פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

4801 הודעות
4417 תשובות מומחה

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

שלום אשמח אם אוכל לקבל המלצה על פסיכולוג דרך מכבי עם ידע בטיפול במניה דיפרסיה. תודה

שלום למשתתפי הפורום.

לא אוכל לענות לשאלותיכם, ממחר ועד ליום ד' ה- 20.6.18
הינכם מתבקשים שלא לפנות לפורום, במהלך ימים אלו.

בברכה נאמנה ונעמנה,
ד"ר מאיר נעמן

שלום למשתתפי הפורום.

לא אוכל לענות לשאלותיכם, ממחר ועד ליום ד' ה- 20.6.18
הינכם מתבקשים שלא לפנות לפורום, במהלך ימים אלו.

בברכה נאמנה ונעמנה,
ד"ר מאיר נעמן

אני סובל כבר המון שנים מחולשות עד כדי תחושת כאילו עילפון כל זה קרה לאחר מות של חבר זה ממש החמיר לי שזה קורה לי אני לוקח לוריואן אבל זה עוזר לאותו רגע וגם לא ממש טוב אני כל יום נתקף בחולשות האלו וגורמות לי לדיכאון ולא לתפקד נכון וחוסר סובלני ומאוד עצבני מה עלי לעשות חייב עצה האם שווה לקחת כדורים כמו ציפרלקס זה נכון שזה מרגיע את כל התחושות האלו ?????

אביעד
איננו עוסקים בטיפול תרופתי השמור לרופאים בלבד,
אלא רק לייעוץ פסיכולוגי והיפנוטי.
אם פסיכיאטר המליץ שתיקח כדורי ציפרלקס כדאי וראוי
שתעשה זאת.
אני מניח שהוא גם המליץ לך, כדאי לפנות לקבלתייעוץ/טיפול
פסיכולוגי מתאים ואם לא עשה זאת, אני ממליץ שתעשה זאת
למניעת החמרה במצבך.
טיפול פסיכולוגי, אפילו קצר וממוקד עשוי לסייע לך באופן משמעותי
ולייתר את הצורך בתרופות.

שבת שלום אבא שלי חולה בדימנציה והמצב שלו גרוע חס וחלילה ככה אומרים שכל יום יכול לקרות הנורא מכל. אני דיברתי עם הרופאה והיא הוסיפה לי כדור חדש להרגעה ושיפור המצב רוח אבל היא אמרה שזה לוקח זמן. בעקבות המצב של אבא שלי אני רבה הרבה עם אימא שלי ריבים חזקים חרדה יש לי דפיקות לב למרות התרופה הקודמת החדשה וגם התרופה החדשה הזאת שהרופאה הביאה לי אשמח חוץ מתרופות איך אני יכולה להרגיע את החרדה ולהיות פחות חרדה ורגועה גם מבחינה מעשית אני מאוד עצבנית עונה לכל אחד עד כדי קללות קשה לי להרגיע את עצמי דווקא אשמח בדרך עצמאית בנוסף לתרופות ואני דיברתי עם הרופאה על זה אבל חוץ מזה אולי יש לך הצעה איך להרגיע את עצמי מיד שזה קורה אני בלחצים ופחדים לאבד את אבא שלי אבא שלי חשוב לי אני מאוד קשורה אליו לפני כמה חודשים אבא שלי איבד את אחיו ואחותו תוך שבוע זה מכניס אותי ללחץ גם חברים שלו הוא איבד מה עושים במצב כזה באופן עצמאי בנוסף לתרופות? אני ממש ממש אודה לך עם תוכל לתת לי עצה אפילו קטנה שבת נפלאה שתהיה לך

לקריאה נוספת והעמקה

רינת
אני מצטער לשמוע על מצבו של אביך וחרדותייך הנילוות.
אני מניח שרגישותך החרדתית מוכרת לך מזה זמן רב
והיא הועצמה והחמירה בעקבות מצבו של אביך.
להתמודדות ראויה ויעילה יותר מן הראוי שתקבלי ייעוץ/טיפול פסיכולוגי
של ממש (במסגרת קופ"ח או באופן פרטי) ולא רק "עצות" או
אפילו כדורים.
להקלה זמנית ונקודתית, תוכלי להסתייע ב"טיפים לגולשים",
שבתחתית עמוד זה מימין וכן ובעיקר בטכניקות של הרפיה עצמית,
המופיעות באתר של ד"ר ברוך אליצור. (חפשי בגוגל).

07/06/2018 | מאת: יון

שלום אני סובל מחרדות ובנוסף אני רואה מול עיני מקרים של מוות אסונות ודברים לא נעימים מה האבחנה של זה מה עושים תודה יון

יון
לא ברור לי מה כוונתך בביטוי "רואה מול עיניי.." ?
בכל מקרה אין אפשרות לאבחן הבעיה מבלי להכירך באופן
ישיר ומקיף. וכיון שמדובר, כדבריך, בחרדות וכנראה גם מצוקה
נפשית משמעותית, כדאי שתפנה לקבלת ייעוץ פסיכולוגי מתאים,
אם במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך או באופן פרטי.

היי דוקטור. אני בן 39 ובריא בדרך כלל ולא סובל מחרדות. בשנים האחרונות (שש) נמנעתי מלעלות לטיסות אפילו במסגרת העבודה. אני חייב כעת לעלות על טיסה לניו יורק שכן יש לי שם פגישת עבודה חשובה שאינני יכול לוותר עליה. האם ישנו כדור חזק שאוכל לקחת טרם העליה למטוס ושישמו לי על תפקוד רגיל, שכן ישנו מצב שלא יעלו אותי לטיסה אם אראה כמו שתוי/מסומם. חשוב לציין שאני טס לבד. תודה רבה.

אהרון
אני ד"ר לפסיכולוגיה ולא לרפואה,
כך שאני מנוע מלהמליץ על תרופות וכד'.
תוכל להתיעץ כמובן עם רופא המשפחה שלך
וחשוב מכך, כדאי לדעת שיש טכניקות פסיכולוגיות יעילות
ביותר לטיפול בפוביות כולל הפחד מטיסות.
טיפול מתאים וממוקד יכול לייתר את הצורך בתרופות.

אני בן 39 כתוצאה ממתח שהייתי בו במשך כשבוע הופיע פתאום לחץ בחזה ודופק מהיר, פניתי למיון וכל הבדיקות היו תקינות כשפניתי לרופא המשפחה הוא כתב באבחנה anxiety dis uns האם מדובר באבחנה שפירושה הפרעה נפשית ? האם יש משמעות לכך שזה מופיע בתיק הרפואי? תודה מראש על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

ירון
האם יש מצב שטעית בהקלדה או בהעתקה של מה שהרופא כתב ?
להערכתי הלא מחייבת, לא צריכה להיות שום משמעות מגבילה, או בעייתית, במה שהרופא כתב.
זה בעיקר תיעוד והגדרה אינפורמטיבית, לגבי הסימפטומים מהם סבלת כשהגעת
אליו, באותה נקודת זמן.

אין טעות בהקלדה, העתקתי את מה שכתב התרגום בעברית זה הפרעת חרדה לא ספציפית, כתוב שאבחון של סוג החרדה הזה צריך להיות רק לאחר תקופה של 6 חודשים ברציפות, האם העובדה שהחרדה הייתה כשבוע בלבד משמעותית מבחינת האבחנה שמופיעה בתיק?

ירון
אני לא חושב שהתרגום מדוייק ובכל מקרה,
אינך צריך, להערכתי, לדאוג לגבי מה שנכתב, אלא רק
לגבי התמודדות ראויה ויעילה עם הסימפטומים שלך,
במידה והם עדיין קיימים.

שלום, אני חווה קוצר נשימה בעת חרדה. זה התסמין. אני פשוט מתוסכלת כל כך.. לא נכנסת לי נשימה עמוקה, רק נשימות שטוחות.. אני מסתחררת מהניסיון ל"נשום" כיבכול, כואב לי החזה. אף כדור לא עוזר... ואם כן לוקח לו הרבה זמן או רק במינון גבוה. אני לא רוצה לחיות על כדורים. מתחננת, תעזרו לי!!! איך אפשר למתן את זה? להתגבר על זה? בבקשה בבקשה... בא לי למות בגלל זה. אני לא רוצה להתעורר.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאם
על פי תיאורך, נראה שכדאי שתיפני לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי,
מעבר לבעית קוצר הנשימה, המהווה גם כדברייך ביטוי ו"תסמין" לחרדה.

לענין הנשימה וקרוב לודאי שגם לגבי חרדותייך, באופן כללי, כדאי שתלמדי
טכניקות להרפיה-עצמית (רובן מתמקדות גם בענין הנשימתי).
דוגמאו טובות לכך, תוכלי למצאו באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי בגוגל).

שלום, רציתי לברר אם ממליץ לקחת כדורים. בעבר לקחתי פאקסט 20 מג וקלונקס 0.5 ירדתי מהכל כמה שנים ללא חרדות כלל. שוב חזר.. כבר קניתי ציפרלקס ולורביאן. רופא משפחה רשם..לבקשתי. העניין הוא שיש לי ימים שאני מרגישה מצויין אין חרדות כלום כלום זה יכול להיות 3 ימים של אופטימיות והכל תקין ואז יומיים שלושה שונים של חרדות שבהם אני מתפקדת עם חצי כדור לורביאן. לוקחת רק כשקשה לי . לא חרדות מטורפות אבל גם לא פשוט. אני מתלבטת להתחיל ציפרלקס בעבר השמנתי מאד מהכדורים וסבלתי מאובדן מיניות טוטלי אני מודעת להשלכות של הכדורים. במצבי היית ממליץ להתחיל טיפול תרופתי?

לקריאה נוספת והעמקה

אנה
אנו פסיכולוגים ולכן איננו עוסקים בתרופות וייעוץ לגביהן.
מה גם שאין אפשרות והצדקה להמליץ על טיפול תרופתי כלשהו
מבלי להכיר אותך מקצועית, באופן מקיף ומלא יותר.

האם קיבלת או שאת מקבלת טיפול פסיכולוגי ? הפסיכולוג/ית
המטפל/ת בך י/תוכל, על סמך היכרותו/ה המקצועית איתך, לייעץ לך
לגבי שאלותייך.
אם לא, אז מומלץ מאד לפנות לקבלת טיפול כזה.
הוא עשוי לייתר את הצורך בטיפול תרופתי.

בס"ד שלום דר' מאיר אני מבקשת את עזרתך במצוקה שאני נמצאת והיא בעצם פרדוקס. אני סובלת מפוסט טראומה כבר הרבה שנים מעל ל 20.בזמנו לקחתי אומגה 3 בכמות גדולה עד קבלת שטפי דם על פני הגוף ונאלצתי לרדת במינון ולשלב עם האומגה כדור ציפרלקס. כעבור זמן קיבלתי טראומה נוספת על הקיימת ומאז אין לי תחושת רגש (שזאת ברכה),הבעיה היא שאני סובלת מבלק אאוט, מניתוקים (אני מתבוננת על עצמי מהצד ולא מכירה את עצמי, זאת לא אני), ועוד תופעות של מצבי רוח היסטריים וכו'. אני חייבת טיפול אבל הכדורים שמציעים לי מזיקים לי כי הם מורידים עוד יותר את תחושת הרגש שממילא אין לי. האם יש תרופה שלא מפחיתה את הרגש, את החרדות ומצד שני מטפלת בבלק אאוט ובמצבי רוח היסטריים ובניתוקים. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

מיכאלה
יש תרופה.. וקוראים לה "טיפול פסיכולוגי".

טיפול פסיכולוגי מתאים יכול לעזור בפתרון
מצוקותייך ואפילו לייתר את הצורך בכדורים.

נסי ותיווכחי.

ב"ה תודה, ניסיתי בעבר ולא הצליח

שלום רב אני סובלת מחרדות ומחפשת פסיכולוגית עם המלצות שמתמחה בתחום החרדות שהיא תהיה עם ניסיון ומאיזור תא רמת גן או גבעתיים

לקריאה נוספת והעמקה

ליאת
איננו מפרסמים שמות והמלצות ספציפיות, במסגרת הפורום.
תוכלי לטלפן אליי לנייד, המצויין בפתיחה של הפורום,
בראש העמוד, הנוכחי.

שלום ד'ר בעקבות מותו של אבי צצו אצלי חרדות ב6 השנים הראשונות הם היו ברמה גבוהה ויציבה אך בשנה הזו עושה רושם שהחריפו אני בולע לוריוואן כאילו היה זה ממתק ולוקח עוד כד' לחרדות גם שיחות ניסיתי לא זמן ממושך אבל ניסיתי מה הפיתרון מה הטיפול

לקריאה נוספת והעמקה

ייה
בדומה לתשובתי לדנה (הסמוכה לשאלתך), תחליף אפשרי וראוי, אם כי מחייב
תרגול ממושך ועיקבי, להפחתת חרדות באופן סימפטומטי, זה לימוד ותרגול טכניקות
של הרפיה או היפנוזה עצמית.
יחד עם זאת, חשוב מאד הטיפול הפסיכולוגי, המחייב גם הוא עקביות והתמדה.
ואם טיפול או מטפל מסוים לא משפרים המצב, לאחר התנסות ניכרת (מספר חדשים), יש מקום ואף סביר לשקול החלפת הגישה הטיפולית, או אף המטפל.

איך עושים היפנוזה עצמית מודה לך מאוד על תשובתך

ייה
כל טיפול בהיפנוזה, כולל ומותנה בלימוד ותרגול של המטופל ב"היפנוזה עצמית".
זה יכול להיעשות בטיפול פרטני -אישי, אצל פסיכולוג שיש לו גם רישיון מיוחד
של משרד הבריאות לעסוק בהיפנוזה, או באופן קבוצתי, במסגרת סדנא טיפולית
קבוצתית וכד'.
לפרטים נוספים, ניתן לטלפן אליי לנייד, המופיע בפתיחה של הפורום, בראש העמוד.

שלום. אני סובלת מחרדות קשות כבר תקופה ארוכה מאוד של שנים. בתקופה האחרונה זה כבר ממש לא נסבל. לא מצליחה לתפקד. קשיי נשימה, דפיקות לב- דופק מואץ , הרגשת פחד ענק בלתי מוסבר, קושי בדיבור , ראייה לא תקינה. אני נוטלת אלטרול 25 מ"ג וארבעה כדורי לוריון 1מ"ג ביממה. לא עוזר. אני ממש משתגעת. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

דנה
חלופה מעולה לכדורי הרגעה היא לימוד, תרגול ויישום
של טכניקות להרפיה -עצמית. דוגמאות טובות לכך תוכלי
למצוא באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב-גוגל).
במקביל ולאור מצוקתך המתוארת כקשה, מן הראוי שתיפני
לקבלת טיפול פסיכולוגי, אם במסגרת קופת החולים אליה את שייכת
או באופן פרטי.

שלום לך. אני מאובחן כ ptsd ו התקפי חרדה. לאחורנה מזה כמה שבועות יש לי מין דכדוך וחרדות שקשה להשתלט עליהם. אני מטופל ב סרוקסט 40 מג. קלונקס 2מג. מירו 45מג. ופנרגן 25מג. לפני שבועיים נתנו לי מודל 200מג. ש100 בבוקר 100 בערב. אני יכול להגיד שלאחר שבועיים ההרגשה היא שונה ומעט יותר טוב. שאלתי היא האם יש צורך בכל הכדורים האלו והאם היה צורך במודל 200מג. כמו כן יש לי תופעות לוואי של הפרעות שינה שבינתיים לא עוברות. ועדיין יש חוסר איזון שאני מרגיש כמו רגוע אבל נגיד לא יכול לראות סרט או שלא בא לי. זה נורא מבלבל. בקיצר האם התופעות הנ"ל יחלפו במיוחד בהפרעות שינה? להרדם קל לי כי אני לוקח את המירו לפני השינה. והאם היה צורך במתן מודל כי לאחר 3 ימים כבר הרגשתי טוב. ולעניות דעתי ב3 ימים כדור לא משנה תחושה. מקווה לתשובה. האם יש צורך במודל ואם כן עד מתי ? כי נאמר לי שלאחר חודש לרדת ל50כפול 2. ערב נעים וסליחה על הפוסט הארוך. מחכה לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה

מני
ראה נא תשובותיי לנעה וטובי, הסמוכות לשאלתך !
יש בהן מענה רלוונטי וראוי גם לשאלתך.

בדצמבר 2003 נתקפתי בהתקפי חרדה הדומים להתקף לב, עברתי מי טור כדי לשלול בעיה לבבית. טופלתי במספר תרופות שלא שינו את המצב, בביקור אצל פסיכיאטר פרטי המליץ על אפקסורxl

לקריאה נוספת והעמקה

טובי
ראה תשובתי לשאלתה של נעה הסמוכה לשאלתך.
האם קיבלת או שאת מקבל גם טיפול פסיכולוגי מתאים ?!

היי, אני נוטלת כדורי סרנדה/לוסטרול, מסוג SSRI (התחלתי ב-50 מ״ג והעלו אותי ל-100 מ״ג) ומאז שהתחלתי ליטול אותם, המשקל שלי לא מפסיק לעלות. אני אובדת עצות. אני עוד מלפני התרופה מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע בחדר כושר ונראתי טוב. כבר חצי שנה שאני על הכדורים והמשקל לא מפסיק לעלות. לא משנה מה אני עושה, לא משנה כמה אני אתאמן או אם אאכל פחות, כלום לא יעזור. זה מתסכל נורא. ירדתי במינון מ-100 ל-50 מ״ג בתקווה שזה יעזור, עדיין לא ראיתי תוצאות ושוקלת להפסיק את נטילת הכדורים. לקחתי אותם לטיפול בחרדה, אבל זה כבר לא שווה את זה קשה לי להסתכל על עצמי במראה ולחייך. חשוב לי לציין שביקרתי את הפסיכיאטר שרשם לי את התרופה אך הוא לא היה בעד להחליף מרשם כי התרופה עזרה לטיפול בחרדות בסופו של דבר. אני ממשיכה לאכול מעט, זה לא משנה, כלום לא עוזר, אני אובדת עצות ובדיכאון. רציתי לדעת אם מישהו פה התמודד עם התופעה ויכול/ה להגיד אם הצליחו להיפטר מהמשקל שהצטבר עם הפסקת הכדורים או שזה משהו שישאר איתי לתמיד? שוקלת להפסיק ליטול את הכדורים, אם הירידה במינון לא תעזור. נואשת מאוד לכל עזרה אפשרית,כל עצה. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

נעה
פסיכולוגים אינם עוסקים בתרופות ולכן גם מנועים מלהמליץ על שינויי מינון וכד'.
את שאלותייך בעניין תופעות הלוואי, מישכן והשלכותיהן, מן הראוי שתפני לרופאייך.
מהותית, במקרים רבים טיפול פסיכולוגי עשוי להוות חלופה מעולה לטיפול תרופתי.
דהיינו, טיפול פסיכולוגי עשוי לייתר את הצורך בתרופות וכך גם תמנענה תופעות הלוואי.

אני מעוניין לדעת מה הקשר בין דופאמין לבין מצבי מתח. כשמדובר ביכולת עמידה בסטרס (דחק/לחץ) - האם דחק מוגבר שנובע מעומס גופני או מצב נשימתי חסימתי ומאמץ לאורך זמן..מלווה בדופמין נמוך?

לקריאה נוספת והעמקה

בן
הפורום עוסק בעיקר בייעוץ פסיכולוגי יישומי, להתמודדות עם מצבי
מתח, לחץ, חרדות ומצוקות נילוות ולא במידע אקדמי אינפורמטיבי.
בכל מקרה, אין לי תשובה מספיק מבוססת, לשאלתך האינפורמטיבית.

אני בן 18, לפני תקופת בגרויות ולפני מבחנים חשובים כמו בגרויות או מיונים לצבא אני מתקשה להרדם ומרגיש את הדופק שלי עולה כשאני עולה למיטה. ניסיתי להרגיע את עצמי בעזרת נשימות, לחשוב על דברים אחרים ועוד אבל אף אחד מהניסיונות לא עזר והיה באמת אפקטיבי. ככה שאני קם לבמחן עם קצת שעות שינה שיכולות לעשות אותי עייף. אני מתכוון ללכת לטיפול פסיכולוגי אבל עד אז אשמח להמלצה על טיפות/כדורים מומלצים שיוכלו להרגיע אותי ולעזור לי להרדם למשך תקופת המבחנים. (ניסיתי כדורי שינה אבל הם רק מעייפים אותי אבל לא מרגיעים, ככה שאני מרגיש עייף אבל עדיין לחוץ) תודה!

אסף
איננו עוסקים בתרופות.
הן גם לא מומלצות בדרך כלל לצעירים בגילך.
כוונתך לפנות לייעוץ/טיפול פסיכולוגי טובה וראויה.

ובינתיים, נסה להסתייע בטכניקות של הרפייה עצמית.
תוכל למצוא אותן באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפש בגוגל)
וגם בקליפים רבים אחרים ביו-טיוב, תחת הכותרת של הרפייה ושינה וכד'.
חשוב מאד לתרגל ולתרגל עד אשר יופנמו וייטמעו על ידי המערכות הנפשית והנוירולוגית שלך.

06/05/2018 | מאת: דניאל

שלום דוקטור יש לי שאלה אני סובל מפוביה של חרדה מלהשאר הרבה זמן ער והדבר מאוד מטריד אותי בתקופה האחרונה התחלתי לסבול בנוסף מהתקפי חרדה דה ריאלזיציה קשות מאוד אני קצת חושש מלשתות כדורים התענינתי בעבר בטיפול CBT ניסיתי אך זה לא עזר מה עליי לעשות בכדי שכל הדבר הזה יחלוף ויעבור לי האם זה הגיוני להיות בלחץ מלהישאר ער האם זה סוג של כפייתיות OCD

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל
קשה ולא ראוי לנסות ולאבחן בעייתך,
רק על פי דבריך הקצרים בפורום. זה גם לא הכרחי.
ברור מדבריך שאתה סובל ממצוקה ריגשית-נפשית, המחייבת
סיוע מקצועי-פסיכולוגי, גם אם ההתנסות הקודמת שלך בטיפול ב- CBT
לא סייעה לך במידה מספקת.
מצוקות נפשיות הן גם מורכבות לרוב ועל כן יש והטיפול המתבקש, מצריך
יותר התמדה ומחוייבות לתהליך הטיפולי.

05/05/2018 | מאת: מרינה

שלום האם יש קשר בין סרטן לשימוש תרופות ssri ראיתי מחקר ב2015 שמראה שהתרופות מעלות את הסיכון תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

מרינה
איננו עוסקים בתרופות, אלא רק בייעוץ פסיכולוגי.
אני לא יודע את התשובה לשאלתך.
כדאי שתפני שאלתך לפורום פסיכיאטרי או רפואי.

30/04/2018 | מאת: בודדה

היו לי שנה וחצי קשות, סבא שלי נפטר, חברה טובה שלי התאבדה, גילו אצלי גידול בראש (והבראתי ב"ה), הפסקתי את הלימודי רפואה בתחילת שנה ג' שכל כך אהבתי מחוסר זמן וכח פיזי (וגם בגלל שהייתי צריכה הצהרת בריאות), עברתי ניתוח, הייתי בשלושה חודשי החלמה בבית ואף אחת מהחברות לא טרחה לבקר אותי.. רק אחרי חודש כמה שלחו הודעה מה איתי. בחיים לא הרגשתי כל כך לא טוב בנפש.. הרגשה שאני בודדה ואחרי כל מה שהשקעתי בכולם (כולל בלימודים כולם התחברו אליי בגלל שהייתי יודעת את החומר). חברה אחרת עברה פרוצדורה קלה משלי ברביעי שעבר עם שבוע החלמה בבית וכבר שאלו אותי מתי הולכים לבקר אותה... אני לא מקנאה חס ושלום.... רק פגועה מאוד... מרגישה שהחברה היחידה שהיתה לי התאבדה... וזהו אני סוג של לבד... הן ביקשו סליחה כי פתחתי את העניין מולן אבל אני לא מצליחה לשכח.. לא מצליחה להעביר הלאה.. מזל שיש לי את המשפחה המצומצמת שלי... עד עכשיו מרגישה שהחברויות שהיו לי היו נטו ניצול ומצטערת שלא רכשתי חברי אמת החיים שלי והייתי תמימה... אין לי עוד מסגרות שאוכל לרכוש חברים וכמו שאפשר לראות אני לא יודעת לזהות חברים.. אין לי שאלה האמת... רק בבקשה פתרון למצב הנפשי הלא פשוט שנקלעתי אליו ואני מודעת אליו. אני במצב קצת מורכב. התכנון כן לחזור ללימודים באוקטובר הבא ואני רוצה להוריד ביקורים אצל הרופא, ופסיכולוג אצלי לא בא בחשבון למרות שאני יודעת שאני צריכה... פשוט זה יהרוס לי את העתיד...

לבודדה
מצער לשמוע על ריבוי סבלותייך.
מתמיה שלמרות השכלתך ותבונתך, את חושבת באופן שגוי לחלוטין,
שטיפול פסיכולוגי עלול "להרוס לך את העתיד".
מפתיע שאין לך שאלה (לדברייך), אך מצפה לפתרון
על סמך עצה בפורום, למצב מורכב (לדברייך).

כפי שאת ודאי מבינה, גם מצבים קשים "מציאותיים", מושפעים דרמטית
מתפיסתנו ופירושינו האישי-סובייקטיבי למצבים.
להתאמת תפיסותנו ופירושינו, באופן שייטיבו איתנו ויקלו
על ההתמודדות עם כל קושי, יש צורך במקרים רבים בסיוע מקצועי של
פסיכולוג מתאים.
טוב תעשי אם תיפני לקבלת סיוע פסיכולוגי מתאים. זה לא יהרוס את עתידך,
אלא יוציאך מחושך לאור ויקל משמעותית על מצוקותייך.

רציתי לשאול באופן טבעי ללא תרופות פסיכיאטריות,יש לי מידי פעם התקפי חרדה ומחשבות אובססיביות חרדתיות האם אתה יכול לתת לי דרך איך ניתן לצאת מהתקפי חרדה באותו רגע שזה קורה לי? זה לא כל הזמן זה מידי פעם. אני רוצה לדעת עם אפשר לצאת מזה ללא תרופות אלא בדרכים אחרות. שבת שלום תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אשמח למענה,תודה מכל הלב זה חשוב לי.שבת שלום

ליבי
ראי נא תשובתי לשאלתה של רינת, הסמוכה לשאלתך.
בתמצית : יש טכניקות ל"הרפיה עצמית", שעם תרגול והתמדה (!)
יכולים להקל על תגובות חרדתיות ( כמו למשל, באתר של ד"ר ברוך אליצור),
אך טוב יותר תעשי אם תיפני לקבלת טיפול פסיכולוגי קליני,
במסגרת קופת החולים אליה את שייכת, או באופן פרטי.
טיפול פסיכולוגי מתאים (כמו CBT ו- היפנוזה) יכול לייתר לחלוטין הצורך בתרופות.

שלום מאיר. התלבטתי הרבה זמן עם ללכת לטיפול פסיכיאטרי אחרי הרבה מאוד שנים שלא הלכתי בגלל טראומות שעברתי עקב הטיפולים האלה. הרגשתי בימים האחרונים שאני לא מאוזנת תרופתית אני לוקחת אותם תרופות כבר עשר שנים בלי טיפולים פסיכיאטרים וחשבתי וחשבתי ואמרתי שאני רוצה ללכת לטיפול. הלכתי אתמול למיון בשלוותה התייחסו אלי מאוד יפה הורידו לי אפילו מהכדורים לא אשפזו אותי ואמרו לי שפעם בחודשיים אלך למרפאות חוץ. אתמול הייתי מרוצה אבל היום שהתקשרתי לשם קיבלתי עצבים חזקים עקב חרדות מפסיכיאטרים ומטיפולים עצבים ממש חזקים עם דפיקות לב מהירות ואני מתלבטת עם ללכת או לא. יש לי בעיה שאני כן רוצה להיות מטופלת פעם בחודשיים למעקב אבל בגלל עצבים חזקים שאני רואה פסיכיאטרים בעיניים שלי אני לא מסוגלת במיון עזרו לי קצת לייצב את התרופות אבל אני מרגישה דפיקות לב עצבים חזקים עקב זה שאני צריכה ללכת לטיפול. אני רבתי עם אימא שלי היא רוצה שאני אלך לטיפול ואני לא רוצה בסוף אמרתי לאימא שלי שתלך לשם לבד ותביא לי את התרופות בעצמה אך במרפאות רוצים גם לראות אותי ואני מאוד עצבנית ללכת לשם הגישה שלי לפסיכיאטרים מאוד עצבנית וחרדה אני לא אוהבת את הדברים האלה במיוחד אחרי טראומות בעבר שעברתי מה לעשות עם כל הדפיקות לב העצבים ועם אני באה לשם מה לעשות כדי לבוא באיפוק ולא עצבנית? אשמח לעצה מה לעשות במצב כזה אני ממש מודה לך זה חשוב לי יום נפלא

לקריאה נוספת והעמקה

רינת
נראה שאת אכן במלכוד מסוים.
מחד, את זקוקה לדברייך, לסיוע פסיכיאטרי-תרופתי,
מאידך, התפתחה אצלך חרדה מפסיכיאטרים.
את יכולה כמובן לנסות ולהסתייע ב"מרגיעוני חרדה", הניתנים
להשגה בבתי מרקחת גם ללא מרשם רופא, ברןפא משפחה שיכול
לרשום כל תרופה פסיכיאטרית וכמובן בטכניקות להרפייה עצמית,
הנמצאות באינטרנט וכן באתר המעולה של ד"ר ברוך אליצור .

עצתי לך שתיפני לייעוץ/טיפול פסיכולוגי. טיפול מתאים
יעזור לך להגיע, אם עדיין תזדקקי לכך, לפסיכיאטר המתאים
ובמיוחד יכול לייתר את הצורך בטיפול פסיכיאטרי-תרופתי.

25/04/2018 | מאת: נועם

בני בן 22 שנה ומאז הילדות הוא מפחד מכלבים אבל ככל שמתבגר זה לא עובר לו והוא ממש מאבד אשתונות כשהוא מזהה כלב באיזור ומסוגל להתנהג בלי הגיון ולברוח רחוק שמעתי שיש טיפול ממוקד ששמו סי בי טי האם יש משהוא שמטפל בבעיה זאת בשיטה הזאת הקריות? מה עוד יכול לעזור לבן שלי?

לקריאה נוספת והעמקה

בני בן 11 שנה ולא 22

נועם
טיפול ב- CBT אכן מומלץ בד"כ כטיפול מועדף לחרדות, פוביות, מתחים וכד'.
תוכל לאתר פסיכולוג מתאים בקריות ע"י חיפוש ב-"גוגל", או דרך האתר "פסיכולוגיה עברית".

21/04/2018 | מאת: פלורי

אני זקוקה לעזרתך יש לי חרדה חברתית נוראית פחד מלהגיד על מה שיש לי להגיד למישהו מסוים עם זה כעס על אותו אדם או לשתף ברגשותיי אני מפחדת מהתגובות שלהם מה הם יאמרו עלי מה הם יחשבו עלי בגלל זה אני נמנעת המון מחברה מה לעשות לגבי זה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פלורי
חרדה חברתית היא אחת החרדות היותר שכיחות. ״את בחברה טובה״.
במקביל, נכתבו הרבה ספרים, מאמרים ואתרי אינטרנט ל-״עזרה עצמית״, בנדון.
הבעיה היא - הקושי בהתאמת השיטה לבעייה הספציפית של הסובל ובעיקר הקושי ביישום.
לכן והסתמך על ניסיוני רב השנים בתחום, עדיף שתיפני לייעוץ/טיפול אצל פסיכולוג/ית קליני מתאימ/ה
שיוכל להתאים לך הכלים המתאימים לך באופן אישי ולסייע באופן מעשי ביישום ההמלצות והתובנות הטיפוליות.

שלום רב דר שמי שי ואני מתגורר בארצות הברית לפני כמה חודשים התחילו לי התקפי חרדה מאד מאד קשים הייתי במצב שלא יכלתי לזוז מהמיטה בבית של אמא שלי הייתי רץ לבתי חולים כמו משוגע קרדיולוגים חדרי מיון מה לא לקחתי באותו זמן פסיכולוגית שמדברת עברית התחלנו טיפול ( היא מדהימה לא יודע אבל כמה זה באמת משפיע ) והיא המליצה לי על ציפרלקס לקחתי למשך שבוע ואז הפסקתי הרגשתי טיפה יותר בכללי אז החלטתי שדי אבל עדיין מדי פעם יש בריחות והחרדה מלווה אותי המון במהלך היום אז החלטתי לחזור לציפרלקס 10 מ״ג כל יום אני לוקח במשך חודש אבל עדיין לא מרגיש שהחרדה עברה לגמרי .. הלכתי לפסיכיאטר שלפי דעתי צריך להתבייש בעצמו הוא אבחן אותי במשך חמש דקות בלבד וטען שיש לי הפרעה דו קוטבית וניסה לדחוף לי כדורים שלטענתו מעולים בלי תופעות לוואי (שקראתי אחר כך ראיתי שזה כדור נורא ) התייעצתי עם הפסיכולוגית והחלטנו להמשיך עם הציפרלקס אבל אני רוצה פתרון אני רוצה לפתור את הבעיה מהשורש.. אני רוצה להרגיש טוב כל הזמן ולא חלק מהזמן אני לא יכול להמשיך לחיות ככה ... אודה לך רם תוכל לעזור או להפנות .. כסף לא מהווה בעייה ואני מוגן לשלם כל סכום בשביל להיפטר מן החרדה אחת ולתמיד

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שי.
ראשית, חשוב מאד להגיע לידי אבחנה מבוססת של בעייתך/מצוקתך.
עשוי להיות הבדל משמעותי בין תרופות כנגד חרדה לבין אלו המיועדות כנגד תסמונת בי-פולרית.
אם יש ספקות בנדון, ראוי לבדוק זאת בהתייעצות בין הפסיכולוגית שלך, לבין הפסיכיאטר, או שתפנה
ל- Second opinion.
בכל מקרה, אני מבין תחושתך הקשה. אך אין מקום לייאוש. בין אם זו בעיה א’ או ב׳, יש מענה טיפולי פסיכולוגי,
יעיל, עם או בלי תרופות וגם אם זה לוקח קצת יותר זמן.
אם חשוב לך להיות מטופל על ידי דובר עברית, הרי שבנוסף לחיפוש
אינטנסיבי יותר, במדינה בה אתה נמצא בארה״ב, יש אפשרות גם לטיפול עם פסיכולוג/ית מהארץ,
באמצעות ״סקייפ״ וכד׳.

תודה רבה קודם כל דוקטור הייתי רוצה לדעת אם תוכל להפנות אותי למומחה שעובד עם סקייפ אני מחפש כבר המון זמן ולא מוצא שאלה שנייה האם החרדות יעברו ממני לגמרי בסופו של דבר וזה רק עניין של טיפול וזמן או שעליי להבין שאני לעולם לא יחזור להיות כמו פעם?

שי

איננו מוסרים שמות דרך הפורום.
אתה מוזמן לטלפן אליי לנייד 972-54-7549898+ (054-7549898)
ואוכל להמליץ לך.

20/04/2018 | מאת: לירן

שלום ד"ר , אני שואל בעבור סבתא שלי בת 80. בריאה בד"כ , ללא מחלות רקע. סובלת מחרדות (קשה לה להתחיל את היום בעיקר, לעיתים חרדה גם בערב) ישנה טוב עם בונדורמין, ואוכלת מצויין. היא טופלה במשך שנים ע"י לוריוון אבל התחילו אצלה תופעות לוואי כגון איבוד יציבות לפתע עד כדי נפילה , והתקפיי חרדה מידי פעם. התחילה לפני חודש טיפול ב 20 מג רסיטל , אך אין שיפור ואפילו החמרה בהתקפים. מה תמליץ לנו לעשות? אנחנו כבר מיואשים, היא כבר בדיכאון מהמצב ומאוד סובלת. הנויירולוג המליץ לנו על רמוטיב 250 , האם לדעתך כדאי לשנות את הרסיטל לרמוטיב? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום,
הפורום והח״מ פסיכולוגיים ולא רפואיים.
כך שאיננו עוסקים בתרופות, אלא בייעוץ פסיכולוגי בלבד.
תצטרך להפנות שאלתך לפסיכיאטר או לרופא גריאטרי.

17/04/2018 | מאת: חלי

גיל 30. בזמן האחרון אני מרגישה חרדה ודכאון מהמוות. תמיד פחדתי מזה אבל בלילות האחרונות זה גורם לחרדה ממש. מפחיד אותי שעוד כמה שנים אני נעלמת עולות לי מחשבות מה עושים מתחת לאדמה לנצח ואולי עדיף לא להביא ילדים כי הם ימותו בסוף. מפחיד שהמוות הוא סופי והוא לתמיד ולא יהיה אפשר לחיות לא יודעת איך להסביר את התחושות. תחושה שאני רוצה לחיות לנצח ומדכא שזה לא יקרה ומפחיד שיקברו אותי וישכחו אותי ושאני לא ארגיש כלום אחרי המוות שאני לא אחיה, שאני כלום בקיצור. מה עושים מתחת לאדמה כל כך הרבה שנים- נצח. עולה בי מחשבה שאולי אני ארגיש רגיל כמו עכשיו, שאני אחיה, אבל אני לא אזכור את החיים של עכשיו, יהיו לי חיים אחרים אבל מי אמר שזה נכון..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, חלי.
יש הגורסים שכולנו חרדים מהמוות, בעוצמות שונות,
הגנות פסיכולוגיות מגוונות ובמידה שונה של מודעות.
אם החרדה נעשית עוצמתית מידי, עד כדי יצירת סבל משמעותי
ופגיעה בתפקוד השוטף, כדאי להתייעץ בנדון עם פסיכולוג קליני מתאים.

ובינתיים, אני ממליץ שתקראי את הספר "להביט אל השמש",
של ד"ר אירווין יאלום. אשמח אם תשתפי אותנו עד כמה הספר עזר לך,
אם בכלל.

כאשר אני עצבנית וחרדה ויש לי דפיקות לב מואצות קשה להתגבר על עצמי ואני ישר עונה לכל אחד שנמצא מסביבי עצבנית מאד וזה מובא מחרדה שאני חשה,יש כלים להרגעה עצמית שתוכל לתת לי אפילו משהו אחד כד להתמודד? זה מאד מפריע לי קשה לי עם זה ואז כל היום שלי הולך. מה אפשר לעשות? אני ממש ממש מבקשת את עזרה קטנה בפורום ממש תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מרים
"העזרה הקטנה", היא גם "גדולה".
לימדי ותרגלי (בהתמדה !!) טכניקה
של "הרפיה עצמית" המתאימה לך.
תוכלי למצוא דוגמאות טובות לכך
באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב"גוגל").

10/04/2018 | מאת: אמירה

הי אני נמצאת במצב מתמיד של"כעס על הכל". כמעט כל דבר מעצבן אותי- אפילו רכב שנוסע קצת לאט לפני בכביש... אפילו כשרשויות המדינה כמו למשל רשות המיסים, מוציאות איזו תקנה כללית הנוגעת גם לעבודה שלי, אני לוקחת את זה אישית. אי צדק כגון התנהגות משטרתית, כליאת חפים מפשע, התבטאויות נגד חיילי צהל...את הכל אני לוקחת אישית ,מתעצבנת -וזה מתבטא גם פיזית בתעוקה וחוסר שקט אני כל הזמן שלילית ואין לי שליטה על זה HELP!

לקריאה נוספת והעמקה

אמירה
מודעותך לקשייך והכרה באחריותך לכך, מעודדת ביותר ומהווה מקור
של תקווה ואפשרות לשינוי והטבה.
הדרך לטפל בכך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי-קליני מתאים (אם במסגרת קופ"ח,
או באופן פרטי). רצוי בגישה אינטגרטיבית המשלבת ניסון להבנה דינמית של מקורות מצוקתך, הגורמת לך להיות כה מתוחה ועצבנית, בשילוב עם כלים של הרפייה ו- CBT.

אני מרגישה חרדה מאוד חזקה מדי פעם זה קורה לי בעיקר אחרי הצהריים זה מוביל אותי לעצבנות וישר להגיב על כל דבר קטן בעצבים מדפיקות לב שאני חשה בגוף אחרי שהחרדה עוברת אני מתחילה לבכות ולקבל דכדוך מה הפתרון לבעיה חוץ מטיפול פסיכיאטרי? האם יש עוד טיפולים נגד חרדה שניתן לטפל? תודה חג עצמאות שמח

לקריאה נוספת והעמקה

יעל
דבריי לשאלה הסמוכה לשלך ("חרדות כתוצאה ממצב רפואי"),
רלוונטית גם לך, אם כי בסדר הפוך.
ההרגעה שאני יכול להמליץ לך היא - פנייה לייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים.
טיפול מעין זה עשוי לייתר את הצורך בטיפול פסיכיאטרי-תרופתי.
במקביל, אני ממליץ על לימוד ותרגול של טכניקות ל"הרפייה עצמית".
דוגמאות והכוונה תוכלי למצוא בין השאר באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב-גוגל).

היי אני בת 27 כבר שנה נמצאת במצב רפואי לא טוב הרופאים לא עולים על הבעיה אני סובלת מחוסר איזון הרגשה של שיוט סחרחורות טשטוש ראייה ועוד המון דברים שמתלווים הבעיה העיקרית שניכנסתי לחרדות מכל זה אני לא מסוגלת לתפקד הפסקתי לעבוד בקושי יוצאת מהבית ניסיתי לקחת ציפרלקס עשה לי ממש רע שאלתי היא האם יש משהו טבעי לגמרי שיכול לתת לי קצת שקט ושלווה אני כל היום ככה 24/7 אשמח לעזרה

לקריאה נוספת והעמקה

שלומות
יתכן, אם כי זה תלוי בהערכת הרופאים ותוצאות בדיקותייך הרפואיות,
שאת לא "רק" סובלת מחרדות בגלל מצבך הרפואי אלא שמצבך הרפואי גם מושפע
מחרדותייך.
ממליץ שתבדקי האפשרות עם רופאייך.
איננו עוסקים בתרופות ואף לא בתרופות הרגעה.
ההרגעה שאני יכול להמליץ לך בחום, פרט לאופציית הפנייה לייעוץ/טיפול פסיכולוגי
היא לימוד ותרגול של טכניקות ל"הרפייה עצמית".
דוגמאות והכוונה תוכלי למצוא בין השאר באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב-גוגל).

שלום , אני בן 40 הגעתי למצב שאין לי בכלל חברים כלום מאוד חסר מצב רוח מהמצב ..אני מנסה להיות אופטימי וחושב שהמצב ישתנה...אבל המצב לא משתנה אין לי בת זוג..לא הולך לי עם בחורות לא יודע איך לצאת מזה?

עוז
אף כי רבים סובלים מבדידות, אין ספק שזו הרגשה קשה.
לאחרונה אף מתרבים המאמרים המקצועיים,
המדגישים עד כמה הבדידות שכיחה ואף גוברת דוקא בעידן
הרשתות החברתיות וכד'.
אך לצערי, בגלל השונות הרבה בסיבות שאנשים חשים בדידות,
אין נוסחה המתאימה לכל סוגי הבדידות.
ראשית, חשוב להבין מקורותיה האישיים
אצלך ועל סמך זה לעוץ לך ואף לסייע בכלים פסיכולוגיים מתאימים, במידת הצורך.
לשם כך כדאי שתפנה ולו לייעוץ קצר, אצל פסיכולוג מתאים.

אני משמש מלווה להורה מבוגר במהלך אשפוז. הליווי שלי הוא למעשה ניהול המחלה לצורך איתור שגיאות טעויות ומחדלים (יש לא מעט). לצורך זה אני מעורב יותר ממלווה או חולה רגיל ושואל בכל פרוצדורה מה נעשה (לדוגמא מה התרופה שניתנת ומה המינון), מבקש לדעת מה שם המטפל, מבקש לעיתים שיבצע פעולות מסוימות (לדוגמא לקבע עם פלסטר את צינורית האינפוזיה כדי של תתנתק). בנוסף אני נשאר במהלך טיפולים שמבוצעים (בהתאם לחוק זכויות החולה). הפניות שלי לצוות הן קצרות ועינייניות ואני משאיר להם מרחב לטיפול הנדרש. אני לא מערב את הצוות בקשר לשיקולים שלי או למטרות שלי. ההתלבטות שלי מה הדרך היעילה לפנות על מנת להפחית התנגדויות והרגשה לא נוחה של הצד השני?

אייל
תבורך על תפקידך החשוב.
קשה לתת המלצות ספציפיות, בנושא די מורכב של
תקשורת בינ-אישית, מבלי להתייחס לשאלות או דוגמאות ספציפיות.
תוכל להסתייע ודאי במאמרים או אפילו ספרים בנדון.
כללית, הייתי מציע שתתנהל באופן מכבד (לאחות ושאר הגורמים הרפואיים),
תוך גילוי הערכה לתפקידיהם הלא פשוטים והבעת מוכנות להיעזר בהם.

תודה על התשובה התמציתית והמדויקת. ברשותך אוסיף לטובת הארחים שכדאי גם ליצור אמפטיה וקשר ריגשי של הצוות לחולה באמצעות שיתוף של הצוות במצוקות שלך ושל החולה (אנחנו מאוד דואגים לו...) ולספר קצת על המשפחה של החולה.

שלום רב, אני בן 30, בריא, לפני כשבועיים עישנתי כמה שאחטות קנאביאס באמסתרדם, מחוסר הבנה מסתבר שעישנתי נקי וזה ככל הנראה היה מאוד חזק(בעבר לקחתי כמה שאחטות בארץ כמה פעמים לפני שנים ולא היו תופעות כאלו בקושי הרגשתי את ההשפעה בזמנו), מה שגרם לי הפעם לסחרחורת, חרדות קשות מאוד, כל דקה הרגישה לי כשעה. מה שעזר לי זה פשוט ללכת ולנשום אויר, לא הייתי מסוגל לשבת בחדר הרגשתי שאני משתגע. הרגשתי לחלופים כמה דק שאני יוצא מדעתי(פחד להשתגע- לאבד שליטה בעיקר) ואז כמה דק של מצב רגיל. חשוב לציין שלא היו לי הזיות ודיי הייתי מודע למה שקורה. מאז אני ממש בחרדות/דיכאון/סטרס, פחד עז שאני ישאר ככה כל החיים. חשוב לציין שזה יום כן יום לא כלומר יום אחד אני מרגיש שיפור משמעותי ויום אחד ממש מצב של דיכאון, כמו כן זה פיתח אצלי פוביה להיות מוקף באנשים בימים שיש לי סטרס. קיבלתי מהרופא משפחה תרופא בשם טרנקסל 5 לשימוש פעם ביום למשך שבוע(הייתי אצלה שבוע אחרי המקרה-כשחזרתי ארצה) ועוד כדור במידת הצורך. השאלה שלי היא מתי בערך המצב אמור לעבור לי? האם יש צורך ללכת לפסיכיאטר? והאם התרופא מתאימה למצב, לדעתי יש לי חרדה + דיכאון והבנתי שהתרופא מיועדת רק לחרדה. חשוב לציין שהתרופא עוזרת לסירוגין. האם יש גם צורך בטיפול אצל פסיכולוג גם? שבוע לא תפקדתי, ולא עבדתי, כרגע חזרתי לעבודה והמצב מאוד מקשה להתנהלות היום יומית. מאוד מפריע לי שאנשים גם שמים לב שמשהו רק עובר עליי. מה היית ממליץ לעשות על מנת לצאת מהמצב? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

טים
למרבה הצער, אתה אחד מאותם רבים החשים עוררות חרדתית,
עם או בלי מצבים דכאוניים, לאחר התנסות כזו עם אחרת,
עם מה שמוגדר כ"סמים קלים".
על פי תיאורך נראה לי שכדאי שתפנה לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני
והוא כבר ימליץ לך, על פי הצורך, האם כדאי שתסתייע גם בפסיכיאטר.
ככל שתקדים לפנות לטיפול, הדבר יסייע להצלחת הטיפול ומישכו.

תודה על התשובה, מאז שרשמתי הספקתי לראות פעמיים פסיכאטר, יש שיפור בהרגשה הכללית, המליץ לי לרדת במינון של הטרנקסל. שאלתי אותו אם כדאי לי ללכת גם לפסיכולוג, ולטענתו עדיף שלא, לדעתו במקרה שלי עדיף כמה שפחות לברור בנושא אלא לחזור לפעילות היום יומית(שגרה) עבודה וספורט. היית כן ממליץ כללכת לפסיכולוג? או להיצמד לחוות דעת של הפסיכאטר? חשוב לציין שלדעתו גם אין צורך בפגשים נוספים איתו בתיאום מראש(מעקב) אלא רק במידה וארגיש שאני צריך.

טים
אני שמח לשמוע על השיפור.
פסיכולוג אינו אמור "לנבור" אלא להתאים את הכלים הטיפוליים לבעייתו של המטופל.
לכן, לדעתי, כדאי להשלים ולהבטיח המשך השיפור על ידי התייעצות ולו קצרה וממוקדת עם פסיכולוג קליני מתאים.

שלום רב, אני מעוניין לקבל ייעוץ לגבי המצב הרפואי שציינתי בכותרת, אני אספר קצת על עצמי קודם כל, אני בן 26 בעל רקע רפואי של שיתוק מוחין ברגליים וc.o.p.d בריאות. באופן כללי אני מתאמץ המון ביום יום. סובל מכאבי שרירים וחוסר יציבות וגיוס משאבים פיזיים לא קלים. בצבא וגם בתיכון סבלתי ממצבי חרדה ועקב כך התחלתי להשתמש בציפרלקס. השאלה שלי היא בנושא אחרי – מצבי ה"הילחם וברח" שאני חווה, המתח הנפשי והבהלה מתגובות ומצלילים חזקים. האמת היא שאני מתמודד עם זה די טוב, וההיכרות שלי עם נפגעי שיתוק מוחין ופגיעות עצביות אני מגלה שכולם סובלים מבהלה ברמה כזאת או אחרת, מטונוס, ממתח ומכאבים. אבל התחושה שלי שאצלי זה מוגבר בגלל הריאות, המערכת שלי בסוג של כוננות. אני באמת חושב שהמצב הפיזי גורם לי למתח נפשי, של התגובות שציינתי. הדבר היחיד שעוזר לי לא להיבהל זה אלכוהול ומנוחה ואני בראיה מדעית, ניסיתי לבדוק והגעתי למושגים של אנדרופינים ונוראדרלינים שיכולים להיות קשורים למצבי או לנפגעי עצבים ואולי הגוף שלי אחרי צורת חיים כזאת ,מתקשה להתאזן אולי בדברים האלו. אני רוצה לנטרל את מערכת ההתראה של הגוף ולהרגיע אותה ואני לא יודע איך, ציפרלקס לא עוזר בתחום הזה. אני מתמודד, ותמיד אומרים לי שאני יציב ובריא נפשית. אבל הדברים האלו מציקים. אולי דברים כמו חוסמי בטא, שפועלים באזור הלב וקיימים במשאפים יכולים לעזור לי, במצבי הפיזי הנוכחי זה די הגיוני שהמצב כזה, אני בסה"כ רוצה להפסיק להיבהל מרעשים ולהיות הרבה יותר שליו ואני לא בטוח שטיפול חרדתי הוא הטיפול הנכון. אשמח לדעה מקצועית שתעזור לי להתמודד עם המצב המתוח והפנימי הזה, או כיוון רפואי שניתן לבדוק אותו. אני שוב רוצה לציין שאני יציב נפשית, אבל הבעיות הרפואיות, המאמץ ואפילו חוסר היציבות לדעתי גרמו או שחררו את השליטה בגורם הזה. אני מעוניין לטפל בבהלה ובתגובה הקופצנית שלי. אולי השפעת האלכוהול בלי לחוות ריחוק או לפגוע בכבד. אני חייב לציין שמי שסובל ממצב של התרגשות מגיע למצב של נעילה ונוקשות שרירים, אז אולי הדבר קשור. מקווה שהסברתי טוב את הבעיה ואשמח לתשובה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

כרמל
מצער לקרוא על מצוקתך.
כיון שאני לא רופא אלא פסיכולוג, אני לא יודע לקבוע האם רגישותך
המועצמת או גבוהה, לתגובות וצלילים גבוהים, קשורה במחלתך הפיזית- אורגנית,
אם לאו.
בכל מקרה, סביר מאד שניתן לסייע לך בעניין על ידי טיפול פסיכולוגי (כנראה בגישת ה- CBT), בשילוב עם היפנוזה, כחלופה אפשרית לטיפול תרופתי וכד'.
בהצלחה !

שלום למשתתפי הפורום

הפורום יוצא לחופשת חג, מהיום ועד ליום א' ה- 1.4.18
חג פסח שמח ובריא לכם ולמשפחותיכם.

בברכה נאמנה ונעמנה,
ד"ר מאיר נעמן

אני לוקח ציפרלקס כבר 4-5 שנים בהתחלה 10 מ״ג ואחר כך 15 ולפני כמעט 9 חודשיים ירדתי שוב ל10 מ״ג עכשיו לא מזמן התחילו לי טינטונים באוזניים האם זה קשור איכשהו? בעיקר באוזן שמאל .. והיום התחלתי להרגיש כאילו הכדור כבר לא השפיע ..

נתנאל
כאמור, איננו עוסקים שייעוץ וטיפול תרופתי, אלא פסיכולוגי בלבד.
בכל מקרה, נטילת כדורים פסיכיאטריים מצדיקה היוועצות במקביל
גם עם פסיכולוג קליני מתאים, כדי לשאוף ולייתר את הצורך בתרופות.

בת 55 יש לי ירידה בכוחות באנרגיות קשה לי לקבל שאני מסוגלת לפחות בעבודה הכונה לפחות ימים פעמיים שלוש בשבועת אני לוקחת קשה את זה. תמיד השתדלתי לעבוד כמה שיותר מבחינת ימים ועכשיו יותר קשה יש לי קצבה עשר שנים. אם תוכל לייעץ לי בקשר לזה

מירה
קשה להתיחס לשאלתך הכללית,
מבלי להכיר אותך ואת בעייתך בצורה יותר מפורטת
ומקצועית, כמתבקש.
תחושתך עשויה אמנם להיות זמנית ואולי אף קשורה בשינויי
גיל וכד', אך לאור מצוקתך הייתי מציע שתתיעצי תחילה עם רופא
המשפחה שלך ועל פי דבריו לשקול האם כדאי גם להתייעץ עם פסיכולוג מתאים.

05/03/2018 | מאת: עזרה דחופה

/03/18 23:09 אני לוקח 250 סרקוול+ 20 סרוקסט במשך 3 חודשים. ולפני 3 ימים העלו לי את הסרקוול מ- 200 מ'ל ל- 250 מ'ל ובזמן העלאה אני חש תחושה של עירפול חושים, חוסר פוקוס,סטרס בכל הגוף. שכל העולם רץ בהילוך מהיר. שמתי לב ודגש על החומרה של התרופות הפסיכאטריות שיש הרבה תןפעות לוואי ובתכלס רק מדכאים את הבעיה ולא פותרים לגמרי. אני לא יודע עם התחושוץ זה מסטרס שאני עובר בחייפ עקב חוויות לא נעימות בזמן האחרון. או שזה תופעה של העלאת הכדור.

לקריאה נוספת והעמקה

תפסיק את הכדורים .

שלום
איננו עוסקים בתרופות.
הפורום והח"מ עוסקים בייעוץ פסיכולוגי בלבד.
בכל מקרה עליך להתייעץ עם הרופא שנתן לך את התרופות.

24/02/2018 | מאת: אנונימית

שוב שלום, כתבתי לפני חצי שנה בערך על הפחד הגדול שלי מרופאים... ובגלל זה אני לא הולכת גם כשצריך... לצערי אני במצב שאני חייבת ללכת לבדיקות ויש לי הרבה מצפון מ"ההזנחה" של עצמי... פשוט לפני שנתיים בערך התעלפתי, התאשפזתי וגילו אצלי גידול שפיר במח שדורש מעקבים... אני לא מקפידה על המעקב... השבוע התעלפתי שוב...והלכתי לרופא המשפחה והוא רוצה בדיקות דם ושתן, אקו לב ומעקב לחץ דם (מכשיר שמרכיבים למשך יומיים).. הלחץ דם שלי עלה ל 150/100 ודופק 121 אני לא יודעת איך להסביר את התחושה שלי... יש לי מן מחסום לעשות בדיקות... זה כבר מעבר לפחד... לא אוהבת שבודקים אותי... אפילו לחץ דם שמדדו לי נפשית היה לי קשה... קשה לי להרגיש חולה ושמטפלים בי... בדיקת שתן אני מתביישת להביא... למרות שאני יודעת שזו בדיקה מאוד נפוצה אני ממש מתביישת... אני גם לא יכולה לשים את המודד לחץ דם... שכל הסביבה תסתכל עליי כעל מישהי חולה... אקו לב אני גם מתביישת לעשות (צריך להוריד בגדים עליונים). בא לי לשכוח שאני "חולנית" ולחזור לחיות חיים רגילים... בדיקות דם אני צריכה לעשות כל שלושה חודשים בגלל הגידול הזה.. ואני לא מקפידה... אני צעירה בת 27 וקשה לי המצב... אני גם יודעת שאם לי ולמישהי בגילי הלחץ דם היה עולה אז לי היו מביאים לעשות בדיקות יותר מקיפות ממנה בגלל הגידול הזה שיושב במקום בעייתי.. התעייפתי ואין לי כח.... אבל אין לי לאן לברוח בגלל שרופא המשפחה מתקשר מידי פעם לגעור בי שהוא מחכה שאני אעשה MRI שזה עוד יותר מביך אותי... רוצה שיעזבו אותי בשקט... אני מספיק בוגרת כדי להחליט מה טוב לי... בריאות הנפש גם חשובה ואני מרגישה שאני נהרסת... אני כבר לא יודעת מה לעשות... אחרי שפרקתי רציתי לשאול.. הרי אני לא קטינה... רופא המשפחה עצבני עליי רצח בגלל שהוא חושב שאני לא פועלת בהגיון ... האם הוא יכול לאשפז בכפייה אם אני לא קטינה? אני קוראת הרבה והתחלתי לפחד מזה שפתאום הסבלנות של הרופא תגמר כי מרגיש לי אחרי שביקרתי אצלו השבוע שהוא ממש קרוב לזה...

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימית,
לא הצלחתי לאתר שאלתך הקודמת.
אני לא יודע מה התשובה לשאלתך, בעניין אשפוז כפוי.
כמובן שעלייך להימנע מלהגיע לשלב הזה, בעיקר בגלל הדאגה לבריאותך שלך !.
ברור ומובן שרופא המשפחה, למרות התסכול והכעס שאת מייחסת לו, רוצה בטובתך.
כך שעלייך להישמע להמלצותיו והנחיותיו.
אם תתמידי בקשיים שאת מתארת, הייתי מציע שתגיעי אליו בדחיפות (!) יחד עם מישהו מבני משפחתך, כדי לדון במצב ולמצוא פתרונות מתאימים.
בכל מקרה, הריני ממליץ שתנצלי זכותך לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי, במסגקת הקופה אליה את שייכת, או באופן פרטי.
.

24/02/2018 | מאת: אנונימית

הבעיה שאין פתרונות אחרים חוץ מזה שאני אעשה את כל הבדיקות האלה.. מה זה יעזור שמישהו מהמשפחה יבוא איתי? אני מכירה את עצמי וזה יעשה לי יותר גרוע... אני רוצה שכמה שפחות אנשים ידעו על זה... המשפחה שלי יודעת שיש לי גידול אבל הם לא יודעים שאני לא עושה בדיקות שאני צריכה. הם לא היו מקבלים את זה טוב.. ואני לא כועסת על רופא המשפחה ואני כן יודעת שהוא סך הכל עושה את התפקיד שלו ויכול להיות שזה מדאגה.. אבל שוב אני חוזרת לזה שזה משהו שאני מעדיפה להתמודד איתו בעצמי וזה שהוא מנג'ס לי לא מועיל, להיפך. לדוגמה השבוע ממש התלבטתי אם ללכת אליו אבל בסוף הלכתי כי באמת לא היתה ברירה... ובגלל שהוא מתקשר כל פעם אני עוד יותר נרתעת מלבקר אצלו. קשה לי שבוחנים אותי, בודקים אותי, מוכיחים אותי, אני מובכת במצבים האלה... התרגלתי לזה שאף אחד לא מבין את מה שאני מנסה לאמר פה... לפי מה שאני קוראת אי אפשר לאשפז בכפיה מישהו שהוא בריא נפשית... רק רציתי לוודא... כמובן שאני בתקווה כן בסוף להתגבר על הקושי וכן לעשות מה שצריך...

24/02/2018 | מאת: אנונימית

ההודעה הקודמת שלי היא מ 1.9.17 אם זה משנה.. פשוט חיפשת..

21/02/2018 | מאת: אורי

קראתי שהתרופה היא תחליף טוב ללוריבן וסרוקסט. האם היא סימפטומטית ללקיחה לפי נצורך או שזה כמו ssri לקחת קבוע כל יום. ואם אחד ביום מתי עדיף? תודה

אורי
לא הבנתי את שאלתך.
בכל מקרה, הפורום והח"מ, לא עוסקים בתרופות.

שלום.יש לי ילדה עם עיקוב היתפתחותי שמתבטא גם בחרדה מרופא שיניים.היא לא מעונינת בכלל להגיע אליו ומצב השיניים שלה בכי רע.כל הטיפולים שניסינו לאעזר גם עם רופאים מומחים לא עזר על מנת לשכנעה .האם ישנה דרך בכלל להוציא אותה מהבית ולהביאה לרופא השיניים?אשמח לקבל תשובה בהקדם..

לקריאה נוספת והעמקה

שני
אני לא מומחה לעבודה עם ילדים.
למיטב ידיעתי, ישנם רופאי שיניים המתמחים בעבודה עם ילדים, כולל
בעלי הסמכה ורישיון להסתייע בכלים של דמיון מודרך, היפנוזה וכד',
העשויים להיות רלוונטיים, גם לגבי ביתך.

תנסי ללכת לד"ר אדר בן עמי. רופא שיניים מומחה לילדים שיש לו גישה מדהימה לילדים. מצליח לטפל בילדים שמתייאשים מהם והם רגע לפני הרדמה כללית.... יש לו גם דף פייסבוק... בהצלחה

מחפשת דרך אלטרנטיבית לכדורים - לטיפול בדיכאון. קראתי על השיטה שנקראית נוירופידבק. מצאו חן בעיני כמה דברים בשיטה, שהיא בעצם אימון המח להגיב אחרת. שמעתי וקראתי שיש תחומים בהם השיטה מאוד עוזרת. האם ידוע, יש תעוד, ניסיון - עם דיכאון?

לקריאה נוספת והעמקה

טלה

אני לא מכיר מספיק את תחום הנוירופידבק (פיתוח מתקדם של הביופידבק),
כדי להתייחס לשאלתך.
כללית, אני מתרשם שלתחומים אלו יכולת ופוטנציאל משמעותיים, ככלים טיפוליים
יעילים, לגבי מגוון גדל והולך של קשיים ומצוקות.
יחד עם זאת, יש לזכור שמדובר ב"כלים" ב"ארגז הכלים", של בעל מקצוע מורשה ומוסמך בתחום בריאות הנפש. וכיון שכך, מן הראוי שהשימוש בהם ייעשה,
בהתאם להמלצתו והכוונתו.

12/02/2018 | מאת: חיים הרשקוביץ

אחרי1.7שנים אמור לעבור להוסטל פרטי לחוץ מאד וחרד מה יהיה שם מה אעשה אם יופיעו מחשבות/קולות אובדניים/ תוקפניים? מאפה אשלם?

לחיים
קבל איחוליי וברכתי לרגל השיפור במצבך, המאפשר העברתך להוסטל.
חששותיך מובנים והגיוניים, אך צפוי שלאחר תקופת הסתגלות קצרה,
תרגיש ודאי יותר ורגוע. סביר גם שיש בהוסטל תורנים מקצועיים, או אפשרות
להיות בקשר איתם. כך שתוכל להתייעץ עם גורמים מקצועיים,
בכל זמן שהותך בהוסטל.
בהצלחה !!

04/02/2018 | מאת: אביה

שלום..אבא שלי, בנאדם לחוץ ועצבני. עד גיל 6 אני זוכרת ממנו זכרונות טובים... ואז בגיל 6 נולדה לי אחות עם בעיה. זה שהיא היתה צריכה יותר עזרה אני באמת מבינה (היא כבר בסדר) אבל ההפליות שהוא עושה בין האחים מאוד מעצבנות. הוא כל הזמן מוריד אותי ואת האחים שלי כדי להעלות אותה. הוא צעק וצועק עלינו המון (למרות שאני נושקת לגיל 30). צועק גם ליד אנשים וגם ליד חברים... כל הזמן יש תחושות של ריב וויכוחים בבית. והוא כל הזמן רוצה להראות שהוא השולט. כמובן שאנחנו לא שותקים לו וכן עונים לו. אנחנו גם לא מכבדים אותו (אנחנו לא שמים עליו). ויש לי מצפון גדול על זה. אני יודעת שאני אצטער על זה בעתיד הרחוק כי הוא לא יהיה איתנו לנצח... הוא גם חושב שכל הדברים שלנו הם שלו.. לדוגמה קניתי רכב לפני חודשיים ובשבת הוא אמר לאחותי שהוא ייקח את האוטו שלי... אמרתי לו שנהוג לבקש.. והוא התעקש לא לבקש כי מבחינתו לא צריך לבקש. בגיל בית ספר התביישתי להביא חברות כי תמיד הוא היה צועק עליי לידם.. לפעמים הוא קורא לנו זבל, חראות או מפגרים... ואנחנו צועקים עליו הרבה... עוד דוגמה.. עשיתי ניתוח מאוד מורכב לפני חצי שנה בבית חולים רחוק מהבית ובלילה של אחרי הניתוח הוא התקשר לאמא שלי שהיתה איתי בבית החולים ושאל אותה אם היא רוצה לישון בבית ולהשאיר אותי לבד (לא מספיק הוא לא בא לבקר אותי עוד זה).. כמובן היא לא הסכימה.. לפני חודש אחותי (זו שנולדה עם בעיה) עשתה ניתוח לייזר בעיניים מחוץ לעיר ("ניתוח" פשוט לעומת מה שאני עברתי). הוא נסע איתה (לקח חופש מהעבודה שבשבילי הוא לא הסכים לקחת) והם ישנו בבית מלון בלילה של הניתוח (שני ההורים שלי ואחותי). בא לי פשוט להבליג ולוותר ולהכיל. אבל זה קשה כשרואים את ההפליות שחור על גבי לבן. אני כן רוצה להבליג כי הוא בכל זאת אבא שלי.. ואני לא מצליחה להתאפק על התגובות שלי לפעמים. אני מותשת כבר מהבעיה הזו. גם אחותי, זאת שנולדה עם הבעיה, מרגישה רע עם זה.. היא מרגישה שמפלים אותה לטובה והיא לא מעוניינת בזה.. אני יודעת שהיא לא אשמה, אבל האחים הקטנים ממנה כנראה מקנאים בה ואז יש גם תחושת יריבות בין האחים..

לקריאה נוספת והעמקה

אביה
אני מבין ומצר על מצוקתך. אך לא זיהיתי מה שאלתך ?!
כללית, הדרך המועדפת להתמודד, עם הבעיות שאת מתארת, היא לפנות לבירור
מפורט יותר אצל פסיכולוג. במסגרת הפגישה תוכלי לפרט את הקשיים ולבחון יחד
איתו דרכי התמודדות ופעולה אפשריים.
זה כולל למשל את האפשרות להציע להורייך, להגיע לפגישת ייעוץ משפחתית.
לא בגלל שאביך יוגדר וייתפס כ"בעייתי", אלא כין שיחסיכם המשפחתיים בעייתיים ואתם מבקשים לשפר זאת.

30/01/2018 | מאת: עזרה

לפני כחודשיים חטפתי התקף חרדה. קוצר נשימה והרגשת עילפון. הרגשתי שאני עומגת להשתגע. עשיתי בדיקות והרופאה קבעה שזו חרדה. אני לא מוכנה לקבל את זה במיוחד שאני תמיד עבדתי בלחץ ואני כל הזמן קוראת באינטרנט על התופעות ועל מחלות שונות והולכת מרופא לרופא לשלול אותם. כל יום אני חשה שקשה לי לנשום. זרמים ברגליים כאבי ראש סחרחורות. הפכתי לצל של עצמי. אני לא רוצה לקחת כדורים אבל לא יודעת איך לצאת מזה ואיך להפסיק לחשוב על זה כל הזמן.

לקריאה נוספת והעמקה

ל- ?
העובדה שהיית רגילה לעבוד בלחץ, אינה שוללת את האפשרות שיש לך בהווה
"תגובת חרדה". אדרבא, לפעמים עבודה ממושכת בלחץ, עלולה לגרום לשחיקה
וקשיי חרדה.
בכל מקרה, כדאי שבנוסף להתיעצות עם הרופאה תפני ולו לייעוץ קצר של פסיכולוג קליני מתאים, אם במסגרת קופת חולים ואם באופן פרטי.
יעוץ פסיכולוגי, יוכל לסייע בגיבוש האבחנה וכן לסייע לך להתמודד עם החרדה, במידת הצורך, גם ללא כדורים.

25/01/2018 | מאת: סיגלית

שלום רב לדוקטור מאיר. האם פאקסט/ סרוקסט גורם לפעימות מוקדמות? תודה . ממתינה לתשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

סיגלית
הח"מ והפורום פסיכולוגיים ואיננו עוסקים בתרופות או ייעוץ תרופתי.
לבירור תרופתי תצטרכי לפנות לפורום רפואי/פסיכיאטרי.

21/01/2018 | מאת: לי

האם רצף מחשבות שמגיעות פתאום לראש משום מקום , מעין תמונות שבאות ברצף ואינן קשורות למציאות אך מוכרות כאילו מהחלום, ואיתן צורך לגשת לשירותים, זה נמשך כמה שניות, מבהיל מאוד , אחרי זה מנסה להרגיע בעזרת נשימות ותמיד מגיע גל קור וצמרמורות , לפעמים עם בכי, ואז זה עובר לגמרי. תחילה קרה כפעם בחודש בשבועיים האחרונים בתכיפות גבוהה יותר.

לקריאה נוספת והעמקה

לי
קשה להעריך מתיאורך הקצר,
האמנם מדובר בהתקף חרדה או סיבה פסיכולוגית אחרת.
לאור העצמת הסימפטומים שאת/ה מתאר/ת, הייתי ממליץ לפנות להערכה
ויעוץ פסיכולוגי, על מנת למנוע החמרה אפשרית נוספת.
ייעוץ מתאים ולו קצר יכול לסייע משמעותית.

שלום.. אני בת 40 ואמא ל3 ..סובלת מהתקפי חרדה כבר חצי שנה זה התחיל מסימפטומים שכולם מכירים לחץ ודקירות בחזה דופק מהיר כאב ראש וכאבי בטן והרגשת התעלפות הפרעות שינה.. חשוב לציין שאני אישה חיובית ומנסה תמיד להיות אופטימית אני נמצאת עכשיו בטיפול פסיכותרפיה ועשיתי לאחרונה מדיטציה טרנסמינדלית.. ולא משתמשת בתרופות ..למרות שמצבי השתפר אבל עדיין הדופק החזק מעיר אותי משינה וכמעט לא מניח לי .. עזרתכם בבקשה האם להמשיך בלי טיפול תרופתי או שלא?

לקריאה נוספת והעמקה

שרה
טוב שפנית לקבלת טיפול פסיכולוגי ואף מתמידה בו.
בעניין שאלתך, ראוי שתתייעצי עם המטפל/ת אצלו/ה את נמצאת בטיפול.
וסביר ש הוא/יא מכיר/ה אותך בצורה אישית ומקצועית, כמתבקש על מנת לייעץ
לך בעניין התרופות שלך.