פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
25/02/2007 | 21:36 | מאת: טל

שלום ד"ר הידש קראתי בכמה מתשובותיך כי דיכאון הוא מחלה חולפת. האם הכוונה שהמחלה חולפת רק במצבים מסויימים או בדרגת חומרה מסויימת ? (למשל כאשר היא מטופלת באמצעות תרופות ) או שבכל מצב הדיכאון חולף והחולה חוזר לעצמו (מבחינת מצב רוח,אנרגיה,מרץ וכד') הדיכאון שלי (בחומרתו -בינוני ומעלה) החל לפני שנתיים וחצי ועד היום הוא לא חלף למרות שאני מטופלת אצל פסיכולוגית כשנה וחצי (על בחירתי לא להיעזר בכדורים,לא אפרט היום..). הקושי העיקרי שלי הוא להגיע לעבודה ולתפקד בעבודה. אני מרבה להחסיר (לפחות כמה ימים בכל חודש) ולאחר כל בוקר. אני מאוד מתאמצת להגיע לעבודה מכיון שעלי לשלם שכר דירה וכו'. קשה לי מאוד לקום בבוקר, וקשה לי מאוד לעבוד. ניסיתי לחשוב על אופציות לקחת חופשה ארוכה אך אין מי שיפרנס אותי..... אני ממש לא יודעת מה לעשות. הקושי לעבוד לא חולף, הדיכאון גם כן לא, למרות טיפול פסיכולוגי טוב, אין לי אפשרות לא לעבוד או לעבוד פחות שעות. האם עדיין יש סיכוי שזה יחלוף מעצמו ????? תודה

27/02/2007 | 00:54 | מאת:

לטל אכן, דיכאון מטבעו בדרך כלל חולף, דווקא ככול שהדיכאון פתאומי יותר ועמוק יותר הסיכויים שיחלוף טובים יותר. לעתים דיכאון קל יותר וממושך הסיכויים טובים פחות (דיסטימיה). האם שקלת טיפול תרופתי? כל טוב דר' גיורא הידש

25/02/2007 | 20:43 | מאת: ליטל

לא עניתם לגבי התרופה הטבעית הזו. מה דעתכם? האם היא מסוכנת? הבנתי שהיא גורמת לגוף לייצר יותר סרטונין. האם מומלץ לנסות?

לליטל איני יודע ואני מקווה שלמשהו יש נסיון עם התרופה כל טוב דר' גיורא הידש

25/02/2007 | 17:48 | מאת: .

פירסמתי היום תגובה שלעניות דעתי הייתה תגובת תמיכה ועזרה ולא היה בה משהו בעייתי או שההערכה שלי שגויה עד כדי כך. זו לא פעם ראשונה שלא מתפרסמת תגובה שלי. לפני זמן רב מאד כתבתי פה הודעה שלי עם המון חרדה, אין לי מושג מה היה לא בסדר בהודעה ההיא. אחריה כתבתי תגובה נוספת מאד כואבת לכך שההודעה ההיא נמחקה. אף אחת מההודעות ההן לא פורסמה ואפילו לא הייתה שום תגובה שתתן לי להבין למה. אתה כל כך שומר על אנשים אבל לפעמים בגלל זה מתרסקים אנשים אחרים. גם אני בנאדם :-((((( בטח גם ההודעה הזאת לא תתפרסם. מקווה שלפחות מישהו יראה אותה לפני שתיזרק.

25/02/2007 | 19:55 | מאת: שיבא

היי, קח בקלות, הכל! הפורומים האלה מנוהלים ע"י אנשים עם מחשבה פנימית עמוקה מה לפרסם ומה לא... יש פה עניין של - שלום הציבור... מצב רוח מסויים שצריך , בכל זאת, "להכניס", לפורום מהסוג הזה.... הייתי מציעה לך ללכת לרופא של קופת חולים, רופא פרטי, פסיכולוג, עובד סוציאלי, איש דת, חבר טוב, לגדל כלב נאמן, ציפורים, לקרוא..... אבל להתעצב בגלל "מקבלי החלטות" כאלה או אחרים? - לא הייתי מציעה לך.... ומניסיון אישי.... חבל לך על הבריאות ועל הדמעות.... שלך שיבא

שיבא חמודה, תודה על החיוך את צודקת, כולה פורום. גם ככה תדירות הכניסה שלי לפה הוא פעם בכמה חודשים. אני מאד מאד לבד, וכשאני בחרדות קשות במיוחד כאלה שמובילות אותי לחשוב שכל מה שקשור בי הופך להיות רעיל ושיש בי סכנה לציבור, הדברים הקטנים האלה מפרקים אותי לגמרי. זה קשור לעבר שלי, קשה לשכוח את זה :-( גם אני מאד חולה סליחה ותודה

25/02/2007 | 15:55 | מאת: שר

שלום רב, אני לוקחת רסיטל מזה כשנתיים, בזמן ההריון ירדתי לחצי כדור ליום, עכשיו עקב השמנת יתר מסיבית (BMI מעל 30) אני רוצה להתחיל לקחת רדוקטיל. האם יעזור אם אוריד את הרסיטל שוב לחצי כדור ליום? או שהאינטראקציה בין התרופות תפגע בי. ואם תפגע - הייתי שמחה לדעת במה? בתודה שר

27/02/2007 | 00:19 | מאת:

לשר לא מומלץ ליטול רדוקטיל עם תרופות נוגדות דיכאון וגם כאשר ישנה נטיה לדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

25/02/2007 | 13:58 | מאת: גיא

שלום ד"ר הירש, רציתי לדעת האם ישנם תרופות לטיפול במאניה-דיפרסיה קלה הניתנות ללקיחה לתקופות ה"קשות" (שנמשכות חודשים ספורים כול פעם) ?

25/02/2007 | 19:56 | מאת: שיבא

היי, מה זה מניה דפרסיה קלה??? מעניין איך אתה מגדיר וממקם עצמך על רצף המניה דפרסיה.... הכי חשוב, קח כל עיצה עם גרגר מלח בצידה.... שלך, שיבא

27/02/2007 | 00:18 | מאת:

לגיא אני מבין שבתקופות קשות אתה מתכוון לדיכאון. הליטיום היא התרופה הטובה ביותר לאיזון כאשר המרכיב העיקרי הוא דיכאון, אפשר לחשוב גם על הדפלפט. כל טוב דר' גיורא הידש

25/02/2007 | 13:35 | מאת: רון

הזמנה ליום עיון על התאבדויות בני נוער העמותה הישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון (ער"ן) ומכללת לוינסקי לחינוך מתכבדים להזמין אתכם ליום עיון בנושא התאבדויות של בני נוער. יום העיון ייערך ביום חמישי 22.3.2007 בין השעות 13:30 ל 17:00 התוכנית: • פרופסור ישראל אורבך, אוניברסיטת בר אילן - כאב נפשי והתאבדות של מתבגרים • ד"ר דוד גרין, מכון גרין לפסיכולוגיה מתקדמת - שיח מתבגרים אובדניים • ד"ר גדי לובין, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל - תוכנית לאומית למניעת התאבדויות • רב שיח עם: ד"ר חגי חרמש, ד"ר גדי לובין, ד"ר עידו טל ויצחק גילת יום העיון ייערך במכללת לוינסקי לחינוך, רחוב שושנה פרסיץ 15, לת אביב דמי השתתפות 30 ש"ח פרטים והרשמה אצל אודליה 03-6901617 כולכם מוזמנים

25/02/2007 | 19:59 | מאת: שיבא

פרפ' אורבך כתב ועסק וטיפל גם בילדים שיש להם נטיות התאבדות, עבד ואולי עדין פועל באוניב' - בר אילן- יש לו ספר אדום כזה , על תופעת ההתאבדות אפילו בקרב ילדים.... מי היה מאמין? גם ילדים מנסים כבר להתאבד..... שומו שמיים!!! כמו שהחרדים אומרים- ובתירגום חופשי- אלוהים ישמור !!! כמה עצוב.... שיבא

25/02/2007 | 09:31 | מאת: מישהי

בבקשה תענה לי על שאלת ההשך שהוספתי לקישור הנ"ל: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-840,xFT-602470,xFP-602467,m-Doctors,a-Forums.html אני מזכירה זאת רק כי אני יודעת שבגלל כמות השאלות המרובה,יכול להיות שהיא תפוספס ושלא תראה אותה. בתודה מראש מישהי

25/02/2007 | 20:02 | מאת: שיבא

היי חמודה, אם את לא מצליחה בעזרת טיפול קוגנטיבי, אז תעברי לאופציה התרופתית מה כל כך קשה , מותק שלי? הרופאים החכמים שישבו שנים באוניב' כבר ידעו למצוא לך כדור שמתאים לך ולבעיות הרפואיות האחרות שלך, שציינת במכתבך. בעיקר טוב וכל טוב, שיבא!

25/02/2007 | 22:47 | מאת: מישהי

אני מודה לכן על תגובתכן. ראשית חשוב לי להדגיש שעדיין לא ויתרתי על הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי,אלא רק אמרתי שלא הרגשתי שקרו 'ניסים' ממנו - ושנפטרתי לגמרי מהOCD ,אך כן חלה התקדמות-אומנם בקצב איטי מאוד,ולעיתים יש ריגרסיה,אך זו בכל זאת התקדמות,כמו ויתור על מחשבות אובססיביות מסויימות-שבעבר הציקו לי מאוד,אך עדיין 'הדרך ארוכה מאוד....'. כמו-כן אמרתי שאין לי אפשרות כלכלית לטיפול אינטנסיבי (כפי שהציע דור), עקב מחירם היקר מאוד. ולאופציה התרופתית(שגם קודם 'לא התלהבתי' ממנה) איני רוצה לחזור,אני מכבדת את אילו שבחרו לקחת אך אני לא רוצה את זה{מסיבות שונות שלא אפרט כאן},אך מידי פעם אני 'נכנעת' למחשבה על כך,ואולי אנסה את ה'רמוטיב' כפי שד"ר הידש הציע לי. אך אני מדגישה שזו דעתי האישית בלבד,ואם אתן מרוצות עם הכדורים תמשיכו איתם. שוב תודה, מישהי

מחפשת המלצות על השניים לעיל או על פסיכיאטר אחר שיכול עזור לי להציל את המשפחה שלי . בעלי סובל מ OCD וחרדות מאיידס ולכלוך זה משפיע על כל פינה בחיינו הוא יודע שיש לו בעיה וביקש ממני לחפש לו פסיכיאטר (הוא מעדיף לא מת"א והערים השכנות) אני מחפשת פסיכיאטר שרוצה לעזור לאדם שמאוד רוצ הלצאת מזה פסיכיאטר עם דחף פנימי לעזור לאדם לחזור לעצמו כלומר שהוא במקצוע בגלל שהוא חש מחויבות ולא רק מגיע להרוויח כסף ... (מפחדת שבעלי יאבד אמון בענף ואז הכל אבוד ...) מדובר באדם מאוד רציונאלי ומקורקע ... תודה רבה . וסליחה אם אני משציעה כאן איזו ביקורת לפני שהייתי אצל פסיכיאטר אחד ... אבל אני מאוד חוששת.. ליפול שם כי אין דרך חזרה . תודה ושבוע טוב!

היי, לא הבנתי מימה אין דרך חזרה??? אין דרך חזרה רק מדבר אחד בעולם הזה. כל השאר- פתוח למשא ומתן ולשינויים...... בכל אופן, פרופ' יוסי זוהר, מנהל בכיר בביה"ח הפסיכיאטרי , תל השומר- יש לו קליניקה בהרצליה פיתוח- כל ביקור עולה 900 שקל.... ומי אם לא , ד"ר הידש החביב שלנו..... הוא גר בטבעון ,אי שם.... לא בעיה להשיג טלפון ב- 144 - בבזק ביי. שיבא

אני לא מכירה את דר' ראובן אבל דר' בלן הוכיח את עצמו כפסיכיאטר טוב, כנה, מקצועי, זמין לענות על שאלות ומשתדל לתת מענה מהיר ויעיל.

24/02/2007 | 21:41 | מאת: רינה

שלום, מה המצב שפסיכיאטר ימליץ על שימוש בריספרידל כטיפול בדיכאון? במלים אחרות האם ריספרידל יכול לעזור במצב של דיכאון? ועוד שאלה האם ניתן להשתמש בו-זמנית גם בריספרידל וגם ברדוקטיל? תודה

27/02/2007 | 00:14 | מאת:

לרינה באופן עקרוני יש הגיון בשימוש ברספרידל, במצבים של דיכאון פסיכוטי או כאשר ישנה הפרעה דו-קוטבית ברקע ומצב של דיכאון. לא מומלץ על רדוקטיל במצב של דיכאון או עם רספרידל כל טוב דר' גיורא הידש

24/02/2007 | 08:43 | מאת: ליטל

מה לגבי שמן דגים? האם נכון שיכול לשפר מצבי דכאון? האם כדאי לקחת?

24/02/2007 | 14:55 | מאת: דור

זה יכול לעזור. יש מאמרים שטוענים שאומגה 3 מחזק את מערכת העצבים ויש לכך השפעות שונות בתחומים שונים. כמובן שזה איננו טיפול ספציפי נגד דיכאון ואיננו תחליף לתרופות. ויטמנים ואומגה 3 זה תוספת לחיזוק מערכת העצבים אך איננו תחליף לטיפול תרופתי.

25/02/2007 | 18:39 | מאת:

לליטל תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

25/02/2007 | 20:09 | מאת: שיבא

הי, כן!!!! אומגה 3!!! בריכוז גבוה בכל כמוסה יכול לשפר דיכאון. תיקראי את הספר של הסופר הצרפתי- ללא פרויד ללא פרוזאק- הוא חקר בשיטות מערביות כל מיני רפואות טבעיות שמסייעות לבעיות נפשיות. אני , באופן אישי, מאוד נהנתי מן הספר. ואומגה 3 אכן עוזר, אבל רק לדיכאונות קלים כאלה..... דיכאונות של עשירים.....- סתם בצחוק..... כל טוב לך, שיבא

24/02/2007 | 08:41 | מאת: ליטל

מה זה בדיוק דיאטה מאוזנת? אני צמחונית , זה נקרא מאוזן? בבדיקות דם רמות ה B12 שלי נמוכות מאד אך בגדר התקין. האם אין טעם לקחת תוספים של ויטמין B? זה לא יכול לעזור? האם זה יכול להזיק?

24/02/2007 | 10:45 | מאת: דו?רו?ן

הבעיה העיקרית בצימחונות זה ויטמין B12 שמקורו רק בחי ! לכן חשוב מאוד לקבל אותו ממקור אחר כגון כדורים ו/או זריקות , חשוב מאוד לשמור על רמה תקינה ולא מינימאלית ,לכי לרופא המשפחה לקבלת טיפול להשלמת B12 ולמעקב קבוע כל חצי שנה , מחסור בויטמין הנ"ל יכול לגרום לבעיות במערכת העצבים כולל דיכאון .

24/02/2007 | 14:51 | מאת: דור

ויטמינים לא מזיקים אבל אין בהם צורך כאשר אין מחסור. במקרה שלך, בגלל הצמחונות, כדאי ליטול B12 בטבליות מציצה מתחת ללשון. הם נמכרים בכל חנות טבע או בית מרקחת, ללא מרשם. ניתן להשתמש בויטמינים גם ללא פיקוח רפואי.

25/02/2007 | 18:38 | מאת:

לליטל תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם על חשיבות ה B12, יתכן ויש צורך גם בברזל אם יש לך אנמיה. אין הכרח להוסיף ויטמינים אחרים כי הם נמצאים גם בצומח (ויטמין C למשל בהדרים) אבל העודף אינו מזיק כל טוב דר' גיורא הידש

25/02/2007 | 20:17 | מאת: שיבא

היי, אמרו לי בבית המרקחת שלי שויטמיני B טובים ומסייעים במצבי מתח. כי במצבים כאלה הגוף מאבד המון מקבוצת ויטמיני B כמה אמת יש בזה? אינני יודעת, אבל לי זה לא ממש עוזר להרפייה. עוזר לי דווקא לציטין, וזה גם טבעוני. כל טוב, שיבא

24/02/2007 | 07:21 | מאת: דינה

אני ובעלי רבים המון. ואז אנחנו מפסיקים לדבר. אחרי כמה ימים אני שוכחת את הכעס שלי, ורק רוצה להתפייס איתו. אני פתאום לא זוכרת את הדברים הרעים אלא רק את הטובים ומוכנה למחול על כבודי כדי להתפייס עד הפעם הבאה. שאלתי - למה אני נוטה לשכוח כל כך מהר את העלבונות שהטיח בי, את הכעסים וכל מה שאני רוצה זה כמו איזה חתול להתכרבל בזרעותיו וישסלח לי. ככה כל פעם הרבה שנים. למה אני שוכחת הכל? ומוכנה לעשות הכל כדי להשלים?

24/02/2007 | 13:06 | מאת: דור

לדינה שלום, זוגיות איננה שדה קרב שבו האחד מנצח את השני. אינני בטוח שהנטיה להתפייס היא באמת רעה וסמרטוטית. בד"כ כאשר אחד מבני הזוג איננו מאושר, כך גם השני, אך התגובות ההדדיות לא אחת מסלימות את המצב. לפי מה שתיארת, מומלץ טיפול זוגי, או לכל הפחות, טיפול פסיכולוגי פרטני בשבילך. חבל להמשיך לריב ולסבול. בברכה

24/02/2007 | 15:17 | מאת: שיבא

שלום יקירתי מה שלומך? את בתקופה טובה עם בעלך, או שמא אחרי מריבה.... מאחר שאני מקשיבה רבות לתוכנית של השדרנית של 103FM ורדה רזיאל זקונט... נדמה לי שהיא היתה שואלת אותך- האם בתוך הלב פנימה את מרגישה כמו סמרטוט???? ואני הייתי מציעה לך לקרוא על מעגל האלימות....... לפי דעתי , את מגרה ויוצרת כל הזמן מעגלי אלימות בבית, גם אים מדובר באלימות מילולית בלבד.... והייתי , במקומך, בודקת עם עצמך, פנימה, בתוך הלב, מדוע את מגרה את בעלך ליידי מריבה? מה יוצא לך מזה בסופו של דבר? (תחשבי כמו רואה חשבון, כמו איש עסקים- מה הרווחים שלך מההתנהגות הזו??) (את יודעת אנשי עסקים עושים תמיד שיקולי רווח והפסד. ומקום שלא מניב רווח , הם יעשו משהו כדי לשפרו, כי אחרת הוא יפול כלכלית- ואת זה הם לא רוצים- כי הם רוצים להרוויח עוד ועוד כסף.....) הייתי שואלת את החברות שלי, את האחיות שלי ואת הילדים שלי (אם כמובן, לך ולבעלך , יש ילדים מעל גיל ההתבגרות) - הייתי שואלת אותם ומבקשת מהם פידבק על ההתנהגות שלך ושל בעלך (כי את ובעלך זה ביחד, כמו מטבע אחד. אז צריך לבחון את ההתנהגות של שניכם במערכת הזוגית שלכם....) הייתי יוזמת פגישה עם בעלי- מחוץ לבית , אפילו, באיזה גן נחמד, על כוס קפה מתורמוס שתביאי מהבית, ואוליי איזה מאפה, שהוא אוהב, שאת מכינה או קונה... ומבקשת ממנו פידבק על התנהגותייך.... או אם בא לך בבית קפה כלשהו.... או במקום כלשהו שמזכיר לכם חוויות טובות שלכם כזוג (אולי המקום בו נפגשתם לראשונה.... מקום מיוחד בשביל שניכם כזוג.... תחשבי לבד על רעיונות.....) לסיום, 1.הייתי מבררת עם עצמי "מה קורה לי?" 2.אחר כך מבררת עם חברות, הילדים שלי- "מה קורה לי"? 3.מבררת עם בעלי - כנ"ל.... "מה קורה לי"? ורק אז- אם ההתנהגות שלך חוזרת--- תתקשרי לורדה רזיאל זקונט ל- 103FM היא פסיכולוגית קלינית, מאוד משעשעת וחדה , וזה טיפול קטן בחינם...... (אפשר בפקס וגם בפורום של התוכנית) הולכת לפסיכולוג/ית לברר- אם את מתביישת לעלות לשידור.... מקשיבה לתשובות שלי ושל שאר המשתתפים בפורום הזה (כמובן, הכל בערבון מוקבל כי לא ברור האם המשתתפים פה , הם אנשי מקצוע כלשהו..... ומי הם בכלל..... זה בסך הכל רשת וירטואלית......) מקשיבה לד"ר הידש- אם יהיה לו זמן ופנאי לענות לך- הוא יתן לך פאן פסיכיאטרי ואישי. לדעתי הוא איש מקצוע טוב וחביב. לא הייתי ניגשת לתרופות פסיכיאטריות מייד, כי זה ממכר! ועדיף לפתח את האישיות שלנו , במקום תלות בתרופות. כל טוב לך , והצלחה עם בעלך שלך, שיבא

25/02/2007 | 17:36 | מאת:

לדינה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם שעדיף לחשוב מדוע רבים ואולי להגיע לשורש של של הדברים כל טוב דר' גיורא הידש

23/02/2007 | 21:24 | מאת: ליאת

שאלה קצת מסובכת.... אח של חברה שלי (בן 18+) עבר לא מעט משברים בחייו וסובל ממחשבות אובדניות, OCD, פציעה עצמית, התפרצויות אימפולסיביות, אפקט לבילי וכנראה גם מגלישות פסיכוטיות (לא ברור לחלוטין). הוא טופל לאחרונה במסגרת אשפוז יום באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ והפסיק את האשפוז לפני כמה ימים על דעת עצמו. לדברי אחותו, כיום הוא נוטל פריזמה ומצב רוחו השתפר להפליא. לפני כמה ימים שמעתי מידיד משותף כי אותו בחור התחיל לעשן באנגים. הידיד השביע אותי לא לספר על כך לחברתי (לפני שידעתי במה מדובר). עכשיו אני בדילמה: מצד אחד, אני מאוד חוששת לאחיה של חברתי (הן בגלל השילוב של עישון באנגים ביחד עם תרופה אנטי-דיכאונית והן בגלל הסכנה בעישון, במיוחד לבחור כמוהו עם נטיות להתפרצות מחלה נפשית - כפי שציינתי, היה חשש לגלישות פסיכוטיות) - ולכן אני חושבת שאולי כדאי שאשתף אותה במידע שקיבלתי, למרות הבטחתי לידידי. מצד שני, מדובר במתבגר "מרדן" שאימות הנושא עימו עלול להביא לתוצאה הפוכה, כלומר, לדחוף אותו להתנהגות אף מסוכנת יותר. בנוסף, אין לו כמעט חברים והידיעה שחברו היחיד (הידיד שסיפר לי על כך) "בגד בו" וסיפר לי ואח"כ גם אני "בגדתי בו" וסיפרתי על כך לאחותו עלולה לשבור אותו ולגרום לו להתנתק מכולם ואף לפגוע בעצמו. יתר על כן, מניסיון עבר למדתי כי אחותו (ובכלל בני משפחתו) אינם מצליחים אף פעם "להגיע אליו" (לא מספיק רגישים אליו ולצרכיו) ובדר"כ בשיחות עימו הם גורמים לו להתנהגות הפוכה משלה התכוונו. משיחה עימו עולה כי הוא סבור כי הם שונאים אותו ומייחלים למותו (למרות שאין זה כך בכלל!!! הם פשוט מתקשים "לגשת אליו", להתמודד ולהכיל את מצוקותיו). אודה לעיצה, ליאת

24/02/2007 | 14:41 | מאת: דור

שלום רב אין תשובה מוחלטת לכאן או לכאן. מכיוון שהוא מעל גיל 18 ונמצא אחראי למעשיו (שוחרר מאישפוז עפ"י בקשתו) הרי שכל התנהגות פלילית (כולל עישון סמים) מחייבת אותו חוקית וניתן לדרוש ממנו לנהוג עפ"י החוק, כולל המנעות מוחלטת משימוש בסמים. צריך לזכור שקנביס נחשב ל"סם כניסה" לפני שימוש בסמים יותר קשים. השאלה איפה עובר הקו האדום ונראה שהוא עבר אותו ממזמן. אבל אם את לא רוצה לבגוד באמון שנתן בכם אז כמובן שיש לשמור בסוד את הדברים למרות הנזקים שהוא גורם לעצמו. לפי הבנתי אין לך חובה חוקית לידע את משפחתו או את הגורם הטיפולי ולכן זה נתון לשיקול דעתך, עפ"י הרגשתך והמצפון שלך. בברכה

25/02/2007 | 17:30 | מאת:

לליאת תודה לדור ואכן הדברים מורכבים. אני חושב שצריך לקחת את כל הדברים בחשבון, תחשבי מה הדבר הטוב והנכון בשביל האדם עצמו ולעשות מה שאת חושבת שהכי יעזור לו. אולי תעשי גם תרגיל חשיבתי שתשימי את עצמך במקומו ותחשבי מה הכי טוב עבורו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בחורה בת 30 והבעיה שלי נימשכת כבר שנים בזמן האחרון היא החמירה מאוד הבעיה היא כזאת שאני הולכת ברחוב יש לי הרגשה פיזית שהכתפיים עקומות או הרגשה פיזית שהגב כפוף או הרגשה פיזית שאני מענטזת ועוד כול מיני מחשבות שמשגעות לי את השכל כול היום אני לא מסוגלת ללכתברחוב בנוסף יש לי מחשבות שאנשים מיסתכלים עלי שאני הולכת ויגדו משהו או יצחקו עלי אני כבר מיואשת מהחיים ניסיתי מספר תרופות מסוג SSRI פרוזק עזר מעט לוסטרל בכלל לא עזר סרוקסט גם עזר מעט ועוד תרופות גם נוגדי פסיכוזה שונים ההיתי אצל מיטב המומחים בארץ וכול אחד אומר בעיה אחרת מה אתם חושבים הרופאים הבעיה שלי אך זה שלא מצליחים לאבחן ממה אני סובלת ועוד יותר גרוע שלא מוצאים לי טיפול שיעזור לי היתה תרופה אחת שעזרה לי מצויין והיא נרדיל אבל ההשפעה שלה ירדה מאוד כעבור שנתיים ושוב חזרתי למחשבות ולחרדות בעוצמה רבה מאוד ההיתי במיטב הטיפולים ההיתנהגותים כוגנטיבים ללא הועיל אשמח אם תחוו את דעתכם מה הבעיה שלי ואיזה טיפול תרופתי יכול לעזור לי אין לי כבר כוח לחיות אני לא מסוגלת לתפקד בכלל אם החרדות והמחשבות האלה שמשגעות לי תשכל ההיתי אצל מיטב המומחים להתנהגות קוגנטיבית ולא עזר

למיכל אם הבנתי נכון אז עדיין האבחנה לא חד משמעית, כלומר רופאים שונים הגיעו לאבחנות שונות. לדעתי, כדאי להגיע לאחד מהרופאים שהתרשמת ממנו לטובה, להתמיד בטיפול אצלו ומיד בתחילת הטיפול לעבור גם מבחנים פסיכודיאגנוסטיים, מה שנקרא מבחנים פסיכולוגיים ובעיקר בנדר ורורשך כדי להיות בטוחים באבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

23/02/2007 | 14:09 | מאת: נירה

בעלי ואני חווים משבר בנישואים. אנחנו נשואים 20 שנה. אני הולכת ליעוץ. עזבתי את חדר השינה שלנו - ועברתי לישון בחדר אחר. עשיתי זאת מאחר והוא מתנהג אלי מאוד לא יפה , בגסות ובחוסר סבלנות. עכשיו אני מתחרטת שעזבתי את החדר ואני מתגעגעת אליו. בהגיון אני יודעת שאין לי למה להתגעגע - כי רק סבלתי שם. אבל ברגש הוא חסר לי. אם אני אחזור לחדר - אני יודעת שנחזור לשיגרה איומה של השפלות מצידו. אבל אין לי כח לישון בחדר אחר. בא לי שיחבקו אותי. הוא תמיד מחבק בלילה ומעליב יום. תמיד צועק עלי מקטר על הכל ומשפיל אותי. שום דבר כבר לא נראה לי נורא. אני רק רוצה ממנו חיבוק. האם השתגעתי . מה לעשות?

25/02/2007 | 17:26 | מאת:

לנירה לא נראה שהשתגעת, את מתלבטת בקשר עם בעלך, כמובן שהדברים מורכבים, קשורים גם למשפחה ולמשפחה המורחבת ובטח שהמצב שונה בכל גיל. אולי אפשר שגם בעלך יגיע לטיפול, לטיפול זוגי או משפחתי? כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום רב! לפני כשנה עברתי טיפול שיניים ומאז אני סובלת מכאבים כרוניים וקבועים. אני איני בטוחה כבר אם מקור הכאבים נעוץ בבעיה עצבית או שמא בעיה פסיכיאטרית. אני כרגע מטופלת בין היתר אצל פסיכיאטר ולוקחת כדור לניטין וחצי כדור פאקסט ליום, עבר חודש מאז התחלתי את הטיפול ואיני חשה הטבה משמעותית. אני זקוקה לעזרתך ואשמח אם תשיב לשאלותיי: א. האם כדורים נגד דכאון עוזרים גם במקרה שהבעיה היא עצבית והאם ישנם כדורים יותר אפקטיביים או שמא עלי לעלות את המינון? ב. אני גרה בקריות ולמען האמת לא כל כך התרשמתי מהפסיכיאטר שאני מטופלת אצלו לפי דעתי המינון שהוא נתן לי הוא נמוך מאוד ולא מספיק לטפל בבעיה הפסיכיאטרית או העצבית, הייתי מעוניינת שתמליץ לי על פסיכיאטר טוב באזור מגורי כי אני סובלת מאוד ופשוט משוועת לעזרה, אם אפשר פסיכיאטר שרושם תרופה אך גם פסיכותרפיסט שמדברים איתו לא נותן כדורים ושולח בלי לשוחח ולבדוק מה באמת קורה. בתודה מראש ושבת שלום.

האם ניסית לבדוק במרפאת השיניים שבה טופלת אם הסיבה לכאבים נובעת מבעיה בטיפול? לא ברור איך הגיע הפסיכיאטר למסקנה שאת צריכה טיפול בתרופות פסיכיאטריות בגלל כאבים? האם הכאבים הם באזור הטיפול בשיניים?

שלום רב מי הפנה אותך לפסיכיאטר? טיפול בכאבים איננו נושא שפסיכיאטרים עוסקים בו, אלא אם הרופאים האחרים החליטו שאין מדובר בכאבים של ממש אלא בבעיה נפשית. ראשית עליך לעבור בירור גופני מלא בנוגע לכאבים ולא ברור מהודעתך אם עברת אותו. שימי לב שלניטין תרופה ממכרת ושימוש רצוף בו לא מומלץ מעבר לשבועיים עד חודש. בברכה

לרווית אני מבין שעבר בדיקה אצל רופא השיניים ואולי גם חוות דעת שניה כדי לקבוע שבשיניים הכל בסדר. בכל אופן הפקסט היא בחירה טובה, גם אם מקור הכאב גופני פקסט עשוי להפחית אותו ביחד עם נוגדי כאבים, ואם מקור הכאב נפשי אז גם הפקסט עשוי לעזור. בכל אופן המינון המקובל של פקסט הוא כדור שלם. יתכן שהפסיכיאטר התכוון שתתחילי בחצי כדור ואחרי פרק זמן תעברי לכדור שלם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה לך דור. בוא נגיד שבמהלך שנה הייתי אצל רופא או שניים או עשרה. העניין לא פשוט הייתי אצל מומחה לטיפולי שורש שעשה טיפול שורש מחודש לאותה שן בעייתית לאחר שנעשה בה סתימה וטיפול שורש אחד בכללית סמייל, כירורג פה ולסת שעקר לי שן בינה לידה כשחשבתי שאולי הבעיה ממנה שהיתה גם כן עם סיכון לפגיעה עצבית בכיוון של שיתוק ואת זה צלחתי, טוב זה היה רופא שחבל על הזמן, בנוסף מטופלת אצל רופאה לכאבי פנים לסתות ושרירים, עברתי בדיקה אצל נוירולוג דרך קופת חולים כללית, עליתי לרופאה לגידולים בפה בהדסה עין כרם ושום דבר. אם לא הייתי משוגעת אז עכשיו בטוח השתגעתי. לפני חודש בהמלצת רופאת הכאב שלי עליתי לפסיכיאטר, אבל לא חשה בהטבה משמעותית וחודש הבא יש לי תור למחלקת כאב של הדסה עין כרם שם אולי אדע באופן יותר ספציפי מה קורה נפשי או עצבי ובכן לא סתם פניתי לפסיכיאטר.

23/02/2007 | 07:42 | מאת: סכיזו

הבנתי שהתרופה לא נמצאת בארץ אבל רציתי לדעת לאיזו מחלה היא משמשת תודה.

25/02/2007 | 01:46 | מאת:

שלום, מדובר על שילוב של שתי תרופות, זיפרקסה עם פרוזק, כך שבארץ ניתן ליטול את שתי התרופות ביחד ומקבלים את הסימביאקס, השימוש הוא כמו לשימוש של כל תרופה לחוד, אבל בעיקר לסכיזורפניה עם מרכיב דיכאוני. שבוע טוב דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 22:38 | מאת: ציון

שלום רב ברצוני לבקש עזרה כמשפחה . אחי בן 30 מזה שנתיים נמצא בבית ההורים ולא עושה כלום וגם לא מתקשר . פסיכיאטר שראה אותו לפני שנתיים אמר כי הוא מבלבל בין מציאות לדמיון . הוא אינו מסוכן . לא מוכן לדבר איתנו על עתידו ולא עובד או יוצא . איננו יודעים מה לעשות ואנו מתוסכלים מאוד . בשירות הסוציאלי אמרו לנו כי עד שלא יפגע בנו או בעצמו לא ניתן לעשות כלום . מה לעשות ?

24/02/2007 | 16:38 | מאת: דור

שלום רב כאשר אדם בריא בנפשו מחליט לחיות את חייו בצורה מוזרה ותמהונית אין לנו זכות מוסרית להתערב ולכפות עליו את דעתנו. דווקא ההורים שלך יכולים לפעול בנידון (הוא גר אצלם) אבל נראה שהם לא עושים כך. ייתכן שעליך לקבל את מצבו כפי שהוא ולהתערב רק אם הוא (או ההורים) יבקשו ממך לעשות כן, או כמובן, אם תתפתח אצלו מחלת נפש שמלווה באלימות או אובדנות. בברכה

25/02/2007 | 01:41 | מאת:

לציון אכן בעיה קשה כיוון שהוא אינו מסוכן אסור לטפל בו בכפיה. אבל חשוב להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר, אולי רופא המשפחה יכול לעזור? אולי אתה יכול לעזור ולהשפיע עליו, אולי יש קרוב אחר שיכול לדבר אתו, אולי חבר או חבר לשעבר. כלומר, כל אדם שיכול להשפיע ולעזור לאחיך להגיע לבדיקה של פסיכיאטר חשוב לדבר אתו. לעתים למרות המצוקה גם ההורים אינם משוכנעים שיש צורך בטיפול פסיכיאטרי, במצב כזה חשוב קודם כל לדבר ולשכנע את ההורים עצמם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 22:36 | מאת: קטי

לדור או ד"ר הידש אם אתם זוכרים את הסיפור אחי הגיע לפסיכיאטרית בעקבות הפרעה פסיכוטית קנאה לאישתו. הוא הגיע עד למינון של 2 ריספונד ואז היא גילתה שיש לו דיכאון ואז היא הוסיפה לו את הויפקס 150 כיום הוא לוקח 150 מ"ג ויפקס XR ו 0.5 ריספונט. היום היתה לו התפרצות ראשונה לאחר תקופה שלא הייתה עלי לציין שהרופאה הורידה לו בהדרגה את המינון של הריספונד והוא נמצא ב 0.5 כ - שבועיים מה דעתכם האם צריך לעלות את המינון של הריספונד? או בכלל מהיא הצעתכם?

23/02/2007 | 14:51 | מאת: דור

שלום רב מינון מינימלי אפקטיבי של ריספונד=ריספרדל נגד פסיכוזה הוא 2 מ"ג ליום. מינון של 0.5 מ"ג ליום איננו יעיל ויש להעלותו. מומלץ להתיעץ בנושא זה עם הפסיכיאטרית המטפלת בו. בברכה

24/02/2007 | 09:27 | מאת: קטי

דור!! אני העליתי בפניה את הנקודה הזאת כי מינון של 2 מ"ג הוא אפקטיבי , אך היא טענה כי אצל אחי זה יותר דיכאון , מאשר פסיכוזה לכן המטרה שלה היא להוריד אותו מהריספונד, אנחנו אמרנו לה כי היתה התפרצות ואז היא מרה לנו לעקוב ולראות יכול להיות כי זוהי התפרצות חד פעמית ובמידה וןהיא תשוב אז לדבר איתה

22/02/2007 | 21:26 | מאת: ליזה

מה ההגדרה לבעיות רגשיות כיצד זה יכול להשפיע על החיים? יש טיפול לזה? אנא ענו לי בהרחבה תודה

לליזה "בעיות רגשיות" אינו מונח רפואי או מדעי, באופן כללי לכולם יש בעיות רגשיות. לכן כדי לתת תשובות יותר מדוייקות צריך לכתוב אלו בעיות רגשיות, או שתכתבי מה את מרגישה ונשתדל להתייחס שבוע טוב דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 19:29 | מאת: ליאור

הציפרלקס לקחתי כבר תקופה של שנה והכל היה תקין ואת הגאודון התחלתי לא מזמן אבל הפסיכאטר שלי מתעקש שגאודון לא גורם לאימפוטנציה..יכול להיות הדקינט את שנהם אני לוקח מאותו זמן...

22/02/2007 | 22:54 | מאת: דור

לליאור שלום, גאודון יכול גם יכול לגרום לאימפוטנציה. אין קשר לדקינט. הרופא שלך טועה ומטעה. מדוע נתן לך גאודון? האם יש לך או היתה לך בעיה של פסיכוזה או סכיזפרניה? ומדוע הוא התחיל עם גאודון כתרופה של קו ראשון? הרבה שאלות! כדאי לך לברר אותם יחד איתו ו/או לפנות לחוות דעת שניה. בברכה

23/02/2007 | 08:53 | מאת: ליאור

הפסיכאטר נתן לי את הגאודון עקב התקף מאני שהיה לי והיתה גם פסיכוזה הוא מתעקש שהגאודון לא גורם לאימפוטנציה,הוא רופא יחסית טוב.. מנהל מחלקה בבית חולים עם 30 שנה במקצוע אז קצת קשה לי להתווכח איתו הוא אומר שאולי זה הדקינט

22/02/2007 | 17:31 | מאת: ישי

האם יש חשש שלאחר מספר גדול של טיפולים בנזעי חשמל, הטיפול כבר לא משפיע? תודה.

22/02/2007 | 22:19 | מאת: ל

ההפיך הטיפול משפיע לטובה כל אחד לפי המקרה שלו http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ympr

23/02/2007 | 22:58 | מאת:

לישי תודה לל. בכל אופן יתכן שנזעי חשמל לא יעזורו (אין זה טיפול של 100% הצלחה) ללא קשר למספר הפעמים שטופלת בעבר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 16:35 | מאת: ערן

שלום אני בן 30, סיימתי לימודי תואר שני בכימיה, ואני בתהליכי חיפוש עבודה לפני מספר שנים אושפזתי בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות ארוע פסיכוטי ומאז אני לוקח תרופות, החלפתי תרופות שונות וכעת אני לוקח תרופה לייצוב מצב רוח בלבד, אבל כולם רשומות לי בתיק הרפואי. חוץ מזה התפקוד שלי מושלם, ואין איש שיכול היום לנחש מה עברתי. יש מקומות עבודה שמבקשים לחתום על הסרת חיסיון (חסינות?) רפואית. האם זה אומר שהם יתקשרו לקופת חולים שלי ויבקשו מידע עלי? האם עלי יהיה להביא פלט מרופא המשפחה? האם הם יכולים גם לבדוק ברישומים של משרד הבריאות? האם יש לי דרך למנוע את העברת האינפורמציה הזו? האם באפשרותי ל'מחוק' עבר פסיכיאטרי על ידי מעבר לקופת חולים אחרת? אני ממש במצוקה בזה, מפחד שלא אמצא עבודה רצינית בתחום שלי. תודה רבה ערן

22/02/2007 | 19:16 | מאת: דור

שלום רב התשובה לרוב השאלות שלך היא חיובית. ניתן להגיע למידע כאשר תחתום על וויתור סודיות רפואית. אבל- אתה מציין שאתה בן 30- עד היום לא עבדת? אם כן, אז התהליך כבר אמור להיות מוכר לך. אם לא- אז ייתכן שזה יותר משמעותי מהטיפולים. בברכה

22/02/2007 | 23:38 | מאת: מותיקי הפורום

האמת אתה נשמע קצת בפרנויה מהנושא. לא שזה אומר שאם אתה פרנוייד זה לא אומר שלא רודפים אחרייך...." :-)

22/02/2007 | 15:38 | מאת: מיואשת

לפני שנתיים וחצי!!! החלה אצלי הדרדרות, היה קשה לי להתרכז במקום העבודה, האנרגיות שלי היו נמוכות ובהמשך נכנסתי לחמישה חודשים בהם הייתי מנותקת קצת, והייתי בגלישה פסיכוטית. החודשים האלו היו מוזרים, עיוותי חשיבה, בלבול קל בין החיצוני לאמת הפנימית והפסקתי לעבוד במקביל. מאז אני חווה כנראה פוסט פסיכוזה, אנרגיות ירודות, חוסר חשק,התרוקנות מעין מחוקה בפנים, כשלעיתים אני מרגישה את הנתק. הייתי אצל מספר רופאים, אף אחד מהם לא לוקח אותי ברצינות. אני נראית להם בסדר ושאצא מהמעין דכאון. לעומת זאת, אני מאוד מודאגת, כבר לא מכירה את עצמי, פוחדת כי לא התגבר על מצב הריקני הזה שמלווה בחוסר יוזמה ומוטיבציה (כך למעשה הכל התחיל). לעיתים אני חוששת כי אני חולה בסכיזופרניה, הן עצם המחשבה שאני לא יוצאת מהמצב והן מתחושת הריחוק מעצמי, סוג של נתק מהעולם. אני לא יודעת מה לעשות. יש למשהו המלצה חמה לרופא פסיכיאטר מומחה שאולי מכיר את המצבים האלו מקרוב. עדיף מאזור הצפון, אך לא בהכרח. תודה

22/02/2007 | 20:33 | מאת: תמימי

מיואשת אהובתי מתי את באה לבקר אותי בכפר? אני אקח אותך לפרות ולגן השעשועים, תראי את פריחת הכלניות והרותם והרקפות אצלינו בגינה, נעשה לך פיצה יבשה ונשכח מכל הצרות. אל תשכחי שפורים מתקרב- וזה חג הנהפוך הוא- כלומר- הופכים עצב לשמחה ייאוש לתקווה פסיכוזה לשפיות ודיכאון לאופוריה של ממש. ולסיום, אצטט שיר פורימי עליז: תן כתף עצום את העיניים פורים לנו, שכח את הכל אם יש לך כאב רמסיהו ברגליים פתח את פיך ושירה בכל אהה, אהה כולנו נשתגע נחייה נחייה למרות כל הצרות אהה אהה כולנו נשתגע נשמח, נרקוד להיות או לא להיות.... תסלחו לי עם קצת עיוותתי את המילים. היין עלה לי לראש... סתם. תרגישי טוב אחותי. תמי.

23/02/2007 | 22:51 | מאת:

למיואשת לפי זכרוני אינך עובדת והתפקוד היומיומי אינו גבוה. במצבים אלו כדאי להתחיל בתהליך של שיקום ועשיה, לחזור בהדרגה לפעילות. בנוסף, אם התחושה היא של ירידה קוגניטיבית ישנם מעט מרפאות בעיסוק שלמדו את התחום של השיפור הקוגניטיבי. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 14:26 | מאת: איציק

אני סובל מדיכאון כבר שלושה חודשים. פסיכיאטר רשם לי כדורים בשם הפקסור XR. הוא אמר לי לקחת 2 כדורים ביום (כל כדור 75). הרופא אמר לי שאני יכול לקחת את שני הכדורים ביחד. ובעוד שבועיים לחזור אליו. כמובן שארבעת הימים הראשונים לקחתי רק כדור אחד. רציתי לשאול מספר שאלות : 1.האם הכדורים יכולים לגרום לי נזק לטווח הארוך ? 2.אחרי תקופה שהרופא יפסיק לי את הכדורים, האם הדיכאון יכול לחזור ? 3. מה ההבדל בין הכדורים שאני לוקח לבין צפרולקס 10 ? לאיזה מהם יש הכי פחות תופעות לוואי ? איזה כדור עוזר יותר לבעיות של דיכאון (לא חרדות )? 4. האם הכדורים יכולים לגרום לתלות , התמכרות ?

22/02/2007 | 19:14 | מאת: דו?רו?ן

נתחיל מהסוף הכדורים מהמשפחה הנ"ל לא גורמים להתמכרות ולתלות , וניתן להפסיק אותם ללא בעיות (רצוי לרדת במינון בהדרגה של כמה שבועות למנוע תופעות לואי) . ההבדל בין ציפרלקס לאפקסור הוא שהם ממשפחות שונות הציפרלקס ממשפחת ה SSRI שעובדות רק על הרוטונין ואילו האפקסור הוא ממשפחת ה SNRI שפועלות גם על הסרטונין וגם על הניורואדרנלין כל כדור מותאם במצב האדם ואין כדור שעובד טוב יותר זו התאמה אישית לכל אחד. אם מפסיקים טיפול לפני הזמן הדיכאון יכול לחזור לכן צריך להפסיק רק בתאום אם הרופא המטפל בלבד! ישנם אנשים שמשתמשים בכדורים עשרות שנים ללא נזק , תופעות לואי מפסיקות ברגע שמפסיקים את הכדורים.

23/02/2007 | 22:48 | מאת:

תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו שבת שלום דר' גיורא הידש

24/02/2007 | 16:49 | מאת: מישהי

תגובה : כן, הכדורים עלולים לגרום לתלות, גם פסיכולוגית , צריך להפסיק אותם בהדרגה, וגם אז זה לא קל. נדמה לי שעדיין אין מספיק מידע לגבי שימוש לטווח ארוך. מצד שני יש לתרופות הללו גם יתרונות, שנכתב עליהם בעבר בפורום. תופעות הלוואי הן בעיקר בתקופה הראשונה (הימים הראשונים). כן, הפסקה יכולה להחזיר את הדכאון. בכל מקרה חשוב לזכור שכל זה מאוד אינדיבידואלי, וכל אחד עלול להגיב אחרת לכדור.

22/02/2007 | 13:38 | מאת: ליטל

האם קיימת בדיקה לבדוק האם יש מרכיב גנטי לדכאון. כלומר, אני יודעת למשל שיש קשר לאורך הטרנפורטר של סרוטונין, האם קיימת בדיקה שכזו?

22/02/2007 | 19:00 | מאת: דו?רו?ן

אולי קיימת בדיקה MRI (לצורכי מחקר בלבד ),לא נראה לי שזיהו את הגן שאחראי לדיכאון , בכל אופן אין בדיקת דם שכזו. אין עדיין טיפול "ביו טכנולוגי" שיכול לעזור כך שנותר לנו אלא להשתמש בכדורים או בטיפולים אחרים לדיכאון בלי קשר למקור הדיכאון.

23/02/2007 | 22:47 | מאת:

לליטל תודה לדורון ולצערי עדיין אין בדיקה כזו. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 13:36 | מאת: ליטל

שלום, האם נכון שמחסור בויטמינים עלול לגרום לדכאון? אם כן, איך אפשר לבדוק את הויטמינים, בקופת חולים מוכנים לתת רק בדיקה של ויטמין B וברזל ולא את כל הויטמינים

22/02/2007 | 18:55 | מאת: דו?רו?ן

מחסור בויטמין B12 יכול לגרום לבעיות לכן יש צורך לבדוק את רמתו בדם , כמו כן אם את עושה בדיקות שווה לבדוק תפקוד בלוטת התריס שגם יכול להשפיע על מצב הרוח.

23/02/2007 | 22:45 | מאת:

לליטל תודה לדורון ואין צורך לבדוק את רמת הויטמינים האחרים. עם דיאטה מאוזנת אין חשש למחסור בויטמינים האחרים פרט ל B12 שבת שלום דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 12:46 | מאת: א.ר

שלום רב ד"ר, סבתא שלי בת ה- 86 קיבלה את התרופה בונסרין (MIANSERIN) לטיפול בדיכאון. אתמול היא נטלה את הכדור הראשון אחה"צ וכעבור כשעה החלה להיות מנומנמת ונרדמה. בנוסף הופיע אצלה בחילה במהלך ארוחת הערב. היום בארוחת הצהריים, היתה לה בחילה, היא לא יכלה להמשיך לאכול והקיאה מאוד מעט.האם מדובר בתופעות הלוואי של הבונסרין? משום שהיא בדכאון קל אין לה תיאבון, היא אוכלת ארוחות קטנות ומתמלאת עוד באמצע הארוחה. היא שוקלת 73 (מעט מלאה) ואין ירידה במשקל. האם ההקאה יכולה להוות סימן לגידול בקיבה? תודה רבה.

22/02/2007 | 16:33 | מאת: דור

שלום רב מדובר בתרופה שהיום כמעט ולא משתמשים בה. גם כשהשתמשו בה בעבר היעילות שלה נגד דיכאון לא היתה גבוהה. היא בהחלט יכולה לגרום לישנוניות לאורך כל היום. בחילות והקאות יכולות להיות תחת טיפול בבונסרין ולכן מומלץ לקחת את התרופה אחרי האוכל בערב. כמו כן, להתיעץ עם הרופא לגבי תרופה יותר מתקדמת. בברכה

23/02/2007 | 22:44 | מאת:

לא. תודה לדור, הקאה אחת בודאי שאינה סימן לגידול בקיבה. כיום השימוש בבונסרין הוא בעיקר כאשר ישנן הפרעות בשינה כיוון שהיא די מרדימה, לכן אם היא מרדימה את סבתך ביום חייבים להחליף את התרופה כי אצל זקנים קיימת סכנה של חולשה ונפילה. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/02/2007 | 09:09 | מאת: ליאור

שלום אני מטופל בגאודון 100 מ"ג דקינט פעמיים ביום וציפרלקס 15 מ"ג יש תופעת לוואי של אימפוטנציה מאז התחלת הטיפול לא נמצא במצב דכאוני או חרדתי רציתי לדעת איזו תרופה גורמת לתופעה זו? אגב אני בן 23 ולא היתה בעיה מעולם...

22/02/2007 | 16:20 | מאת: דור

שלום רב אתה כותב שהתופעה התחילה עם התחלת הטיפול אך לא ציינת איזה תרופה ניתנה לך תחילה. למעשה כאן נמצאת גם התשובה לשאלה. כעיקרון שתי התרופות (גאודון וציפרלקס) יכולות לגרום לכך ובוודאי כאשר נלקחות ביחד. אם זה נמשך מעל לחודשיים יש מקום להחליף תרופה. בברכה

23/02/2007 | 22:42 | מאת:

לליאור תודה לדור והציפרלקס הוא החשוד העיקרי. בכל אופן כאשר תסיים טיפול או שתחליף התפקוד המיני יחזור לרגיל. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/02/2007 | 23:43 | מאת: עירית

שלום רב לפני כשבע שנים חוויתי את הדכאון הראשון שעבר ללא טיפול. וכרגע אני מטופלת מזה כשנתיים בציפרלקס עקב הופעת דיכאון נוסף לפני כשנתיים. מאז הפעם הראשונה נהייתי טיפוס הרבה יותר לחוץ התחלתי לפחד מגבהים ולסבול מפחד טיסה למרות שלפני כן טסתי ללא שום בעיה. האם יש דרך לטפל בחרדות הללו על מנת שאוכל לחזור ולטוס בעתיד? תודה עירית

23/02/2007 | 22:41 | מאת:

לעירית חרדה מדברים מסויימים נקראת פוביה ובהחלט ישנם טיפולים. הטיפול יכול להיות עם תרופות או שיחות או השילוב של שניהם. פסיכותרפיה מסוג התנהגותי קוגניטיבי או להוסיף לטיפול התרופתי לפי מה שעשוי להתאים לך. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/02/2007 | 22:53 | מאת: אלירן

שימוש בצירפראמיל מומלץ??? שלום רב אני בן 22 יש לי גירוד כרוני מזה 5 שנים שאין לו פיתרון.. הגירוד הוא בירך, מה לא עברתי את כול המשחות בעולם והזריקות שיש וזה לא עוזר לי.... הלכתי לנוירולוג כי רופאי העור לא הצליחו לעזור לי ... הנוירולוד אמר לי שאולי זה בגלל מתח אני מגרד והמליץ לי לקחת ציפראמיל.. אני חושש כי זה תרופה של אנשים של פסיכיטיאר מה אתם ממליצים לי בבקשה???

22/02/2007 | 18:49 | מאת: דו?רו?ן

אם נורולוג רשם לך תנסה ותראה בעצמך עם זה עוזר (במידה ולא עוזר אתה תמיד יכול להפסיק ללא שום בעיה) הכדור מתחיל לעבוד מהר יחסית תוך 10 ימים וההשפעה מירבית כעבור כ חודש ,להזיק הכדור לא יכול רק לעזור ,ותופעות הלואי שלו מועטות, ישנם מקרים שבהם נותנים כדור "פסיכיאטרי" גם למקרים גופניים כגון כאבי ראש, מעי רגיז, גירודים ,כאבים וכו' .

22/02/2007 | 19:08 | מאת: דור

שלום רב ככל הנראה הנוירולוג התרשם שהגירוד שלך קשור לכפייתיות או אי שליטה על דחף ולכן נתן לך ציפרמיל שהיא תרופה נגד כפייתיות. תשובה מדוייקת אם אתה צריך את הטיפול יכול לתת לך רק פסיכיאטר מכיוון שבעייתך נפשית ולא נוירולוגית. מומלץ שתיבדק ע"י פסיכיאטר לפני התחלת השימוש בתרופה. בברכה

22/02/2007 | 21:58 | מאת: אלירן

לפי מה שהתרשמת ציפראמיל יכול להועיל? כי כול המשחות לגירוד לא עזרו..

21/02/2007 | 22:14 | מאת: מישהי

ד"ר הידש שלום, רע לי ולא טוב לי,ונמאס לי שהדיכאון כל הזמן עולה ויורד,בא ונעלם {איני לוקחת תרופות עקב בעיה רפואית ואיני מעוניינת לקחת},אך למה איני מצליחה לבד ובעזרת טיפול התנהגותי-קוגנטיבי להיפטר מהדיכאון לגמרי? למה כל 'משבר קטן' מיד 'שובר' אותי ומכניס אותי חזרה לאותו מצב-רוח מתסכל זה? האם אני אשמה בעובדה שהדיכאון לא נעלם? והאם זה קשור ישירות לOCD או שלא חייב להיות קשור? אני מתנצלת מראש על שאלותיי המרובות, פשוט כבר הגעתי למצב של כמעט ייאוש טוטאלי, מישהי

22/02/2007 | 16:44 | מאת: דור

למישהי שלום, טיפול התנהגותי קוגניטבי שעוזר להפרעה כפייתית זה לא מס' פגישות עם פסיכולוג קליני, אלא טיפול אינטנסיבי שמהווה פגישות של שעה וחצי פעמיים בשבוע במשך 3-4 חודשים (ללא הפסקות) ובכל פגישה מתבצע תהליך מובנה ומאורגן וקשה ודורש שיתוף פעולה מלא עם יכולת לעמוד בלחץ וחרדה. אם את בדיכאון אז אין לי ספק שאת חייבת טיפול תרופתי במקביל. עליך להיבדק ע"י פסיכיאטר ולהתחיל בטיפול תרופתי באופן מיידי. כבר דיברנו על כך בעבר שאין סיבה רפואית אמיתית להימנעות שלך מתרופות. ההימנעות שלך מתרופות זה חלק מהמחלה הבסיסית שלך, כמו פחד מוויתור על שליטה. בברכה

22/02/2007 | 19:20 | מאת: מישהי

דור תודה על תגובתך, אך הפיתרון שאתה מציע 'נהדר' אך לא ריאלי,כיוון שהמקום היחיד (שלא דרך מרפאה פסיכיאטרית של משרד הבריאות) שמציע טיפול כזה כמו שאתה מציע{שאכן יעיל מאוד} ,לוקח אלפי שקלים על טיפול כזה,הוצאה שלא אפשרית במיוחד לאנשים מובטלים,וגם אם עובדים ומרוויחים -זה יכול להספיק מקסימום לטיפול רגיל של פעם בשבוע ב'מחיר מוזל' - ככה שמראש אפשרות זו נפסלת,ולא בגלל חוסר רצון או נכונות מצידי. לגבי טיפול תרופתי,אולי יש משהו במה שאתה כותב,אך אף אחד לא הבטיח לי שהתרופות שאקבל(גם אם הן מסוג שונה) לא יפגעו בבריאותי שוב{במיוחד לא הפסיכיאטר שלי}- אז זה שוב עיניין של ניסיון ונטילת סיכון מסויים; וכמו-כן תרופות אילו מגבירות תיאבון (ואת היחידות שלא מגבירות תיאבון לא אוכל לקחת,לפי הפסיכיאטר שלי,כי הן מאותה קבוצה שלקחתי בעבר ויצרו את הבעיה הרפואית אצלי),ואני ב'מאבק תמידי' להורדה במשקל,והצלחתי 'במאמץ רב' להוריד מספר קילוגרמים,ואיני מוכנה לסכן זאת. מישהי

21/02/2007 | 20:39 | מאת: דיתה

שלום רב, לבתי היה התקף פסיכוטי לפני כשנתיים וחצי. היא קיבלה רספרידל ומשהו נגד תופעות לואי ובכל זאת היו לה תופעות מאוד קשות של חוסר שקט ברגליים ובידיים ורעידות כל הזמן בידיים וברגליים היא היתה רוקעת ברגליים כל הזמן וכן לא הצליחה לעשות פעילות פיזית בגלל זה. לאחר כארבעה חודשים החליפו לה את התרופה לזיפרקסה ולאחר כשלוש ימים בערך, כך היא אומרת חלפו תופעות הלואי כמעט לגמרי. עכשיו לאחר שנתיים שהיא לוקחת זיפרקסה 10 מ"ג (בהתחלה היא קיבלה 7.5 מ"ג, העלו לה ל 10 מ"ג בגלל לחץ בעבודה, והעלו לה שוב בגלל לחץ בעבודה ל-15 מ"ג. היא התלוננה על רעידות והורידו לה שוב ל-10 מ"ג כבר כ-8 חודשים. אך כחודש וחצי בערך היא סובלת שוב מרעידות בידים וברגליים חוסר שקט ברגליים אמנם לא ברמה גבוהה כמו אז עם הרספרידל אך זה מאוד מפריע לה. הפסיכיאטר אמר לה שהוא לא מכיר תופעות לואי כאלה לא מרספרידל ולא מזיפרקסה. וטוען שזה לא מהזיפרקסה אלא ממצב נפשי. וכן שלא יכול להיות שכבר לאחר כמה ימים התמעטו תופעות הלואי לאחר הפסקת הרספרידל. ברצוני לדעת את חוות דעתך המקצועית ועצה לפתרון. אולי החלפת תרופה או הורדת מינון וכו'. בתודה מראש

22/02/2007 | 16:53 | מאת: דור

לדיתה שלום, מומלץ להיבדק ע"י נוירולוג מומחה להפרעות תנועה. נכון שתרופות אנטיפסיכוטיות יכולות לגרום לכך, אך הנושא גולש מתחום הפסיכיאטריה לכיוון הנוירולוגיה ולכן כדאי להתיעץ עם איש מקצוע מומחה מתחום זה. אחרי תשובתו של הנוירולוג יש לחזור לפסיכיאטר (הנוכחי או אחר) ואז לקבל החלטות לגבי המשך הטיפול. בברכה

22/02/2007 | 22:08 | מאת: דיתה

תודה רבה על התשובה

באופן קבוע / לתקופה ממושכת? יש לציין שזאת התרופה שהכי עוזרתי לי להרגיע את החרדות באופן טוטאלי..

למאי לפי דעתי מותר, רק צריך להשגיח על לחץ הדם והדופק שלא ירדו יותר מדי. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/02/2007 | 18:31 | מאת: טל

שלום רציתי לדעת אם התסמינים של דיכאון יכולים להיות כמו התסמנים של דמנציה חוץ מהריכוז והזיכרון האם יכול להיות גם בדיכאון שהחשיבה לא טובה וכו האם יכולה להיות ירידה שכלית תודה על העזרה

23/02/2007 | 22:25 | מאת:

לטל בהחלט כן והתופעה נקראת, פסאודו- דמנציה, כלומר ירידה ביכולות החשיבה שדומות לירידה שבדמנציה אבל יש הבדל גדול. בדיכאון, התפקודים חוזרים לתקין כאשר הדיכאון חולף, בדמנציה עם הזמן יש רק ירידה בתפקודים. שבת שלום דר' גיורא הידש

שיש הפרעה בינונית בכושר העבודה. האם על סעיף כזה יכול נכה לקבל % אי כושר (יש לנכה 68% נכות כוללת) עבודה במוסד לביטוח לאומי? יש לציין כי הנכה עובדת בחצי משרה, והמוסד לביטוח לאומי טוען שהנכה יכולה לעבוד במשרה מלאה, למרות הסעיף. האם זו נקודה משפטית?

ליוסי לא כל כך הבנתי את השאלה, אבל בהחלט יש הבדל בין נכות ובין כושר עבודה, הם לא תמיד הולכים ביחד. שבת שלום דר' גיורא הידש

השאלה היא האם נכות זו בפרט 34(ב) מגבילה את כושר העבודה? תודה.

21/02/2007 | 13:44 | מאת: יו

מה הם סימני האחלמה מי המחלה(סיכוזרפניה)? אני לא מצליח להסתדר עם תופעות הלואי של התרופה החדשה ריספונד אם יש תרופה יותר טובה מה הקשר לעישון גראס למחלה וכאשר אני מעשן אני יותר מצליח לצאת מזה ןלתפקד באופן יותר ראוי למרות שלא עשינתי הרבה זמן מעל לשנתיים נכון להיום אני מסתגר בחדר בבית וממש לא עושה כלום ונמצאה בדיכאון כבד הומלץ כדור נגד דיכאון ו כדור למניעת התופעות לואי אני לא משתמש אם אפשר להמליץ על דרכי טיפול אני ישמח למתן יעוץ ועזרה במיוחד לפרק הראשון על סימי האחלמה מי המחלה תודה מראש

23/02/2007 | 22:19 | מאת:

ליו ההחלמה מתרחשת בשלבים, תחילה ישנה רגיעה מהאי שקט (אם היה) אחר כך נעלמים הסמנים הפסיכוטיים ובסוף חוזרים התפקודים החברתיים והתעסוקתיים. הרספונד היא תרופה טובה אבל צריך כמובן לשאול האם היא מתאימה לך. אין תרופות טובות יותר מהרספונד (פרט ללפונקס שלה חסרונות אחרים), אבל תמיד צריך לשאול את הרופא המכיר אותך, מה מתאים לך ביותר. מקובל לשלב בין תרופות מסוג הרספונד גם תרופה נוגדת דיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/02/2007 | 11:16 | מאת: סיוון

אני יוצאת עם חבר שלי כבר כמה חודשים (קצת פחות מחצי שנה). יש לו בעייה נפשית המתבטאת בחרדה ואי יכולת להתמודד בלחץ. הנוא אמנם היה ישיר איתי כבר מהדייט הראשון אבל מידי פעם אני מגלה דברים חדשים. הקש ששבר את גב הגמל שכל פעם שאנו קצת רבים או אפילו נפגע משטויות, הוא נעלם לי לקצת זמן וחוזר בהודעה שנפגע ויומיים הוא לוקח כדורי הרגעה (קלוניקס) אני באמת אוהבת אותו אבל לא יכולה לחשוב כל פעם מחדש לפני שאני אומרת משהו... אני גם לא בטוחה עד כמה הכדורים האלו בטוחים בעיקר אם לוקח מינון גבוה (מעל 2 יחד) אני חושבת שהשאלה שאלה היא א. האם הכדורים יכולים לגרום לנזק? ב. איך להתנהג איתו? להיות זהירה בכל דבר היוצא לי מהפה? נורית

לסיוון הקלונקס אינו כדור מסוכן ואם נוטלים אותו במצבים של לחץ בלבד אין הוא מזיק. בכל אופן לכל אדם יש את הרגישויות שלו והנקודות החלשות והכואבות, ישנם אנשים שקשה להם להתמודד עם לחצים וישנם כאלו שמתמודדים בקלות. כמובן שצריך לראות את כל האדם ולהכיר אותו היטב ולא לשפוט רק לפי תכונה אחת שלו. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/02/2007 | 10:28 | מאת: ריקי

לד"ר הידש ולדור שלום רב. אני נוטלת כבר כמעט שלושה וחצי חודשים 225 מג' מהתרופה הנ"ל, בהתתחלה היו לי הפרעות שינה והרבה אי יציבות אחר כך התייצב והרגשתי יופי, כעת אני חשה מעט ירידה, כלומר לא דכאון אלא קצת חרדה שמלווה ברגישות בקיבה וחוסר שקט נפשי וכשאני לקוחת חצי כדור קלונקס זה מרגיע אותי (אבל גם ממכר). מה אתם מציעים לי לעשות? להעלות במינון של ויפקאס מעט? או להוסיף משהו אחר? מה יכול להתאים לויפאקס? מה שמתאים לי זה רק מהמשפחה של SNRI. אודה לתשובתכם. ריקי

21/02/2007 | 14:31 | מאת: דור

לריקי שלום, עפ"י הוראות היצרן המינון המקסימלי של ויפאקס XR הוא 225 מ"ג ליום ולכן לא ניתן לעלות במינון מעבר למה שאת לוקחת. אפשר למצוא מידע זה גם בסינופסיס לפסיכיאטריה וגם בחוברת MEDIC רשום אותו דבר. משום מה דווקא עם ויפאקס רגיל אפשר לעלות עד 375 מ"ג ליום, אבל לא עם XR. לכן אי אפשר להוסיף מעבר למה שאת לוקחת. בברכה

21/02/2007 | 16:01 | מאת: riki

דור תודה על תשובתך, אך מה אפשר לעשות האם אפשר להוסיף תרופה נוספת שמתאימה לויפאקס שתייצב את המצב? ואיזה תרופות יכולות להתאים?

20/02/2007 | 23:27 | מאת: שני

שלום רציתי לשאול כמה שאלות על הטגרטול אני לוקחת 600 מ"ג טגרטול רציתי לדעת מדוע צריך לקחת פעמיים ביום טגרטול ולא בפעם אחת, האם זה משפיע על כל המערכת ולכן תוצאות בדיקת יכולות להיות לא מדויקות? שאלה שנייה זה האם זה נכון שזה לא טוב ליעילות הכדור לחצות אותו וכייון שכבר 10 שנים אני לוקחת טגרטול למניעה וטוב לי כל כמה זמן צריך לעשות בדיקות דם? תודה שני

23/02/2007 | 22:13 | מאת:

לשני לא כל כך הבנתי את השאלה הראשונה. צריך ליטול טגרטול פעמיים ביום כי משך השפעתו הוא כ-12 שעות ולכן כדי לקבל כיסוי במשך כל היום צריך ליטול פעמיים. איני זוכר אם ניתן לחצות את הטגרטול, בכללי, כדורים שיש להם פס חציה מותר לחצות, אלו שאין להם אסור. ואין חוכמות בנקודה הזו. בדיקות תפקודי כבד ורמת טגרטול בדם אפשר לבצע פעם בחצי שנה כאשר המצב יציב. שבת שלום דר' גיורא הידש

20/02/2007 | 22:16 | מאת: פפ

אבי בן 76. לפני כשבועיים אושפז במחלקה פנימית עם דלקת ראות חריפה מאוד במצב קשה מאוד על פי הגדרת הרופאים.(דופק 200 ). לאחר מספר שעות חובר למכונת הנשמה עד לפני יומיים. ביום א האחרון הוחלט לנתקו ממכונת ההנשמה וחובר למסכת חמצן. מצבו הלך והשתפר על פי הרופאים וראינו שיפור בתיפקודו. אתמול בלילה הסיר כנראה את מסכת החמצן דבר שגרם להתפרצות שלו ולהתחלה של מחשבות שווא בעיקר מחשבות רדיפה (טוען שהרופאים רוצים למכור את גופתו ודברים דומים). ברצוני לשאול לגבי התופעה והצפי להחלמה ממנה. האם הנזק הפיך ואם לא מה הטיפול? תודה

20/02/2007 | 23:34 | מאת: דור

שלום רב נשמע שמדובר ב- DELIRIUM - מצב בלבולי על רקע גופני, שיכול להתבטא בשינוי התנהגות ומחשבות שווא. למצב זה חייבים לערוך בירור מקיף לדליריום שכולל - CT מוח, תרביות דם ושתן, צילום חזה, בדיקות דם (אלקטרוליטים) ועוד. דליריום בקשישים הוא מצב מסכן חיים ולכן חשוב לבצע את הבדיקות. הטיפול הוא בד"כ ע"י הלידול (HALDOL), שהיא תרופה פסיכיאטרית, אך כל רופא רשאי לתת אותה. אני מציע שתפנו לרופא בכיר במחלקה לצורך איבחון וטיפול. בברכה

23/02/2007 | 22:09 | מאת:

לפ. תודה לדור, אצל אנשים זקנים ישנן מעט רזרבות, לכן במחלות חריפות עלול להתפתח מצב של חוסר הספקת חמצן או מזון למוח, דבר אשר גורם לבילבול ולעתים גם מחשבות שווא. מצב זה נקרא דליריום ופעמים רבות המצב חולף, הטיפול הפסייכטארי הוא בדרך כלל סימפטומטי בלבד, כאשר צריך לטפל במחלה הבסיסית שגרמה לחוסר האיזון הגופני. שבת שלום דר' גיורא הידש

20/02/2007 | 20:34 | מאת: רעות

שלום, רציתי לשאול במה אמורה לעזור התרופה קלופיקסול, והאם קיים אתר באינטרנט שמסביר על התרופה

20/02/2007 | 20:52 | מאת:

לרעות תוכלי למצוא אינפורמציה מלאה על הקלופיקסול בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2007 | 23:39 | מאת: דור

קלופיקסול היא תרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בהפרעות פסיכוטיות. היא ניתנת הן במצבים פסיכוטיים חריפים והן כטיפול אחזקתי ארוך טווח לחולים בסכיזופרניה.

20/02/2007 | 19:22 | מאת: שי

שלום.אני בן 24 ולוקח את התרופה רמוטיב מזה 8 שבועות כנגד בעיה שעיקרה חרדה מלווה בנוסף עם דכדוך,נטיה לרגשנות ועצבנות.עד כה יש שיפור מסוים בחרדה אם כי לא שיפור גדול.בתסמיני הדכאון והעצבנות לא נראה שיפור מספק אם בכלל.תופעות הלוואי שיש לי הם חלומות כל הלילה ומידי פעם כאבי ראש. ארצה להוסיף שאני לוקח את התרופה במינון מלא(2 כדורים). א.האם כדאי להמשיך עם התרופה למרות שהשיפור הוא יחסי קטן? ב.האם יכול לבוא המשך שיפור עם עוד קצת סבלנות או שזה מה שיודעת התרופה לתת וכך ישאר המצב גם אם אקח עוד כמה חודשים? ג.החלומות ממש מטרידים וגם כאבי הראש.מה ניתן לעשות עם זה?

20/02/2007 | 20:52 | מאת:

לשי שאלה קשה, נכון שבחודש חודשיים הקרובים הרמוטיב יעלה בהשפעתו ואתה תרגיש טוב יותר, כך גם תופעות הלוואי של החלומות וכאבי הראש יפחתו, השאלה היא האם הרמוטיב "יעשה את כל העבודה" ואתה תרגיש בטוב. לכן אפשר לחכות ואפשר גם לפנות לרופא כדי להחליף את הרמוטיב שתרופה דומה. נראה לי שקיימות שתי אפשרויות נכונות ואתה תצטרך להחליט ביניהן. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2007 | 18:27 | מאת: טל

שלום לכולם, אני מנסה להזכר בשם של כדור נוגד דיכאון קטן מאוד ובצבע וורוד. אם תומרו שמות של כדורים שנראים כך - אני בטח כבר אראה את השם ואזכר. בתודה

21/02/2007 | 15:19 | מאת: טל

20/02/2007 | 17:17 | מאת: אמא (לא רחוקה)

אולי השאלה לא לפורום.אז אל תעלה אותה. אני מעונינת להגיע עם בתי בת ה-18 לטיפול אצלך? זה אפשרי? אימייל. [email protected] תודה מראש. נורית

לאמא איני נוהג לפרסם את שמי בפורום, אבל אפשר להשיג את מספר הטלפון בדרכים המקובלות ולהתקשר. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2007 | 16:52 | מאת: דן

שלום בשנים האחרונות יש לי ירידה שיכלית אני חושב שאולי יש לי דמנציה רציתי לדעת בבקשה האם יכולה להיות דמנציה מדיכאון ואלו בדיקות אני יכול לעשות כדי ליראות אם יש לי דמנציה(חוץ ממיבחנים וCT) תודה על העזרה

20/02/2007 | 20:43 | מאת:

לדן לא כתבת בן כמה אתה. בכל אופן דיכאון יכול לתת תופעות הדומות לדימנציה כלומר ירידה בריכוז ובזיכרון. אבל, קיים הבדל גדול בין ירידה בריכוז בגלל דיכאון ובגלל דמנציה. בדיכאון התהליך הפיך, כלומר כאשר הדיכאון יחלוף אז גם הריכוז והזיכרון ישתפרו, בדמנציה התהליך לא הפיך. כך שקודם כל צריך לטפל בדיכאון ורק אחר כך לראות מה המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

20/02/2007 | 08:13 | מאת: רינה

האם מותר לקחת תרופה שמורידה את רמת הפרולקטין שמעלה הריספרדל? אני לוקחת מינון נמוך של ריספרדל 1 מ"ג אבל בכל זאת זה גורם למחזור שלי להיות לא סדיר וחשוב לי שיהיה לי מחזור כדי לקבוע את תאריך החתונה שלי בעוד כשלושה חדשים שיהיה ללא מחזור.האם אפשר להוסיף לקוקטיל הזה גלולות נגד הריון כדי להבטיח שלא יהיה מחזור בחתונה?תודה.אני מצטערת על התסבוכת של השאלה.

20/02/2007 | 20:42 | מאת:

לרינה גלולות נגד הריון אינן מורידות את רמת הפרולקטין, אבל בהחלט אפשר ליטול אותן יחד עם הרספרידל. אם אינכם מתכננים הריון אז חשוב שתקחי גלולות כאמצעי מניעה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2007 | 23:47 | מאת: אחות של

האם אפשר לתת פרוזק בזריקה? האם תופעות הלוואי פחותות בצורה זו או שלהפך? אחותי אמורה לקבל מינון 60 וולצערי לא מתמידה כי היא טוענת שאחרי חודש שימוש היא פתאום משמינה על אף הקפדה תזונתית. אני אובדת עצות והמצב רק מדרדר.

שלום, אין פרוזק בזריקה, לפי זכרוני ישנם כדורים של 60 מג' הנקראים פריזמה והם זהים לפרוזק. כך שאפשר ליטול כדור אחד במקום שלושה. איני חושב שהעליה במשקל קשורה לפרוזק למרות שזה יתכן. כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2007 | 23:11 | מאת: נור

שלום אני בת 33.5 רוצה להיכנס להריון אבל אני מקבלת סרוקסט 40 מ"ג וגם נורמוטין 25 מ"ג רציתי לשאול בקשר לסרוקסט האם הוא אפשרי בהריון מה הנזקים שיכול לעשות לעובר ואחרי לידה והאם יש תרופה אחרת שאני יכולה להחליף בזמן ההיריון למרות שסרוקסט עזר לי מאוד בתחושת החרדה שיש לי. שכחתי להגיד לך שיש לי 3 ילדים.

20/02/2007 | 20:29 | מאת:

לנור לאחרונה היה מאמר שלא ממליץ על סרוקסט בהריון, אפשר להחליף לרסיטל או פרוזק שפעולתן דומה. בכל מקרה אני ממליץ להתעדכן ולשאול במכון הטרטולוגי בהדסה, תוכלי למצוא את הכתובת שלהם משמאל ("טלפונים חשובים"), הם המעודכנים ביותר ויתנו לך תשובה גם בטלפון. כל טוב דר' גיורא הידש

19/02/2007 | 22:27 | מאת: אורלי

עבר קצת יותר משבוע מאז שפניתי לכאן לגביי השאלה האם כדאי להגיד למטפל את כל האמת.אז בינתיים הבנתי שכן. הספקתי להיות מאז כבר פעמיים אצלו.בפעם הראשונה התעסקנו כל השעה עם הסיבות שלו לשלוח אותי למישהו בכיר יותר לייעוץ ומה הם הגורמים לחרדת הנטישה הנוראית שלי.אחרי שהוא הסביר לי שיתכן מאוד שהפרופסור יוסיף לי עוד כדור שיאריך את התווח בו מטפל האפקסור אפילו קצת התלהבתי מהרעיון.הרי בסך הכל אני רוצה להיות "כמו כולם"....אז הוא הזכיר עוד כדור שבגלל תופעות הלוואי ממש לא בא לי להתחיל איתו וההתלהבות ירדה.בפגישה השניה הגענו למין הסכם.(אם אפשר לקרוא לזה ככה).אם במידה אצליח לעשות כדבריו...פעילות גופנית מסודרת (לפחות הליכות) והרבה עבודה עצמית שכוללת להזכיר לעצמי ברגעים הקשים שזה עיניין זמני והדחף לפגוע בעצמי הוא לא אמיתי אלה תוצעה של הרגשות הפגועים בגלל המחלה ויש עוד ועוד,נמשיך בינתיים ככה.אם זה לא יעבוד ו/או לא אעשה את כל הדברים האלה נלך על טיפול תרופתי חזק עוד יותר (שהפרופסור יקבע).ניסיון התאבדות מוביל ישירות לסוף הטיפול אצלו. אחרי שלושה ימים די רגועים היה לי היום שוב בוקר נורא קשה.מה יהיה הלאה? אצתרך לראות.למזלי יש לי שוב אמון מלא ברופא שמטפל בי. ביי בינתיים. אורלי

23/02/2007 | 11:33 | מאת: רמונה

שבת שלום אורלי נשמע שמבעד למצוקה יש לך הבנה שהמצב שלך הוא זמני, ושיש מה לעשות כדי לפעול לשיפור. אני מסכימה עם הרופא שלך, אגב, אני חושבת שטוב יהיה להתחיל באמצעים פחות דרסטיים מתרופות נוספות, ואני ממליצה לך גם להוסיף להליכה אומגה 3, ומפגשים חברתיים מהנים יזומים. שמחתי לשמוע ששיקמת את התחושה שלך כלפיו ההסכם שעשיתם מאוד מקובל, וגם מעיד שיש לך מטפל טוב. שיהיה בהצלחה ואל תהססי לחזור לפורום ולשתף בתחושות שלך. רמונה