פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

4952 הודעות
4566 תשובות מומחה

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

10/02/2015 | 12:16 | מאת: מעין

שלום. אני אמא טרייה וחווה גלים באים והולכים של דיכאון. הכל קשה לי מאד ובכלל אני סובלת כל חיי מרגשות נחיתות, חוסר ביטחון עצמי ומטעינה כמעט כל פעולה בלחץ. הדבר מפריע לי לתפקד ובעיקר להגיע למקום גבוה בחיי. מה סוג הטיפול אותו אני צריכה והאם אתה מכיר מטפלים שיכולים לעזור לי?

לקריאה נוספת והעמקה

מעין על פי תיאורך, סביר שאת זקוקה לטיפול פסיכולוגי מתאים. אם הפסיכולוג יתרשם שהסימפטומים קשים במיוחד הוא כבר יציע לך להתייעץ גם עם פסיכיאטר לשלם הקלה תרופתית של הסימפטומים. אנו לא ממליצים על שמות מטפלים בפורום. תוכלי לחפש פסיכולוג מתאים דרך "גוגל", או על ידי פנייה למוקד קופת החולים אליה את שייכת.

10/02/2015 | 09:58 | מאת: אבישי

שלום ד"ר נעמן. אני לומד במכללה לקראת תואר במתמטיקה. אני די מצטיין כמעט בכל הקורסים ,מקבל מחמאות מהמרצים וחבריי ללימודים נעזרים בי. בעבודות הגשה הציונים שלי נעים בין 90-100 . אלא בזמן מבחן אני נלחץ מאבד ריכוז ועושה טעויות שלא הייתי עושה בשיעור או בפיתרון בבית. השבוע ניגשתי לבחינת סמסטר ראשונה בהנדסה אנליטית תחום שאני שולט בו לגמרי אלא שבמבחן מרוב לחץ, עשיתי טעויות מינוריות אך קריטיות מבחינת המשך הפתרון. לצערי אני כנראה אקבל נכשל במבחן. יצאתי בהרגשה רעה מאוד מהמבחן. מתוסכל, ומאוכזב מעצמי בניסיון אינסופי להבין למה זה קורה לי. כאמור זה היה המבחן הראשון ועדיין לפניי יתר בחינות הסמסטר . אני חרד ונואש מהו הפיתרון לבעייתי. תודה מראש על עיצותיך.

לקריאה נוספת והעמקה

אבישי כנראה שאתה סובל מתופעה די שכיחה של "חרדת מבחנים" וכד'. "הפתרון" הוא, קרוב לוודאי, טיפול פסיכולוגי מתאים (עדיף בגישת ה- CBT. תוכל להסתייע באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפש בגוגל), הכולל פרק מיוחד לסיוע עצמי בנושא. אך וכאמור אם זה לא יספיק, תוכל וכדאי יהיה להסתייע בטיפול פסיכולוגי מתאים.

בתי בת 14 סובלת בעיות של חרדה ולחץ כבר כמה שנים, ונמצאת בטיפול פסיכולוגי, בבדיקת דם שעשינו לה הסתבר שרמת הגלוקוז בדם היא 103 , האם יתכן שהלחץ הנפשי הרב והחרדות שמהן היא סובלת גורמים לעליה ברמת הגלוקו? והאם יש צורך בדיאטה כלשהי להורדת הגלוקוז, או שאילו תופעות מוכרות לאנשים הסובלים מחרדה ולחץ

נורית כללית, חרדה ולחץ אכן עלולים להשפיע על עוררות או העצמה של סימפטומים הקשורים בסכרת. כיון שאני לא רופא אלא "רק" ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, אני לא יודע ואף מנוע מלהתייחס לשאלות הרפואיות הספציפיות שלך. בעניין זה תצטרכי להיוועץ עם רופא המשפחה שלכם. טוב שביתך נמצאת בטיפול פסיכולוגי. זה בהחלט עשוי למתן את ההשפעה השלילית האפשרית של מצבי המתח והלחץ.

שלום דר' נעמן וכל חברי הפורום, עד לפני 3 חודשים עבדתי במקום פרטי 13 וחצי שנים. התנאים שם היו מזוויעים, הייתי מתוסכלת ולא הרגשתי מוערכת, הייתי חסרת מוטיבציה,למרות שליטתי הרבה בעבודה וקשרי הטובים עם לקוחות החברה וחברי לעבודה. הרגשתי ככח עבודה בלבד, משכורת נמוכה, תנאים מינימליים ושעות עבודה רבות....ובגיל 35, גרושה + 2 החלטתי לעשות צעד (מה שהכריע זה דיבור הלוך ודבר עם הבוס על שיפור התנאי העסקה שלא הצליח מס' פעמים ואף נהיה גרוע יותר....) חיפשתי עבודה במשרד מסודר,ואכן מצאתי עבודה בקרן מאוד גדולה,רחוקה מלהיות פרטית וקטנה, עם תנאי העסקה שלעובדי מדינה... אני מרגישה לחוצה מאוד, לא ממוקדת, לא מאורגנת מספיק, בימים האחרונים הלחץ גבר ולא הפסקתי לבכות ושיתפתי מס'חברות בעבודה ואת מנהלת כח האדם.אני בהרגשה שזורקים אותי למים ותתמודדי...אני מאמינה בעצמי שיש לי את היכולות אך זהו תחום חדש לי לגמרי מה שאומר שאני צרכיה ללמוד הכל מ - א ומצפים ממני להיות היום ב ד..... מה גם שאופי העבודה שונה וגדול, ארגון גדול פי כמה וכמה מהקודם....וזו תשלובת של שני תפקידים. אין מה למר האנשים שם סבלניים ואני רואה השתדלות מצידם להקל עלי אך בשיחה האחרונה עם מנהלת המשרד התברר שהיא חושבת שאני לא מבצעת את תפקידי על הצד הטוב ביותר...קצת תסכל אותי....איך אני מתמודדת עם הלחץ הזה?או יותר חשוב איך אני מייעלת את עצמי בעבודה כך שזה יהיה לשביעות רצון כולם?? לתשובתכם אודה....

חגית את ודאי מכירה הביטוי שרפואה טובה, מתחילה עם אבחנה טובה. כדי לדעת איך לסייע, חשוב מאד ומיוחד במקרה שלך (על פי תיאורך), חשוב לאבחן יותר בפרוטרוט ולעומק הסיבות למצוקתך הנפשית, בנוסף ומעבר לעובדה שהחילות עבודה חדשה. דבר מלחיץ כשלעצמו. את מוזמנת להסתייע בטיפים לגולשים, שבתחתית עמוד זה מצד ימין. התמדה ביישומם עשויה לעזור לך. אך אם זה לא יקל מצוקתך ולו באופן הדרגתי, כדאי יהיה להסתייע בפסיכולוג קליני מתאים לקבלת ייעוץ/טיפול מתאים.

04/02/2015 | 13:27 | מאת: שירה

שלום, אימי בת 65, סובלת ממחלת ריאות קשה בעקבות עישון אינטנסיבי וארוך שנים. בחודש אוגוסט אושפזה למספר שבועות בעקבות החמרה קשה במצבה. שם הרופאים מסרו כי מצבה סופני וכי עלינו להיפרד ממנה. מיום שחזרה לביתה זקוקה להשגחה מלאה וסיוע מלא. בשבועיים האחרונים מביעה חשש להימצא לבד, טוענת שאינה יכולה לנשום בכלל, מבקשת כי כל הזמן מישהו יהיה לידה ויחזיק לה את היד. בשבוע האחרון לא מוכנה להישאר לבד, טוענת שפוחדת וכאילו נחנקת לידנו משיעול וחוסר נשימה. כאשר אנו איתה, היא נרגעת ומצבה משתפר. לציין כי אימי אלמנה ומתגוררת לבד. הרופא המטפל בה טוען שאינה זקוקה לאישפוז ומטפל בה במינוניים תרופתיים שונים. התקשנו להבחין האם מדובר באמת במצוקה נשימתית סופנית או שמא מדובר בהפרעות חרדה קשות. לציין כי באופייה נוטה לחרדות, רגזנות, דיכאון וסף תסכול נמוך. שאלתי היא כיצד ניתן לאבחן ואיזה טיפול תרופתי מהיר ניתן לתת במקרה זה. אנחנו חסרי אונים מולה. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שירה הגורם המוסמך לקבוע מצבה הפיזיולוגי-רפואי של אימך הוא כמובן רופא (!) מתאים, בלבד. אם יש לכם ספקות לגבי איכות אבחנתו וטיפוליו ניתן כמובן להסתייע ברופא מומחה נוסף בתחום, לשם קבלת מה שנקרא דעה שניה. קיומה של חרדה קשה אינו שולל את קיומה של מצוקה/מחלה פיזית. לעיתים קרובות מאד, ובמיוחד במצבים אותם את מתארת, עלולות שתי המצוקות הפיזית והנפשית להתקיים יחד ואף להעצים זו את זו. אני והפורום הננו פסיכולוגיים ואיננו עוסקים בתרופות. בכל מקרה ועל פי תיאורך יש מקום להסתייע בפסיכולוג שיקומי, או רפואי מתאים, כדי לבדוק האפשרות לסייע לאימך גם במישור הנפשי-רגשי.

02/02/2015 | 08:51 | מאת: טיפול קבוצתי

שלום רב, אנו מציעים בחינם שני סוגים של טיפולים קבוצתיים להפרעות חרדה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בגישה אחידה לכל הפרעות החרדה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב טיפול בתנועה. הטיפולים ניתנים במסגרת מחקר ויחלו בסביבות חודשים פברואר-מרץ 2015. הטיפולים כוללים 20 מפגשים שבועיים שיימשכו כשעה וחצי עד שעתיים במרפאות החוץ במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בהוד השרון. הטיפולים מיועדים לנשים וגברים כאחד, בגילאי 20-65, אשר סובלים מחרדה. מצ"ב קישור לפרטים על המחקר וכן לשאלון התאמה. אנו ניצור קשר עם פונים מתאימים לטיפול בשבועות הקרובים ונספק להם מידע נוסף אודות המחקר. פונים מתאימים ומעוניינים יוזמנו לפגישת הכרות בה תיבחן התאמה הדדית למחקר. https://docs.google.com/forms/d/1Y3wtL-XirtfmNzbHJpaWp61Ki85nH7kSvp1Ose3-Lrg/viewform בתודה, צוות המחקר: ד"ר יובל בלוך, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת ילדים ונוער ד"ר מירית שני-סלע, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה ענת יריב, מטפלת מוסמכת בתנועה ומדריכה יוגב קיויתי, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

לקריאה נוספת והעמקה

אני מצרף המלצתי להסתייעות אפשרית בפרויקט המחקרי הנ"ל.

אני בת 24 , וכל פעם שאני מנהלת שיחה עם אדם כלשהו במיוחד כשזה בן אדם זר או מעסיק שאין קשר קרוב. וצריך לדבר ולהסביר תעצמי . אני מתקשר אך ורק בגלל הבכי שמתפרץ ועוצר אותי מלדבר . אני בן אדם שיודע להסביר תעצמי ולהגיד את מה שאני חושבת וכל פעם אני פשוט נאלצת לעצור כי הבכי יוצא ואז אני לא מצליחה להוציא מילה מהפה ונכנסת לסטרס שלא עובר. מאוד פוגע בניהול שיחה מול מעסיק או אפילו מול מוכר בחנות שאני צריכה להתווכח איתו על משהו. כשאני מרגישה שפוגעים או אני מרגישה חלשה לידו זה פשוט קורה. למרות שאני רוצה להגיד לו דברים נכונים ולהסביר תעצמי. יש לי כושר שכנוע ויכול ביטוי מאוד גבוה. אך זה מונע ממני להסביר תעצמי . מה ניתן לעשות? מאיפה זה מגיע?

לקריאה נוספת והעמקה

קרין תגובת "הבכי הבלתי נשלט" שלך מעידה קרוב לוודאי על רמת רגישות פסיכולוגית אישית גבוהה ביותר. לכולנו תגובות פיזיולוגיות די משותפות למצבי מתח, לחץ והתרגשות עזה. לחלקנו תגובות ייחודיות, כמו רעד, הסמקה, הזעה, סחרחורת, פעילות מעיים וכד'. אצלך כנראה זה מתבטא ב"בכי בלתי נשלט". אין בזה כל רע. אם את תתעלמי מכך ואולי אף תראי בכך את המימד החיובי של רגישותך הייחודית, סביר שגם הסביבה לא תתייחס לכך ועם הזמן זה עשוי בהחלט לפחות. בכל מקרה, להקלה מהירה יותר במצבך ורגישותך והתמודדות יעילה יותר כדאי להסתייע בייעוץ/טיפול פסיכולוגי בגישת ה- CBT (התנהגותי-חשיבתי).

היי, שמי מעיין, אני בת 26. קשה לי בתקופה האחרונה. תקופה של שנה וחצי. מאז שנרשמתי ללימודים. אני לומדת לתואר ראשון, גם קצת לפני הלימודים הכרתי את חבר שלי שהיום אנחנו שנה ו8 ביחד. ובנוסף אני עובדת. קשה לי. אני כל הזמן בוכה. לפחות 5 פעמיים בשבוע, אני לפעמיים גם עצבנית ולחוצה. אני מצליחה להגיע לעבודה, אני מצליחה ללמוד, הקשר פעם למעלה פעם למטה. אני מרגישה שאני מנסה לאכול את כל העולם. ואני קורסת. אני ממש מרגישה בדיכאון. כבר לחבר שלי נמאס לראות אותי בוכה ועצבנית. והוא מחכה בסבלנות שזה יעבור לי. אבל קשה לי כבר להתמודד עם הכל. חוץ מכל הדברים האלה אני מרגישה מאוד לבד. אין לי זמן לעשות את הדברים שאני אוהבת כמו ספורט, התרחקתי מהחברות כי אין לי זמן אליהן. אני כל הזמו סביב הלימודים האינטנסיביים העבודה שאני מחויבת להגיע, ואני תמיד מגיעה , יש לי מוסר עבודה גבוה. ובחיים לא הרמתי ידיים. בחיים לא ויתרתי גם שקשה לי. אבל זאת תקופה שממש קשה לי בה. איך אני יעבור עוד שנה וחצי? אני מנסה לחשוב איך אני אחזיק מעמד ככה ? עייפתי כבר. שכחתי מה זה לחייך. כל הזמן הלימודים והמטלות לא יוצאים לי מהראש, ובתקופת מבחנים אני מרגישה לא נעים שאני לא בעבודה. בקיצור רע לי.. ואני לא רואה באופק שזה הולך לעבור.

לקריאה נוספת והעמקה

מעיין נראה שמרוב לחץ, שכחת, או שמא לא התכוונת לשאול שאלה כלשהי. ברור שאת בלחץ משמעותי. וכמו בכל מצב לחץ גם במצבך, יש ביטוי לאישיותך ורגישותך כנראה, כמו גם ואולי בעיקר לעומס הרב של דברים ונסיבות לוחצניות המאפיינות את חייך בהווה. הדרך להקלת המצב היא להפחית, בראש ובראשונה, את הגורמים ללחץ על פי סדר עדיפויות שתצטרכי לקבוע לעצמך. במידה וכסביר גם לרגישותך האישית-אישיותית יש משקל משמעותי בעניין, כדאי יהיה שתפני זמן ואולי גם משאב כלכלי כדי לפנות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי מתאים. (נ.ב. בקופ"ח יש שירותים פסיכולוגיים בעלות נמוכה). פני ותסתייעי..

26/01/2015 | 12:05 | מאת: טיפול חינם

שלום רב, אנו מציעים בחינם שני סוגים של טיפולים קבוצתיים להפרעות חרדה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בגישה אחידה לכל הפרעות החרדה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב טיפול בתנועה. הטיפולים ניתנים במסגרת מחקר ויחלו בסביבות חודשים פברואר-מרץ 2015. הטיפולים כוללים 20 מפגשים שבועיים שיימשכו כשעה וחצי עד שעתיים במרפאות החוץ במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בהוד השרון. הטיפולים מיועדים לנשים וגברים כאחד, בגילאי 20-65, אשר סובלים מחרדה. מצ"ב קישור לפרטים על המחקר וכן לשאלון התאמה. אנו ניצור קשר עם פונים מתאימים לטיפול בשבועות הקרובים ונספק להם מידע נוסף אודות המחקר. פונים מתאימים ומעוניינים יוזמנו לפגישת הכרות בה תיבחן התאמה הדדית למחקר. https://docs.google.com/forms/d/1Y3wtL-XirtfmNzbHJpaWp61Ki85nH7kSvp1Ose3-Lrg/viewform בתודה, צוות המחקר: ד"ר יובל בלוך, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת ילדים ונוער ד"ר מירית שני-סלע, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה ענת יריב, מטפלת מוסמכת בתנועה ומדריכה יוגב קיויתי, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

17/01/2015 | 20:14 | מאת: בדוי

שלום אני בת 24 מזה כשלושה חודשים אני חשה את הדופק בכל גופי בלב ברגליים ובעיקר בעיקר בראש כאילו דופק מואץ מאוד בראש התחושה הזו מלווה אותי כשאני בישיבה/במנוחה/בשינה . יש לציין כי אותם תופעות תקפו אותי לפני שנתיים וטופלתי בויטמין בי וטריבמין כי הרופא משפחה אמר שאני אנמית לצערי אני מרגישה שהטיפול שהרופא נתן לי לא עוזר כמו כן אוסיף שלעיתים ההתקפים של הרגשת הדופק מלוות בסחרחורת וחוזר ריכוז ואף תחושת נימול. מה דעתך הטיפול המתאים?וממה נובע הדופק?

לקריאה נוספת והעמקה

לבדויה קשה ולמעשה זה לא נכון להמליץ על טיפול, מבלי לדעת ולאבחן מה בדיוק הבעיה ומדוע הדופק שלך מואץ. כיון שאני ד"ר לפסיכולוגיה ולא לרפואה אני ממליץ שתתייעצי (כפי שאכן עשית) עם רופא המשפחה שלך. אם טיפולו לא נראה לך כעונה לצרכים שלך ושל בעייתך, נסי להתייעץ עם רופא אחר, או בקשי שיפנה אותך לרופא מקצועי ייחודי כמו קרדיולוג וכד'.

14/01/2015 | 08:25 | מאת: טיפול קבוצתי לחרדה

שלום רב, אנו מציעים בחינם שני סוגים של טיפולים קבוצתיים להפרעות חרדה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בגישה אחידה לכל הפרעות החרדה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב טיפול בתנועה. הטיפולים ניתנים במסגרת מחקר ויחלו בסביבות חודשים ינואר-פברואר 2015. הטיפולים כוללים 20 מפגשים שבועיים שיימשכו כשעה וחצי עד שעתיים במרפאות החוץ במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בהוד השרון. הטיפולים מיועדים לנשים וגברים כאחד, בגילאי 20-65, אשר סובלים מחרדה. מצ"ב קישור לפרטים על המחקר וכן לשאלון התאמה. אנו ניצור קשר עם פונים מתאימים לטיפול בשבועות הקרובים ונספק להם מידע נוסף אודות המחקר. פונים מתאימים ומעוניינים יוזמנו לפגישת הכרות בה תיבחן התאמה הדדית למחקר. https://docs.google.com/forms/d/1Y3wtL-XirtfmNzbHJpaWp61Ki85nH7kSvp1Ose3-Lrg/viewform בתודה, צוות המחקר: ד"ר יובל בלוך, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת ילדים ונוער ד"ר מירית שני-סלע, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה ענת יריב, מטפלת מוסמכת בתנועה ומדריכה יוגב קיויתי, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

06/01/2015 | 07:01 | מאת: אסתרינה

אימי בת 85 סובלת מהלב בשנים האחרונות מסוכר,אמי בבחינה נפשית חזקה ובריאה,אין לה שיכחה זוכרת עבר הווה עתיד...אבל בחודשים אחרונים מתלוננת שחול ניכנס לה לעיניים לראש לפנים ולכל הגוף,היא מתרחצת מס' פעמים ביום מחליפה בגדים מנגבת את פניה במגבונים סטריליים,יש רופאים שאומרים לה שבזיקנה יש כל מיני תופעות...לוקחת לוריוול להרגעה בת שעתיים,הצענו לה לבקר אצל פסיכיאטר ,אז הרימה את קולה בבטחון כהרגלה שהיא יכולה ללמד פסיכיאטרים ואינה זקוקה לפסיכיאטר,ולא מבינה למה לא נותנים לה כדור שלא תרגיש מה שהיא מרגישה במשך היום,מה לעשות ד"ר ?מה דעתך?האם רופא רגיל יכול לתת לה כדור שנותן פסיכיאטר?אנא תשובתך המהירה,תודה על הסבלנות

לקריאה נוספת והעמקה

אסתרינה רופא "רגיל", כגון רופא מומחה לרפואת המשפחה, יכול לתת מרשמים וכדורים המוגדרים כפסיכיאטריים. בבעיות ייחודיות, מורכבות, או מתמשכות, יש יתרון משמעותי שהרופא המומחה לפסיכיאטריה (פסיכיאטר) יהיה זה המאבחן את הבעיה וכן הדרכים העדיפות לפתרונה. לגבי קבוצת הגיל של אמך (שתהיה בריאה לפחות עד 120), אף רצוי שיהיה זה פסיכיאטר המומחה ומתמחה בבעיות זקנה ("פסיכוגריאטריה"). בהעדר הסכמה ושיתוף פעולה מצד אמא, נסי להציע שתלכו יחד לפסיכיאטר. לא בגלל שלאמא יש בעיה, אלא כיון שיחסיכן נמצאים בבעיה וחוסר הבנה. תוך כדי המפגש המשותף, יש לקוות ולהניח שהפסיכיאטר המיומן יידע כבר מה להציע.

29/12/2014 | 11:51 | מאת: גימל

היי בת 39, סובלת כבר 15 שנה מחרדות, בשנים האחרונות החמירו מטופלת תרופתית כל השנים, ובמשך הזמן גם טיפולים פסיכולוגים, CBT, ביופידבק ועוד... שומדבר לא עוזר לי התופעות הפיזיות הורגות אותי, כל הזמן דפיקות לב, מחנק, לחץ, צמרמורות, בחילות, חוסר תאבון, פחד מכל דבר לא יודעת מה לעשות כבר התייעצתי עם טובי המומחים איך יכול להיות שאין פתרון למצב שלי? מיואשת ומתוסכלת... :( עזרתכם!! תודה

לקריאה נוספת והעמקה

גימל מצער לשמוע שלמרות הטיפולים המגוונים שעברת את עדיין סובלת ממצוקתך החרדתית. יחד עם זאת, ישנם מצבים ונתוני רקע הדורשים זמן והתמדה ממושכים יותר עד להשגת השיפור המיוחל. בנוסף אפשר לשקול הסתייעות בטיפול בהיפנוזה.

שלום רב, כבר גדולה ואמא לילדים בוגרים (שהבעיות גדלו יחד איתם). כל פעם שאני נלחצת...קצת מתח ולא תמיד במודע. הבטן מאותתת לי אם זה בשלשולים, עצירויות או כאבים חדים ברום הבטן? מה הקשר? ואיך פותרים את זה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

גפן הבטן מוכרת מאז ומתמיד כרגישה ומגיבה למצבי מתח והתרגשות. במקרים בהם הסימפטומים חריפים והבעיה שכיחה ומתמשכת יש וזה מאובחן כ"תסמונת המעי הרגיז". לצורך אבחון מעמיק יותר של מצוקתך חשוב שתתייעצי תחילה עם רופא המשפחה. על פי אבחונו, יהיה מקום לטיפול רפואי מתאים אשר בכל מקרה כדאי שיהיה משולב עם טיפול פסיכולוגי ממוקד, בעיקר בגישת ה- CBT.

28/12/2014 | 12:50 | מאת: אוראל

שלום אני בן 19 חייל , ליפני כשבוע התחילו לי לחיצות בחזה מין תחושה שמשהו יושב לי על החזה , אני מאובחן כסובל מחרדה כללית עם התקפי פאניקה ומטופל בציפרלקס . קשה לי מאוד על התחושה הזאת אני כל היום באינטרנט קורא על כל מיני בעיות שונות שיכולות להיות לי וזה ממש מטריד אותי , אני נמנע מפעילות גופנית כי זה פשוט מלחיץ אותי ואני חושב שאם אני אעשה פעילות גופנית אני פשוט אקרוס , הלכתי למיון בבית חולים נהריה שם עשו לי אקג צילום חזה ובדיקות דם , הכל היה תקין . לאחר יומיים הלחצים האלה שוב חזרו לי ופניתי עוד פעם למיון טרם וגם שם עשו לי אקג והיה תקין אני ממש לחוץ מההרגשה הזאת בחזה ותמיד חושב שאולי פספסו משהו , אולי יש המלצות מה לעשות עכשיו ?

לקריאה נוספת והעמקה

אוראל על פי תיאורך את ממצאי הבדיקות הרפואיות, נראה שאין לך מה לדאוג לגבי מצבך הבריאותי- פיזי. הבעיה היא רגישותך החרדתית. יש לקוות שאולי היא תחלוף מעצמה, אך לאור עוצמתה והימשכותה הייתי מציע שתפנה לקב"ן היחידה לקבלת סיוע טיפולי ממוקד. זה עשוי עזור לך אף שלא להזדקק לכדורים שאתה מקבל.

13/12/2014 | 19:10 | מאת: איצו

בן 46 וסוחר בבורסה דרך המחשב מהבית...יש לי תופעה כל פעם שאי נכנס לטרייד הגוף שלי נדרך הדופק עולה כנראה כתוצאה מהפרשת אדרנלין לגוף,,,האם יש דרך לשלוט על התחושות האלו ולהוריד את המתח והריגוש ?והאם זה לא מסוכן לגוף ? כמובן לאחר הטרייד אני נרגע וחש ריפיון ועייפות.

לקריאה נוספת והעמקה

איצו הדרך היעילה והמתאימה להפגת מתח בכלל וכנראה גם את המתח שלך ולו באופן סימפטומטי, זה לימוד ותרגול של טכניקות להרפיה עצמית (חפש דוגמאות יעילות לכך, באתר של ד"ר ברוך אליצור), או היפנוזה עצמית, במסגרת סדנא טיפולית אצל מומחה להיפנוזה. אם יסתבר שהטיפול הסימפטומטי בלבד לא יספיק, תצטרך להיעזר בייעוץ/טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי יותר.

שלום רב, אנו מציעים בחינם שני סוגים של טיפולים קבוצתיים להפרעות חרדה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בגישה אחידה לכל הפרעות החרדה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב טיפול בתנועה. הטיפולים ניתנים במסגרת מחקר ויחלו בסביבות חודשים ינואר-פברואר 2015. הטיפולים כוללים 20 מפגשים שבועיים שיימשכו כשעה וחצי עד שעתיים במרפאות החוץ במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בהוד השרון. הטיפולים מיועדים לנשים וגברים כאחד, בגילאי 20-65, אשר סובלים מחרדה. מצ"ב קישור לפרטים על המחקר וכן לשאלון התאמה. אנו ניצור קשר עם פונים מתאימים לטיפול בשבועות הקרובים ונספק להם מידע נוסף אודות המחקר. פונים מתאימים ומעוניינים יוזמנו לפגישת הכרות בה תיבחן התאמה הדדית למחקר. https://docs.google.com/forms/d/1Y3wtL-XirtfmNzbHJpaWp61Ki85nH7kSvp1Ose3-Lrg/viewform בתודה, צוות המחקר: ד"ר יובל בלוך, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת ילדים ונוער ד"ר מירית שני-סלע, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה ענת יריב, מטפלת מוסמכת בתנועה ומדריכה יוגב קיויתי, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

10/12/2014 | 16:44 | מאת: נאור

לא יודע אבל כל הזמן אני חושב רע וזה מעצבן

נאור לכולנו מחשבות רעות מידי פעם. אם הן מאד שכיחות אצלך, בעוצמה גבוהה וגורמות לך למתח וסבל, כדאי שתשקול פנייה לייעוץ/טיפול אצל פסיכולוג קליני מתאים, אם באופן פרטי או באמצעות קופת החולים אליה אתה משתייך.

שלום רב לפני כחצי שנה החל אבי (בן 79 פעיל ונמרץ בדכ) להתלונן על קשיי שינה ואי שקט.לפני כחודשיים החל לקחת לוריבן וציפרלקס בהמלצת פסיכיאטר. נוירלוג שראה ותו טען שמדובר בסיממנים התחלתיים ביותר של פרקינסון (יש לציין שאינו רועד כמעט, יותר איטיות). הוחלט על סמך שיחה בלבד שהוא בסוג של דכאון והוחלט לחכות עם התרופה לפרקינסון עד שיתאזן הדכאון. לטענת אבי הציפרלקס אינו עוזר כלל (עלה למינון 20 מ"ג)ויתרה מכ חש מחנק כשבועיין ולאחר מכן גולה בגרון. למיטב הבנתי קראתי על תופעת גלובוס היסטריקוס. האם יש קשר בין תופעה זו לפרקינסון.? ומה הפתרון?? תודה רבה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

גלית אני משער (בלבד !!) שאין קשר בין "גלובוס היסטריקוס" אשר כשמו כן הוא - ביטוי "היסטרי" למתח נפשי גלוי או סמוי, ךבין פרקינסון. מאידך וכמשתמע מדבריי אני לא יודע את התשובה הוודאית לשאלתך. אשר על כן, תוכלי להיוועץ בעניין עם נוירולוג או פסיכיאטר מתאים.

25/11/2014 | 22:48 | מאת: ליעד(שם בדוי)

בחודש ספטמבר בערך כאב לי הראש לא הבנתי מה מקור הכאב אז בדקתי באינטרנט באינטרנט היו דברים שהלחיצו אותי ובהדרגה התחלתי לחשוש יותר למצבי הבריאותי.ביום ב האחרון קמתי עם תחושה מוזרה בראש (לא ממש כאב) במקום יחסית ממוקד ותחושה של חולשה ביד שמאל בנוסף הלכתי לרופא משפחה לפני חודש ששלל לי בעיה נירולוגית אבל אמר לי שיש לי לחץ דם קצת גבוה מידי האם התחושה הזאת אמורה להדאיג אותי?? האם זה קשור ללחץ דם?? האם אני היפוכונדר?? אני ישמח עם תענו על זה כמה שיותר מהר כי אני ממש בלחץ

לקריאה נוספת והעמקה

ליעד אני לא רופא אלא ד"ר לפסיכולוגיה, כך שאני לא יודע ולא אמור לאבחן האם בעייתך הפיזית (לחץ דם ?) קשורה או נובעת מחרדתך ה"היפוכונדרית", או שזו אכן בעיה רפואית-פיזית. את זה תצטרך לברר עם רופא המשפחה שלך. כללית, גם מצבים רפואיים כולל לחץ דם) נוטים להיות מושפעים ולהעצים מתחושות של לחץ וחרדה.

25/11/2014 | 00:56 | מאת: מאיה

הפורום, כל הרעיון של הפורום היה תרגיל כתיבה מעולה בשבילי תודה..

מאיה תודה. גם בשבילנו זה היה תרגיל כתיבה מעולה. לכן ולמרות "השקיפות" של שאלותייך, הנחתי את המזכירה, לענות לך מיד פעם. בהצלחה, בהמשך דרכך..

שלום לך אני תקוע שנים באזור הנוחות ולא עושה מאומה רק מיחתבר לאנשיפ קבועים מדבר ומתיפרק נפשית וכשקיבליתי את המנ הולך ויכול להיות אים עצמי אני הולך לעובדת סוציאלית בעמך פעם בשבועיים שלש אין הכי צחושת הכלה וחום ונישאר תקוע במצב הזה מיבלי להיתקדם מה דעתך

אופיר לא הבנתי שאלתך וכנראה שגם לא את בעייתך. אם, כפי שכתבת, אתה בטיפול ב"עמך" בגלל "תקיעותך", כדאי להערכתי שתיפגש עם העובדת הסוציאלית שלך בתדירות שבועית ולא להסתפק במפגשים של אחת לשבועיים-שלושה בלבד.

03/11/2014 | 11:45 | מאת: אלינה

לפני שנתיים בערך עברתי הריון הפסיקו לי אותו בחודש חמישי בגלל שהייתי בסכנה. היה לי חוסר ויטמינים וירידה של 48 קילן. והגעתי לתת משקל רציני. זה היה ממש לידה ואחרי הלידה הכל הסתבך. התחלתי לא להרגיש תרגליים והידיים. אז עברתי טיפולי פלזמה פרזיז ושיקום של חצי שנה. זה היה לי ממש קשה נפשית אז הביאו לי חצי כדור ואבן בבוקר ובערב חצי ואבן וחצי לןסטרל. ומאז כל דבר קטן אני ננלחצת ונכנסת לחרדה. היום ברוך השם יש לי תינוק בן 3 חודשים. אבל כל הזמן אני נזכרת או שקורה שאני לא נזכרת ופתאום ניהיה לי דפיקות לב, קשיי נשימה, רעידות בגוף, כאבי ראש. כאילו מישהו יושב על החזה שלי ולפעמים בכי. אני לא שותה תכדורים כמעט חצי שנה. אני לא רוצה להתמכר עליהם. מה אני עושה? זה יכול לקרות לי שאנשים איתי ואני שותקת כדי שלא יראו שיש לי חרדה. אני מפחדת שזה קורה. זה גורם כאילו השתגעתי. הרגשה כמו של התקף לב ואני נכנסת גם ללחץ שאולי זה התקף לב וא חרדה ואחרי כמה זמן זה עובר. אני רוצה חיים נורמלים בלי ההתקפי חרדה. הלכתי לשיחות ולא התחברתי. איך אני עושה שזה לא יבוא לי שוב? חוץ מלשתות כדורים

לקריאה נוספת והעמקה

אלינה חרדות קלות יחסית, קורות לכולנו ולרוב הן חולפות מעצמן. חרדות משמעותיות יותר יש וניתן להתמודד איתן על ידי טכניקות של "הרפיה עצמית" וכלים אחרים, המפורטים ומתוארים ב"טיפים לגולשים" שבתחתית עמוד זה מימין ובאתר המעולה של ד"ר ברוך אליצור (חפשי בגוגל). חרדות קשות יותר, כמו אילו שאת מתארת מצדיקות ואפילו מחייבות סיוע מקצועי של פסיכולוג קליני מתאים (באופן פרטי או דרך קופת חולים). טיפול פסיכולוגי מתאים יכול לשחרר אותך מהצורך בתרופות הרגעה וכד'.

01/11/2014 | 19:28 | מאת: אנונימי

שלום דר אני לא יודע אם כאן זה המקום הנכון לשפוך את הלב אבל פשוט אין לי למי לפנות ככ בעניין.. אני חולה סכרת type 1 קרוב ל8 שנים רמות הסוכר לא מאוזנות אצלי (ha1c 10.9) וזה לאחר מאמץ עצום.. כל חיי מאז גילוי המחלה השנתו ועכשיו אני מתחיל לשים לב לשינוי מה שנקרא חוטף עכשיו את הכאפה כל החברים שלי אוטוטו מתגייסים כולם בעלי רישיונות נהיגה ורק אני לא פתאום אני מרגיש ככ שבור שכבר נמאס לי יש לי פגיעות כתוצאה מחוסר האיזון אני מרגיש דפוק ורע פשוט בא לי לצעוק ככ חזק מעמקי הנשמה ולבכות אבל גם את זה אני כבר לא מצליח סליחה על החפירה בתקווה לימים טובים יותר י.

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי מאד מצער לקרוא על סבלך. ויחד עם זאת אני רוצה להדגיש את הידוע לך, קרוב לוודאי. רבים סובלים מסכרת ואף מחלות קשות יותר, אך מקיימים חיים שלוים, מספקים וטובים ביותר. הדבר תלוי במידה רבה בהסתגלות הרגשית-נפשית הקיימת בכולנו. לעיתים צריך וניתן לסייע לחיזוקה על ידי שיחות עם גורם מקצועי מתאים. כמו פסיכולוג, עובדת סוציאלית וכד'. כדאי להסתייע בהם ואתה יכול לשפר מצב רוחך והסתגלותך די מהר וביעילות. את הגורם המקצועי המתאים אתה יכול להשיג, אם במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך או באופן פרטי.

לאנונימי מאד מצער לקרוא על סבלך. ויחד עם זאת אני רוצה להדגיש את הידוע לך, קרוב לוודאי. רבים סובלים מסכרת ואף מחלות קשות יותר, אך מקיימים חיים שלוים, מספקים וטובים ביותר. הדבר תלוי במידה רבה בהסתגלות הרגשית-נפשית הקיימת בכולנו. לעיתים צריך וניתן לסייע לחיזוקה על ידי שיחות עם גורם מקצועי מתאים. כמו פסיכולוג, עובדת סוציאלית וכד'. כדאי להסתייע בהם ואתה יכול לשפר מצב רוחך והסתגלותך די מהר וביעילות. את הגורם המקצועי המתאים אתה יכול להשיג, אם במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך או באופן פרטי.

29/10/2014 | 20:56 | מאת: קארין קוגל

שלום , אני קארין ואני בת 15. לפני כ4 חודשים עברתי חרדה די גבוהה. והיו לי את כל הסימנים של החרדה.. כגון: דופק מואץ, גלי חום, רעד,מחשבות טורדניות ועוד. וכאשר סימנים אלה הלכו ונחלשו, התחיל לאט לאט להופיע הניתוק . תמיד הייתי אומרת להורים שלי: "אני לא מרגישה את עצמי", והם פשוט לא האמינו וחשבו שהמצאתי. הניתוק הזה ממש ממש מפחיד אותי ולא נותן לי לחיות בשמחת חיים כמו שהיה פעם.. מה עושים? ואיך לא לפחד.

לקריאה נוספת והעמקה

קארין קארין יש ולעיתים אנו מגיבים בתגובת חרדה גם ללא כל סיבה ידועה או מוכרת. לרוב, זה חולף מעצמו. לעיתים, כמו אולי במקרה שלך, החרדתיות ממשיכה ואף מתבטאת בתחושות של ניתוק זמני וכד. את יכולה להסתייע בטיפים לגןלשים" שבתחתית דף זה למטה מימין או באתר המעולה של דר ברוך אליצור (חפשי מגוגל.). אך למיטב המלצתי הייתי מציע, שתוך תיאום עם הורייך, תיפני לקבלת ייעוץ (לרוב, די קצר) אצל פסיכולוג /ית קליני/ת, אם באופן פרטי , או במסגרת קופת החולים אליה את שייכת. בהצלחה

21/10/2014 | 22:59 | מאת: שירה

שלום , בשנה האחרונה יש לי בעיה שהולכת ומחמירה .אני מדברת מהר וללא הפסקה וגם באופן אסוציאטיבי, כך שגם מפספסת את העיקר והרבה פעמים שוכחת להגיע לנקודה.. זה נורא נורא מתסכל!!!!!!! כי כל פעם מבטיח ה לעצמי שבפעם הבאה אשתוק או אקצר אבל לא מצליחה . גם כשמנסה לכתוב לי בנקודות על מה רוצה לדבר, אני לא עומדת בזה וגולשת לשולי ולטפל. זה קורה לי רק בשיחות עם אנשים קרובים (עם זרים אני די סגורה) וגם מה שמחמיר זו התחושה והמציאות ש"מנפנפים אותי" כמו איזו עלוקה בכל מיני תירוצים ..ואני יוצאת עם תחושה מאד משפילה ומיואשת מעצמי , לא יודע ת מאיפה זה בא לי. בעברי הייתי סגורה ביישנית ותמיד בצד שמקשיב אבל עכשיו ברגע שמתחילה לדבר אני לא מצליחה לעצור . אפילו הכתיבה נהייתה כזאת. בעבר הייתי כותבת מתומצת ויפה ועכשיו כבר לא- כמו שאתה רואה.. (אם כי עדיין בכתיבה טובה יותר מהדיבור) אנא עזור לי! בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

שירה מצוקתך מובנת ומעוררת אמפטיה. תחילה הייתי מציע שתתייעצי עם רופא המשפחה שלך ואולי אף עם רופא נוירולוג, לשלילת גורם ביולוגי-פיזיולוגי אפשרי לשינוי בהתנהלותך התקשורתית. במקביל, אני מציע שתיפני לייעוץ/טיפול של פסיכולוג/ית קליני/ת מתאים/ה. רק בירור מקצועי מעמיק יוכל לספק הסברים ובעיקר כלים, כדי להקל ואף לפתור מצוקתך.

19/10/2014 | 05:14 | מאת: דן

אין לי התקף חרדה של פעם ביום ל 10-20 דק זה פשוט דפיקות לב חזקות מאוד גם במנוחה זה משהו מעבר לחרדה זה פשוט מהבוקר עד הלילה ללא הפסקה משהו הזוי שלא עוזב אותך כבר חצי שנה זה כאילו אתה חי על הילוך גבוה ומושך את הגז בלי לעזוב ממתי שאתה קם עד שאתה הולך לישון (ואולי גם במהלך השינה גם אותה ההרגשה אבל זה כבר אני לא זוכר או חושב על זה ) אבל אני קם גם בלי חיוך החיים השתנו במכה אחת ללא כל עזערה עשיתי כל בדיקה אפשרית הלכתי לנאורולוג קרדיולוג דיקור סיני הומאופטיה פרחי באך שיאצו פסיכולוג N L P ...ומה לא....... בבדיקות הרפואיות הכל תקין ובשאר הטיפולים עברתי את כולם ולא אמור להיות לי חרדות למרות שאני לא בטוח שזה חרדות כי אני לא פוחד ממשהו או מישהו זה משהו שאוכל אותי מבפנים לאט לאט זה כמובן עקב עישון סמים ניסיתי הכל ונישארתי עם החשיש 10 שנים עישנתי אותו על בסיס יומי עד שלא יכלתי לעשן בגלל תיקים במשטרה ועברתי "לחוקי"...ניייס גאי כמעט שנה רצוף עישנתי עד שביום בהיר אחד החלטתי במכה אחת להפסיק..כעבור 4 ימים בערך המצב החמיר וראיתי הזיות ופרנויות שנמשכו כשבוע ומאז ההרגשנ הנ"ל בלב (אולי בנשמה) לא עוזבת אותי כבר מעל לחצי שנה (מה שבטוח הלב פועם בחוזקה במנוחה)

לקריאה נוספת והעמקה

דן למרות ניסיונותיך הטיפוליים, המאכזבים לדבריך, עליך להתמיד ב בטיפול מקצועי של פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר. במוקדם יותר או פחות, אני מאמין שניתן לסייע לך ואף להביא להקלה משמעותית במצבך.

27/06/2019 | 22:32 | מאת: שרון

גם אני כמוך אח שלי היקר יש תרופה ... אבל שתפסיק את הפעימות החזקות... לחלשות יהיה לך קצת שקט בלב אתה תרגיש את זה תעשה תשובה לבורא עולם ... שהפסקת עם הנייס גאי ... כי כמו שבאת לעולם הזה בלי הדפיקות לב ותסביכים של הנייס גאי כי הכנסת חרא לפה ודפקת לעצמך את הגוף ככה גם אני אחי ... פשוט תגיד לבורא עולם אני רוצה לעשות תשובה על הנייס גאי ... וזהו אתה תרגיש בעזרת ה טוב אבל עדיין יהיו דפיקות רק חלשות יותר 😊😊

11/10/2014 | 00:19 | מאת: דני

שלום דוקטור שמי דני ואשמח אם תוכל לעזור לי במשהו שמטריד אותי המון זמו. אני שחקן סנוקר בצורה רצינית ואני משחק טוב מאוד ( במצב רוגע ) רוב הזמן שהמשחקים קצת יותר רציניים אני מתחיל להילחץ להיות מתוח ( אולי מהרצון לנצח או מהפחד להפסיד ) ואני פשוט לא מצליח לשחק 20 אחוז ממה שאני באמת יודע. הדבר מטריד מאוד את מנוחתי! אנא! עזור לי. דני

לקריאה נוספת והעמקה

דני מה שאתה מתאר, מוגדר לעיתים כ"חרדת ביצוע" - התרגשות מיוחדת בעקבות הציפייה שאנו משערים שקיימת שנצליח ועקב כך הופכת לציפייה עצמית מועצמת, מרגשת ולרוב גם מעיקה ולוחצת. ההמלצה הנכונה בפשטותה אך מניסיוני קשה ליישום, היא להתמקד ב"תהליך" של מה שאנו עושים (כגון, ההנאה מהמשחק עצמו) ולא ב"תוצאה" ותהיה היא מה שתהיה. אם התופעה לא משתפרת, כדאי להסתייע בייעוצו/טיפולו המקצועי של פסיכולוג מתאים.

09/10/2014 | 01:43 | מאת: חן

שלום רב ד"ר נעמן. רציתי לשאול, מהי הדרך המומלצת בעיניך להגברת הביטחון העצמי? אני מאוד מתעניין באופן כללי בפסיכולוגיה וקורא ספרים הנוגעים בתחום, והדבר שקראתי שחוזר על עצמו במקורות שונים בעניין הביטחון העצמי, הוא שאחת הדרכים הטובות ביותר להעלות אותו היא באמצעות עיקרון השכנוע העצמי, כלומר לכתוב איזשהי הצהרה, מעין מנטרה, שאותה יש לאמר בבוקר מיד אחרי היקיצה ובלילה ממש לפני השינה, במטרה להחדיר את המסר לתת המודע, שעם הזמן יאמץ את המידע הזה כאמת מוחלטת. מה דעתך על שיטה זו? האם היא נכונה ומומלצת? תודה, חן.

חן הכיוון של "חשיבה חיובית" ושינון "מנטרות" חיוביות ומחזקות, רלבנטי וישים, בדרך כלל, כחלק, או במקביל לתהליך טיפולי- מקצועי. התהליך הטיפולי אמור "להכין את הקרקע", תרתי משמע, לסוג זה של עבודה עצמית.

08/10/2014 | 13:57 | מאת: טלי

אני נמצאת בתקופה לא טובה ולאחרונה יש אצלי איזה דפוס קבוע של פחד מאונס . הטרדה מינית. זה מאוד מטריד אותי, יש לי סיוטים בלילה. מעולם לא נאנסתי ואני לא מבינה מה קורה לי. יש לי חבר והוא מאוד רגיש אלי, אנחנו לא שוכבים כשאני נכנסת למצב הזה של הפחד.

לקריאה נוספת והעמקה

טלי כדי להבין מה קורה לך והמקור לסיוטייך, צריך להכיר אותך ואת רקעך האישי והאישיותי, באופן מקצועי, מלא ומפורט יותר. אם פחדייך ממשיכים להעסיק ולהטריד אותך, כדאי שתיפני לבירור אצל פסיכולוג קליני. גם בירור קצר עשוי להיות לך לעזר רב והקלה משמעותית של קשייך.

07/10/2014 | 01:02 | מאת: היי

שלום רב אני בת 26 , בשנתיים האחרונות עברתי דברים קשים בחיי האישיים.. אני סובלת כבר תקופה מאוד ארוכה מבטן מתהפכת בטירוף לאחר בדיקות רבות אובחן פשוט כמעי רגיז. בזמן האחרון התחלתי להרגיש חולשה חזקה ברגליים ודופק מואץ ולחץ שמשתלט.. בנוסף אני עוברת דירה ושרויה בלחץ בגלל כל מיני בעיות בחיי. הלכתי לרופא והוא המליץ לי לקחת שבועיים קסנקס 0.5 אחד ביום על מנת להרגיע קצת את הגוף ששרוי בחרדה. לקחתי את הכדור והוא מאוד עזר לי ובנוסף מאוד עזר לבון המתהפכת ממש הרגיע אותה שזה בשבילי מרגש כי אין משהו שלא ניסיתי.. לאחר שבועיים שלקחתי את הכדורים בעקשתי עוד מרשם ונתנו לי לעוד 3 חודשים שאלתי כזאת; האם ניתן לפתח תלות בכדור והאם מומלץ לי לקחת אותו? כי הוא מאוד משפר לי את ההרגשה ואיכות החיים. האם ניתן לקחת כדור זה לטווח ארוך? ללא העלאת מינון.. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ל"היי" איננו עוסקים בתרופות ועלייך להתייעץ עם רופאייך בעניין התרופה שאת נוטלת. כללית, לתרופות ההרגעה מהסוג שציינת יש פוטנציאל התמכרותי, אך זה תלוי כמובן, במשך נטית התרופה, הסוג שלה ורגישות שישית של המטופל. לכן וכאמור עלייך להתייעץ בעניין עם הרופא שרשם לך את התרופה. פרט לכך, כיון ש"תסמונת המעי הרגיז", נוטה להיות מושפעת ממצבי מתח, לחץ וכד', מומלץ שתיפני לייעוץ אצל פסיכולוג קליני מתאים שיוכל לעזור לך לשלוט במתחייך על ידי טכניקות הרפיה פסיכולוגיות. כך תגדילי ההסתברות לשלוט גם בסימפטומים שאת מתארת, אף ללא הזדקקות לטיפול תרופתי.

04/10/2014 | 08:30 | מאת: מיתר

איך יתכן שבמצבי לחץ משמעותיים אני מתפקד מצויין מות הורה , מצב מלחמה,בזמן אמת וכו ואילו במצבים טיפשיים כמו הודעה מעמית בעבודה יש לי תגובת מתח מוזרה קשה וחרדתית וגרוע מזה מתמשכת. אין לי בעיית ביטוי עצמי דבור ותקשורת ובכל זאת אני חש שנלחץ משהו פנימי שגורם לעוררות הזו. אני משתמש בדרך שהבנתי שהיא מעשית. העברת המיקוד לעשיה במטלות פרקטיות אחרות. וזה עובד לא רע. אבל זה משפיע עלי בצורה שפוגעת באיכות החיים. למדתי מעט על תורת הטרנזקציות והבנתי שלמעשה יתכן שהמצבים שמעוררים את המתח מעוררים סוג של זכרון ישן שמוקלט במוח וזה מפעיל אותו כל פעם מחדש. ניסיתי לעבוד על זה באמצעות התרחקות ניתוח מצב מה הכי גרוע שיכול לקרות מזה עד קצה המחשבה וזה עוזר. אבל שאלתי היא האם זה הסבר נכון והאם יש עוד דרך להסביר מצב זה במומחיותך. והאם הדרך שבה אני נוהג מעשית. אני בן 40 .

קינן כוונתך, כמו גם השערתך לגבי היות המקורות לחרדותיך שונים (משהו משמעותי, אקטואלי ומיידי לעומת משהו לכאורה מישני, אך קדום "צרוב" ובעל השפעה עצומה), נכונים בעיניי. גישת ה"טרנסאקציות" ושאר כלים פסיכולוגיים שציינת, ראויים וטובים, אבל.. : 1. לרוב יש צורך במטפל מקצועי (פסיכולוג קליני), לאבחון הבעייה והכלים המתאימים יותר לטיפול היעיל בה, מתוך מגוון גדול של כלים וטכניקות. 2. יש צורך במטפל מקצןעי כדי להקנות לך את יכולת היישום של הכלים הטיפוליים.

01/10/2014 | 10:37 | מאת: אבישי

שלום, אני סובל גם מהפרעות חרדה וגם מדיכאון ברמות שונות (כן, קיבלתי את כל החבילה..). אני נוטל בכל יום 20 מ"ג ציפרלקס, 6 מ"ג אדרונקס וכדורי 0.5 מ"ג קלונקס, למקרה הצורך (ויש צורך). כידוע, קלונקס עוזר במצבים של התקפי חרדה, והכדור הזה אכן מסייע לי בעת התקפי חרדה. שאלתי היא האם קלונקס עוזר להפחית, בטווח הזמן הקצר, גם תחושות דיכאון?

לקריאה נוספת והעמקה

אבישי איננו עוסקים בטיפול תרופתי אלא פסיכולוגי בלבד. כך שעדיף שתפנה שאלתך לרופא (פסיכיאטר)שרשם לך את התרופות הנ"ל. באותה הזדמנות, תוכל גם לברר איתו מה דעתו לגבי טיפול פסיכולוגי מתאים עבורך. לדעתי, עם אינך מקבל עדיין טיפול פסיכולוגי מן הראוי שתפנה לקבלו. הוא עשוי לייתר את הצורך בתרופות ולהעלותך "על דרך המלך", ללא ה"חבילה" שקיבלת.

29/09/2014 | 15:33 | מאת: אורלי

כותבת עבור חברה שהגיעה לביקור בקיץ ומאז בהנ בן השמונה מתעורר כל לילה באותה השעה בטענה שהוא מפחדץ זה תופעה שהתחילה עקב האזעקות במבצע צוק איתן מה עליה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

אורלי שאלתך דלה בפרטים, לצורך גיבוש המלצה מתאימה. בכל מקרה, אינני מומחה לטיפול בילדים. לאור הזמו שחלף מאז המבצע והימשכות פחדיו מאז, הייתי מציע לפנות בהקדם לבירור וטיפול אצל פסיכולוג/ית ילדים מתאים/מה.

26/09/2014 | 17:49 | מאת: robert

שלום ד"ר מאיר נעמן, אני יושב בשקט במשך לפחות 5 דק' פעם אחת בכל יום בלילה ( לרוב לפני השינה). אני יושב ונותן לכל המחשבות , רגשות, תחושות וכל הדברים האחרים לחלוף להם. התהליך נעשה בעיניים פתוחות. 2 שאלות: 1. האם זה מדיטציית מיינדפולנס? 2. האם טכניקה זו עוזרת להתמודדות עם מתח, לחץ וחרדה? תודה, robert

לקריאה נוספת והעמקה

robert אינך צריך לפנות אליי, בשמות שונים, עם השאלה הדי דומה שלך מידי פעם. טכניקת ה"מיינדפולנס" (mindfulness),מוערכת באופו כללי כטכניקה יעילה, בעיקר בהכוונה והנחייה טיפולית של בעל מקצוע מתאים (פסיכולוג או פסיכותירפיסט). על פי תיאורך אתה מרבה לעשות מדיטציות אישיות שונות. אם זה עוזר לך המשך בכך מבלי להתלבט לגבי השם המדוייק לתיאור המטידציה שאתה עושה. ואם, כפי שאני חושש, זה לא ממש עוזר לך, מן הראוי כפי שכבר המלצתי לך שתפנה לייעוץ אצל פסיכולוג קליני מתאים.

24/09/2014 | 08:14 | מאת: רויטל

שלום וחג שמח. בשנתיים האחרונות חוויתי 2 בעיות רפואיות. (גוש שפיר בחזה, ותאים טרום סרטניים בצוואר הרחם). זה התחיל לפני שנתיים ומאז כל תסמין ולו הכי קטן מטריד אותי, אני כל הזמן חושבת שיש לי סרטן ואז החרדה מגיעה יחד. בעלי חושב שאני היפוכונדרית, אבל אני לא יודעת אם זה נכון, שכן כן היו לי תסמינים רפואיים ומאז כל דבר קטן מפחיד אותי. לדוגמא, עכשיו יש לי כאב גרון שלא חולף ואני בפחד נוראי שיש לי סרטן גרון, יש לי תור רק לעוד שבועיים לא.א.ג וזה משגע אותי. כל תסמין בגוף מבשר רעות. האם זוהי היפוכונדריה?

לקריאה נוספת והעמקה

שנה טובה רויטל קשה ולדעתי אף אין צורך לאבחן על פי תיאורך הקצר, האם מדובר בהיפוכונריה כ"פרעה", או "סתם" חרדה. מה שנראה כברור הוא שאת סובלת ממצוקה ריגשית ושיש לעזור לך בהתמודדות היעילה איתה. הכיוון המומלץ הוא לפנות לקבלת סיוע של מספר פגישות אצל פסיכולג קליני מתאים. להערכתי זה בהחלט עשוי להקל על מצוקתך וחרדתך.

22/09/2014 | 14:15 | מאת: אורלי

בעלי לפני מס' שנים עבר תאונת דרכים קשה שבעקבותיה התחיל לסבול מהקפי חרדה שהתסמינים קושי בנשימה סחרחורות שגרם לו פחד לצאת מהבית ומנהיגה טופל בציפרלקס 20 מ"ג ע"י פסיכיאטר.לפני כשנתיים הפסיק על דעת עצמו להפסיק את הטיפול , והרגיש טוב. לפני כחצי שנה עבר תאונת דרכים והתקפי חרדה חזרו שוב בצורה קשה יותר , בהמלצת הפסיכיאטר התחלנו ב-10 מ"ג שלא עזר ועלינו ל-20 מ"ג. יש לציין שהקשיי הנשימה מלויים בלחות ושיעולים (עשינו ברור אצל רופא ראות וא.א.ג. שהכל תקין והלחות המתקפי חרדה שמופיעים בעיקר בבוקר ונרגעים רק לאחר קלונקס. הבעיה היא שבעלי לוקח כבר למעלה מחודש ציפרלקס 20 מ"ג ועדיין סובל בבקרים מהתקפי חרדה המלווים בליחה ורק לאחר לקיחת קלונקס 0.5 מ"ג ההתקפים נרגעים והוא יכול לצאת מהבית.בעבר הציפרלקס 20 מ"ג איזן אותו ולא היה לו התקפים בבקרים ולא היה צורך בלקיחת קלונקס. אודה לך אם תחווה את דעתך למקרה.

לקריאה נוספת והעמקה

אורלי הח"מ והפורום פסיכולוגיים ועל כן איננו עוסקים בתרופות. קשה לי להאמין שלא המליצו לבעלך, את המתבקש כמעט מעצמו, שיקבלגם טיפול פסיכולוגי מתאים. אם הוא עדיין לא עושה זאת וגם אם היה בטיפולשלא הועיל, מומלץ ביותר שיפנה לקבלת טיפול אצל פסיכולוג קליני המתמחה בגישת ה- CBT ורצוי שאף בהיפנוזה. טיפול פסיכולוגי מתאים, עשוי לייתר את הצורך בתרופות.

14/09/2014 | 19:58 | מאת: אלי

זה כשנה אני נוטל ציפראלקס 10 מ"ג.אני שותה כוס יין ביום וכסית קטנה של משקה חריף בערב. האם יש עם זה בעיה כלשהי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אלי כפסיכולוגים איננו עוסקים בתרופות והשלכותיהן. מכל מקום, מוסכמה מקובלת היא שאין לשלב נטילת תרופות בכלל ופסיכיאטריות בעיקר, עם שתיית אלכוהול.

14/09/2014 | 08:36 | מאת: S123

ד"ר שלום אני בת 25 נשואה פלוס ילקה בת 4 חודשים, מהחודש הראשון להיריון החלו לי התקפים מוזרים מאוד של תחושת חנק מוזרה כזו, זה נמשך למס' שניות ושנית מספר לפני כן אני מרגישה ריחוף קל, במשך כל ההריון זה החמיר ותדירות ההתקפים עלתה משמעותית, הגיע למצב של ממש כל חצי שעה ישנו התקף כזה. כאב ועוצמתם גברו אף הם, עשיתי את כל הסדיקות האפשריות( כולל MRI) לשלילת בעיה נוירולוגית וכמו כן בדיקות נוספות.. נוירולוגית אחת ( מבין רבות שביקרתי) אמרה לי שיכול להיות ומדובר במשהו על רקע נפשי, לא ייחסתי ממש חשיבות לעניין. אחרי שילדתי , בשלום, ההתקפים אכן נעלמו לחלוטין!חודשיים לאחר מכן התחילה המלחמה, (אני גרה באזור ת"א) באזעקה הראשונה זה בא שוב, עוצמתי ומפחיד יותר. וככה כל פעם שהייתה אזעקה זה היה מגיע, לפעמים גם כשלא הייתה אזעקה, מאז זה חזר ובגדול, ביום בלילה ההתקפים האלה. אני קמה בממוצע כ 5 פעמים בלילה , לעיתים מזיעה, לעיתים מוצאת עצמי בורחת במנוסה מהמיטה ואיני יודעת למה! התחושה הינה תחושה של חנק נוראי וחוסר יכולת להוציא מילה מהפה וממש ריחוף כאילו אני בדרכי לעולם הבא. יש לציין שאיני סובלת ממחשבות חריגות כאלה או אחרות, בהריון אמנם כן חשבתי על כל מיני דברים, אבל עכשיו, באמת שלא. מזה יכול להיות? מה לעשות??? האם אלו באמת התקפי חרדה/ פניקה? תודה מראש על עזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה

123 על פי תיאורך, גילך ונסיבות הענין קיימת הסתברות די טובה שאכן מדובר בתגובת חרדה, הנובעת ממקור לא ידוע. יחד עם זאת וכמקובל כדאי שתבדקי הענין תחילה עם רופא המשפחה שלך ובהעדר ממצא רפואי-ביולוגי כדאי שתיפני לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי. בהנחה שאכן מדובר בתגובת חרדה הרי שטיפול ואפילו קצר מועד עשוי לעזור לך במהירות ויעילות.

12/09/2014 | 18:08 | מאת: שני

אני כבר 8 שנים מתמודדת עם חרדות ללא טיפול וכבר אין לי כוח חאני מרגישה שכל הגוף תמיד בעצבים מה אני עושה.

שני מה שאת עושה אנו יודעים. כתבת שאת "מתמודדת" עם חרדתך ללא טיפול. השאלה הנכונה היא מה את צריכה לעשות ?! לאור סבלך הממושך ורב השנים הרי שמומלץ שתיפני מיידית לקבלת עזרה מקצועית, פסיכולוגית או פסיכיאטרית. את יכולה לפנות לקבלת הסיוע דרך מוקד קופת החולים אליה את שייכת, או באופן פרטי.

11/09/2014 | 09:07 | מאת: חן

היי, אני מתחתנת עוד חודשיים וביחד עם בן זוגי כבר שנתיים שמתוכם שנה וחצי אנו גרים ביחד. חשוב לציין שהשנתיים היו מדהימות והוא בחור מקסים. רציתי מרוד שיציע לי נישואין וחיכיתי בציפייה ארוכה. כשסופו של דבר זה קרה נתקפתי התקפי חרדה שגורמים לי להרהר במחשבות טורדניות האם הוא האחד. הוא לא הטיפוס שבדכ הייתי נמשכת אליו ומתאהבת עד מעל הראש לפניו, אבל בטוח שכן אהבתי אותו במשך שנתיים, אני פשוט לא מצליחה לשחזר את הרגש וזה מלחיץ אותי בטירוף. יש לי רעידות בגוף, הזעה, דפעקות לב מואצות, בעיקר בלילה. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

חן תחושתך אינה נדירה ואף מתרחשת לעיתים די שכיחות אצל אנשים העומדים בפני החלטות חשובות. אלא שאם תחושתך מתמידה כדאי שתיפני ולו לייעוץ קצר אצל פסיכולוג קליני מתאים, שיוכל לברר יחד איתך ויותר לעומק את מהות חרדתך והתלבטויותייך.

אני בת 66 - משתעלת כבר כמה ימים (בלי חום) ומידי פעם במיוחד כשאני במצב שכיבה אני נתקפת בהתקף שיעול חזק כמעט חנק!!!! אני פוחדת מההתקפים האלה כי ממש זה תופס לי את הגרון ואני נשנקת אחר כך זה עובר מה זה יכול להיות?

לקריאה נוספת והעמקה

דבי אנחנו פורום פסיכולוגי ולא רפואי. מולץ שתיפני לבירור בעייתך אצל רופא המשפחה שלך.

07/09/2014 | 19:28 | מאת: אלכס

שלום רב. אני בן 28, בריא בד"כ. בחודש האחרון, לאחר הופעתה של היפוכונדריה קלה, תופעה שהחלה לפני כשלושה חודשים ובינתיים חלפה לה, התחלתי לחוש מעין תחושת מחנק שמלווה אותי לאורך כל היום. מעין רצון תמידי לקחת נשימה עמוקה או לפהק (משימה שלעיתים עולה יפה ולעיתים לא).חשוב לי לציין, כי אני ישן טוב בלילה, אך מהשניה שאני מתעורר ועד הרגע שבו אני נרדם, תחושת החנק/מחנק מלווה אותי כמו ידיד נאמן לאורך כל היום. עוד חשוב לי לציין שאחת לשבוע, לפחות, אני רץ בין שניים לשלושה ק"מ. בסוף הריצה לעיתים אני מרגיש שקשה לי לנשום, אך עובדה היא שאני מצליח לסיים את הריצה. רופא המשפחה שלי בדק אותי, ומבלי להפנות אותי לבדיקות נוספות קבע שאין המדובר בבעיה פיזית. קביעתו זו של הרופא נראית מעט תמוהה בעיני, ולכן אני מבקש לשאול האם באמת ייתכן שהדבר נובע מחרדה?

לקריאה נוספת והעמקה

אלכס בהעדר חשש או ממצא רפואי-ביולוגי הסותר זאת, הסימפטומים שאתה מתאר אכן יכולים להוות ביטוי לחרדה. אלא שקביעה מלאה של האבחנה מחייבת בדיקה רפואית מתאימה, על פי קביעת רופא המשפחה. בינתיים, תוכל להרגיע עצמך ולהקל כנראה על הסימפטומים על ידי תרגול טכניקות של הרפיה עצמית, כפי שניתן למצוא באתר של ד"ר ברוך אליצור.

04/09/2014 | 18:12 | מאת: חנה

שלום יש לי הפרעת חרדה מתח בהלה מתח שרירים נעילת השיניים רוב היןם שבטח נובעת מלחץ נפשי...זה מאז הלידה התחיל ככה....יש לי שאלה רציתי לדעת האם הפרעת חרדה היא לכל החיים או שהיא יכולה לעבור לגמרי ואני אחזור להיות כמו לפני שהיא הגיעה....להפסיק לשתות את התרופות כמובן....ולהיות כמו כולם?... שותה רסיטל 30....חושבת להתחיל טיפול התנהגותי קוגנטיבי....השאלה שךי היא האם באמת באמת בלב שלם החרדות וההתקפים וכל המתח הזה באמת יעולים לניעחם לגמרי בסופו של דבר....אני בת 25 אחרי לידנ ראשונה שהייתה לפני 9 חודשים....תודה על ההתייחסות....תשובה אמיתית חשוב לי מאוד למוטיבציה כן לעשות הכל ושזה באמת יכול להיעלם כלא היה....

לקריאה נוספת והעמקה

חנה ראי תשובתי לך לפנייתך הסמוכה לזו הנוכחית, עם השם האחר שבחרת > "חן".

04/09/2014 | 16:01 | מאת: חן

שלום יש לי הפרעת חרדה מתח בהלה מתח שרירים נעילת השיניים רוב היןם שבטח נובעת מלחץ נפשי...זה מאז הלידה התחיל ככה....יש לי שאלה רציתי לדעת האם הפרעת חרדה היא לכל החיים או שהיא יכולה לעבור לגמרי ואני אחזור להיות כמו לפני שהיא הגיעה....להפסיק לשתות את התרופות כמובן....ולהיות כמו כולם?... שותה רסיטל 30....חושבת להתחיל טיפול התנהגותי קוגנטיבי....השאלה שךי היא האם באמת באמת בלב שלם החרדות וההתקפים וכל המתח הזה באמת יעולים לניעחם לגמרי בסופו של דבר....אני בת 25 אחרי לידנ ראשונה שהייתה לפני 9 חודשים....תודה על ההתייחסות....תשובה אמיתית חשוב לי מאוד למוטיבציה כן לעשות הכל ושזה באמת יכול להיעלם כלא היה....

לקריאה נוספת והעמקה

חן טיפול פסיכולוגי מתאים והתמדתך בו, על פי הנדרש, עשוי בהחלט ובהסתברות גבוהה, לא רק "להחזיר אותך למצבך הקודם" אלא אפילו להביאך ל"מצב יותר טוב".

03/09/2014 | 20:03 | מאת: שרוליק

שלום דוקטור. אני בן 29 בריא בדרך כלל, ללא מחלות. לפני כשנה הרגשתי מין התקף של סחרחורות, רעידות, ולחץ בחזה צד שמאל בעיקר. מאז נכנס בי הפחד שיש לי משהו לבבי, כמובן שעשיתי את כל הבדיקות, א ק ג, צילום חזה, בדיקות דם, ספירות דם, ואפילו מבחן מאמץ. כל הבדיקות יצאו תקינות לחלוטין, ורק בחצי שנה האחרונה הייתי כ-20 פעמים בטר"ם ועוד המון פעמים אצל רופא המשפחה. בכל פעם הכל יוצא תקין, ואני עדיין חושב שיש בעייה. לציין כי זה התחיל מתקופה מאוד לחוצה, אבל עכשיו זה יותר רגוע, אבל מדי פעם ישנם לחצים בחזה וסחרחורת. בעיה נוספת היא שאני כל הזמן קורא מאמרים באינטרנט על מה שקורה לי. דברים שבעבר לא התייחסתי אליהם, התחלתי לפחד מהם. כל דבר קטן שקורה לי בגוף, אני מיד מחפש את התוצאה באינטרנט. אודה לך אם תענה האם לדעתך זה לחץ וחרדה או משהו אחר. לציין, כי אין לאף אחד במשפחתי בעייה לבבית.

לקריאה נוספת והעמקה

שרוליק על פי תיאורך והעובדה שכל בדיקותיך על פי דבריך, תקינות, סביר מאד להניח שאכן מדובר בתגובת חרדה. ריבוי פניותיך לטר"מ ולרופא המשפחה מצדיק פנייה לקבלת עזרה מקצועית-פסיכולוגית, בהקדם, כפי שודאי כבר יעצו לך לעשות.

02/09/2014 | 18:31 | מאת: שי חיים

שלום! מיזה חודש התחילו לי בעיות. כמו לחץ בחזה; קושי בנשימה, (תחושה שלא מצליחים להכניס מספיק אוויר לריאות) קושי בבליעה תחושה של משהו תקוע בגרון נעילת לסתות, קושי להירדם . כמובן התפניתי לבית חולים ושם עשו לי את כל הבדיקות . לפי ההבחנה של הרופאים זה לחץ נפשי (חרדה) ההתקפים בעיקר תוקפים אותי בלילה לפני השינה. הזמנתי תור לפסיכיאטר . ואמרו לי שזה יקח זמן. אני מבקש את עזרתכם : המלצה להתמודד עם המצב , לקחתי כמה פעמים ולריאן טינקטורה וזה לא עוזר בכלל.

לקריאה נוספת והעמקה

שי חיים תוכל לנסות ולהסתייע ב"טיפים לגולשים" שבתחתית עמוד זה מימין. אך לאור תיאורך, עדיף שתפנה בכל מקרה לקבלת ייעוץ/טיפול אצל פסיכולוג קליני, המתמחה בגישת ה- CBT ו/או היפנוזה. טיפול פסיכולוגי ממוקד, עשוי לייתר את הצורך בפסיכיאטר ותרופות.

02/09/2014 | 01:09 | מאת: יוסי

שלום אני בן 18 וכבר שנתים שיש לי בעיות מחנק זה התחיל בהתחלה באוכל לא הצלחתי לאכול כל פעם שאכלתי כמעט נחנקתי ופחדתי לאכול ומאז אכלתי פחות ארוחות ביום לפעמים זה חוזר ובא היו לי גם מקרים בבית הספר לא יכלתי לשבת בכיתה הרגשתי שאני נחנק ועומד למות בנוסף לך לפעמים יש לי בעיות בנסיעות אותו דבר הכל חוזר על עצמו אני מרגיש שאני נחנק שאני עומד למות שאין לי עוד הרבה זמן לחיות ואני מפחד לאכול ועוד מעט אני מתגיס איך אני יכול במקום שאני לא רגיל לאכול איך אני יתמודד עם הנסיעות אני פוחד למות אני לא יודע מה לעשות בבקשה תעזור לי

לקריאה נוספת והעמקה

יוסי עליך לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים. אתה יכול לעשות זאת בתיאום עם הוריך, במסגרת קופת החולים אליה אתם שייכים, או באופן פרטי. סביר שכבר אחרי מספר פגישות מועט, תחוש הקלה משמעותית.

30/08/2014 | 23:18 | מאת: חן

איך אני מקבלת טיפול בcbtהכי מהר שאפשר דרך הקופה ?

לקריאה נוספת והעמקה

חן למיטב ידיעתי, את יכולה להיכנס לאתר של הקופה אליה את שייכת ושם בקטגוריה של שירותי יעוץ או טיפול פסיכולוגי, תצייני את האותיות CBT וסביר שהמחשב יספק לך שמות מטפלים שמטפלים בטכניקות אילו. במקביל, את יכולה לפנות טלפונית למוקד של הקופה ולציין בקשתך והם כבר יכוונו אותך למטפל/ת מתאים/מה.

29/08/2014 | 01:52 | מאת: חן

אני 9 חודשים אחרי לידה ואחרי הלידה היו לי התקפי חרדות מאוד רמיניים במשך כל היום שמלווה בהמון מתח ובהלות סתם .....אחאי 5 חודשים קיבלתי רסיטל ומאז אין התקפי חרדה ברוך השם....אבל מה שכן מידי פעם יש נפילות ממש קטנטנות במצב רוח שרק הפחד באותו רגע שאומר בראש יו מזה..זה חוזר?.... ולפני מחזור ובמחזור עצמו יש לי ממש המון גלי חום זה פשטט לא מפסיק...ולפעמים ממשיך גם אחרי המחזור...ואם כני חושבת על זה או על משהו שקצת מלחיץ אטתי אז הגל חום כאילו מתגבר כאילו עוד יותר חם לי...?... זה טבעי? מזה אומר איך אפשר להפסיק את זה ? והאם זה סוג של חרדה או מה זה ... זה סתם מלחיץ ואז מהלחץ מתגבר... זו הייתה לידה ראשונה טבעית רגילה ואני בת 25....לוקחת רסיטל 30 מ"ג...אשמח לתשובה תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

חן ראשית עלייך להתייעץ עם רופא המשפחה שלך הן לגבי הסימפטומים שאת מתארת סביב תקופת המחזור והן לגבי המשך הטיפול התרופתי (רסיטל) שאת מקבלת. על פניו נראה לי שאכן מדובר במעין "התניה מעגלית" של תגובות החרדה שלך שהחלו אחרי הלידה. וכפי שאת עצמך מציינת, "המחזור" וסימניו הביולוגיים "מזכיר", כנראה, למוחך באופן אסוציאטיבי את תחושת "הסכנה" והחרדה בעבר (לאחר הלידה, את מפתחת מעין "ציפייה" לחרדה ואז היא אכן מופיעה. לדעתי, מן הראו שתיפני לפסיכולוג קליני מתאים, למספר פגישות ייעוץ/טיפול וזה יקל עלייך משמעותית.