ללכת אחרי לבי

גידי שלום. אני גבר כבן שלושים. אני קורא המון בפורום שלך, ויש לי הרגשה שאני אוכל לקבל פה כיוון. מאז שאני זוכר את עצמי אני נמשכתי מינית לגברים. בתקופה האחרונה בחיי, אני מבין גם שהמשיכה לגברים באה כתוצאה ממשיכה רגשית, שכן היא עונה לי על צרכים וחסכים רגשיים מהילדות, שאישה לא יכולה לענות עליהם. בעבר ניסיתי להילחם, להדחיק אבל כלום לא עזר. לפני כשנה סיימתי זוגיות ארוכה עם אישה, יקרה מאד ללבי. זאת כי הבנתי שאיני יכול להימשך בכוח, ולצערי היא נפלה קורבן לחוסר המודעות שלי. כנראה שאיפשהו קיויתי שהנטיה המינית הזו פשוט תעבור אם אני לא אתייחס אליה. אחרי שנה לבד, הייתי רוצה להיות שוב בזוגיות. והלב, הלב רוצה גבר. אך לצערי, אני לא מצליח למצוא את הכוחות לבחור בצורת חיים שאינה מקובלת ע"י החברה בכלל וכן (אני מניח) גם ע"י הוריי בפרט. אני חולם על על זוגיות אוהבת ומשפחה משלי. מאיפה אמצא את הכוחות לעשות את הבחירה הנכונה? מאיפה אמצא את האומץ ללכת אחרי לבי ולא אחרי מה שמצפים ממני? אודה למענה שלך

שלום חושש, חלק גדול מאוד מהקשיים של המטופלים שלי, ובמידה רבה של אנשים בכלל, נובע מהחשש המוכר והלא-חביב "מה יגידו". (יש סדרה קומית נהדרת של ה-BBC בשם "מה יגידו השכנים", שמביאה את החשש הזה עד אבסורד). אין זה מציאותי שכולם יאהבו אותנו כל הזמן ושנענה לטעמם של כולם. זו משימה בלתי אפשרית ואף בלתי רצויה. מהמעט שכתבת, במיוחד הצער שגרמת לחברתך האחרונה, אני מניח שאתה בחור מאוד רגיש ומתחשב ובתור שכזה אני סבור שלרוב הסובבים אותך, וכמובן להוריך, איכפת ממך. האיכפתיות הזו אמורה לגרום להם לקבל אותך בכל מצב והנטייה המינית אינה גורעת מאיכותך כאדם. עם זאת, אתה בתחילת הדרך ובשלב הזה, כל עוד אינך מוצא בן זוג, אין חובה לשתף את הוריך. יהיה להם הרבה יותר קל לקבל את הבשורה, כאשר תבוא עם סיפור אהבה ולא עם "נטייה מינית". באופן תלוי ובלתי תלוי בנטייה המינית, ייתכן מאוד שכדאי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל בצורך הקיצוני שלך לרצות (please) את הסביבה על חשבון רווחתך האישית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il