד מדוע זה קורה ? יש לי לחץ דם גבוה האםלהמשיך להתעמל או לשחות דבר שממילא אני עושה הרבה שנים

לקריאה נוספת והעמקה

העובדה שיש לך כאבי שרירים לאחר המאמץ, היא חיובית, כל עוד הכאבים נאלמים לאחר יום יומיים ואת מרגישה שאת מתאוששת- זה אומר שהגוף שלך מתמודד עם עומסים חדשים ובונה את עצמו לאחר המאמץ. באשר לתגובה הגופנית שלך בזמן האימון בהתאמה ללחץ הדם, אני מציע לבדוק אם לחץ הדם ראשית מאוזן במנוחה ושנית בזמן בדיקת מאמץ. אם כן, אז לא נראה לי שצריכה להיות בעייה.

13/07/2014 | 07:49 | מאת: שבי

איפה אמור להזיע יותר ואיפה יהיה יותר קשה לתפקד, בן אדם בגיל העשרים שמשחק כדורגל בשכונה בשעה 5 עם מזג אוויר : 40 מעלות ו20 אחוז לחות, או אותו בן אדם משחק כדורגל בשכונה בשעה 5עם 28מעלות חום ו60 אחוז לחות? אני מתכוון איפה יותר קשה?? 2. מה זו בעצם הלחות!! הזו שבגלל כל כך מזיעים? תודה

שבי מצב לינק למחשבון לחישוב עומסי חום, שהוא למעשה היחס בין הטמפרטורה לבין הלחות היחסית באויר : http://www.hpc.ncep.noaa.gov/html/heatindex.shtml

09/07/2014 | 01:18 | מאת: גל

היי, האם ישנה סיבה פיזיולוגית לכך שחלק מהאנשים רגישים מאוד/ נגעלים מריח גוף של אדם הנמצא לידם? אין כוונתי לריח זיעה חזק לאחר ריצה ארוכה, בבגדים לא מאווררים ומבלי להשתמש בדאודורנט, אלא ריח גוף ייחודי שמהר מאוד מופיע גם לאחר מקלחת ושימוש בדאודורנט. לא מובנת לי הנקודה שאצל אותם אנשים לעיתים ריח של סיגריות, אלכהול ועוד לא מפריע להם. האם זה קשור לכך שריח גוף משדר מיניות, קצת כמו בבע"ח בעניין הפרומונים??

לקריאה נוספת והעמקה

גל, ריחות הגוף מושפעים מאוד מהרבה מרכיבים, מהתזונה שלנו, תבלינים שונים ואפילו סוג המאכלים, כמו גם האיזון של הבקטריות והפלורה שעל העור שלנו, פטריות כמו קנדידה יכולות להתקיים באיזורים לחים על הגוף ולהדים ריחות גוף לא נעימים. אם נבודד את הרכיבים הנ"ל ישנו גם רכיב טיפוסי של ריח גוף שהוא אינדיבידואלי לאדם- ביטוי חלבוני גנטי ששמו HLA. מחקרים מצאו שלאנשים מסויימים יש משיכה לריחות גוף מסויימים ולאחרים לריחות שונים. לא נימצא שיש ריח גוף מועדם על כולם, אולם יש אנשים שיש להם משיכה והעדפות שונות אחד מהשני. אפשר שיש כאן רכיב אבולוציוני גנטי שיוצר אפשרות של העדפה לבעלי התאמה גנטית טובה יותר- אבל זו ספקולציה לא מוכחת מחקרית.

02/07/2014 | 18:47 | מאת: גל

שלום חורש לפי מה שקראתי מאגרי גליקוגן יכולים להגיד ל200-400 גרם ואצל ספורטאי ל600-800 גרם.השאלה האם ספורטאי והלא ספורטאי אוכלים את אותה כמות פחמימות(כמות יחסית גדולה),אצל הספורטאי זה יכנס לגליקוגן ואצל האדם השמן זה יכנס למאגרי השומן בגלל שהמאגרי הגליקוגן מלאים? תודה!

נכון שיש שונות גדולה בניצולת הגליקוגן הזמין בין ספורטאי לאדם יושבני. הדבר בא לידי ביטוי הן ביוכלת לאגור כמות גדולה של גליקוגן והן ביכולת להשתמש ולרוקן אחוז גבוה יותר של מאגרי הגליקוגן הקיימים. יחד עם זאת, גם אצל הספורטאי אם מאגרי הגליקוגן מלאים עודפי האנרגיה יאגרו בתור שומנים כמו אצל האדם היושבני, כך שזה לא שונה בין שני הטיפוסים. לעומת זאת הספורטאי יהיה רגיש פחות לשינויים ברמת הסוכר בדם, בגלל שעתודות הגליקוגן שלו יתפרקו במהירות לתוך מחזור הדם במהירות ויעילות רבה יותר, ולכן לא ירוץ למקרר בכל רגע נתון של שימוש יתר באנרגיה סוכרית וסף הרעב שלו והצורך במתוק יפחת.

02/07/2014 | 13:01 | מאת: אניטה

האם ניתן להתייעץ איתך באופן פרטי/דרך קופת חולים במידה ואפשרי, איך פונים. תודה מראש

בשמחה פרטי התקשרות באתר: www.o-2.co.il

28/06/2014 | 14:51 | מאת: מישהו

עשיתי דיאטה מאוזנת הכוללת הליכה של שעה ביום במלי להוריד קלוריות חוץ מקיצוץ מתוקים ואז למשך 8 ימים עשיתי דיאטת כאסח כדי להוריד עוד משקל אבל אז הבנתי שזה לא טוב ואני ממשיך עם תפריט אכילה רגיל האם תוך 8 ימים חילוף החומרים ירד ועכשיו הגוף שלי יאגור שומן או שזה בסדר אם זה היה 8 ימים ולא פגע בחילוף החומרים ובדיאטה הכללית?

לקריאה נוספת והעמקה

בדיאטה לא מאוזנת עם מאזן קלורי שלילי מאוד, יש האטה בקצב חילוף החומרים. אולם תקופה של שבוע ימים אניה יוצרת בדרך כלל נזק בלתי הפיך לשאלתך. ממליץ להעלות בהדרגה את מספר הקלוריות בסיום הדיאטת קאסח, כדי שיהיה שקול לשינויים במאזן המטבולי.

היי חורש, יש לי מתאמנת עם עודף משקל שזמן רב לא עסקה בפעילות גופנית, לכן אני ממעט איתה בעצימות של האימון - 2 סטים מכל קבוצת שרירים, מספר חזרות יחסית גבוה, עבודה עם גומייה ומשקל גוף כמו סקוואט ללא משקל, ובסוף מקנחים בהליכה ומתיחות לכל הגוף :-) ישנם פעמים שהיא מדווחת כיומיים לאחר האימון על תחושה כללית של חולי וכאבים שרירים של שפעת או התקררות. האם יכול להיות שאלו כאבי שרירים מאוחרים, למרות שהעצימות אינה גבוהה? יכול להיות שחסר לה מינרלים כמו ברזל, אבץ ועוד, או ויטמינים מקבוצה B ובעיקר B12 והם אלו שגורמים להתאוששות לקוייה? רוב תודות!!

לקריאה נוספת והעמקה

כמה זמן כבר מתאמנת אתך ובת כמה היא ובאיזו תדירות? יכל להיות שגם האימון שלהערכתך קל עבורה הוא מאוד מאסיבי, כי היא בתת כושר.מספר עיצות: א. בקש ממנה לבצע בדיקות דם כלליות כולל, CPK, ESR, VIT B12, VIT D CRP, תפקודי כבד וספירת דם. הורד מעצימות האימון, תאפשר מנוחה דינמית ארוכה יותר, קבע קריטריונים מדידים וכמיתים להתקדמות, אם הכאבים נחלשים (בקש ממנה לתת ערך מספרי לכאב בין 0-ל - 10) אז אתם בכיוון הנחון, במידה ולא את כדאי להמשיך הערכות רפואיות.

לקריאה נוספת והעמקה

אפשר בבקשה לקבל מאמר בנושא זה ממך

http://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2136615

23/06/2014 | 19:01 | מאת: מאור

שלום חורש בן 65 .אני לוקיח 250 מגנזיום,לקחת אותו לפני האימון בחד'כש אן אחרי האימון? תודה מאור

לקריאה נוספת והעמקה

בשעות הערב אחרי הפעילות

21/06/2014 | 21:34 | מאת: רוני

שלום חורש האם תוכל בבקשה לומר מה פחות יכול לפגוע בברכיים ובגוף. האם ריצה על הליכון במהירות 7 או שעבודה באותו הדופק במהירות 5 עם שיפוע? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לרוב הליכה תפגע פחות בברכיים מאשר ריצה, כי בריצה כל עומס המשקל עובר לרגל בודדת, בזמן שבהליכה, הרגל האחת מתנתקת, רק בשעה שהרגל השנייה כבר נגעה בקרקע. למרות שיש סגנונות ריצה מתונים, כמו בג'גינג שבהם העומסים יחסית קטנים.

19/06/2014 | 16:25 | מאת: מישהו

האם דיאטת חלבונים מומלץ לשלב אותה עם ספורט של הליכה מהירה כל יום בערך 40 דקות?

לקריאה נוספת והעמקה

אפשר ורצוי עם הדגשים הבאים: 1. לא מתאים לחולי כליות 2. להקפיד על שתייה מרובה 3. להקפיד לאכול כ-100 קק,ל של פחמימה 15-10 דק' לפני ההליכה. בהצלחה

16/06/2014 | 09:11 | מאת: גל

שלום רב אני מתאמן במכון כושר מספר שנים 3 פעמים בשבוע אימוני כח ורץ 3 פעמים בשבוע.ברצוני לשלב שחייה על מנת לגוון בפעילות אירובית.החלטתי להפריד בימים בין שחייה למשקולות,השאלה שלי: אם עשיתי לדוגמה אימון חזה ויום לאחר מכן שחייה,זה לא פוגע בהתאוששות השריר?הרי אותן קבוצות שריר פועלות גם בשחייה..אם זה חזה ואם זה כתפיים..תודה רבה!!

כעקרון לא צריכה להיות בעייה, כי השחייה מבוססת על הפעלה של מנגנונים אנרגטיים שונים- סבולת אירובית ויכולה אף להביא להתאוששות טובה יותר (כל עוד לא מדובר על ספרינטים) של שרירי הגב והחזה לאחר האימון בחדר כושר. אולם בתחילת הדרך שלך, עד שהגוף יעבור התאמה לשחיים, המאמץ של השרירים הוא פחות יעיל ולכן יש לבנות סרגל אימונים הדרגתי ולאפשר מנוחה ארוכה יותר בשבועות הראשונים. לאחר מיכן אין בעייה לשחות יום לאחר אימון של פלג עליון.

16/06/2014 | 00:48 | מאת: יעל

שלום, רציתי בבקשה לברר: אני בת 33 ועם מסת שריר של 24 אחוזים(יחסית נמוכה) לפי משקל מקצועי שבודק מסת שריר. במידה ובמשך שנה אעשה אימונים לעלייה במסת שריר במכון כושר ואעלה במסת השריר נאמר ל 29 אחוז (כמו אמא שלי שהיא מתעמלת), האם מסת השריר הזאת תשמר במידה ואחרי שנה אפסיק את האימונים עם מכשירי הכוח במכון הכושר? בעצם השאלה היא אם כדאי לעלות במסת שריר ולשמור על זה צריך כל החיים לעבוד עם מכשירי כוח ומשקולות... המטרה אצלי היא לעלות את מסת השריר על מנת לשרוף יותר קלוריות ביום. ושאלה נוספת: רכשתי את רצועות הטי אר אקס לבית והבנתי שלעלייה במסת השריר הן לא טובות. נתקלתי באתר אמאזון ברצועות כושר עם התנגדות שניתן להוסיף את כולן ביחד. האם אתה חושב שעל פי הנתונים של הקילו התנגדות של הרצועות הן טובות לעלייה במסת השריר לנשים בבית או שהן טובות רק ממש למתחילים? http://www.amazon.com/Black-Mountain-Products-Resistance-Exercise/dp/7245456313/ref=sr_1_2?s=sporting-goods&ie=UTF8&qid=1402867939&sr=1-2&keywords=band+resistance תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

יעל בגדול, כן צריך להתאמן כל החיים כדי לשמור על מסת שריר, יחד עם זאת ההשקעה היא יותר גדולה בתהליך הבנייה ופחותה בתהליך השימור. לגבי שיטות האימון המתאמות לבניית מסה שרירית:אימון לעלייה במסה שרירית משלב האופן מסורתי תרגילי התנגדות, בעומס גבוה שאתה מסוגל לבצע בין 18 ל- 8 חזרות. תוכנית פרמידה עולה לדוגמה, מתחילה עם משקלים מעט נמוכים יותר עם יותר חזרות ולאחר מיכן משקלים גבוהים עם מעט חזרות, היא אחת הדרכים להשיג גירוי של מנגנונים שונים להביא להגדלת נפח הן של סיבי שריר מהירים (לבנים) חזרות נמוך והעומסים גבוהים והן של סבי שריר שמותאמים יותר לסבולת במשקל יותר נמוך. יחד עם זאת צריך להביא בחשבון שיש מאפיינים שונים בקבוצות שרירים שונות שדורשים חלוקה שונה של מספר החזרות והעומסים בהתאם לסוג הסיבים שמאפיין את השרירים, לדוגמה בשרירים קטנים יותר, כמו בשוק יש ריכוז סיבים לבנים גבוה פחות ולכן לתת יותר דגש לתרגילי סבולת עם מספר גדול יותר של חזרות ומשקל נמוך יותר.