התלבטות במה לבחור

גידי שלום. כתבתי לך בעבר על המשיכה שלי לגברים. אני נמשך מינית לגברים - זאת אני יודע. המשיכה שלי לנשים היא מעטה עד כדי לא בכלל - גם זאת אני יודע. מעט מאד אנשים בחיי יודעים על הנטייה המינית שלי, וכרגע אני מעוניין להשאיר את זה כך כי אין לי את האומץ לשתף אנשים נוספים. אני בשלב בחיים שאני כבר חושב על משפחה וילדים, וזה נראה לי פשוט יותר שזה יהיה עם אישה. אין לי ניסיון מיני או זוגי עם גברים אלא רק עם נשים. ואני לא כל כך יודע במה לבחור. והזמן - הוא הולך ומתקצר. אני לא הולך ונהיה צעיר יותר, זה בטוח. הייתי רוצה לראות את עצמי מתקדם לאנשהו. מצד אחד אין לי את האומץ להצהיר על הנטייה המינית שלי בפני החברה הסובבת אותי, למרות שאני מודע אליה. זה מפחיד אותי מאד. ומצד שני אני מאד רוצה זוגיות, ויותר "קל" לי להגיע לזוגיות עם אישה ומשם הדרך לחיי משפחה היא הרבה יותר קצרה ופשוטה בעיניי. לעומת זאת, באפשרות השניה הדרך לזוגיות ולמשפחה נראית לי כל כך רחוקה עד כדי בלתי אפשרית, ואפילו לא יודע אם זה מה שמתאים לי. אבל איך אוכל להיכנס לקשר עם אישה אם אני לא נמשך אליה, או לפחות לא מספיק? ואולי המשיכה המינית לא כזאת חשובה באמת, ועדיף לשים אותה בצד? אנא עזור לי, אני מרגיש ממש תקוע...

שלום לך, במקרים שבהם כמעט ולא קיימת משיכה מינית לנשים, כפי שאתה מעיד על עצמך, יהיה לך כפי שאתה כותב "קשה עד בלתי אפשרי" לשמור לאורך זמן על המעט שיש ולדבר עלולות להיות השלכות הרסניות על הנישואין ועל ילדים. משיכה רגשית בלבד, בעיקר אצל אנשים צעירים כמוך וכמו מי שעתידה להיות אשתך, אין די בה כדי לבסס עליה בלבד מערכת יחסים זוגית ומשפחתית. אינני חושב שהבעיה היא כן או לא לצאת מהארון בשלב זה, אלא קבלת משיכתך לגברים ומימושה. אני מרגיש שלא יהיה זה הוגן, לא כלפי עצמך, לא כלפי מי שאמורה להיות אשתך ובבוא הזמן, גם לא כלפי ילדיך להתחיל קשר נישואין בהיעדר כמעט מוחלט של משיכה לנשים. נכון שגם אצל סטרייטים התשוקה המינית כשלעצמה נוטה להיחלש עם השנים והמשיכה הרגשית, וכן "המפעל המשותף" של הקמת משפחה וגידול ילדים, אמורה לפצות על כך ו"לתחזק" את הקשר, אך להתחיל מראש מעמדה של חוסר משיכה כמעט מוחלט לא נראה לי צעד רצוי. המלצתי, על כן, לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים במטרה להשלים עם נטייתך. יש גם לציין ששיעור הגירושין בקרב זוגות סטרייטים נמצא בעלייה מתמדת, כך שכלל לא ברור שזהו הפתרון האחד והיחיד לגידול ילדים, ומאידך הולכות ומתפתחות מסגרות של הורות אחרת, אשר המשתתפים בה מגלים אחריות הורית רבה וזוכים לליווי מקצועי ותמיכתי בתהליך כולו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי גידי תודה רבה על המענה, הצלחת לעשות לי קצת סדר בעניינים. אבל עדיין הנושא לא ברור לי. אתה לא ממליץ על קשר כמעט ללא משיכה מינית, אבל בעצמך מסכים עם זה שבטווח הארוך המשיכה הרגשית היא שמחזיקה את הקשר ולא המשיכה המינית. ואם היא טובה - אז למה אתה רואה בזאת בעיה? אני מסביבי רואה לא מעט זוגות סטרייטים נשואים שגם הם יכולים להעיד שהמשיכה המינית זה לא מה שמשאיר אותם יחד. ולכן קשה לי להבין את מה שאתה אומר, שהסיכויים של קשר שכזה הם כמעט בלתי אפשריים. ולגבי אחוז הגירושין, יש הרבה שמתגרשים ועדיין שותפים להורות ולגידול הילדים (ויש כמובן גם המון שלא). אז ככה שהגירושין לא תמיד פוגעים בהורות. לא שחלילה אני מתחתן להתחתן ע"מ להתגרש, אבל מכיוון שהעלית את הנושא, אז חשוב לי לציין זאת. ואולי דווקא אם המשיכה הרגשית גבוהה והחברות חזקה אז יש סיכוי נמוך יותר לגירושין לאורך הדרך. כי למעשה אם תשאל המון זוגות שנשואים לאורך שנים מה החזיק אותם ביחד, לא הרבה יאמרו התשוקה המינית אלא דווקא החברות. הייתי שמח לשמוע את דעתך בנושא. ושוב המון תודה.