פורום פסיכיאטריה

לדר' הידש הנכבד כיצד אפשר להגיע אלייך לקביעת אבחנה? אני כבר שנתיים מתרוצץ בכל הרופאים בגלל בעיות שאף אחד לא יודע מה יש לי. הפנו אותי לפסיכיאטר שאמר שאני עצלן ואין לי בעיה, אבל אני יודע שיש לי בעיה שאני הרבה פעמים מתרגז בקלות או חסר סבלנות לפעמים אני בוכה סתם או כועס סתם. תודה מראש עופר

לעופר איני מפרסם את כתובתי וטלפון באתר, אבל אפשר למצוא אותו.... כל טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור הידש מה זה בדיוק חרדה? זה בגלל משהו מסויים או סתם? כי אם הכל בסדר אז ממה יש פתאום חרדה? אחרי שעושים בדיקות אומרים "זה רק חרדה"? אז אם הכל בסדר מה זה החרדה בדיוק? תודה

למיקה שאלה טובה. מבחינת התחושה חרדה דומה לפחד, הרגשה פנימית של פחד, אי שקט, דפיקות לב, לחץ הדם עולה, הזעות וכך הלאה. בפחד אנחנו יודעים את הסיבה (פחד מאריה) בחרדה זו ללא סיבה מודעת. כלומר הסיבות עלולות להיות מהלא מודע או מהמצפון. אבל האדם אינו יודע ממה הוא מפחד ואז אנחנו קוראים לכך חרדה. כיוון שלא יודעים מה הגורם ואי אפשר להתרחק ממנו (כי הגורם כנראה פנימי) לכן רופאים ופסיכולוגים מטפלים בחרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

הגיעה אליי שמועה שהתרופה עלולה לגרום לתנועות בלתי רצוניות גם לאחר הפסקת הטיםול. האם זה נכון? תודה!

כן, זה נכון. תוכל לקרוא על כך בכל אינדקס תרופות. צריך לציין שתופעה זאת (TD) היתה יותר שכיחה עם התרופות מהדור הקודם.

לגיורא התרופה עלולה בשכיחות נמוכה לגרום לתנועות לא רצוניות, אבל בזמן הטיפול, לא אחרי סיום הטיפול. כאשר התרופה "יצאה מהגוף" אז אין לה כבר השפעה. כל טוב דר' גיורא הידש

אז כמו שהמלצתם אמרתי לרופא שמטפל בי שאני מרגישה שאני לא מאוזנת ושקשה לי נורא עם מצבי הרוח המשתנים במהרה...ומה יצא לי מזה? הפניה לפרופסור לשיחת ייאוץ.(מישהו במקרה מכיר את פרופ' ויצמן מגהה?) לא מספיק שאני גם ככה מרגישה גרוע הרגשתי כאילו שהוא הנחית עלי פטיש על הראש.יצאתי ממנו עם הרגשה של בגידה ונטישה. אני מאובחנת כבי פולרית זה שלוש שנים אבל לא ממש קלטתי את המשמעות.אני רכשתי לי המון ידע תאורטי על הנושא ולמרות שמצאתי את עצמי מתוארת בתסמינים לא יכולתי (רציתי?) להבין שאני חולה.חולה במחלת נפש. אני חיה חיים רגילים.אני אמא,אני עובדת, אני כמו כולם.אז כנראה שאני לא... בטיפול הזה היה לי לראשונה אומץ להודות שקורה (לאחרונה הרבה) שאני נלחמת עם מחשבות אובדניות ושאחרי שזה עובר לי אני בעצמי לא מבינה למה.לא שחסרים לי בעיות,במיוחד אחרי הגירושין.אבל בגדול אני מצליחה להסתדר. אחרי שהרופא שלי דיבר על הליכה לפרופסור הזה הראש הפסיק לגמרי לעבוד וכבר לא ממש הקשבתי למה שהוא המשיך להגיד.באתי הביתה הרוסה ובסוף מצאתי אומץ להתקשר אליו ולשאול אותו אם הוא פשוט התייאש ממני.מתברר שהוא "רק" רוצה דעה שניה לגביי שינוי בתרופות..."כעונש" על קו המחשבה הוא ביקש ממני להתקשר אליו פעמיים בשבוע (הוא יודע שאני שונאת להפריע לו מחוץ לשעות הטיפול). בקיצור...הוא מודאג וזה די מדאיג גם אותי. סליחה על האורך.אני עדיין לא סגורה על איך אני אמורה להרגיש עם כל זה. שבת שלום. אורלי

היי אורלי, וגם לך איחולי שבת שלום... לדעתי האישית והלא קובעת- מה איכפת לך להיפגש עם פרופ'? עם עוד איש מקצוע שיתן לך את דעתו? ועוד בחינם- על חשבון המימסד.... מה איכפת לך, חמודה? תחשבי על הילדה שלך שצריכה אימא חזקה ובריאה ומאוזנת. קחי הכל ב"סבבה" שלך, שיבא.

היי שיבה יש הרבה בדברייך...אבל (צפוי שיבוא "אבל",נכון?:)) זה לא על חשבון הממסד.זה פרטי אבל עדיף על אישפוז, כפוי או לא.... ההרגשה שהרופא שלי (שהוא גם המטפל שלי) מרים ידיים...אין לי מילים להסביר את הקושי ואת הכאב לקבל את העובדה שהוא החליט שהוא רוצה לחלוק את האחריות עם מישהו "גדול" יותר ממנו.שנים הוא בעיניי הכל-יכול והאיש הקרוב אלי ביותר.זה די פטתי, אני יודעת...אבל ככה זה התגלגל לו לאורך השנים.אני מתקשה מאוד להאמין באנשים. חסר לי מה שנקרא בשפה מקצועית BASIC TRUST. ועכשיו גם הוא נוטש אותי באיזהשהו צורה....וואו..כמה אני פטתית. אם אני רוצה להשאר אצלו בטיפול אין לי הרבה ברירות.בשבוע הבא אני צריכה לעשות בדיקות דם ואז לקבוע עם הפרופסור. אני יכולה להבין שהוא מפחד לקחת מאחריות על לקוחה אובדנית.בכל זאת לא ציפיתי ממנו לצעד הזה. אורלי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3359363,00.html

היי נכון שזה חשוב ומעניין, אבל למה לא לנסות "להשתדך" עם עמך ישראל- הרגילים? אני יכולה לספר לך ולכם שאני נשואה לבעל מדהים. לא פחות ממני- אם לא טיפטיפה יותר... והכל בסיידר? למה העירבוב לא במקום? למה לפחד מה"מחלות" של עצמינו?? ממני שיבא.

בהמשך להודעתי קודם: תרופת הפלוטין, בעבר קיבלתי טיפות ריבוטריל, לא עדיף להמשיך עם תרופה מוכרת??? הפסקתי את התרופה בעקבות הריון. באם אני סובלת מעצבים יתר, לא כדאי לקחת תרופה שמתייחסת רק להרגעה??? ואבן למשל ממש מרגיעה אותי. מה אתה ממליץ???

לצוקי וואבן וריבוטריל הן תרופות טובות להרגעה כיוון שיש להן מעט תופעות לוואי באופן יחסי, הבעיה העיקרית שהן ממכרות, אם נוטלים לא באופן קבוע אלא 4-5 פעמים בשבוע אז מונעים את בעית ההתמכרות. הפלוטין מצד שני אינו ממכר ומטפל בבולמיה ולא רק באי שקט, כך שיש לו יתרון גדול. בנוסף, אפשר לשלב בין התרופות הללו והן אינן בסתירה זו לזו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מהפרעת אכילה מסוג בולימיה נרבוזה, לאחרונה חוסר הסבלנות שלי גובר ואני עצבנית במידה שלא הכרתי קודם: מאוד מאוד עצבנית...... הרופא המליץ לי על תרופה בשם פלוטין, ומשום מה אני יותר עצבנית משהייתי קודם נטילת התרופה, ואף יותר דיכאונית. רק התחלתי לקחת את התרופה. אני סובלת מההפרעה כבר שנים עם הפוגות ספורות ממנה בחיים מודעת לסיכונים ולאחרונה חלה החמרה. מה עושים בקשר לתרופה???

לצוקי שלום, פלוטין=פריזמה=פרוזק יכול לגרום לכך בתחילת הטיפול, או כאשר עולים במינון, אבל זהו הטיפול בבולימיה ועליך להתמיד בנטילת התרופה. תופעות הלוואי נוטות להיחלש או להיעלם במשך הזמן. לצורך טיפול אפקטיבי יש צורך במינון של 3-4 טבליות ביום (בהדרגה). להרגעה יש לך ואבן (פחות ממכר מהריבוטריל). רפואה שלמה

לצוקי תודה לדור ואכן מדובר בתופעות של תחילת טיפול (כיוון שהפלוטין מעורר) וכאשר הגוף מסתגל לתרופה המתח והאי שקט חולפים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש , לפני כחודשיים כתבתי לך בקשר לחברה טובה שלי שאובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית,,, אחת הבעיות שלה היא , שאיזו מילה או מישפט שלא ניראים לה, ואו שהיא לוקחת אותם לכיוונים לא ברורים,,,,,ואז , היא פשוט מנתקת מגע, ובבת אחת אני הופכת מחברתה הטובה ביותר והקרובה ביותר , והאדם הכי נהדר עלי אדמות כדבריה , לאויבת שלה , לאדם לא ראוי והיא מפסיקה את החברות,,,, בזמנו שאלתי לדעתך ,האם להמשיך ולנסות ליצור איזשהוא קשר ע"י אימייל או מסנגר ,,ואתה יעצת לי שאכן חשוב מאוד להמשיך "לשדר" לה מידי פעם , שאני כאן בשבילה .....ואכן כך עשיתי.....לאחרונה ( לפני שבועיים בערך)היא כתבה לי שהיא מתגעגעת ..ו היא חיברה אותי למסנגר (שבזמנו מחקה אותי ממנו)...אבל שכתבתי לה האם אפשר לדבר או לצלצל אלייה ,היא שאלה האם קרה משהו אצלנו והאם הכל בסדר!! !עניתי לה שהכל בסדר אצלנו ואני פשוט מתגעגעת ורוצה לדבר איתה בטלפון ,,,,היא ענתה שלא !!,,,,,השאלה שלי היא 1 - האם להמשיך בניסיונותי (אני לא רוצה שזה יראה לה שאני מנדנדת) 2- מדוע לדעתך אם היא מראה רצון לחדש את החברות,, היא בכל זאת לא הולכת עם זה צעד נוסף קדימה , ולא רוצה שאצלצל אליה? 3- - אני יודעת שאחת הבעיות של ההפרעה הזו,היא ראיית דברים ,ואנשים בשחור או לבן, שאין אמצא, ,,,אז מהו ההסבר, שאני כנראה מהשחור יצאתי אבל אני לא לגמרי בלבן, האם הדברים האלו נעשים בהדרגה לפי ניסיונך, או כשיוצאים ממצב שחור אז מיד עוברים למצב לבן? מאוד לא ברורה לי ההתנהלות שלה עכשיו!! המון המון תודה מיקי

היי , לפי דעתי הלא קובעת, את חברה שלה, לא קרובת משפחה. אז למה להתאמץ כל כך? אם היא תרצה, היא תתקשר- אם לא אז לא. לפי דעתי, תני לה להחליט, אך מצד שני, אל תשימי עצמך במקום של "נפגעת" למה לך??? כל טוב לך, שיבא.

למיקי חברות חשובה מאוד ולכן בהחלט אפשר להתאמץ ולשמור על קשר. את צודקת בקשר לשחור/לבן בהפרעת אישיות גבולית ובאמת אין אמצע בהפרעה זו. אבל בני אדם מורכבים יותר ובסופו של דבר כל אחד הוא מיוחד ולכן יתכנו גם התנהגויות ודברים שאינם מתאימים "לתאוריה". לכן הרבה פעמים אני אומר שצריך להתייחס לאדם ולא לאבחנה. למרות שגם אבחנה עשויה לעזור, אבל רק בכללי. הדבר החשוב הוא באמת ללכת לפי הקצב שלה ולשמור על חוט דק של ניסיון התקרבות. עד כמה הקשר הזה חשוב לך ונכון לך, זו כמובן החלטה שלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

לידיד שלי, בן 25, יש בסביבות 15 קעקועים על הגוף. את 3 האחרונים הוא עשה בתקופה האחרונה בטווח של כשבוע. כשבועיים לפני כן הוא הלך לצבוע 3 קעקועים אחרים, שהיו קיימים על גופו מזה מס' שנים. ידידי טוען שהוא מכור לנושא ואינו יודע איך להפסיק. לדבריו, הוא אינו רוצה קעקועים נוספים על גופו, אך אינו מצליח לשלוט בעניין. בכל פעם מחדש הוא מחליט שזהו הקעקוע האחרון ופתאום, ברגע אימפולסיבי, הוא רץ לעשות קעקוע נוסף. מה יכולה להיות הסיבה להתמכרות זו? האם בכלל אפשר לקרוא לכך התמכרות? ואיך מתגברים על זה? תודה מראש על התייחסותך, הידידה המודאגת

שלום רב לפי התיאור ייתכן שמדובר ב- (BDD (=Body dysmorphic disorder (=הפרעה דיסמורפית של הגוף) שהיא תת קטגוריה של הפרעה כפייתית. כלומר קיימת הפרעה בדימוי הגוף שגורמת לו לעשות קעקועים באופן כפייתי. באופן דומה יש כאלה שעושים ניתוחים פלסטיים עקב בעיה של BDD. אין כאן עניין של "התמכרות". התמכרות מתיחסת לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים, כאשר עצם השימוש בחומר יוצר הנאה ועקב כך שימוש חוזר ומוגבר בחומר. במקרה הנ"ל, מדובר על שינוי בעור הגוף, שמיועד ככל הנראה לחפות על חרדה שיש לו בנוגע לדימוי הגוף שלו. מדובר בבעיה פסיכיאטרית ולכן הוא ימשיך לעשות קעקועים בלי סוף עד שיגיע להבנה שיש לו בעיה נפשית ויפנה לקבל עזרה מקצועית. בברכה

לידידה הייתי נזהר מאוד באבחנות ובקביעות של דור. בכל אופן בתאורך יש קושי לשלוט על הדחף, מבלי להכנס לניתוחים פסיכולוגיים מבלי להכיר את הבחור, כדאי להגיע לאבחון מקיף כדי לראות את כל ההיבטים של הדברים ומכאן להתקדם. בכל תופעה שהאדם מרגיש שאין לו שליטה עליה והוא מרגיש דחף או צורך בלתי נשלט לבצע אותה למרות שאחר כך הוא מצטער על כך, ואף נגרמים נזקים בגלל הדחף הזה, כדאי להגיע לאבחון מקיף. שבת שלום דר' גיורא הידש

עם כדור הרגעה השבוע עליי לעבור צילום רחם ואמרו לי שרצוי לקחת לפני כדור הרגעה. השאלה שלי איזה כדור ניתן לקחת בשילוב עם רסיטל שאני נוטלת קבוע? והאם ניתו לקנות אותו בלי מרשם?

לניראל אין בעיה לשלב וואבן או לוריוון עם רסיטל, רופא המשפחה יכול לתת לך מרשם. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב וערב טוב, רציתי לשאול, האם מטפלים / רופאים מקבלים שיעורים במהלך לימודיהם ב 'כיצד לנהוג, לתפוס או לעצור מטופל מתפרע'? הכוונה היא למטופל שמתפרע תוך כדי פגישה של פסיכותרפיה, אחד על אחד בקליניקה הפרטית. התפרעות כמו למשל, מאיים לחתוך את עצמו, לזרוק חפצים, לקפוץ מהחלון וכד'. תודה רבה ע.

היי, למיטב ידיעתי, אם מטופל יכול לפגוע בעצמו או בציבור, יש חובת דיווח לשלטונות החוק, כרי, משטרה. אבל, זה לא בעיה לברר הנושא, באתרים של עורכי דין שמתמצים בפסיכותרפיה. בהצלחה. שיבא

גם אם מדובר במטופל שלגביו המטפל הוא האיש היחיד בעולם שהוא נותן בו אמון? וגם זה נבנה אחרי מספר רב מאד של פגישות, על-פני שנים? תודה רבה מראש ע.

שלום רב לאימי בת ה-50 יש מחשבות פרנאוידיות. היא מייחסת כוונות מוטעות לאנשים אחרים. כאשר היא מאבדת חפצים - תמיד היא חושבת שמישהו החביא לה אותם. מנסיון תמיד מגלים מיד את האבדה, ומראים לה שטעתה, אך הדפוס חוזר על עצמו. האם יש לכך איזשהו טיפול? אשמח לתשובה אנדי

היי, ובמקרה יש לי אמא כזו... אמא שלך במקרה פולנייה?? (סתם בצחוק....) אם היא תרצה, אמא שלך תלך לטיפול לבד- תרופתי או באמצעות שיחות עם איש מקצוע. זה תלוי בה. לא בך או במשפחה שלכם. לכן, קחו אותה בקלות ובהומור.... יאפ. שיבוש.

לאנדי לא הייתי ממהר לקבוע הגדרות ואבחנות, נראה שהדברים שאתה מספר עליהם מספיק חשובים כדי להגיע לאבחון מקיף ואז אפשר לחשוב גם על טיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני בן 23, נוטל 400 מ"ג פאבוקסיל ביום ומעשן 1-2 קופסאות סיגריות ביום. האם אסור לי לשתות אלכוהול בתכלית האיסור, או שמותר "מדי פעם" כמות מתונה של בירה או יין?

היי, הרופאים לא ימליצו לך לשתות אלכוהול- "בתכלית האיסור" אבל, בנינו... אפשר פה ושם... גם אני נוטלת תרופות... ואני גם שותה- רק פה ושם..., כי יש לי תינוקת לגדל ושני כלבים שהם ילדיי לכל דבר ושם דבר לא קורה לי. ולמה אתה מעשן כל כך הרבה? זה גם לא בריא וגם עולה מלא כסף? לא כדאי לך במקום זה, ללעוס מסטיקים, למצוץ סוכריות טעימות ולאכול אגוזים? **אתה צריך לראות את התיק לתינוקת שלי... כולו מלא במסטיקים, סוכריות ואגוזים, ואני עוד מרזה יפה מאוד, אחרי הלידה של הבת שלי. יאפ. שבת שלום שיבא.

ליגאל תודה לשיבא ושתיית אלכוהול אסורה שבת שלום דר' גיורא הידש

אתה לוקח מינון מאד גבוה של פבוקסיל. השילוב עם אלכוהול הוא מאד בעייתי ועדיף להמנע לחלוטין. אלכוהול כשלעצמו יכול לחמיר דיכאון וחרדה. כמו כן הוא יכול להחמיר תופעות לוואי של הפבוקסיל. עישון סיגריות מאד מזיק אבל הוא מזיק לבריאות הגופנית ולא לבריאות הנפשית.

משתמש באפקסור XR מזה 4 שנים 150 האם שימוש בטווח ארוך עלול לגרום לכאבי שרירים ומפרקים?? תןדה?<

שלום, לעתים בתחילת השמוש עלולה להיות תופעה כזו אבל לא אחרי שלוש שנים. כלומר לא מופיעות תופעות כאלו בהמשך הטיפול. הייתי ממליץ להתחיל עם בירור גופני ללא קשר לאפקסור שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, לאבא שלי הצעיר בן 56 גילו אתמול סרטן בראיות במצב שאין חזרה ממנו. אני מרגישה שאני לא עומדת בזה. הגוף שלי כואב, לחץ בחזה, ידיים רועדות (עם הפסקות). אני כל הזמן בוכה -ואני עוד צריכה לתמוך באמא ובאחותי הצעירה. תמליץ לי בבקשה על כדור שיעזור לי לתפקד. לא משהו שלוקחים קבוע ולא משהו שצריך לקחת תקופה ארוכה עד שמרגישים בהבדל. גם לא משהו ממקר בקלות. כדאי שיהיה נגיש-שאוכל לבקש מרשם גם מרופא משפחה. אני מתיחסת ברצינות רבה לנטילת תרופות אך במקרה זה אני לא עומדת בלחץ. בתודה מראש

לסבטה קורה שישנם מצבים פתאומיים וקיצוניים שבהם פתאום כל העולם משתנה וישנה הרגשה שכל מה שהכרנו בעבר לא יהיה כבר אותו הדבר בעתיד, ובנוסף כפי שקורה אצלך את צריכה לתפקד, לתמוך באמך ואחותך ולהמשיך לתפקד במציאות שבהרגשה לא תמיד יש לנו כוחות לשנותה. במצבים כאלו כאשר חייבים להמשיך ולתפקד יש מקום להעזר בתרופה אשר תעזור לנו לעבור את הימים הקשים. מדובר על תרופות הרגעה אשר מקילות ביום ומאפשרות גם לישון. השינה היא חשובה ביותר כי כאשר איננו ישנים אנו נחלשים במשך היום ומוטרדים הרבה יותר. חשוב לאגור כוחות בלילה כדי שיהיו יותר כוחות לעבור את היום. דבר חשוב נוסף הוא להמשיך בשיגרה עד כמה שניתן, אם את עושה ספורט להמשיך בכך, להמשיך בלימודים או ללכת לעבודה (אפילו לכמה שעות), וכל הרגל נוסף. התרופות שבאות בחשבון הן וואבן או לוריוון ורופא המשפחה בהחלט יכול לרשום אותם. אם נוטלים אותן על בסיס קבוע כל יום בתקופה של מעל חודש אז ישנה סכנה של התמכרות, אבל לתקופות קצרות יותר סכנת ההתמכרות מינימלית. אלו תרופות בטוחות, עם מינימום של תופעות לוואי ומתאימות בהחלט למצבים אלו. הפוטנציאל הממכר שלהן נמוך. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

שלום לך, אם תאזיני לתוכנית של הפסיכולוגית - ורדה רזיאל זקונט, תגלי שזה כבר מודרני, גם בישראל, ליטול תרופות פסיכיאטריות, פה ושם, כשחשים חלשים. כן, את יכולה לגשת לרופא משפחה או לפסיכיאטר בנושא. כואב לי על אבא שלך. איחולי בריאות, ממני. ולשאר בני משפחתך. ממני שיבא.

אני נוטלת רסיטל באופן קבוע (20 מג). בשבוע הבא אעבור ניתוח להסרת רחם ושחלות בהרדמה מלאה. האם יכולה להיות השפעה על ההרדמה? אמרו לי שרסיטל יכול גם לעזור בתופעות של גיל המעבר, שיקרו מיידית אחרי הניתוח (אני בת 45 ועדין מקבלת מחזור) האם זה נכון או סתם שמועה? אודה על תשובה מוסמכת מרופא. תודה

לא היתה שום בעיה

שלום רב תרופות מהסוג של רסיטל יכולות לגרום לדימום יתר ולכן מומלץ להפסיק עם התרופה 48 שעות לפני הניתוח. כמובן שצריך לידע את הרופא המרדים והרופא המנתח על כל התרופות שאת לוקחת. מבחינת הרדמה אין בעיה מיוחדת עם רסיטל. בברכה

לשוש תודה לדור ואני ממליץ להפסיק את הרסיטל מספר ימים קודם ואם אפשר קצת בהדרגה בגלל הנקודה שדור ציין על אפשרות של קרישת דם איטית יותר במהלך הניתוח. אחרי הניתוח כמובן שאפשר לחזור לרסיטל והוא עשוי לעזור בתופעות של ירידת ההורמונים כפי שציינת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום סבלתי מחרדות חברתיות ורגילות ואני לוקח כמה חודשים ציפרלקס אני עובד עם אנשים והכל בסדר כעת אבל... יצא לי כמה פעמים לרוץ מעט איזה כמה מטרים ופתאום באמצע הריצה ובאיחוד אם זה כלול בריצה במדרגות אז אני מרגיש כאילו הרגליים שלי משתתקות... כאילו קשה להם לזוז יותר בזמן המאמץ,כאילו הלב לא מספק להם מספיק דם,ואז אני מרגיש לא טוב לכמה שניות עד שאני נרגע ובגלל זה אני מפחד להמשיך לרוץ... מה זה אומר?

לאלדד כדאי להשלים את דבריך בבירור גופני, כלומר תגיע לרופא המשפחה שיחליט אם יש חשיבות מהבחינה הגופנית לדברים שאתה מרגיש. התופעות שאתה מתאר אינן קשורות לציפרלקס ועלולות להיות קשורות לחרדה אם המצב הגופני תקין. שבת שלום, דר' גיורא הידש

היי אני בן 24 לא מעשן לוקח כדורים ציפרלקס כבר 3 חודשים נגד חרדות. מצבי מאוד השתפר אך רציתי לשאול שאלה שאני שותה בבוקר נס קפה אני לא מרגיש כלום אבל בערב שאני שותה אני מרגיש מאין לחץ כזה אומנם לא כואב אבל מורגש באיזור הרכות. בדקתי לחץ דם וזה היה כ שעה וחצי לאחר הנס קפה בערב,והמדד הראה 126/89 ודופק 71 ואז ישבתי במחשב איזה חצי שעה ומדדתי ואז זה ירד ל 114/84 ודופק 73 מה זה? האם כבר מגיל כזה אני סובל מלחץ דם גבוה? או שזה בגלל שאני עם ציפרלקס והקפאין מושפע ומורגש יותר בגלל הכדור? האם כעקרון שאני לא אשתה כדורים אני ישתה נס ולא יהיה לחץ דם כזה? תודה על הסבלנות ואשמח אם תענה בנימוק.תודה.

לאודי 89 זה קצת גבוה. ללחץ הדם הזה אין קשר לקפה או לציפרלקס, אבל כדאי לבדוק את לחץ הדם במשך מספר ימים שלוש פעמים ביום-במנוחה. ואז להגיע עם התוצאות לרופא המשפחה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אז איך נקראים שם עכשיו החולים שבעבר היו מקוטלגים כסכיזופרנים?

נחמד, לבטל את הסכיזופרניה. ואולי ניתן יהיה לקרוא לאותם אנשים, שבעבר היו מקוטלגים כסכיזופרנים, בשמם הפרטי? שבת שלום תמי.

תמימי יקרה , יש אנשים שיש להם מה להפסיד אם יקראו להם בשמם הפרטי.... נשיקות, את מקסימה וטובת לב. שיבא.

היי חמוד, תיכנס לאתר וויקפילדיה, ותקרא שם , איזה בעיות נפשיות יש ליפאנים... אלוהים ישמור אותנו. ביי נ.ב. שם המחלה לא חשובה, אלא ההשלכות של המחלה, התיפקוד, היחס למשפחה וכו' וכו'. כדאי לך לגבש מחשבה רחבה על החיים. יאפ. שיבא.

שלום, לא שמעתי על כך, אבל אשמח אם משהו יכוון אותי או שירחיב על מה שקורה ביפן ואז נוכל להתייחס עניינית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום בני בן כמעט 5 לצערי במספר פעמים הוא אומר לי:"אמא אני כלום ואני רוצה להיות לבד ולא אוהב אף אחד" למרות שאמרתי לו שהוא חכם חזק אוהב לעזור נקי ומסודר הוא חזר ואמר אני לא אוהב אף אחד ולא נכון הרגשתי ממנו שזה מה שהוא חושב על עצמו למרות שאני בטוחה שאף אחד לא אמר לו כך. .. ואני קצת בהלם שילד כזה נושא על כתפיו מחשבות כאלו ואני מרגישה שממש חבל בדר"כ הוא משחק יפה עם חבריו בגן קצת רב עם אחותו הקטנה וזה נורמלי מה ניתן לעשות איך להרים את בטחונו ואלי זה קשור לעייפות שלו במשך היום הוא מתלונן שהוא עייף וגם בבוקר כשהוא קם שאין לו כוח אני פשוט בהלם שהוא אומר לעצמו שהוא כלום תודה גלי

לגלי. קטונתי מלהבין בפסיכולוגיה ,אבל בחושים של אמא אני חושבת שאת צריכה לבדוק ממתי זה התחיל אצלו , ולנסות לחשוב מה קרה. יכול להיות שיש משהו שהוא לא מספר . אל תחששי ,תשאלי את הגננת מה קורה איתו , העיפות יכולה להיות בריחה. כדאי לבקר אצל מטפל בילדים . הילדות היא נפלאה חבל לבזבז אותה.

לגלי בדרך כלל צריך לראות את התמונה המלאה כפי שהתחלת לפרט בסוף מכתבך ולא אמירה זו או אחרת של הילד. לצערי איני יכול לתת לך תשובה מלאה כי איני מומחה לפסיכיאטריה של הילד, אבל אם ישנן תופעות במספר תחומים וגם הדברים חוזרים על עצמם אז כדאי להגיע לפסיכולוג אפילו לשם הבדיקה עצמה. כמובן שחשוב לבדוק גם מה קורה בגן? שבת שלום, דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, אני לא מבינה!!! הרי אתה בעצמך אמרת שנזקים קבועים כמו ירידה באנרגיות הם אך ורק במסגרת המחלה, הלא כן?

למאיה לא הבנתי ויתכן שאיני זוכר את שאלתך הראשונה במלואה?? בדרך כלל עדיף להמשיך שירשור מאשר לפתוח חדש. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני כבר שלוש שנים מקבל טיפול תרופתי קבוע נגד חרדה חברתית שכולל ויפאקס XR 225 מ"ג בבוקר, קלונקס 2 מ"ג בערב, וזודורם 10 מ"ג לפני השינה. השאלה האם כדאי לעלות במינון של הויפאקס XR?

היי, האם לא חשבת על טיפול פסיכולוגי בשילוב התרופות? לעניות דעתי, לתרופות יש תפקיד מסויים, אבל לפעמים, גם טיפול פסיכותיירפוייתי, יעני, שיחות עם איש מקצוע, יכולות לסייע. שלך, שיבא.

לאבי תודה לשיבא, אם הבנתי את שאלתך, עדיין ישנן תופעות של חרדה למרות שאתה לוקח מינון לא נמוך של התרופות. במצב כזה אפשר לחשוב על שינוי, עליה במינון, הוספה של שיחות-פסיכותרפיה, או החלפת תרופה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

במשך חודש לקחתי סרוקסט והחשק המיני ירד ובעקבות כך הרופא הציע לי ציפרלקס 10 מ"ג. האם ניתן לעבור מסרוקסט 20 מ"ג לציפרלקס? והאם יש תופעות לוואי מהעברה? אם כן מהן? אודה לתשובה מהירה.

ניתן לעבור מאחד לשני בצורה חדה וללא הדרגתיות. לציפרלקס, כמו לכל תרופה אחרת, יש תופעות לוואי, ללא קשר לתרופה הקודמת.

לגילי תודה לדור ואכן אפשר לעבור בין התרופות ללא בעיה כיוון ששתיהן פועלות באותו המנגנון. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם ניתן לשלב 10 מ"ג זיפרקסיה + 100 מ"ג פבוקסיל + 4 מ"ג אנדרונקס? לטיפול בסכיזופרניה המלווה בדיכאון וחרדה.

האם השילוב אפשרי מבחינה כימית?

שלום רב השילוב בהחלט אפשרי. בארה"ב יש אפילו תרופה שכוללת זיפרקסה+פרוזק בתכשיר אחד. שילוב של פבוקסיל ואדרונקס אפשרי אך קיימת אפשרות לקחת תרופה אחת מסוג SNRI במקום שילוב של שתי תרופות נגד דיכאון. מבחינה כימית, קיימת אינטראקציה בין פבוקסיל לזיפרקסה כי שניהם משפיעים על הסרוטונין בדרכים שונות. בברכה

שלום ד"ר הידש. אני מצטער אם אני נודניק, אבל חשוב לי לדעת האם מנסיונך שכיח כי אדם שביצע טיפולי ECT התחיל להגיב לתרופות, מה שלא קרה לפני? אני יודע שאתה לא יכול לתת מספרים ו/או אחוזים, אבל חשוב לי לדעת האם ה - ECT יכול ליצור מצב כזה?

לארז איני בטוח שיש לי תשובה בדיוק לשאלתך, אבל פעמים רבות האדם מגיב לטיפול ב ECT ואז ממשיך עם טיפול תרופתי כטיפול מונע את החזרה של הדיכאון. שבת שלום, דר' גיורא הידש

למה החיים כ"כ קשים -במחלה זו, והאם יש אנשים שמתמודדים, ומתפקדים עם המחלה זו , תודה רבה -מתמודד אמיץ!

שלום רב הפרעת אישיות סכזואידית או סכיזוטיפלית? יש הבדל גדול ומשמעותי. בכל אופן הפרעת אישיות איננה מחלה ולא תמיד היא גורמת לסבל נפשי. אם אדם עם הפרעת אישיות סובל ממצבו אז ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח. בברכה

לקובי אכן מדובר בהפרעה העלולה להיות מאוד קשה כיוון שישנה פגיעה חמורה בתפקוד ובמיוחד כאשר האישיות מתגבשת והבעיות קיימות עוד מגיל צעיר. לגבי הקשיים אתה יכול להעיד ולספר הרבה יותר מאשר הרופאים והייתי שמח אם גם הייתה משתף בפורום לגבי הקשיים ועם מה כל כך קשה לך. דבר נוסף, העובדה שכאשר ישנה הפרעה מהסוג הזה אז שמחת החיים חסרה? האם אני צודק? שבת שלום, דר' גיורא הידש

לדוקטור הידאש למה אתה עונה רק על קצת שאלות ואתה לא עונה על היתר?

היי, אני , בטח , לא עונה בשמו של הד"ר שלנו, פה בפורום, אבל נדמה לי- שלא תמיד יש לו זמן לכך, ולא תמיד הוא רוצה לענות, כי יש פה אנשים עם נסיון שגם יודעים לענות על השאלות, לפעמים, לא פחות טוב ממנו. תנסי ותראי. גם אני ניסיתי עם שאלות אישיות, וקיבלתי תשובות מצויינות, לא פחות מאשר של הד"ר. והוא חמוד, אז אל "תזכרי" לו את זה שהוא לא ענה לך. כל טוב. שיבא.

שלום, אני משתדל להעלות תשובות כמה שיותר מהר כדי שהפורום יזרום אבל לא תמיד אני מספיק גם לענות, אם במסגרת העלאת התשובות ישנה שאלה שנראה לי שחשוב להקדים אני עושה מאמץ ובכל זאת עונה בהזדמנות הראשונה. כאשר אני "מתיישב" לענות אז אני עושה זאת לפי הסדר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני ביכלל לא שאלתי שאלה. רק שלפני 3 ימים כשכתבתי את ההודעה הזאת הוא ענה על הכל ודילג על כמה ורציתי לשאול אותו למה.

אני סטודנטית לרפואה וגרה בחו"ל עם שותף שלאחרונה התחיל לקחת כמויות של ואליום באופן חריג כ-10-14 כדורים ליום- במשך 3-4 ימים. (כל כדור 10 מ"ג), מלבד זה הוא לוקח גם כדורי שינה Zolpidem ומערבב עם אלכוהול. הוא אומר שהוא בדיכאון בגלל הלחצים שיש עליו בזמן האחרון, שהוא לא מצליח לישון בלילה, וגם בגלל כאבים חזקים שקרו בעקבות טחורים שהוא סובל מהם, כאבים שהוא אומר בלתי נסבלים. החרמנו לו את כל האלכוהול ואת הכדורים שראינו אותו כמו סמרטוט- תופעות הלואי הגיעו לבלבול רציני, שיכחה ודפיקות לב מואצות. לקחנו אותו לבית חולים לטפל בכאבים של הטחורים, הוא טופל וכאבי הטחורים הופחתו ברמה ניכרת. אבל הדיכאון נמשך והוא מתעקש לקחת ואליום. לקחנו אותו אתמול לפסיכיאטר ונתנו לו Clomipramine מ"ג 25 לטיפול בדיכאון (1-2 בבוקר 3-4 בלילה) וSodium Valproate לטיפול במצבי רוח 2 ליום. הכדורים השפיעו לטובה (נעשה היום יותר פיכח ומאוזן, יותר שמח), אבל במקביל הלך היום להביא דיאזפאם וכדורי שינה Zolpidem., טוען שלא הצליח לישון בלילה (לקח אחד מכל אחד לפחות עכשיו). הוא אמר לנו שזה לא פעם ראשונה שהוא לוקח ואליום הוא היה לוקח במשך השנתיים האחרונות בגלל דיכאון רציני שעבר עליו ושימוש בסמים כ3-4 כל יום עם הפסקה של כל כמה שבועות בכדי כפי שהוא טוען לא ליצור תלות. בשנה האחרונה הוא גם היה בהודו והתנסה בכל סוגי הסמים שקיימים. אנחנו לא יכולים לפקח עליו או לשלוט עליו בשום צורה בשל אופיו העקשני, ואנחנו מודאגים מאוד. אני מעוניינת לדעת האם יש תגובות בין תרופתיות מיוחדות שאני צריכה לשים לב? מהן התגובות הבין תרופתיות שיכולים להיות מלקיחת- קלומיפראמין, סודיום ואלפרואט, זולפידם ודיאזפם ביחד? ועם צריכת אלכוהול? מהו מינון יתר של ואליום? או של כדורי שינה? יש לציין גם שהבחור לוקח גם טיפול לטחורים שכולל תרופה לקרישה להפסקת דימום. אני מודעת לעובדה שהוא מכור- הוא לא מודה בכך, ואי אפשר לסמוך עליו, האם הפתרון היחיד זה אשפוז? אנחנו דואגים לבריאותו....

שלום רב נראה שעליך להיות מאד מאד מודאגת ואולי לפנות איתו שוב לבית חולים. כל התרופות שציינת (וגם האלכוהול) מדכאים את מערכת העצבים המרכזית. סביר להניח שהתרופות לבדן (בלי האלכוהול) לא יגרמו למנת יתר. אם יש אפשרות לפחות לנטרל את האלכוהול מהמשוואה זה מוריד סיכון משמעותי. המינון של הואליום הוא מאד גבוה אבל יש אנשים שיש להם סיבולת גבוהה לכדורי הרגעה ושינה ומפתחים טולרנס במהירות. אפשרות אחרת שהואליום אצלו הוא למעשה תחליף לסמים (סמי רחוב) ואז הסיפור עוד יותר מורכב ממה שתיארת. בכל מקרה דרושה התערבות רפואית דחופה. בברכה

לחגית תודה לדור וחלק גדול מהתופעות שרואים אצל החבר הן תופעות ממינון היתר של הוואליום והאלכוהול. לא כתבת היכן אתם נמצאים אבל איני חושב שבמדינה מערבית כי כיום משתמשים בנוגדי דיכאון מהדור החדש ולא מהישן כיוון שלחדשים יש פחות תופעות לוואי. מהבחינה הטיפולית יש כאן בעיה גדולה, ישנה בעיה של נטיה להתמכרות, גם של סמים, גם של תרופות ממשפחת הוואליום וגם אלכוהול. כמו מכורים רבים הם לא יודו בהתמכרות וגם עלולים לא לומר אמת כדי להשיג את החומר החסר להם. הדבר החשוב הוא למנוע שימוש בחומרים הממכרים בכל מקרה ולא לקנות ספורים על שינה וכדומה. כמובן שבמקביל להביא את האמת לרופא המטפל (סביר להניח שהוא לא סיפר את כל האמת לרופא) ולדאוג שיגיע לטיפול נפשי הן תרופתי והן פסיכותרפיה. עדיף שיגיע לטיפול למקום המתמחה בהתמכרויות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום רב אני אישה כבת 60 נשואה + 3 ילדים בוגרים,לאחרונה ובגלל בעיות משפחתיות אני שרויה בדכאון,לא טופלתי אף פעם בתרופות פסיכיאטריות ,ביקרתי אצל פסיכיאטר לפני חצי שנה והוא נתן לי טרסקסל ללילה ופרוזק ליום ,לאחר כ- 3 שבועות הרגשתי יותר חזקה והפסקתי את הטיפול,עכשיו רופאת המשפחה שלי הבחינה לאחר ביקורי אצלה שאני בדכאון ,סיפרתי לה שאני לא מפסיקה לפקות ואני גם מרגישה דופק מהיר ,חוסר שינה ,והיא המליצה לי לקחת אלפרליד 0.5 ללילה וסיפרלקס 10 ליום, אני לוקחת כבר יומיים את התרופה ואני פוחדת מאוד להמשיך בטיפול משום שאני חוששת להתמכר ובנוסף אלפרליד מתשתש אותי אני מרגישה חוסר יציבות מין סחרחורת ואני לא יודעת מה לעשות ,האם ללכת לפסיכיאטר או לקחת את הטיפול של רופאת המשפחה.אני לא יודעת מה יותר יעזור לי להרגיש יותר טוב . מבקשת ממך בכל לשון של בקשה שתיעץ לי מה לעשות. בתודה מראש

אם את לא סומכת על ההמלצה שרופאת משפחה נתנה לך אז פני למומחה בפסיכיאטריה. זכותך להיבדק ע"י פסיכיאטר (במסגרת קופ"ח) לפני התחלה של טיפול תרופתי. לא נראה לי שאפשר יהיה להחליט במקומך אם לפנות למומחה. אלפרליד=קסנקס תרופה מאד ממכרת והיה עדיף תרופת הרגעה אחרת.

לזהבה התרופות החשובות הן הפרוזק והציפרלקס,הן דומות ופועלות באותו המנגנון כך שתבחרי אחת מהן ונקווה שהיא מתאימה לך ותעזור לך. אלו התרופות החשובות, הן יוציאו אותך מהדיכאון וישפרו את המצב ואינן ממכרות. הטרנקסל והאלפרליד פחות חשובות, הן נועדו רק להקל עד אשר התרופה הראשונה תתחיל להשפיע, כך שאין הכרח ליטול אותן, תקחי מהן רק בשעת הצורך ורק אם הן עוזרות ומקלות עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום עליתי ממינון 75 מ"ג ליום למינון של 112.5 מ"ג כלומר כדור שלם בבוקר ועוד חצי בערב. האם המינון סביר?האם זה בסדר ליטול כדור בבוקר וחצי בערב למרות שזו לא חלוקה שווה לגמרי?

שלום רב עדיין מדובר במינון נמוך מדי ולכן יהיה קשה להעריך את יעילות הטיפול. המינון היעיל של ונלה הוא 150 מ"ג ליום ומעלה (בחלוקה לפעמיים ביום). נראה שאתה מבזבז את זמנך במינונים נמוכים מדי. למרות שזאת לא בהכרח טעות אם רוצים לתת לגוף להסתגל לתרופה באופן הדרגתי. בברכה

לאיתי תודה לדור ועדיף לחלק לחצי כדור שלוש פעמים ביום עד אשר תעלה במינון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב לך דר' הידש !!! הייתי רוצה את עצתך בקשר לגמילה מכדורי ואליום , אני סובל מדיכאון קליני מזה מספר שנים ומטופל ב פלוטין 20 מג" ליום , כמו כן השתמשתי בכדורי ואליום כ 30 מג" מדי ערב בכדי להגיע למצב של שינה מזה תקופה ארוכה , לפני כחודש החלטתי בעצת הפסיאטרית שלי להיגמל מן השימוש בואליום , ואכן עשיתי זאת בהדרגה כל שבוע ירדתי במינון של כ חצי כדור עד אשר הגעתי למצב של חצי כדור , אציין שאם הכדורים הרגשתי טוב ותפקדתי פחות או יותר בכל המישורים , אבל מרגע שהגעתי לחצי כדור התחילו להופיע סימנים של חרדות ופחדים כאשר קמתי בבוקר , עכשיו עבר שבוע ואני ללא חצי הכדור ואליום מרגיש עצבני ,מתוח, וחרד רוב שעות היום גם הפסקתי לתפקד כמו לפניכן , אי נעזר בטיפות ואלריאן כ 50 טיפות לפני השינה וזה עוזר לי לישון -כמו כן במשך היום מופעים אצלי סימנים של לחץ וכאב בלב וגם לחץ וכאביי ראש , האם אלו סימני הגמילה מן הכדור ( הואליום ) והם יחלפו , אני נחוש בדעתי להיגמל מן הכדור הנל" ומוכן לסבול מספר שבועות את התסמינים הללו , אציין שלפני שנה הגעתי לבית חולים בעקבות ניסיון דומה של גמילה עם שינויים ב אקג - דפיקות לב מהירות ןלא הצלחתי לצאת מן המצב של הגמילה של הואליום , לתשובתך ודעתך מה עלי לעשות אודה ? בתודה מראש ירון !!!

לירון שלום, עשית גמילה מאד מהירה ולכן אין פלא ואפילו הייתי מצפה לתסמינים יותר קשים. ראשית, ואליום הוא בנזודיאזפין ארוך טווח במיוחד ולכן אחרי כל שינוי במינון יש להמתין שבועיים עד לשינוי הבא (לא פחות). שנית, הפחתת כל פעם 5 מ"ג. בהתחלה אולי זה היה מתאים (5 מתוך 30 זה ירידה של 17%) אבל בשלבים היותר מתקדמים זאת היתה טעות (5 מתוך 10 זה ירידה דרסטית של 50%). שים לב שהאחוזים בירידה קובעים הרבה יותר מהמינון הנומינלי שאתה מוריד כל פעם. אסור שזה יהיה יותר מ-25% גם אם הגמילה היא מהירה. תמיד צריך לחשב כמה מ"ג להוריד הפעם ביחס למינון הכולל. לגבי ההמשך- כדאי להתיעץ עם פסיכיאטר שיתן לך המלצות מדוייקות בהתאם לתסמינים. בברכה

היי ירון, כנראה שהגמילה מהוואליום לא קלה ויכולה לגרום להתקפים יותר חזקים ממה שהיה לפני כן, ולכן הגמילה היא רעיון טוב, אבל לא בכל מחיר ולא בכל מצב... במידה ויש התקף חרדה, אז העזרה הראשונה היא ליטול את הוואליום. רצוי להיגמל בהדרגה, החשיבות של חיתוך והורודה הדרגתית היא קריטית בכל מקרה כדאי להיתיעץ שוב עם הרופא המטפל שיזם את הטיפול בגמילה... מיכל .

לירון תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, צריך להגמל לאט לאט (אין לאן למהר), תחזור למינון שבו אתה מרגיש בטוב, ורק אחרי זמן תפחית מעט במינון. אם מצבך הנפשי אינו בסדר גמור, האם הרופא חשב על החלפת הפלוטין? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור הידש היקר אני פונה אלייך בשאלה האם פונים אליך מטופלים שהם נשואים עם ילדים? ורציתי לשאול מטופלים שהם נערים בגילאי 20 וכאלה עדיין נהנים מחמימות והגנה ותמיכה של הוריהם אנשים נשואים חייבים לפרנס משפחה וילדים ולא יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד וכשהם מרגישים חרדה כמצב חרדתי ודיכאון אתה מטפל בהם תרופתית הם צריכים לחכות בערך 4 שבועות עד שהתרופה פועלת ואם היא לא פועלת אז צריך להחליף ולחכות ואם המצב לא מסתדר מה הוא יכול לעשות? מה שאני שואל הוא איך בן אדם נשוי שיש לו חובות כלפי אישתו וילדיו יכול להסתדר עד שהוא ירגיש יותר טוב

אני לא דר הידש, אבל אנסה לענות קצת מנסיוני. גם נשואים עם ילדים מרגישים לא טוב , ובטוח שהם פונים לרופא לעזרה. נערים כהגדרתך , מקבלים תמיכה מההורים , במידה וההורים הם הורים תומכים, ואני מקווה שרובנו כאלו !!! ולשאלתך האחרונה, והחשובה ביותר ,אתה צודק קשה מאוד לתפקד כרגיל עד שהתרופות משפיעות, אבל עם תמיכה של המטפל , והמשפחה ,האשה, וחברים אפשר לעבור את התקופה הקשה. הכי חשוב זה להגיע לטיפול.

שלום לך, אני גם מדברת כבעלת נסיון, החלפתי לא מזמן תרופה שזה מאוד קשה וגורם להרבה טלטלות, והפרעות שינה ותופעות לוואי ואני רווקה וגם צריכה לפרנס את עצמי כמו שכר דירה מחייה הוצאות. ובכל זאת הלכתי לעבוד היה לי קשה כי היה לי חשוב שאני יכולה לשלוט במצב. למרות הכל אף אחד לא הרגיש עליי כלום, כי זה לא רשום על אף אחד על המצח. בקיצור אפשר לצאת לעבוד כמו רבים אחרים שאני מכירה. שיהיה לך בהצלחה ריקי

שלום, תודה למשיבות ואני מצטרף לדבריהם. לצערי ישנה תקופת חביון עד שהתרופות משפיעות. האפקסור, ציפרלקס והצימבלטה משפיעות אחרי זמן קצר יותר אבל גם כן בסביבות שבועיים. לצערי זה המצב ועדיין אין תרופה שמשפיעה מיד. כמובן שהתמיכה של המשפחה והסביבה יחד עם הרופא עשויים להקל. לעתים יש גם צורך לקחת חוופשת מחלה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, בחצי שנה האחרונה נטלתי רסיטל אחרי תקופה ארוכה של סרוקסט. בעית השינה לא נפתרה לי והרופא החליף לי לציפרלקס לפני כמה ימים..כמה אנשי מקצוע אמרו לי שציפרלקס יותר טוב. למרות שאני יודעת שיש בזה אותו חומר פעיל... בכל אופן יש הבדלים ורציתי לוודא סופית. עם רסיטל היתה לי עצירות ועם ציפרלקס אין. הרסיטל הורידה לי את התיאבון (שזה מעולה) אך הציפרלקס ההיפך. שילוב של ציפרלקס וזודורום יותר טוב משילוב של רסיטל וזודורם- מרגישה שהשינה יותר איכותית. אני רוצה לוודא שאכן יש צדק בהרגשתי...וכמו כן האם השינה שלי תחזור אלי.? אני מוכרחה לציין שאני לא בדיכאון, הייתי לפני כשלוש שנים..ועדיין נוטלת תרופות. כמו כן מדוע יש לי צריבות בגפיים כפי שהיה לי כשהייתי בדיכאון??? לעזרתם אודה.

לגלית את צודקת שבשתי התרופות יש את אותו החומר הפעיל, אבל אי אפשר להתווכח עם ההרגשה שלך. אם את מרגישה שהציפרלקס מתאימה לך יותר, אז זה מצויין. אינך בדיכאון אבל עלולות להיות תופעות המזכירות את הדיכאון או שיש סיבה אחרת לתופעות שאת מרגישה בגפיים. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי אצל 3 פסיכיאטריים.ונחרדתי.אחת פסיכית, דיברה בטלפון כל הפגישה והייתה היסטרית ומוזרה.(אני לא בנאדם שיפוטי, בכלל לא) והשני היה מאוד לא מעודכן ודיבר אלי כאילו אני מפגרת. אני נוטלת ציפרלקס דרך רופא משפחה ובעקבות תופעות לואי, מעוניינת להחליף לכדור אחר ולהיות במעקב אצל רופא פסיכיאטר שאוכל לסמוך עליו. על הבקיעות שלו ושיהיה אמפאטי ואכפתי. מעוניינת לקבל המלצה על פסיכיטר כזה באיזור ת"א, ר"ג. תודה רבה

לאנני מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת ציפרלקס וסובלת מתופעת לואי שלו -אגירת שתן והשתנות תכופות.כמו כן אני סובלת מתיאבון מאוד בריא והשמנה. .איזה כדור אנטי דיכאוני יכול להתאים לי ?(אם אפשר שגם לא יגרום לירידה במיניות) תודה

שלום רב לאחרונה נכנסה לשוק תרופה חדשה שעשויה להתאים לבקשותיך. שמה הוא CYMBALTA. יש לה השפעה על מע' השתן של נשים, על טיפול בכאבים ועל דיכאון. תתיעצי עם רופא משפחה או פסיכיאטר. ייתכן שפסיכיאטר יוכל לתת לך דוגמיות חינם להתחלת הטיפול. בברכה

לאנני הציפרלקס עלולה לגרום להפרעות בהורמון אשר אחראי על ריכוז השתן ולכן חשוב שתבדקי אצל רופא המשפחה. הצימבלטה עלולה לגרום לתופעות דומות לתופעות של הציפרלקס וכך גם כל התרופות אשר פועלות על הסרוטונין, כדי להמנע מתופעות אלו אפשר לחשוב על תרופות הפועלות במנגנון שונה כמו האדרונקס והרמרון כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מחרדות מידי פעם. לפני כחצי שנה, בעקבות חרדות קשות בהריון התחלתי לקבל רסיטל. לאחר הפלה שהיתה לי חשתי הקלה רבה והעלו לי את המינון ל - 40 מ"ג. הרגשתי מצוין מלבד פגיעה בחשק המיני. בעקבות תופעת לוואי זו ביקשתי לשנות תרופה וקיבלתי ציפרלקס 10 מ"ג. בשבוע הראשון לנטילת התרופה הייתי עייפה וישנונית. לאט לאט זה די עבר. לפני כשבוע תקפה אותי חולשה נוראית. חשבתי שיש לי וירוס אבל עד מהרה החולשה התחלפה בחרדה נוראית שנמשכה כמה ימים והיתה מלווה בדכאון (שזה משהו שלא היה לי בעבר). בעזרת טכניקות שקיבלתי בטיפול קוגניטיבי הצלחתי להפחית את עוצמות החרדות וביום שישי-שבת הרגשתי שאני יוצאת מזה. פתאום ביום ראשון היתה לי נפילה גדולה. חולשה ברמות מחרידות שבקושי יכולתי לקום מהמיטה. לא תפקדתי בכלל. לא הלכתי לעבודה. לא דיברתי עם אף אחד. לא היה לי כוח אפילו לדבר. הייתי ממוטטת לחלוטין מחולשה וחרדות. הלכתי באופן דחוף לפסיכיאטרית שהתלבטה אם להעלות לי את המינון ובסוף החליטה לתת לי רסיטל בחזרה (40 מ"ג). אתמול והיום לקחתי רסיטל ויש שיפור ניכר. אני עדין חרדה אבל חזרתי לפחות לתפקד והעייפות והחולשה פחתו. שאלתי היא - האם יכול להיות שכל הנפילה הזו היתה בגלל הציפרלקס? האם יכול להיות שתרופה לא מתאימה תגרום לתופעות לוואי כאלה חזקות? או שזה משהו שבא מתוכי?

לפרח את מתארת את השינויים הנפשיים כצמודים לשינויים בתרופות ולכן גם אם זה לא הגיוני הרי ברפואה הכל יכול להיות. בכל אופן איני חושב שהדברים קשורים לתרופות, בציפרלקס וברסיטל יש בדיוק את אותו החומר הפעיל כך שלמעשה אין זו החלפה של תרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ! רציתי לדעת מה המינון המקסימלי של פרפנן ? תודה מראש !

זה תלוי..מבוגרים לא מאושפזים:40-8 מ"ג ליום. מאושפזים: 64-16 מ"ג ליום. בזהירות עם זה.

לאילן תודה למיכל כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אני עברתי לפני כ- 20 שנה התעללות מינית מצד אחד מבני משפחתי, אך רק עכשו פניתי לטיפול בכך (עד עתה חייתי בהכחשה גמורה). כחודשיים לאחר תחילת הטיפול ראיתי את המטפל שלי עושה לי את אותם המעשים שעשו בי לפני 20 שנה. סיפרתי לו על כך. הוא אמר שאני עושה "העברה" ושהוא מודאג מכך שזה קורה כבר בשלב כ"כ מוקדם בטיפול. האםאתה יכול להסביר לי מה ההבדל בין ההעברה להשלכה? מה מדאיג אותו? הרי בטיפול צריך לספר את כל האמת, גם אם היא לא כ"כ נעימה. נכון?כל עיניין האונס מאד קשה לי והוא נתן לי בנוסף לזה גם כדורים: קולנקס ואפקסור. וזה כדי להקל על ההתמודדדות אבל בינתיים אני לא מרגישה שיפור, חוץ מרצון לישון כל הזמן.

למאיה העברה והשלכה הם שני דברים שונים. השלכה היא כאשר אנחנו מייחסים רגשות שלנו לאחרים. כלומר אם משהו שונא את האחר אבל אומר - הוא בטח שונא אותי. כלומר שמים על האחר את הרגשות שלא נעים לנו איתם. העברה היא העברה של דפוסי התנהגות מהעבר להווה. כלומר, מי שרגיל שאביו או אמו תמיד כועסים עליו הוא יחשוב שגם המטפל כועס עליו. אני חושב שהמטפל התכוון שהוא דואג כיוון שעדיין הקשר הטיפולי לא מספיק מבוסס וכבר נכנסת לתכנים הקשים. אני מקווה שגם הטיפול וגם הטיפול התרופתי יקלו עליך במהירות, את מתמודדת עם תכנים כבדים. כל טוב דר' גיורא הידש

האם ציפרלקס יכול לגרום לכבדות בשינה? אני מתקשה להתעורר בבקרים. יכולה להיות לו השפעה? תודה!

לדנה אענה על שתי שאלותיך. בדרך כלל ציפרלקס מעורר אבל ישנם אנשים שהוא גורם להם עייפות ושינה מרובה. בדרך כלל התופעה חולפת כאשר הגוף מסתגל לתרופה. הציפרלקס בטוחה בהריון, בכל מקרה אני ממליץ להתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה והם עונים לפניות טלפוניות. כיום מקובל להפסיק את התרופה בהדרגה בחודש האחרון להריון כדי שהעובר יוולד בלעדיה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום: הדיכאון ממנו אני סובלת בחמישה חודשים האחרונים הוגדר ע"י הפסיכיאטר כדיכאון תנודתי, היו מספר יציאות ממנו לתקופות קצרות (בזמן החלפת תרופה, כאשר עברתי פסיכיאטר, כשכיביכול ראיתי איזה שהוא אור בקצה המנהרה) אך די מהר תוך מס' ימים חזרו כל התחושות הרעות והפאסימיות. אשמח לדעת מהו דיכאון תנודתי? האם הוא נדיר? האם קשה יותר לאזנו תרופתית? האם הוא ארוך יותר? האם שימוש בציפרלקס כולל תרופות מייצבות מצב רוח יכול לעזור? והאם יש אי אילו מראי מקום שאפשר לקרוא על התופעה? אשמח מאד מאד לתשובות. תודה

לגלי איני מכיר אבחנה כזו, אבל נכון שיש תנודות בדיכאון במיוחד כאשר לוקחים תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

עדיף סרוקסט או תחליף גנרי??????????? המקור תמיד עדיף???????? סרוקסט..זו תרופה מסוכנת? מהם תופעות הלוואי שלה (העיקריים)?

לניר הגנריקה זהה למקור, כך לפי האישורים של משרד הבריאות. הסרוקסט אינה מסוכנת והיא תרופה עדינה עם שכיחות נמוכה של תופעות לוואי. את הרשימה המלאה של כל תופעות הלוואי תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

צר המקום מלהכיל את יתרונות התרופה מאז הכנסתיה לחיי אולם יחד עם זאת ישנה בעיה שמאוד מטרידה אותי. מאז שאני נוטלת ציפלקס הבחנתי בשתי תופעות לא נעימות 1. הגברת הזיעה באופן משמעותי 2. שינוי לרעה בריח בצורה משמעותית ולעיתים קשה לי לסבול את הריח מה המלצתך האם ידוע תרופה דומה בהרכבה שיכולה להשפיע פחות על עניין זה

שלום, הציפרלקס עלולה לגרום להזעת יתר, איני מכיר מחקרים על ריח הזיעה, אבל זה הגיוני שגם הריח ישתנה. אם כל התרסיסים למיניהם לא עוזרים והזיעה מאוד מפריעה לך (יש אנשים שמתעוררים בלילה רטובים לחלוטין), אז אפשר לחשוב על החלפת התרופה. אמנם כל התרופות עלולות לגרום לעליה בהזעה אבל צריך לקוות שהתרופה החדשה תעשה את ההשפעה החיובית ללא גרימה של הזעת יתר. כמובן שבכל החלפת טפול יש סיכוי ויש גם סיכונים לחוסר השפעה או לתופעות לוואי אחרות. לא פשוט. כל טוב דר' גיורא הידש

איזה תרופה הכי יעילה לocd אשמח אם תעזרו לי

עפ"י הספרות אנפרניל- תרופה מהדור הישן- פרופיל תופעות לוואי בעייתי מאד. נהוג להתחיל עם פרוזק=פריזמה=פלוטין כתרופה של קו ראשון. כל תרופה אחרת מסוג SRI גם יכולה להתאים עם יעילות גבוהה.

שלום, תודה לדור והייתי מוסיף גם את הסרוקסט. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחר נסיונות רבים של תרופות מכל הסוגים שבהם לא היה הטבה התחלתי לפני 3 שבועות 150 מ"ג לוסטראל עד עתה אין הטבה רק עיפות ואכילה מוגזמת האם יש טעם להמתין? אנא עזרו לי אני מיואשת

לוסראל הוא כדור מצוין ישבו שתי תכונות הוא גם לחרדות וגם לדיכאון אני גם מקבל לוסטראל עבר לי כל הדיכאון אבל צריך להיעזר בסבלנות כי כדורים לא משפיעים באופן אוטומטי כל טוב ושתהיי בריאה

לאורלי כן, כדאי לחכות. בדרך כלל מקובל לחכות שישה שבועות לפני שקובעים שתרופה אינה עוזרת. האם ניסית תרופות הפועלות במנגנון אחר מאשר התרופות הפועלות על הסרוטונין בלבד? כל טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב ד"ר הידש ולכולכם, באחת מתשובותייך לשואלת, כתבת שבעבר חשבו שחזרה לאותו כדור (ציפרלקס לדוגמא) לאחר הפסקה- תנתן אותה הטבה, אך כיום יודעים שזה לא תמיד כך. האם תוכל להרחיב על כך? מה קורה במוח כשמפסיקים כדור נוגד דיכאון שעזר, ומדוע אחרי הפסקה מאותו כדור אנחנו מגיבים אליו באופן שונה, הוא נהפך פחות יעיל, אם בכלל.... ואז מה הן האפשרויות. להחליף כדור? האם בהפסקה בשימוש נהרס משהו מיכולת המוח להיות מושפע מנוגדי דיכאון? יתכן והניסוח מעט מסורבל, אך העניין חשוב לי. מי שחווה הפסקה וחזרה לכדורים מוזמן לשתף. תודה, מירי.

שלום מירי. במקרה אני הוא זה שקיבל את התגובה לגבי חזרה לתרופות שנטלת לפני ההפסקה. אני רוצה להגיד לך שהתגובה של הרופא שאני מטופל אצלו לעניין זה היה כי המוח שלנו לא מתרגל לשום תרופה, משמע הוא לא זוכר את החומר של התרופה ואז הוא חוזר להגיב לצערי, אלא יכול בהחלט להיות שלא.באותה מידה הוא יכול להגיב לתרופה שניסית בעבר ולא צלחה אז ועכשיו כן. כן, זה עניין מורכב, תאמיני לי, אני יודע שזה מטריף, אבל זאת הפסיכיאטריה, זה לא מדע מדוייק ולכן כל תרופה שאנחנו מקבלים מהרופאים זה בהסתמך על אינטואיציה ועל ניסיון

ארז היי, תודה ששיתפת אותי. דווקא מהדברים משתמע משהו משמח, בניגוד למה שלי נדמה, ואם זה כך שהמוח לא "זוכר" או לא נפגע בו משהו אז יש סיכוי תמיד שתרופות תמשכנה להשפיע. אך לי משום מה נדמה שהתרופות כן עושות משהו למוח במובן של תגובה לתרופות. אני מניחה שעוד לא חקרו את זה מספיק, אם בכלל. אשמח לתגובות מדור, ומד"ר הידש כמובן, ומעוד גולשים. מירי

שואלת בשם חברה,שאין לה גישה לאינטרנט.. חברתי סובלת מדכאון אחרי לידה כבר שנתיים.היא אושפזה בכפייה פעם אחת.כיום מטופלת בכדורים כמו סרוקסט. היא שואלת כמה שאלות: 1-האם לאחר דכאון לידה חריף,המלווה בפסיכוזה,אסור לה להביא יותר להביא ילדים,או שאחרי תקופת הפוגה זה יהיה אפשרי? 2-היא טוענת שהדכאון בחורף מתגבר והכדורים לא עוזרים.היא שמעה על טיפול באור ועל כדורים בהם יש בעצם את החומר שיש בשמש,וחסר בחורף..יש דבר כזה?האם זה יעיל? 3-מה דעתך על הספר:בוחרים להרגיש טוב..לטיפול בדכאון... תודה מראש.וסליחה על האורך...

לשרית לא קראתי את הספר, אבל הבעיה בדיכאון "אמיתי" שכאשר הדיכאון עמוק העצות השטחיות לא כל כך פועלות. אין איסור להביא ילדים לעולם, אבל ידוע שמי שעברה דיכאון אחרי לידה הסיכון של דיכאון חוזר אחרי לידה חוזרת גבוה בהרבה. כך שיש צורך במעקב פסיכיאטרי צמוד ולעתים גם טיפול תרופתי. כל אחת צריכה לעשות את סדר החשיבות שלה ולהחליט. כמובן שככול שמתרחקים מהדיכאון הראשון כך גם הסיכון להתקף חוזר פוחת. אני חושב שאת מתכוונת לתרופה בשם מלטונין שלא הוכחה באופן מלא כיעילה. בארה"ב ניתן לקנות אותה ללא מרשם רופא אפילו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. רציתי לשאול ואשמח כמובן אם תענה, כמה זמן לוקח לסרוקסט(שאותו ניסיתי בעבר) "לרדת/לצאת" לגמרי מרמתו בגוף לעומת הזמן שלוקח לפרוזק? מדברי הרופא הבנתי כי מהפרוזק אפשר לרדת בבת אחת כי אין תופעות גמילה ואני הפסקתי כך כשהייתי במינון 40 מ"ג.אני רוצה לדעת האם אני יכולה לנסות את האופציה החדשה שהציע לי הרופא כאשר אני אחרי שבוע ימים ללא הפרוזק? תודה רבה.

שלום רב את הפרוזק ניתן להפסיק בבת אחת- בכל המינונים. את הסרוקסט צריך להפסיק בצורה הדרגתית- כל שבוע להפחית 10 מ"ג. זמן מחצית החיים של פרוזק הוא 72 שעות לעומת סרוקסט עם 24 שעות. הפרוזק ממשיך להיות פעיל בגוף עוד שבועיים לפחות מאז הכדור האחרון. בברכה

למירב תודה לדור ואכן ההבדל הוא בגלל זמן מחצית החיים הארוך של פרוזק שהוא כשבוע וסרוקסט כיממה. זמן מחצית החיים הוא הזמן שעובר מהפסקת התרופה עד לירידה של הרמה בדם לחצי. כלומר אם הרמה היא 100% אז בסרוקסט כעבור יום הרמה היא 50% וכעבור יומיים 25% וכך הלאה. אני מקווה שהדברים ברורים. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נמצאת שנתיים לאחר תקופה של מספר חודשים טובים שהייתי נתונה לחרדה עם סימפטומים פסיכוטים, ללא הזוית ו/ שמיעת קולות, בעיקר מחשבות יחס (רדיפה קלה) שכוונו לעלבון על דימוי העצמי, הדבר מאוד ערער אותי, סיימתי לעבוד באותה תקופה ונשארתי מחוסרת מכל מסגרת. יחד עם זאת עברתי לעיר אחרת ורק כיום אני מתחילה לעבוד. עד היום אני חשה תלושה, כאילו בין שמיים לארץ. בנוסף חסרת שמחת חיים וחיות, כאילו איבדתי את הזהות העצמית. כל החן , הבטחון והרווחה הפנימית אבדו לי, למעשה הצטמצמתי מאוד רגשית. הדבר מאוד מציק לי, אני חשה כאילו התעוררתי למציאות חדשה שאליה כאילו נולדתי רק אתמול. משהו דיפוזי כזה, לא מחוזקת מבפנים, תחושת שבירות וארעיות. אולי זה מאין חרדה, נטלתי תרופות אנטי דכאוניות תקופה ממושכת, אך זה לא הועיל. אני הייתי רוצה לנסות ולתאר יותר דברים בצורה מדוייקת, אך קשה לי להגדיר את תחושותיי. רציתי לדעת ברשותך, האם אלו הם הנזקים שעליהם אתה מדבר שיכולים להיות לאחר מקרה זה? באופן כזה שישארו? הרופאים לא קבעו שאני חולה והייתי באבחון פסיכולוגי שלא הראה על ליקויים פוסט- פסיכוטיים. זאת ועוד, הייתכן שזה פגיעה שלמעשה נובעת ממחלת הסכיזופרניה, אחרת איך ניתן להסביר שנותרתי עם מצב זה? והאם התקופה שבה לא חזרתי מהר למסגרת ובסביבה מוכרת, בעצם העמיקו את המצב? מה לדעתך, הסיכויים לחזור לאותו מצב קודם על כל תחושותיו?

הייתי רוצה לתמצת במשפט אחד: עיקר הבעיה היא במאין עייפות, חוסר באנרגיה, סמרטוטית כזו, ועצלנית. בנוסף לכל מה שנכתב לעיל האם ירידה זו באנרגיה ללא מרץ וויטליות היא מהנזקים הקבועים שעלולים להשאר אף אם המצב לא נבע ממחלה?

למאיה צר לי שאיני יכול לאבחן לפי מכתב ברשת ואיני מכיר אותך מספיק. כפי שכתבת הירידה הזו באנרגיה ללא מרץ וויטליות עלולה להיות מנזקים קבועים פוסט פסיכוטיים אבל יתכן שמדובר על דימוי עצמי וקשיים פסיכולוגיים שיחלפו. בודאי שאיני יכול לקבוע אבחנה מבלי להכיר אותך היטב. כל טוב דר' גיורא הידש

האם התרפה ריספרדל יכולה לגרום לסכרת? תודה.

ליורם הרספרידל עלולה לגרום לעליה במשקל, עליה בשומנים בדם ולסוכרת, אולי השכיחות נמוכה. כל טוב דר' גיורא הידש

טוב תשמעי. אני לא יודע מי את ומה את יודעת. יכול להיות שאת צודקת בדברים מסוימים לפחות שאת אומרת. עם זאת, דומה שאת מקלה ראש לגבי המשמעות של מה שבעיניי מסתמן בהתאם לתחושת חוסר העצמיות שלי. אני מבקש להציע את היות חשיבות לא מבוטלת לעניין מתוך ניסיון וחשיבה שאמנם עשויה שלא להיות מהימנה, אם אני קורא נכון את דעתך בעניין. ואני גם חושב שעליי לעשות משהו בעניין למען עצמי, עם זה סביר שאת מסכימה. רק תדעי לך שאני מתאמן והתאמנתי בעבר במכון כושר, ואני מרגיש וחושב שזה לא מספיק. ועוד דבר, אני חי בסביבות עשר שנים עם התחושה שלי והדברים לא משתנים סתם, ככל הנראה. אני מאמין בעשייה של מה שקשה לעשות וחרדים לעשות, לפחות במקרה שלי.

רון היקר רק על עצמי לדבר ידעתי, וגם עצותי אולי לא מתאימות לכל אחד. נראה לי שאכן אתה מתמודד עם קשיים ולא מוותר לעצמך, ועל כך יישר כוח. איני מזלזלת חלילה במצוקתך ואולי לא הבנתי אותך עד הסוף. מקווה שתרגיש טוב יותר ותמצא דרך לשפר את המצב. יום טוב תמי.