דילמה קשה...

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

23/02/2007 | 21:24 | מאת: ליאת

שאלה קצת מסובכת.... אח של חברה שלי (בן 18+) עבר לא מעט משברים בחייו וסובל ממחשבות אובדניות, OCD, פציעה עצמית, התפרצויות אימפולסיביות, אפקט לבילי וכנראה גם מגלישות פסיכוטיות (לא ברור לחלוטין). הוא טופל לאחרונה במסגרת אשפוז יום באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ והפסיק את האשפוז לפני כמה ימים על דעת עצמו. לדברי אחותו, כיום הוא נוטל פריזמה ומצב רוחו השתפר להפליא. לפני כמה ימים שמעתי מידיד משותף כי אותו בחור התחיל לעשן באנגים. הידיד השביע אותי לא לספר על כך לחברתי (לפני שידעתי במה מדובר). עכשיו אני בדילמה: מצד אחד, אני מאוד חוששת לאחיה של חברתי (הן בגלל השילוב של עישון באנגים ביחד עם תרופה אנטי-דיכאונית והן בגלל הסכנה בעישון, במיוחד לבחור כמוהו עם נטיות להתפרצות מחלה נפשית - כפי שציינתי, היה חשש לגלישות פסיכוטיות) - ולכן אני חושבת שאולי כדאי שאשתף אותה במידע שקיבלתי, למרות הבטחתי לידידי. מצד שני, מדובר במתבגר "מרדן" שאימות הנושא עימו עלול להביא לתוצאה הפוכה, כלומר, לדחוף אותו להתנהגות אף מסוכנת יותר. בנוסף, אין לו כמעט חברים והידיעה שחברו היחיד (הידיד שסיפר לי על כך) "בגד בו" וסיפר לי ואח"כ גם אני "בגדתי בו" וסיפרתי על כך לאחותו עלולה לשבור אותו ולגרום לו להתנתק מכולם ואף לפגוע בעצמו. יתר על כן, מניסיון עבר למדתי כי אחותו (ובכלל בני משפחתו) אינם מצליחים אף פעם "להגיע אליו" (לא מספיק רגישים אליו ולצרכיו) ובדר"כ בשיחות עימו הם גורמים לו להתנהגות הפוכה משלה התכוונו. משיחה עימו עולה כי הוא סבור כי הם שונאים אותו ומייחלים למותו (למרות שאין זה כך בכלל!!! הם פשוט מתקשים "לגשת אליו", להתמודד ולהכיל את מצוקותיו). אודה לעיצה, ליאת

24/02/2007 | 14:41 | מאת: דור

שלום רב אין תשובה מוחלטת לכאן או לכאן. מכיוון שהוא מעל גיל 18 ונמצא אחראי למעשיו (שוחרר מאישפוז עפ"י בקשתו) הרי שכל התנהגות פלילית (כולל עישון סמים) מחייבת אותו חוקית וניתן לדרוש ממנו לנהוג עפ"י החוק, כולל המנעות מוחלטת משימוש בסמים. צריך לזכור שקנביס נחשב ל"סם כניסה" לפני שימוש בסמים יותר קשים. השאלה איפה עובר הקו האדום ונראה שהוא עבר אותו ממזמן. אבל אם את לא רוצה לבגוד באמון שנתן בכם אז כמובן שיש לשמור בסוד את הדברים למרות הנזקים שהוא גורם לעצמו. לפי הבנתי אין לך חובה חוקית לידע את משפחתו או את הגורם הטיפולי ולכן זה נתון לשיקול דעתך, עפ"י הרגשתך והמצפון שלך. בברכה

25/02/2007 | 17:30 | מאת:

לליאת תודה לדור ואכן הדברים מורכבים. אני חושב שצריך לקחת את כל הדברים בחשבון, תחשבי מה הדבר הטוב והנכון בשביל האדם עצמו ולעשות מה שאת חושבת שהכי יעזור לו. אולי תעשי גם תרגיל חשיבתי שתשימי את עצמך במקומו ותחשבי מה הכי טוב עבורו. כל טוב דר' גיורא הידש