נגישות
נגישות

פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

4923 הודעות
4535 תשובות מומחה

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

07/05/2017 | 19:37 | מאת: שלמה

שלום לפני כמה ימים התחלתי לחוש בכאב די מציק בצלע השמאלית הכי תחתונה , אדגיש כי רק שאני לוחץ קצת על הצלע הכאב נחלש , הרופא המליץ לי על בדיקות דם , חבר אמר לי שכנראה זה סדק או שבר בצלע כתוצאה ממכה שקיבלתי במקום לפני כשבוע , אוסיף שאני במצב רוח לא טוב כבר שבוע והמשקל שלי ירד להחריד מ70 ל62 בחודשיים בעקך מה עלי לעשות? תודה,שלמה

לקריאה נוספת והעמקה

שלמה לא ברור לי מה שאלתך ? אנחנו פורום לייעוץ פסיכולוגי ועל פניו נראה שמדובר בבעיה פיזית- רפואית, אותה יש לברר עם רופא המשפחה שלך ו/או רופאים נוספים על פי המלצתו. לכן, סביר שעליך להשלים הבדיקות הרפואיות, שהחילות בהן בהמלצת רופא המשפחה שלך. האם אתה חושש מבעיה רגשית-נפשית, הקשורה בכאבך ?

קודם כל תודה על התגובה שלך עשיתי בדיקות דם והן יצאו שליליות , הרופא אמר לי שחסר לי סידן וברזל בגוף והסביר לי שזה גורם לי לתחושה של דכאון ולחץ נפשי מה שגרם לי לרדת במשקל המון , המליץ לי גם על טיפול פסיכולוגי של כדורי הרגעה ולעשות כושר שעה ביום כדי להוציא את התסכול הפנימי שלי וכך ארגיש יותר טוב אשמח לקבל עוד הצעות ממך לשיפור מצב הרוח שלי שיעזור לי להרגיש יותר טוב ביום יום תודה.

שלמה לא הבנתי הקשר בין כאבי הצלע השמאלית התחתונה שלך, לדיכאון והלחץ הנפשי. כללית, עדיף במקום כדורי הרגעה, ללכת לטיפול פסיכולוגי מתאים. הטיפול עשוי לעזור לך, למגוון הקשיים שאתה מתאר.

07/05/2017 | 07:10 | מאת: חנה

אני בגיל 62 גימלאית.לאחרונה אחי 48 נפרד מאשתו וביתו ועבר לגור אצלי 5 חודשים.אני רואה. שקשה לו כל התהליך ללא עזרה.יש לו התפרצויות כעס ואני לא פסיכולוגית.רוצה לעזור ולא יודעת איך.הוא שוקע .

לקריאה נוספת והעמקה

חנה עזרתך לאחיך, פרט ובנוסף לאמפטיה ותמיכה, יכולה להתבטא בכך שתכווני אותו (בעדינות !), לפנות לקבלת יעוץ וסיוע מקצועי, מפסיכולוג קליני מתאים. הוא יכול לפנות באופן פרטי או במסגרת קופת החולים אליה הוא משתייך. במידה ותיתקלי בקושי להפנות אותו, נא פני לקבלת ייעוץ נוסף, כיצד ניתן לסייע במימוש הפנייה לגורם מקצועי.

05/05/2017 | 16:14 | מאת: yadid

שלום הבעיה שלי קשורה חלקית לפורום הזה. אני בן 28. כבר תקופה ארוכה מאוד (מגיל הבגרות) שאני מרגיש שאני לא יודע לבטא את עצמי. כתוצאה מכך, אני מניח, מופיעות התפרצויות זעם אחת לשבוע בערך. התחושה ברגעים האלה היא שאני מגיע למבוי סתום בלי יכולת "לברוח" מהסיטואציה. למשל אם אני נשאל שאלה נוקבת או שאלה שדורשת ממני להסביר את עצמי, מאוד קשה לי לתת תשובה מספקת ואז אני פשוט מתפוצץ. החלק הכי כואב בסיפור הזה הוא שהזוגיות שלי נפגעת מאוד. קשה לי לקיים שיחת עומק מבלי לגרום לאשתי לפחד מהתפרצות זעם שעלולה להתפתח בכל רגע. בנוסף, יש תסמינים נוספים שאני לא יודע לחבר את כולם אחד לשני. יש לי אינטליגנציה רגשית ירודה, אני סובל מתלישת שיער (בלי לשים לב בדרך כלל) ואני מרגיש מאוד לחוץ ביום- יום, גם כשאין שום סיבה מוצדקת. אני מחפש באופן תדיר מעין "קצב" - תיפוף, הקשות עם השיניים וכו'. אשמח לכיוון/ עזרה כלשהיא... מה עושים במצב כזה? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

ידיד קשה העריך מתיאורך, עד כמה הסברך להתפרצויות הזעם שלך, אכן משקף את התמונה במלואה ?! תשובות בפורום לא תספקנה, להערכתי, כדי לסייע לך להתמודד עם בעייתך, בצורה יעילה. לכן, "במקרה כזה" ודומים לו הייתי ממליץ לפנות לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי שיעזור לך להבין המקור להתפרצויות שלך ובעיקר יספק לך כלים יעילים להתמודדות.

22/04/2017 | 18:25 | מאת: ליאת

מטופלת אצל פסיכיאטר משנת 2002 שותה ויפאקס 150 xr כל היום סביב הבעיה ותחושה שאין אויר מצליחה לנשום נשימה עמוקה רק בפיהוק עד שמגיע למצב שעוד דקה זהו מקווצת את כל הגוף לנסותמלהגיע למצב של פיהוק(נשימה עמוקה).מפריע והורס לי את חיי היומיום לא יוצאת לא מבלה לא יכולה כלום.בת 42 המליצו לי על אסיוול לוקחת 5 ביום מיתחת ללשון לא עוזר. נא את עזרתכם המהירההההה פליזזזזזזז

לקריאה נוספת והעמקה

ליאת מצער לשמוע עד כמה את סובלת מהסימפטום שאת מתארת ומתמודדת אתו מאז 2002. מה גם שהוא מגביל אותך בצורה כה משמעותית. מה אמרו לך הפסיכיאטרים ? מה האבחנה שלהם ? בכל מקרה הייתי מציעי שתפני גם לייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים.

20/04/2017 | 20:36 | מאת: אהרון

שלום ותודה על התרומה לציבור אני סובל כמה שני מי סחרחורת מי סוג דיזינס ולא מצאתי מקור לבעיה בשנה האחרונה גם יש לי ציצוף באוזניים שאלתי האם אפשר לסבול כל כח הרבה זמן מי סחרחורת רק בגלל מתח וחרדה ואם טיפול בתרופותssriיכול לעזור או רק תרופות הרגעה והאם אחרי טיפול יש מצב להעלים את הסימפטומים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אהרון בעקבות פנייתך לפורום הפסיכולוגי, אני מניח שבדקת עם רופאים שונים, המקור לסחרחורת ממנה אתה סובל. אם לא עשית זאת, מומלץ שתפנה תחילה לבירור רפואי. לשאלתך : סחרחורת יכולה לנבוע וגם להתמיד למשך זמן ארוך, כתוצאה ממצבי מתח וחרדה. איננו עוסקים בתרופות, אך טיפול בתרופות עשוי בהחלט לעזור. ב יחד עם זאת, רצוי מאד לקבל גם טיפול פסיכולוגי מתאים. טיפול כזה יכול לייתר את הצורך בתרופות ולשבר את ה"תשתית" הפסיכולוגית בגללה אתה סובל אולי ממצבי מתח וחרדה.

20/04/2017 | 09:03 | מאת: רועי

שלום בן 35 נשוי באושר + 2 וחי חיים נורמליים ומלאים. מגיל 12 אני כוסס ציפורניים עד היום ובכללי אני במתח נפשי כל הזמן 24\7. כל הזמן מוטרד על 1001 דברים, כל הזמן חושב מה יהיה מחר מחרתיים וכו. לא יודע להסביר מדוע. רופא כירופרקט שאני מטופל על ידו אמר לי לטפל במתח הנפשי ושזה יכול לגרום לתחלואה בסופו של דבר, אך איני יודע איך. שמעתי על יוגה וכאלה...האם יש עוד דרכים? ברמה הקונבנציונלית וגם ברמה הלא קונבנציונלית? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

רועי על פי תיאורך נראה שהרופא שלך צודק. רצוי שתפנה לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי, מפסיכולוג קליני מתאים. זה יכול להיעשות באופן פרטי, או במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך. טיפול מתאים בהווה עשוי לחסוך לך קשיים בעתיד.

19/04/2017 | 18:29 | מאת: מאור

שלום דוקטור אני חייב לספר לך משהו ולקבל תשובה לפני מס חודשים הבאנו אני ובת זוגתי כלב מאותו היום שהבאתי אותו התחיל לי לחץ בגוף שמתבטא בכאבים בחזה אי תאבון רגישות יתר מחשבות נוראיות של מה יהיה ואיך יהיה ומה יקרה , בריחה למקום חשוך ושקט אי סבלנות וכמובן הרגשה של לחץ נוראית כל בעיה שהייתה עם הכלב גרמה לי להבין שהכל נוצר מכך שהגוף שלי לא יכול להתמודד עם אחריות ונטל למרות אהבתנו הרבה לכלב .. כיום אני מטופל בטיפול טבעי עם פרחי באך שזה עוזר לי פחות או יותר יחד עם שילוב של רסקיו בעת שזה מתפרץ ההתפרצות של התסמינים שציינתי מתפרצת מתי שקורה משהו לכלב שמצריכה אותי לפעול באחריות .. זה כל פעם מחדש מרסק אותי מחדש ואני לא מצליח להתמודד עם זה .. אשמח לטיפים והמלצות תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מאור מתיאורך נראה ש"טיפים" (תוכל למצוא אותם בעמוד זה, מימין למטה), עם כל חשיבותם (היחסית) ופרחי באך ו"רסקיו", לא יכולים להוות תחליף לטיפול פסיכולוגי (יכול להיות גם קצר) מתאים.

היי, לאשתי יש בעיה עם לחץ מכל שינוי שיש לה, זה לדוגמא קורה בעבודה עם משנים לה תפקיד או מחליפים מנהל וזה מגיע למצב של חוסר תאבון ולקום מוקדם בבוקר בגלל הלחץ . אתמול פעם ראשונה היא היה מוכנה לדבר עם זה ושבאמת היא עובר משבר של לחץ. באופן ראשוני היא לא רוצה כרגע ללכת לטיפול ושיחות ורוצה יותר לקרוא על כך ספרים וסרטוני יוטיוב שיעזרו לה במצב לפני שהיא הולכת לשיחות עם אדם על כך. האם יש מאמרים, סרטונים וספרים שאפשר לקבל המלצה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שבוע טוב לספרים וסרטונים יש חשיבות ותועלת, בעיקר כשהם מהווים השלמה לטיפול פסיכולוגי מתאים. אתר מומלץ + הרפיות > האתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשו בגוגל) ספר מומלץ > "בוחרים להרגיש טוב " של ד"ר דויד ברנס

תודה רבה

הפורום יוצא לחופשת חג בת כ- 10 ימים. החל מ- 9.4 ועד ל-19.4 חג שמח ומבורך, מאיר

06/04/2017 | 14:05 | מאת: יוסי

מזה 9 שנים אני מטופל בקלונקס 1/2 מג' וציפרלקס 10 מג' ביום כתוצאה מהתקפי חרדות ופאניקה . הטיפול החזיר לי את החיים ועזר לי מאוד !  אבל , על אף שאני על תרופות ושזה עזר מאוד והרגיע אותי מאוד אך ישנם ימים מסוימים וזה יכול להיות יומיים שלושה ברצף לעיתים תכופות אני מרגיש לא נוח ולא רגוע ובסטרס וזה מתבטא בהגבהת לחץ הדם וכשאני רגוע לחץ הדם תקין ! שאלתי : האם בכל זאת צריך לטפל תרופתית בלחץ הדם בידיעה שהוא מושפע ממצב הרוח ולא מסיבות גופניות ?

לקריאה נוספת והעמקה

יוסי אני שמח לשמוע שהתרופות עזרו ועוזרות לך. יחד עם זאת, כדאי להסתייע בטיפול פסיכולוגי כהשלמה או אפילו חלופה לטיפול תרופתי.. טיפול מתאים עשוי לייתר את הצורך בתרופות. כיון שאני פסיכולוג ולא רופא, כדאי שאת שאלתך הרפואית-תרופתית תפנה לרופא המשפחה שלך.

31/03/2017 | 13:35 | מאת: ליאורה

אני בזוגיות 7 חודשים עם בחור שיש לו הפרעות חרדה ומטופל בציפרלקס. לא מזמן חגגנו חצי שנה ביחד וזו הפעם הראשונה שהיינו 48 שעות ביחד (סוף שבוע בצימר) וזה היה המבחן עבורי של לדעת האם אני מצליחה להיות בסביבתו זמן ארוך וחשבתי שאם זה יעבור בהצלחה אני אהיה יותר רגועה אבל לא. בזמן האחרון התחלתי להרגיש שזה עלול להיות מאוד קשה, הבחנתי בפסימיות יתר, דימוי עצמי נמוך ובפסילת החיובי. אני מרגישה שאני איכשהו יכולה לחיות עם זה אבל שני דברים מפריעים לי בכל זאת: 1. אני לא יודעת למה זה עוד עלול לגרום בהמשך, למשל זמנים בהם הכדור לא יצליח להשפיע ויתחילו התקפי דיכאון שאני לא אדע להתמודד איתם. 2.מפריע לי שאני לא מכירה אותו ללא הכדור ואולי ביום שהוא יפסיק לקחת אותו (יש תכנון כזה) אני עלולה להיחשף לאישיות האמיתית שלו ואגלה שקצת קשה לי לחיות איתה. מה אתה חושב? איך מחזיקים קשר שבו אחד הצדדים סובל מזה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאורה שאלתך חשובה ומאתגרת. התשובה לשאלתך מותנית במספר רב של גורמים, כמו איכות ומאפייני הקשר בהווה, גורמי המשיכה שביניכם, ציפיות ועוד היבטים רבים הראויים לבירור מפורט ומעמיק יותר, במסגרת של ייעוץ פסיכולוגי זוגי, או פרטני. כללית ולמיטב הערכתי, למרות שכדורים משפיעים על רגשות והתנהגויות, הם בדרך כלל לא משנים או מסתירים אישיותו של אדם, באופן המלא של הביטוי.

30/03/2017 | 21:32 | מאת: רעיה בן

שלום, קיבלתי מרשם לכדורי הרגעה בשם קסנאגיס לשימוש כנגד חרדת טיסה. בעלון קראתי שיש ליידע את הרופא בין היתר על נטילת גלולות. הרופא לא שאל אותי על כך ולא אמר שיש בעיה כלשהי לקחת אותם. האם אני יכולה לקחת את הכדור? (אני לוקחת גלולת יאז. יש לי טיסה בשבת ולא אוכל לפגוש את הרופא לפני כן)

לקריאה נוספת והעמקה

רעיה אנו פסיכולוגיים ולא פורום רפואי. כך שאיננו עוסקים בתרופות. תצטרכי להעביר שאלתך לפורום רפואי מתאים, או פשוט להתייעץ עם רופא המשפחה שלך. בכל מקרה, טיפול פסיכולוגי בחרדות, מכל סוג שהוא, עדיף בדרך כלל מטיפול תרופתי.

28/03/2017 | 14:49 | מאת: רפאל

לפני 4 שנים אובחנה אצלי חרדה שאופיינה (מן הסתם) גם בבעיות בריאותיות. הרופאה כבר אזהמליצה לי על ציפרלקס. מכיוון שאני לא חסיד של כימיכלים, ניסית את כלהרפואה הטבעית שיש ללא הועיל. היום שוב עולה הציפרלקס כפתרון ע"י הרופאה שלי. שאלתי: האם ציפרלקס הוא הפתרון או שיש כדורים "נמוכים" כימים בהרכבם? האם שתייה של ציפרלקס מותרת עם אלכוהול? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

רפאל הפורום ואנוכי פסיכולוגיים (!) ולא עוסקים בטיפול תרופתי ותרופות. יחד עם זאת, מן הראוי שתדע אתה וכן גם שאר הקוראים ומשתתפים בפורום, שטיפול פסיכולוגי מתאים, בעיקר לגבי תגובות של מתח לחץ וחרדה, עשוי לייתר (להפוך למיותר) את ההזדקקות לטיפול תרופתי.

27/03/2017 | 19:35 | מאת: דודו

שלום ד״ר עקב חרדה מבעיה רפואית הפיסיכאטר החליט לתת לי טיפול בציפרלקס..לקחתי רבע כדור פעם אחת ומיד הרגשתי כאב ראש וכאב בטן..יש לי כבר שבוע וחצי כאב ראש ..זה כאב כאילו לוחצים לי את הראש במלחציים..וכאבי בטן וחולשה..האם רבע כדור שלקחתי..יכול לפגוע באיזון הכימי במוח?? מה יכול לגרום לכאבי ראש ובטן שבוע וחצי??תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דודו כפי שעניתי לרפאל..."הפורום ואנוכי פסיכולוגיים (!) ולא עוסקים בטיפול תרופתי ותרופות. יחד עם זאת, מן הראוי שתדע אתה וכן גם שאר הקוראים ומשתתפים בפורום, שטיפול פסיכולוגי מתאים, בעיקר לגבי תגובות של מתח לחץ וחרדה, עשוי לייתר (להפוך למיותר) את ההזדקקות לטיפול תרופתי." כללית, למרבית התרופות הפסיכיאטריות, יש תופעות לוואי זמניות, החולפות בדרך כלל לאחר מספר ימים. בכל מקרה, כדי שתתייעץ עם הרופא שנתן לך את הטיפול התרופתי.

שלום , לפני שנה וחצי היה לי לי סוג פחד מסויים ממשהו והייתה לי תקופה נורא לחוצה.ואז יום אחד אני מסתכל ורואה שניהיו לי הפרעות בראייה דהיינו כמו פס של אור ושל סינוור ועוד כמה בעיות בראייה. כמה ימים לאחר מכן התחילו לי כאבים בחזה ובגב ובראש כל יום במשך כמה דקות לפעמים 6 פעמים ביום. לאחר מכן התחילו לי קרחות בזקן וגירודים ברגליים. ואז התחיל לי תחושה של כמו גירודים ברקות כמו גירוד שכזה ברקות מבפנים ומאז ועד היום שנה וחצי ( שהכל עבר ) הבעיות בראש ובעיניים עוד ממשיכות. יש לי תחושה בראש של משהו מוזר מאוד כאילו אני מתאמץ לראות אני כל הזמן עייף ויש קושי בריכוז. בקיצור אני מרגיש על הפנים אני ממש מרגיש שנדפק לי הראש ואני בערך 20 אחוז ממה שהייתי לפני. כמובן שעשיתי את כל הבדיקות ולא נמצא משהו חריג יותר מדי. יש פתרון למצב הזה? מה זה יכול ליהיות? חשוב לציין שכל הזמן יש לי מחשבות שליליות.

לקריאה נוספת והעמקה

אלון קשה לדעת רק על פי תיאורך ממה אתה בדיוק סובל. טוב עשית שפנית לבדוק את העניין עם רופאיך. העובדה שלא נמצאה שום סיבה רפואית-פיזיולוגית לסימפטומים שאתה מתאר, עשויה להצביע בסבירות די גבוהה שמדובר בסיבות רגשיות-נפשיות, למצוקתך ותלונותיך. לכן, כדאי ורצוי שתפנה בהקדם לייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים, אם במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך, או באופן פרטי.

16/03/2017 | 23:55 | מאת: rafuli

אני בן 40 מושתל דפיברילטור סובל מאי ספיקת לב של 23% ועוד נמאס לי מהמצב שאני היום אני כל הזמן בפחד לא יישן בלילות מהפחד שהדפיברילטור ייתן מכות חשמל כבר עברתי כמה וכמה מכות חשמל בהשתלה הראשונה לאחר פעולת המכשיר היה לי ניסיון אובדני עברתי השתלה חדשה ומאז אני לא מתפקד עצבני רב עם כולם לא יישן בלילות כל הזמן חושב על הניסיון הקודם לוקח סיכונים על עצמי אני כבר לא יודע מה לעשות יותר אני מיואש לחלוטין אני מבקש עזרה כי אין לי למי לפנות אני לא יצליח להחזיק מעמד

לקריאה נוספת והעמקה

רפולי מצער מאד לשמוע על סבלך הקשה. יחד עם זאת, אין לי ספק שעם טיפול פסיכולוגי מתאים, המשולב במידת האפשר, עם היפנוזה, ואולי גם עם תרופת הרגעה, שתינתן לך על ידי הרופא, ניתן יהיה להקל באופן משמעותי על מצוקתך. אם עוד לא עשית זאת, הריני ממליץ שתפנה מיידית לטיפול פסיכולוגי, או פסיכיאטרי מתאים. למעשה כולנו חיים באי-ודאות, עם רמות שונות של הסתברות. החכמה האפשרית אם כי קשה ליישום היא ללמוד ולהתאמן ב "לא לפחד כלל" (כמעט כמו לוחמי קומנדו ואחרים הלומדים להפחית פחדיהם. זה אפשרי בהחלט, אך מחייב אימון והתמדה. בהצלחה

14/03/2017 | 14:45 | מאת: יעל

שלום רב! אני בסוף העשור החמישי לחיי, כלומר כמעט שישים. נשואה. אמא לארבעה, סבתא לשלושה. עד לפני שנה, עובדת ומתפקדת למרות לחצי היומיום. מזה כשנה נמצאת במערבולת שהולכת וסוגרת וחונקת, בעיקר בגלל מצבים משפחתיים מעיקים. אבא שנפטר, אמא חולת אלצהיימר שהטיפול בה ובמטפלת הזרה באחריותי, בעלי שחולה שנים רבות (מתפקד) ומצבו החמיר לאחרונה, ילדים בעלי תסמונת גנטית מסוימת הגורמת להתקפים, לריצות לבתי חולים וכו. אני מרגישה שאני כורעת תחת נטל האחריות. פוחדת מכל אזעקה חדשה. נמצאת בחרדה ודיכאון מתמשכים, פוחדת לחזור לעבודה מחשש שלא אוכל למלא את חובתי כמו שצריך (אני עצמאית) וכך רוב הזמן אני סמרטוט של חרדות כשמצד אחד אני אכולת רגשי אשם שאני מחמיצה את החיים ומן הצד השני לא מאפשרת לעצמי ליהנות ממה שאפשר גם בגלל החשש שאוטוטו זה ייקטע ויזעיקו אותי וכמובן האשם שאין לי זכות ליהנות עם כל הסבל סביבי. לא ישנה בלילות, קופצת מכל פיפס מיואשת.... שקלתי טיפול תרופתי. אני דיי חוששת מההשפעות ולגבי טיפול פסיכולוגי יודעת שלפחות ברמה של לפרוק החוצה זה יעזור (קטונתי מלתת ציון למשהו שאין לי מושג לגביו), אלא שבגלל שאינני עובדת אני לחוצה בתקציב. אני כל הזמן דוחה את החזרה לעבודה למרות שאני יודעת שיעשה לי טוב לפגוש שוב אנשים אך מצד שני אין לי כוחות נפש. לפעמים נראה לי כמשהו עצום אפילו להזיז נייר ממקום למקום. מ י ו א ש ת כבר אמרתי? אשמח לכל כיוון שתתנו.

לקריאה נוספת והעמקה

יעל הכיוון המומלץ על ידי במצבך, כפי שאת עצמך משערת הינו לפנות לייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים. בגלל בעיות התקציב שהזכרת (ולא רק בגלל זה), את יכולה לקבל טיפול פסיכולוגי איכותי ויעיל, גם במסגרת קופת החולים אליה את שייכת.

10/03/2017 | 10:54 | מאת: נימול קל בבוהן רגל ימין

בת 29 מרגישה קצת נימול נראה לי שזה מחרדה הייתי אצל רופא משפחה שלפי תיאוריי החליט שאין צורך לשלוח לנורולוג האם זה מאפיין חרדה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נימול אכן עלול להיות ביטוי למתח נפשי. כיון שאני לא רופא, אני לא יודע האם זה נכון גם לגבי בהונות הרגליים. מן הראוי לבדוק העניין, עם רופאייך תחילה.

11/05/2017 | 16:01 | מאת: רותי אלאואי

מזה כמה ימים יש לי נימול בבוהן כף רגלי הימנית. לעיתים כאב קל מלווה לנימול. ממה זה נגרם ?

07/03/2017 | 00:23 | מאת: רוית

לפני כשלושה חודשים לקחתי שאיפה מגוינט מריחואנה, זה היה חד פעמי, לא הרגשתי דבר מלבד מעט איטיות במחשבה. היום, התחילה לי חרדה שמא פגעתי בעצמי עקב אותו העישון ואני חוששת שאסבול מחרדה וירידה קוגניטיבית. האם משימוש חד פעמי שלא גרם לשום השפעה באותו הרגע עלולים להיות תופעות לוואי שכאלה לאחר מספר חודשיפ?

לקריאה נוספת והעמקה

רוית חרדתך מובנת, אך מיותרת. להערכתי, למרות שאיני מומחה לסמים וכד', ההסתברות לתרחיש שאת חוששת ממנו, היא אפסית. כך שאין לך ממה לחשוש ! מאידך, טוב שפנית, כדי שדברייך ישמשו "אות אזהרה" גם לאחרים. אלו המקלים ראש, בשימוש במה שנקרא בטעות "סמים קלים". זה נכון שמרבית המשתמשים נהנים מ"ראש טוב", אך לחלק ואין לדעת מראש מי נכלל ב"חלק" הזה, עלולים להיגרם נזקים משמעותיים ביותר.

02/03/2017 | 23:37 | מאת: cds

שלום וברכה אני בן 28 אני מקבל קצבת נכות נפשית מביטוח לאומי כבר 3 שנים (כל פעם מאריכים לי בשנה) 40% רפואי ו100% דרגת אי כושר בשנה הראשונה לאחר האשפוז הראשון שלי זה היה על "הפרעת אישיות גבולית עם תסמינים דיכאוניים" בשנה השנייה זה היה על "הפרעה פיקטבית אצל הפרעת אישיות גבולית" ובוועדה האחרונה זה היה על "הפרעה אפקטיבית" בעוד חודשיים-שלושה תהיה לי שוב וועדה (רביעית במספר) ואני רוצה לקבל כבר נכות יציבה כי כל פעם מאריכים לי את הנכות וזה עושה לי חרדות שאי פעם יפסיקו לי את זה כי אין לי תמיכה מהצד (אין לי הורים) ואם יפסיקו לי את הקצבה אחזור למצב לא טוב שאני נורא חושש שיקרה כי פעם כשזה קרה כמעט פגעתי בעצמי.. יש לציין שלפני מס' חודשים עשיתי אבחון פסיכולוגי מקיף והאבחנה שלי השתנתה מהפרעת אישיות להפרעה סכיזואפקטיבית השאלה שלי האם כדאי לשלוח לביטוח לאומי לפני הוועדה גם את הדו"ח הפסיכולוגי המקיף שעברתי ששם כתובה האבחנה ואז יסתכלו יותר ברצינות על ההפרעה שלי (מכיוון שזה אבחון יותר מקיף), או שמא מספיק מכתב קצר מהפסיכיאטר המטפל? אני במעקב במרפאת בריאות הנפש גם בשיחות וגם אצל רופא. יש לציין שבפרוטוקול האחרון של הוועדה שהייתה לי ביקשו "דוח פסיכיאטרי עדכני מפורט" לוועדה הבאה מה לעשות? תודה מראש וסופ"ש נעים

לקריאה נוספת והעמקה

CDS אני לא מתמצא בענייני "הביטוח הלאומי". מדוע שלא תשלח את 2 המסמכים שאתה מציין. בכל מקרה, כדאי שתתייעץ בנדון עם הרופא, אצלו אתה בטיפול.

CDS אני לא מתמצא בענייני "הביטוח הלאומי". מדוע שלא תשלח את 2 המסמכים שאתה מציין. בכל מקרה, כדאי שתתייעץ בנדון עם הרופא, אצלו אתה בטיפול.

שלום רב. אני אחרי גיל 40 וכבר כמה זמן שאני סובלת מדפיקות לב מואצות תחושת חרדה בעיקר בערב. אני לא עובדת כרגע ורוב הזמן אני בבית מול הטלוויזיה והאינטרנט חוץ מזה אין לי הרבה מה לעשות גם חברתית אני לא משהו ואני יושבת בבית עם דפיקות לב מואצות בוהה בטלוויזיה ובאינטרנט ורציתי לשאול בנוסף לטיפול כי טיפול תרופתי אני כן מקבלת עם תוכל לתת לי טיפ קטנטן איך להתמודד עם דפיקות לב מואצות וחרדה בערב מבחינה מעשית בבית שזה קורה לי? אגב בשעות היום אין לי את זה זה רק בערב.אודה לך על העזרה סוף שבוע נעים.

לקריאה נוספת והעמקה

טלי כידוע לך ודאי, הסתגרותך בבית ללא תעסוקה, פעילות חברתית וגופנית, אינן מקילות על החרדות. אדרבא, הן עלולות להיות מועצמות. הטיפול התרופתי עשוי אמנם לעזור "סימפטומטית", אך במקרים מהסוג שאת מתארת עדיף ורצוי לקבל גם ייעוץ פסיכולוגי מתאים. טיפול פסיכולוגי מתאים עשוי לעזור לך ללמוד כיצד להתמודד עם בעיותייך, ללא הזדקקות לתרופות. לגבי "הטיפ הקטן" שאת מבקשת, את צריכה ללמוד טכניקה ל"הרפיה עצמית". תוכלי למצוא דוגמאות רבות לכך, באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב"גוגל"), או ב"טיפים לגולשים", שבאמצע דף זה, מימין.

תודה רבה על עזרתך,המשך שבוע נפלא.

מיואשת כבר. כמעט 5 חודשים אני חשה כאב שקשה להסביר אותו באזור הגרון, איפה שהגרגרת, תחושה כאילו מישהו חונק אותי או לפעמים כאילו שריר תפוס או התיאור הכי מדויק כאילו הגרון מקווץ, זה כאב לא נעים שגורם לי לאיכות חיים ירודה, הייתי בנאדם מאוד אנרגתי ובעיקבות זה הכוחות ירדו, אפילו לדבר הרבה קשה לי. כמובן שהפחד שחלילה יש לי משהו פיזי לא תורם, עשיתי המון בדיקות, ct צוואר (גילו בולות בריאה), אולטרסאונד גרון, גסטרוקופיה (שהראה בקע סרעפתי) בדיקות דם כלליות שכללו גם בדיקות דם לבלוטת התריס, וא.א.ג. הכל יצא תקין. עדיין אני חוששת שחלילה משהו מסוכן מתחולל לי בגוף. לפני חודשיים התחלתי ציפרלקס שהאומנם עזר מאוד שנפש להיות רגועה יותר אבל לכאב לא עזר כלל. הציין שכשאני אוכלת וישנה אני לא מרגישה כלל את הכאב. סליחה על ההודעה הארוכה אבל אני ממש מרגישה שאורח החיים שלי ירד מאוד וזה משפיע לי המון על המצב רוח ועל האנרגיות והכוחות (בכל זאת אמא לשלושה קטנים).

לקריאה נוספת והעמקה

בוקר טוב אני מבין את ה"הודעה" אך לא מבין מה השאלה ? אני מניח מהשימוש שלך בביטוי המקצועי "גלובוס היסטריקוס" (תחושת מחנק, גוש וכאב בגרון, ללא סיבה אורגנית-פיזית ידועה, הנובעת בד"כ מסיבות רגשיות-נפשיות), שמישהו מרופאייך, במהלך הבדיקות השונות שעברת, אבחן זאת. אם כך, מן הראוי שתפני לייעוץ/טיפול פסיכולוגי. טיפול מתאים עשוי לעזור לך די במהירות. כך שאין מקום לייאוש עליו את כותבת..

הייתי אצל פסיכאטר, קיבלתי סיפרךקס 10 מג ואז 15 מג ועכשיו 20 מג. בנוסף הוא הביא לי 10 ימים כדור פסיאטרי ולצערי המצב רוח השתפר אבל תחושת הגוש בגרון לא חלפה לרגע, זה מחליש אותי והאנרגיות שלי ירדו מאוד, אני מיואשת כבר ולא יודעת מה לעשות עוד.

סו כבר עניתי לך בתגובה, להודעתך הקודמת. כדאי שתפני לייעוץ/טיפול פסיכולוגי. במקרים רבים, הטיפול הפסיכולוגי עשוי להיות יעיל יותר, או לפחות מעצים את תרומת הטיפול התרופתי-פסיכיאטרי.

אחותי בת 74, היתה מטופלת שנים ארוכות מאז מות בעלה בשילוב של כדורים אנטי דכאוניים וגילתה לאחרונה שנטלה אותם ללא כל צורך בעקבות פגישות עם פסיכיאטר חדש. מאז שהפסיקה ליטול אותם השתנתה והפכה מאדם רציני וחרדתי לאישה בעל שמחת חיים ומשוחררת הרבה יותר. ההבדל מורגש אפילו בתנועות שלה שהפכו ממקובעות למשוחררות. יום אחד לפני כמה שבועות שמתי לב שהיא התחילה לעשות תנועה של שריקה עם השפתיים ולהוציא אוויר (קצת כאילו קר לה) באופן חוזר ונשנה. מכיוון שאני רואה אותה כל יום שעות רבות אני יכול לומר שהתופעה הפכה לכפייתית במובן שהיא עושה את הפעולה הזו בכל פעם שאני רואה אותה וכל הזמן. זה מאוד לא אופייני ומאוד מוזר ורציתי להתייעץ אם זה משהו שכדאי לבדוק. לא שאלתי אותה לגבי זה כי חושש לפגוע בה. אודה לתשובתך, תודה רבה

בוקר טוב קשה להעריך, רק על פי דבריך, מקור התופעה. היא גם לא נשמעת לי בעייתית במיוחד. עניינית, אני לא רואה שום סיבה מדוע לא תשאל אותה, בעדינות ובאופן ניטרלי, כמתאפשר ביחסי אח ואחות, מבלי למקד בכך תשומת לב מיוחדת לא שלך ולא שלה. על פי תשובתה, תוכל להעריך האם כדאי להקדיש תשומת לב נוספת לכך, או לא.

25/02/2017 | 15:01 | מאת: אני

שלום וברכה, אני בן 28 ומעוניין בהמלצה לסוג של טיפול פסיכולוגי. אובחנתי עם השנים כבעל ארגון אישיות גבולי וברקע גם גלישות פסיכוטיות קצרות. יש לציין שגדלתי בבית עם הורים שהתגרשו משהייתי בן 5, אבא שניתק קשר, ואימא שהתמכרה לסמים והייתה משפילה, והתאבדה לפני כארבע שנים.. בתור ילד היו קשיי התנהגות, מהצבא שוחררתי על קשיי הסתגלות ולאחר מכן אובחנתי כסובל מחרדת נטישה.. החלקים שאני רוצה לעבוד עליהם כיום הם אימפולסיביות, שליטה עצמית, ויסות רגשי בעיקר, קבלת החלטות, התמדה במאמצים, חוסר בטחון עצמי וחוסר אמונה בעצמי, ראיה "דיכוטומית", מציאת "כיוון" בחיים, אני חווה סימפטומים של דיכאון ותקיעות בחיים, אני גם לא מצליח להחזיק עבודה יציבה וטובה בשבילי, לצד זאת יש לציין שמחזיק זוגיות כבר ארבע שנים ומעגל חברים יציב, כמו שציינתי עיקר התקיעות באה לידי ביטוי במציאת כיוון בחיים, כיוון לימודי ומקצועי, קבלת החלטות והתמדה במאמצים. באשפוז שהייתי (לפני כשלוש שנים) שארך שבועיים וחצי (מרצון) אבחנו לי הפרעת אישיות קלאסטר B וגם C (תלותית) והמליצו לי על פסיכותרפיה תמיכתית. בעבר הייתי מטופל פרטית בשיטה דינמית, כמעט שנתיים, שלא הכי הועילה, אך היוותה לי כמין עוגן בחיים, הטיפול הסתיים מצד המטפל לאחר עימות ביננו שהוא "לא היה פתוח לגישות טיפוליות חדשות". כיום גם כן נמצא בטיפול דינמי דרך מרפאת ברה"ן כבר כבערך שנה, הטיפול גם כן מהווה לי עוגן אך הייתי רוצה יותר לייעל אותו ולעבוד בעיקר על מה שציינתי למעלה. האם כדאי לקחת מטפל התנהגותי? יש לציין שדיברתי עם המטפלת שלי וסיכמנו שאני יכול לפנות בנוסף לעוד טיפול התנהגותי, ראיתי גם שיש טיפול DBT וטיפול CBT והומניסטי - מה מומלץ לאור מה שציינתי? כמו כן כרגע נמצא בתהליך שיקומי דרך סל שיקום וביטוח לאומי וגם במעקב רפואי פסיכיאטרי. כמובן שכל זאת חשובים לי לצד חיזוקים בטיפול, שכן כל אלה לא היו לי בעבר מהבית.. תודה מראש על הייעוץ.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום כפי שאתה ודאי מבין, הכתובת המתאימה לייעץ לך, לגבי אופיו של הטיפול הפסיכולוגי עבורך, אלו הם המטפלים שלך בעבר, המכירים אותך היטב, אישיותית ומקצועית. כיום, מרבית המטפלים מפעילים בפועל "גישה אינטגרטיבית", היינו שילוב של חקר והבנה דינמיים יחד עם כלים התנהגותיים-קוגניטיביים ואחרים. לדעתי זו גם הגישה הטיפולית שהייתי ממליץ עבורך, בהתייחס לניסיונך הטיפולי בעבר והתחומים בהם הבעת רצון להתמקד.

24/02/2017 | 12:53 | מאת: אני

סליחה על ההצפה, רציתי לדעת אם מבנה אישיות גבולי עם גלישות פסיכוטיות יכול להתקיים עם הפרעה סכיזואפקטיבית? או שזה "או זה - או זה"? תודה

שלום רב עם כל החשיבות שנראה שאתה מייחס אולי לשאלה שהפנית אליי, לי -כפסיכולוג, השאלה נראית כפחות משמעותית ואני לא בטוח שיש לה תשובה ברורה ומוסכמת. השאלה החשובה יותר בעיניי היא מה הם הקשיים הספציפיים שאיתם אתה מתמודד איתם והדרכים הרצויות כדי לשפר מצבך. שכן וכידוע הנפש מורכבת מכדי שניתן יהיה לסכם אותה בכותרת אבחנתית, כזו או אחרת.

20/02/2017 | 17:03 | מאת: האנונימי

שלום וברכה יש לי שאלה איך אני יודע אם המחשבה שאלוקים "שונא" אותי ושאני כרגע "נענש" על חטאים שעשיתי בעבר זה סוג של מחשבת שווא של אשמה או שזה משהו אמיתי ושזה יעבור מעצמו? הרי זה משהו שאין אפשרות באמת להוכיח, עניין דתי של אמונה ורוחניות.. פעם כשפניתי למיון בנוגע למחשבות דומות רשמו לי "חשיבה overvalued idea". בעברי אכן עשיתי חטאים לצערי (שכבתי עם אישה נשואה, פגעתי בהוריי מילולית, שכבתי עם בחורות לא יהודיות וכו'..), ועל הדברים הללו יש עונש מוות לפני התורה.. איך אני יודע אם המשברים הנפשיים הנוכחיים זה כתוצאה של עונש מאלוקים, או שזו בעיה נפשית וצריך תרופות? מה הטיפול ב-overvalued idea? ואיך בכלל אפשר לדעת אם צריך ללכת במקרה הזה לרב או לפסיכיאטר או לפסיכולוג? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי, למיטב הערכתי וניסיוני כאדם דתי בעבר, אלוקים לא מעניש באופן שאתה מתאר וחושש. מה גם שהוא "אל רחום וחנון", הסולח לעוונות. יותר מכך, גם "החטאים" עלולים לנבוע ממצוקה נפשית שלך, שאינה באחריותך. אני מניח שבמיון המליצו שתפנה לקבל טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. כדאי ומומלץ שתעשה זאת ואז תיווכח שאתה נעזר ולכן לא מדובר בעונשים וכד'.

הכל התחיל לפני כשנה.כרגע הלחץ רק גובר והתסמנים רק מחריפים .הדב מקשה עליי לחזור לעבושה ויצר אצלי בעיות כלכליות שמוסיפות ללחץ הקיים .פאניקה בנסיעות באוטובוס על בסיס יום יומי.לחץ בראש שלא נותן לתפקד.חוסר רצון לצאת מהבית זה רק חלק מהסיפור .ניסיתי להתחיל לטפל בזה רק לאחרונה כי כמה כבר אפשר לסבול ,רופא משפחה רשם לי אלפלוריד שלא משפיעה בכלל לא מרגיעה וניראה לי רק מחפיר את התסמינים שלי מה עליי לעשות איך להתמודד עם כלכך הרבה לחץ?????

לקריאה נוספת והעמקה

שלום צר לי שתשובתי הקצרה לא יכולה לפתור את בעייתך הקשה, אלא רק לכוון אותך למקום שממנו יכולה לבוא הקלה והחלמה. עליך לפנות לייעוץ/טיפול אצל פסיכולוג קליני מתאים. זה יכול להיות או במסגרת קופת חולים, או באופן פרטי. בהצלחה !

רופא במרפאת כאב המליץ לי לקחת סימבלטה 30 מ"ג בערב לאחר הארוחה ולא לעלות במינון רק 30 מ"ג בלילה אין לי כאבים והאם לא ישפיע על השינה ושאר תופעות הלוואי .

לקריאה נוספת והעמקה

אלה הפורום והח"מ פסיכולוגיים ולא פסיכיאטריים. לכן, איננו עוסקים בתרופות וכו'. מציע שתתייעצי עם רופא המשפחה שלך. אם את או רופאך חושבים שלכאבייך יש גם רקע נפשי-רגשי, כדאי לשקול גם ייעוץ/טיפול פסיכולוגי.

שלום רב, אימי מוגדרת כחולת נפש לצמיתות מעל 20 שנה. הורי התגרשו לפני 7 שנים ואני ואחי נשארנו איתו והיא לבדה. אחרי 5 שנים שגרה בעירנו גם עברה לעיר סמוכה, תמיד סבלה מחרדות באופן קשה וחשבה שהשכנים מדברים עליה בלי סוף, שונאים אותה, גורמים לה רע מאוד. באותה הדירה לא היה לה נעים לעשות צרכים בשירותים מכיוון שהחלון היה צמוד לאחד מהבתים של השכנים. היא פיתחה הרגל מגונה לעשות צרכים בכוס בחדרה. פיפי וקקי ואז זורקת לאסלה. איך שנגמר החוזה באותה שנה העברנו אותי לעיר אחרת לדירה מרווחת ופרטית יותר. היא התוודתה על ההרגל לאחי, שעושה את הצרכים עדיין בחדרה כי היא רגילה לזה. כואב לי הלב לדעת שככה אימי חיה. מה ניתן לעשות כדי לפתור לה את הבעיה הזו? בנוסף יש לה כלב שעליו היא מטפלת כדי שלא תהיה לבד לגמרי, יוצאת להסתובב בעיר כל יום ללא חששות וחיה בצורה נורמטיבית. אודה לתשובתך

לילדה המודאגת. בת כמה את, בבקשה ? אם גילך מתחת ל-18, יתכן ואת צריכה להתייעץ בעניין עם אביך, למרות שהורייך התגרשו. כללית, בעייתה של אימך אכן נשמעת כקשה ביותר. אני מניח ומקווה שהיא נמצאת בטיפול פסיכיאטרי כלשהו. אם כן, כדאי להתייעץ איתו לגבי מצבה של אימך. אם לא, מומלץ ביותר שתדאגו שהיא תגיע לטיפול כזה. אם היא מתנגדת לפנות לפסיכיאטר, אני מציע שתתייעצי עם רופא המשפחה שלכם, כיצד להביא אותה לפסיכיאטר או שהפסיכיאטר יגיע אליה. בהצלחה

אמנם ילדה, אבל בת 24.. אימי מטופלת.אצל פסיכיאטרית אותה רואה פעם בשבועיים. זוהי רופאה חדשה שהתחילה ללכת אליה בחודשיים האחרונים ועדיין לא רואה שיפור אצל אימי, גם בדירה החדשה היא כבר התחילה לחשוב שהשכנים נגדה.. מה ניתן לעשות כדי להעלים לה את המחשבות הללו??

את לא "ילדה" אלא "בת". צר לי, אך כפי שמשתמע ממה שכתבתי לך, לי אין שום משפט או עצה שיכולה לעזור, עם הקשיים של אימך, כפי שאת מתארת, ללא טיפול. עצות וטיפים ורעיונות, הם לא תחליף לטיפול. כדאי לבדוק עם הפסיכיאטרית, אליה אמך הולכת, האם ולמי היא ממליצה שאמך תלך לטיפול משלים (פסיכולוגי, או אחר), בנוסף לטיפול הפסיכיאטרי-תרופתי, שאינו פותר את בעיית "הצרכים".

אבקש לקבל תשובה רק בהודעות בנייד שלי אם זה אפשר אני נשואה כ-40 שנה גילי 59 כיום כעשר שנים האחרונות ועד היום אין לי שום קשר אהבה עם בעלי הואדם טוב עובד כל יום בבית (לא בוגד) יוצאים מבלים נמצאים עם חברים הילדים והנכדים שיהו בריאים אבל אין שום מגע מצידו אני מרגישה שאני נמצאת בעונש אני מאוד אישה שאוהבת שנותנת אהבה רוצה להשעין את הראש שבא לי הוא לא מראה לי שום יוזמה מצידו שאלתי מה עלי לעשות כ-10 נשיקה בפה לא קבלתי ממנו הוא מאוד דואג הפכתי מאישה בריאה לאישה חולה :סכרת לב חרדות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום איננו נוהגים לשלוח תשובות, בהודעות לנייד. השאלות והתשובות מתפרסמות בפורום, בעילום שם ופרטים כמובן, על מנת שגם משתתפים שאינם שואלים ישירים, יוכלו ללמוד ולהעשיר מודעותם והיכרותם עם דרכי התמודדות עם מצוקות וקשיים רגשיים ונפשיים שונים. לשאלתך : על פי תיאורך והכותרת של שאלתך, נראה שאת מעוניינת בהמשך החיים עם בעלך, אלא שאת מאד מתוסכלת מיחסיכם ואפילו חושבת שהם גורמים או מחמירים לבעיותייך הרפואיות. לכן, מובן שראוי שתעמדי על כך שתפנו לייעוץ זוגי, בהקדם המריבי ואם הוא לא יסכים, פני את בעצמך לייעוץ/טיפול פסיכולוגי אישי, כדי להעמיק בהבנת הבעיה באופן שניתן יהיה לסייע לך באופן מקצועי וענייני בהתמודדות איתה.

ערב טוב פונים, קוראים ומשתתפים בפורום. המטרה המרכזית של הפורום הנוכחי, בדומה לשאר הפורומים, היא לסייע לאנשים בהתמודדות עם מצוקותיהם הקונקרטיות. וזאת, על ידי ייעוץ והכוונה מקצועיים, אך ראשוניים, במידת האפשר והרלוונטיות. הוא לא נועד לספק מטרות אקדמיות ולהתדיינות תאורטית, אלא כתוצר לוואי בעיקר, גם אם אין חולקים על חשיבותן. בברכה, ד"ר מאיר נעמן

סובל מקוצר נשימה לחץ בחזה ומטעה מטופל בתרופות ולא תמיד עוזר

לקריאה נוספת והעמקה

ערב טוב, חיים פנייתך הקצרה לא כוללת, משום מה, שאלה. בהנחה שאתה מצפה להתייחסות כיצד להתמודד עם הסימפטומים שאתה מתאר, הריני להציע שתפנה תחילה לבירור רפואי מקיף אצל רופא המשפחה שלך, כדי לברר האם המקור לבעייתך הוא רפואי- פיזיולוגי או ביטוי למתח נפשי- פסיכולוגי, המצדיק פנייה לייעוץ/טיפול פסיכולוגי.

30/01/2017 | 17:31 | מאת: דייויד

איך מפסיקים עם סטרס מתי שאני מחכה לאוטובוסים שיבואו כי אני לא יכול לשבת בתחנה ולחכות ולפעמים נוסע במונית / כנ"ל לא יכול לשבת במקום סגור ( קופ"ח ) יותר מכמה דקות וזה מפריע לי לעבוד בעבודות של לשבת בלי לעשות כלום ? אני גם מגרד הרבה בראש ביום + בודק מיילים באובססביות וחושב על אוכל בין הארוחות וקשה להיות עקבי במחשבות פעם אני רוצה להתחתן ופעם לא וגם כועס ואימפולסיבי עם אנשים חטטנים / צועקים עלי ברחוב

לקריאה נוספת והעמקה

דיויד לסיוע ראשוני, נסה להיעזר ב"טיפים לגולשים", שבאמצע דף זה מימין, ו/או באתר המשובח של ד"ר ברוך אליצור (חפש בגוגל), כולל הקלטות ההרפיה שבו. בהנחה ששאלותיך "אמיתיות" כדאי שתבדוק (כמו על ידי "מבחן טוב"ה וכד'), האם אין לך הפרעת קשב מסוימת ?!

29/01/2017 | 15:56 | מאת: יוריק

בן 58,סובל מחרדות ומתח נפשי, בעקבותיהם השרירים נתפסים בעיקר באזור הבטן והגב. כאבי תופת ושום דבר לא עוזר.(דיקור,אסיבל מודל וכ'ו) מה אפשר לעשות? יש כדור חזק שיכול לעזור? או כל דרך אחרת? תודה כואב ומיואש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוריק איננו עוסקים בטיפול תרופתי ולכן גם לא ממליצים בכיוון זה. כיון שאתה מדבר על מתח נפשי, האם היית בטיפול פסיכולוגי ? אחרת, מדוע אתה כותב ש"שום דבר לא עוזר" ?! בכל מקרה, טיפול פסיכולוגי (אפילו קצר מועד), בגישת ה- CBT, הרפיות, ובמידת הצורך גם היפנוזה, יוכל להערכתי לעזור לך, ואפילו די מהר. בהצלחה !

26/01/2017 | 10:45 | מאת: צביקה

אמר שלי בת 83, לפני חצי שנה ללא אירוע מכונן, קבלה פחד קשה ללכת במקומות חדשים ופתוחים. היא הולכת יפה מאוד מדרגות או על יד חומות כשיש לה על מה להישען ולהחזיק. פוחדת מאוד לעבור רחובות שקטים.

צביקה הבנתי את בעייתה של אימך. מה השאלה ?

25/01/2017 | 09:00 | מאת: מיעז

ד"ר נעמן שלום! אני שומע ממש דעות שונות על מה זה היפנוזה ומה קורה למהופנט כשהוא תחת היפנוזה? האם הוא יושן? האם הוא בהכרה? האם הוא זוכר מה דיברו אליו? אייך זה משפיע הטיפול על האדם אחרי שהוא כבר לא תחת המהפנט? אני קראתי על ד"ר קליינהוס שהיה הממציא של היפנוזה בישראל אני מבין שעכשיו אתה המבין הגדול בארץ בנושא אז אודה על תשובות שארגיש יותר נוח ללכת לטיפול בהיפנוזה תודה מיעז

לקריאה נוספת והעמקה

שלום היפנוזה היא כלי פסיכולוגי יעיל ביותר ורלוונטי למגוון רחב ביותר של מצוקות וסימפטומים. היא לא שינה, לא אבדן הכרה ולא שיכחה, אלא מצב תודעה ייחודי, הדומה למעין"חלימה בהקיץ". היא מאופיינת בהרפיה גופנית ונפשית עמוקה ומיקוד גבוה של הקשב. במצב זה, המטופל המהופנט נעשה יותר סוגסטיבילי, כלומר מושפע יותר מסוגסטיות (השאות/הצעות) טיפוליות. לקריאה נוספת ניתן לגלוש לאתר של "האגודה הישראלית להיפנוזה".

28/01/2017 | 08:09 | מאת: מיעז

תודה על התשובה לעניין!)בדרך כלל לא מקבלים תשובות לעניין ) עשיתי קצת קריאה ובדיקה, מצאתי שד"ר קליינהוס היפנט ילדה ולא הצליח להעיר אותה, והביאו לבית חולים סורוקה מהפנט שהעיר אותה וקליינהוס לקח אותה להמשך טיפול, והשמיץ את המהפנט שהעיר אותה ופנה לכנסת להעביר חוק שרק רופאים יכולים להפנט. (הפוך על הפוך) כפי שבדקתי המהפנט הזה "וכטל" עזר למאות ואולי אלפי אנשים, ומה שמיוחד בו זה שהוא עזר לאנשים שרופאים ופסיכולוגים לא הצליחו. (תחת פיקוח של רופאים) אתה הסברת שהיפנוזה זה לא שינה, אז אייך זה שלא הצליחו להעיר את הילדה בסורוקה עם כול הרופאים בבית החולים, ומהפנט לא רופא העיר אותה? משינה עמוקה. מצאתי שהוא העיר אדם באירלנד באנגליה איטליה ושוויץ קליפורניה ניו יורק שלא יכלו להעיר בבית חולים. אייך מסבירים את זה ? ולמה יש חוק נגד הפנוט על במה? גם לפי שהבנתי מההסבר שלך ישראלי מהפנט ישראלי כל פעם שהוא מדבר או מספר לו משהו? האם הבנתי נכון?

מיעז לא הבנת נכון, כיון שמרבית הפרטים שאתה מציין אינם נכונים, למיטב ידיעתי. לא ארחיב וגם לא נדון בחשיבות "חוק ההיפנוזה" ונחיצותו. לדעתי, הוא נחוץ. לגופם של דבריך, "הילדה" (בחורה), לא הופנטה על ידי ד"ר קליינאוז, אלא על ידי "מהפנט בידורי". היא לא הצליחה להתעורר, בגלל סיבות שאינן קשורות למהות ההיפנוזה, אלא סיבות אחרות. ד"ר קליינאוז, הוא זה שהוזעק לבית החולים והצליח להעיר אותה. אין כל סכנת הירדמות או היתקעות, במצב היפנוטי !!

30/01/2017 | 21:00 | מאת: מיעז

סליחה אבל מה לא הבנתי נכון? טעיתי קליינהוז לא לא הפנט אותה כשלא הייתה הצלחה לעורר אותה. שמו של המהפנט במה היה אבישלום דרורי מצפון הארץ, מהפנט במה.,. קליינהוז ..זה. אחרי שהמהפנט (מרצה להיפנוזה בזמנו באוניברסיטת קליפורניה לוס אנגלס)ששמו וכטל העיר אותה והרופאים באו והתפעלו והוא עזב. למחרת בערב הגיע קליינהוז שהפנט אותה מחדש ובקש לטפל בה במרפאתו ביפו ועשה כן למשך כמה חודשים, היא גרה היום בדימונה וזוכרת שהעיר אותה מישהו שעזב לארה"ב אחרי שהתעוררה והרופא מיפו שטיפל בה לאחר מכן הגיע למחרת ( מצאתי רופא מסורוקה שהיה נוכח במקום ודיברתי אתו ד"ר נשיא בן 78) זה היה לפני 45 שנה,) ואני בספק אם ידיעתך היא ממקור ראשון כפי שאני בדקתי(לא קראתי רק באינטרנט בפורמים אלא דברתי עם סגל רפואי שהיה נוכח במקום). אני קצת נדהמתי לתגובה שלך ששללה את הכול עם " מיטב ידיעתי" תשובה שונה בתכלית ממה שכתבת בתחילה. (כשמישהו אומר או כותב למיטב ידיעתי זה ברור שאינו יודע אחרת לא היה צריך לציין את הורדת אחריות "מיטב ידיעתי" ) אני מקווה שהפעם תסכים איתי לחלוטין ובמידה ותהסס אוכל לתעד את מה שכתבתי ממקור ראשון. ולא הבנתי עד עכשיו למה האי התעוררות של הבחורה אישה בת ששים היום ששמה יפה לא קשורה בהיפנוזה? היות ווכטל העיר אותה מהיפנוזה ודרורי הדריך אותה לתוך השינה. אולי תוכל לפקוח מידע אבל מתועד לא ספקולטיבי. אני לא בא לפגוע חס וחלילה אני מחפש עזרה אמתית, לא הפגנתית ולא פוליטית, אני בעולם לביקור אחד ורוצה ליהנות ולא לסבול מהביקור. אז בבקשה תעזור לי.

מיעז יתכן ועדכונך מדויק יותר מאשר "מיטב ידיעתי", שהופק על פי "מיטב זכרוני". בכל אופן, בירור ההיסטוריה, חשובה ככל שתהיה למטרות אחרות, לא מקדם אותי בהבנה, לאיזה עזרה ספציפית אתה מצפה ממני, במסגרת הפורום ומגבלותיו ?!

25/01/2017 | 07:24 | מאת: גפי

עקב טלטול טיסה טראומטית ותאונת דרכים, אני סובלת מזה מספר שנים מחרדה נוראית בטיסות, וכן במכונית (כשמישהו אחר נוהג). עברתי טיפולים: שיחות עם פסיכולוגים, cbt, emdr, ביופיופידבק, היפנוזה, סימולטור. דבר לא עזר! נואשת, ובכל זאת... משבש משמעותית את אורחות חיי. מה עוד ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

גפי מצער לשמוע שעברת טיפולים כה רבים שלא הועילו לך, כנראה, במידה מספקת. בהעדר פרטים נוספים ובהנחה שלא מדובר במצב חמור במיוחד של הבעיה ושהמטפלים אליהם פנית היו בעלי ניסיון, ידע ומיומנות מקצועית ראויה, יתכן ולא ממש התמדת בטיפולים השונים. מניסיוני יש חשיבות רבה ביותר לעצם ההתמדה בטיפול מסוים, מאשר השיטה הטיפולית עצמה, בין אם זה CBT, היפנוזה, EMDR, ביופידבק וכד'. בכל מקרה אני מאמין ואף יודע שעם התמדה טיפולית ראויה, יש מקום לצפות לשיפור משמעותי בבעיה.

התמדתי ועוד איך. בחרתי במיטב המטפלים והמכונים. נראה שהחרדה במכונית כשנהג אחר אוחז בהגה - רק מתגברת.

יש לי בדיוק את אותה בעיה. פגשתי מטפלים מ NLP שאמרו שזה היפנוזה בשם אחר ושתוך 2 עד 5 טיפולים זה יעבור. אבל כנראה שאולי היפנוזה אמתית תעזור ... אייך יודעים?

מיעז לא תמיד אפשר לדעת מראש ובוודאות שטיפול רפואי, או פסיכולוגי אכן יועיל. בעל מקצוע עם רישיון (!), כרופא או פסיכולוג וכד', אמור להמליץ ולהפעיל כלים טיפוליים, המוכחים ומגובים מחקרית (!), כיעילים בדרך כלל. ועדיין זה מבוסס על הסתברויות ולא וודאויות ! דומני שזה נכון לגבי כל תחום בחיים.

פניתי להרבה מהפנטים ידועים. קבלתי תשובה מעניינת. "במידה ויהיו לי סימפטומים של חרדה ופחד לאחר 3 טיפולים. אקבל את כל כספי בחזרה ללא שאלות. או לחילופין אפקיד סכום הטיפול אצל עורך דין למשמרת ואם לא אבוא ואודה על העזרה שהצליחה כל הכסף חוזר אלי פלוס 1000 דולר עלות הגעה ושהייה. וזאת לאחר שידבר איתי בטלפון למשך 15 עד 30 דקות. ויאשר את הטיפול. הוא מוכן לתת לי 10 טלפונים של אנשים שנעזרו וחלק שהכסף הוחזר להם אחרי הטיפול הראשון. בתור ישראלי זה נשמע יותר מדי טוב. מה עושים? זה נשמע אמיתי ומרפא?

גפי מצער לשמוע שעברת טיפולים כה רבים שלא הועילו לך, כנראה, במידה מספקת. בהעדר פרטים נוספים ובהנחה שלא מדובר במצב חמור במיוחד של הבעיה ושהמטפלים אליהם פנית היו בעלי ניסיון, ידע ומיומנות מקצועית ראויה, יתכן ולא ממש התמדת בטיפולים השונים. מניסיוני יש חשיבות רבה ביותר לעצם ההתמדה בטיפול מסוים, מאשר השיטה הטיפולית עצמה, בין אם זה CBT, היפנוזה, EMDR, ביופידבק וכד'. בכל מקרה אני מאמין ואף יודע שעם התמדה טיפולית ראויה, יש מקום לצפות לשיפור משמעותי בבעיה.

24/01/2017 | 16:15 | מאת: שיר

היי, כיום אני נותלת דרלין 10 מ"ג רק כאשר אני מרגישה שזה נחוץ לי להורדת סיפטומים של חרדה לפני אירועים ספציפיים כמו דיבור מול קהל, פרזנטציה וכו.... בממוצע יוצא לי לטול כדור דרלין פעם עד פעמיים בשבוע (כלומר סה"כ בשבוע 2 כדורים) כיום בעלי ואני מתחילים לנסות להכנס להריון ואני יודעת שדרלין הוא כדור חודר שילייה שלא רק משפיע על הדופק שלי אלא גם של העובר - האם יש כדור חלופי שאיננו חודר שיליה? והאם בכלל יש כדור הרגעה שמותר לקחת בהריון כאשר נחוץ ואינו מזיק לעובר? תודה רבה -שיר

לקריאה נוספת והעמקה

שיר אנו לא עוסקים בתרופות. כך שתאלצי לפנות לפורום רפואי, או פסיכיאטרי, לבירור התשובה לשאלתך. ואם את כבר בפורום הנוכחי, מן הראוי שתדעי שיש "כדור פסיכולוגי" (כאילו כזה..), שאינו מכיל חומרים כימיים כל שהם ויש אומרים שהוא אפילו יעיל יותר מהכדורים הכימיים. קוראים לו "הרפיה עצמית". זו טכניקה יעילה וטובה לשלוט בחרדות מתחים ולחצים. בהצלחה

שלום, אתחיל בכך שאציין שבחיי לא חוויתי התקף חרדה עד לפני שנתיים (גדלתי באחד מאזורי העימות בארץ אךזה אף פעם לא השפיע עליי) ואני בן 31. לפני כשנתיים התחלתי לחוות תחושות משונות- זה התחיל ב"כובד" בחזה, המשך לגוש בגרון, עבר לתחושת הרדמות בפנים, תחושות מחנק רגעיות ומלחיצות, כאבים בזרוע שמאל, תחושת חוסר יציבות... פניתי לבדיקות ואין שם דבר מיוחד. הייתי אצל פסיכותרפיסט שלימד אותי תרגילי נשימה. העניין הוא שכבר הגעתי למסקנה שזה נפשי, אבל אני מרגיש שהגוף שלי "מתוכנת" להכנס לפאניקה ברגע שאני מרגיש משהו שקורה, גם אם אין לו משמעות (הדוגמא הכי טובה היא אחרי שאני אוכל, אני מרגיש הרגשה בבסיס הגרון שמצד אחד אני יודע שהיא סתם גיהוק "תקוע", אך ברגע שזה קורה, הלב מתחיל לדפוק מהר ועובר לי בראש שמשהו מאוד רע קורה). בינתיים ניסיתי לשנות כיוון בחיים, עברתי לעבודה אחרת אחרי הרבה שנים באותו מקום, עברתי דירה. התחושות עדיין שם. אני מחפש דרך "לתכנת" את עצמי מחדש ולחזור לעצמי של לפני שנתיים.. האם יש לך/למישהו עצה ? האם התסמינים שלי אכן תואמים להפרעת חרדה? אגב, אין טריגר לתסמינים בדכ, הם באים מעצמם והולכים מעצמם..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נדמה לי שכבר עניתי לשאלה זו. בגלל עדכון האתר, יתכן ותשובתי "נעלמה". אחזור עליה בתמציתיות : התסמינים שלך תואמים גם לתגובת חרדה. כיון שכבר נבדקת אצל רופא (טוב עשית !) ולא מצאו שום דבר אורגני-פיזיולוגי, סביר שאכן מדובר בהפרעת חרדה. יש הרבה "טיפים", (כולל בעמוד זה מצד חמין למטה), אך על פי תיאורך נראה לי שעדיף שתפנה לקבלת יעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים.

10/01/2017 | 00:45 | מאת: אנונימי

אני בן 25 חודשיים לפני הטיסה להודו התחלתי לסבול מחרדות ואז דיכאון ולקחתי המון סמים כדי להתמודד ולברוח כי לא ידעתי מה עובר עליי את הטיול העברתי לבד מפוחד מאוד חרד ובעיקר מבולבל. לאחר 7 חודשים חזרתי לארץ אחרי שבסוף הטיול עברתי טראומה על lsd מהרגע שחזרתי לארץ כל מה שברחתי ממנו פגע בי כל כך חזק שקרסתי לתוך עצמי התחלתי לעבור התקפי חרדה והסתגרתי בחדר 4 חודשים ומשם עברתי לכפר איזון לתקופה של 5 חודשים. תרופות טיפולים קבוצות כלום לא עזר לי. סיימתי את הכפר לפני חודשיים עברתי לגור בדירה משלי מצאתי עבודה והתחלתי טיפול. הבעיה הגדולה היא מאז שחזרתי לארץ והיא שהמוח שלי לא עובד החרדה כל כך גבוהה והרמת קשב וריכוז שלי גם נמוכה קשה לי לזכור דברים וזה גרם לי להתבודדות קשה בשנתיים האחרונות. אני לבד ניתקתי קשר עם החברים והמשפחה שרוצים לעזור אבל אני לא מסוגל לתקשר אפילו דברים פשוטים. אני לא מרגיש כלום לא עצב לא כאב אני מת מהלך. הפסקתי לקחת כדורים פסיכיאטרים אחרי שניסיתי ציפרלקס וויפאקס שציפרלקס שיכח אבל הפך אותי לזומבי והויפאקס גרם לי להרגיש ממש רע ועברתי גמילה מאוד מאוד קשה לפני שבועיים. אבל באמת הבעיה הגדולה והחמורה שלי היא המוח שאני לא מסוגל לתקשר כמו שצריך ואני מרגיש מוגבל ברמה מאוד גבוהה. והבעיה הזאת התחילה כשבועיים אחרי האירוע עם ה lsd שחזרתי הביתה מהודו, לפני כן הייתי בחרדה רגילה ודיכאון אבל לא היה לי את הבעיה במוח. אני פשוט מבולבל ולא באמת מסוגל לדאוג לעצמי. בבקשה תעזרו לי אני לא יכול יותר עם הלבד הזה

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי, מצער לשמוע עד כמה אתה במצוקה, שאינה מרפה ממך. אני מבין מתיאורך שמלכתחילה אתה בעל רגישות נפשית גבוהה שהתבטאה בחרדות ודיכאונות. וכפי שאתה עצמך מציין וכצפוי, הניסיון להתמודד, עם קשיים נפשיים, על ידי שימוש בסמים ו-LSD, לא רק שאינו עוזר, אלא אף מחמיר את הבעיה !! גם אם אתה חש או חושש שהבעיה היא "במוח", ראוי להדגיש שהמוח של כולנו גמיש וניתן להשפעות פסיכולוגיות ותרופתיות חיוביות ! כך שלמרות שניסיונותיך הטיפוליים לא הועילו בינתיים, אין לי ספק שעם טיפול מתאים, היצמדות להנחיות הרפואיות והתרופתיות והרבה התמדה ותמיכה, השיפור צפוי להגיע !

06/01/2017 | 00:29 | מאת: שלמה

השאלה שלי היא אני חייל בצבא וקיבלתי טיפול אצל קבן אם זה אמור להפריע לי להוציא רישיון נהיגה על רכב פרטי עצמי אבל אני עדין חייל זה אמור לעשות לי בעיות יעני אני אמור לעבור מבחנים מכון רפואי של משרד הרשוי? זה השאלה אני ישמח אם תכתבו לי את התשובה בדואל שלי תודה מראש

שלמה למיטב הערכתי, הצבא אכן מחויב, על פי חוק, לעדכן את משרד הרישוי או התחבורה, במצבים של סיכון בריאותי משמעותי וחמור, (פיזי או נפשי), לכשירות של אדם לנהוג. טיפול אצל קב"ן אינו אמור להפריע להוצאת רישיון נהיגה. מה גם שלדבריך, אתה ממשיך לשרת כחייל, דבר המעיד שבעייתך, כנראה, אינה כה חמורה.

18/12/2016 | 00:13 | מאת: האנונימי

האם ניתן לתת אבחנה של הפרעה דו קוטבית או הפרעה סכיזואפקטיבית כאשר ברקע היה התקף מאני פסיכוטי כשנלקח 60 מ"ג פאקסט? יש לציין שמעולם לא היה "דיכאון קלאסי\מז'ורי", אלא רק סימפטומים דיכאוניים. עשיתי אבחון פסיכולוגי ושם נכתב "ממצאי האבחון מעלים תמונה של חוסר כוחות, של צמצום, ושל סימפטומים דיכאוניים, וכן נמצאה פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות שבאה לידי ביטוי במצבים טעונים רגשית." כמו כן נכתב שבוחן המציאות הנו גבולי. עוד נכתב "נראה כי השילוב בין חלק אפקטיבי בולט, שבא בשנים האחרונות בגלים, לבין התמונה של צמצום, חוסר כוחות, הירידה הבולטת בתפקוד, והפגיעות שקיימות בשיפוט - מצביעים לכיוון של הפרעה סכיזואפקטיבית" רציתי לדעת האם בוחן מציאות גבולי ומה שנרשם למעלה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות (גבולית או אחרת)?

לקריאה נוספת והעמקה

שואל נכבד ואנונימי ראשית, ליבי איתך על הצורך להתמודד עם מצוקה נפשית משמעותית, כנראה, יחד עם אי בהירות וסימני שאלה, לגבי האבחנה המדויקת של בעייתך. כללית, במרבית האבחנות הפסיכיאטריות/פסיכולוגיות, יש קושי ומעורפלות, בשל המורכבות של נפש האדם והקושי לדייק בקביעתן. מה גם, שלא תמיד חשובה האבחנה ולרוב היא מתגבשת יותר ויותר, תוך כדי הטיפול הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי. בכל מקרה, אין מצב וזה לא לעניין לנסות ולהמליץ על האבחנה המתאימה לשאלתך, מבלי להכיר אותך באופן מקצועי מלא ומעמיק. בהצלחה

15/12/2016 | 01:59 | מאת: מוחמדודו

אני מאובחן כסובל מסכיזופרניה פשוטה simple עם אבחנה מבדלת ל ocd ו דיכאון כפול דיסתימיה וחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת , רציתי לשאול איזה טיפול פסיכולוגי עדיף במצב שלי האם זה emdr או cbt ? והאם ה emdr יותר מהיר מה cbt באופן משמעותי וכך גם יותר חסכוני ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב עם כל הכבוד, מקבץ האבחנות שציינת, לא נראה לי כסביר. בכל מקרה, לטובתך ולטובת משתתפי הפורום, אענה על שאלתך. ישנם לכאורה עשרות ואולי כבר מאות "שיטות טיפול פסיכולוגי", עם שמות שונים. רובם הם משות שונים לטיפולים די דומים. כללית, יש להתייחס לשמות ה"טיפולים"שציינת ( CBT ו-EMDR) ודומיהם כאל כלים טיפוליים ב"ארגז הכלים", של הפסיכולוג. ובדומה לעולם הרפואה, אינך מצופה להגיע לרופא עם החלטה לגבי סוג הטיפול שאתה כביכול מעוניין או מעדיף, אלא תחילה על הרופא (וכך גם הפסיכולוג) לעשות הערכה מדוקדקת של מצבך ועל פי זה להחליט או להמליץ על הכלי או השיטה הטיפולית המתאימה.

אני נמצא בתקופה של חרדה בלתי נסבלת, קיצונית ממש. בעבר כבר לקחתי קלונקס מעט פעמים...לא יותר מכדור אחד בחודש (ואז, הפסקה של חודשים בין לבין) כעת אני שוקל להתחיל לקחת 0.5 מ"ג פעמיים בשבוע- כל 3-4 ימים, למשך חודש. האם שימוש שכזה, יוביל להתמכרות גופנית או אחרת? האם יש בו סיכון? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב הפורום והח"מ פסיכולוגיים, כך שאיננו עוסקים בטיפול תרופתי, הנעשה על ידי רופאים ופסיכיאטרים בלבד. כללית, עדיף להסתייע בטיפול פסיכולוגי מתאים, במקביל או אף כחלופה לטיפול התרופתי. טיפול פסיכולוגי מתאים יכול לייתר את הצורך בתרופות, בין אם הן ממכרות ובין אם לא.

כתוב " עדיף להסתייע בטיפול פסיכולוגי מתאים, במקביל". הייתי רוצה להבין ... טיפול תרופתי גורם להתנהגות מסויימת של המטופל כשהוא תחת השפעת התרופתית. אייך יכול המטפל הפסיכולוגי להבין מה הבעיה כשהמטופל מושפע מהתרופה? הרי יקבל תמונה לגמרי שונה מהמציאות. לא?

מיעז בסוג זה של בעיות, אכן עדיף להסתייע בטיפול פסיכולוגי, אלא אם מדובר בעוצמת סימפטומים וסבל נילווה מאד קשים וחמורים. בכל מקרה אם הפסיכולוג יתרשם שיש מקום גם לטיפול תרופתי, הוא כבר ידאג להפנות ולכוון המטופל בהתאם. פסיכולוג מומחה, או פסיכיאטר מומחה, אמורים בדרך כלל, לדעת לעשות אבחנה של בעיה נפשית (!) וחומרתה גם כשהמטופל, נתון להשפעת כדורים.

אשר בן 25 מכרכור. תקופה כבר די ארוכה במשך כמעט 3-4 שנים אני מרגיש שמשו אצלי לא בסדר מבחינה גופנית. השתחררתי בתחילת שנת 2013 וכאזרח חייתי די חיים נורמטיביים , עבדתי במפעל נכנסתי למערכת יחסים שממשיכה עד היום ובמהלך כשעובר הזמן כבר הספקתי ללמוד מקצוע בתחום היי טק וכיום אני עובד במקצוע זה . בתקופה זו בין השנים האלה , הייתי נתון בלחץ עולה ויורד , בין אם זה בלימודים או מערכת יחסים או משפחה ויחסית המון דאגות . כתוצאה מהרגשות האלה אני מניח שהתחלתי לקבל התקפי חרדה וזה מלווה בחוסר שינה, דפיקות לב מואצות בפתע , חוסר נשימה , סחרחורות ועוד . במהלך השנים האלה נבדקתי אצל קרדיולוג עקב פעימות הלב המוזרות וכאבים בחזה ולאחר כמה טיפולים קבלתי תוצאות שהכל תקין . איך כיום אני עדיין חש בכאב בצד משאל ואותו כאב ממשיך ליד שמאל שלי ,כאב בשכמה השמאלית , דפיקות לב מואצות שקורות בעיקר בזמן שאני הולך לישון , חוסר שינה ועוד. אשמח לחוו"ד. תודה ויום טוב

לקריאה נוספת והעמקה

אשר טוב עשית שפנית תחילה לרופא כדי לבדוק האם המקור למחושים (סימפטומים) שלך, אינו אורגני- ביולוגי- פיזי. כיון שעל פי דבריך, לא נמצאה סיבה ביולוגית-רפואית לכאביך, סביר שאכן מדובר בהתקפי חרדה או ביטוי פסיכולוגי- רגשי, למתחים גלויים או סמויים שאתה מתמודד אתם. כדי לבדוק זאת ואף לרכוש כלים מתאימים להתמודדות יעילה, כדאי שתפנה לקבלת יעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים.

16/10/2016 | 05:54 | מאת: אנומימי

שלום אני רוצה לדעת אם התסמינים הבאים כנראה נובעים ממתח נפשי\חרדה אני כל כך מבולבלת : חשיבה מעורפלת כאבים וחוסר תחושה בקרקפת זה התחיל מהחופש הגדול 2015 וכבר פעמיים בחופש הגדול ב2015 והזה כשהייתי בדיאטת קשה הייתי שוכבת במיטה לישון זה קרה לי פעמיים בלבד התחיל לי גלי חום, תחושה שאני מתעלפת כאבי רקות ועיניים, סחרחורת. ולפני כחודש יש קשיי נשימה בכל משך היום בלי הפסקה וכאבי חזה אחרי שעשיתי קורס נשימה לבטן ל4 ימים בדיקות דם תקינות מקווה שזה לא משהו נפשי

לקריאה נוספת והעמקה

אנונימית הסימפטומים שאת מתארת עשויים לנבוע או להיות מועצמים ממתח נפשי ורגשי. בכל מקרה מקובל ורצוי לעבור אבחון רפואי אצל רופא המשפחה, כדי לשלול סיבה אורגנית-רפואית, כלשהי. אם אמנם יסתבר שעיקר הבעיה היא מתח נפשי, כדאי שתיפני לקבלת טיפול פסיכולוגי מתאים.

13/10/2016 | 19:10 | מאת: שני

שלום. לפני שנים הייתי מטופלת בסרוקסט. חצי שנה והפסקתי לא מזמן קיבלתי שוב בשל תקופה קצת קשה שתיתי חודשים ופשוט שכחתי לשתות וככה הפסקתי. אני מרגישה שוב צורך שאולי זה לא הספיק. האם אפשר שוב לשתות וכמובן להתמיד עד שהרופא יגיד לי להפסיק

לקריאה נוספת והעמקה

שני הפורום והח"מ פסיכולוגים, כך שאיננו עוסקים בתרופות. במקביל לטיפול התרופתי, מומלץ מאד לשקול פנייה לקבלת טיפול פסיכולוגי מתאים. זה עשוי אף לייתר את הצורך בתרופות.

07/10/2016 | 01:05 | מאת: אניי

שלום וברכה אני בן 28 אני מעוניין לרזות בערך 20 קילו ואני צריך עזרה כי לבד נורא קשה לי אני מתחתן בערך עוד שנה ויש לי זמן לזה וסוג של דד ליין שוקל כרגע 107 גובה מטר 80 הייתי כמה פעמים בודדות אצל תזונאית אך זה לא העניין שאני לא יודע מה לאכול, העניין יותר שקשה לי נורא להתמיד, ביום יום, אני נורא אוהב מתוקים וזה מקשה עליי אני צריך מישהו שייתן לי הרבה חיזוקים וביטחון כל הזמן, כי לבד קשה לי מישהו שיעבוד איתי על צעדים קטנים קטנים והרבה חיזוקים ולעבוד על יעדים.. ניסיתי כמה פעמים להיות אצל חלי ממן אך כולן שם כמעט היו בנות ולא התחברתי כל כך, מה שגם אני איש של אחד על אחד וצריך יחס אישי כי זה יכול יותר לעזור לי השאלה לאן לפנות? פסיכולוג? מטפל cbt? או קאוצר? מאמן תזונה? משהו אחר? אני גר בפרדס חנה כרגע אני גם בלי קשר נמצא בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח בעקבות משבר ממושך שאני עובר.. אבל היא לא ככ עוזרת לי בעניין המשקל ולא כ"כ נותנת לי ביטחון/חיזוקים.. לרוב אנחנו מדברים וחופרים.. :\ וזה לא ממוקד מה צריך לדעתכם? אשמח לעזרה והמלצות :)

לקריאה נוספת והעמקה

אניי להערכתי, הדרך המועדפת היא שילוב של כמה טכניקות ומסגרות המתמחות בסיוע לחפצים בהורדה במשקל. אך כל זאת, בתיאום והובלה של הפסיכולוגית המטפלת בך. הייתי שוקל גם האפשרות להסתייע בכלי הטיפולי - היפנוזה.

בעלי סובל כבר 4-5 ימים בגירודים בכל הגוף. הוא נמצא תמיד במתח וסטרס ועכשיו במיוחד בגלל קורס חדש שהצטרף אליו. האם זה יכול להיות בעקבות מתח? לאיזה רופא כדאי ללכת כדי לבדוק אם זה פיזי או ממתח?

לקריאה נוספת והעמקה

קרן גירודים ושאר בעיות עור אכן יכולים להיות ביטוי למתח נפשי או רגשי. בכל מקרה טוב את עושה בהתעניינותך בפנייה לרופא תחילה כדי לשלול אפשרות של בעיה פיזיולוגית-רפואית, כלשהי. כללית, בעיות של גירודים קשורות להערכתי לתחום של רפואת עור, אך ניתן לעשות את הבירור הראשוני גם עם רופא המשפחה.

שלום רב זקוקה בדחיפות לפסיכיאטר המטפל בשיטה התנהגותית בחרדה , האם תוכל לצרף מספר שמות בעלי מקצוע מהימנים ומומלצים? תודה

א איננו ממליצים על שמות מטפלים במסגרת הפורום. בכל מקרה ולמרות שיש גם פסיכיאטרים שנותנים טיפול פסיכותירפויטי, לא הייתי מגביל את עצמי דווקא לאיתור פסיכיאטר המטפל בגישה ההתנהגותית, אלא זה יכול להיות כמובן גם פסיכולוג, או עובד סוציאלי בעל הכשרה מתאימה בפסיכותרפיה.