לא מצליחה להתגבר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני שנתיים וחצי!!! החלה אצלי הדרדרות, היה קשה לי להתרכז במקום העבודה, האנרגיות שלי היו נמוכות ובהמשך נכנסתי לחמישה חודשים בהם הייתי מנותקת קצת, והייתי בגלישה פסיכוטית. החודשים האלו היו מוזרים, עיוותי חשיבה, בלבול קל בין החיצוני לאמת הפנימית והפסקתי לעבוד במקביל. מאז אני חווה כנראה פוסט פסיכוזה, אנרגיות ירודות, חוסר חשק,התרוקנות מעין מחוקה בפנים, כשלעיתים אני מרגישה את הנתק. הייתי אצל מספר רופאים, אף אחד מהם לא לוקח אותי ברצינות. אני נראית להם בסדר ושאצא מהמעין דכאון. לעומת זאת, אני מאוד מודאגת, כבר לא מכירה את עצמי, פוחדת כי לא התגבר על מצב הריקני הזה שמלווה בחוסר יוזמה ומוטיבציה (כך למעשה הכל התחיל). לעיתים אני חוששת כי אני חולה בסכיזופרניה, הן עצם המחשבה שאני לא יוצאת מהמצב והן מתחושת הריחוק מעצמי, סוג של נתק מהעולם. אני לא יודעת מה לעשות. יש למשהו המלצה חמה לרופא פסיכיאטר מומחה שאולי מכיר את המצבים האלו מקרוב. עדיף מאזור הצפון, אך לא בהכרח. תודה
מיואשת אהובתי מתי את באה לבקר אותי בכפר? אני אקח אותך לפרות ולגן השעשועים, תראי את פריחת הכלניות והרותם והרקפות אצלינו בגינה, נעשה לך פיצה יבשה ונשכח מכל הצרות. אל תשכחי שפורים מתקרב- וזה חג הנהפוך הוא- כלומר- הופכים עצב לשמחה ייאוש לתקווה פסיכוזה לשפיות ודיכאון לאופוריה של ממש. ולסיום, אצטט שיר פורימי עליז: תן כתף עצום את העיניים פורים לנו, שכח את הכל אם יש לך כאב רמסיהו ברגליים פתח את פיך ושירה בכל אהה, אהה כולנו נשתגע נחייה נחייה למרות כל הצרות אהה אהה כולנו נשתגע נשמח, נרקוד להיות או לא להיות.... תסלחו לי עם קצת עיוותתי את המילים. היין עלה לי לראש... סתם. תרגישי טוב אחותי. תמי.
למיואשת לפי זכרוני אינך עובדת והתפקוד היומיומי אינו גבוה. במצבים אלו כדאי להתחיל בתהליך של שיקום ועשיה, לחזור בהדרגה לפעילות. בנוסף, אם התחושה היא של ירידה קוגניטיבית ישנם מעט מרפאות בעיסוק שלמדו את התחום של השיפור הקוגניטיבי. שבת שלום דר' גיורא הידש
