לד"ר הידש - רע לי מאוד
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר הידש שלום, רע לי ולא טוב לי,ונמאס לי שהדיכאון כל הזמן עולה ויורד,בא ונעלם {איני לוקחת תרופות עקב בעיה רפואית ואיני מעוניינת לקחת},אך למה איני מצליחה לבד ובעזרת טיפול התנהגותי-קוגנטיבי להיפטר מהדיכאון לגמרי? למה כל 'משבר קטן' מיד 'שובר' אותי ומכניס אותי חזרה לאותו מצב-רוח מתסכל זה? האם אני אשמה בעובדה שהדיכאון לא נעלם? והאם זה קשור ישירות לOCD או שלא חייב להיות קשור? אני מתנצלת מראש על שאלותיי המרובות, פשוט כבר הגעתי למצב של כמעט ייאוש טוטאלי, מישהי
למישהי שלום, טיפול התנהגותי קוגניטבי שעוזר להפרעה כפייתית זה לא מס' פגישות עם פסיכולוג קליני, אלא טיפול אינטנסיבי שמהווה פגישות של שעה וחצי פעמיים בשבוע במשך 3-4 חודשים (ללא הפסקות) ובכל פגישה מתבצע תהליך מובנה ומאורגן וקשה ודורש שיתוף פעולה מלא עם יכולת לעמוד בלחץ וחרדה. אם את בדיכאון אז אין לי ספק שאת חייבת טיפול תרופתי במקביל. עליך להיבדק ע"י פסיכיאטר ולהתחיל בטיפול תרופתי באופן מיידי. כבר דיברנו על כך בעבר שאין סיבה רפואית אמיתית להימנעות שלך מתרופות. ההימנעות שלך מתרופות זה חלק מהמחלה הבסיסית שלך, כמו פחד מוויתור על שליטה. בברכה
דור תודה על תגובתך, אך הפיתרון שאתה מציע 'נהדר' אך לא ריאלי,כיוון שהמקום היחיד (שלא דרך מרפאה פסיכיאטרית של משרד הבריאות) שמציע טיפול כזה כמו שאתה מציע{שאכן יעיל מאוד} ,לוקח אלפי שקלים על טיפול כזה,הוצאה שלא אפשרית במיוחד לאנשים מובטלים,וגם אם עובדים ומרוויחים -זה יכול להספיק מקסימום לטיפול רגיל של פעם בשבוע ב'מחיר מוזל' - ככה שמראש אפשרות זו נפסלת,ולא בגלל חוסר רצון או נכונות מצידי. לגבי טיפול תרופתי,אולי יש משהו במה שאתה כותב,אך אף אחד לא הבטיח לי שהתרופות שאקבל(גם אם הן מסוג שונה) לא יפגעו בבריאותי שוב{במיוחד לא הפסיכיאטר שלי}- אז זה שוב עיניין של ניסיון ונטילת סיכון מסויים; וכמו-כן תרופות אילו מגבירות תיאבון (ואת היחידות שלא מגבירות תיאבון לא אוכל לקחת,לפי הפסיכיאטר שלי,כי הן מאותה קבוצה שלקחתי בעבר ויצרו את הבעיה הרפואית אצלי),ואני ב'מאבק תמידי' להורדה במשקל,והצלחתי 'במאמץ רב' להוריד מספר קילוגרמים,ואיני מוכנה לסכן זאת. מישהי
