הסתגרות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב ברצוני לבקש עזרה כמשפחה . אחי בן 30 מזה שנתיים נמצא בבית ההורים ולא עושה כלום וגם לא מתקשר . פסיכיאטר שראה אותו לפני שנתיים אמר כי הוא מבלבל בין מציאות לדמיון . הוא אינו מסוכן . לא מוכן לדבר איתנו על עתידו ולא עובד או יוצא . איננו יודעים מה לעשות ואנו מתוסכלים מאוד . בשירות הסוציאלי אמרו לנו כי עד שלא יפגע בנו או בעצמו לא ניתן לעשות כלום . מה לעשות ?
שלום רב כאשר אדם בריא בנפשו מחליט לחיות את חייו בצורה מוזרה ותמהונית אין לנו זכות מוסרית להתערב ולכפות עליו את דעתנו. דווקא ההורים שלך יכולים לפעול בנידון (הוא גר אצלם) אבל נראה שהם לא עושים כך. ייתכן שעליך לקבל את מצבו כפי שהוא ולהתערב רק אם הוא (או ההורים) יבקשו ממך לעשות כן, או כמובן, אם תתפתח אצלו מחלת נפש שמלווה באלימות או אובדנות. בברכה
לציון אכן בעיה קשה כיוון שהוא אינו מסוכן אסור לטפל בו בכפיה. אבל חשוב להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר, אולי רופא המשפחה יכול לעזור? אולי אתה יכול לעזור ולהשפיע עליו, אולי יש קרוב אחר שיכול לדבר אתו, אולי חבר או חבר לשעבר. כלומר, כל אדם שיכול להשפיע ולעזור לאחיך להגיע לבדיקה של פסיכיאטר חשוב לדבר אתו. לעתים למרות המצוקה גם ההורים אינם משוכנעים שיש צורך בטיפול פסיכיאטרי, במצב כזה חשוב קודם כל לדבר ולשכנע את ההורים עצמם. שבוע טוב דר' גיורא הידש