פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
23630 הודעות
11817 תשובות מומחה
23/03/2007 | 09:39 | מאת: אלכסנדר

אני לא יודע את שם ההפרעה. הסימפטום שלה הוא שאדן מרגיש לגבי אחד מאיברי הגוף שלו שהאיבר הזה לא שייך לו, ועשוי לפנטז על כריתה של האיבר הזה. אשמח לדעת את שם ההפרעה כדי שאוכל לחפש עליה מידע תודה

לאלכסנדר מדובר בעיוות תפיסת הגוף, יתכן שמדובר בהפרעה דיספורמית של הגוף, או במצבים של חרדה ומצב דיסוציאטיבי, או בעיה נאורוגלוגית. כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולא לאבחן בעצמך. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/03/2007 | 05:52 | מאת: תמימי

לו יכולתי לפתוח את דלת הרחמים ולהכניס דרכה את כולם. לא להשאיר איש בחוץ מאחורי סורג ובריח שבוי בבדידותו ובתחושת שונותו. לפתוח את הדלת כפי שאנחנו פותחים אותה בליל הסדר כל דכפין ייתא ויפסח עד שבסוף אליהו הנביא בא ונכנס כמו איזה סנטה קלאוס יהודי עם זקן לבן שמגיע מעולמות אחרים וקסומים מחלק מתנות לכולנו על פצעי הבדידות פצעי הדחייה ואי הקבלה. הלוואי והיה לי מפתח קסמים שכזה שפותח את שערי הלבבות ומאפשר לכולנו להכנס לאיזה בית שיוכל לקבל את כולנו לבין קירותיו בית שבו יצהלו הילדים בית שבו יהיו סיפורים מעניינים על גבורה ויופי, על תום ויצירה בית שיאפשר איזו סליחה ומחילה שלנו לעצמינו, ושלנו לאחרים בית שיאפשר קבלה אמיתית של כל אורח, של כל עובר אורח לתוך מקום בו כולנו נרגיש שייכים בגובה העיניים, ובגובה הלב לא חשוב איזה מסע עברנו איזה טעויות עשינו בדרך וכמה אנחנו פצועים בלבבנו. הלוואי והיה לי מפתח כזה הייתי פותחת לכולנו את הדלת ונכנסת לשם בעצמי... שבת שלום תמי.

24/03/2007 | 11:46 | מאת:

מקסים, תודה לך תמי שבת שלום דר' גיורא הידש

אני עכשיו בגמילה מקלונקס. כבר שבוע שאני על מינון של 0.375 מ"ג במקום 0.5 וכל שבוע אני יורד בעוד רבע מ"ג. זה לא קל... יש חרדות שחוזרות... קשה להירדם בלילה ויש רעידות בעיניים וקצת שריפה בעיניים... א. יכול להיות שירידה של 25% בלבד כזאתי במינון קשה כל כך? סיפרתי לפסיכיאטרית שלי על התופעות והיא אומרת לי לחזור למינון הקודם - 0.5 מ"ג ולנסות עוד חצי שנה... אבל כל כמה חודשים היא אומרת לי את זה.. ונמאס אני על קלונקס כבר כמה שנים וזו תרופה שככל שאני קורא עליה מחקרים ותגובות של אנשים באינטרנט אני רוצה לרדת ממנה כמה שיותר מהר...! בנוסף אני לוקח דפלפט 1000 מ"ג שבחיי שאין לי מושג למה הפסיכיאטרית שלי נתנה לי... אין לי שום איבחון קליני למאניה דיפרסיה או לדיכאון או לשום דבר מהספרים ... אבל היא תמיד אומרת לי שזו תרופה מאזנת מעולה ושאני צריך להמשיך לקחת אותה. נמאס לי לקחת תרופות סתם! אני רוצה להפסיק לקחת את הדפלפט - בעיקרון יש בעיה להפסיק לקחת אותה ישר? לרדת כל פעם ב-250 מ"ג?

שלום רב 1. אין בעיה להפסיק דפלפט בקצב שציינת. 2. לגבי הקלונקס- מדובר בתרופה מאד ממכרת והגמילה ממנה יכולה להיות מאד קשה גם במינונים נמוכים. אתה לוקח יחסית מינון מאד נמוך ובכל זאת לדבריך קשה לך להפסיק איתו. ההמלצה שלי- לעבור לאסיוול 5 מ"ג במקום קלונקס 0.5 מ"ג. להשתמש בכדורי אסיוול של 2 מ"ג וכל שבועיים (לא פחות) להפחית 1 מ"ג. בהצלחה בברכה

לליאור תודה לדור, לא היתי ממליץ להפסיק את הטיפול על דעת עצמך אבל בהחלט מגיע לך הסבר משכנע ומקיף מדוע אתה נוטל תרופות. אם אינך סומך על הפסיכיאטרית אז כמובן אפשר לבקש חוות דעת נוספת מפסיכיאטר נוסף. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/03/2007 | 22:02 | מאת: עמליה

רר' נכבד בת 55 סובלת ממגרנות קשות שנים רבות וכבר כמה שנים מנסה (בהצלחה חלקית) להתמודד בעזרת נוגדי דיכאון. נסיתי סרוקסט, ורסיטל, ונאלצתי להפסיק בגלל שפגעו בצורה שמעותית מאד בצורך במין וביכולת ההנאה. בהמלצת הרופא עברתי לציפרלקס 10 מג'(לדבריו לא גורם לבעיה הנ"ל) ואחרי 3 חודשי שימוש הגעתי שוב לאותו המצב. האם יש כדור מאותה משפחה שהוא ידידותי יותר לזוגיות? מתי נכון לקחת ציפרלקס בבקר או בערב? תודה.

22/03/2007 | 22:56 | מאת: דור

את לא מקבלת טיפול נכון. יש היום דור חדש של תרופות נגד מיגרנה. פני לפורום נוירולוגיה.

23/03/2007 | 11:58 | מאת: תומר

שלום, נוגדי הדיכאון מקבוצת הSSRI קרי פרוזק, לוסטראל, רסיטל, פבוקסיל וציפרלקס, כולם פוגעים במיניות. סרוקסט נוטה לפגוע בעוצמה החזקה ביותר. יש תרופה שייתכן ולא תפגע לך במיניות. שמה- איקסל. את יכולה לנסות ולראות.

24/03/2007 | 11:44 | מאת:

לעמליה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. כל התרופות שניסית הן מאותה הקבוצה ולכן באופן עקרוני הן עלולות לגרום לאותן תופעות לוואי, כמובן שתופעות הלוואי הן דבר סטטיסטי ולכן יתכן שאחת התרופות תתאים לך יותר, כלומר תעשה את ההשפעה הטובה ללא תופעות לוואי. אפשר גם לעבור לקבוצה אחרת של תרופות מסוג האיקסל, אפקסור וצימבלטה שגם הן עלולות לפגוע במין אבל בשכיחות נמוכה יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/03/2007 | 19:55 | מאת: אור

ד"ר שלום אני מעוניינת להפסיק בהדרגתיות את השימוש ברסיטל מאחר והתחלתי טיפול התנהגותי ב OCD. אני נוטלת את הכדור יותר משנה התחלתי 20 מ"ג ומזה מס' חודשים אני נוטלת 40 מ"ג. האם ניתן להפסיק ע"י הפחתה חזרה ל-20? לאחר כמה זמן ניתן להפסיק לגמרי את הכדורים? אני מעדיפה לטפל בבעיה שלי בתורה התנהגותית ולא בשימוש כדורים. אשמח לתשובתך המהירה אור

23/03/2007 | 12:02 | מאת: תומר

בOCD כשמפסיקים את התרופות יש נטייה לסימפטומים לחזור מאחר וOCD היא הפרעה כרונית. אם מדובר בOCD קשה, אז לא מומלץ להפסיק הכדורים. אם מדובר בבעיה קלה ייתכן וניתן יהיה להסתדר רק עם טיפול התנהגותי.

23/03/2007 | 13:20 | מאת: דור

שלום רב ניתן לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול התנהגותי-קוגנטיבי. למעשה, מחקרים מראים ששילוב של שתי הטיפולים במקביל יעיל יותר מאשר כ"א מהם בנפרד. אם בכל זאת החלטת להפסיק- יש להפחית כל שבוע 10 מ"ג עד להפסקה מוחלטת ורצוי בפיקוח של רופא פסיכיאטרי. בברכה

24/03/2007 | 11:42 | מאת:

לאור תודה למשיבים וגם אני הייתי מחכה עם הפסקת הטיפול התרופתי, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המכיר אותך. אפשר לסיים טיפול כפי שדור כתב אבל אין שום דבר דחוף ואם תאריכי קצת את קצב ההורדה במינון גם זה בסדר. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/03/2007 | 19:19 | מאת: יוסי

שלום, אישתי אושפזה לפני כשנתיים עקב דכאון חריף ולאחר כשבועיים בבית חולים, המשיכה טיפול ברסיטל 40 מ"ג ובפרפאנן. המצב השתפר והיא ממש חזרה לתיפקוד מלא. לפני כחודשיים הפסיקה עם הכדורים לחלוטין ומאז היא במצב של "היי", היא טוענת שהיא מרגישה הכי טוב בעולםוהחלה במסע מימוש עצמי. זה התחיל בקורס פתיחה בקלפים שעכשיו היא מנסה להפוך את זה למקצוע, ממשיך בקורס גיטרה, כתיבת שירים, כתיבת ספר, מנסה לפתוח קריירה בדוגמנות... היא מבלה שעות רבות מול המחשב, מתכתבת עם כל העולם, לתוך השעות הקטנות של הלילה ועוד... הדבר כמובן פוגע קשות בילדים ובי, המצב בבית גרוע ביותר בעקבות השינוי הזה שהיא עוברת, הילדים עוברים משבר. יש לה התפרצויות זעם בגלל חוסר הפרגון שלי למצב החדש. היא טוענת שאני מקנא בה ולא שמח בשמחתה. אני מנסה להסביר לה שרצוי קצת יותר לאט, אבל היא מסנוורת ורוצה לעשות כסף ומהר... נסיתי להציע לה שנלך לפסיכיאטר, אך תגובתה הייתה קשה ביותר, היא עכשיו חושבת שאני נגדה שאני מנסה לאשפז אותה והאימון ביננו נפגע קשות. המשפחה עומדת לפני פירוק, הדבר היחידי שעדיין מחזיק אותי זה ההכרה שזו לא אישתי שאני מכיר, היא פשוט לא בקו הבריאות ואני צריך להיות שם כדי לעזור. הבעיה שאין שום כלי בידי לעזור ובד"כ השיחות נגמרות הריבים וצעקות אז אני מעדיף לפעמים לא להגיד. ברור שהמצב כמו שהוא עכשיו לא יכול להמשך עוד זמן רב ואני מפחד שגם עלול לקרות משהו רע מאוד. זקוק לעיצה בדחיפות, מה עלי לעשות כאשר אישתי לא מוכנה לשתף איתי פעולה תודה

22/03/2007 | 22:39 | מאת: דור

שלום רב אשתך נמצאת, עפ"י התיאור שנתת, במצב מאניפורמי. אתה יכול לשלוח מכתב לבית החולים הפסיכיאטרי שבו היא היתה מאושפזת ולדווח להם על מצבה. הם יזמינו אותה לבדיקה. היא רשאית לסרב להיבדק אבל גם זה ילקח בחשבון. אם בהמשך מצבה ידרדר עוד יותר אז כבר ניתן יהיה לפעול בצורה יותר קונקרטית כדי להביא אותה לבדיקה גם בניגוד לרצונה. בברכה

24/03/2007 | 10:59 | מאת:

ליוסי אכן ישנה בעיה, וכמו שכתבת הסיבה להתנהגות הוא המצב של פעילות יתר ולא "אשתך באמת", וחשוב מאוד שתהיה חזק ותשתדל לעזור לה עד אשר פעילות היתר תחלוף. חשוב שהיא תגיע לפסיכיאטר אבל אתה זקוק לעזרה. אולי ההורים שלה או אחד האחים או אחיות שלה יכולים לעזור וללחוץ עליה להגיע לטיפול? שבת שלום דר' גיורא הידש

22/03/2007 | 19:02 | מאת: איילה

האם ריספרדל יכול לגרום לנשירת שיער ו / או לנפיחות בטנית שלא קשורה בהשמנה? אני שואלת גם את הרופא אבל אני אשמח לשמוע מניסיון אישי אם למישהי זה קרה.

24/03/2007 | 10:57 | מאת:

לאיילה רספרידל עלולה לגרום לעצירות או ליציאות קשות יותר ואז התחושה היא של בטן נפוחה. הרספרידל אינה גורמת לנשירת שיער אבל מצב נפשי לא טוב עלול לגרום לנשירת שיער. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/03/2007 | 16:48 | מאת: ניר

שלום קבלתי תרופה מסןג ויפאקס 150 מג האם התרופה הזאת טובה כמו הssri כי אני רגיש לssri האם היא גם תוכל לעזור לי ועוד שאלה לא קשורה. בתקופה האחרונה קבלתי סחרחרורות אי שייוי משקל ממש הרגש ה על סף אירוע מוחי עשיתי ct מח יצא תקין הרופא אומר שזה מחרדות ממש לא יכולתי לתפקד הלכתי מספסל לספסל אני מפחד זה לא עוזב אותי אני מרגיש שאני מקבל אירוע מוחי האם הויפאקס יעזור לי?

22/03/2007 | 23:02 | מאת: דור

כל התרופות מסוג SSRI (כולל ויפאקס שהיא גם NRI) יכולות לגרום לסחרחורת. הסחרחורת יכולה להיות מחרדה אך היא יכולה להיות גם תופעת לוואי של התרופות.

24/03/2007 | 10:56 | מאת:

לניר הויפאקס אינה מקבוצת SSRI אבל משפיעה על הסרוטונין ועל חומר נוסף במוח-נוראפינפרין. התרופה יעילה נגד דיכאון וחרדות ולכן עשויה להתאים. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/03/2007 | 14:29 | מאת: שאלה

ד"ר גיורא הידש שלום רב... רציתי לדעת מה פעולתה של התרופה הלידול על הגוף. מהן תופעות הלוואי של ההלידול. והאם שילוב של ההלידול,עם סרוקוויל יכול ליצור קונטראינדיקציה,או שזה יכול לעזור... והאם סרוקוויל היא תרופה אנטי פסיכוטית ,ובמה היא שונה מ הלידול.

22/03/2007 | 22:52 | מאת: דור

שלום רב הלידול וסרוקוול הן תרופות אנטיפסיכוטיות לטיפול במצבים והפרעות פסיכוטיות. להלידול יש השפעה חזקה על דופמין D2 ויעילותו הוכחה לאורך עשרות שנים. לסרוקוול, תרופה חדשה יחסית, יש השפעה בינונית על הסרוטונין 5-HT2 והשפעה חלשה על הדופמין D2. לכן לסרוקוול כמעט ואין תופעות לוואי נוירולוגיות (אקסטרא-פירמידליות), בהשוואה להלידול. בברכה

24/03/2007 | 10:52 | מאת:

שלום, תודה לדור, באופן עקרוני שתי התרופות ממשפחת נוגדי הפסיכוזה, כאשר הסרוקוול מהדור החדש. במקרים מיוחדים ניתן לשלב ביניהן, שבת שלום דר' גיורא הידש

22/03/2007 | 13:47 | מאת: סיחקן

שלום לכולם רציתי לספר קצת יותר אני לא עובד היתי רוצה לישאול במשך המון זמן אני נוטל תרופות ועכשיו י אבל ליפעמים נישבר כי כרגע אני נוטל לפונקס סרוקוואל ווואלה לא מחסיר בזמן האחרון הוספתי משהו לדיכאון נתן לי קצת אנרגיה וההרגשה שונה פעם גם נטלתי טיפול הייתי ממתין עושהכושר אין לי מחוסר מעס עייף צריך כאילו ליתעלות על עצמי ומצבי מוזר אין מי שבא לבקר זהו

22/03/2007 | 22:41 | מאת: דור

מה השאלה שלך?

24/03/2007 | 10:44 | מאת:

לסיחקן לצאת למכון כושר, לעשות טיול בערב וגם לפנות למועדון אנוש הקרוב לביתך בודאי שעשויים לשפר את ההרגשה. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/03/2007 | 18:08 | מאת: מיכל

האם מותר לשלב רמוטיב עם תרופות פסיכיאטריות? כי הרי רמוטיב לא ממש עוזר לחרדות... אך זה כדור טבעי טוב, אז אולי אפשר לשלב מיד יפעם

22/03/2007 | 22:45 | מאת: דור

שלום רב שילוב עם מה? רמוטיב היא תרופה לכל דבר ומיוצרת ע"י חברת תרופות בהליך ייצור קפדני ככל תרופה אחרת. כמו כל תרופה אחרת גם לרמוטיב יש אינטראקציות עם תרופות אחרות. הרמוטיב ניתן אך ורק לדיכאון קל עד בינוני ולא לחרדה. בברכה

24/03/2007 | 10:42 | מאת:

למיכל תודה לדור ועדיף לא לשלב תרופות, תמיד עדיפה תרופה אחת ש"עושה את כל העבודה" מאשר שילוב של תרופות. מהבחינה הזו רמוטיב היא תרופה לכל דבר. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/03/2007 | 17:48 | מאת: סיחקן

שלוםעד לא מיזמן הייתי עצבני ושיגעתי את עצמי ו זה היה מצב לא נעים לא היה לי ערך לכלום ברגע שאני מחוסר סבלנות יש לי מין מצבי רוח כאלה הפעם בדרך כלל אני לוקח בכיף הכל ומנסה מה שאפשרו עוזרים לי זהו אז אני משועמם מאוד מישהו מכיר איזה ארגון שיכול לסייע

21/03/2007 | 18:10 | מאת: שיבא

VHH' היי, לך תתנדב באיזשהו מקום לדוגמה, בארגון לתת לך תאסוף אוכל לאנשים שאין להם אוכל לחג שיבא

21/03/2007 | 16:45 | מאת: סיגל

רציתי לשאול אם למישהו יש טיפ שיכול לסייע. היום, כתוצאה מקונפליקט בעבודה שחששתי מבואו, ובסוף הגיע, נתקפתי ברעידות בגוף, חולשה, בחילה, והתרוקנות בשירותים. בנתיים נרגעתי כתוצאה מהשחת דעת, אך ההתמודדות עדיין עומדת לפניי, וזה מאוד מלחיץ אותי ואני נוטה לדחות משימות בגלל הפחד להתמודד. ללא קשר לכך אני מטופלת אצל פסיכולוגית כחודש, ונוטלת ציפרלקס שבועיים וחצי. אשמח לקבל טיפ שיכול לסייע להתמודד עם החרדה הלא פרופורציונלית, הלא נשלטת. סיגל

22/03/2007 | 23:07 | מאת: דור

בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) תוכלי ללמוד איך להתמודד עם החרדה. טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית לא יעיל לבעיה שלך. אם יש צורך- החליפי את הפסיכולוגית כדי לקבל טיפול יעיל.

24/03/2007 | 10:33 | מאת:

לסיגל אני מבין שאת סובלת מחרדות באופן כללי והן כמובן שהתגברו בסיטואציה הקשה שהייתה בעבודה. באופן כללי את מטופלת אצל פסיכולוג ובתרופות כנגד החרדות וזו הגישה הנכונה, הבעיה היא שצריך לחכות עוד כחודש עד אשר התרופות יגיעו להשפעתן המלאה וגם השיחות. באופן זמני אפשר להשתמש בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים-וואבן או לוריוון להתגבר על מצבי חרדה חריפים. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/03/2007 | 15:58 | מאת: מיכל

מישהו יכול להסביר על קלונקס? ומה ההבדל בינו לציפרלקס, שגורם לישנוניות עד כדי חוסר תקשורת עם אנשים ומשמין . ממש מעייף. אשמח לדעת על קלונקס. תודה

24/03/2007 | 10:28 | מאת:

למיכל שתי התרופות שייכות לקבוצות שונות, הקלונקס שיך לקבוצת נוגדי החרדה ולכן הוא מרגיע. הקלונקס מרגיעה באופן זמני למספר שעות והסכנה העיקרית בשימוש היא התמכרות, הציפרלקס שייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון, יש לה מרכיב מוריד חרדה, אינה ממכרת, נלקחת באופן קבוע ופותרת את הבעיה של דיכאון וחרדות. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/03/2007 | 14:34 | מאת: דודי

רציתי לשאול מזה בדיוק רגשות תוקפניים במה זה מתבטה מה הבעיה האם זה חמור ומה הטיפול אשמח אם תסביר כמה שאפשר......כי אני חושב שאני סובל מי זה ואני אפילו לא יודע מזה פשוט סיפרתי לפסיכולוג בפורום על האובססיות שלי והוא אמר לי שאני עובר רגשות תוקפניים.תודה מראש דודי

24/03/2007 | 10:27 | מאת:

לדודי רגשות תוקפניים כשמם כן הם, רגשות של כעס וכוונה לפגוע במשהו מסביבך או בעצמך. הדברים יכולים להיות ברמה של מחשבה או דחפים. שבת שלום דר' גיורא הידש

21/03/2007 | 09:05 | מאת: יואב

שלום רב וברכות למנהלי האתר דר הירש וחברים כמו דור שמתעניינים וכותבים. האתר משמש כשירות חיוני ביותר לאדם הפשוט. לענייני,אני שנה על רסיטל ומודל פורטה נגד חרדות ודיכאון וכ 10 שנים מעשן חשיש אני בן 36 מאז התחילותי בכדורים הם עזרו לי מאוד להתמודד אם הקטעים הרעים מהסמים וכל הבעיות שצצו בעקבותיהם ועזר לי לצאת ממשבר נפשי ורוחני דיכאון והתקפות פאניקה שהייתי מגיע למיון בלי לדעת למה לתפקד ולהאמין בעצמי וכמובן שלא בכל אשמים הסמים בעיותיי החלו הרבה לפני.וכיום אני ממש משגשג מבחינות רבות אבל ישנן בעיות. בעייותי אנשים טובים הן: 1.נסו להבין את התיאור שלי:מאז שהתחלתי לקחת כדורים הגוף שלי התחזק להשפעת הסמים והיום אני צורך כמות של 2000 ש"ח בחודש סמים פי שתיים מפעם הייתי לא רגוע והפסיכיאטר הציבורי שלי הכפיל לי את מינון הכדורים שלי ל 40 מ"ג רסיטל ול 2 כדורים של מודל פורטה סה"כ הכל פי שתיים אני מרגיש יותר טוב אבל לפי תאוריה זו צריכת הסמים תעלה ואני עוד יפשוט רגל מהסמים עזרו לי ? אני בכלל צודק????כבר 2000 ש"ח זה איבוד שליטה טוטאלי. 2.אני לפעמים מעשן בכפייתיות ומתוך רצון ממש לחסל את עצמי יש לי הרס עצמי -רוצה לומר שיש לי בעיה חמורה ביותר עזרו לי-הבעיה אני שאני נחנק ומפרקס ומאבד את ההכרה לחצי דקה עד 10 דקות ושאני מתעורר אני לא יודע איפה אני איזה יום היום האם אני עובד איך הגעתי לתנוחה הזו או שאני מאבד הכרה(אם ההגדרה איבוד הכרה נכונה)ושורף את עצמי. בשבת נחנקתי סתם מעישון סיגריה ליד חברים וילדיות קטנות וכולם ממש נבהלו כי פירקסתי איבדתי הכרה ושרפתי לעצמי את האצבע כמה דקות בלי בכלל להרגיש את זה .מפחיד אותי וגם חבר קרוב שנוכח לא פעם ראשונה לסצנה אמר לי שאני חייב לטפל בעצמי אני כאילו הוא אומר נכבה לכמה דקות ומתעורר אחרי זה אני מתעורר כמו בן אדם אחרי שישן כמה שעות שינה רגוע וצלול וממש מאבד התמצאות לסביבה לתחושת מישוש הכל שאני כאילו נכבה!!!! מפחיד אותי אנא הסבירו לי מה קורה כאילו אני מתפלץ נחנק מאבד הכרה ומתעורר צלול הבעיה שיום אחד זה יקרה וקרה לי בנהיגה או לבד ואני נופל על הריפצה מעמידה.ואני בכלל נהג מונית. 3.האם טיפול בזיבאן ידכא לי את בעיית העישון וצריכת הסמים?? פעם בעזרת זיבאן לא עישנתי תקופה ארוכה הכדור עזר לי .בעיית העישון וצריכת הסמים ממש אקוטית אצלי וזה בקומפלקס אחד עם מצבי הנפשי והכל אנא ייעצו לי הסבירו והגדירו וספרו לי מה קורה איתי בבקשה !!! אתם נותנים לי ולאנשים דומים לי להרגיש לא לבד ומהווים אוזן קשבת ומזור לבעייותינו. יואב

21/03/2007 | 12:40 | מאת: דור

יואב שלום, האם הפסיכיאטר שלך יודע שאתה משתמש בסמים? אני מניח שלא. כי פסיכיאטרים בד"כ לא מטפלים באנשים שצורכים סמים במקביל. אתה חייב להיגמל מהסמים. זייבאן לא יעזור לך לגמילה מקנביס (הנושא נבדק במחקרים). אם אתה לא מצליח לבד- פנה למרכז גמילה- מרכז לטיפול בנפגעי סמים של משרד הבריאות. משום מה נראה שאתה לא לוקח רק גראס, ייתכן שהוא מעורבב עם חומרים נוספים אולי PCP ועוד. מאד מסוכן. הפסק מייד. בברכה

21/03/2007 | 14:00 | מאת: יואב

עוד שאלה בבקשה א.האם בגלל צריכת הסמים או מהכדורים אני כל הזמן מכווץ את הלסת בעצבים וחורק שיניים כל היום?זה מעוות לי את כל הפנים ההבעה הזו של חריקת שיניים ונעילת לסת. ב.שמעתי אנשים שצורכים סמים שיש להם בעיית נעילת לסת האת זה מה שאני מדבר עליו?ואם כן ליידע את הפסיכיאטר הציבורי שלי מה להגיד תסבירו לי מה עובר עליי?

21/03/2007 | 16:47 | מאת: דור

שלום רב זה כנראה תופעות לוואי של מודל. מודל היא תרופה אנטיפסיכוטית והיא לא מומלצת לאנשים עם חרדה. כדאי לך להפסיק גם איתה, או לרדת במינון שלה. אני רואה שאתה עושה חלוקה ברורה בין סמים לתרופות, אבל בשני המקרים מדובר בחומרים פסיכואקטיביים. למיטב ידיעתי, פסיכיאטר ציבורי לא יכול לטפל בך אם ידע שאתה משתמש בסמים. בכזה מקרה, תועבר לטיפול במרכז של נפגעי סמים (נרקומנים) לצורך גמילה, אם יסכימו לקבל אותך שם, או שתצטרך להיגמל לבד בבית. הדבר תלוי באיבחון של רופא סמים (רופא שעובד במרפאת סמים של משרד הבריאות). בברכה

21/03/2007 | 16:49 | מאת: דור

שלום רב זה כנראה תופעות לוואי של מודל. מודל היא תרופה אנטיפסיכוטית והיא לא מומלצת לאנשים עם חרדה. כדאי לך להפסיק גם איתה, או לרדת במינון שלה. אני רואה שאתה עושה חלוקה ברורה בין סמים לתרופות, אבל בשני המקרים מדובר בחומרים פסיכואקטיביים. למיטב ידיעתי, פסיכיאטר ציבורי לא יכול לטפל בך אם ידע שאתה משתמש בסמים. בכזה מקרה, תועבר לטיפול במרכז של נפגעי סמים (נרקומנים) לצורך גמילה, אם יסכימו לקבל אותך שם, או שתצטרך להיגמל לבד בבית. הדבר תלוי באיבחון של רופא סמים (רופא שעובד במרפאת סמים של משרד הבריאות). בברכה

22/03/2007 | 14:40 | מאת: קלימרו

אין לי הרבה מה לחדש לך,אתה כבר רשמת את כל הדברים האלו בעצמך,ואתה מודע לבעיות שיש לך. ניסית פעם להפסיק לעשן ,כי החלטת שאתה רוצה להפסיק,כי הגעת למסקנה שהדבר הזה אוכל אותך בעודך חי? מנסיוני ,עד הרגע שאתה לא מחליט שאתה מוכן להפסיק,שאתה רוצה בכך ,אתה לא תפסיק,ושום דבר אחר לא יעזור. תמיד יש פחד קטן מאחורי ההחלטה הנכונה-האם אני אצליח לתפקד טוב,גם שאני לא מסטול?או כל פחד אחר... חבל לתת לפחדים שלנו לנהל לנו את החיים.... ואני בטוח שטיפול פסיכולוגי יעזור לך ... מאמין בך,בכוחות שלך,ובנחישות שלך.

21/03/2007 | 08:24 | מאת: ליאור

שלום רב יש לי פחד לדבר עם אנשים זרים שאני לא ידע מה להגיד או שאני לא יבין, וקרו מקרים בעבר לכן זה פחד דיי ראציונאלי,אני לא סובל מדכאון,אולי מחרדה באותם מצבים ספציפיים,תמיד סבלתי מזה , בעבר שהייתי במסגרת היה לי קשה לתפקד, היה תופעות של חרדה רעד מחנק ועוד אז הלכתי לפסיכיאטר וניתן לי טיפול של כמה תרופות נוגדות דכאון שלא עזרו ,ציפרמיל קלונקס לוסטרל, ציפרלקס שלאחר שבוע גרם לי להיפומאניה(שזה מצב קיצוני אחר) לראשונה בחיי הייתי מרכז הכל עם בטחון רב ואנטלגנציה גבוה מאוד אבל המאניה לא אחרה לבוא ולבסוף אשפוז. כיום אני לא במסגרת לכן החרדה איננה. השאלה שלי האם יש מקום לטיפול תרופתי או שמספיק טיפול פסיכולוגי ולהשלים עם המצב יכול להיות שזאת יכולת שכלית נמוכה שגורמת לחרדה ולא בעיה נפשית. היום אני לוקח איקסל כבר שבועיים והמצב לא משתנה.

21/03/2007 | 14:19 | מאת: יואב

שלום לך ליאור תשמע אני גם הייתי עם דיכאון והתקפי חרדה הפסיכיאטר איזן אותי לגמרי. נסיון מר בגלל מינון ו/או התאמה לכדורים הטובים לך-אסור שימנע ממך התאמה לכדורים שיאזנו אותך ובנוסף לזה אם אי פעם תרצה לצאת מהכל הדרך היחידה שלך זה להיכנס לטיפול פסיכולוגי במקביל לכדורים. דבר שני ולא פחות חשוב המשפט שאמרת ,ציטוט-"יכול להיות שזאת יכולת שכלית נמוכה שגורמת לחרדה ולא בעיה נפשית"- שאמרתי משהו בסגנון זה אמר לי הפסיכיאטר שלי שהדיכאון מדבר מגרוני כשתמצא כדורים נכונים אתה תצא מהיאוש והדיכאון ןתחזור להאמין בעצמך.המשפט שאמרת שאתה מרגיש אצלך יכולת שכלית נמוכה היא כי שאדם סובל מחרדה ודיכאון המוח התפקד בצורה פחות חלקה כי יש עליו מעמסה אדירה של סבל מהדיכאון והחרדה והמוח עובד כמו טלויזיה לא מכוונת נורמלי ביותר כל מה שאתה מרגיש בנושא זה ---טפל בעצמך!!!!!!!!!!!!!!

21/03/2007 | 23:52 | מאת:

לליאור תודה ליואב ואני מצטרף לדבריו. תזכור שגם איקסל עלולה לגרום למאניה וכדאי לשאול את הרופא המטפל האם לא כדאי ליטול תרופה מייצבת מצב רוח בנוסף לאיקסל. תחכה עוד שבועיים שלושה עד שתתחיל להרגיש בהשפעת האיקסל. כמו כן האם בדקת את האפשרות שאתה סובל מהפרעת קשב? כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2007 | 18:56 | מאת: מיכל

האם זה מזיק לשלב דיקור סיני עם תרופות פסיכיאטריות

20/03/2007 | 22:27 | מאת: אמא רחוקה

לא מזיק בכלל . אבל עשבי מרפאי יחד עם תרופות פסיכיאטריות עלול להיות מסוכן. רק תבדקי טוב למי את הולכת, בישראל כל אחד שעבר קורס הוא מומחה .

21/03/2007 | 05:44 | מאת: תמימי

לדעתי לא צריכה להיות עם זה בעייה. אני אמנם אף פעם לא עשיתי דיקור, אבל עשיתי מסאז' וטווינה בזמן שלקחתי תרופות, וזה לא הפריע ואפילו הועיל. צריך לשאול את השאלה הזאת במטפל בדיקור כי זו שאלה של רפואה משלימה ולא של פסיכיאטריה. בהצלחה תמי.

21/03/2007 | 23:50 | מאת:

למיכל תודה למשיבות ואני מצטרף לדבריהן כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2007 | 18:49 | מאת: פלג

מצבי הפסיכוטי הוא מינורי מאד. פרט למשפחתי הקרובה, אין איש יודע או מעלה בדעתו שאי-פעם אושפזתי. אני מרגיש נהדר וחי עם 10 מ"ג זיפרקסה ללא שום בעיות פסיכיאטריות. האם שימוש ב-160 מ"ג גיאודון הוא שימוש מוגזם למצבי?

20/03/2007 | 23:41 | מאת: דור

שלום רב גאודון 160 מ"ג מקביל לזיפרקסה 20 מ"ג אבל זה לא מתמטיקה ותצטרך, ככל הנראה, לנסות בהתחלה מינון יותר נמוך של גאודון. 160 מ"ג הוא מינון גבוה (מקסימלי), אבל התרופה לא הכי חזקה ולעיתים קרובות משתמשים גם במינונים גבוהים. אבל אם, לדבריך, מצבך מינורי אז בשביל מה אתה לוקח תרופות? תרופות אלה נועדו לטיפול במחלות נפש קשות ולא למצבים מינוריים. בברכה

21/03/2007 | 23:49 | מאת:

לפלג תודה לדור ואכן בדרך כלל משתמשים במינונים של עד 160 מג' גאודון. אחרי השלב החריף מקובל להמשיך עם טיפול תרופתי למניעה, כדי שהתקף פסיכוטי לא יחזור. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2007 | 16:51 | מאת: מיכל

שלום הייתי רוצה לדעת מה הדבר הכי טוב והכי יעיל לתופעות של לחץ. אני בחורה לחוצה וחרדה, מהכל בעצם, וקשה לי לחיות ושלא לדבר על לתפקד..ואני צריכה לתפקד..בעבודה ובחיים, ובמציאת בן זוג, אני מעל גיל 31. ניסיתי ציפרלקס, אך עשה אותי ישנונית מאוד, עד כדי חוסר תפקוד, והזעה רבה והתרגלתי מהר מאוד לכדור. ניסיתי כמעט הכל .... מה לדעתכם הדבר הכי טוב לאנשים לחוצים, שלא לדבר שהתופעות בגוף מאז שאני סובלת מלחץ הן הזעה ודפיקות לב ואז פוביה חברתית ואז דכאון ואז...וכו' וכו' הרשימה ארוכה . לחץ זה דבר מאוד לא בריא לגוף..ואני סובלת ממנו כבר עשר שנים בערך. תודה

20/03/2007 | 18:41 | מאת: אמא רחוקה

יוגה ,או צי קונג , או טאי צי ניסית ? זה לא הדבר הכי טוב אבל זה עוזר

21/03/2007 | 05:46 | מאת: תמימי

טיפול קוגניטיבי- התנהגותי, מאד יעיל למצבי חרדה ופוביות. בנוסף פעילות גופנית. לא בטוח שיוגה כל כך קל לעשות במצבי הצפה רגשית- מנסיוני זה לא התאים לי לעשות יוגה כשהייתי מוצפת. דווקא פעילות גופנית יותר נמרצת כמו הליכה, שחייה או אירובי- יותר עזרו לי במצבי הצפה רגשית. ופעילות חברתית כמובן. אולי קבוצת תמיכה לבעיות חרדה? אין כמו עזרה עצמית... בהצלחה תמי.

20/03/2007 | 23:36 | מאת: דור

שלום רב כל פעילות גופנית- הליכה, ריצה, שחייה, סקס (או אוננות), תשחרר אותך מהלחץ. בהחלט מומלץ לעשות ספורט על בסיס יומיומי. קיימת האפשרות של תרופות הרגעה (אסיוול, קלונקס). יש להשתמש בהן בזהירות עקב סיכון להתמכרות. מבחינת תרופה לטווח הארוך ניתן להמליץ לך על אפקסור XR והיא יכולה לעזור לך לרוב הבעיות שתיארת עם מעט מאד תופעות לוואי. בברכה

21/03/2007 | 08:01 | מאת: רמי

גם אני כמוך סובל מחרדה חברתית , דיכאון , אשמח ליצור איתך בקשר תצייני את המייל שלך ואצור איתך קשר .

21/03/2007 | 15:49 | מאת: מיכל

אני מעדיפה לא להזדהות, אם תרצה תצרף לי אתה מייל....:-)

21/03/2007 | 16:07 | מאת: מירי 2

מיכל, כל כך הרבה עצות..... מצטרפת לעצות של פעילות גופנית, מתוך נסיון. מאד עוזר. יוגה יכולה מאד לעזור במקרה של לחץ וחרדה, אולי תמי מדברת על הצפה רגשית מסוג אחר. יחד עם זאת אני חייבת לספר לך בנוגע לתרופה שאני לוקחת בחודשיים האחרונים. (גם אני סבלתי מלחצים וחרדות בנוסף לעצב ומשברי דיכאון) וגם לי ציפרלקס לא ממש עזר לסטרסים ולחרדות. עכשיו נוטלת סימבאלטה ולמרבה הפלא היא ממש עוזרת לי בקטע של חרדות וסטרסים. גם הדיכאון עבר תודה לאל. אני יודעת שכל אחד מגיב אחרת, ולתרופה תמיד יהיו תופעות לואי אילו או אחרות.... אך בכל זאת רציתי לספר לך.... תרגישי טוב, מירי

20/03/2007 | 16:19 | מאת: רועי

שלום רב מזה כשנה אני סובל מאיזשהי הפרעה לא ברורה, ככל הנראה חרדה(?) יש לי בעיות ריכוז קשות, אני מרגיש סוג של לחץ בתוך הראש, אני מתקשה להתמקד בראייה, במיוחד כשאני מדבר עם מישהו, במיוחד כשהתאורה לא מספיק חזקה (בעיית ראייה בחושך?) כמו כן הדיבור שלי נעשה לא ברור, הרבה פעמים אנשים לא מבינים את מה שאני אומר (סוג של בליעת הברות) מה שאני לא מבין, זה האם חרדה גורמת לכך, או שבעצם התופעות האלה שאני מדבר עליהם, מכניסות אותי לחרדה לדעתי, התופעות האלה מכניסות אותי לחרדה, הן תופעות פיזיות, שאם הן לא היו קיימות לא הייתי נכנס לסטרס... כמו כן יש לי קושי נוראי לקום בבוקר, אבל ממש....לפעמים במהלך היום אני מרגיש שאני מנותק מהגוף והסביבה....למה זה קורה? אני יכול להגדיר את הבעיה ב"חוסר צלילות", אני לא צלול לפעמים אני מפחד ללכת לישון, ובגלל זה הולך לישון מאוד מאוחר.... איך שאני שם את הראש על הכרית, המוח מריץ סרטים שלא יביישו במאי קולנוע בהוליווד...וזה יכול להמשיך אפילו 3 שעות עד שאני נרדם...זה נורא כשאני מתעורר, אני מרגיש שהסרטים שהתחילו ברגע ששמתי תראש על הכרית נמשכו עד הרגע שהתעוררתי השינה אמורה להיות מפלט, לחידוש אנרגיות...איזון....אבל אצלי זה בדיוק ההפך... הייתי בטיפול פסיכולוגי והפסקתי בגלל העלויות....עשיתי "אבחנה" אצל פסיכיאטר של קופ"ח, אבל זה לא היה ממש אבחנה, ישבתי אצל איזה סטאזר נראה לי, ששאל אותי כל מיני שאלות מטומטמות...ואז הכניס אותי לפסיכיאטרית, שחייכה רשמה לי רסיטל ושלום על ישראל לקחתי תכדורים, אבל לא המשכתי כי זה עשה לי רע, וכאבי ראש, וגם לא עמד לי הזין בנוסף לכל יש מצב שיש לי איזשהו חוסר איזון כימי ? איזשהי בעיה נוירולוגית ? מחפש פיתרון... תודה

20/03/2007 | 23:51 | מאת: דור

ניתן לדבר על חרדה, או בעיה נפשית אחרת, רק אם נשללה האפשרות של בעיה גופנית ובשביל זה עליך להיבדק ע"י רופא שאיננו פסיכיאטר. תתחיל עם רופא משפחה ואח"כ נוירולוג.

21/03/2007 | 05:50 | מאת: תמימי

רועי היקר זה נשמע תופעות של חרדה- כל המעגליות הזאת של הפחד מלפחד שיוצר פחד נוסף. כמו כל בעייה פסיכיאטרית יש לנו שילוב של גופנפש- כלומר גם בעייה כימית וגם קשיים פסיכולוגיים. הטיפול יכול להיות כימי, אבל יכול להיות גם אלטרנטיבי- למשל שיאצו, דיקור, מסאג'ים- דרך רפואה משלימה, יכולים מאד להועיל. בנוסף, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי- אפילו קצר מועד אם יש בעיות של עלויות, רק כדי שתלמד טכניקות להרפייה ולעבודה עצמית ואז תוכל להמשיך לטפל בעצמך לבד... פעילות גופנית אמרתי? לפני השינה, קח את עצמך לסיבוב ריצה... כשהגוף מותש, יש פחות מקום לכל הסרטים הללו... בהצלחה, תרגיש טוב תמי.

21/03/2007 | 22:59 | מאת:

לרועי תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2007 | 10:32 | מאת: יעל28

שלום רב מה ההשלכות של נטילת תרופות אנטי דכאון כאשר המטופל אינו סובל מדכאון? אני התחלתי ליטול ציפרלקס ע"פ המלצת הרופא מכיוון שאובחנתי כחולת פיברומיאלגיה. אני מבינה שזה אמור לווסת את רמות הסרוטונין במוח וכך אמור לטייב את השינה שלי ולהפחית כאבים. עם זאת, אין אצלי כל סימני דכאון ולא היו ואני מעוניינת להבין מה ההשפעה של נטילת תרופות לטיפול בדכאון נפשי כאשר המטופל אינו בדכאון? בתודה מראש יעל

אין השלכות. ייתכנו תופעות לוואי.

ליעל עדיין לא יודעים את הגורם למחלת הפיברומייאלגיה אולם הטיפול הוא בתרופות נוגדות דיכאון מסוג הציפרלקס והתברר שההשפעה שלהן טובה לפיברו מייאלגיה. השאלה הכללית מה קורה לאדם שאינו בדיכאון מעניינת מאוד, ישנם רבים שכיום נוטלים תרופות כאלו למרות שאינם ממש בדיכאון עמוק וההשפעה עליהם טובה, התרופה מוסיפה לביטחון העצמי, מורידה חרדה אבל עלולות להיות גם תופעות לוואי. מה קורה לאדם אשר היה בדיכאון ומרגיש טוב וממשיך ליטול את התרופה למניעה? כיצד היא משפיעה עליו כעת כאשר אינו בדיכאון? אשמח לתגובות. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2007 | 00:10 | מאת: דורה

שלום דר' הירש הבן שלי מאושפז ומטופל בזיפרקסה. הרופאה שמטפת בו אמרה לי שהוא במצב של חוסר שיפוט. ומסוכן במצב כזה להיות מחוץ לביה"ח. שאלתי היא: האם יש טיפול למצב זה? האם הזמן והתרופה שהוא מקבל ישפרו את המצב של חוסר שיפוט? או שתמיד הוא ישאר כך. האם המצב חוסר שיפוט זה שכל אחד יכול להשפיע עליו בלי התנגדות מצידו. מקדימה תודה בברכה דורה

20/03/2007 | 16:00 | מאת: דור

שלום רב מצב של חוסר שיפוט נקרא בשפה מקצועית מצב פסיכוטי. זיפרקסה היא תרופה אנטיפסיכוטית חזקה אבל יש חולים שלא מגיבים אליה, או לא מגיבים בכלל לתרופות. כל עוד אין אלימות, או התנהגות מסוכנת אחרת, כן משחררים מאישפוז כפוי, למרות שיש עדיין פסיכוזה. בסכיזופרניה התרופות לא תמיד מחזירות את השיפוט התקין והדבר נכון לגבי שליש מהחולים במחלה זאת שאצלם הפסיכוזה קבועה גם עם תרופות. בברכה

21/03/2007 | 22:55 | מאת:

לדורה תודה לדור אולם הוא קיצוני בתגובתו. אכן הזיפרקסה היא תרופה נוגדת פסיכוזה ונקווה שהיא תתאים ותשפיע על הבן, מצבו ישתפר והשיפוט יחזור להיות תקין. בדרך כלל עוברים מספר שבועות עד שמקבלים את ההשפעה המלאה של התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/03/2007 | 22:23 | מאת: רונית

שלום. אני נוטלת 20 מ"ג פרוזק במשך שבועיים +, בעיקר בגלל התקפי בולמיה שהתחילו לי לפני כחצי שנה אחרי ירידה של 10 ק"ג במשקל בזמן קצר מאוד כנראה בעקבות דכאון. כעת אני מאוד לא רוצה להשמין, אבל גם לא רוצה להקיא אך בכל זאת לא מצליחה להפסיק את הבולמוסים. נכון שעברו פחות מ3 שבועות אך ציפיתי כבר להשפעה טובה וכעת נדמה לי שהמצב בדיוק הפוך... בימים הראשונים חשבתי שזה מתחיל לעזור והצלחתי לעבור יומיים בלי זלילות, אך מאז המצב התדרדר והתאבון והרעב לא קטנו אלא אף גדלו והמלחמה קשה יותר! לפעמים מצליחה ולפעמים נשברת. בנוסף אני התחלתי ליטול גם 100 מ"ג אלטרוקסין בגלל תת פעילות, אולי זה סותר? אני לוקחת את שניהם בבוקר ברווח של כשעה. עיזרו לי אני כ"כ מיואשת! רוצה חיים נורמלים בחזרה! אין לי סבלנות לכלום! הראש רק חושב על אוכל ואוכל! מצליחה לתפקד בעבודה ובבית אך ממש בלי סבלנות...

20/03/2007 | 16:04 | מאת: דור

את לוקחת מינון נמוך של פרוזק...לבולימיה ניתן לעלות במינון עד 80 מ"ג ליום. אבל לאט לך- תתני לכל מינון 4 שבועות לפחות לפני עליה.

21/03/2007 | 22:53 | מאת:

לרונית תודה לדור ואכן את נמצאת בתחילת הטיפול ויש צורך בסבלנות. האלטרוקסין לא מפריע לטיפול בפרוזק ולהיפך, רק תדאגי שתהיי מאוזנת מבחינת בלוטת התריס. כל טוב דר' גיורא הידש

19/03/2007 | 22:10 | מאת: דודי

שלום, לאחר טיפול של מספר שנים בתרופות אנטי-דיכאוניות כתוצאה מהתעוררות מוקדמת משינה וקושי להרדם, עייפות כרונית ודאגנות יתר, כאשר התרופות הוחלפו בכל פעם שהשפעתן ירדה. אני לא מסוגל כמעט להרדם ללא עזרה של לוריואן, אפילו רק חצי כדור לפני השינה, אך אני ער לכך ששימוש ממושך בלוריואן אינו מומלץ בגלל השפעות ארוכות טווח. האם ידוע אם קיימים טיפולים אלטרנטיביים, כגון, Master Mind או MindGear, או כל טיפול אחר, שיעזרו לי להרדם ולישון יותר טוב בלי צורך בתרופות???

20/03/2007 | 16:06 | מאת: דור

פורום זה לא עוסק בטיפולים אלטרנטיביים. יש לכך פורומים אחרים באתר זה. מבחינה מקצועית עליך לעבור בדיקה במעבדת שינה לפני כניסה לטיפולים.

21/03/2007 | 22:52 | מאת:

לדודי תודה לדור ויתכן שמדובר בהפרעת שינה ללא קשר לטיפול הנפשי. בכל אופן כל שיטה הקשורה להרפיה עשויה לעזור, כך זה עם ה master mind, אפשר ללמוד דימיון מודרך, הפנוזה ויוגה וכך הלאה. ישנם גם פתרונות תרופתיים עם תרופות שאינן ממכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

19/03/2007 | 20:52 | מאת: ל"ש

אסור לנסות לתקן מצב רוח ע"י מניפולציות במצב רוח וזה בדיוק מה שעושים. אנאפראניל זאת מניפולציה אחת גדולה. יש לה תופעות לוואי שחופפות לבעיות שאיתן היא נלחמת. 2. למה נותנים תרופות נוגדות דיכאון שגורמות לנדודי שינה?הרי כשכל האחרים ישנים אף אחד לא משגיח ולא יכול למנוע אסון! 3. למה לא מטפלים בהפרעות באמצעים התנהגותיים בלי תופעות לוואי פסיכוטיות כאשר מאשפזים? 4. למה נותנים תרופות הרגעה כשבהתעוררות יש בלבול? 5. למה אחר כך כשהמטופל מתאבד זה נחשב רק כי הוא כביכול "חולה" ? למה אין סנגורים לנפגעים הקשים ביותר מהטיפול הפסיכיאטרי?

20/03/2007 | 06:33 | מאת: תמימי

ל"ש שאלות קשות וכואבות העלית כאן. ואני איתך בשאלת השאלות. אכן אין דבר שמעורר בי יותר התקוממות או תיסכול מהעמדה הפטרונית והמתנשאת של אנשי מקצוע, שטועים ולא נותנים על כך את הדין, ומסתתרים מאחורי תוויות ותיוגים של האנשים החולים הזקוקים לעזרה. הייתי מקימה בית משפט יחד איתך לנפגעי הטיפול הפסיכיאטרי. ובחבר השופטים לא הייתי שמה רק אנשי מקצוע, אלא בעיקר עורכי דין וחבר מושבעים לא משוחד, שיוכל לשמוע עדויות מזעזעות, ואולי אפילו הייתי קוראת לצביאל רופא, שיש בידיו גם מסמכים רבים של נפגעי נפש מתיוג, מאשפוז כפוי ולא רגיש, מטיפולים דינאמיים ארוכים ומזיקים ללא הסכמה מדעת, ללא שקיפות, ללא דין וחשבון לאף אחד כי המטופל הרי משוגע, מי יאמין לו? מזעזע ומשפיל ומכעיס מעין כמוהו. אתמול עשיתי בדיקת מי שפיר- כן, אני בהריון... בקיצור, כל כך יפה היה שם כל התהליך- גם פגישה גנטית מראש, המסבירה על הבדיקה ומדריכה לגבי המנוחה הדרושה והסכנות והסימנים של המצוקה. גם שיחה עם האחות לפני הבדיקה. גם יחס מקצועי של הרופאים. וגם מתן אפשרות לחזור למיון, ולקבל חופש ואינפורמציה מוגדרת ושקופה על כל התהליך. למה בפסיכיאטריה זה לא קיים? למה אין הסכמה מדעת? למה הכל כל כך פטרוני ומתנשא? לפני עיוור לא תשים מכשול, ולא תצרח באזני החרש- ולא חשוב מה יגיד לך הDSM- אתה לא תתייחס אלי בפטרונות, לא תחליט בשבילי על הטיפול שלי, ולא תהיה אלוהים שלי, כי הפסיכיאטריה נוצרה עבורי ובשבילי, ואבוי לאיש מקצוע שמנצל את מעמדו לרעת החולים. הוא צריך להענש בחומרה. יום טוב וחודש טוב תמי.

21/03/2007 | 16:28 | מאת: מירי 2

שאלות חשובות ביותר. חשובות ביותר. אמת שרק אנו הנוטלים כדורים חווים אותה על בשרינו. רופאים לרוב יטייחו ויעלימו עין, או יגידו "שלא שמעו על תופעה כזאת" הכדורים שאנו נוטלים יוצרים בעיות נפשיות לעיתים מקבילות לבעיות שבגינן התחלנו ליטול אותם... ולאורך זמן יוצרים בעיות נוספות. הפורום כאן מלא ב: אנשים שמדברים על תרופות שמפסיקות להשפיע (בעוד הרופאים אומרים שאין הסתגלות בנוגדי דיכאון) אנשים שמספרים על כהות רגשית ואפטיות על קשיי הירדמות כתוצאה מלקיחת תרופות נוגדות דיכאון על קשיי הירדמות כתוצאה מהתרגלות לתרופות הרגעה על דיכאון כתוצאה מנטילת כדורי הרגעה במינון גבוה לאורך זמן על התקפי חרדה ודפיקות לב שמעוררות חרדה עם נוגדי דיכאון אנשים מספרים על ריקנות על חוסר יכולת להרגיש, לבכות מספרים גם שכשנוטלים שנים רבות נוגדי דיכאון קשה להפסיק אותם, ומצד שני הדיכאון ממשיך והנפש עייפה מכל "האיזון הכימי" שנכפה עליה לאורך זמן. וזה רק לגבי דכאונות וחרדות. שלא לדבר על נוגדי פסיכוזה למיניהם, ועל הסכיזופרנים האומללים שכדורים לעיתים לא עוזרים להם כלל. קל לתת כדורים, ולחולל בעיות שאפילו הפסיכיטאטריה עוד לא מספיק ערה להם. עצוב. לפחות שלא יטייחו אותנו. שישקפו לנו את כל הידוע, גם ממחקרים שעדין לא מבוססים. מירי 2

19/03/2007 | 19:49 | מאת: לב

יש טיפול פסיכיאטרי לגבר שלא נוטל תרופות פסיכאטריות ובכל זאת אינו מצליח להגיע כלל לשפיכה,גם לא באוננות?

20/03/2007 | 00:33 | מאת: דור

שלום רב יש טיפולים אבל לא בהכרח תרופתיים. בד"כ מדובר בטיפול התנהגותי, כלומר ביצוע תרגילים עם בת זוג בהדרכה צמודה של מטפל מיני. אם אין לך בת זוג קבועה אז ניתן להיעזר בסרוגייט (בת זוג חלופית). פנה לרופא סקסולוג או מרפאה סקסולוגית. בברכה

21/03/2007 | 22:45 | מאת:

ללב האמת שלא שמעתי על בעיה כזו ללא תרופות או בעיה אורולוגית מיוחדת. כך שכדאי קודם כל להתייעץ עם אורולוג או עם סקסולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

19/03/2007 | 17:05 | מאת: גלית

שלום אני בת 27 נשואה ורוצה להיכנס להריון. אני לוקחת אפקסור 75 מ"ג ביום. שאלותיי הם: האם ניתן להמשיך לקחת גם בזמן ההריון? אם לא, אז כמה זמן לפני צריך להפסיק? האם בזמן ההריון או אחרי הלידה יש סיכוי גבוהה יותר להיכנס לדיכאון, ואיך ניתן לטפל בזה או למנוע זאת בלי לפגוע בתינוק? תודה רבה גלית

21/03/2007 | 22:43 | מאת:

לגלית האפקסור בטוח בהריון ובכל מקרה אני ממליץ להתייעץ ולהתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה. השאלה האם להמשיך בתרופה או להפסיקה בהריון היא מאוד אינדיוודואלית וההחלטה צריכה להתקבל על ידך בייעוץ עם הרופא המכיר אותך. אין בעיה להפסיק את האפקסור כאשר את מגלה שאת בהריון. האפקסור עובר בחלב ולכן שוב השאלה האם להמשיך בטיפול/להניק או להפסיק/או להפסיק בטיפול היא מאוד אישית. כל טוב דר' גיורא הידש

19/03/2007 | 07:49 | מאת: זאב בודד

היי אני סובל מOCD ווחרדה הרופא שלי אמר לי לקחת פבוקסיל 300 מ"ג אני נוטל אותו מיזה כחודש ולא מרגיש שיפור בכלל אז הרופא שלי הציע להוסיף פרוזק במינון 80 מ"ג רציתי לשאול אם שילוב זה אינו מסוכן? והאם זה נכון להוסיף תרופה מאותה מישפחה כמו הפרוזק לפבוקסיל?

21/03/2007 | 22:41 | מאת:

לזאב השילוב הזה אכן לא מקובל, כנראה שרופא רצה להשיג השפעה מקסימלית פלוס על הסרוטונין או שיש לו סיבה מיוחדת אחרת. למרות שאין עבודות על מינונים כל כך גבוהים, פרט לתופעות הלוואי המקובלות איני מכיר סכנה מיוחדת. כל טוב דר' גיורא הידש

19/03/2007 | 04:54 | מאת: שמואל לוגסי

שלום רציתי לשאול נראה לי שיש לי או סי די....בזמן האחרון אני חושב על משפטים פוגעים ומעליבים שאולי אפלוט לאנשים שאני אוהב ולמרות שאני יודע שאין בזה היגיון ואני לא אפלוט המחשבות משתלטות ואני מרגיש מין דחף לא מוסבר שאולי יגרום כן להגיד את המשפטים הללו......מה יש לי והאם אני יכול להתגבר על זה מה אני עושה זה מציק לי ונותן הרגשה לא נוחה.....תודה.

21/03/2007 | 00:52 | מאת:

לשמואל הדברים שאתה מתאר עלולים להתאים ל OCD אבל לא בהכרח ויתכן שמדובר על הפרעה אחרת. גם OCD היא קבוצה של אבחנות ולא רק אבחנה אחת. כדאי להגיע לאבחון מסודר אצל פסיכיאטר כל טוב דר' גיורא הידש

19/03/2007 | 00:11 | מאת: א.

איזה צורות טיפול מומלצות במקרה כזה? במיוחד כשמדובר על דיכאון מג'ורי...? אני עייפה להרגיש כל כך חסרת אונים נגד כל התסמינים. זקוקה לעזרה כמה שיותר מהר. בתודה, א.

20/03/2007 | 16:24 | מאת: דור

שלום רב בבי"ח שלוותה בהוד השרון יש מרפאה לדיכאון עמיד. אם יש לך אפשרות- מומלץ לפנות אליהם- הם המומחים בתחום. הטיפול ללא תשלום. כעיקרון, אם הדיכאון עמיד (עפ"י ההגדרה המדעית של המושג) אז הולכים עם התרופות אחורנית. דווקא התרופות הישנות נגד דיכאון יותר יעילות מהתרופות של הדור החדש במצבים קשים ועמידים של דיכאון מאג'ורי. בנוסף, יש היום גם טיפול בתהודה מגנטית (TMS) או בנזעי חשמל (ECT). אפשר לקבל אותם גם במסגרת מרפאתית, ללא אישפוז. בברכה

21/03/2007 | 00:48 | מאת:

לא. תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

18/03/2007 | 23:50 | מאת: נטלי

שלום אני בת 21 ואני חוששת שאני סובלת מאוסידי. כל המצב הרע התחיל אחרי השחרור מהצבא כאשר חויתי משברים בעקבות חוסר מציאת עבודה ונכנסתי למצב רוח רע. ואז מצאתי עבודה טובה ואז התחיל כל המחשבות והפחדים. כשנכנסתי לעבודה היתי די לחוצה ועקב כך המוח שלי פחות קלט דברים ואז היתי בפחד שאולי קרה לי משהו במוח שלא מצליח לקלוט והבנתי שזה כנראה מלחץ ומכמות של דברים שיושבים בראש . ואז המצב שלי היה טוב והיה לי מאוד טוב בעבודה ומבחינה חברתית מאוד נהנתי למרות שתמיד היה לי פחדים בדברים קטנים שלא ממש הפריעו לי לתפקוד בחיי היום יום ולא יחסתי להם חשיבות. עבדתי כמעט שנה ואז עזבתי ושוב ישבתי בבית והרגשתי רע ואז איזה יום אחד יצאתי עם מישהו והרגשתי ששוב המוח לא מצליח לקלוט. הוא דיבר איתי ואני הייתי אאוט ולא מרוכזת ולא הצלחתי לדבר ולקלוט ממש מה שהוא אומר ואז שוב פחדתי שקרה לי משו ונכנסתי לדכאון ואז הבנתי שזה כנראה מהדכאון. הלכתי לפסיכלוג לטיפול אחד , אמנם הוא לא עזר אבל למזלי עבר לי הדכאון ויצאתי ממנו ואף הרגשתי טוב מאוד, ואז עבדת במקום אחר והיה לי ממש טוב ביליתי הרבה אבל אכשהו תמיד המחשבה על המוח וכל דבר שעשיתי חשבתי שקרה לי משו. פחדתי מדברים חדים וסכינים ומחטים ועטים. פחדתי שאם אני אהיה לידם אולי בטעות נגעתי בראש או עשיתי משו ואז יקרה לי משו במוח ואני לא אוכל לתפקד וללכת לעבודה וכך חזר חלילה כל יום ביומו אותו דבר. אבל חייתי עם זה אכשהו ולא היתי בדכאון. עכשיו בא לי דבר חדש , המחשבות על המוח פחתו, אבל המחשבה החדשה אכשהו כנראה קשורה לקודמת , ואני יודעת שזה ישמע הכי טפשי בעולם אבל זה באמת קשה לי. פתאום הבנתי שאני צוחקת בכוח ומחייכת. ושאנשים שמים לב לחיוך שלי שמשהו לא בסדר וכאילו שאם אני יחייך יותר מידי יקרה לי משו בראש אולי וכן שאני צוחקת ממש פתאום כואב לי הראש ותמיד שאני מדברת עם מישהו אני ישר חושבת על זה שאםפ אני יצטרך לצחוק מה יהיה וזה ממש הכניס אותי לדכאון כי החיוך זה הכל והצחוק ולפני כן היתי בנאדם מאוד חייכן. בקיצור אני לא יודעת מה לעשות אני פוחדת לפגוש אנשים בגלל זה ואני לא רוצה להתרחק מאנשים. זהו בעקרון אני מצטערת על האורך פשוט רציתי לספר את כל הפרטים שתגיד לי ממה אני סובלת ומה כדאי לי לעשות כי עכשיו עדיין המחשבה על הצחוק בראש ועוד משו האם זה יכול להיות שהחמיר לי המצב בגלל שנכנסתי לפורום של טורדנות כיפייתית או שזה לא קשור אודה לכל העונים....

20/03/2007 | 10:40 | מאת: דיקלה

היי נטלי, זה נשמע כמו או.סי.די. אני לא מקצועית לענות לך, אבל גם אני סובלת מפחדים ומחשבות מוזרות שאפילו לפסיכיאטר שלי ולפסיכולוגית אני מתביישת לספר לפעמים. ואני מוגדרת כסובלת מאו.סי.די. נראה לי שמידה זו או אחרת,הרבה אנשים סובלים מפחדים, השאלה כמה זה משתלט על איכות חייהם ומצריך עזרה. דיקלה

20/03/2007 | 15:49 | מאת: נטלי

עכשיו בתקופה זו זה משתלט הרבה כי הדבר הזה תקוע לי בראש שאני מדברת עם אנשים וכל זה.. בגלל זה אני קבעתי תור לפסכאטר שאין לי מושג אין אני אספר לו... אני מקוווה שהוא יעזור לי

18/03/2007 | 21:58 | מאת: ידיד נפש

שלום, אני בן 29 ומגיל 19 אני סובל מחוסר ייציבות במצב הרוח. עד גיל 19 הכל היה רגיל וטוב.בגיל 19 השתמשתי בסמים קלים וגם באקסטזי, החברים אמרו שאני אמור להרגיש תחושת אהבה שמחה וכיף אך מה שקרה הוא שהרגשתי שהמח הפסיק לעבוד, מה שהתבטא באטימות,עצבות,חוסר אונים,ירידה תיפקודית כמו חשיבה איטית קושי להיתבטא,יתכנסות בתוך עצמי,ניתוק מהמציאות וכדומה במילים נרדפות דיכאון רציני. מאז בעצם התחלתי לסבול מחוסר איזון כאשר היו תקופות של עליות וירדות במצב הרוח. באותו זמן פניתי לעזרה מקצועית רפואית,אובחנתי כסובל במניה דיפרסיה כאשר לרוב אני נמצא בפאזה דיכאונית,מספר רופאים המליצו לאזן אותי בדפלפט (רמה בדם 75% מאז ועד היום) ובהרבה מאוד סוגי אנטי דיכאון (בכולם לתקופה של 3 חודשים במינון מקסימלי)אך ללא הועיל .בשנתיים האחרונות אני נמצא לרוב בהרגשה נוראית שהראש לא מתפקד. מה שאני לא מצליח להבין זה שאחת ל4 חודשים בערך שבהם אני מרגיש גרוע. לפתע "קסם" למשך מספר ימים הכל טוב תרתי משמע כלומר אני מרגיש שהראש עובד אין דיכאון הכל תקין ממש בדומה לימים שבהם הייתי רגיל עד גיל 19. ואז הדיכאון חוזר והמח מפסיק לעבוד שוב והגלגל חוזר על עצמו מה שאני לא מצליח להבין וזה מטריד אותי מאוד זה: 1)איך ניתן להסביר את זה שאחת ל4 חודשים לפתע ללא הכנה מראש הראש חוזר לעצמו? 2)למה עדין אחרי 10 שנים עוד לא מצאו לי פתרון?(כיום אני נוטל דפלפט 75%בדם וויאפקס 225 מג) 3)האם מניסיונך אתה מכיר טיפול שונה שיצליח כבר לאזן אותי?הרי מדובר ב10 שנים שאני לא מאוזן וזה לא פשוט ביכלל שרוב הזמן אני מנותק לגמרי מהמציאות היש לי סיכוי? 4)מה דעתך על טיפול בחשמל לחולה ביפולרי כמוני? אלף תודות ידיד נפש.

21/03/2007 | 00:44 | מאת:

לידיד איני מכיר אותך מספיק אבל ממכתבך עולה כי אתה סובל מהפרעה דו-קוטבית והמעבר לדיכאון ופעילות יתר או פעילות רגילה מאפיינת את ההפרעה הדו-קוטבית. מה שמעודד שהתקופות הטובות (בארבעה חודשים) מעידות שהמוח בסדר ושום דבר לא "נשבר" שם ואתה עוד עשוי להפתיע את עצמך ולהרגיש בטוב. אתה צודק שצריך לחשוב על טיפול אחר, אם ניסית נוגדי דיכאון רבים אז אולי הגיע הזמן לנסות ולהחליף את הדפלפט? ליטיום ולמקיטל עשויים להיות מתאימים. עם זאת אני ממליץ לפנות לאחד הרופאים הבכירים בארץ לשם התייעצות מלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

18/03/2007 | 20:07 | מאת: סיגל

הבת מטופלת מזה תקופה אצל פסכולגית עקב בעיות שונות וכן גם בעיות אכילה לאחר שבתי עברה שאלון ,הפסכולגית מסרה כי בתי סובלת מB.D.I ו C.T.I ואני אמורה להפנות להתיעצות פסכיאטרית גם אני כאם סובלת מחרדות ומטופלת בריסטל, רציתי לשאול ממה ביתי סובלת והאם יכול להיות מצב שהיא תסבול גם מסכזורפניה והאם יש לכך קשר שאני כאם סובלת מחרדותץ אודה לתשובתך

20/03/2007 | 00:47 | מאת:

לסיגל אני חושב שלא דייקת בראשי התיבות, בכל אופן זכותך לקבל את השמות המלאים של האבחנה מהבת כאשר היא תבקש מהפסיכולוגית. (אם היא עדיין לא בוגרת את הזכות היא שלך). בכל אופן אין קשר תורשתי בין חרדות וסכיזופרניה, העובדה שאת סובלת מחרדות אינה מעלה את הסיכון לסכיזופרניה אצל הבת. כל טוב דר' גיורא הידש

18/03/2007 | 18:13 | מאת: מרי

אני נוטלת אנפרניל 300 מ"ג, יש לי קושי בהטלת שתן , הרופא נתן לי כדור בשם pk-merz (אמנטדין) , האם הכדור מעלה את רמות הדופמין , בעבר נתנו לי תרופה שהעלתה את רמת הדופמין היא גרמה לי להזיות

18/03/2007 | 19:02 | מאת: דור

אמנטדין משפיע על האצטילכולין ולא על הדופמין. אנפרניל משפיע בעיקר על הסרוטונין (SRI).

18/03/2007 | 21:44 | מאת: דור

במחשבה נוספת- האמנטדין כן משפיע על הדופמין, הוא ממריץ דופמין ולכן הוא יכול במקרים מסויימים לגרום או להחריף פסיכוזה.

18/03/2007 | 17:05 | מאת: עמית

שלום הייתי רוצה לשמוע ממישהו שעישן אפילו פעם אחת, ובעיקר פעם אחת גראס. ואת ההשפעות שהיו עליו. והכל...בעצם...איך השפיע לו על האופי. אם היה ביישן, האם עזר לו וכו'... תודההההה

18/03/2007 | 19:43 | מאת: דני

היי עמית לרוב אנשים שמעשנים בפעם הראשונה,"לא מרגישים כלום",לדעתי זה נובע מהעובדה שלא ממש מזהים את התחושה עקב ציפיה ל"שינוי" קיצוני שלא ממש מגיע. כשמתחילים לזהות את התחושה ,יש לגראס נטיה לתחושה של ניתוק יש שיאמרו חידוד,שלעיתים הם נעימים. יחד עם זאת אנשים רבים מתלוננים על מצב של חרדות בזמן העישון-"סרטים",שמלווים לרוב בפראנויה והיתכנסות. אסור לשכוח שTHC הוא חומר פסיכואקטיבי,ולמוח יש נטיה אינדיוידואלית להגיב אליו! לא תוכל לדעת איך תגיב ל"סוטול",למרות שבתור מעשן כבד לשעבר,אני יכול להעיד שאנשים "סטלנים" הופכים לרוב פאסיבים ולאורך זמן מפתחים תלות בלתי נסבלת לתחושה,שהופכת לפחות ופחות נעימה עם הזמן ויותר ויותר פונקציונלית. הגראס לא ישנה אותך באם אתה ביישן(דווקא לאנשים מסוג זה יש נטיה לקבל אותו רע) ,והתחושה שלי היא שהינך מחפש ריגוש במקומות הלא נכונים. גראס הוא סם ממכר לכל עיניין ודבר,וכל ה"רומנטיקה" שיש סביבו ,מתגלה לבסוף כבלוף גדול! ההמלצה שלי היא לא להיגרר לסטיגמה,ובאם הינך נוטל תרופות פסיכאטריות השילוב הוא רצחני!!! חפש "מגניבות" במקומות אחרים!!! בהצלחה...

18/03/2007 | 19:47 | מאת: דו?רו?ן

אם לא ניסית אל תנסה אי אפשר איך זה ישפיע עליך ואיזה נזקים זה יגרום ,על כל אחד זה משפיע אחרת ,לאחד זה לא עושה כלום לשני עלול לעשות חרדות /דיכאונות וכו' כך שגם אם יגידו לך דברים "חיוביים" זה לא אומר שכך יהיה אצלך.

19/03/2007 | 19:51 | מאת: מירי 2

עמית יקר, עישנתי גראס. בהתחלה מדי פעם, כעבור שנים זה הפך לבריחה יומיומית. עכשיו כבר שנים שאינני מעשנת. אולי פעם בשנה יוצא להתפתות לאיזה שאכטה, אחר כך מצטערת על זה. גראס הוא אשליה. עם גראס אתה בורח מעצמך. בשימושים בראשונים הוא נותן אשליה של היי, אפילו צוחקים איתו, החושים מתחדדים, החשקים המיניים ?(בעיקר אצל נשים) מתחזקים, החשיבה לא מאורגנת, מפוזרת, והתחושה הכללית היא של סוטול, חוסר בהירות נעימה כזאת. אך זוהי רק ההתחלה.....אחר כך הסם דועך, ומגיעה תחושה כבדה, מאין דאון ריקני מתחיל להתגלות ואז רוצים עוד. עם גראס אתה יכול להרגיש תחושות פרנואידיות, התקפי חרדה במהלך ההשפעה של הסם ואחר כך דיכאון. בהדרגה נפשך נעשית מכורה. בשימוש קבוע הוא גורם לחוסר איזון נפשי עוד הרבה אחרי שמפסיקים איתו. הוא פוגע בזכרון והזכרון לא חוזר למה שהיה. לאנשים מסויימים ולא מעטים מספיקה התנסות אחת או שתיים והם כבר בסרט פסיכוטי, ואחר כך לא חוזרים לעצמם. הסם הוא מאין זרז לבעיות נפש שנמצאות מתחת לפני השטח. זהו סם תמים לכאורה אך מסוכן לנפש. הגראס לא עוזר לביישנות, גם אם לרגע נדמה שהוא מתיר עקבות, בתוכך אתה תמשיך להרגיש את אותה ביישנות או סגירות. ותר על האפשרות המפוקפקת הזאת. חייך יהיו יותר בהירים ויפים. וגם אם הם לא תמיד קלים, תתמודד איתם כפי שאתה. מירי 2 פשוט ותר עליו מראש.

20/03/2007 | 00:18 | מאת: דור

שלום רב שים לב שכל האנשים שהם "שרוטים" עקב שימוש בסמים, תמיד, אבל תמיד, השתמשו בקנביס (גראס, מריחואנה, חשיש), כלומר "הסמים הקלים". מעניין שדווקא המשתמשים בסמים אחרים (היותר קשים) מגיעים לפסיכיאטריה הרבה פחות. אני לא אומר לך לקפוץ ישר להרואין, אבל לא שמעתי שמישהו פיתח מחלת נפש עקב שימוש בהרואין. התמכרות כן, אבל התמכרות איננה מחלת נפש. להתמכר אפשר גם לתרופות שחלקן בשימוש ע"י פסיכיאטרים, או לאלכוהול. דבר נוסף- איכות הסמים שמופצת בארץ היא ברמה מאד נמוכה. ברוב המכריע של המקרים לא מדובר בחומר נקי אלא בחומר שמעורבב עם המון רעלים אחרים ואין דרך לדעת מה אתה באמת לוקח. בברכה

17/03/2007 | 23:59 | מאת: אליאל לוין

רציתי לישאול. האם לרפואה האלטרנטיבית יש תשובות לבעיות פסיכאטריות. ?

18/03/2007 | 18:34 | מאת: אמא רחוקה

בני היקר, למד רפוראה אלטרנטיבית , לא בארץ, והוא אומר שכן יש טיפולים, אבל הם צריכים להעשות על ידיי מומחים לדבר, כי כאן מדובר במקרים מיוחדים, ומסוכנים , ולדעתו אין בארץ מומחים לנושא .(גם לא הוא כמובן) במקרים של סתם דכאון קל אז יש יותר אפשרויות

18/03/2007 | 19:59 | מאת: דו?רו?ן

לרפואה אלטרנטיבית קוראים גם רפואה משלימה או משולבת כך שאפשר להעזר אם אין התוויות נגד כגון פסיכוזה, דיכאון מג'ורי מניה וכו', אסור להפסיק/ לשנות מינון כדורים ללא אישור הרופא המטפל ,רצוי לידע את הרופא המטפל בטיפולים המשלימים ואת המטפל בבעיות ובכדורים שלוקחים , בבעיות קלות יותר הטיפולים יכולים להקל מאוד ואף להורדה במינון כדורים.

20/03/2007 | 00:42 | מאת:

לאליאל תודה למשיבים, רק הרמוטיב-צמח ההיפריקום הוכיח אתיעילותו במדדים רפואיים כטיפול בדיכאון קל עד בינוני. בשאר איני מומחה כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 23:49 | מאת: אליאל לוין

איך אני יכולה לשכנע את הבן שלי לקבל טיפול. הוא מסרב לקחת כדורים הוא קיבל ריספרדל ליפני כשנה. הוא לא לוקח שום כדור למרות שניראה לי שהוא צריך. כאשר אני אומרת לו שינסה לחשוב כמה שבכל זאת עזרו לו הכדורים בהתחלה הוא אומר לי שהוא מרגיש בסדר הכדורים הם בשביל שהסביבה תרגיש בסדר. איך מיתמודדים במצב זה.?

18/03/2007 | 22:10 | מאת: דור

שלום רב ההודעה שלך קצת מעורפלת ולא מפורטת, אך ניתן להבין ממנה, שיש לבנך מחלת נפש שכוללת הפרעה בשיפוט המציאות, אך התנהגותו איננה מהווה סכנה פיזית מיידית לעצמו או לאחרים. אם כך המצב, הנושא של אישפוז כפוי לא רלבנטי. הדבר שתוכלי לבדוק זה אפוטרופסות. ייתכן שבית משפט יסכים למנות אותך כאפוטרופסית עליו ואז גם בלי ההליך של אישפוז כפוי תוכלי להכריח אותו לקחת את הכדורים, שעפ"י האיבחון הרפואי, לדבריך, הוא זקוק להם. בברכה

19/03/2007 | 23:25 | מאת:

לאליאל חשוב להמשיך ולשכנע את הבן ליטול את התרופה, יתכן ועדיף לקחת זריקה של רספרידל ואז "הויכוחים" יהיו פעם בשבועיים במקום כל יום. כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 23:32 | מאת: זאתי

שלום רב הנני שותה סימבלתה 8 חודשים 60 מג ביום . ברצוני להפסיק את התרופה מחוסר יעילות . לפני כחודשיים הפסקתי בפתאומיות לשבוע ולא יכולתי לשאת את תופעות הלואי של הגמילה . מהי הדרך המומלצת לגמילה ? הבעיה היא שאי אפשר לחצות את הכדור...

18/03/2007 | 19:05 | מאת: דור

ניתן להשתמש בקפסולות של סימבלטה 30 מ"ג או להשתמש בפרוזק כתחליף זמני (שבועיים).

19/03/2007 | 23:24 | מאת:

שלום, תודה לדור תופעות של סיום טיפול עם צימבלטה אינן שכיחות אבל יתכן שאצלך יש להפסיק את התרופה באופן הדרגתי. כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 22:28 | מאת: איתן

קרובת משפחה שלנו ביקשה לברר,מהי מחלה/הפרעה זו,מהן התופעות העיקריות המאפיינות אותה,ומהו הטיפול הרצוי? תודה, איתן

18/03/2007 | 22:16 | מאת: דור

מדובר על שילוב של סכיזופרניה יחד עם הפרעה במצב הרוח, כאשר ההפרעה במצב הרוח הוא מעורבת- מצבים דכאוניים ומצבים מאניפורמים. הטיפול בתרופות נוגדות סכיזופרניה ופסיכוזה (כגון ריספרדל), תרופות מייצבות מצבי רוח (כגון ליתיום) ולעיתים גם תרופות נוגדות דיכאון במינון נמוך.

19/03/2007 | 23:22 | מאת:

לאיתן תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, יש הרבה אינפורמציה מפורטת ברשת על הפרעה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 20:00 | מאת: ש.

נראה לי כי בן זוגי בדיכאון - מזה כחודשיים הוא לא מוצא סיבה לקום בבוקר למרות שאנחנו עומדים לפני חתונה והוא מחליף עבודה, שום דבר לא מרגש אותו והוא לא מצליח להנות מדברים שבעבר היו מהנים עבורו. הוא יושב בבית אחרי העבודה עם פרצוף חמוץ ונאנח כל הזמן... ירד לו התאבון ,ירד לו החשק המיני וכשאני שואלת אותו מה בא לו לעשות הוא אומר בא לי למות....נמאס לי מהחיים האלו...ועוד כל מיני משפטים מדאיגים. העלתי בפניו את האפשרות כי הוא במצב דכאוני ואין ביכולתי לעזור לו, וכי אני חושבת שהוא צריך לקבל עזרה מקצועית ורפואית אך הוא לא מוכן לשמוע על כך.. אך אוכל לעזור לו להבין ולגשת לקבל עזרה?

18/03/2007 | 15:16 | מאת: ליאור

אני לא רופא, ולא פסיכולוג - רק להבהיר. דבר ראשון חשוב לאבחן אם יש סיבה שבגללה הוא נכנס לדיכאון... לא פרטת אם שאלת אותו ואני מניח ששאלת אותו למה הוא בדיכאון - אז מה הוא ענה? בנוסף צריך לדעת האם יש לו עבר של דיכאונות - האם הוא טיפוס כזה ואז יכול להיות שמדובר במשהו קליני אם לא יכול להיות שזו רק תקופה , יכול להיות שזה לחץ לפני החתונה, יכול להיות שזה בעיות עם מציאת עבודה , משבר רוחני ועוד... את חייבת לנסות להתחבר לרגשות שלו עכשיו, להבין מה מקור המשבר שעובר עליו. הייתי יכול להגיד לך שפסיכולוג יכול להתאים פה או שתרופות יכולות להתאים פה - אבל לפי דעתי קשה לאבחן את המצב בצורה מספיק טובה ממה שכתבת...

18/03/2007 | 19:54 | מאת: אמא רחוקה

אין נביא בעירו. כך אמרו מזמן, תנסי לדבר עם חבר קרוב שלו , לראות אם הוא מספר משהוא לחבר, או אם החבר גם מרגיש בשינוי ,ותבקשי בעדינות שינסו החברים לשכנע. אולי הוא הלחץ מהחתונה ?????

לש. תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם מזל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 19:40 | מאת: גלית

יש מצב של כאבים פסיכוסומטים עקב הפרעות חרדה שנובעות מפחד ממחלות? יש לי פחד ממחלות ופתאום מתחילים לי כאבים באיזור מסוים ועד שאני לא עוברת בדיקות זה לא נרגע. אבל יש לפעמים כאבים כל כך חזקים שכקשה להאמין שזה פסיכולוגי. בנוסף בהתקפות חרדה יש זיעה, דפיקות לב, כאבים בחזה, שלשולים, כאבים ברום הבטן, קוצר נשימה ובערך כמו התקפת לב. האם אופיני? תודה מראש גלית

18/03/2007 | 19:17 | מאת: דור

בהחלט אפשרי שמדובר בחרדה אם לפני כן נשללה אפשרות של בעיה גופנית.

לגלית תודה לדור וחרדה בהחלט עלולה להופיע בתסמינים גופניים כמו שתיארת כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 19:19 | מאת: דני

אני נוטל זיפרקסה וריספרדל מזה כחודשיים. אני מנסה להפסיק ריספרדל! משום מה אני מרגיש דיכדוך... קראתי כי לריספרדל יש נטיה "לחזק" תכשירים נוגדי דיכאון. האם מדובר באלמנט החרדתי בלבד(מהם אני לא סובל),או שקיים קשר גם לנושא מצב הרוח,או שיכול להיות בכלל שאילו תסמיני גמילה?

19/03/2007 | 23:15 | מאת:

לדני צריכה להיות סיבה מיוחדת ליטול שתי תרופות מאותה הקבוצה ביחד (רספרידל וזיפרקסה), לכן הגיוני להפסיק אחת מהן, הדיכדוך לא קשור לרספרידל וגם אם אינך נוטל נוגדי דיכאון אז לרספרידל אין השפעה נוגדת דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 18:50 | מאת: דני

מאז שאני זוכר את עצמי אני לא רגוע לקחתי בשנים האחרונות בנזודיאזפינים ואנטי היסטמינים הבנזואים לא עזרו בכלל למתח האנטי היסטמינים עבדו רק בפעם הראשונה שלקחתי אותם האם יש כדורי הרגעה אחרים שבאמת יכולים לעזור לי?????? בתודה דני

18/03/2007 | 19:28 | מאת: דור

איזה כדורים לקחת ובאיזה מינון?

18/03/2007 | 22:35 | מאת: דני

שלושת התרופות הכי חזקות שלקחתי היו: לוריבן 4 מ"ג קלונקס 3-4 מ"ג פרוטיאזין 50 מ"ג

17/03/2007 | 18:07 | מאת: ליאור

התחלתי לנסות שוב להיגמל סופית מהקלונקס - אני ירדתי ממינון של 0.5 ל-0.375 כלומר ירידה ב-25% כמו שמומלץ. אני כבר יומיים על המינון החדש והתחילו לי רעידות קלות בעיניים , אני זוכר שגם פעם שניסיתי להיגמל מהתרופה זה קרה לי... האם זה בסדר?

18/03/2007 | 15:07 | מאת: ליאור

שאני יותר פעיל מנטלית כלומר יש לי יותר מחשבות, אני עצבני יותר ואני מרגיש את דפיקות הלב שלי... כל הדברים הנ"ל אינם מפריעים לי בצורה רצינית - אני רק רוצה לוודא שהם אמורים לעבור עם המשך הגמילה...

19/03/2007 | 12:30 | מאת: דור

שלום רב רוב תסמיני הגמילה מבנזודיאזפינים נעלמים תוך מס' שבועות. יחד עם זאת, ישנם מקרים של PROTRACTED WITHDRAWAL SYMPTOMS, כלומר תסמינים שנשארים למשך הרבה חודשים ואף שנים. תוכל לקרוא על כך כאן- http://benzo.org.uk/manual/bzcha03.htm#27 צריך להמשיך ולרדת במינון בצורה הדרגתית כפי שהתחלת (כל שבועים פחות רבע כדור) ולקוות שעם הזמן זה יסתדר. בברכה

17/03/2007 | 17:36 | מאת: גלית

שלום! אני סובלת מכאבים בגוף. בעבר היה לי מצב דומה ונאמר לי אחרי בדיקות מאוד מקיפות ומרובות מדי שהכאבים הם פסיכוסומטים וטופלתי בציפרמיל וזה עזר. הפסקתי טיפול תרופתי והיה כמה שנים שקט. כעט חצי שנה לאחר לידה המצב חזר. (גם אז התחיל כחצי שנה לאחר לידה) אך זכורות לי גם התקפות כאלה מהילדות. כרגע אני שוב מפחדת שהכאבים נובעים מאיזה מחלה מסוכנת שמקננת בי ואני רוצה לחזור לכדורים. רפא המשפחה לא רוצה לרשום לי ואני חייבת ללכת לפסיכיאטר כדי לקבל מרשם. שאלתי היא האם בעיה של פחד ממחלות עד כדי התקפי חרדה וכאבים נודדים בגוף יכולה להפתר גם אצל פסיכולוג קליני או שחייבים פסיכיאטר (בנוסף לטיפול תרופתי), ואם אני בינכה חייבת לקבל מרשם אז האם אפשר גם שיחת אצל הפסיכיאטר? בנוסף אם אני הולכת לפסיכיאטר של מכבי איפה זה נרשם והאם יכול לפגוע בי בעתיד (שהייתי אצל פסיכיאטר) למשל בגירושים או רשיון נהיגה וכו'? תודה גלית

17/03/2007 | 18:45 | מאת: דור

שלום רב טיפול שנחשב יעיל נגד חרדה הוא טיפול CBT (קוגנטיבי התנהגותי) אשר ניתן ע"י מטפל (פסיכולוג/עו"ס/פסיכיאטר) שמומחים לנושא ו/או טיפול תרופתי אשר ניתן ע"י רופא פסיכיאטרי. שילוב של שני הטיפולים במקביל יעיל יותר מאשר כ"א מהם בנפרד. אבחנה של הפרעת חרדה (להבדיל ממחלות נפש) לא יכולה לפגוע בך משום בחינה- לא ברשיון נהיגה, לא בגירושין ולא בשום דבר אחר. כלומר עצם הביקור אצל פסיכיאטר או פסיכולוג לא מגביל אלא האבחנות שלהם. בברכה

18/03/2007 | 14:45 | מאת: אלון

אני נכה עבודה וניפגעתי בראש לפני 10 שנים כל התקופה הזו יש לי כאבים פיזים ועד היום אומרים לי שהכול נפשי

19/03/2007 | 23:07 | מאת:

לגלית תודה למשיבים, ביקור אצל פסיכיאטר בקופת החולים נרשם בתיק האישי, כל טוב דר' גיורא הידש

17/03/2007 | 16:17 | מאת: גיאג

האם פבוקסיל 250 מ"ג,סורבון 60 מ"ג ו0.5 קלונקס זה תקין לקחת ואם לא מה השילוב המומלץ? תודה.

19/03/2007 | 23:04 | מאת:

שלום השילוב של פבוקסיל וסורבון הוא מיוחד והשאלה היא מדוע הפסיכיאטר בחר דווקא בשילוב זה? כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2007 | 01:10 | מאת: גיאג

בוקסיל אני נוטל הרבה זמן כבר ואני גם זמן רב על 250מ"ג.לקחתי גם זמן רב קלונקס אך שנינו החלטנו שעדיף ורצוי להיגמל ורציתי משהו נגד חרדות שלא ממכר וגורר תסמיני גמילה כמו קלונקס ודומיו.הרופא המליץ על הסורבון וכיום אני נוטל מקס' של 60 מ"ג ליום ממנו.

17/03/2007 | 08:33 | מאת: המיואשת

שלום לכולם, אני גרושה בת 40 אמא לשני ילדים, עובדת ומתפרנסת בכבוד אולם תמיד הייתה לי בעייה של רגשיות יתר, בנוסף לאחרונה אינני מצליחה להתמודד עם השגעונות של ילדי (שניהם בגין ההתבגרות), כל דבר שאומרים לי הם ובעבודה ובכלל לוקחת ללב ומרגישה שכל עקיצה כזו שוקעת ושוקעת ויוצרת אצלי משקעים עמוקים. בנוסף סובלת מדימוי עצמי נמוך (רק לאחרונה) ובעיות שינה רציניות ב-4 שנים האחרונות, וכמו כן התקפות בכי רציניות על דברים קטנים ולא רציניים. אנחנו מטופלים טיפול משפחתי כללי ופרטני אולם לא מרגישה שיוצאת לי תועלת מכל השיחות האלה. האם עלי להמשיך הלאה ולקבל טיפול תקופתי אצל פסיכיאטר והאם זה יעזור לי בכלל. תודה רבה,

17/03/2007 | 13:07 | מאת: דור

שלום רב לא ניתן לאבחן את מצבך לפי הודעה בפורום. עליך להיבדק ע"י פסיכיאטר פנים אל פנים אשר יתרשם אם מצבך דורש התערבות תרופתית. תבקשי מהפסיכולוג/עו"ס שמטפל בך להפנות אותך לפסיכיאטר. הטיפול הפסיכיאטרי כלול בסל הבריאות כך שאין לך מה להפסיד. בברכה

19/03/2007 | 23:03 | מאת:

שלום תודה לדור, אכן הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל מה האבחנה הנכונה, אחר כך אפשר לשקול עם הפסיכיאטר האם טיפול תרופתי יכול להועיל ולהקל עליך כל טוב דר' גיורא הידש

16/03/2007 | 23:33 | מאת: לאה

ראיתי לפני יומיים שהגבת להודעה של שיבא. ציטטת שם את הבת שלך לגבי הריספרדל I think it doesnt let you think האם גם לביתך יש הפרעות בחשיבה? כלומר שהחשיבה נעשית יותר איטית, וכשהיא מדברת היא שוכחת מה היא רצתה להגיד?

17/03/2007 | 16:09 | מאת: אמא רחוקה

לא , בכלל לא. אבל היא הגיבה קשה לריספרדיאל , הוא ממש בלשון העם" כיבה אותה". לבת יש מאניה דיפרסיה, או ביי פולר ,השם החדש והיפה יותר.

16/03/2007 | 23:21 | מאת: אורית טוהר

לגבי כדור רסיטל לוקחת כבר 4 שני שנים, מאז משמינה המון, ונעשתי גם אדישה, מה בכל זאת כדאי לעשות?

19/03/2007 | 23:01 | מאת:

לאורית אחרי ארבע שנים אפשר לשקול עם הרופא המכיר אותך את סיום הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש