נגישות
נגישות

פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

4925 הודעות
4538 תשובות מומחה

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

06/11/2015 | 15:49 | מאת: א.ר

שלום דר בן 28 בחודשיים האחרונים סובל מחרדות בעקבות קפיצות שרירים בכל הגוף וחשש ממחלה הניוונית כמובן שבחודשיים האלה ההיתי אצל שלושה נוירולוגים שלא מצאו שום ממצא וגם שתי בדיקות emg שלא העלו ממצאים. בשבועיים האחרונים סובל לפרקים מתחושה של גוש בגרון וקושי בדבור ובבליעה בעקבות תחושה זאת, יש שעות שזה נעלם ושעות שזה חוזר בלי התראה למשל לפני שבוע במהלך ארוע משפחתי שהייתי במצב רוח מצויין התחילה לי התחושה הזאת באופן מוגבר עזבתי תמקום והלכתי לנוירולוגית פרטית היא טענה שמדובר בחרדה... שאלתי היא האם תופעה זאת מוכרת?? והאם תופעות חרדה כאלה יכולות להופיע אפילו שבן אדם במצב רוח מרומם ??? אנימגיע למצב שאין לי כח לדבר אם אנשים אני רק חושב על משפט ארוךוזה נראה לי מסע כומתה...תודה על תשובתך מראש

לקריאה נוספת והעמקה

א.ר אכן כן, הסימפטום שאתה מתאר, מוכר ואפילו שכיח, כביטוי לחרדה. יש המכנים אותו כ"גלובוס היסטריקוס". במידה וזה לא חולף, ראוי וכדאי שתפנה לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים. גם טיפול קצר וממוקד עשוי לעזור במקרים רבים.

06/11/2015 | 10:49 | מאת: נטע

ד"ר שלום, בעקבות התקפי חרדה וחרדה כללית שחזרה התחלתי ליטול תרופות רסיטל בנוסף התחלתי טיפול cbt. איך ניתן לדעת שטיפול cbt עוזר? מתי ניתן לדעת שצריך להפסיק אותו? איך ניתן לדעת שחוסר החרדה היא מהטיפול ולא מהתרופות ז"א שכאשר אני אפסיק את התרופות החרדות לא יחזרו? תודה על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

נטע כשמקבלים טיפול משולב של כמה סוגי טיפול, אכן קשה לדעת מה תורם או תרם להצלחת הטיפול. יחד עם זאת, אני מניח שחובה לך התוצאה - הקלת הסימפטומים ולא בהכרח הבירור המחקרי מה בדיוק תרם למה. לעניין טיפול ה- CBT, הדרך לדעת האם הוא אכן מועיל זה לבחון עם עצמך האם יש הקלה בסימפטומים של החרדה מהם אתם סובלת.

06/11/2015 | 00:22 | מאת: לני

שלום. בשנתיים האחרונות התחלתי לפתח מן הפוכונדריות שמפריעה לי מאוד. אני מרגישה בסטרס על כל כאב קטן וישר מחפשת ומבררת על סמפטומים. זה הגיע למצב שאחרי שהתחילו לי לפני כמעט שלושה שבועות כאבים בחזה ישר חשבתי על הרע מכל (אני בת 22 , כבר לא מעשנת ובד"כ בריאה). למרות שעשו לי צילום חזה ו2 בדיקות אק"ג שיצאו תקינות אני עדיין בלחץ . הלכתי לרופא ועשיתי עוד בדיקות מקיפות כמו בדיקות דם ובדיקות לחיידק בקיבה וגם לאחר שגם ממנה התשובה הייתה שהכל בסדר איתי אני עדיין נכנסת ללחץ ובכל פעם שהכאב מתחיל אני ישר נהיית חרדתית. השאלה שלי היא בעצם הכאב בחזה יכול לנבוע ולהתגבר בגלל הסטרס עצמו ? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

לני אכן כן, מתח, לחץ (STRESS) וחרדות, עלולים להחריף תחושת לחץ בחזה, כמו גם כמעט כל סימפטום "פסיכוסומטי" אחר. כל זאת, בהנחה כפי שאת כותבת, שהעניין כבר נבדק על ידי רופאייך, שלא מצאו סיבה אורגנית-פיזית לכאבייך. להקלה על חרדתך ה"היפוכונדרית" וסבלך הנלווה, כדאי שתפני לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים.

05/11/2015 | 21:57 | מאת: אנה

שלום דר, מה דעתך על התרופה רמוטיב לטיפול בחרדה? האם היא באמת טבעית?

אנה אני והפורום "פסיכולוגיים" ולא עוסקים בתרופות.

05/11/2015 | 21:46 | מאת: נטע

דר שלום, לפני בערך חודש התחלתי טיפול תרופתי ברסיטל עקב התקפי חרדה שחזרו.בנוסף התחלתי גם טיפול cbt. קראתי שהשילוב בניהם משפר את התוצאות. איך אני יכולה לדעת שהטיפול עוזר? מתי צריך להפסיק אותו? איך אפשר לדעת שזה הטיפול cbt שעוזר ולא התחושה של הכדורים.שאני לא יפסיק את הכדורים והכול יחזור לקדמותו. תודה על התשובה.

לקריאה נוספת והעמקה

נטע שאלתך טובה. לצערי,אין לי תשובה "טובה". בניסוי מבוקר אפשר לבדוק זאת, כאשר נותנים כל פעם סוג טיפול אחר, בנפרד מהטיפול האחר ובודקים את היעילות היחסית וכד' (זה לא כל כך פשוט, כפי שזה נשמע). המחקר מוכיח שאכן צרוף של הטיפול התרופתי וטיפול פסיכולוגי (לא רק CBT) יעיל יותר מכל אחד מהם לחוד. ההחלטה מתי להפסיק טיפול צריכה להיעשות בהתייעצות עם מטפלייך.

03/11/2015 | 14:19 | מאת: מיכל

שלום דר שמי מיכל בת 29 שלושה שבועות השתעלתי ממש חזק ואובחן לי ברונכיט שהתגלתה בסופו של דבר כדלקת ריאות וקיבלתי אנטיביוטיקה למשך כ 10 ימים , אחרי שסיימתי את האנטיביוטיקה קיבלתי שפעת שנידבקתי בה מהבת שלי , אני סבלתי מכאבים מתחת לחזה בזמן השיעול ועכשיו לאחר שסיימתי את האנטיביוטיקה עדין יש לי רבים מתחת לחזה עשיתי צילום חזה ועשיתי צילום ריאות שלא נמצא שום ממצא חוץ מהדלקת ריאות שאובחנה שם. אני בן אדם בריא שמעולם לא לקח אנטיביוטיקה ולא היו לו בעיות רפואיות אחרות וכרגע יש לי את הכאבים מתחת לחזה בצלעות מה זה יכול להיות? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

מיכל אני לא רופא אלא ד"ר לפסיכולוגיה. עלייך להתייעץ בעניין, עם הרופא המטפל בך או רופא המשפחה.

31/10/2015 | 14:05 | מאת: מעיין

שלום, לפני כארבע שנים עברתי משבר אישי. כתוצאה מכך, במשך שנה בערך חוויתי המון צער וגם כאבים בחזה. מצבי השתפר והכאבים נעלמו, אבל עדיין מדי פעם במצב של לחץ הכאבים חזרו. לאחרונה, אני חשה כאבים כל הזמן. מדובר בתחושה של אי נוחות בצד שמאל של החזה בחלק התחתון של הצלעות. התחושה הזאת מתעצמת כשאני תחת לחץ, אבל לפעמים אני חוטפת את זה גם כשאני מאוד שלווה. אני מתעוררת לפעמים עם הכאבים בבוקר. בניגוד לעבר, קשה לי יותר להרגיע את האזור, ולפעמים במהלך חצי מהיום הכאב עדיין לא נעלם. כשאני יושבת עם אנשים וצוחקת בדרך כלל לא מרגישה את הכאב. אני ספורטאית, צעירה, תזונה מעולה, אף פעם לא חולה. אתמול חלמתי חלום רע וכשהתעוררתי החזה ממש כאב, וגם יד שמאל. עשיתי מתיחות, שתיתי, מדיטציה ונרדמתי בחזרה. כשקמתי הייתי בסדר, יצאתיישבתי בשמש עם חברים, אבל עדיין אני מרגישה תחושה עמומה של הכאב לאורך כל היום. ברור לי שגם מצב קל של לחץ יחזיר את הכאב. מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

מעיין למרות תיאורך הקושר את כאבייך למשבר האישי שעברת ומצבי לחץ רגשיים, כדאי שתעברי בירור רפואי, כמקובל, כדאי לשלול גורם רפואי- ביולוגי אפשרי. במקביל, כדאי בכל מקרה שתפני לייעוץ פסיכולוגי מתאים כדי להקל על קשייך הרגשיים, במידה והם המקור לכאבייך או מעצימים אותם.

29/10/2015 | 01:32 | מאת: אנה

היי האם יכולה להיווצר נשירה פתאומית עקב לחץ מרובה? אתמול פתאום קלטתי איזור קטן בקרקפת שממש בולט שפתאום נעלם ממנו שיער ולאחרונה באמת הייתי תחת לחץ נפשי... יש לציין שאני בת 26 ועד כה היה לי שיער מלא

לקריאה נוספת והעמקה

אנה אכן, יכולה להיווצר נשירה פתאומית של שיער, עקב מתח רב או לחץ מרובה. בכל מקרה הייתי מציע לך להתייעץ בנדון גם עם רופא המשפחה או רופא עור ובמקביל, כדאי שתיפני לייעוץ של פסיכולוג מתאים, אם באופן פרטי או דרך קופת חולים, כדי לברר המקור ללחצייך והדרך להתמודד איתם בצורה יעילה.

שלום רב, אנו מציעים בחינם שני סוגים של טיפולים קבוצתיים להפרעות חרדה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בגישה אחידה לכל הפרעות החרדה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב טיפול בתנועה. הטיפולים מלווים במחקר ויחלו בסביבות חודשים ינואר-פברואר 2016. הטיפולים כוללים 20 מפגשים שבועיים שיימשכו כשעה וחצי עד שעתיים. הטיפולים יתקיימו בימי רביעי בשעות הבוקר או הצהריים המוקדמים במרפאות החוץ במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בהוד השרון. הטיפולים מיועדים לנשים וגברים כאחד, בגילאי 20-65, אשר סובלים מחרדה. הטיפולים הינם בחינם עבור המטופל, כתלות בקבלת טופס 17 מקופת החולים המבטחת. מצ"ב קישור לפרטים על המחקר וכן לשאלון התאמה. אנו ניצור קשר עם פונים מתאימים לטיפול בשבועות הקרובים ונספק להם מידע נוסף אודות המחקר. פונים מתאימים ומעוניינים יוזמנו לפגישת הכרות בה תיבחן התאמה הדדית למחקר. https://docs.google.com/forms/d/1Y3wtL-XirtfmNzbHJpaWp61Ki85nH7kSvp1Ose3-Lrg/viewform בתודה, צוות המחקר: ד"ר יובל בלוך, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת ילדים ונוער ד"ר מירית שני-סלע, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה ענת יריב, מטפלת מוסמכת בתנועה ומדריכה יוגב קיויתי, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

24/10/2015 | 19:42 | מאת: טל

שלום דר' אני סובל מחרדות כבר שנים. ולאחרונה סובל מקצב לא סדיר(החסרת פעימות). האם יש קשר בין החרדות להפרעה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

טל נא ראה תשובתי לשאלתה של ימית, הסמוכה לשאלך. תשובתי לה זהה לזו המתאימה גם עבורך.

19/10/2015 | 08:47 | מאת: ימית

שלום אני בת 35 וסובלת מחרדות בגלל היפוכנדריה רציתי לשאול האם קפיצות שרירים בכל מיני מקומות בגוף הוא תסמין חרדה או שאולי ניוון שרירים ראשוני ועלי לגשת לנוירולוג?

לקריאה נוספת והעמקה

ימית "קפיצות שרירים" עלולות בהחלט לנבוע ממתח נפשי. יחד עם זאת וכיון שאני לא רופא, כדאי שתבדקי זאת עם רופאך. כיון שאת עצמך מציינת ומודעת לכך שאת כדברייך,"היפוכונדרית" (חרדה באופן לא פרופוציונלי ממחלות ותחלואה), כדאי מאד שתפני לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים אצל פסיכולוג קליני.

18/10/2015 | 11:46 | מאת: אדוה

בבקשה תעזרו לי כי אני מרגישה שאני מתחרפנת עוד רגע... אני מאוד לחוצה, מתוחה וחרדה נוכח המצב הבטחוני בשבוע האחרון. יש לי סיוטים בלילה, אני מאוד עייפה ודרוכה כל הזמן. מרגישה התכווצות שרירים וכאבים בכל הגוף. לפעמים אני יכולה לדמיין לפעמים בגב את החורים של הדקירות שמראים בכל מקום. מרגישה סחוטה נפשית, מנטלית וגם פיזית. מפחדת מאוד לצאת מהבית וכשאני הולכת לעבודה וחוזרת ממנה באוטובוס אני חווה פחד בלתי נשלט וכל אחד בעיניי נראה חשוד (גם ללא חזות ערבית/מזרחית). מהתחנה ועד הבית אני רצה, כי אני מפחדת. מחרפן אותי לראות איך שכולם נראים יחסית רגועים ואני מרגישה שרק אני משתגעת מרוב אימה. גם כאן נראה שהפורום לא מלא בשאלות על המצב... גם אם המצב איכשהו יירגע, אני לא יודעת איך אני אוכל להירגע ולהרגיש נינוחה. נרשמתי לסדנה חד פעמית להגנה עצמית, אך אני לא בטוחה שרק זה יעזור. אנא עזרתכם הדחופה.

לקריאה נוספת והעמקה

אדווה חרדתך, מובנת, די שכיהה ומעוררת אמפטיה. אלא שעוצמתה נשמעת לי כמוקצנת ומצדיקה תשומת לב מקצועית. כדי להקל על מצוקתך, כדאי לדעתי שפרט לסדנת ההגנה העצמית (חשובה וראויה), תפני ולו לייעוץ/טיפול קצר אצל פסיכולוג קליני מתאים כדי לבדוק האמנם רגישותך לא עזה מידי ומאפיינת אולי נטייה חרדתית ובעיקר כדי לספק לך כלים ל"הגנה פסיכולוגית".

17/10/2015 | 23:17 | מאת: שיר

שלום, לפני ארבע שנים חוויתי משבר אישי. על אף שהבעיה לא נפתרה בשלמותה, היום אני רב הזמן לא מרגישה תחת לחץ ובכל זאת יש לי כאבים חזקים בחזה. אני מרגישה שאני שלווה אבל הגוף שלי בסטרס. אני מתעוררת עם כאבים בבוקר ולפעמים במהלך היום. בדרך כלל הכאב מתחיל עם איזו מחשבה לא נעימה, אבל נשאר למשך שעות. כשאני מתאמנת ונמצאת עם חברים בדרך כלל הכאב מפסיק, אבל ברגע שהסחת דעת כזאת או אחרת מסתיימת הכאב חוזר. אני משתדלת לחשוב על דברים נעימים, אבל כשזה קורה אני בדרך לא מצליחה להמנע ממחשבות על דברים קשים או שליליים. מה עושים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שיר בהנחה, שבדקת כאבייך עם רופא תחילה, סביר שהם אכן ביטוי למתח נפשי רגשי או סמוי. את יכולה לנסות ולהסתייע בטכניקות של "הרפיה עצמית", כמו אילו המפורטות באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי בגוגל), או וכנראה כמתבקש לפנות לייעוץ/טיפול פסיכולוגי. רצוי בגישת ה-CBT (התנהגותי חשיבתי). או באופן פרטי, או דרך קופת החולים אליה את שייכת.

15/10/2015 | 21:58 | מאת: קאיה

הי, מתנצלת על האורך, אשמח אם תקדיש לי מזמנך, יש לי בעיה מגיל ההתבגרות שבעצם מנעה ממני את הרצון לחבר ולזוגיות אני מבועתת מגברים אני מודה שגם לא הייתה לי דמות אבהית תומכת אבי מתנכר אליי הערות גנאי וסוג של התעללות רגשית ואין לי קשר איתו. הורי היו בהלכי גירושין מאוד קשים אמי ואני זוכות ליחס של בוז וזלזןל מצד אבי. אבל אני לא מוצאת קשר בין זה לבין הטרדות מיניות ולבין היחס של בחורים אליי בדייט ראשון. אני אחת שבאופן שיטתי לאורך חיי מוטרדת מינית בקטנה ע"י הערות מלל וע"י נגיעות. דוגמאות: גבר העביר את ידו דרך מושב האוטובוס ונגע וליטף לי את החזה כשישנתי באוטובוס עד שהתעוררתי ומצאתי כף יד על החזה. אחד העובדים במקום עבודתי החדש לא מכירה אותו ברמה האישית זה קרה כעבדתי בדיוק חודשיים, נכנס איתי למעלית וחיבק אותי. העביר יד על הצוואר. נהג אוטובוס כשהייתי קטינה תפס את ידי כדי שלא אתרחק ממנו שאל אותי שאלות על מקום מגוריי, בי"ס ואמר שרוצה להיות חבר שלי.. נהג אוטובוס אחר שאל אותי היכן אני רוצה לרדת ( בפנים מתחם תחנת רכבת צפון או מחוצה לה) עניתי בפנים ואז אמר בפנים?? כולן רוצות שאגמור בפנים.. ניסה ליצור עימי קשר עין במראה ולא פתח את הדלת האחורית כשרציתי לרדת די שאעבור לידו בכוונה. גבר הזוי בתחנת האוטובוס התחיל עם כל מי שהייתה שם וגם איתי , אף אחת לא התייחסה. לאחר מספר ימים יצא לו לעבור מולי וירק לי יריקה עסיסית על הפנים. גבר אחר התחיל איתי תוך כדי הליכתי על המדרכה והוא ברכב התחיל לקרוא "סליחה" כדי שאתייחס חשבתי רוצה לברר לגבי רחוב מסויים ואז כשהתקרבתי הראה לי קסם עם כדור אמרתי "יופי" והמשכתי בדרכי אך הוא ליווה עם הרכב וכשראה שאני לא מתייחסת התחיל לצעוק בקולי קולות וכל הרחוב השתתק והסתכל עליי כאילו שאנחנו זוג שרב קרא לי חתיכת שרמוטה את אוהבת את זה חזק וכו'... עקב אחריי גבר לאורך רחוב דיזינגוף בת"א, עד שנכנסתי לחנות לבני נשים כדי שילך.. קרה לי מקרה שגם הלכתי לאורך רחוב ארוך בערב וכשבאתי לרדת לכביש במעבר החצייה נעצר בחור עם קטנוע שכנראה כל הדרך נסע אחריי ואמר, עצרתי רק כשי להגיד לך שיש לך "את התחת הכי יפה במדינה" ונסע.. גם בלימודים באוניברסיטה, היו הטרדות בחור אחד שהיה דלוק עליי היה יוצא אחרי לשירותים וממש נכנס כל הזמן רצה לדבר איתי.. אמר לי "את לא יודעת מה אני רוצה לעשות לך" בחור נשוי בלימודים, אחר קרא לי סקסית כל הזמן. ואמר לי "את מעמידה לפרופ' את הXXX" כשהפרופ' שלי הזמין אותנו לערב לביתו בשל משלחת חוקרים שבאה מגרמניה אחד הגרמנים אמר לי שאני מושכת... מצטערת אבל יש לי רתיעה מגברים ויש עוד המון המון סיפורים אני מודעת ונזהרת ועדיין.. והבעיה הכי קשה שזה קורה גם עם בחורים שאני יוצאת איתם..המגע שלהם מהיר מידי עוד לא יושבת לידם 15 דקות כבר נוגעים מלטפים מנסים לנשק לא על הלחי..וכו'. ואני הודפת אותם בדייט הראשון. חלקם מזמינים אותי לשבת בגינה חשוכה או סצם מקום אינטימי ואני מסרבת.. חלק מזמינים אותי לבוא אליהם דייט שני הביתה כמובן שאני לא מגיעה.. בחור אחד במהלך דייט ראשון אמר שנראה סרטי פורנו ביחד וניישם.. הייתי בהלם!!! מי אומר שבכלל אני שלהם? זה רק דייט. יוצא מצב שאני לא נהנית מפחדת.. גם חטפו אותי פעם ברכב הייתה לי יום הולדת במסעדה ואחד הבחורים שהגיע הציע שיחזיר אותי הביתה .. השאלה: למה דווקא אני???. אני לא מתלבשת בכלל מושך שוב מודעות מגיל צעיר כל הזמן לובשת רק גינס וחולצת טי שרט כשאני יוצאת אז זה מתחלף בחולצה אלגנטית ועקב. ועדיין..לא מעיזה לשים חצאית או גינס קצר לא מבליטה את הגוף ולא שמה מחשוף אגב אני שטוחת חזה. כשהייתי צעירה ממש היו מציקים לי ברחוב. המוזר הוא שגם כשאני כבר לא מסתובבת ברחוב או יוצאת זה עדיין ממשיך כמו המקרה בעבודה. היה לי מקרה גם עם רו"ח שאליו הייתי אמורה למסור קו"ח שיעזור לי לחפש סטאז' הוא מכר של דודה שלי לא האמנתי שמבלי לראות אותי הוא לא העביר את קו"ח שלי לאף אחד וכל הזמן רצה שניפגש כדי שנשב ביחד ונחפש משרדים לשליחת קו"ח הוא החל להיות אובססיבי אמר שנמצא לידביתי ואם אפשר לבוא ממש רצה להגיע לביתי. אישית בכלל פחדתי להיפגש איתו שמא אקלע לסיטואציה שיצטרך או יציע להחזיר אותי הביתה כי אני לרכב לא עולה!!! הוא גם הסכים לבוא לאוניברסיטה!!! יש לציין שהוא נשוי עם ילדים מבוגר ממני ולא מאזור המרכז.. ברור שלא העביר את קו"ח לאיש וגם נכנסתי בו. אתה יכול אולי מהניסיון שלך לדעת למה??? מה בי גורם להם להרשות לעצמם מבלי לדעת עליי פרטים וללא שיחה מקדימה עם אותו אדם להעיז להתייחס אליי ככה?? ממה זה נובע??. ואיך למנוע את זה? אני שנים נמענת מזוגיות כי אני לא מסוגלת ליחס הזה יש לי חרדה כשמישהו מנסה להתחיל איתי ברחוב יש לי בחילה. תודה מקרב לב

לקריאה נוספת והעמקה

קאיה התמונה שאת מתארת אכן נשמעת חריגה ביותר. היא ודאי מעוררת אמפטיה למצוקתך הרגשית והנפשית. לצערי, אין לי ואף לא יהיה זה נכון מקצועית להעלות השערות באשר לסיבות למצבך מבלי להכיר הפרטים יותר בהרחבה ולעומק ממה שמתאפשר במסגרת הפורום. לכן הייתי שוקל פנייה לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי, אצל פסיכולוג קליני מתאים, באופן פרטי או במסגרת קופת החולים אליה את משתייכת.

15/10/2015 | 11:50 | מאת: שואלת

שלום דוקטור, אני אישה מעל גיל 50 נבחנתי לפני חודשיים בבחינה והייתי בלחץ נוראי עד שלא יכולתי לחשוב בבהירות הדופק לב היה מואץ, תחושה של כישלון ליוותה אותי במהלך כל הבחינה עם התפרצויות בכי היסטריות.כמובן שניכשלתי. את החומר אני יודעת על בוריו אבל אין לי ביטחון עצמי. פניתי לפסיכיאטר וקבלתי פלוטין 20 כדי שאוכל לגשת לבחינה שוב עם פחות חרדה. עברו שבועיים מאז שהתחלתי עם הפלוטין והמבחן בעוד שבוע. אני דואגת שאהיה שוב בלחץ נוראי. אני חוששת כי אני עדיין חרדה . הייתי נגשת לרופא שוב אך התורים ארוכים מאד והמבחן בעוד שבוע. אני מבקשת לשאול האם אני יכולה לקחת ביום של המבחן קלמנרבין? (המבחן אורך 8 שעות שאני חייבת להיות מאד מפוקסת). אולי אתה יכול להציע לי משהו אחר שאוכל להיות שלווה ואוכל לעמוד בלחץ של המבחן? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

לשואלת איננו עוסקים בתרופות. אני פסיכולוג. עניינית כדאי שתלמדי טכניקות של הרפיה עצמית. ניתן לעשות זאת דרך האינטרנט (למשל, באתר של ד"ר ברוך אליצור), או עדיף דרך פנייה לייעוץ פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני המתמחה גם בטכניקות של הרפיה, או מדיטציה, או היפנוזה וכד'. הרפיה טובה יכולה בהחלט להוות תחליף לכדור הרגעה.

13/10/2015 | 14:36 | מאת: אנה

ביום חמישי האחרון לקחתי את הכלבה שלנו (בת חצי שנה) לעיקור בצער בעלי חיים. חשוב לציין שמשלושת הבנים דווקא הקטן היה מחובר אליה הכי הרבה והיא אליו. הכלבה איתנו 3 חודשים. הבטחתי לילדים שהכל יהיה בסדר. בשעה 14.00 לקחתי את הילדים מבית הספר ונסענו להביא את הכלבה. במקום התברר לי שהיא לא מתעוררת מהניתוח והם לא יודעים מה לעשות כי הוטרינר כבר עזב והציעו לנו לנסוע לוטרינר להביא אותה לשם. שמו אותה בכלוב עם מגבת והבן הקטן שהיה הכי מחובר לכלבה לא עזב את הכלוב לרגע למרות שהיה כבד מאוד. דיבר איתה, דאג לה מאוד. כשהגענו לקליניקה הבנתי שהיא במצב אנוש. הוטרינר הציעה להשאיר אותה להשגחה לילית. כשיצאנו סיפרתי לילדים שהיא במצב קשה ויש מצב שלא תתעורר. הקטן מאוד בכה כל הדרך. כל הלילה לא ישן טוב וכל הזמן שאל מתי כבר יגיע הבוקר ללכת להביא את הכלבה. בבוקר סיפרנו לילדים שהבזמן ניתוח התגלתה לה מחלה והיא נחלשה ממנה ונפטרה. לקחנו את הילדים ליום כיף. גם בשבת כל הזמן טיילנו מחוץ לבית. אתמול הקטן לא רצה לבוא הביתה אחרי בית ספר והלך לסבתא. רק בערב הבאתי אותו הביתה. היום שוב לסבתא. למרות שהוא לא מראה - נראה לי שהוא עצוב מאוד. אני עצמי מרגישה רגשי אשמה נוראיים - לא יושנת בלילות. לוקחת רסקיו כל הזמן. אני יודעת שלא הייתי צריכה להביא אותם לשם בתת מודע - אבל איך יכולתי לדעת שזה מה שיקרה בניתוח כל כך פשוט ושגרתי? בעלי לא רוצה כלב חדש בשום פנים ואופן. הילד דווקא טוען שצער בעלי חיים חייב לו כלב חדש. מה עושים? כואב לי הלב על הילד. לא יודעת מה לעשות.

לקריאה נוספת והעמקה

אנה אני מבין ומצר לשמוע על הרגשתך הרעה. כמובן שרציונלית, אינך אמורה או צריכה לחוש "רגשי אשמה נוראיים", כדברייך. הן פעלת בתום לב וללא כל ידיעה לגבי ההתרחשות שהלכה והסתבכה, עד למות הכלבה. כדי להגיב לשאלותייך יש צורך בהיכרות מעמיקה עם הנפשות הפועלות של משפחתך. לכן ובמידה ולא יחול שיפור במצב העניינים כדאי לשקול פנייתך לייעוץ אצל פסיכולוג קליני המתמחה גם בעבודה עם ילדים.

13/10/2015 | 04:14 | מאת: ק

שלום דר, יש לי חרדה ממקומות לא בטוחים כלומר: כל מקום שהוא לא הבית שלי, של אימי (שגרה לידי) או הקניון שקרוב אליי. כל מקום שמצריך נסיעה רחוקה יותר מטריד אותי! מציק לי, מפריע לי לנהל אורך חיים נורמלי. אני בסך הכל אמא צעירה שמונעת מעצמה וממשפחתי בילויים שלכל אדם אחר יראו נורמליים לחלוטין. כמו כן אין לי רישיון נהיגה, שוב מהחשש הזה להיות במקום לא בטוח. החרדה גורמת לי לכאבי בטן ואף לשילשולים, מה שמחמיר את הפחד. אם אצטרך להתפנות מה אעשה??? אני מאוד מעוניינת לטפל בזה. לא יודעת מאיפה מתחילים. אני בקופח כללית. ושאלה נוספת - האם זו אגורפוביה? ניתן לטפל ללא תרופות פסיכיאטריות? מה היית ממליץ במצבי..? סליחה על האורך ותודה על מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

ק. לא ניתן לבצע אבחנה דרך הפורום. מצוקתך ידועה ומוכרת והדרך להתמודד איתה זה באמצעות טיפול פסיכולוגי מתאים. אם באופן פרטי או דרך קופת החולים אליה את שייכת. תוכלי לטלפן למוקד של הקופה ולקבל את הפרטים הרלוונטיים עבורך.

12/10/2015 | 15:00 | מאת: לירון

אני החלטתי לכתוב לך מתוך ייאוש כללי, אני כחצי שנה סובל מחרדה ולחץ מתמשכים . איני יודע איך לפתור את זה יותר .. אני משתמש בציפרלקס 10 מ בחודש הראשון היה סוג של הקלה ולאחר מכאן הכל חזר לקדמותו ... הראש שלי כל היום עסוק בחרדות שלי ובתסמינם . עייפתי כבר, אין בי יותר כוח ... התחלתי דיקור סיני כדי להקל על הסיפטומים הטיפול בנתיים לא מראה הצלחה ... מה עושים ? הראש שלי נמצא במחשבות של מה יהיה איתי ועם העתיד שלי, אני מרגיש שאני עומד להשתגע בכל רגע . אני כל היום במחשבה על איך אני מתנהג ועל התנועות שאני עושה, כדי שחס וחלילה לא אראה סימנים של משוגע, לפעמים אני מסתכל על אנשים ומפחד לתקוף אותם או שאקבל התקף פסיכוטי שלא אשלוט בעצמי, אני מרגיש שכל הגוף שלי בכוננות עם דפיקות לב מהירות במיוחד ... האם כל הסימנים הללו מאפיינים חרדה? האם אפשר להשתגע מחרדות כאלו ? אני לפעמים מרגיש כמו בחלום, כיאלו אני מנותק מהמציאות האם זה אופייני ? או שעליי לדאוג ? ואם אפשר ליטול תרופות הרגעה טבעיות בנוסף לציפרלקס ... בבקשה תעזור לי, תודה רבה .

לקריאה נוספת והעמקה

לירון אני מניח שהפסיכיאטר שנתן לך תרופות גם הסביר לך, לאחר שבדק אותך, את אבחנתו וכן את הערכתו לגבי המקור לסבלך. איננו עוסקים בתרופות ולכן לא אוכל להתייחס לשאלתך בעניין תרופות הרגעה נוספות. שאל את רופאך בעניין. הוא אמור לסייע לך גם בנדון. אין מקום לייאוש שלך. אמנם חצי שנה זה הרבה מאד זמן בשביל תחושת סבל, אך מעשית וסטטיסטית זה לא הרבה זמן והניסיון הקליני והמחקר המדעי מלמדים שגם במקרים קשים וממושכים, השיפור מגיע. עניינית, הייתי מציע שתהיה גם בטיפול פסיכולוגי מתאים ויפה שעה אחת קודם.

10/10/2015 | 01:25 | מאת: אנונימי

לא מצליח להירדם.. הפסקתי את האיטומין (10 מ"ג) לפני יומיים בגלל שהוא ממש "שובר" אותי בבוקר ומקשה עליי להתעורר והופך אותי ל"איטי" ו"כבד".. אז קבלתי במקום פרוטיאזין 25 מ"ג אך הוא לא משפיע עליי.. מנסה להיות במיטה אך כול הגוף שלי חם ובסטרס והמחשבות לא מפסיקות להציף אותי, הראש עובד ב"פול פאוואר" .. לא ישנתי כבר שני לילות.. איך אפשר להחזיק ככה עבודה קבועה ? להתעורר כול יום בבוקר? אי אפשר אם לא ישנים כול הגוף שלי כואב מעייפות איך אפשר לתפקד ככה? המתח הורג אותי והמחשבות על כך שאני לא אצליח לישון לעולם בלי תרופות.. אני יודע שאני מכניס את עצמי לזה אבל אין לי שליטה על זה.. ואני לא עושה את זה בכוונה, הרי איזה אינטרס יש לי? מי לא רוצה לתפקד בצורה נורמאלית ולחיות חיים נורמאליים..? כמה אפשר לסחוב ככה? המשפחה אומרת שאני מכניס את עצמי לזה ושאני נתלה בתרופות, אך אין לי מה לעשות אני לא מוצא שום פיתרון שיוריד את הסטרס שלי ואת מהירות המחשבות המציפות אותי..זה שאני לא ישן כבר יומיים גורם לי לכתוב הרבה ולהיות "מוצף".. לפחות אני יכול "לשפוך" קצת החוצה את כול ה"חרא".. איך אפשר לצאת מהמעגל השחור הזה, מהגיהנום הנצחי של המחשבות וחוסר השינה?

לאנונימי פרט ובנוסף לטיפול הפסיכיאטרי-תרופתי שאתה מקבל נראה לי שחשוב שתהיה גם בטיפול פסיכולוגי מתאים. טיפול פסיכולוגי עשוי לייתר את הצורך בתרופות ולהקנות לך כלים טובים ואיכותיים לטפל בבעיית השינה שלך והמצוקות הנילוות.

09/10/2015 | 03:07 | מאת: אנונימי

כול היום אני קורא על תרופות ומחלות באינטרנט, מסתובב בפורומים של פסיכיאטריה.. לפעמים יוצא לעבודה או לחברים ואז חוזר ישר למחשב לקרוא.. מרענן אין ספור פעמים את הדף אם יש תגובה חדשה או לא.. נכנס שוב ושוב לאותן עמודים שקראתי (בויקיפדיה וכו'), לבדוק על אבחונים של הפרעות אישיות, מחלות נפש.. בודק שוב ושוב.. כאילו משהו השתנה.. מנסה לאבחן את עצמי.... לאן אני שייך? מטופל כרגע תרופתית סרנדה 50 מ"ג למיקטל 100 מ"ג פוחד שיש לי OCD כי בעבר נטלתי 60 מ"ג פאקסט והיה לי מצב מאני-פסיכוטי.. לכן אני חושש לקחת שוב SSRI במינון גבוה, כי הייתי במצב ממש לא טוב בהתקף (הייתי שולח המון המון אס אם אסים ארוכים מאוד בטלפון לאנשים.. חשבתי אפילו שאני קצת נביא) היום שינו לי את האבחנה מהפרעת אישיות גבולית להפרעה סכיזואפקטיבית (אוליי בגלל שהפסיכיאטר שלי רצה שביטוח לאומי יעזרו לי .. אז הוא קצת "שיקר"?) לא מוצא מרגוע, כבר המון המון זמן שלא קראתי ספר, כי שום דבר לא באמת מעניין אותי.. אוליי יש דברים שמעניינים אבל אני ישר מוצא מה לא טוב בזה ואת החיסרון בזה ושולל את זה... סרטים לפעמים אני רואה עם החברה.. לא יודע כבר מה יש לי ואיך לצאת מהגיהנום הנצחי הזה.. מרגיש שהזמן הוא לא באמת זמן.. שאין כרונולוגיה.. שהכול מסודר בראש לפי חוויית הרגשות שחווינו.. חוויה חזקה שעברה עליי, לצורך העניין, לפניי כעשר שנים, חרוטה לי בזיכרון כאילו היא הייתה אתמול.. :\ לא מתקדם, לא במישור התעסוקתי, ולא כ"כ עובד.. עובד בחצי משרה.. מקבל קצבה מביטוח לאומי.. עובד בכול מיני "חלטורות" למיניהן.. :\ לא בעבודה רצינית כולם מסביבי רוצים שאני אתקדם.. אלמד.. אעשה משהו עם עצמי.. ואני לא כ"כ מרגיש בשל... הנה, לדוגמא, מגיע לי שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי.. שהתחלתי את התהליך, אך אני פוחד ומרגיש לא כ"כ בשל.. כי זו הטבה חד פעמית.. כול הזמן השאלות שמציפות אותי הן אולי אחכה עוד קצת? אולי בעתיד האישיות שלי תתגבש יותר? בן 27 כבר.. לא יודע אם אני נמצא במקום טוב בחיים, שאני צריך להיות בו? אולי אני מפגר מאחור? או שאני נמצא במקום בסדר יחסית לחיים שעברתי (חיים קשים).. האם אני בדיכאון? כי לדוגמא יש לי תיאבון ודברים כאלה.. ואני יוצא מהבית.. לא אובחן אצלי דיכאון קלאסי, אבל התכנים שלי תמיד תמיד היו דיכאוניים! כמו שאני כותב עכשיו.. כבר הרבה שנים, אוליי זאת המחלה (?) אולי צריך להשלים עם זה... ראיתי הרבה רופאים שאפשר לצאת מזה.. אבל ממה לצאת? מה יש לי? כול רופא אומר משהו אחר.. אחד אומר הפרעה דו קוטבית, אחד הפרעת אישיות, אחד הפרעה סכיזואפקטיבית.. ייאוש עמוק אבל סה"כ על הנייר די מתפקד (עובד במשרה חלקית פה ושם) לעתים יוצא ומבלה, למרות שלפעמים הקשרים עם החברים רעועים ויודעים עליות ומורדות.. אולי זה סביר וכך זה צריך להיות.. גם במישור הטיפול בשיחות, מטופל לסירוגין מס' שנים.. אוטוטו מסיים קשר של שנה פלוס.. ולא יודע איך לבחור מטפל חדש, הרי יש כ"כ הרבה.. ואני כ"כ לא מאמין בעצמי.. למרות שאני יודע שיש לי יכולות, אבל זה כ"כ קשה :\ לא מוצא באמת משמעות ששווה לקום בשבילה בבוקר, אולי למעט בת זוגתי.. שאהבה שלנו מחזיקה אותי.. רואה אנשים הולכים בבוקר לעבודה.. לומדים בלימודים אקדמאים.. ואני? איפה אני? בחיים לא אגיע לשם.. מה לי ולזה? אני רחוק משם שנות אור.. לקום בבוקר.. להסתדר.. לשבת כמה שעות בתוך כיתה ולהיות מרוכז? מרגיש ממש במצב רוח מעורפל ומבולבל.. בטח אם רופא יקרא את המכתב הזה הוא ימליץ לי להעלות מינון תרופתי בכדי להכהות את החושים שלי.. לא להרגיש.. העיקר להיות סוג של "מכונה".. עוד בן אדם בעולם.. שבא לפה ועוד מעט יילך.. יתכלה.. :\ קשה :( אפילו עכשיו את המכתב הזה אני כותב בהמון פורומים.. למצוא מזור לכאבי..

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי מצער לקרוא על סבלך הרב. אני מניח שאתה מצפה לעצה כלשהיא שתקל על קשייך, אך מענה לשאלותיך ופקפוקיך העצמיים אפשרי רק לאחר בדיקה קלינית-פסיכולוגית מקיפה. על פי דבריך נראה שאתה מטופל במתכונת הראויה של טיפול פסיכיאטרי-תרופתי המשולב יחד עם טיפול פסיכולוגי. כמובן שאם לאחר זמן רב אינך חש בשום שיפור במצבך, מן הראוי לשקול עם מטפליך החלפת הגישה הטיפולית ואולי אף הרחבה והכללה של גישות טיפוליות נוספות.

08/10/2015 | 00:30 | מאת: דורה

שלום לך, בעבר שלחתי לך הודעה וענית לי ואני מאוד מודה לך. אבל יש לי עוד שאלה אני סובלת מחרדה כחצי שנה עקב טראומה. התחלתי טיפול תרופתי יש שינוי אך לפעמים יש כמה ימים שאני פשוט מפחדת למות מפחדת שהלב יפסיק לפעום. עשיתי כל בדיקה אפשרית והכל תקין. אני רוצה לדעת איך נקרא מצבי ? היופוכונדרית? ואיך אפשר לטפל בזה ? אשמח לעזרתך ולפרטייך בכדי לגשת אלייך לטיפול פסיכולוגי תודה רבה רבה

דורה כפי שאת עצמך כותבת בראש שאלתך, נראה שאת סובלת מחרדה. אין זה מתאים לנסות ולהגדיר בעייתך באופן יותר ספציפי, רק על בסיס דברייך חלקיים בפורום וגם אין לזה שום משמעות מעשית, קלינית וטיפולית. מה שחשוב זה שבנוסף לטיפול התרופתי תקבלי גם טיפול פסיכולוגי מתאים שיספק לך כלים מתאימים להתמודדות גם ללא צורך בתרופות. הטלפון שלי מופיע בתיאור קורות חיי המקצועיים, בראש הפורום, כשמקליקים על השם שלי. בכל מקרה הטלפון שלי הינו > 054-7549898

שלום, לפני כחודש התחלתי לסבול מהתקפי חרדה. קראתי המון בנושא, הייתי 4 פעמים במיון והתחלתי בסדרת בדיקות, עד כה- 8 פעמים אקג, לחץ דם, הולטר לב- הכל תקין. עוד 3 ימים יש לי אקו לב במאמץ לשלילת דברים נוספים. עם ההתקפים אני מצליח להתמודד היום. הדבר היחיד שלא ברור לי הוא שמהבוקר עד הלילה אני מרגיש דקירות בחזה שבאות והולכות. לפעמים אני מרגיש גם לחץ בראש. (שוב- לא במסגרת ההתקף) האם הכאבים הללו קשורים גם כן לחרדה?? או שהסממנים שלה אמורים להופיע רק במהלך ההתקף? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אדם טוב עשית שפנית תחילה לבירור רפואי. גם את שאלותיך בפורום צריך להעביר לרופאים שבדקו אותך, כדי לברר את המקור לסימפטומים האחרים שאתה מתאר.

04/10/2015 | 06:12 | מאת: אני

שלום אני בת 18 התחלתי טיפולי שיניים לא מזמן עברתי מרופא אחד לרופא אחר עשיתי שתי טיפולי שורש בשיניים קדמיות והבעיה היא שעושים טיפול שורש השן שבירה יותר אני כל הזמן נוגת בה ומפעילה עלייה לחץ ואני יודעת שאסןר ומצד שני אני נכנסת ללחץ ניהיה לי כאבי בטן בחילות פחד דופק מהיר שהיא לא תיפול אבל הסקרנות גוברת איך אפשר לפתור את זה ?

לקריאה נוספת והעמקה

ל-אני נראה לי שטיפול בהיפנוזה עשוי לעזור לך, בהתמודדות עם בעייתך.

03/10/2015 | 07:30 | מאת: רעות

אני נמצאת במקום בו אני צריכה להראות "בגרות". אני חושבת שאני בוגרת, עמדתי בהרבה סיטואציות לא קלות, בכבוד ובהצלחה. אני אחראית ורצינית, אולם אני רגישה והדמעות עולות לי מהר מידי, תחושת החנק בגרון... ומתוך שכך אני נתפסת כ"לא בוגרת" איך אני יכולה לעצור את הדמעות, למנוע את יציאתן ? איך אני יכולה לגרום להם לחשוב שלמרות שאני רגישה, זה לא אומר שאינני בוגרת ?

לקריאה נוספת והעמקה

רעות כמובן שאין בדמעות כדי להעיד על חולשה או העדר של בגרות. מאידך אני מבין שזה מעיק עלייך. לכן אני ממליץ שתיפני לקבלת טיפול בהיפנוזה במסגרת טיפול פסיכולוגי. אני מאמין שזה יוכל להועיל לך תוך זמן לא ארוך מידי.

02/10/2015 | 11:56 | מאת: נינה

שלום, כבר כמה זמן שאני כל כמה ימים עם תחושה של חולי, כאבי שרירים, עייפות קשה. עשיתי בדיקות והכל תקין. אני ישנה סביר. האם יתכנו תחושות כאלה כאשר הגוף בלחץ או מתח? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

נינה התחושות שאת מתארת עלולות בהחלט לנבוע, ממצבים של לחץ ומתח נפשי. אך הקביעה והאבחנה בעניין, צריכה להיעשות על ידי רופאייך. אם ובהנחה שאת אכן וסבלת ממתח נפשי, כדאי שתפני לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים.

01/10/2015 | 10:44 | מאת: stranger

שלום דר', רציתי לשאול אם מצב בו קיים דופק חזק ונשימה שטחית ומהירה לאורך מרבית שעות היום (שאינם מגיעים לכדי התקף חרדה) הם מצב סביר ומוכר? אני מטופלת מזה כחודש בציפרלקס וגם בקלונקס שכמעט ואיני עושה בו שימוש. בנוסף, האם יתכן שאדם שחווה התקף חרדה כלל אינו מרגיש את החרדה עצמה אלא רק את התסמינים הפיזיים? תודה רבה וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

stranger הסימפטומים שאת מתארת מוכרים ואפילו שכיחים. בהחלט יתכן ו"יש מצב" שיש סימפטומים של התקף חרדה ללא קיומה של חרדה מודעת ומובעת. כללית, מומלץ שפרט ובנוסף לטיפול התרופתי שאת מקבלת שתקבלי גם טיפול פסיכולוגי. טיפול מתאים יכול לייתר את הצורך בתרופות.

26/09/2015 | 10:22 | מאת: אנונימי

דר שלום . אני סובל מהיפוכונדיה למעלה מ5 חודשים, משתמש כבר חודש בציפרלקס 10 מג אך עם שינוי של 40% . בזמן האחרון אני מרגיש מין טיקים בצוואר ואי תחושה בצד שמאל של הפה כיאלו הפה שלי התעקם, אני ממש מפחד מזה קראתי שהסיפטומים הם פגיעה במערכת העצבים, נכנסתי לעוד יותר לחץ . מה זה יכול להיות ? והאם זה עובר ? אני כל הזמן מפחד שלא אצליח לדבר ברור, או שפשוט אשתגע . בבקשה אני מבקש עזרה .

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי לאור מודעותך לכך שאתה "היפוכונדר", סביר שגם חששותיך לגבי הטיקים ואי תחושה בפה, מקרום בחרדותיך והמתח הנפשי בו אתה נמצא. בכל מקרה אני ממליץ שבמקביל לטיפול התרופתי תפנה גם לקבלת טיפול פסיכולוגי מתאים. טיפול כזה חיוני עבורך ואף יכול לייתר את הצורך בטיפול תרופתי.

25/09/2015 | 20:48 | מאת: דני

אני בן 32 שסובל כבר חצי שנה מהפרעות קצב לב שונות..לרוב פרפור עליות שבא והולך. הומלץ לי אבלציה בקרוב. מבקש לדעת האם יש קשר בין הפרעות קצב לחרדות כי אני בהחלט שם לב שפעימות מוקדמות והפרעות קצב מופיעות לרוב כשאני חרד או חושב על דברים רעים..מחשבות כמה רע..יש לי עבודה דיי מלחיצה ואישה בהריון וזה יכול להוסיף לחרדות. איך לדעתך אפשר לטפל בחרדות כי אני לא מעוניין לקחת כדורים פסיכיאטריים שממליצים הרופאים. אשמח אם תפנה אותי לאיש שמטפל נפשית במצב בו אני נמצא. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דני מתח נפשי וחרדתיות גבוהה אכן יכולים להעצים בעיות רפואיות שונות, כולל בעיות שונות הקשורות בלב וכד'. בעיות חרדה ומתח יכולות להיות מטופלות בהצלחה רבה על ידי טיפולים פסיכולוגיים מתאימים. לרוב גם ללא הזדקקות לתרופות פסיכיאטריות. יחד עם זאת, השיקול התרופתי לגבי מצבך הספציפי-אישי צריך להיעשות על ידי הגורמים הרפואיים המטפלים בך בהווה ומכירים כנראה את מצבך. לגבי הפניה לפסיכולוג מתאים תוכל להתקשר אליי לנייד > 054-754-9898

24/09/2015 | 12:39 | מאת: אני

שלום וברכה בן 27, נמצא כרגע בצומת דרכים מאובחן כסובל מהפרעת אישיות גבולית ותלותית (קלסטר B ו-C). מטופל תרופתית, למיקטל 100 מ"ג, לוסטרל 50 מ"ג ואיטומין 10 מ"ג. בעבר הייתי בטיפול דינאמי כשנתיים אך ללא הצלחה משמעותית (הטיפול הופסק מצד המטפל), וכרגע אני מטופל במרפאה ציבורית, אך הטיפול הפסיכותרפי עומד להסתיים בעקבות כך שהמטפלת יוצאת לחופשה. חשבתי אולי לחפש מטפל פרטי, אך יש כ"כ הרבה מטפלים ואינני יודע במי לבחור ובאיזו שיטה כדאי. הפסיכיאטר שלי אמר לי ללכת למטפל בשיטה דינאמית עם שילוב של CBT, אך ראיתי שיש גם טיפול לאישיות גבולית שנקרא DBT.. אני די מבולבל ולא יודע במה לבחור. יש גם כ"כ הרבה מטפלים.. שאני לא יודע מי טוב ומי לא, אני אמור לעבור עכשיו מטפל מטפל? אני כרגע גם נמצא לפני שיקום מקצועי בביטוח לאומי ולא יודע אם ללכת על זה כרגע, האם אני בשל מספיק לצעד הזה? האם אני צריך להכיר את עצמי יותר? להבשיל עוד קצת? הבנתי שיש דבר כזה שנקרא אבחון פסיכודיאגנוסטי.. האם זה בעצם אבחון פסיכולוגי? האם כדאי לעבור את האבחון הזה בכדי לדעת לאיזה כיוון מקצועי ללכת או לאיזה סוג טיפול ללכת? או שזה מיותר (כי הבנתי שזה עולה כמה אלפי שקלים)? את האבחנה של האישיות הגבולית והתלותית נתנו לי באשפוז שהייתי לפני כשנה וחצי (לא אובחנה לי מחלה נפשית מאג'ורית, למרות שהפסיכיאטר הנוכחי שלי מתלבט האם אני מתאים ל"סכיזואפקטיב"). כרגע עובד לסירוגין בחצי משרה. אשמח מאוד לתשובות תודה מראש..

לקריאה נוספת והעמקה

ל-"אני" לחלק משאלותיך לא אוכל להשיב כיון שאני לא מכיר את מצבך הנפשי הממשי. הכתיבה בפורום אינה מספקת לשם כך. אשתדל להשיב לשאלות אליהן אני יכול להתייחס באופן כללי יותר: טכניקת ה-DBT אכן מקובלת כטכניקה טיפולית רלוונטית ואף יעילה לטיפול ב"הפרעת אישיות גבולית". אבחון פסיכודיאגנוסטי בהחלט יכול לסייע בבירור וגיבוש אבחנה פסיכולוגית- פסיכיאטרית, למטרות קליניקות טיפוליות בעיקר ופחות לצרכי שיקום מקצועי. אבחון פסיכודיאגנוסטי נעשה לרוב על פי בקשת הגורמים המקצועיים לצרכי ביסוס וגיבוש אבחנה חד משמעית ופחות על פי בקשת המטופל/נבדק עצמו.

15/09/2015 | 09:03 | מאת: ורד

שלום ותודה. אני מטופלת שנים רבות, אך הזמן האחרון עוברת תרופה קשה ומצבי לא טוב. וחמור בעיקר בשעות אחהצ והילך. אני מבקשת לדעת מה השעה המועדפת לקחת את היוטירקס וכן את הפריזמה, ביחס התרופות זו לזו, ביחס לאוכל, ובעיתוי שלהן ביחס להחמרה במצבי בשעות אחהצ המאוחרות. מודה מקרב לב ורד.

לקריאה נוספת והעמקה

ורד חשוב וטוב שאת נמצאת בטיפול פסיכולוגי. לעניין התרופות, כדאי שתפני שאלותייך לפורום רפואי או פסיכיאטרי וכד'. אנו לא עוסקים בתרופות, אלא רק בסיוע פסיכולוגי.

10/09/2015 | 16:32 | מאת: קארי

שלום ד"ר,אני בת 31 ובחודש האחרון אני מרגישה שאני במתח,אין סיבה מהותית למתח כרגע אבל מכיוון שאימי חולה יש כל הזנן ברקע סטרס...הרבה פעמים אני מרגישה אי שקט ולחץ בחזה אבל גם הרבה פעמים אני לא מרגישה לחץ בחזה אך יש לי מעיין מתח בשרירי הידיים ואני מרגישה ערפול כזה בראש.אני לוקחת רסקיו וטיפות ולריאן אך זה עוזר רק באופן רגעי..מעוד אפשר לעשות שהוא לא פתרון תרופתי ? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

קארי מומלץ ותוכלי להסתייע בעזרת ה"טיפים לגולשים" שבתחתית עמוד זה מצד ימין וכן על ידי לימוד ותרגול של טכניקות יעילות ל"הרפיה עצמית", המצויות באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב"גוגל") אם זה לא יספיק, כדאי יהיה שתפני ולו לסיוע טיפולי ממוקד וקצר מועד, אצל פסיכולוג קליני או רפואי מתאים.

קארי מומלץ ותוכלי להסתייע בעזרת ה"טיפים לגולשים" שבתחתית עמוד זה מצד ימין וכן על ידי לימוד ותרגול של טכניקות יעילות ל"הרפיה עצמית", המצויות באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב"גוגל") אם זה לא יספיק, כדאי יהיה שתפני ולו לסיוע טיפולי ממוקד וקצר מועד, אצל פסיכולוג קליני או רפואי מתאים.

04/09/2015 | 14:07 | מאת: בדוי

שלום, בחודשיים האחרונים אני חווה ירידה במשקל של 2-3 ק"ג, בתחילה הייתי בלחץ נפשי מסיבות כאלה ואחרות שגם גרמו לי לסחרחורות וחולשה ולאחר מכן המצב נרגע אך עדיין המשכתי לרדת במשקל.. יש לציין שיש לי תיאבון ואני אוכלת ארוחות מסודרות בנוסף עשיתי בדיקות דם מקיפות שיצאו תקינות לחלוטין ללא חוסר בברזל או בהמוגלובין.. רציתי לדעת ממה זה נובע? ואיך אוכל לעלות במשקל בחזרה?

לקריאה נוספת והעמקה

ל-בדוי קשה להעריך רק על פי דברייך מדוע את יורדת במשקל. יכולות להיות לכך סיבות רבות ומגוונות, מה גם שכמות הירידה במשקל שאת מציינת אינה נשמעת לי דרמטית במיוחד. מן הראוי שתתייעצי בעניין עם רופא המשפחה שלך ולסמוך על חוות דעתו בעניין.

03/09/2015 | 10:09 | מאת: ענת

אני בת 44 גרושה ואם לבנות בוגרות . מתעסקת במקצוע השילוח הבינלאומי מגיל 20- במקום הנוכחי -כ-4 שנים . החברה בה עבדתי קודם לכן נרכשה על ידי החברה הנוכחית ואני עברתי עם כל לקוחותיי לכאן. מיותר לציין שאני עדיין אחרי 4 שנים מרגישה כמו "נטע זר" כמו שחקנית רכש סוג ב. עם תחושות אין להתווכח -היחס לאחרות הוותיקות מצד המנהלים עדיף וכמובן שלא סופרים אותי בקידום כלשהוא למרות שברמתי המקצועית אני טובה ומקצועית בעשרות מונים מכל הצעירות שם . אבל הבעיה העיקרית שמציקה לי כרגע שבגללה אני ממש עצבנית ולא יודעת מה לעשות היא -אני מטפלת באחד הלקוחות היבואנים הגדולים בחברה.בצורה שאף אחד לא טיפל בהם בעבר -אף אחת לא החזיקה מול אשת הקשר שם שהיא אישה קשה ביותר ואובססיבית יותר משלושה חודשים-אני כבר שנתיים מולה. הבעיה שהשבוע נשברתי-אותה אשת קשר שעובדת מולי ידועה כ"טיפוס" מאד קשה ,אובססיבי,תובענית מאד, המנהלים שלי מכירים אותה ומגבים אותי.אני כל הזמן עובדת מולה בפחד ובדריכות כי על כל טעות היא ישר מכתבת את כל המנהלים שמעליי ועם כל זה שהם מגבים אותי זה פשוט נורא .אני לוקחת את זה מאד קשה . ביקשתי אתמול משני המנהלים שלי לא לטפל בה יותר - אני כבר לא י כולה נפשית להתמודד איתה ועם המיילים כאורך הגלות שלה. הם לא הסכימו בטענה שאין כרגע מי שייקח אותם ואני צריכה להתייחס אליה בפרופוציה ולא לקחת ללב את ההתנהלות שלה. הם אומרים שכל זמן שהם עצמם לא באו אליי בטענות אין לי מה להתרגש ממנה , לא להגיב לה מייד במייל אלא להמתין "שתתפוצץ "מה שנקרא. אני באמת לא רוצה יותר לטפל בה.אני לא מסוגלת יותר לבוא לעבודה יום יום בעצבים . חשבתי לנסות להמאיס אותי עליה שזה יבוא מהם שהם לא רוצים אותי כאשת קשר . השאלה -איך אני עושה זאת? כבר חשבתי על להחליף מקום עבודה ,למרות שאוותר על הפיצויים וזה גם לא בא בחשבון ..היא פשוט הורסת לי את הבריאות ..מה עושים? משהו ?,,מישהו ..תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ענת להערכתי ומניסיוני, גם כשהקושי הוא לכאורה "נסיבתי" או "מצבי", כלומר נראה כקשור בעיקר ב"סיטואציה", לממד האישי -אישיותי יש את המשקל המרכזי. לכן את מתקשה כנראה להתמודד בצורה אסרטיבית עם אשת הקשר ואולי גם עם מנהלייך. להערכתי, עלייך לשוב ולהחזיר העניין לדיון בינך לבין מנהלייך, תוך הבעת ציפייה לגיטימית שיכוונו וינחו אותך בצורה המתאימה.

01/09/2015 | 01:31 | מאת: שון

שלום אני אספר בקצרה אני טיפוס מאוד חרדתי ובזמן האחרון פיתחתי חרדת בריאות פעם זה נקודת חן וםעם ורידים בחזה ועכשיו ראיתי מזמן כבר באמנון לוי את הבחור עם ניוון השרירים ונכנסתי לחרדה נוראית ופחד נוראי הייתי אצל נירולוגית מומחית שהיא הדקה אותי גופנית ותודה לאל רשמה שהבדיקה יצאה תקינה עכשיו יש לי שאלה האם לחץ ממושך וחרדה ממושכת יכולה לגרום לממש כאבים פיזים יש לי כבר כמה זמן מין כאב ביד שמאל וכמו חולשה כזה והרגשת כמו זרמים אי נוחות חרדה יכולה לגרום לכאב יד? יש לי כל מיני כאבים בגוף שהולכים ובאים.. אבל בעיקר ביד שמאל.. האם חרדה ממושכת יכולה לשלוח סימנים על הגוף הכוונה ככה לגרום לכאב שרירים חולשה התכווציו וכל זה? גם אם אני מרגישה כביכול פחות לחוצה הסימנים עדיין יכולים להשאר? אני כבר נורא מפחדת... חרדה שהיא ממושכת וכל כך הרבה זמן יכולה לגרום לכאבים גופניים של ממש כאבים?

לקריאה נוספת והעמקה

שון, שרון, שרוני כבר עניתי לך בהרחבה לשאלתך המפורטת הראשונה תחת השם "שרון". אם משהו עדיין לא ברור, נא שילחי לי שאלתך הנוספת.

30/08/2015 | 12:19 | מאת: דנה

שלום יש לי לפעמים מידי פעם שאיך שאני נרדמת עדיין לא שוקעת בשינה עמוקה שאני מתעוררת עם קוצר נשימה ודופק מהיר וחזק שאני מתעוררת מזה אני נלחצת כי אני מרגישה שאני עומדת לקבל התקף לב עשיתי ברור מקיף של אקג הולטר של 24 שעות בדיקת דופלר אקו לב במאמץ ואפילו בדיקה עם מכשיר שינה שבודק את השינה הכל יצא תקין וזה לא משהו לבבי יש לציין שזה לא קורה כל לילה זה קורה פעם ב האם זה יכול להיות התקף חראדה והאם זה מסוכן ללב?

לקריאה נוספת והעמקה

דנה כיון שעשית ובצדק בירור רפואי מקדים ששלל בעיית רפואית, הרי שסביר להניח שמדובר בתגובה רגשית- חרדתית שלך. לדעתי (הלא רפואית), אין בה כדי לסכן את בריאותך הפיזית, אך כן הייתי ממליץ שתלמדי טכניקות של "הרפיה עצמית" (חפשי באתר של ד"ר ברוך אליצור, או בגוגל, או אצל פסיכולוג קליני או רפואי מתאים.

29/08/2015 | 02:23 | מאת: שרון

שלום יש לי שאלה האם חרדה ומתח שבנאדם שרוי בו זמן ממושך יכול לגרום לכאסים פיזיים כה חזקים בגוף? גם אם הלחץ קצת ירד ונראה שיותר רגוע אבל הכאבים עוד נשארים.. יש לי כאב ביד שמאל לא יודעת כואב דקירות ובעוד מקומים בגטף פתאום כואב פה כואב שם אבל בעיקר ביד חרדה יכולה להביא למצב כזה של כאב ביד וכאבי שרירים וחולשת שרירים בתקופה האחרונה הייתי המון בלחץ וחרדות ממש קשות חרדות בריאות.. היפוכונדריה.. אבל השאלה היא האם חרדה יכולה להביא למצב כזה שלא ממש כאבים פיזיים?

לקריאה נוספת והעמקה

שון ראי נא גם תשובתי חת השמות הנוספים שלך - שרון, שרוני וכד'. חרדה ומתח נפשי יכולים לגרום לסימפטומים פיזיולוגיים שונים. מומלץ שתפני לטיפול פסיכולוגי עם בעיית ה"היפוכונדריה" שלך.

28/08/2015 | 23:05 | מאת: גוטניק הדר

שלום רב. מאוד חייב עזרה מרגיש אובד עצות בן 20 חייל. מקבל קלונקס כבר 4 שנים קיבלתי בעקבות סומטיזציה וחרדה ומאז הכל עבר. הבעיה היא שקראתי יותר מדי באינטרנט על הכדור ומרגיש שאני לא יכול בלעדיו חייב שהוא יהיה אצלי בכיס כמו כן נורא נורא מפחד שיהיה לי התקף אפילפסיה או פרכוס בגלל זה מפצד להפסיק. המינון שלי הוא כדור אחד של 0.5. וכל היום אני רק חושב עליו ולא יודע מה לעשות אובד עצות.לא מצליח לחיות יותר רק על הכדור הזה. איך אני נגמל ממנו בדרך הבטוחה ביותר ונרגע שלא יהיה לי כלום. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

הדר אני לא רופא אלא ד"ר לפסיכולוגיה קלינית. לכן אני והפורום לא עוסקים בייעוץ תרופתי. אני שמח להבין שלמרות מצוקתך החרדתית אתה מצליח לשרת בצבא, דבר שיש בו כדי להעיד על כוחות התמודדות חיוביים ובסיסיים אצלך. עניינית, אני מאד ממליץ שתפנה לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי לגבי חרדותיך. כחייל אתה גם זכאי לסיוע טיפולי של קב"ן או פסיכולוג, במסגרת הצבא. כפי שאני חוזר ומציין בתשובובתיי, טיפול פסיכולוגי מתאים עשוי בהחלט לייתר את הצורך בתרופות פסיכיאטריות.

28/08/2015 | 19:25 | מאת: דורה

היי. אני סובלת מהפרעות חרדה. ניסיתי להימנע מתרופות אך החרדה גברה וגברה כך שלא הייתה לי ברירה. אני נוטלת אסטו.. בתחילת השימוש לקחתי ארבעה ימים 10 מג אבל התופעות היו מבהילות כמו רטט פנימי בחזה ופחד מוזר כזה. הורדתי כדור ל5 מג ללא אישור מהרופא ולאחר ארבעה ימים חזרתי לקחת 10 מג. האם השינוי שעשיתי בעצמי לא טוב? אני לוקחת 10 מג ברצף ללא שינויים כבר 9 ימים אבל לא מרגישה כל כך שינוי. אשמח לתשובתך תודה רבה :)

לקריאה נוספת והעמקה

דורה אני לא רופא, אלא ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, כך שאני לא עוסק בייעוץ תרופתי. בכל מקרה, הדרך המועדפת בד"כ לטיפול בחרדות היא דרך הטיפול הפסיכולוגי (אצל פסיכולוג קליני מתאים). טיפול פסיכולוגי עשוי בהחלט לייתר את הצורך בתרופות.

28/08/2015 | 02:47 | מאת: מודאגת

שלום רב! השאלה שלי היא בקשר לבעלי. קשה לתאר בכמה משפטים את כל הבעיה אז אנסה בקצרה: עוד לפני נישואינו בעלי רצה לרדת מהארץ ותמיד ידע שאני לא רוצה. במהלך השנים הנושא חזר על עצמו אין ספור פעמים ובאיזה שהוא שלב נכנעתי והסכמתי להגיש מסמכים להגירה אך לא עברנו את המבחן. זה היה בחורף אחרון. מאז כל הבעיות שהיו לו עד עכשיו כאילו החמירו. הוא טוען שמתסכל אותו להסתכל סביבו, שהוא לא מוצא את עצמו בארץ ( יש לו עבודה טובה יש לנו בית ושני ילדים מקסימים) וכו. השיחה הזו חוזרת על עצמה בווריאציות שונות בממוצע כל שבוע לפחות. ( דוגמא קטנה: נסענו לדרום ועברנו ליד קריית גת. אמרתי שמקומות כמו קריית גת ממש מתסכלים ואוא אמר שככה הוא מרגיש ב 99% מקומות בארץ). בנוסף לזה היה לו קצת בעיות בעבודה, היו צפויים צמצומים בחברה וזה הביא להתפרצויות ומצבי רוח מצידו. הוא אומר שאם אני רוצה להמשיך לחיות איתו אני צריכה לקחת בחשבון שאם נישאר בארץ אני אחיה עם בן אדם שתמיד לא טוב לו. אני מצד אחד לא רוצה להתגרש מצד שני המצב הפך להזוי וקשה בעיניי. הוא קבע טור לפסיכיאטר אבל השאלה אם זה משהו קליני או שזה סתם דפיקות שבאמת או להשלים איתה או להתגרש. קשה לי להאמין שירידה מהארץ תפתור את העניין לתווך ארוך! בבקשה תגיד לי מה דעתך? אני מרגישה שכל ההשקעה שלי בזוגיות, במשפחה ובבית היא לשווא כי ממילא הוא תמיד יהיה לא מרוצה ולא משנה מה.. פרט לזה הוא מתפקד, קם בבוקר רגיל כלומר אין סימני דיכאון קלאסיים כמו בספרים.. בבקשה, עצה!!!

למודאגת למרות ששאלתך מפורטת, אין אפשרות לנתח ולאבחן, על פי הנכלל בה בלבד, ממה בדיוק סובל בעלך, או חיי הנישואין שלכם, או "גם וגם". בירור מעמיק, כנדרש על מנת להתיימר ולעוץ לך האם להתגרש או לא וכד', מחייב כמובן היכרות מקצועית אינטנסיבית עם שניכם ולשם כך מן הראוי שתפנו ולו למספר פגישות לייעוץ/טיפול פסיכולוגי-זוגי ואולי גם פרטני. אני מבין מדברייך שבעלך קבע תור אצל פסיכיאטר. יש להניח ולקוות שהפסיכיאטר כבר יגבש המלצה מקצועית בעניין.

26/08/2015 | 03:26 | מאת: שרון

שלום הסיפור שלי הוא דיי ארוך אבל מאז ומתמיד אני סובלת מחרדות לאחרונה התחילו לי חרדות בריאות זה התחיל מנקודת חן שגירדה ונכנסתי לאינטרנט ושם מפחידים את האנשים ורושמים שזה סרטן הלכתי לרופא ואמר לי שהכל תקין אחר כך עבר לוורידים בחזה וגם שם תקין ועוד דברים שכל מיחוש או כאב אני מפחדת ורצה לרופאים עכשיו אני מפחדת מניוון שרירים כואב לי השרירים ולפעמים נרדמות לי הידיים או הרגליים ויש זרמים ועכשיו יש לי כאב ביד שמאל ומין חולשה כזאת ועבר גם ליד השניה באינטרט רושמים שזה ניוון שרירים הייתי הייתי בחרדה נוראית והתקף לחץ שהלכתי לבית חולים שם רופא ראה אותי סיפרתי לו את התסמינים ואמרתי לו שאני חרדתית ומפחדת ואמר לי שאין לי ממה לפחד שזה לא לגיל שלי ושיש כאבים ותחושות לבני אדם כמובן שלא הסתפקתי בזה והלכתי לנירולוגית מומחה בפרטי לפני כמה ימים שהיא בדקה אותי בדיקה גופנית פשוטה וכתבה שבדיקה נירולוגית תקינה ושזה החרדות שלי ואין לי ממה לפחד שהכל בסדר אצלי וכל הרופאים שעברתי מבעיה לבעיה אמרו לי שהכל בסדר ושזה החרדות.. השאלה שלי היא האם חרדות ממושכות וסטרס ממושך יכול להוביל למצב כזה של ממש סימפטומים גופניים כי באת כואב לי כאבים ביד וחולשה ביד או איברים מסויימים או הרדמות זה דברים שנובעים מחרדה? אני בת 23 כבר המון שנים נוטלת רסיטל 40 מילגרם אני כבר 5 שנים ללא תעסוקה ולא מנהלת אורח חיים תקין לא תזונה נכונה ולא פעילות גופנית רוב הזמן ישנה או שוכבת או במיטה.. לאחרונה התחילה פכילות גופנית של הליכה בחוץ לא הליכה מהירה אבל גם לא איטית ושאני הולכת יש לי כאבים ברגליים למטה ונרדם לי עכשיו גם כואב לי ביד ומין תחושת כבדות על הכתפיים לא יודעת כל מיני מיחושים כאלה עשיתי בדיקה נירולוגית ונאמר שהכל תקין אבל אני עדיין מפחדת אני כל הזמן מפחדת ממחלות ונכנסים לפחדים חזקים שמא יש לי חלילה משהו כל דבר קטן אני נכנסת לאינטרנט ורשום שזה מחלה סופנית ואני יישר מתחילה לפחד ולהלחץ ולזיע זיעה קרה ולרעוד ודופק מהיר וכאבים.. חרדה יכולה עד כדי כך לגרום למכאובים פיזיים? ולתחושות נימול הרדמות איברים חולשת שרירים כאבי שרירים וכאלה? אני ממש מפחדת וכל הזמן בלחץ ובפחד שמשהו לא בסדר אצלי.. הסיפור האחרון התחיל לי מזה שראיתי באמנון לוי את הבחור עם ניוון השרירים ויש התחלתי לפחד ולהלחץ ומאז יש לי כל מיני סיפטומים וכאבים ושאני נכנסת לאינטרנט רשום שזה ניוון שרירים אני מפחדת פחד מוות... למרות שהייתי אצל שתי רופאים ואמרו לי שהכל בסדר ועשתה לי בדיקה גופנית ואשמה שהכל תקין אם היא הייתה רואה חלילה משהו היא הייתה שולחת אותי לבדיקות לא? בפעמים הראשונות לא הגעתי למצב כזה הייתי הולכת מגיעה לרופא היה אומר לי הכל תקין וזהו הייתי נרגעת. עד למשהו אחר שהיה מופיע וגם שם הייתי בודקת ונרגעת היום למרות שהייתי אצל רופאה והיא בדקה אותי בדיקה נירולוגית פשוטה ואמרה שהכל תקין וזה חרדה ואין לי ממש לחשוש אני ממשיכה לפחד ולחשוב שאולי היא לא ראתה או לא מספיק טובה או משהו..זה לא עוזב אותי ובנוסף יש לי גם כאבים ואני מרגישה כאבי שרירים הרדמות איברים התכווצויות החלשות שרירים חולשה כאבי ראש הזעה קור חום בקיצור כל הדברים האלה.. ואני בפחד עוד שחס וחלילה יקרה הגרוע מכל.. חרדה יכולה להיות מתמשכת ככה והרגשת פחד וכאבים ומיוחושים בגוף תמידיים בעקבות חרדה ופחד תמידי? בבקשה תעזרו לי אני כבר לא יודעת מה לעשות

לקריאה נוספת והעמקה

שרון שאלתך הארוכה כללה למעשה 2 שאלות מוגדרות וברורות. האחת : "..האם חרדות ממושכות וסטרס ממושך יכול להוביל למצב כזה של ממש סימפטומים גופניים ? התשובה היא : כן !! השנייה : "..אני כבר לא יודעת מה לעשות.., ? התשובה היא : עלייך לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים, כדי לרכוש כלים להתמודדות יעילה עם חרדותתיך הקשות. את יכולה לפנות דרך המוקד של קופת החולים שלך, או באופן פרטי. בכל מקרה אני ממליץ שלא תדחי הפנייה. טיפול פסיכולוגי מתאים יוכל לעזור לך, באופן משמעותי.

23/08/2015 | 22:13 | מאת: דנה

שלום, לפעמיים יש לי פחד שאולי אני יצא מדעתי ויעשה משהו משפיל או אפגע בעצמי בזמן טירוף. :( דבר כזה יכול לקרות? זה סביר? או סתם דמיון?

דנה פחדים מהסוג שאת מתארת הינם אמנם ולרוב פרי הדמיון, אך הם מעידים על קיומה של מצוקה נפשית משמעותית, המחייבת היוועצות עם פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, בהקדם האפשרי.

21/08/2015 | 15:32 | מאת: שרונה בי

הי, אני מאוד פוחדת להיות לבד בבית ואני בת 26 האם זה דורש טיפול תרופתי או שיש דרכים שאפשר להמליץ לי פה לעזרה

שרונה אי אפשר רק על פי שאלתך הקצרה לענות לך בעניין הצורך בטיפול תרופתי. לשם כך צריך להעריך את מצוקתך בצורה מקצועית, יותר מעמיקה ומפורטת. בדרך כלל ניתן ורצוי לטפל בפחד מהסוג שאת מתארת על ידי טיפול פסיכולוגי של פסיכולוג קליני מתאים. טיפול יעיל מבטל בדרך כלל את הצורך בתרופות.

21/08/2015 | 06:58 | מאת: ש

לפני כחודשיים הלכתי למיון פעם ראשונה בחיי שהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לסבול את הדפיקות לב הסחרחורות התעלפויות המתח שסבב סביב זה והלחץ המתמיד, במיון אמרו לי שיש לי התקפי חרדה ומשם המצב רק החמיר אני מרגישה תמיד שיש לי מחלב סופנית דפיקות לב מהירות 24/7 סחרחורות ראייה מטושטשת חוסר חשק לעשות כלום , לא מרגישה שמישהו מבין אותי ולא יודעת למי לפנות שיכוון אותי למקום יותר טוב בחיי

לקריאה נוספת והעמקה

ש. את צריכה לפנות (רצוי בהקדם. כדי להפחית סבלך), לייעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים. טיפול פסיכולוגי מתאים יוכל להועיל לך, די מהר.

17/08/2015 | 14:42 | מאת: יפעת

שלום יש לי בן בן 11 ויש לו תנועות ידיים שחוזרות על עצמן. אני מאד מודאגת. מה זה???? כל תקופה יש לו טיקים אחרים. בעבר היו מצמוצי עניים,טיקים עם הכתפיים.... מה לעשות????

לקריאה נוספת והעמקה

יפעת אין צורך לדאוג. תופעת הטיקים די שכיחה אצל ילדים, בעיקר לפני גיל ההתבגרות. לרוב היא חולפת מעצמה. כמובן, שאין למתוח ביקורת, או להפעיל עליו לחץ כלשהו, בעניין !! אם אין הטבה, הייתי ממליץ להתייעץ עם פסיכולוג ילדים.

יפעת אין צורך לדאוג. תופעת הטיקים די שכיחה אצל ילדים, בעיקר לפני גיל ההתבגרות. לרוב היא חולפת מעצמה. כמובן, שאין למתוח ביקורת, או להפעיל עליו לחץ כלשהו, בעניין !! אם אין הטבה, הייתי ממליץ להתייעץ עם פסיכולוג ילדים.

13/08/2015 | 22:04 | מאת: ליאור

שלום רב, בשבוע האחרון קופץ לי השריר מתחת לעין שמאל.. קופץ בלי הפסקה וממש מצחק. בנוסף לפני 3 ימים התחילה לי כבדות בללי שמאל מה שהכניס אותי לחרדה גדולה עוד יותר ממה שאני כבר נמצאת בה. אני בתקופה לא קלה, לאחרונה עברתי גרידה עקב הפלה מה שממש שבר אותי. אני לוקחת הורמונים להקדמת הווסת. האם על זה קשור למה שאני מתארת בעין ובלחי? הרופאה אומרת שמדובר בחרדה ובכל זאת שלחה לנוירולג בגלל שלפני 3 שנים היה לי פציאליס.. אני בחרדה כפולה עכשיו.. ממה שאני עוברת בשבועות האחרונים עם הגרידה, ממה שקורה לי בפנים ועם המחשבה שהפציאליס יכול לחזור. אשמח לקרוא את תגובתך לגבי העניין.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאור אני לא יודע לאיזו התייחסות את בדיוק מצפה ? האם הסימפטומים שאת מתארת, עלולים לנבוע ממצב של מתח נפשי וחרדה ? בהחלט, כן !! האם זה עלול לנבוע מגורם רפואי/ביולוגי או נוירולוגי ? אני לא יודע, כיון שאני פסיכולוג ולא רופא. הפנייתך על ידי הרופאה שלך להשלמת הבירור הנוירולוגי, נראית לי הגיונית ומתבקשת, כמתבקש אגב לגבי כל סימפטום פיזי שראוי לשלול תחילה גורם אורגני/ביולוגי לגביו. בכל מקרה, כדאי שתיפני לייעוץ ולו קצר וממוקד אצל פסיכולוג מתאים, להקלת מצוקתך והמתח הנלווה.

13/08/2015 | 09:31 | מאת: ד.

שלום ד"ר אני בת 42 גרושה טרייה אם לבן 12 בשבועיים האחרונים חוויתי 2 התקפי חרדה קשים בשני אף קיבלתי זריקת אסיוול יש לציין שאני מגדירה את עצמי כטיפו סחרדתי סובלת לפעמים מדופק מהיר חרדה כללית מכל מיני סיבות אבל הפעמיים האחרונות היו קשות וקרו עקב אירועים שקרו עם בן הזוג הנוכחי אני לא מבינה האם התקפי החרדה החמירו או שזה מקרה נקודתי שקשור אליו ולכן מתלבטת לגבי המשך הקשר אני נוטלת תוסף צמחי לא רוצה לקחת נוגדי חרדה עקב תופעות הלוואי נטלתי בעבר להתייחסותך אודה

לקריאה נוספת והעמקה

ד. הנתונים הספורים שאת מספקת מאפשרים התייחסות שטחית בלבד מצדי. גירושין עלולים "לגרות" מרכיבים רדומים מתקופות מוקדמות של "חרדת נטישה" גלויה או סמויה, המקננת בצורה זו או אחרת אצל מרביתנו. הדבר שכיח יותר אצל בעלי רגישות חרדתית כפי שאת מתארת את עצמך. להערכתי, תוספי מזון ואפילו תרופות פסיכיאטריות אינם מענה מספיק ויש צורך בטיפול פסיכולוגי "משלים" ולו לצמצום הסיכויים להישנות הסימפטומים החרדתיים בעתיד.

09/08/2015 | 00:04 | מאת: אלמונית

שלום לך. מעריכה מאוד את עזרתך באתר! עברתי טראומה וכתוצאה מכך אני סובלת מחרדה, הפכתי להיפוכונדרית וכל היום בלחץ. אני חווה במשך כמה חודשים הרגשות נוראיות. זה התחיל בכאבי ראש לא שגרתיים ואז הם פסקו, עבר לסחרחורות נוראיות, כאבים בחזה ולכאבי גב נוראיים כמו זרמים וזה פשוט נמשך כל היום עם תחושות שאני עומדת להתעלף או למות והרגשה מוזרה כזאת בעיניים. עברתי כמה בדיקות גופניות והייתי במיון בערך ארבע פעמים והכל תקין. נשאר לי רק נירולוג ואקו לב. השאלה שלי אלייך האם כל התופעות האלה תקינות?והאם זה יכול לפגוע בי למשך כל שעות היום עד למצב של פחד נוראי שמשתלט על גופי תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ליונית ה"אלמונית" נא ראי תשובתי לך תחת שמך כ- יונית ( 2 שאלות לפני כן )

06/08/2015 | 21:30 | מאת: שרון

שלום דוקטור אני טיפוס מאוד חרדתי ומפחדת ממחלות באינטרנט רשום שאם נרדם איברים בגוף או כאבי שרירים וזרמים זה ניוון שרירים הייתי אצל רופא ואמר לי ש0.0 זה הסיכוי בגילאים כאלה אני בת 23 ויש לי כאבים בגב התחתון שאני מרגישה שזה מהצטברות גזים ועצירות.. ויש לי כאבי שרירים פתאום ומרגישה כיאילו הרדמות כזה של שרירים ובכף יד כיאילו נרדם לי האצבעות אני ממש מפחדת הרופא אמר לי שאין לי ממה לפחד וזה לר בגיל כזה זה מ50 ומעלה וזה בכלל לא שייך אני ממש מפחדת אני בחרדה אני יכולה להיות רגועה? בבקשה תרגיעו אותי ויש לי מין הרגשה ביד שמאל שהיר יותר חלשה ושאני לוחצת על משהו אז היא רועדת קצת אני ממש מפחדת אם יש רעידות וכאבי שרירים או הרדמות וחולשה כזה זה מסוכן? אני מאוד חרדתית חשוב להגיד אני נוטלת כדור בשם רסיטל כבר המון שנים.. השאלה היא האם חרדות תמידיות ופחד היפוכונדרה גורם גם לכאבים בשרירים ובגוף.. כי בזמן האחרון אני נופלת דיי הרבה למקומות האלה פעם זה נקודות חן ופעם זה בלוטת לימפה ופעם זה כאבי גב וכל פעם משהו אחר.. באינטרנט מבהילים את האנשים ורושמים על כל דבר שזה סרטן או מחלות אחרות.. ועכשיו על כאסי שרירים כמו שרשמתי למעלה שזה ניוון שרירים ואני ממש מפחדת בבקשה תעזרו לי

לקריאה נוספת והעמקה

שרון זה מפתיע שאת סובלת, כדברייך, מהיפוכונדריה ממושכת ואף נוטלת כדורי רסיטל "המון זמן" ואינך מקבלת טיפול פסיכולוגי. או שפשוט שכחת לציין זאת. בכל מקרה, גם אם את מקבלת טיפול פסיכולוגי (מאד מומלץ) וזה לא מועיל ראוי לשקול החלפת המטפל. הדבר גם נכון לגבי התרופות שאת מקבלת ושנראה שאינן עוזרות, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך או פסיכיאטר אחר כדי לשקול החלפת התרופה בתרופה יעילה יותר. עזרה מקצועית מתאימה המשלבת במידת הצורך תרופה מתאימה + טיפול פסיכולוגי עשוי ואמור בהחלט לעזור לך.

03/08/2015 | 01:45 | מאת: יונית

שלום.. עברתי בחול טראומה לא פשוטה והתחלתי להרגיש לא טוב, קיצרתי את הטיול עקב חשש לבעיה רפואית (החשש הראשון הוא סרטן) עברתי בדיקות דם, אני במיון פעם בשבוע. אני אצל רופא המשפחה המון ועוד המון בדיקות. הכל יצא תקין. מסתבר שזה חרדה. נורא קשה לי עם זה כי עדיין אני חושבת שיש לי משהו בגוף. השאלה היא איך מגלים סרטן? עשיתי בדיקת שד, ספירת דם, צילום חזה, רנטגן בטן עליונה והכל יצא תקין. אני יודעת שאין לי אבל לא מצליחה להוציא את זה מראשי יש לי תסמינים כגון פחד ממוות כאבי חזה גב צוואר וראש. חושבת שאני בחלום לפעמים. מתעוררת בבהלה בלילות ועוד אשמח לעזרתך, תודה רבה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

יונית הייתי שמח מאד לעזור לך, לו יכולתי. אך נראה מדברייך שאת מתמודדת עם מצוקה חרדתית קשה. הן אבחנות הרופאים ושלילת חשדך למחלה קשה, ךא הספיקו כדי להרגיעך. את יכולה כמובן לנסות להסתייע ב"טיפים לגולשים" המופיעים בתחתית דף זה מימין, אך על פי התרשמותי מתיאורך מוטב לדעתי שתפני לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי. טיפול פסיכולוגי מתאים עם דגש על רכישת "כלים להתמודדות" עשוי ואמור לעזור לך, באופן משמעותי.

שלום רב, לפני כ-4 חודשים ילדתי את ילדי השני. ההריון היה רווי מתחים עקב מחלה שחליתי בה בהריון (cmv) שעלולה לגרום לשלל מומים אצל התינוק. בסופו של דבר בהיותי בשבוע 32 עשיתי מי שפיר וגילנו שהקטנציק שלנו לא נדבק. בשבוע 40 1 ילדתי בניתוח קיסרי חירום לאחר שהיו לו האטות בדופק והוא הסתבך עם חבל הטבור. נשארתי עם כמות עצומה של פחדים מההריון בגלל המחלה הזו. אני יודעת שהבן שלי חמוד מתוק וגם בריא ואף רופאת הילדים שלנו אומרת זו כל הזמן. אבל יחד עם זאת קשה לי להשתחרר מהמשקעים הרבים שההריון הזה הותיר בי. יש מה לעשות? תודה מראש, קרן

לקריאה נוספת והעמקה

קרן בשעה טובה, להולדת ילדך ה"חמוד מתוק וגם בריא" וכדברייך, היה זה "הריון..עם סוף טוב". לעניין ה"צלקות" שנותרו וחרדותייך, הגם שאין לשלול האפשרות שזה יחלוף הדרגתית מעצמו (ובמיוחד אם תתרגלי טכניקות של "הרפיה - עצמית") הרי שכיון שזה כבר נמשך כ- 4 חדשים ללא הקלה, כדאי ומומלץ לפנות לייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים. להערכתי טיפול קצר מועד וממוקד עשוי לעזור לך, תוך זמן לא רב.