טיפול פסיכולוגי

הייתי מבקש לדעת מה מכיל טיפול פסיכולוגי בנוגע לזהות המינית? כלומר, אם אני מעוניין להישאר בארון בכול מקרה, ומבחינת השלמה וקבלה עצמית לגבי זהותי המינית- לעולם לא אוכל להשלים עם היותי הומוסקסואל. אזי, מה יעזור לי טיפול ? האם ניתן להגדיר קו אדום למטפל /פסיכולוג , בו אסביר לו שלא ינסה בשום דרך להוציא אותי מהארון? תודה

שלום אלמוני, אתה נשמע מאוד מפוחד לא רק מהנטייה המינית אלא גם מהטיפול הפסיכולוגי וחבל מאוד על כך. אף מטפל לא יעשה משהו בניגוד לרצונך. לא ברור לי למה אתה קורא "יציאה מהארון". לכן אנסה לעשות סדר בדברים. אם אתה נמשך רק לבני מינך, מטרת הטיפול תהייה לעזור לך לקבל את עצמך ולמצוא אורח חיים שבו תוכל לממש את מיניותך באופן המתאים לאישיותך. הומוסקסואלים רבים חיים בצורה סולידית מאוד ויכול להיות שהרושם שקיבלת מהופעות של הומוסקסואלים בתקשורת ואפילו באינטרנט כקולניים ו"צבעוניים". אינני מבקר את אורח החיים המוחצן הזה, אך הואיל והוא מוחצן, זו החזית של המגזר ההומוסקסואלי. חשוב לציין, לכן, שיש הומוסקסואלים רבים סולידיים ואף מופנמים כמו שיש סטרייטים מכל המינים, הסוגים והצבעים. ב"יציאה מהארון" אנו מתכוונים לרוב לחשיפת הנטייה המינית בפני הסביבה (משפחה, חברים, עבודה ועוד). ברור שמטפל לא יוציא אותך מהארון, כלומר, לא יספר לאף אחד על נטייתך וגם לא יעודד אותך לעשות זאת, בוודאי לא בשלב שאתה מתאר. הוא כן יכול לתמוך בך אם וכאשר יגיע שלב (שכיום נראה לך בלתי אפשרי ובלתי מציאותי) שאתה תחליט לעשות זאת. עוד חשוב לציין כי בטיפול פסיכולוגי לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין ולהחליפה במשיכה לבנות המין השני. אני מקווה שנרגעת קצת, לפחות בצורה שתאפשר לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, כי אתה אכן נשמע מבוהל מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אתה יכול גם לקרוא ספרים, על טיפולים ופסיכולוגיה, ולהתעניין מה עושים בכול טיפול. לי אתה נשמע כמו אחד שלא רוצה שיפתו אותו לצאת מהארון, כלומר עצם הדיבור עצמו יכול להביא אותך לידי פעולה, ואינך רוצה לחמוד את זה. כעיקרון הארון הוא לא מקום טוב-בריא. אבל יש מקומות ומצבים שכדאי להישאר בו.