פורום פסיכיאטריה

אם זה ידוע שסכיזופרניה באה בשרשרות, כפי שקראתי פה, למה נותנים חופשות בהפוגות מהמחלה, כאשר ההתקפים הבאים עתידים להחמיר, ולמה מטילים את זה על המשפחה, ולמה לא בודקים את סבילות המשפחה ולא מתחשבים בזה, וכך מתעלמים מאזרחים בסיכון?

לאילנית שלום, סכיזופרניה היא מחלה כרונית- בד"כ לכל החיים. תפקיד המשפחה לוודא ולהשגיח שהחולה נוטל את התרופות בקביעות ומגיע לפגישות מעקב עם פסיכיאטר במרפאה לבריאות הנפש. הבעיה שחלק גדול מהחולים מפסיקים להגיע למעקב ולכן מצבם מדרדר להתקפים פסיכוטיים חוזרים ואישפוזים חוזרים. בברכה

עם כל הכבוד לדאגה לשלומם, מי דואג לשלום המשפחה? מי מתעניין בנזק שנגרם למשפחה ולמה לא דואגים למנוע אותו?

למה מטפלים בנזעי חשמל במצב הכי קשה של דיכאון או של משהו אחר , האם זה גורם נזק למח? האם זה מחליש יכולות שכליות? למה נותנים תרופה עם יעילות מוגבלת ותופעת לוואי אובדנית לבן אדם שמלכתחילה מצוי בדיכאון עמוק ומראה נטיה אובדנית?

לשועל לכל תרופה, גם גופנית וגם נפשית יש תופעות לוואי ובטח שיש סיכון גדול בכל ניתוח. ברפואה משתדלים לבצע הערכה של יתרונות/חסרונות, סיכוי/סיכון וכך להחליט. בכל אופן הוכח שכל הטיפולים שציינת עוזרים ומשפרים את המצב והיתרונות שלהם הרבה יותר גדולים מהחסרונות. כל טוב דר' גיורא הידש

אין לי מושג מאיפה אתם מוציאים את ההוכחות שלכם. להגיד שמשהו הוכח כאשר הוא סותר את המציאות בשטח, וכאשר ההוכחה מתבססת על מספר מקרים שבהם היתה הצלחה ומתעלמת מהמקרים שבהם לא היתה הצלחה, ומתעלמת מהבן אדם עצמו בשעה שהיא מתייחסת לאנשים אחרים שנבדקו ע"י רופאים אחרים, ולא בודקת היטב את הרקע שהביא את הבן אדם למצב הנפשי שבו הוא מצוי, זה להתחמק.לפני שעושים ניתוח עושים בדיקות שיש בהן אפקטיביות כי הן נעשות על דברים מדידים ופיזיים-גוף האדם,. אבל, להתעלם מרגישות נפשית שאולי מסתתרת מאחורי מסך מחוספס, ושלא ניתנת למעשה למדידה בכלים שיש לכם או בכלל, ולתת טיפולים שלמרות מה שאתה טוען, הוכח שיש בהם סכנה לא להופעת פריחה או שלשול, אלא להקצנת הדיכאון ולמעשים נואשים, זה לתת להפוקרטס להתהפך עוד פעם , ולהפר את השבועה.

שלום ד"ר, נודע לי על משקפי אור לטיפול בדיכאון חורף. אינני מצליחה למצוא היכן ניתן לרכוש כאלה. התוכל לעזור? תודה. ס'

איני יודע כל טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת האם ,פרט לזיפרקסה וריספרידל,יש תרופות נוספות בסל התרופות,לטיפול בסכיזופרניה? במידה והתשובה שלילית.מהן התרופות האחרות הנמצאות בשוק לטיפול במחלה? בתודה מראש רוני

לרוני שלום, כל התרופות לסכיזופרניה (יש כמה עשרות) נמצאות בסל הבריאות. יוצא דופן היחידי הוא הגאודון. חלק מהתרופות הן בטבליות לנטילה יומיומית וחלק אחר בזריקות ארוכות טווח. בברכה

לסמה אני חושב שאתה מתכוון לסרוקוול וסליאן שהם נמצאות בקופות ובדרך כלל כתרופות קו שני. הגאודון עדיין לא נמצאת בסל של הכללית ואיני יודע את מבצבה במכבי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני על ויאפקס 150 מ"ג כבר שבועיים וחצי . לפני זה עוד שבועיים על 75 מ"ג . מאז המעבר ל 150 מ"ג אני מרגיש שיפור ברור , אבל כעת בשבוע השלישי אני חש כאליו השיפור נעצר ואינו ממשיך , ואף יש רגרסיה קלה (ועדיין אני לא במיטבי - דכאונות מדי פעם וחרדות) . האם כדאי להמתין ולהמשיך (עד מתי ?) במינון 150 , או שכדאי כבר כעת לעלות ל 225 ? תודה

שלום רב עד 150 מ"ג ליום הויפאקס פועל כ-SRI כלומר ההשפעה רק על הסרוטונין. את ההשפעה על הנוראדרנלין- NRI- מושגת רק במינון יותר גבוה- כלומר 225 מ"ג ליום. מבחינה מעשית, אתה צריך להמשיך עם 150 מ"ג ליום למשך חודשיים לפחות, לפני ששוקלים לעלות ל-225 מ"ג, כי עליה במינון יכולה להוסיף גם תופעות לוואי. במצבים חמורים של דיכאון מאז'ורי ההתקדמות במינון היא יותר מהירה, אבל זה לא מצבך. המינון המקסימלי הוא 375 מ"ג ליום, אם לא היתה השפעה מספקת במינונים יותר נמוכים. בברכה

לערן תודה לדור, בדרך כלל מינון של 150 מג' מספיקים ואין צורך לעלות במינון אבל כל אדם הוא קצת אחרת, לכן ההמלצה היא לחכות. עדיין אתה בתחילת הטיפול, כך שעלולות להיות ירידות רק בעוד כחודשיים מצבך יתייצב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בחורה בת 26, גרה עם חבר, עובדת, לומדת.. הפסיכיאטר שלי רשם לי פלוטין לטיפול בדיכאון, אותו אני נוטלת יום יום כשבעה חודשים (בהתחלה חצי כדור והיום כדור). לאחרונה, בעקבות בעיית אלכוהול שהתפתחה רשם לי הפסיכיאטר כדור שינה זודורם לטיפול בחרדה. הזודורם אכן עזר מאוד ומאז שהתחלתי לקחת אותו לא שתיתי יותר אלכוהול והחיים התחילו להראות נורמלים. הבנתי כמה רחוק לקחתי את האלכוהול ואת הסכנות שחשפתי את עצמי אליהן. כרגע אני לא שותה בכלל (חודשיים) ואני בטוחה שאם אשתה בעתיד אשתה ברמה סבירה (אף על פי שהפסיכיאטר שולל את השתייה לכל החיים). הבעיה היא שקשה לי להרדם בלי הזודורם עכשיו. לפעמים אחד לא מספיק. לפעמים אני קמה אחרי כמה שעות עירנית לגמרי ואז לוקחת עוד אחד כדי להירדם. אני רוצה להינות מהתחושה שהוא משרה אז אני לוקחת אותו ערה ולא במיטה (האם זו טעות?) יש לילות שיוצא שאני לוקחת 3 בלילה.. השאלה שלי היא כזאת: האם מותר לקחת מינונים כאלה מכדור זה? איך יורדים בהדרגה מהכדור? האם יש כדור עם השפעה זהה שאינו ממכר? כמובן שאני אפנה את כל שאלותיי גם לפסיכיאטר, אך רציתי לקבל דעה נוספת וגם הפגישה הבאה שלנו היא בעוד שבועיים. בתודה מראש. שירן.

לשירן שלום, כל הכבוד על הגמילה מאלכוהול... אבל התמכרות לכדורי שינה או כדורי הרגעה מאד דומה להתמכרות לאלכוהול. בניגוד למה שחשבו בהתחלה, הזודורם=סטילנוקס ממכר ועוד איך. על כל פנים לא פחות מכדורי השינה הישנים, אם לא יותר. בנושא גמילה מזודורם, ניתן לרדת בהדרגה, או לחילופין, לעבור לוואליום=אסיוול=דיאזפם, כאשר כדור אחד של זודורם שקול לוואליום 5 מ"ג. בברכה

וליום פחות ממכר מזודורם? האם הוא יותר חזק/ פחות חזק? מרדים? מרגיע? לנסות להוריד בזודורם כל יום חצי כדור? תודה- אתה משהו!

שלום, יש לי בעיה שמתישה אותי והייתי רוצה לדעת האם יש פתרון: אני בת 29 נשואה+1 ומהפחד לשכוח דברים אני רושמת בפנקס כל דבר , אבל כל דבר הכי שטותי בעולם (לחפוף, להכין מרק לילד, וכו'), וכך אני מוצאת את עצמי כל היום מתעסקת בזה. זו בעיה של מספר שנים שהחריפה מאוד לאחרונה (אני בהריון). אין לי כבר כוח, אני לא רגועה , כל הזמן עם המחשבות בראש, אפילו בחופשה. האם ציפרלקס עוזר? תודה...

הכי טוב ללכת לאבחון אצל רופא פסיכיאטר מומחה ואז לקבוע את הטיפול , לפי מה משאת מתארת יתכן ויש לך הפרעת חרדה ו/או אובססיה כפיתית ,כך שציפרלקס בהחלט יכול לעזור, בכל מקרה בגלל שאת בהריון תתיעצי עם המכון הטרטולוגי : http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catId=150

שלום רב כעיקרון, תרופות לא מומלצות בהיריון, אלא אם אין ברירה... במקרה שלך כנראה שאפשר להסתפק בטיפול פסיכולוגי לתקופה זאת. במיוחד טיפול קוגנטיבי-התנהגותי נחשב יעיל לבעיה הטורדנית-כפייתית שממנה את סובלת.... תמצאי לך פסיכולוג/ית טוב/ה ואת התרופות תשאירי לאחרי הלידה, אם בכלל. בברכה

למיטל תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לאבחון מסודר ומקיף ומכאן להתקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב רציתי לשאול אם אכן יש צורך במינון גבוה יותר של כדורים כשמדובר בטיפול באו סי די למשל 60 מ"ג רסיטל או יותר (שרשם לי פסיכיאטר) כשהמינון הנמוך יותר לא כל כך עזר? ושאלה שניה האם כשמפסיקים טיפול ומתחילים שוב יתכן ולכדורים יש פחות השפעה?אז מה צריך לעשות?

הגר באופן כללי לטיפול ב OCD נדרש לעיתים מינון גבוהה כפי שכתבת , במידה והכדור לא עוזר מנסים כדור אחר או כדור ממשפחה אחרת או שילוב של 2 סוגי כדורים ממשפחות שונות , ישנם מקרים שבהם טיפול חוזר באותה כדור פחות משפיע בפעם השניה (יתכן והגוף מפתח עמידות לאותו כדור ) .

להגר תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני לוקח אדרונקס 4 מ"ג 6 שבועות אני קם בשעות הערב מהשינה בשבועיים ראשונים לקחתי אותו איך שקמתי בשעות הערב (7/8) וב4 שבועות אחרונים שיניתי לקחתי לפני שהלכתי לישון (ב5/6/7 בבוקר) האם השינוי בשעת הלקיחה יכול להיות גורם לאי השפעת הכדור? או שזה נחשב לקיחה רצופה של 6 שבועות?

שלום רב מבחינה רפואית אין חשיבות לשעות שבהן אתה נוטל את התרופה. אפשר בבוקר או בערב- עפ"י סדר היום שלך. בד"כ נוטלים בבוקר אבל זה לא חובה. 4 מ"ג ליום נחשב למינון תת-טיפולי. המינון הטיפולי של אדרונקס הוא 8 מ"ג ליום. אם אין תגובה ניתן לעלות עד 12 מ"ג ליום. כל מינון שאתה לוקח צריך לנסות חודש לפחות. בברכה

תודה אבל לא הבנתי א. האם זה נחשב כאילו לקחתי 6 חודשים רצוף 4 מ"ג (למרות החלפת השעות)? ב.מה זה מינון תת טיפולי, 4 מ"ג בד"כ לא מוציא מדיכאון?

הנני נוטל אפקסור XR 75 מ"ג ולפי מה ששמעתי מאחד הרוקחים שמכר לי את התרופה הפסיקו לייצר את האפקסור XR? האם זה נכון? ואם כן מדוע?

מצתרפת לשאלה.... ואם זה נכון,מה עושים? לוקחת בינתיים אחד הבמקומים..אבל זה לא אותו הדבר. אורלי

ליגאל לפי מה שאני יודע, קיים מחסור עולמי בגלל בעיה בייצור אבל אין כוונה להפסיק לייצר. המחסור הוא במינון של 150 מג', ולכן אפשר להשתמש בשני כדורים של 75 מג' או בתחליפים שישנם ובעיקר וייפקם XR דרך אגב, בשיחה עם החברה הם אמרו שכיוון ששנים של 75 יקרים יותר מאשר כדור של 150 הם מוכנים להוריד את המחיר כך שהמחיר יהיה זהה, כך שכדאי שהרוקח יתקשר ליבואן ויאשר לך זאת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר הירש, ממחר אתחיל ליטול כדור ציפרלקס מדי יום. בעלון המצורף לתרופה מצויין שאין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה. מאחר ואני חובב אלכוהול לא קטן (כשלוש-ארבע כוסיות יין או כוסות ג'ין-טוניק מדי ערב), ברצוני לדעת האם יהיה עלי מעתה להתנזר כליל משתיית אלכוהול, לצמצם בכמויות ו/או בתדירות, או שמא העלון מציין את האזהרה הנ"ל מטעמי בטיחות של חברת התרופות עצמהותו לא?! תהא תשובתך אשר תהא, האם תוכל בבקשה לפרט מה עלולות להיות תופעות הלוואי והיה ואמשיך בהרגלי שתייתי בזמן הטיפול? תודה ויום טוב, עביר

שלום רב בשביל מה אתה מתחיל טיפול בציפרלקס? לאיזו מטרה? מה האבחנה? אתה צורך אלכוהול בצורה מאד אינטנסיבית ויש לך כבר בעיה של התמכרות. אבל התמכרות איננה הבעיה היחידה עם אלכוהול. מדובר בסם מדכא שגורם לדיכאון ומחמיר חרדה ולכן בהחלט אין מקום לשלב איתו גם תרופות פסיכותרופיות כמו ציפרלקס. ראשית עליך להיגמל לחלוטין משתיית האלכוהול ואח"כ להיבדק ע"י פסיכיאטר לגבי נחיצות הטיפול בציפרלקס. אין לשלב את שניהם ביחד. בברכה

אסור לשתות בגלל כמה סיבות א. הגברת תופעות הלואי של הכדור ב. יתכן והכדור לא יעשה את העבודה בגלל שהכדור והאלכוהול מתפרקים בכבד , יתכן והשתיה היא הבכלל הגורם לכך שאתה צריך לקחת כדורים, שתיה של עד 2 מנות אלכוהול ( כוס יין , כוס בירה או מנת משקה חריף) לגבר יכול להיות שמועילה אבל יותר מזה מתחיל להזיק במיוחד שלוקחים כדורים.

אתה מתחיל חיים חדשים . האלכוהול שייך לחיים הישנים . יותר מזה - רוב הסיכויים שחיבתך לאלכוהול נובעת מאותו מקום שהביא אותך לפסיכיאטר לקבל כדורים . האלכוהול גם יקטין את סיכוי הריפוי התרופתי . מומלץ מאוד לוותר עליו . אם אתה יכול לשלוט - כוס יין אדום פעם פעמיים בשבוע ודי.

ד"ר הירש, שלום. אני מטופלת בציפרלקס כחודש בסה"כ יחד עם שיחות אצל מטפלת פסיכותרפיסטית פעמיים בשבוע בעקבות דיכאון וחרדות אחרי לידה. יחד עם המטפלת הגענו למסקנה שאפשר להפסיק בנטילת הציפרלקס, אני לחצי כי אני מרגישה טוב עכשיו, והרגשתי טוב עוד קודם, שבוע אחרי נטילת התרופה במינון של חצאים.(בלי שום קשר לציפרלקס). נטילת הציפרלקס, עפ"י דברי המטפלת שלי, היווה בעבורי "קרש קפיצה" לצאת מהמצב בו הייתי. בכל מקרה, רציתי לשאול: 1. האם כשמפסיקים ליטול התרופה הנ"ל יש מצב לחוות תופעות לוואי כלשהם? 2. כמה זמן אחרי שמפסיקים ליטול התרופה ניכרת עדיין השפעתה? 3. בהמשך לשאלה 2 , האם ביום אחרי שאני מפסיקה, אוכל לשתות אלכוהול? מדוע אי אפשר לשתות אלכוהול בזמן נטילת התרופה? מה יכול לקרות? אני מוזמנת לחתונה של חברתי הטובה ואני רוצה קצת לשתות... אודה לתשובתך, אפי.

לאפי אני חושב שזה חוסר אחריות להפסיק תרופה ללא התייעצות עם רופא, לכן ההמלצה היא לפנות לרופא בכל מקרה. אין בעיה להפסיק את הטיפול באופן חד אחרי טיפול קצר ואחר כך אין מניעה מאלכוהול. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש קונטרה אינדיקציה ל2 תרופות אלה?? אני מקבלת פלגיל (מטרטגיל ) עקב דלקת.. האם הציפרלקס ינטרל את ההשפעה??

לליאת אפשר ליטול את שתי התרופות יחדיו כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ולדור שלום, מקווה שאתם זוכרים את המקרה שלי שאני על ויפאס 250 XR גר' והתלוננתי על הפרעות שינה וחוסר יציבות בכלל. כעת אני רוצה לומר שאחריי 3 חודשים קשים יש סוף סוף שיפור משמעותי הדכאון כמעט ירד ומצב רוח יציב. בקשר להפרעות שינה עדיין יש, אך העוצמה החזקה של ההפרעה ירדה מאוד ומקווה שעם הזמן אשן יותר טוב. אך הדבר שקורה לי הוא חוסר מרץ לצאת ולבלות חוץ מאשר אימוני השחיה בבריכה שלא יכולה לוותר. האם יכול להיות שזה אולי בגלל החורף שאין חשק? או המצב? בכל אופן כפי שאמרתם הסבלנות משתלמת ואחריי הרע בא הטוב ושניכם מקסימים ועזרתם לי מאוד אודה עם תענו לשרידי שאלותיי. בתודה מראש ריקי

לריקי שלום, אני מניח שהתכוונת למינון של 225 מ"ג ולא 250. לפעמים בעיות השינה חולפות יחד עם הבעיה הבסיסית (דיכאון). אם לא- אז אפשר להיעזר בטיפול שניתן לבעיות שינה, כמו סטילנוקס. לא ברור לאיזה סוגי בילוי את מתכוונת ואיך נהגת לבלות לפני שחלית בדיכאון. תנסי להיזכר איך בילית לפני הדיכאון בהשוואה לעכשיו. מטרת הטיפול להביא אותך לאותה רמת תפקוד שהיתה לפני כן, כולל בילויים (אבל בלי אלכוהול...). בברכה

לדור שלום אתה צודק זה 225 כלומר 3 כדורים של 75 XR. אני כבר ישנה הרבה יותר טוב. כך שאני לא צריכה כדורי שינה. בקשר לחשק לבילויים, אני כבר הרבה שנים עם כדורים לפני כן היה הפרימוניל והייתי מבלה כמו במסיבות לפעמים וטיולים. וכרגע משום מה אין לי חשק לצאת למרות שיש שיפור משמעותי האם להמתין עוד קצת אולי זה ישתפר עם הזמן? או להעלות במינון? מה דעתך? אגב שמעתי שמפסיקים לייצר את התרופה וזה מאוד מדאיג אותי ד"ר אידש כתב שמדובר על 150גר' ואני נוטלת את 75 גר' ויפאקס XR

שלום לכם, רציתי לדעת האם גם כשנוטלים סימבאלטה תקופת השיא בהטבה היא כעבור שלושה חודשי נטילה, בדומה לתרופות אחרות, במידה והתרופה אכן עוזרת. והאם שיא ההטבה נשמר או הגרף משתנה. אני בנתיים מרגישה פחות תופעות לוואי (5 ימי נטילה של 30 מ"ג) והיום קמתי בבוקר ואני חשה בהקלה והטבה. יתכן שבכל זאת מינון נמוך יעזור וישפיע לטובה? תודה על הקשב, מירי.

למירי שלום, גם עם סימבלתה שיא ההשפעה אחרי 3 חודשים ובד"כ זה נשמר לאורך זמן ובוודאי לא יורד. המחקרים המדעיים טוענים שלקחת 30 מ"ג ליום זה לא יעיל לדיכאון. ממליצים על מינון של 60 מ"ג ליום. אבל אם הדיכאון לא חמור את יכולה להמשיך עם 30 מ"ג עוד מס' ימים ולעלות במינון כאשר תרגישי יותר נוח עם התרופה. תתיעצי עם המטפל. רפואה שלמה

דור, מאד תודה, כל אנפורמציה שאתה מוסיף לי, כמו גם האיכפתיות שאתה מגלה כלפיי, וכלפיי גולשים אחרים נותנת כח, מביאה איתה ידע ומרגיעה. פשוט תודה על היותך כאן, מירי

שלום רב, אני בן 21 סובל מדיכאון, פניקות,OCD ואגורפוביה. לאחר ניסיון טיפול בSSRI's עברתי לפני שבועיים וחצי ליטול סימבאלתה 60 מ"ג ליום אך עדיין אינני חש הטבה ובמיוחד מכיוון האגורפוביה. 1. האם עדיין יש מקום לצפות להטבה משמעותית בעקבות הטיפול בסימבאלתה? 2. האם המינון מתאים? 3. באם גם SNRI לא מתאים, מה מקובל לעשות הלאה? תודה מראש.

שלום, ראשית סבלנות, רק התחלת בטיפול וצריך עוד לחכות. אומנם לא הוכח שהצימבלטה טובה לחרדות אבל הגיוני שכן. התרופה מקבוצה זו שהוכחה כיעילה היא האפקסור XR. בכל אופן יש הגיון שגם הצימבלטה תעזור אבל צריך לחכות כחודשיים שלושה להעריך את יעילותה. כל טוב דר' גיורא הידש

שהתפרסמה באחד הפורומים,בנוגע לאישפוזה של בחורה צעירה שסובלת מOCD, אותי זה מקומם מאוד לקרוא זאת,ומעניין אותי איך בישראל 2007 דבר כזה 'אכזרי' ו'בלתי מתקבל על הדעת' יכול לקרות. צרפתי את הכתבה בקישור הבא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=319&msgid=93428826

למישהי שלום, זאת לא כתבה אלא ידיעה באיזה פורום ברשת. כבר אמרתי לך בעבר- לא ניתן להתיחס כאן לכל שטות שמישהו כותב ברשת. אישפוז כפוי הוא נושא מאד מורכב ויש עליו מחלוקת ציבורית. אישפוז כפוי היא דילמה מוסרית מהמדרגה הראשונה. מישהי שמאושפזת בכפיה 9 חודשים זה יחסית לא הרבה זמן, אם נקח בחשבון אנשים אחרים שנמצאים באותו מצב 10 שנים ולפעמים גם כל החיים. מהקישור שהבאת לא יודעים מה הסיבה שהיא נמצאת באישפוז כפוי. קיימת אפשרות שזה לא שרירותי. אולי עקב מעשה פלילי כלשהו. אם היא, למשל, התעללה באיזה ילד או תינוק, או הטביעה אותו למוות באמבטיה (היו דברים מעולם), אז דווקא אישפוז כפוי זה עונש הרבה יותר קל מאשר מאסר בכלא עם עבריינים מן השורה. דוגמה אחרת, זאת יכולה להיות חולה שאין לה משפחה ואין אפילו להיכן לשחרר אותה, מלבד לזרוק אותה לרחוב, או שהמשפחה מבקשת שהחולה תישאר באישפוז כפוי, מחשש לשלומם, או שיש לה נטיות להתאבדות או אלימות קשה. בברכה

אתהכ"כ צודק דור, לא צריך להתייחס לכל שטות שמישהו כותב,הבנתי זאת אחרי שכתבתי, אך מה שקומם אותי היה שכתבו שם שהיא אושפזה רק בגלל OCD,וOCD זו לא סיבה לאשפז אדם ובמיוחד לא בכפייה. נודע לי אחרי שכתבתי זאת,שמי שכתב הודעה זו משתייך לכת הסיינטולוגיה,שלא מאמינה בפסיכיאטריה,ותעשה הכל כדי לפגוע בה. היום הבנתי שהאינטרנט זה כלי נהדר להשיג ידע,אך יכול להיות גם 'כלי מסוכן' מאוד,ולכן צריך לקחתו 'בערבון מוגבל',כי החרדה שכתבה זו יצרה לי אחה"צ היתה מיותרת בהחלט. תודה, מישהי

כאשר אדם מתנהג בצורה מופרעת (רוצח, אונס וכדו') - על פי איזה קריטריונים מחליטים האם לאשפז אותו בבי"ח פסיכיאטרי או לכלוא אותו בבית-כלא?

שלפורום זה(שבו התפרסמה ההודעה שבקישור) לא הגעתי בעצמי,גם לא ידעתי שיש פורום כזה,ובעיקר - בחיים לא היתי נכנסת סתם לפורום כזה,אלא מישהו העתיק קישור זה לפורום אחר,ולכן נתקלתי בה. היה חשוב לי להבהיר זאת.

מישהי אני ממש איתך.. בלחץ מכתבות נוראיות על אנשים כמונו, ובהבנה שיש המון זבל באינטרנט הבעיה אבל היא שכתבות מטומטמות רק מגבירות את הסטיגמה, זאת אומרת שאם כתוב שמישהי עם OCD אושפזה בכפיה ולך יש OCD אז מישהו שישמע ויעשה קישור בין השניים יחשוב שאת מסוכנת לציבור או משהו כזה נוראי.

שלום רב, אני בת 20 וסובלת מהיתקרחויות לאחר ששנים רבות (כמעט מגיל 13) אני נוהגת לתלוש את שיעורות ראשי, הדבר מפריע לי מאוד אך אני מצליחה להפסיק זאת רק לתקופות קצרצרות מאוד, רבים כולל ההורים הציעו לי ללכת לטיפול אצל פסיכאטר אך אני לא מסכימה בשום אופן, אני חוששת-ולא יודעת למה! אבל בכל אופן ללכת למישהו- לא בא בחשבון. האם ישנם דברים שאוכל לעשות על מנת להפסיק עם התלישה, ללא כל היוועצות עם פסיכיאטר או רופא מומחה? אשמח מאוד מאוד אם תוכלו לעזור לי!!! תודה מראש!!!!

לאלמונית חבל שאינך רוצה לפנות לטיפול מקצועי אצל פסיכיאטר, הוא בהחלט עשוי לעזור לך. כידוע הטיפול הנפשי בנוי מפסיכותרפיה (שיחות) ותרופות. כך שבשלב ראשון את יכולה לפנות לפסיכולוג שינסה לעזור לך ואולי אף יעזור לך להפחית את החרדות ולהגיע לרופא. בנוסף, אני חושב שישנו פורום המוקדש לבעיה של תלישת שערות בתפוז. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 43. יותר מ-20 שנה אני סובלת מחרדות. טופלתי כמה שנים בתרופות נוגדי חרדה. לאחר התייעצות עם רופא הוחלט לנסות להפסיק. כבר קרוב לשנה אינני לוקחת כדורים נוגדי דיכאון ובמקום זה כשאני לא מרגישה טוב (אצלי זה מתבטא הרב בלחץ בחזה, דפיקות לב וכו') אני לוקחת כדור ואבן. בזמן האחרון יוצא לי לקחת כמעט כל יום כדור אחד. רציתי לדעת איך אני יכולה לדעת אם אני התמכרתי לואבן (כי הבנתי שאלו כדורים ממכרים), מה אני צריכה להרגיש והאם יכול להיות שהלחץ בחזה שהחמיר מאוד בזמן האחרון יכול לנבוע בהתמכרות לתרופה. אם כן התמכרתי איך אני יכולה לצאת מזה. אני משתדלת לקחת את הכדור באמת רק בזמן שאני מרגישה שאני לא יכולה יותר והגוף שלי כאילו "מתפוצץ" והכדור מאוד עוזר לי למשך רוב שעות היממה. תודה על תשובתך ועזרתך המהירה.

לשרונה הוואבן כמו שאר התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים ממכר, עם זאת זהו ממכר חלש יחסית כך שבנטילה קבועה במשך כחודש כל יום מתחילה להיווצר התמכרות. כמובן שמדובר כאן על ממוצע ובדרך כלל. כאשר אדם התמכר לוואבן ומפסיק באופן חד מופיעות תופעות של אי שקט וחרדה, יתכן ודומות לתופעות שאת מתארת. במקרים כאלו צריכים להתחיל להוריד את המינון באופן איטי והדרגתי מאוד, כלומר אפשר ליטול חצי או 3/4 כדור באופן קבוע ולרדת מאוד בהדרגה. ישנן אפשרויות נוספות, כמו לחזור לתרופות נוגדות הדיכאון ואז קל יותר לרדת בוואבן. או לעבור לוואליום שממנו קל יותר להגמל. אבל כאמור, קודם צריך לקבוע שאצלך ישנה בעיה של התמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר התחלתי לפני שבועיים טיפול בכדור וחצי רסיטל ליום על רקע דיכאון. עם קשר או בלי קשר אני סובלת מכאבי ראש חזקים (דומים קצת למיגרנה)בצד אחד של הראש (ימין)הכאב מגיע לעיתים בעקבות סיבוב של הראש או שינוי בתנועה. מעבר לזה יש לי רגישות לחום וקור באזור הפנים ובשורשי השיער כשאני מסתרקת,לחץ עמום באזור האוזן הימנית בלבד ובידים קושי בכיפוף..יכול להיות שאין קשר אבל אני מדווחת........... הלכתי לבדיקה נירולוגית שלא העידה על בעיה בכיוון הניירולוגי,הרופא יעץ לי להשתמש בבנזודזיפינים (קלונקס) וללכת לעשות צילום צווארי . 1.האם יכול להיות לזה קשר לתרופות? 2.האם קלונקס ורסיטל הולכים יחד? 3.האם זה דורש בירור של CT או בדומה? 4.יכול להיות שהכל קשור לדיכאון?כי בנתיים אין שיפור במצבי תודה

לדפנה עדיין אין שיפור כי הרסיטל מביאה לשפור במצב הדיכאון אחרי שבועיים שלושה וגם אחר כך לוקח זמן עד השיפור הסופי. אני מבין שכאבי הראש היו עוד לפני הרסיטל ולכן סביר שהם אינם קשורים. בכל אופן הדברים מאוד מזכירים בעיות בעמוד השידרה הצווארי, אבל זאת צריך להוכיח. בלי קשר לסיבה לתחושות הללו תרופות מקבוצת הבנזו. עשויים לעזור, רק חשוב לא ליטול באופן קבוע וממושך כדי למנוע התמכרות. וכמובן להשלים את הבירור הגופני כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, בת זוגתי אושפזה בכפייה לפני מספר חודשים בעקבות התקף פסיכוטי חריף שבו סבלה מתסביך רדיפה, שמעה קולות ואף ראתה הזיות. היא הייתה מאושפזת כחודשיים וחצי, מטופלה בזיפרקסייה 10 מ"ג, התחילה בטיפול פסיכולוגי, וכרגע היא בתהליכי חיפוש עבודה (ואף תמצא בקרוב, היא בעלת מקצוע מבוקש ואדם מרשים). בעניין זה חשוב לציין כי לפני מספר שנים היא סבלה מהתקף קל שהוגדר כהתקף חרדה, אישפזה עצמה מתוך רצון, וטופלה בזיפרקסייה שאותה הפסיקה לפני כשנתיים וחצי לערך. הצוות הרפואי בבית החולים לא ממהר להגדיר את הבעיה ממנה היא סובלת/סבלה, דהיינו, אין קביעה חד-משמעית לסכיזופרניה אלא הסתפקות בהגדרה של התקף פסיכוטי. הפחד הגדול שלי שהוא שמקרה כזה יחזור בשנית. האם יש הבדל מבחינה סטטיסטית/רפואית/או מה שזה לא יהיה לגבי מקרה נוסף אם זה מוגדר כהתקף פסיכוטי או כסכיזופרניה? זאת אומרת, אם ההתקף הוא פסיכוטי ולא חלק מ"שרשרת" סכיזופרנית, האם הסבירות להתקף נוסף קטנה יותר? תודה.

אולי באמת זה המקום לשאול - מה ההבדלים בין התקף פסיכוטי לסכיזופרניה? האם הסימפטומים המקדימים שונים מהאחד לשני? תודה.

ליפתח כמובן שאיני מאבחן ברשת ובטח לא לפי מכתבים "יד שניה". באופן כללי משך ההתקף בסכיזופרניה צריך להמשך כחצי שנה (מהסיפטומים המקדימים ועד העלמות כל סמני ההתקף), אם משך המצב הפעיל פחות מחצי שנה אז מדובר על התקף פסיכוטי או מצב דמוי סכיזופרניה-סכיזופרניפורמי. את האבחנה הסופית תוכלו לקבל מהרופא המטפל בעוד מספר חודשים. כל טוב דר' גיורא הידש

קראתי באחת ההודעות שלך אתמול ,דר' הידש, שיש תרופות מתאימות יותר לאיזון במקום הטגרטול במצבים האלה שכתבתי למעלה.עברה עלי שבוע עם הרבה מצבי רוח קשים ושונים וביומיים האחרונות אני מרגישה מדוכאת נורא עד כדי התפרצויות של בכי אבל מצד שני מלאה באנרגיה ולצערי עם התקפי כעסים כמעט בלתי נשלטים.לי זה נראה כמו mixedtyped,לא? על איזה כדור היית ממליץ במצב כזה? ואיך אומרים לרופא שמטפל בך שאני חושבת שיש אולי תרופה שתעזור לי יותר?הרי אני לא רוצה לפגוע בו....אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוונת. אשמח לתשובה דחופה כי אז אולי אספיק להציע את זה לרופא כבר בטיפול הבא. תודה מראש, אורלי

שלום רב אחרי כישלון עם טגרטול ניתן לנסות SEROQUEL שהיא תרופה אנטיפסיכוטית היחידה שהוכחה כיעילה במניעה של דיכאון ומניה כאחד ולכן מתאימה להפרעה דו קוטבית מהסוג שציינת. זיפרקסה וריספרדל הן תרופות אנטיפסיכוטיות אחרות שהוכחו שמונעות מניה אך הן לא מונעות דיכאון ולכן הן עדיין לא נחשבות לתרופות מייצבות מצבי רוח. אפשרות אחרת שעומדת בפניך הוא הליתיום. לגבי שאלתך השניה, את לא יכולה להכתיב לפסיכיאטר איזה תרופה לתת לך, אבל פסיכיאטרים כיום יודעים שהלקוחות שלהם מלקטים מידע באינטרנט ולכן הם מגיעים אליהם עם מידע מוקדם. בברכה

תודה דור. יש לי עוד שאלה.האם ידוע לך אם לכדור שדיברת עליו יש תופעות לווי חזקות? הבעיה העיקרית שלי עם תרופות אנטיפסיכוטיות (ניסיתי לזמן מה את ריספרדל ויש לי אותו עדיין למצבי חרום) שהם משפיעים נורא חזק וגורמים לי לעייפות וקושי לתפקד בעבודה ואת זה אני לא יכולה להרשות לעצמי. ועוד שאלה.כרגע אני מטופלת אצל רופא פסיכיאטור פרטי בגלל שלא נוח לי שבתיק הרפואי שלי יהיה רשום חולה במאניה דפרסיה.רק השבוע גיליתי שלמשל בביטוח חיים בשביל משכתא מבקשים שאני אצהיר מי איזו מחלות אני סובלת.רק על אסטמה הם כבר מעלים לי את הפרמיה...לך תדע אם הם יבטחו אותי בכלל עם מחלה כמו מאניה דפרסיה? אשמח להבין יותר איך זה עובד בשביל מישהו שמוצהר כחולה בי פולרי. בתודה. אורלי

שלום אני מטופלת מזה כשנתיים בציפרלקס 10 מ'ג ליום ומרגישה טוב. יש לי מספר שאלות. האם אפשר לקחת אופטלגין במקביל לציפרלקס(ידוע לי שאדקס לא ניתן לקחת)? הייתי מעונינת להפחית את הטיפול בהדרגה מכיוון שאני מעוניינת להכנס להריון ומעדיפה לעבור את ההריון ללא תרופות כיצד לרדת במינון והאם כדאי לעשות זאת? במידה ואפסיק את התרופה, האם במקרה של ארוע דכאוני נוסף הציפרלקס שוב ישפיע? תודה נעמה

לנעמה אחרי שנתיים של טיפול בציפרלקס בהחלט אפשר לשקול את סיום הטיפול עם קשר וללא קשר להריון. כמובן שרק בהתייעצות עם הרופא המכיר אותך, הפסקת הטיפול נעשאת לאט, בערך כל שבועיים יורדים לחצי המינון הקודם. אפשר ליטול אופטלגין. בקשר להשפעה בפעם השניה, פעם חשבנו שהתשובה היא שציפרלקס יעזור גם בפעם השניה היום אנחנו רואים שלא תמיד זה כך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקחת אפקסור כחודש וחצי כדור אחד של 75 והתחלתי לסבול מהזעות בלילה כ2-3 בכל לילה. כתוצאה מזה אני לא מצליחה לישון טוב בלילה. בעבר לקחתי גם אפקסור בכמות של 150 מ"ג וסבלתי מאותה תופעת לוואי ובעקבותיה הפסקתי את הכדור למשך כחצי שנה עד שהדכאון חזר ופניתי לפסיאטרית. היא אמרה שכדאי לחזור לאותו כדור מכיוון שעזר לי בעבר ואמרה שאולי במינון נמוך יותר תופעת הלוואי של הזעות לילה לא תופיע. מה אתם ממליצים לעשות? הרופאה נתנה לי להבין שהכדורים האחרים הם כולם על אותו עיקרון שבכל מקרה כדאי לי להמשיך עם האפקסור. אני ממש רוצה כבר לחזור לישון נורמלי בלילה. עינת

להחליף את האפקסור. תרופה אחרת שמשפיעה על הסרוטונין (SRI) לא בהכרח תגרום לך את אותה תופעת לוואי. ניתן לנסות פרוזק או ציפרמיל.

עינת שלום, מנסיוני כדורים אחרים גם הם עשויים לגרום להזעת יתר, ואם את מסתדרת במינון נמוך יותר זה שווה. נכון לחזור לכדור שעשה לך טוב, ולא להתחיל עם סבב נסיונות.... בעיני תופעת הלוואי הקשה ביותר היא פגיעה במיניות, ואם כדור זה לא הפריע לך אז שווה לנסות במינון נמוך יותר. תרגישי טוב, מירי 2

לעינת תודה למשיבים. אכן שאלה קשה והשאלה עד כמה ההזעות מפריעות ועד כמה את מוכנה להסתכן בכדור אחר שעשוי לעזור ולא לגרום להזעות אבל כמובן שעלול גם לא לעזור ולגרום להזעות. כך שבכל החלפה יש גם סיכוי וגם סיכון. כך לדוגמא יש לי כעת מטופל שמרגיש בטוב אחרי שהרגיש בטוב עם אנפרניל אשר גרם להזעות, עברנו לפריזמה=פרוזק ההזעות נעלמו והוא ממשיך להרגיש בטוב. אבל כל אדם לגופו ולנפשו. כל טוב דר' גיורא הידש

אובחנתי באישפוזי האחרון כאישיות גבולית ואני כמעט בת 40. האם יתכן דבר כזה בגיל כזה או שזו אבחנה שנותנים כאשר לא יודעים לתת משהו אחר? אפשר להסביר לי בכמה מילים מה זה אישיות גבולית? מה הטיפול? האם ניתן להבריא מזה? אני סובלת מאד מאד ממצבי רוח המשתנים מאחד לשני בקיצוניות וממחשבות אובדניות ומרצון לפגוע בעצמי כאשר אני חשה מיואשת. עלי לציין שעד לשנה האחרונה "הכל" היה בסדר ותפקדתי רגיל בכל תחומי החיים.

לעדינה שאלתך מאוד במקום, אישיות היא דבר קבוע לאדם, כלומר היא הייתה גבולית בגיל 18, עשרים, שלושים וגם ארבעים, כך שצריכים למצוא סמנים להפרעת האישיות הגבולית לאורך כל החיים. אני אישית לא אוהב את האבחנה הזו כיוון שהיא סטיגמטית, בכל אופן הטיפול הוא בעיקר פסיכותרפיה למרות שגם תרופות עשויות לעזור לסמפטומים או למצבי משבר. על הפרעה זו תוכלי למצוא חומר רב באתרים שונים ברשת אבל לדעתי חבל להתעמק זה רק מבלבל בהפרעה מסויימת זו. כל טוב דר' גיורא הידש

דור וד"ר הידש שלום!! בעבר כתבתי לכם לגבי אחי אשר התחיל טיפול בעקבות מצב פסיכוטי (חשדות לא מבוססות). לאחר טיפול של חמישה חודשים לערך החליטה הפסיכיאטרית כי היא מורידה לו את המינון של הריספונד עד ל - 0.5 מ"ג ולעלות לו את הוייפקס ל 150 מ"ג. היא טוענת כי אנחנו תחילה איבחנו אותו כחולה פסיכוטי ובאמת תחילה היא נתנה רק את הריספונד ולאחר תקופה של חודשיים התפתח דיכאון ואז היא החליטה שהיא משלבת את שתי התרופות יחד . ולפני שבועיים היא החליטה להוריד את המינון של הריספונד מ - 1.5 מ"ג ל 0.5 מ"ג בהדרגה אבל במקביל לעלות את הויפקס ל 150 מ"ג מ - 75 מ"ג. תודה על התגובה אתם עושים עבודת קודש קטי

שלום קטי ותודה על הפידבק. האם יש לך שאלה?

הייתי רוצה לדעת האם באיזה שהיא נקודת זמן שהיא הוא יוכל להפסיק עם הכדורים או שזה לכל החיים למרות שהפסיכיאטרית אמרה שהדכאון שהוא פיתח עקב הטיפול בריספונד מעיד על שיפור, עצם זה שהוא הגיב לתרופות אומר שזה טוב מה דעתך על האבחון והטיפול והאם באמת זה יכול לחלוף?

דוקטור רציתי לדעת אם הדפאלפט מונע נשיכות לשון? תודה אם תעזור.

לא.

שלום, נשיכות לשון? תופעה כזו היא חלק מהפרעה נפשית אחרת, לכן חשוב לאבחן נכון ולראות את התמונה הכללית ורק אחר כך לחשוב על טיפול. בכל אופן הדפלפט אינו מטפל בסימפטום זה או אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

סרוקסט, פאקס ופרוקסטין הם ממש אותו דבר כל פעם בבית מרקחת נותנים לי משהו אחר.....זה משנה את האפקט?? זה טוב??????..

עקרונית הרופא יכול לרשום על המרשם "ללא תחליפים גנריים" ולחתום ליד זה. אז הרוקח יהיה מחוייב למכור לך רק את אחד מהם. כל פעם את אותו סוג בלי שינויים. תתיעץ עם המטפל שלך.

לגדי מדובר על בדיוק אותה התרופה רק מבתי חרושת שונים. על הנייר ובמשרד הבריאות אין הבדלים ביניהן. האם אתה מרגיש הבדל? כל טוב דר' גיורא הידש

אני כבר 4 שנים סובל מדיכאון וחרדות וטופלתי בהמון סוגי כדורים כגון רסיטל מירו אפקסור סרוקסאט רמוטיב למיקטל ציפרלקס וכו...כאשר אף אחד לא עזר יצר איזון מסוים או אפילו רמה שאפשר להתמודד איתה אלא רק המשך חיפושים. לפני שבועיים עשיתי אבחון קשב וריכוז מסתבר שאני סובל מהתופעה אז התחלתי איתה והרגשתי מצוין כמו שלא הרגשתי הרבה שנים מבחינת מצב רוח ריכוז מרץ מוטיבציה וכו אבל החלו התקפי חרדה! וזה משבש הכל אז הרופא המליצה על שילוב של הריטלין עם אדרונקס וקראתי שאדרונקס בכלל אינו לחרדה אלא לדיכאון והבעיה היא החרדה? אני יודע שמסוכן לשלב בין הרטילין לנגדי הדיכאון והחרדה אבל יש לי ברירה?? אני לא מוכן לוותר על הריטלין כאשר הוא הדבר היחיד שגרם לשיוני משמעותי לטובה... אז מה עושים מב כזה ? איזה כדור לשלב ואם בכלל זה יעזור? זה ממש בעיה חמורה שאני יושב פה וחושב עליה ולא מצליח לחשוב על פיתרון מתאים...וקראתי כאן שגם פה לא הכי יודעים מה לייעץ במצב כזה אז אני מבקש בישבילי ועוד הרבה כאן שתחקרו על המקרה של שילוב ריטלין עם נוגדי חרדה ודיכאון....מחכה לתשובה תודה

שלום רב יש הרבה מאד אנשים שלוקחים ריטלין עם SSRI ללא בעיה מיוחדת, גם אם אין על כך הסכמה גורפת בין הרופאים. הכוונה לריטלין עם תרופה מסוג פרוזק/ציפרלקס/אפקסור. אדרונקס, בדומה לריטלין, עשוי להחמיר חרדה ולכן איננו מתאים. כמו כן, מומלץ לשקול קונצרטה במקום ריטלין. אם יש לך ספק- ניתן להתיעץ עם פסיכיאטר מומחה להפרעות קשב אצל מבוגרים. בברכה

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב הבעיות שלי הן כאשר אני מדבר עם אנשים אני נכנס לחרדה ומתחיל לדבר בלחץ ולא מגיב בהתאם לשאלה כי באותו רגע יוצא מכלל הריכוז וכאשר אני הולך למקום שיש הרבה אנשים אני עוד יותר חרד ומרגיש לא בנוח...אתמול נכנסתי לאירוע משפחתי איך שנכנסתי בדלת וכל התשומת לב הופנתה אליי חטפתי התקף ישר הלכתי לאמא שלי שתרגיש את הלב שלי פועם בחוזקה וישר הלכתי לאחד החדרים בבית שם לשבת ולנוח כאשר כולם באו לשאול מה קרה החרדה התגברה וממש הייתי בפאניקה ואז לקחתי וואבן לא עזר ואז עוד אחד ואז נרגעתי ...לקח לי זמן לחזור לסלון איפה שכולם שם מהאינעימות של מה יכול להיות שהם חושבים עלי עכשיו שלא יגלו שאני סובל מבעיות נפשיות :( לבסוף ישבתי בצד והיה שם קריוקי וכולם ביקשו שאשיר כי הם יודעים שיש לי קול יפה אבל א הסכמתי כי ממש לא הרגשתי שם כבר בנוח רציתי ללכת כמה שיותר מהר.... הייתי מבואס לגמרי ואז נכנסתי למחשבות ודאגות שאולי זה סכיזופרניה או פסיכוזה וזה עוד יותר הפחיד אותי באמת שאני מת מפחד מהמחלה הזו..... זה חרדות או סכיזופרניה או פסיכוזה מה?

חרדות בלבד , תירגע אין לך פסיכוזה ולא סכיזופרניה.

חרדה, ממש חרדה... גם חרדה מלהשתגע היא חרדה וזה לא פסיכוטי בכלל... תרגיש טוב שבת שלום חג שמח תמי.

שלום רב הבעיה שלך נקראית חרדה חברתית. סובלים ממנה 13% מהאוכלוסיה הכללית. תוכל לקרוא על כך כאן: http://www.geocities.com/harada_hevratit לעיתים גם סכיזופרנים מרגישים חרדה אבל אצלם כל החשיבה וההתנהגות לא הגיוניים ומנותקים ,להבדיל ממך, שנהגת בהגיון כאשר לקחת ואבן והתמודדת עם האנשים בצורה נורמלית! יש טיפולים תרופתיים ו/או התנהגותיים לחרדה חברתית. אל תהסס לפנות לטיפול כי ניתן להתגבר על הבעיה! בברכה

באמת שאני בוכה עכשיו :((( אז למה נתנו לי זיפרקסה לפני שנתיים וגרמו לי לסבל כה רב וגמילה מאוד קשה ממנו למה??????????????? למה מאבחנים בצורה כל כך מזלזלת! הרס לי את החיים הזיפרקסה וכל התקף חרדה שאני עובר עכשיו עובר לי המחשבה שחס וחלילה אצטרך לחזור לכדור הזה שמכבה את המוח... אוףףףףףףףףףף

אל לך להיבהל מהזיפרקסה, מאחר שאם אתה סובל מחרדה עמידה אז לפעמים ניתן לטפל בתרופות אנטי פסיכוטיות. בברכה.

שלום: הייתי מבקשת לדעת מה משכו של גל דיכאון, האם בהכרח עובר לאחר תקופה זו? האם מוכרת תופעה בה אדם שרוי בדיכאון (על"פ הערכת פסיכיאטר)וקורה מצב בו יש שיפור ניכר בהרגשה שנמשך מספר ימים ושוב חוזר חלילה נפילות שנמשכות מספר שבועות והטבות ספונטניות למספר ימים. הכל כמובן תחת השפעות תרופתיות שונות שנוסו במהלך חמשתהחודשים שבהן אני סובלת . תודה

קשה לענות על שאלחה כזו בלי להכיר אותך ולדעת מאיזה סוג דיכאון את סובלת. יש סוגי דיכאון שונים ויש כאלה שבאים בגלים עם תקופות של הפוגה. הפסיכיאטר המטפל בך שגם מכיר אותך יכול לענות טוב יותר על השאלה. באופן כללי אפשר לומר שיש מצבים שדיכאון נמשך מספר חודשים ואפילו עד שנה. עם טיפול תרופתי מתאים אפשר לקצר את התקופה ולהרגיש טוב יותר. כל טוב והרבה בריאות.

לגל תודה לדני. אכן דיכאון עמוק (מג'ורי) חולף בדרך כלל אחרי מספר חודשים למרות שישנם מקרים די נדירים של דיכאון עמיד לטיפול הנמשך זמן רב. דיכאון פחות חמור בעוצמתו-דיסטימיה, עלול להמשך גם שנים. איני מייחס חשיבות לתקופה הטובה הנמשכת מספר ימים. הדבר היחיד שאת יכולה ללמוד מימים אלו הוא שאת עשויה להרגיש טוב כאשר הדיכאון יחלוף כי שום דבר "לא נשבר" במוח, כך שכאשר הדיכאון יחזור תחזרי לתפקוד מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב!. אני נוטל אדרונקס בכמות של 4 מ"ג מזה כחודשיים וחצי לצורך טיפול בהפרעת קשב והפרעת חרדה.התרופה הועילה לי בכך שאני פחות רגיש ולוקח דברים יותר בקלות אך לא הועילה כלל בשיפור הקשב ואפילו פגעה מעט בזיכרון,לפי הרגשתי. מבחינת חרדה היא מועילה במידה מסוימת אך פחות מאשר הרסיטל, אותה נטלתי לפניה במשך כחודשיים, אך נאלצתי להפסיק מכיוון שגרמה לי לעייפות ופגיעה בריכוז. לאחרונה התחלתי להשתמש במכשיר הנקרא מסטר מיינד, השימוש בו מועיל לי יותר מאשר הטיפול התרופתי :יש לי סוף סוף סבלנות, אני מסוגל להתרכז יותר טוב, אני פחות אימפולסיבי ואני מסוגל להתמיד במטלות.אני מרגיש כי התרופה פוגעת בתפקוד הקוגנטיבי שלי ולכן ברצוני להפסיק לקחת אותה.לצערי התור שלי לפסיאטרית הוא רק בעוד חודש. 1.האם תוכל ליעץ לי כיצד להפסיק את התרופה 2.האם ידוע לך על המכשיר מסטר מיינד או האם ידוע לך גורם אשר יכול ליעץ לי כיצד ניתן להשתמש בו נכונה. אני שואל זאת מכיוון שבהוראות המכשיר מצוין כי עדיף להתיעץ עם רופא מומחה לפני שמשתמשים בו בתכנית להגברת הקשב ,במקרה שאתה סובל מחרדה. ובנוסף מצוין כי כדאי להתיעץ לגבי שילובו עם טיפול תרופתי. בתודה מראש...

לעדי תרופה הדומה בפעילותה לאדרונקס נמצאת בארה"ב ולא מיובאת לארץ והיא התרופה היחידה שמאושרת לטיפול בהפרעת קשב אצל מבוגרים. כך שיש הגיון רב בכך שלאדרונקס יש השפעה דומה. כמובן שאין זה כך אצל כולם ותמיד צריך לבדוק את ההשפעה האישית. המינון של 4 מג' הוא המינון המינימלי, אין בעיה להפסיקו ביום אחד. אפשר כמובן גם לנסות ולעלות במינון לפחות ל-8 מג' ביום. אני מכיר את המכשיר שציינת, להערכתי הוא יעיל, אבל אין לי ניסיון של עבודה איתו ולכן איני יכול להדריך אותך בשימוש במכשיר. לעתים אנשים אשר מטפלים ב biofeedback מכירים את המסטר מינד. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על הכל

מצטרפת לתודות ולברכות תמי.

חג שמח ותודה לכול מי שתורם למלאכה החשובה הנעשאת כאן. שתהיה שנה טובה ונפגש כאן גם בשנה הבאה הידש

אחי בן 28 אין לנו במשפחה מחלות נפשיות, אתמול הגיע לבית כשהוא מבולבל עצבני לרגע מרגיע אותנו ברגע אחר. מבקש רשות על כל דבר כמו ילד בן 6 "אמא אני רוצה לשתות" לא מקבל החלטות בעצמו לגבי דברים קטנים ביותר, הכי חמור הוא היה מבולבל לא מצליח לבטא את עצמו לחוץ, שאלנו אותו מה קרה הוא אמר שחבר הביא לו שתי כדורים והוא אמר לו שזה כדורי טבע, נלחצנו כי הוא לא היה עצמו לא ידענו מה הוא קיבל , הוא נראה מסומם. לקחנו אותו לבית החולים הפסיכיאטר אמר (החליט ) שאין קשר לכדורים שהוא סובל מכיסופרניה. חשוב לי לציין שהוא יודע מי הוא איפה הוא הוא מודע לעצמו הוא מביע דיכאון הוא מבקש שנחזק את העובדה שאוהבים אותו שהוא נחוץ בעולם הזה הוא בוכה המון . אין צורך להסביר איך המשפחה שלנו מוכה בהלם כולם בוכים המומים מפוחדים בעיקר כי אנחנו מרגישים חסרי אונים ולא מאנינים למה שקורה . אני אסמך אם תוכל לפרט לי האם זה הגיוני ואיזה תסמינים זה כיזופרניה כדי שנדע שההבחנה אינה נכונה. כמובן שניגש לחוות דעת נוספת מאותו פסיכיאטר אך אני רוצה להיות יותר מודעת כיצד אני אוכל לקבל יותר מידע בתודה מראש

שלום, יש חומר רב ברשת על סכיזופרניה וקשה לתמצאת את המחלה במשפט אחד. בכל אופן מדובר במצב של איבוד הקשר עם המציאות, מצד הנקרא מצב פסיכוטי. יתכן שישנן מחשבות שווא או הזיות שמיעה. כמובן שהאבחנה היא של הרופא שבדק אותו, באבחנה כל כך חמורה חשוב להתייעץ עם רופא נוסף שיאבחן וימליץ על אפשרויות טיפוליות. כמובן שאת הנושא של הסמים אי אפשר לשלול ותמיד צריך לזכור שהוא עלול להיות. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום, ברצוני לדעת ממה נובעת הפרעת אישיות. האם ההפרעה היא מולדת ואם כן האם זה תורשתי או כשל כלשהו בתחילת החיים? כלומר בעקבות אירוע שקרה לאם בהריון? האם זה משהו שקורה בשנות החיים הראשונות בעקבות אירועים מסויימים אות התנהגות מסויימת? אשמח גם לקבל קישורים בנושא לכתבות בעברית. תודה.

הנה כמה לינקים בנושא http://www.shrink4u.co.il/ynk/articles/viewArticle.asp?id=29 http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/aivcon6.htm http://www.voices.org.il/art3.asp

שלום רב זה נושא בפסיכולוגיה וגם בפסיכיאטריה. כיום הפסיכיאטריה היא יותר ביולוגית ולכן פחות מתייחסים לאישיות, אבל האבחנות של הפרעות באישיות (יש 10 סוגים שונים), עדיין נמצאים בשימוש, במחקר ובטיפול. יש על כך ספרות ענפה וגם מאמרים בעברית. אלה הפרעות חמורות במבנה האופי ובנטיות ההתנהגותיות של הפרט, שלרוב מערבות שטחי אישיות אחדים וכמעט תמיד קשורות בפגיעה ניכרת בתפקוד האישי והחברתי. הפרעת אישיות נוטה להופיע בילדות המאוחרת או בתקופת ההתבגרות וממשיכה להתקיים בתקופת הבגרות. ניתן לאבחן הפרעת אישיות מגיל 15 ומעלה. היוצא דופן זה הפרעת אישיות אנטיסוציאלית שאותה ניתן לאבחן רק מגיל 18. אני מצרף לך קישור למצגת מקצועית בנושא זה שנכתבה ע"י פרופ' אבנר אליצור: http://mercaz.info/personalitydisorders.ppt בברכה

שלום, תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. כיום ישנם רבים שרואים חלק גנטי גם בהפרעות האישיות, אבל אין ספק שדפוסי ההתנהגות נקבעים בילדות ומעוצבים עד סוף גיל ההתבגרות. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת האם ניתן ליטול את התרופה לוסטרל ביחד עם תוסף התזונה כרומיום פיקולינט והאם אין עם כך בעייתיות כלשהיא תודה

לנעה איני יודע, כיוון שמדובר בתכשיר אלטרנטיבי אני מניח שהנושא לא נבדק מדעית. כל טוב דר' גיורא הידש

כשדברתי על חוסר עצמיות שלי התכוונתי לקהות הרגשית שלפחות שערתי שגם לך יש חלק בזו שאני יודע, או שיש לך משהו דומה. בכל אופן זה לא אומר שאני לא מרגיש כלל, אלא מדובר בתחושה פנימית שמשהו אצלי לא בסדר. אני אולי לא יכול להבהיר לך את מהות התחושה הזו, בדרך מילולית לפחות, אבל בכל מקרה יכול להיות שהיא דהתה עם הזמן וכיום יכול להיות שאני מדבר מתוך זכרון שלה בלבד. בפועל מדובר בחוסר חיות מצידי. לי זה נראה הרבה פעמים שאני פשוט מתנהל באופן דומה לחיה, ועובדה שאני נתקל (בעיקר בעבר) במצבים שאנשים מחקים אותי בקול וצוחקים עליי. וזה לא סתם, תאמין לי שיש לי מספיק סיבות להאמין שיש לזה בסיס שאולי הוא מעבר לבסיס של היותן של תגובות דומות אצל אנשים אחרים אשר אינם מתלוננים על מה שאני מדבר עליו (חוסר עצמיות וקהות רגשית). אני במובן מסוים מת. זה כמובן בא לידי ביטוי בכך שאני ממעט להתבטא באופן מעשי ובדיבור וכן בזה שקשה לי לסבול לשמוע את אחי נושם, ואני מסופק אם זה נובע מהאישיות האמיתית שלי. ולגבי החשיפות - אני עשיתי פעם חשיפה גדולה ובעקבות זאת יכול להיות בהחלט שבטלתי לזמן מה את הקהות הרגשית שלי במידה מסוימת, לאור האופן שבו הוריי ואחרים הגיבו כלפיי (אני הייתי מאוד מורשם ממנו).

רון היקר יש משהו במצבים נפשיים מסויימים, בהם אנחנו מרגישים מעט מתים, כאילו חלקים מהחיות והויטאליות שלנו נעלמו ואנחנו פשוט שורדים את היום יום. התופעות האלה מאד מאפיינות מצבים של דיכאון, ואף מצבים של ריקנות וסתמיות שמלווים לפעמים מצבים פוסט פסיכוטיים או סוערים. לנפש יש את התכונה הזאת שלפעמים היא גולשת וגבוהה באנרגיות, ולפעמים היא בשפל, כמו שנתו של הדוב. כדאי לך לבדוק את נושא התזונה, ולהוסיף לתזונתך מזונות ותוספי מזון שנותנים אנרגייה. כדאי להוסיף פעילות גופנית ואף טיפולי גוף כמו מסאג'ים דיקור או שיאצו. ובעיקר כדאי לזכור ולהאמין, שאחרי הירידות, בוא תבואנה עליות. שבת שלום וחג שמח תמי.

שלום, לפני חמישה שבועות , עקב פרידה מבת זוג , נכנסתי לדיכאון , והתחלתי לקחת ויאפקס לאחר פגישה עם פסיכיאטר. היום במינון של 150 מ"ג כבר שבועיים, ומרגיש הקלה . במהלך חמשת השבועות לקחתי גם לוריוון - כ 10 כדורים סה"כ , בערך כדור כל 3-4 ימים . עדיין בערבים אני מרגיש חרדה (ניתנת גם לפירוש כתחושות געגועים/בדידות/חרטה ועוד). אם בהמהלך החודש הקרוב אמשיך באותו נוהל , האם אני מסתכן בהתמכרות ללוריוון?

שלום רב עקרונית נטילת לוריוון אפילו רק פעם בשבוע עלולה לגרום התמכרות. הגלישה להתמכרות היא תמיד הדרגתית - מתחילים בפעם בשבוע, ואחרי זמן כשיש משהו מלחיץ לוקחים פעם נוספת, בהדרגה מעלים את התדירות ל- 2-3 בשבוע וכך לאט לאט גולשים במדרון. ההתמכרות מגיעה לאיטה כמו גנב במחתרת. מצד שני, אם אתה תצליח להחזיק מעמד באותו נוהל שקיימת אותו עד כה אז ייתכן שלא תפתח התמכרות. יש כאלה שמצליחים בכך. הדבר כרוך בד"כ בהרבה מאמצים ומשמעת עצמית להתגבר על הכמיהה להשתמש בכדור בצורה מוגברת. בברכה

לערן שלום, לוריוון מיועד בדרך כלל לטיפול של שבועיים ולא יותר מכך , שימוש כפי שאתה עושה שזה רק בשעת מצוקה הוא לא אסון ולא אמור לגרום להתמכרות , אם מגיעים למינונים של 2 ו 3 כדורים בנטליה אחת כדי להשיג רגיעה ולאורך זמן , אז מתחילה פה בעייה של התמכרות קשה שלה בצידה תהייה הפרעה קשה של גמילה מן הכדור וזאת מניסיון אישי , כך שלא נראה לי שיש לך מה לדאוג תשתמש בכדור רק ברגעים קשיים ועד שהמצב הנפשי שלך ירגע מאליו , בתקווה שעזרתי לך !!!

תודה!

אני בן 38. לוקח פלוטין כ-7 שנים. הפסקתי לתקופות ארוכות אך בכל פעם נוצר אצלי "געגוע" לרוגע ולביטחון שהכדור נותן לי. האם יש סיכון בשימוש ממושך?

שלום לך גיא ! כאן ירון אני נוטל גם את התרופה פלוטין 20 מג" כבר כשנה , רציתי לדעת אם חשת בתופעות של יובש תמידי בפה , הרגשת צימאון תמידית , והשתנה מרובה בעקבות השימוש בכדור - לתשובתך במידה ותוכל אודה מראש!!! ירון תודה!!!

לא, אבל אני יודע שיובש בפה קשור לתרופות מהמשפחה הזאת גיא

לירון הפלוטין עלול לגרום להפרשה לא תקינה של הורמון המרכז את השתן anti diuretic hormone adh, לכן חשוב שתעבור בירור אצל רופא המשפחה. סביר שהוא אינו מכיר את התופעה אז תמצא קצת חומר באינטרנט ותעדכן אותו. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם משתמשים בטופומקס בשילוב פרוזק אצל שמנים שרוצים שליטה על מה שנכנס לפיהם? האם ההשמנה, שנחשבת למחלה ,ניתנת לטיפול בתרופות אלה או אחרות?אשמח לקבל תשובה בהקדם. למי לפנות? האם יש איש מקצוע שאתה ממליץ עליו באיזור המרכז? מה לעשות?

שלום רב טופמקס ופרוזק בהחלט נחשבים לטיפול מתאים ויעיל לבעיות שציינת. באיזור המרכז פסיכיאטר מומחה לנושא הוא ד"ר איתן גור. בברכה

תודה לדור הידש

שלום לכל המשתתפים הקבועים ולכל השאר... הגעתי למסקנה שאני לא רוצה להיות כאן יותר. נמאס לי להתעסק בזה כל יום, ב"מחלות", בתרופות. בבעיות הנפשיות שלי ובבעיות הנפשיות של האחרים. אני חושב על זה כבר הרבה זמן, אבל שיבא קצת הפילה לי את האסימון. יש אנשים שבוחרים להיות פסיכיאטרים. אני לא בחרתי להיות פסיכיאטר, ואני לא יודע עד כמה אני מוצלח כפסבדו פסיכיאטר. זה קצת כמו ההחלטה שלי לעזוב את מועדון "אנוש", ששאבתי ממנו הרבה עזרה בזמנים קשים. אני חושב שגם הפורום הזה עזר לי, עברתי בו שני התקפים מאנים, אישפוז כפוי אחד, התקף דיכאוני עם אישפוז מרצון, וגם שנה וחצי של יציבות שבה בעיקר השבתי לאנשים מהניסיון האישי שלי, למרות שבעצם אין לי כל הכשרה לכך. (בעצם במאניה השבתי יותר לאנשים...;) תמי וראומה, אמא רחוקה, נורית- יש לכן את הטלפון שלי או את האימייל, אז תכתבו או תתקשרו. אשמח להמשיך להיות בקשר. אם מישהו שאני לא מכיר רוצה לכתוב לי, אז האימייל שלי [email protected] ואפשר גם לצרף אותי במסנג'ר. שמחתי להיות כאן, אבל אני באמת חושב שהגיע הזמן לעזוב. תודה לד"ר הידש על התמיכה ועל שנתת לי במה גם כשזה לא היה כל-כך קל כמו עכשיו. תרגישו טוב מיכאל (מוטי)

היי מיכאל. אתה הגבת לי היום לראשונה ואני מודה לך על מה שכתבת. אני כבר המון זמן קוראת אותך ותמיד נהנת מכל מה שאתה כותב גם אם לא הגבתי אף פעם.אני מבינה ומכבדת את החלטה שלך ורק רוצה להספיק רגע לפניי להגיד שלמדתי ממך המון-פסיכיאטור או לא. לי אין (אולי עדיין) אומץ להצתרף למקום כמו "אנוש" או שבכלל להתמודד עם הבי פולריות מחוץ לרשת וזה משאיר אותי לא פעם במקום בודד נורא.לקרוא אותך,את ראומה ואת תמי נתן לי לראשונה אפשרות להרגיש פחות בדידות ולמדתי לנצח את הדעות הקדומות שהיו לי בעצמי.אתה איש חכם ומעניין,מיכאל,ואני מאחלת לך מכל הלב שתצליח למצוא את האושר הפרטי שלך. אני אישית תמיד אשמח לקרוא אותך שוב אם ומתי שזה יתחשק לך... תודה על מי שאתה וששיתפת אותנו במחשבות וברגשות שלך. אורלי

מיכאל אם אתה הוא זה אותו מיכאל מפורום נפגעי נפש, אז ממש חבל..עזרת לי מאד בקשר לבן שלי. נכון שאתה לא חייב לעשות זאת,ונכון שהלחצתי אותך עם מלא שאלות.. בכל אופן שאלתי היא האם אני יכולה לצרף אותך למסנג'ר שלי? אשמח להיות איתך בקשר..לשמור עליך מרחוק...ביי ובהצלחה

תמיד האמנתי שהגוזלים צריכים לעוף מהקן אבל זה לא מונע את העצב תחסר מאוד ועזרת המון אם תכתוב פעם ספר אני הראשונה שתקנה בהצלחה

מיכאל אם אתה כותב ספר, גם אני רוצה עותק, עם הקדשה כמובן... אוהבת אותך מאד תקפוץ מדי פעם לבקר שבת שלום חג שמח תמי.

שלום רב : מה היא ציקלוטימיה? ומה הטיפול עבורה? תודה.

שלום רב בגדול, ציקלוטימיה דומה להפרעה דו-קוטבית. בשתיהן מדובר על הפרעה במצב הרוח שנע בין סימנים מאניים לדיכאוניים. ההבדל הוא בתדירות, מהירות ועוצמה. ליתיום הוא תרופת הבחירה למחלה דו-קוטבית ובהרבה מקרים גם להפרעה ציקלוטימית. התרופה יעילה מאוד בייצוב מצב הרוח. כלומר, התרופה מקטינה את עוצמת ההתקפים ואת תדירותם. עם זאת הליתיום לא מרפא את המחלה. לעיתים איבחון יותר מעמיק של ציקלוטימיה יכול לחשוף אבחנה של הפרעת אישיות גבולית ואז הטיפול המומלץ כולל גם פסיכותרפיה ארוכת טווח. בברכה

לגלי תודה לדור ושבת שלום הידש

בהמשך לתשובתך על תרחישים לאחר פסיכוזה...אני מנסה להבין האם יתכנו שיותרו נזקים כמו שציינת( ירידה באנרגיות , במוטיבציה, קוגניטיבית ורגשית), שהמצב לא יחזור מבחינת האנרגיות למצב הקודם, אף על פי שלא אובחן שהפסיכוזה היתה בהקשר של מחלה נפשית? אני חשה בתחושה בלתי נסבלת של ריקנות, תלישות, לא מחוברת לכלום וזכרון חלש. (דכאון שלכעצמו נשלל אם כי טופל אף הוא בכדורים) תודה

מה זה פסיכוזה, אם לא התקרבות לעצמנו? תעזבי בצד את ההגדרות הפסיכיאטריות. מנסיוני, ממצבים נפשיים עם קוים פסיכוטיים, אני חזרתי לעצמי "כמו גדולה". צריך לתת זמן לעצמך, להשתקם השיקום לוקח זמן. בהצלחה!!

למאיה כפי ששיבא כתבה יש פסיכוזות שונות (כמו במאניה או פסיכוזה קצרה) שאחריהן אין נזקים. הנזקים מופיעים בעיקר בסכיזופרניה. כך שאני חושב שאת יכולה להיות רגועה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לכולם, כתבתי מספר פעמים בפורום, בנוגע לביתי בת ה-19, שלאחר שימוש בסמים והתקף פסיכוטי, אושפזה וכעת במוסד גמילה. לאחר כמה התייעצויות בנוגע לתרופות, וכתוצאה מהעידוד ששאבתי מתשובותיו של דור התייעצנו עם רופא נוסף, ששינה תרופה מס' פעמים ושינה מינונים. כיום, 9 חודשים לאחר סיום האישפוז, עדיין במוסד, בשלב הסתגלות לחיים בחוץ. התחילה ללמוד במכינה ללימודי עיצוב, ומצבה השתפר ללא הכר. תודה לכל העונים ובעיקר לדור ולדוקטור הידש. מצאתי את הפורום הזה כמקום תומך ועוזר, בתקופה הקשה הזו. כל טוב, אמא.

את כבר לא מיואשת ,ואני עדיין רחוקה. אבל ברצינות ,שמחה מאוד בשבילך, ובשביל הילדה . כאמא אני יודעת עד כמה קשה לראות ילד שלך במצב קשה ,וכמה אושר זה לראות התקדמות . נקווה שתעדכני כשהיא תצא מהמוסד. ואיך אומרים הפולנים רק בשמחות!!!

לאמא היקרה, אין בעד מה. שמחתי לעזור לך ולבתך ועוד יותר שמח עכשיו לשמוע שישנה התקדמות משמעותית במצבה. רפואה שלמה, דור.

לאמא שמחתי לשמוע שהבת במצב הרבה יותר טוב וגם את מילותיך החמות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

למניה דפרסיה עם נטיה ברורה למאניות. מדיכאונות אני בקושי סובלת , אם בכלל. תודה, שיבא

שלום רב זהו טיפול נפוץ ומקובל להפרעה דו קוטבית (מניה דפרסיה). מי שמכיר את הטגרטול הכי טוב הם הנוירולוגים והם משתמשים בו הרבה הרבה יותר מפסיכיאטרים. מכיוון שיש מטופלים רבים שלא מסתדרים עם ליתיום, אז בשנים האחרונות משתמשים בתרופות נגד אפילפסיה, שהוכחו במחקרים שהן גם מייצבות מצבי רוח, כמו הטגרטול, הדפלפט והלמיקטל. עדיין הליתיום הוא הכי יעיל לייצוב מצבי רוח. יש צורך בבדיקות דם. מדובר בבדיקות דם שכל רופא משפחה ממוצע אמור לדעת לבצע, להבין ועפי"ו יקבע את המינון. במקרים מורכבים דרוש מעקב של פסיכיאטר, כאשר פסיכיאטר קובע מינון לא רק עפ"י בדיקות דם, אלא גם נתונים נוספים שהגיע אליהם בראיון עם המטופל, אבחנות נוספות וכו'. בברכה

לשיבא תודה לדור והטגרטול היא תרופה טובה. עם זאת כאשר הגורם הבולט הוא החלפה מהירה rapid cycling אז דפלפט וזיפרקסה מומלצות יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, מה שלומכם? סיפרתי לכם, שעברתי התקף מאני, לפני שבוע- שבועים לערך. בעקבות זה, חזרתי ליטול תרופות בצורה מסודרת (פחות או יותר) לצערי הרב, המאניות שלי הן ברצף, הן סוערות וכואבות, אם כי גם יצירתיות, מצחיקות ומלאות בהבנות והארות. היום לדוגמה, יצאתי לרופא שלי, ולקצת סידורים וכל הזמן יש לי תחושה שאנשים קולטים שאני קצת משיגינע... אני מרגישה מגורה מכל פיפס קטן.... מרגישה צורך להגיב על כל דבר קטן.... מצד שני, אני מרגישה שאני "מתה מעייפות" ושבא לי לישון איזה 12 שעות ברצף. אשמח לשמוע את דיעת ד"ר הידש, ואת נסיון האנשים שחווים את המחלה הזו כמוני. איך מתחזקים? תודה רבה, שיבא.

שיבא יקרה מאניה זה כאילו המוח שלנו עובד במהלך רביעי וחמישי, התודעה קולטת המון דברים, המוח עובד שעות נוספות, ואחריה זה מה זה מותשים... יחד עם זאת כשסוער, יש גם הרבה ברקים ורעמים וכעסים ובילבול. איך מתחזקים? אני מאמינה גדולה בפוד תראפי- כלומר לאכול כמו שצריך, לעשות דיאטת אינטרנט, מגע ושחייה והליכה מועילים, וזמן לנוח... ולישון... ולעכל את כל מה שהיה. בסופו של דבר צריך להזהר לא ליפול לבור הדיכאון. את מספרת שאת יותר מאנית ופחות מכירה את הקוטב הדיכאוני, וטוב שכך, אז תמשיכי לחייך, ושאנשים שאוהבים אותך יחבקו אותך הרבה, ותשמרי על עצמך. וכשירגעו קצת הרוחות, תחזרי אלינו לספר לנו מה גילית... שבת שלום חג שמח תמי.

לשיבא התובנה וההבנה שאת עוברת תהליך חשובים מאוד, לעתים השיפוט וראית המצב משתנה ולכן יתכן שחבר או חברה לידך אשר יאמרו לך מה המצב יעזרו, הדבר החשוב ביותר הוא לא לקבל החלטות חשובות במצב של פעילות יתר או דיכאון. וחוץ מזה אפשר גם להנות מהמאניה אם היא לא גבוהה מדי.... שבת שלום דר' גיורא הידש

בבקשה תענה לי על השאלה ששאלתי לפני מספר ימים,ושכנראה לא שמת-לב אליה. צרפתי את הקישור אליה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-830,xFT-596251,xFP-597018,m-Doctors,a-Forums.html בתודה מראש, מישהי

למשהי תודה על הקישור ועניתי לך בשאלתך המקורית, מצעטר על האיחור שבת שלום דר' גיורא הידש

לפני חודשיים חזרתי לטיפול בציפרלקס לאחר הפסקה של חודשיים עקב הרעה במצב. במקביל הזוגיות שלי התפרקה לפי חודש וחצי והחלה הרעה נוספת. כמה זמן לוקח מאכ' לתרופה לחזור לפעול? הפרידה קשה לי מאוד והצד השני לא מעוניין בקשר כרגע. עצות...

שלום רב את מערבבת בין הנושא התרופתי לנושא הפסיכולוגי. משברי חיים כמו אובדן, גירושין, אבטלה וכיוצ"ב לא בהכרח מטופלים תרופתית. למעשה, יש תקופת זמן טבעית שבהם לא מתערבים תרופתית, כי זה נורמלי להרגיש לא טוב כאשר את מאבדת משהו שהוא חשוב לך. מצד שני, אם עוד לפני כן היתה לך מחלה, שבגללה טופלת תרופתית, אז זה עשוי להשפיע. מכיוון שאינני יודע בגלל איזה בעיה טופלת תרופתית, מדוע הטיפול הופסק וכיצד הוא חודש אז זה מקשה על התשובה. בכל אופן, אם אין השפעה אז אפשר לעלות עד 20 מ"ג ליום ואם גם זה לא עוזר, אז להגיע להערכה מחודשת אצל פסיכיאטר, שיתן לך את דעתו לגבי סוג הטיפול המתאים למצבך. בברכה

לעז תודה לדור, התרופוה מתחילה להשפיע אחרי כשבועיים ומגיעה לשיא השפעתה כעבור כשלושה חודשים. לעתים התחלת ההשפעה קצת מתארכת ומקובל להסיק שהתרופה לא יעילה אם אין שיפור במשך שישה שבועות. שבת שלום דר' גיורא הידש

במקרים דחופים פונים לחדר מיון ולא לפורום באינטרנט. ואם מישהו בכל זאת פונה לכאן אז סימן שזה לא כ"כ דחוף ולכן עדיף שלא ישתמש במילה הזאת בכותרת.

חברים יקרים, הפעם אני דווקא מסכימה עם דור. אל תשכחו שד"ר הידש מגיע לפורום אחרי שעות העבודה, הרבה פעמים מאוחר מאד בלילה או בבוקר... תלוי מתי הלכתם לישון. כדאי להיאזר בסבלנות. וחוץ מזה, לא פעם התשובות של המשתתפים באמת מסייעות. אז - בואו נהיה סבלניים ונעזור אחד לשני כמיטב יכולתינו, בידיעה שד"ר הידש יש רק אחד - אבל חדר מיון הוא תמיד כתובת במקרי חירום. רק טוב ! נעמה

אני שמנה! לא מצליחה לעמוד בפני פיתויים מתוקים. מרגישה מתוסכלת ,עצבנית ,לא אוהבת,כועסת. ניסיתי הכל: דיאטנית,שוומרי משקל, אכלנים אנונימים. לא הצלחתי להתמיד באף אחד מהמסגרות. עצוב לי ,אני בוכה. אינני יודעת מה לעשות .אני לא אוהבת את החיים שאני כלואה בהם. זקוקה לעזרה ,אולי תרופתית?

אם את זקוקה לעזרה תרופתית כפי שאת אומרת אולי כדאי שתיפני לפסכיאטר ! כל טוב !

לעצובה הנושא של אוכל ועודף משקל מורכב ולכן אין תשובה פשוטה לשאלתך. לעתים ישנן בעיות פסיכולוגיות הגורמות לאכילה רבה ואז כדאי לפנות לשיחות-פסיכותרפיה. לעתים עודף המשקל במיוחד אצל נשים צעירות גורם בעצמו לבעיות ו/או דיכאון ואז יש חשיבות לטיפול נפשי (שיחות או תרופות), לעתים מצב נפשי גורם לעליה בתיאבון. כך שהמסקנה היא שצריך לעבור קודם כל אבחון ואחר כך לחשוב על פתרונות. שבת שלום דר' גיורא הידש