פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

4904 הודעות
4518 תשובות מומחה

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

02/03/2017 | 23:37 | מאת: cds

שלום וברכה אני בן 28 אני מקבל קצבת נכות נפשית מביטוח לאומי כבר 3 שנים (כל פעם מאריכים לי בשנה) 40% רפואי ו100% דרגת אי כושר בשנה הראשונה לאחר האשפוז הראשון שלי זה היה על "הפרעת אישיות גבולית עם תסמינים דיכאוניים" בשנה השנייה זה היה על "הפרעה פיקטבית אצל הפרעת אישיות גבולית" ובוועדה האחרונה זה היה על "הפרעה אפקטיבית" בעוד חודשיים-שלושה תהיה לי שוב וועדה (רביעית במספר) ואני רוצה לקבל כבר נכות יציבה כי כל פעם מאריכים לי את הנכות וזה עושה לי חרדות שאי פעם יפסיקו לי את זה כי אין לי תמיכה מהצד (אין לי הורים) ואם יפסיקו לי את הקצבה אחזור למצב לא טוב שאני נורא חושש שיקרה כי פעם כשזה קרה כמעט פגעתי בעצמי.. יש לציין שלפני מס' חודשים עשיתי אבחון פסיכולוגי מקיף והאבחנה שלי השתנתה מהפרעת אישיות להפרעה סכיזואפקטיבית השאלה שלי האם כדאי לשלוח לביטוח לאומי לפני הוועדה גם את הדו"ח הפסיכולוגי המקיף שעברתי ששם כתובה האבחנה ואז יסתכלו יותר ברצינות על ההפרעה שלי (מכיוון שזה אבחון יותר מקיף), או שמא מספיק מכתב קצר מהפסיכיאטר המטפל? אני במעקב במרפאת בריאות הנפש גם בשיחות וגם אצל רופא. יש לציין שבפרוטוקול האחרון של הוועדה שהייתה לי ביקשו "דוח פסיכיאטרי עדכני מפורט" לוועדה הבאה מה לעשות? תודה מראש וסופ"ש נעים

לקריאה נוספת והעמקה

CDS אני לא מתמצא בענייני "הביטוח הלאומי". מדוע שלא תשלח את 2 המסמכים שאתה מציין. בכל מקרה, כדאי שתתייעץ בנדון עם הרופא, אצלו אתה בטיפול.

CDS אני לא מתמצא בענייני "הביטוח הלאומי". מדוע שלא תשלח את 2 המסמכים שאתה מציין. בכל מקרה, כדאי שתתייעץ בנדון עם הרופא, אצלו אתה בטיפול.

שלום רב. אני אחרי גיל 40 וכבר כמה זמן שאני סובלת מדפיקות לב מואצות תחושת חרדה בעיקר בערב. אני לא עובדת כרגע ורוב הזמן אני בבית מול הטלוויזיה והאינטרנט חוץ מזה אין לי הרבה מה לעשות גם חברתית אני לא משהו ואני יושבת בבית עם דפיקות לב מואצות בוהה בטלוויזיה ובאינטרנט ורציתי לשאול בנוסף לטיפול כי טיפול תרופתי אני כן מקבלת עם תוכל לתת לי טיפ קטנטן איך להתמודד עם דפיקות לב מואצות וחרדה בערב מבחינה מעשית בבית שזה קורה לי? אגב בשעות היום אין לי את זה זה רק בערב.אודה לך על העזרה סוף שבוע נעים.

לקריאה נוספת והעמקה

טלי כידוע לך ודאי, הסתגרותך בבית ללא תעסוקה, פעילות חברתית וגופנית, אינן מקילות על החרדות. אדרבא, הן עלולות להיות מועצמות. הטיפול התרופתי עשוי אמנם לעזור "סימפטומטית", אך במקרים מהסוג שאת מתארת עדיף ורצוי לקבל גם ייעוץ פסיכולוגי מתאים. טיפול פסיכולוגי מתאים עשוי לעזור לך ללמוד כיצד להתמודד עם בעיותייך, ללא הזדקקות לתרופות. לגבי "הטיפ הקטן" שאת מבקשת, את צריכה ללמוד טכניקה ל"הרפיה עצמית". תוכלי למצוא דוגמאות רבות לכך, באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב"גוגל"), או ב"טיפים לגולשים", שבאמצע דף זה, מימין.

תודה רבה על עזרתך,המשך שבוע נפלא.

מיואשת כבר. כמעט 5 חודשים אני חשה כאב שקשה להסביר אותו באזור הגרון, איפה שהגרגרת, תחושה כאילו מישהו חונק אותי או לפעמים כאילו שריר תפוס או התיאור הכי מדויק כאילו הגרון מקווץ, זה כאב לא נעים שגורם לי לאיכות חיים ירודה, הייתי בנאדם מאוד אנרגתי ובעיקבות זה הכוחות ירדו, אפילו לדבר הרבה קשה לי. כמובן שהפחד שחלילה יש לי משהו פיזי לא תורם, עשיתי המון בדיקות, ct צוואר (גילו בולות בריאה), אולטרסאונד גרון, גסטרוקופיה (שהראה בקע סרעפתי) בדיקות דם כלליות שכללו גם בדיקות דם לבלוטת התריס, וא.א.ג. הכל יצא תקין. עדיין אני חוששת שחלילה משהו מסוכן מתחולל לי בגוף. לפני חודשיים התחלתי ציפרלקס שהאומנם עזר מאוד שנפש להיות רגועה יותר אבל לכאב לא עזר כלל. הציין שכשאני אוכלת וישנה אני לא מרגישה כלל את הכאב. סליחה על ההודעה הארוכה אבל אני ממש מרגישה שאורח החיים שלי ירד מאוד וזה משפיע לי המון על המצב רוח ועל האנרגיות והכוחות (בכל זאת אמא לשלושה קטנים).

לקריאה נוספת והעמקה

בוקר טוב אני מבין את ה"הודעה" אך לא מבין מה השאלה ? אני מניח מהשימוש שלך בביטוי המקצועי "גלובוס היסטריקוס" (תחושת מחנק, גוש וכאב בגרון, ללא סיבה אורגנית-פיזית ידועה, הנובעת בד"כ מסיבות רגשיות-נפשיות), שמישהו מרופאייך, במהלך הבדיקות השונות שעברת, אבחן זאת. אם כך, מן הראוי שתפני לייעוץ/טיפול פסיכולוגי. טיפול מתאים עשוי לעזור לך די במהירות. כך שאין מקום לייאוש עליו את כותבת..

הייתי אצל פסיכאטר, קיבלתי סיפרךקס 10 מג ואז 15 מג ועכשיו 20 מג. בנוסף הוא הביא לי 10 ימים כדור פסיאטרי ולצערי המצב רוח השתפר אבל תחושת הגוש בגרון לא חלפה לרגע, זה מחליש אותי והאנרגיות שלי ירדו מאוד, אני מיואשת כבר ולא יודעת מה לעשות עוד.

סו כבר עניתי לך בתגובה, להודעתך הקודמת. כדאי שתפני לייעוץ/טיפול פסיכולוגי. במקרים רבים, הטיפול הפסיכולוגי עשוי להיות יעיל יותר, או לפחות מעצים את תרומת הטיפול התרופתי-פסיכיאטרי.

אחותי בת 74, היתה מטופלת שנים ארוכות מאז מות בעלה בשילוב של כדורים אנטי דכאוניים וגילתה לאחרונה שנטלה אותם ללא כל צורך בעקבות פגישות עם פסיכיאטר חדש. מאז שהפסיקה ליטול אותם השתנתה והפכה מאדם רציני וחרדתי לאישה בעל שמחת חיים ומשוחררת הרבה יותר. ההבדל מורגש אפילו בתנועות שלה שהפכו ממקובעות למשוחררות. יום אחד לפני כמה שבועות שמתי לב שהיא התחילה לעשות תנועה של שריקה עם השפתיים ולהוציא אוויר (קצת כאילו קר לה) באופן חוזר ונשנה. מכיוון שאני רואה אותה כל יום שעות רבות אני יכול לומר שהתופעה הפכה לכפייתית במובן שהיא עושה את הפעולה הזו בכל פעם שאני רואה אותה וכל הזמן. זה מאוד לא אופייני ומאוד מוזר ורציתי להתייעץ אם זה משהו שכדאי לבדוק. לא שאלתי אותה לגבי זה כי חושש לפגוע בה. אודה לתשובתך, תודה רבה

בוקר טוב קשה להעריך, רק על פי דבריך, מקור התופעה. היא גם לא נשמעת לי בעייתית במיוחד. עניינית, אני לא רואה שום סיבה מדוע לא תשאל אותה, בעדינות ובאופן ניטרלי, כמתאפשר ביחסי אח ואחות, מבלי למקד בכך תשומת לב מיוחדת לא שלך ולא שלה. על פי תשובתה, תוכל להעריך האם כדאי להקדיש תשומת לב נוספת לכך, או לא.

25/02/2017 | 15:01 | מאת: אני

שלום וברכה, אני בן 28 ומעוניין בהמלצה לסוג של טיפול פסיכולוגי. אובחנתי עם השנים כבעל ארגון אישיות גבולי וברקע גם גלישות פסיכוטיות קצרות. יש לציין שגדלתי בבית עם הורים שהתגרשו משהייתי בן 5, אבא שניתק קשר, ואימא שהתמכרה לסמים והייתה משפילה, והתאבדה לפני כארבע שנים.. בתור ילד היו קשיי התנהגות, מהצבא שוחררתי על קשיי הסתגלות ולאחר מכן אובחנתי כסובל מחרדת נטישה.. החלקים שאני רוצה לעבוד עליהם כיום הם אימפולסיביות, שליטה עצמית, ויסות רגשי בעיקר, קבלת החלטות, התמדה במאמצים, חוסר בטחון עצמי וחוסר אמונה בעצמי, ראיה "דיכוטומית", מציאת "כיוון" בחיים, אני חווה סימפטומים של דיכאון ותקיעות בחיים, אני גם לא מצליח להחזיק עבודה יציבה וטובה בשבילי, לצד זאת יש לציין שמחזיק זוגיות כבר ארבע שנים ומעגל חברים יציב, כמו שציינתי עיקר התקיעות באה לידי ביטוי במציאת כיוון בחיים, כיוון לימודי ומקצועי, קבלת החלטות והתמדה במאמצים. באשפוז שהייתי (לפני כשלוש שנים) שארך שבועיים וחצי (מרצון) אבחנו לי הפרעת אישיות קלאסטר B וגם C (תלותית) והמליצו לי על פסיכותרפיה תמיכתית. בעבר הייתי מטופל פרטית בשיטה דינמית, כמעט שנתיים, שלא הכי הועילה, אך היוותה לי כמין עוגן בחיים, הטיפול הסתיים מצד המטפל לאחר עימות ביננו שהוא "לא היה פתוח לגישות טיפוליות חדשות". כיום גם כן נמצא בטיפול דינמי דרך מרפאת ברה"ן כבר כבערך שנה, הטיפול גם כן מהווה לי עוגן אך הייתי רוצה יותר לייעל אותו ולעבוד בעיקר על מה שציינתי למעלה. האם כדאי לקחת מטפל התנהגותי? יש לציין שדיברתי עם המטפלת שלי וסיכמנו שאני יכול לפנות בנוסף לעוד טיפול התנהגותי, ראיתי גם שיש טיפול DBT וטיפול CBT והומניסטי - מה מומלץ לאור מה שציינתי? כמו כן כרגע נמצא בתהליך שיקומי דרך סל שיקום וביטוח לאומי וגם במעקב רפואי פסיכיאטרי. כמובן שכל זאת חשובים לי לצד חיזוקים בטיפול, שכן כל אלה לא היו לי בעבר מהבית.. תודה מראש על הייעוץ.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום כפי שאתה ודאי מבין, הכתובת המתאימה לייעץ לך, לגבי אופיו של הטיפול הפסיכולוגי עבורך, אלו הם המטפלים שלך בעבר, המכירים אותך היטב, אישיותית ומקצועית. כיום, מרבית המטפלים מפעילים בפועל "גישה אינטגרטיבית", היינו שילוב של חקר והבנה דינמיים יחד עם כלים התנהגותיים-קוגניטיביים ואחרים. לדעתי זו גם הגישה הטיפולית שהייתי ממליץ עבורך, בהתייחס לניסיונך הטיפולי בעבר והתחומים בהם הבעת רצון להתמקד.

24/02/2017 | 12:53 | מאת: אני

סליחה על ההצפה, רציתי לדעת אם מבנה אישיות גבולי עם גלישות פסיכוטיות יכול להתקיים עם הפרעה סכיזואפקטיבית? או שזה "או זה - או זה"? תודה

שלום רב עם כל החשיבות שנראה שאתה מייחס אולי לשאלה שהפנית אליי, לי -כפסיכולוג, השאלה נראית כפחות משמעותית ואני לא בטוח שיש לה תשובה ברורה ומוסכמת. השאלה החשובה יותר בעיניי היא מה הם הקשיים הספציפיים שאיתם אתה מתמודד איתם והדרכים הרצויות כדי לשפר מצבך. שכן וכידוע הנפש מורכבת מכדי שניתן יהיה לסכם אותה בכותרת אבחנתית, כזו או אחרת.

20/02/2017 | 17:03 | מאת: האנונימי

שלום וברכה יש לי שאלה איך אני יודע אם המחשבה שאלוקים "שונא" אותי ושאני כרגע "נענש" על חטאים שעשיתי בעבר זה סוג של מחשבת שווא של אשמה או שזה משהו אמיתי ושזה יעבור מעצמו? הרי זה משהו שאין אפשרות באמת להוכיח, עניין דתי של אמונה ורוחניות.. פעם כשפניתי למיון בנוגע למחשבות דומות רשמו לי "חשיבה overvalued idea". בעברי אכן עשיתי חטאים לצערי (שכבתי עם אישה נשואה, פגעתי בהוריי מילולית, שכבתי עם בחורות לא יהודיות וכו'..), ועל הדברים הללו יש עונש מוות לפני התורה.. איך אני יודע אם המשברים הנפשיים הנוכחיים זה כתוצאה של עונש מאלוקים, או שזו בעיה נפשית וצריך תרופות? מה הטיפול ב-overvalued idea? ואיך בכלל אפשר לדעת אם צריך ללכת במקרה הזה לרב או לפסיכיאטר או לפסיכולוג? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי, למיטב הערכתי וניסיוני כאדם דתי בעבר, אלוקים לא מעניש באופן שאתה מתאר וחושש. מה גם שהוא "אל רחום וחנון", הסולח לעוונות. יותר מכך, גם "החטאים" עלולים לנבוע ממצוקה נפשית שלך, שאינה באחריותך. אני מניח שבמיון המליצו שתפנה לקבל טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. כדאי ומומלץ שתעשה זאת ואז תיווכח שאתה נעזר ולכן לא מדובר בעונשים וכד'.

הכל התחיל לפני כשנה.כרגע הלחץ רק גובר והתסמנים רק מחריפים .הדב מקשה עליי לחזור לעבושה ויצר אצלי בעיות כלכליות שמוסיפות ללחץ הקיים .פאניקה בנסיעות באוטובוס על בסיס יום יומי.לחץ בראש שלא נותן לתפקד.חוסר רצון לצאת מהבית זה רק חלק מהסיפור .ניסיתי להתחיל לטפל בזה רק לאחרונה כי כמה כבר אפשר לסבול ,רופא משפחה רשם לי אלפלוריד שלא משפיעה בכלל לא מרגיעה וניראה לי רק מחפיר את התסמינים שלי מה עליי לעשות איך להתמודד עם כלכך הרבה לחץ?????

לקריאה נוספת והעמקה

שלום צר לי שתשובתי הקצרה לא יכולה לפתור את בעייתך הקשה, אלא רק לכוון אותך למקום שממנו יכולה לבוא הקלה והחלמה. עליך לפנות לייעוץ/טיפול אצל פסיכולוג קליני מתאים. זה יכול להיות או במסגרת קופת חולים, או באופן פרטי. בהצלחה !

רופא במרפאת כאב המליץ לי לקחת סימבלטה 30 מ"ג בערב לאחר הארוחה ולא לעלות במינון רק 30 מ"ג בלילה אין לי כאבים והאם לא ישפיע על השינה ושאר תופעות הלוואי .

לקריאה נוספת והעמקה

אלה הפורום והח"מ פסיכולוגיים ולא פסיכיאטריים. לכן, איננו עוסקים בתרופות וכו'. מציע שתתייעצי עם רופא המשפחה שלך. אם את או רופאך חושבים שלכאבייך יש גם רקע נפשי-רגשי, כדאי לשקול גם ייעוץ/טיפול פסיכולוגי.

שלום רב, אימי מוגדרת כחולת נפש לצמיתות מעל 20 שנה. הורי התגרשו לפני 7 שנים ואני ואחי נשארנו איתו והיא לבדה. אחרי 5 שנים שגרה בעירנו גם עברה לעיר סמוכה, תמיד סבלה מחרדות באופן קשה וחשבה שהשכנים מדברים עליה בלי סוף, שונאים אותה, גורמים לה רע מאוד. באותה הדירה לא היה לה נעים לעשות צרכים בשירותים מכיוון שהחלון היה צמוד לאחד מהבתים של השכנים. היא פיתחה הרגל מגונה לעשות צרכים בכוס בחדרה. פיפי וקקי ואז זורקת לאסלה. איך שנגמר החוזה באותה שנה העברנו אותי לעיר אחרת לדירה מרווחת ופרטית יותר. היא התוודתה על ההרגל לאחי, שעושה את הצרכים עדיין בחדרה כי היא רגילה לזה. כואב לי הלב לדעת שככה אימי חיה. מה ניתן לעשות כדי לפתור לה את הבעיה הזו? בנוסף יש לה כלב שעליו היא מטפלת כדי שלא תהיה לבד לגמרי, יוצאת להסתובב בעיר כל יום ללא חששות וחיה בצורה נורמטיבית. אודה לתשובתך

לילדה המודאגת. בת כמה את, בבקשה ? אם גילך מתחת ל-18, יתכן ואת צריכה להתייעץ בעניין עם אביך, למרות שהורייך התגרשו. כללית, בעייתה של אימך אכן נשמעת כקשה ביותר. אני מניח ומקווה שהיא נמצאת בטיפול פסיכיאטרי כלשהו. אם כן, כדאי להתייעץ איתו לגבי מצבה של אימך. אם לא, מומלץ ביותר שתדאגו שהיא תגיע לטיפול כזה. אם היא מתנגדת לפנות לפסיכיאטר, אני מציע שתתייעצי עם רופא המשפחה שלכם, כיצד להביא אותה לפסיכיאטר או שהפסיכיאטר יגיע אליה. בהצלחה

אמנם ילדה, אבל בת 24.. אימי מטופלת.אצל פסיכיאטרית אותה רואה פעם בשבועיים. זוהי רופאה חדשה שהתחילה ללכת אליה בחודשיים האחרונים ועדיין לא רואה שיפור אצל אימי, גם בדירה החדשה היא כבר התחילה לחשוב שהשכנים נגדה.. מה ניתן לעשות כדי להעלים לה את המחשבות הללו??

את לא "ילדה" אלא "בת". צר לי, אך כפי שמשתמע ממה שכתבתי לך, לי אין שום משפט או עצה שיכולה לעזור, עם הקשיים של אימך, כפי שאת מתארת, ללא טיפול. עצות וטיפים ורעיונות, הם לא תחליף לטיפול. כדאי לבדוק עם הפסיכיאטרית, אליה אמך הולכת, האם ולמי היא ממליצה שאמך תלך לטיפול משלים (פסיכולוגי, או אחר), בנוסף לטיפול הפסיכיאטרי-תרופתי, שאינו פותר את בעיית "הצרכים".

אבקש לקבל תשובה רק בהודעות בנייד שלי אם זה אפשר אני נשואה כ-40 שנה גילי 59 כיום כעשר שנים האחרונות ועד היום אין לי שום קשר אהבה עם בעלי הואדם טוב עובד כל יום בבית (לא בוגד) יוצאים מבלים נמצאים עם חברים הילדים והנכדים שיהו בריאים אבל אין שום מגע מצידו אני מרגישה שאני נמצאת בעונש אני מאוד אישה שאוהבת שנותנת אהבה רוצה להשעין את הראש שבא לי הוא לא מראה לי שום יוזמה מצידו שאלתי מה עלי לעשות כ-10 נשיקה בפה לא קבלתי ממנו הוא מאוד דואג הפכתי מאישה בריאה לאישה חולה :סכרת לב חרדות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום איננו נוהגים לשלוח תשובות, בהודעות לנייד. השאלות והתשובות מתפרסמות בפורום, בעילום שם ופרטים כמובן, על מנת שגם משתתפים שאינם שואלים ישירים, יוכלו ללמוד ולהעשיר מודעותם והיכרותם עם דרכי התמודדות עם מצוקות וקשיים רגשיים ונפשיים שונים. לשאלתך : על פי תיאורך והכותרת של שאלתך, נראה שאת מעוניינת בהמשך החיים עם בעלך, אלא שאת מאד מתוסכלת מיחסיכם ואפילו חושבת שהם גורמים או מחמירים לבעיותייך הרפואיות. לכן, מובן שראוי שתעמדי על כך שתפנו לייעוץ זוגי, בהקדם המריבי ואם הוא לא יסכים, פני את בעצמך לייעוץ/טיפול פסיכולוגי אישי, כדי להעמיק בהבנת הבעיה באופן שניתן יהיה לסייע לך באופן מקצועי וענייני בהתמודדות איתה.

ערב טוב פונים, קוראים ומשתתפים בפורום. המטרה המרכזית של הפורום הנוכחי, בדומה לשאר הפורומים, היא לסייע לאנשים בהתמודדות עם מצוקותיהם הקונקרטיות. וזאת, על ידי ייעוץ והכוונה מקצועיים, אך ראשוניים, במידת האפשר והרלוונטיות. הוא לא נועד לספק מטרות אקדמיות ולהתדיינות תאורטית, אלא כתוצר לוואי בעיקר, גם אם אין חולקים על חשיבותן. בברכה, ד"ר מאיר נעמן

סובל מקוצר נשימה לחץ בחזה ומטעה מטופל בתרופות ולא תמיד עוזר

לקריאה נוספת והעמקה

ערב טוב, חיים פנייתך הקצרה לא כוללת, משום מה, שאלה. בהנחה שאתה מצפה להתייחסות כיצד להתמודד עם הסימפטומים שאתה מתאר, הריני להציע שתפנה תחילה לבירור רפואי מקיף אצל רופא המשפחה שלך, כדי לברר האם המקור לבעייתך הוא רפואי- פיזיולוגי או ביטוי למתח נפשי- פסיכולוגי, המצדיק פנייה לייעוץ/טיפול פסיכולוגי.

30/01/2017 | 17:31 | מאת: דייויד

איך מפסיקים עם סטרס מתי שאני מחכה לאוטובוסים שיבואו כי אני לא יכול לשבת בתחנה ולחכות ולפעמים נוסע במונית / כנ"ל לא יכול לשבת במקום סגור ( קופ"ח ) יותר מכמה דקות וזה מפריע לי לעבוד בעבודות של לשבת בלי לעשות כלום ? אני גם מגרד הרבה בראש ביום + בודק מיילים באובססביות וחושב על אוכל בין הארוחות וקשה להיות עקבי במחשבות פעם אני רוצה להתחתן ופעם לא וגם כועס ואימפולסיבי עם אנשים חטטנים / צועקים עלי ברחוב

לקריאה נוספת והעמקה

דיויד לסיוע ראשוני, נסה להיעזר ב"טיפים לגולשים", שבאמצע דף זה מימין, ו/או באתר המשובח של ד"ר ברוך אליצור (חפש בגוגל), כולל הקלטות ההרפיה שבו. בהנחה ששאלותיך "אמיתיות" כדאי שתבדוק (כמו על ידי "מבחן טוב"ה וכד'), האם אין לך הפרעת קשב מסוימת ?!

29/01/2017 | 15:56 | מאת: יוריק

בן 58,סובל מחרדות ומתח נפשי, בעקבותיהם השרירים נתפסים בעיקר באזור הבטן והגב. כאבי תופת ושום דבר לא עוזר.(דיקור,אסיבל מודל וכ'ו) מה אפשר לעשות? יש כדור חזק שיכול לעזור? או כל דרך אחרת? תודה כואב ומיואש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוריק איננו עוסקים בטיפול תרופתי ולכן גם לא ממליצים בכיוון זה. כיון שאתה מדבר על מתח נפשי, האם היית בטיפול פסיכולוגי ? אחרת, מדוע אתה כותב ש"שום דבר לא עוזר" ?! בכל מקרה, טיפול פסיכולוגי (אפילו קצר מועד), בגישת ה- CBT, הרפיות, ובמידת הצורך גם היפנוזה, יוכל להערכתי לעזור לך, ואפילו די מהר. בהצלחה !

26/01/2017 | 10:45 | מאת: צביקה

אמר שלי בת 83, לפני חצי שנה ללא אירוע מכונן, קבלה פחד קשה ללכת במקומות חדשים ופתוחים. היא הולכת יפה מאוד מדרגות או על יד חומות כשיש לה על מה להישען ולהחזיק. פוחדת מאוד לעבור רחובות שקטים.

צביקה הבנתי את בעייתה של אימך. מה השאלה ?

25/01/2017 | 09:00 | מאת: מיעז

ד"ר נעמן שלום! אני שומע ממש דעות שונות על מה זה היפנוזה ומה קורה למהופנט כשהוא תחת היפנוזה? האם הוא יושן? האם הוא בהכרה? האם הוא זוכר מה דיברו אליו? אייך זה משפיע הטיפול על האדם אחרי שהוא כבר לא תחת המהפנט? אני קראתי על ד"ר קליינהוס שהיה הממציא של היפנוזה בישראל אני מבין שעכשיו אתה המבין הגדול בארץ בנושא אז אודה על תשובות שארגיש יותר נוח ללכת לטיפול בהיפנוזה תודה מיעז

לקריאה נוספת והעמקה

שלום היפנוזה היא כלי פסיכולוגי יעיל ביותר ורלוונטי למגוון רחב ביותר של מצוקות וסימפטומים. היא לא שינה, לא אבדן הכרה ולא שיכחה, אלא מצב תודעה ייחודי, הדומה למעין"חלימה בהקיץ". היא מאופיינת בהרפיה גופנית ונפשית עמוקה ומיקוד גבוה של הקשב. במצב זה, המטופל המהופנט נעשה יותר סוגסטיבילי, כלומר מושפע יותר מסוגסטיות (השאות/הצעות) טיפוליות. לקריאה נוספת ניתן לגלוש לאתר של "האגודה הישראלית להיפנוזה".

28/01/2017 | 08:09 | מאת: מיעז

תודה על התשובה לעניין!)בדרך כלל לא מקבלים תשובות לעניין ) עשיתי קצת קריאה ובדיקה, מצאתי שד"ר קליינהוס היפנט ילדה ולא הצליח להעיר אותה, והביאו לבית חולים סורוקה מהפנט שהעיר אותה וקליינהוס לקח אותה להמשך טיפול, והשמיץ את המהפנט שהעיר אותה ופנה לכנסת להעביר חוק שרק רופאים יכולים להפנט. (הפוך על הפוך) כפי שבדקתי המהפנט הזה "וכטל" עזר למאות ואולי אלפי אנשים, ומה שמיוחד בו זה שהוא עזר לאנשים שרופאים ופסיכולוגים לא הצליחו. (תחת פיקוח של רופאים) אתה הסברת שהיפנוזה זה לא שינה, אז אייך זה שלא הצליחו להעיר את הילדה בסורוקה עם כול הרופאים בבית החולים, ומהפנט לא רופא העיר אותה? משינה עמוקה. מצאתי שהוא העיר אדם באירלנד באנגליה איטליה ושוויץ קליפורניה ניו יורק שלא יכלו להעיר בבית חולים. אייך מסבירים את זה ? ולמה יש חוק נגד הפנוט על במה? גם לפי שהבנתי מההסבר שלך ישראלי מהפנט ישראלי כל פעם שהוא מדבר או מספר לו משהו? האם הבנתי נכון?

מיעז לא הבנת נכון, כיון שמרבית הפרטים שאתה מציין אינם נכונים, למיטב ידיעתי. לא ארחיב וגם לא נדון בחשיבות "חוק ההיפנוזה" ונחיצותו. לדעתי, הוא נחוץ. לגופם של דבריך, "הילדה" (בחורה), לא הופנטה על ידי ד"ר קליינאוז, אלא על ידי "מהפנט בידורי". היא לא הצליחה להתעורר, בגלל סיבות שאינן קשורות למהות ההיפנוזה, אלא סיבות אחרות. ד"ר קליינאוז, הוא זה שהוזעק לבית החולים והצליח להעיר אותה. אין כל סכנת הירדמות או היתקעות, במצב היפנוטי !!

30/01/2017 | 21:00 | מאת: מיעז

סליחה אבל מה לא הבנתי נכון? טעיתי קליינהוז לא לא הפנט אותה כשלא הייתה הצלחה לעורר אותה. שמו של המהפנט במה היה אבישלום דרורי מצפון הארץ, מהפנט במה.,. קליינהוז ..זה. אחרי שהמהפנט (מרצה להיפנוזה בזמנו באוניברסיטת קליפורניה לוס אנגלס)ששמו וכטל העיר אותה והרופאים באו והתפעלו והוא עזב. למחרת בערב הגיע קליינהוז שהפנט אותה מחדש ובקש לטפל בה במרפאתו ביפו ועשה כן למשך כמה חודשים, היא גרה היום בדימונה וזוכרת שהעיר אותה מישהו שעזב לארה"ב אחרי שהתעוררה והרופא מיפו שטיפל בה לאחר מכן הגיע למחרת ( מצאתי רופא מסורוקה שהיה נוכח במקום ודיברתי אתו ד"ר נשיא בן 78) זה היה לפני 45 שנה,) ואני בספק אם ידיעתך היא ממקור ראשון כפי שאני בדקתי(לא קראתי רק באינטרנט בפורמים אלא דברתי עם סגל רפואי שהיה נוכח במקום). אני קצת נדהמתי לתגובה שלך ששללה את הכול עם " מיטב ידיעתי" תשובה שונה בתכלית ממה שכתבת בתחילה. (כשמישהו אומר או כותב למיטב ידיעתי זה ברור שאינו יודע אחרת לא היה צריך לציין את הורדת אחריות "מיטב ידיעתי" ) אני מקווה שהפעם תסכים איתי לחלוטין ובמידה ותהסס אוכל לתעד את מה שכתבתי ממקור ראשון. ולא הבנתי עד עכשיו למה האי התעוררות של הבחורה אישה בת ששים היום ששמה יפה לא קשורה בהיפנוזה? היות ווכטל העיר אותה מהיפנוזה ודרורי הדריך אותה לתוך השינה. אולי תוכל לפקוח מידע אבל מתועד לא ספקולטיבי. אני לא בא לפגוע חס וחלילה אני מחפש עזרה אמתית, לא הפגנתית ולא פוליטית, אני בעולם לביקור אחד ורוצה ליהנות ולא לסבול מהביקור. אז בבקשה תעזור לי.

מיעז יתכן ועדכונך מדויק יותר מאשר "מיטב ידיעתי", שהופק על פי "מיטב זכרוני". בכל אופן, בירור ההיסטוריה, חשובה ככל שתהיה למטרות אחרות, לא מקדם אותי בהבנה, לאיזה עזרה ספציפית אתה מצפה ממני, במסגרת הפורום ומגבלותיו ?!

25/01/2017 | 07:24 | מאת: גפי

עקב טלטול טיסה טראומטית ותאונת דרכים, אני סובלת מזה מספר שנים מחרדה נוראית בטיסות, וכן במכונית (כשמישהו אחר נוהג). עברתי טיפולים: שיחות עם פסיכולוגים, cbt, emdr, ביופיופידבק, היפנוזה, סימולטור. דבר לא עזר! נואשת, ובכל זאת... משבש משמעותית את אורחות חיי. מה עוד ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

גפי מצער לשמוע שעברת טיפולים כה רבים שלא הועילו לך, כנראה, במידה מספקת. בהעדר פרטים נוספים ובהנחה שלא מדובר במצב חמור במיוחד של הבעיה ושהמטפלים אליהם פנית היו בעלי ניסיון, ידע ומיומנות מקצועית ראויה, יתכן ולא ממש התמדת בטיפולים השונים. מניסיוני יש חשיבות רבה ביותר לעצם ההתמדה בטיפול מסוים, מאשר השיטה הטיפולית עצמה, בין אם זה CBT, היפנוזה, EMDR, ביופידבק וכד'. בכל מקרה אני מאמין ואף יודע שעם התמדה טיפולית ראויה, יש מקום לצפות לשיפור משמעותי בבעיה.

התמדתי ועוד איך. בחרתי במיטב המטפלים והמכונים. נראה שהחרדה במכונית כשנהג אחר אוחז בהגה - רק מתגברת.

יש לי בדיוק את אותה בעיה. פגשתי מטפלים מ NLP שאמרו שזה היפנוזה בשם אחר ושתוך 2 עד 5 טיפולים זה יעבור. אבל כנראה שאולי היפנוזה אמתית תעזור ... אייך יודעים?

מיעז לא תמיד אפשר לדעת מראש ובוודאות שטיפול רפואי, או פסיכולוגי אכן יועיל. בעל מקצוע עם רישיון (!), כרופא או פסיכולוג וכד', אמור להמליץ ולהפעיל כלים טיפוליים, המוכחים ומגובים מחקרית (!), כיעילים בדרך כלל. ועדיין זה מבוסס על הסתברויות ולא וודאויות ! דומני שזה נכון לגבי כל תחום בחיים.

פניתי להרבה מהפנטים ידועים. קבלתי תשובה מעניינת. "במידה ויהיו לי סימפטומים של חרדה ופחד לאחר 3 טיפולים. אקבל את כל כספי בחזרה ללא שאלות. או לחילופין אפקיד סכום הטיפול אצל עורך דין למשמרת ואם לא אבוא ואודה על העזרה שהצליחה כל הכסף חוזר אלי פלוס 1000 דולר עלות הגעה ושהייה. וזאת לאחר שידבר איתי בטלפון למשך 15 עד 30 דקות. ויאשר את הטיפול. הוא מוכן לתת לי 10 טלפונים של אנשים שנעזרו וחלק שהכסף הוחזר להם אחרי הטיפול הראשון. בתור ישראלי זה נשמע יותר מדי טוב. מה עושים? זה נשמע אמיתי ומרפא?

גפי מצער לשמוע שעברת טיפולים כה רבים שלא הועילו לך, כנראה, במידה מספקת. בהעדר פרטים נוספים ובהנחה שלא מדובר במצב חמור במיוחד של הבעיה ושהמטפלים אליהם פנית היו בעלי ניסיון, ידע ומיומנות מקצועית ראויה, יתכן ולא ממש התמדת בטיפולים השונים. מניסיוני יש חשיבות רבה ביותר לעצם ההתמדה בטיפול מסוים, מאשר השיטה הטיפולית עצמה, בין אם זה CBT, היפנוזה, EMDR, ביופידבק וכד'. בכל מקרה אני מאמין ואף יודע שעם התמדה טיפולית ראויה, יש מקום לצפות לשיפור משמעותי בבעיה.

24/01/2017 | 16:15 | מאת: שיר

היי, כיום אני נותלת דרלין 10 מ"ג רק כאשר אני מרגישה שזה נחוץ לי להורדת סיפטומים של חרדה לפני אירועים ספציפיים כמו דיבור מול קהל, פרזנטציה וכו.... בממוצע יוצא לי לטול כדור דרלין פעם עד פעמיים בשבוע (כלומר סה"כ בשבוע 2 כדורים) כיום בעלי ואני מתחילים לנסות להכנס להריון ואני יודעת שדרלין הוא כדור חודר שילייה שלא רק משפיע על הדופק שלי אלא גם של העובר - האם יש כדור חלופי שאיננו חודר שיליה? והאם בכלל יש כדור הרגעה שמותר לקחת בהריון כאשר נחוץ ואינו מזיק לעובר? תודה רבה -שיר

לקריאה נוספת והעמקה

שיר אנו לא עוסקים בתרופות. כך שתאלצי לפנות לפורום רפואי, או פסיכיאטרי, לבירור התשובה לשאלתך. ואם את כבר בפורום הנוכחי, מן הראוי שתדעי שיש "כדור פסיכולוגי" (כאילו כזה..), שאינו מכיל חומרים כימיים כל שהם ויש אומרים שהוא אפילו יעיל יותר מהכדורים הכימיים. קוראים לו "הרפיה עצמית". זו טכניקה יעילה וטובה לשלוט בחרדות מתחים ולחצים. בהצלחה

שלום, אתחיל בכך שאציין שבחיי לא חוויתי התקף חרדה עד לפני שנתיים (גדלתי באחד מאזורי העימות בארץ אךזה אף פעם לא השפיע עליי) ואני בן 31. לפני כשנתיים התחלתי לחוות תחושות משונות- זה התחיל ב"כובד" בחזה, המשך לגוש בגרון, עבר לתחושת הרדמות בפנים, תחושות מחנק רגעיות ומלחיצות, כאבים בזרוע שמאל, תחושת חוסר יציבות... פניתי לבדיקות ואין שם דבר מיוחד. הייתי אצל פסיכותרפיסט שלימד אותי תרגילי נשימה. העניין הוא שכבר הגעתי למסקנה שזה נפשי, אבל אני מרגיש שהגוף שלי "מתוכנת" להכנס לפאניקה ברגע שאני מרגיש משהו שקורה, גם אם אין לו משמעות (הדוגמא הכי טובה היא אחרי שאני אוכל, אני מרגיש הרגשה בבסיס הגרון שמצד אחד אני יודע שהיא סתם גיהוק "תקוע", אך ברגע שזה קורה, הלב מתחיל לדפוק מהר ועובר לי בראש שמשהו מאוד רע קורה). בינתיים ניסיתי לשנות כיוון בחיים, עברתי לעבודה אחרת אחרי הרבה שנים באותו מקום, עברתי דירה. התחושות עדיין שם. אני מחפש דרך "לתכנת" את עצמי מחדש ולחזור לעצמי של לפני שנתיים.. האם יש לך/למישהו עצה ? האם התסמינים שלי אכן תואמים להפרעת חרדה? אגב, אין טריגר לתסמינים בדכ, הם באים מעצמם והולכים מעצמם..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נדמה לי שכבר עניתי לשאלה זו. בגלל עדכון האתר, יתכן ותשובתי "נעלמה". אחזור עליה בתמציתיות : התסמינים שלך תואמים גם לתגובת חרדה. כיון שכבר נבדקת אצל רופא (טוב עשית !) ולא מצאו שום דבר אורגני-פיזיולוגי, סביר שאכן מדובר בהפרעת חרדה. יש הרבה "טיפים", (כולל בעמוד זה מצד חמין למטה), אך על פי תיאורך נראה לי שעדיף שתפנה לקבלת יעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים.

10/01/2017 | 00:45 | מאת: אנונימי

אני בן 25 חודשיים לפני הטיסה להודו התחלתי לסבול מחרדות ואז דיכאון ולקחתי המון סמים כדי להתמודד ולברוח כי לא ידעתי מה עובר עליי את הטיול העברתי לבד מפוחד מאוד חרד ובעיקר מבולבל. לאחר 7 חודשים חזרתי לארץ אחרי שבסוף הטיול עברתי טראומה על lsd מהרגע שחזרתי לארץ כל מה שברחתי ממנו פגע בי כל כך חזק שקרסתי לתוך עצמי התחלתי לעבור התקפי חרדה והסתגרתי בחדר 4 חודשים ומשם עברתי לכפר איזון לתקופה של 5 חודשים. תרופות טיפולים קבוצות כלום לא עזר לי. סיימתי את הכפר לפני חודשיים עברתי לגור בדירה משלי מצאתי עבודה והתחלתי טיפול. הבעיה הגדולה היא מאז שחזרתי לארץ והיא שהמוח שלי לא עובד החרדה כל כך גבוהה והרמת קשב וריכוז שלי גם נמוכה קשה לי לזכור דברים וזה גרם לי להתבודדות קשה בשנתיים האחרונות. אני לבד ניתקתי קשר עם החברים והמשפחה שרוצים לעזור אבל אני לא מסוגל לתקשר אפילו דברים פשוטים. אני לא מרגיש כלום לא עצב לא כאב אני מת מהלך. הפסקתי לקחת כדורים פסיכיאטרים אחרי שניסיתי ציפרלקס וויפאקס שציפרלקס שיכח אבל הפך אותי לזומבי והויפאקס גרם לי להרגיש ממש רע ועברתי גמילה מאוד מאוד קשה לפני שבועיים. אבל באמת הבעיה הגדולה והחמורה שלי היא המוח שאני לא מסוגל לתקשר כמו שצריך ואני מרגיש מוגבל ברמה מאוד גבוהה. והבעיה הזאת התחילה כשבועיים אחרי האירוע עם ה lsd שחזרתי הביתה מהודו, לפני כן הייתי בחרדה רגילה ודיכאון אבל לא היה לי את הבעיה במוח. אני פשוט מבולבל ולא באמת מסוגל לדאוג לעצמי. בבקשה תעזרו לי אני לא יכול יותר עם הלבד הזה

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי, מצער לשמוע עד כמה אתה במצוקה, שאינה מרפה ממך. אני מבין מתיאורך שמלכתחילה אתה בעל רגישות נפשית גבוהה שהתבטאה בחרדות ודיכאונות. וכפי שאתה עצמך מציין וכצפוי, הניסיון להתמודד, עם קשיים נפשיים, על ידי שימוש בסמים ו-LSD, לא רק שאינו עוזר, אלא אף מחמיר את הבעיה !! גם אם אתה חש או חושש שהבעיה היא "במוח", ראוי להדגיש שהמוח של כולנו גמיש וניתן להשפעות פסיכולוגיות ותרופתיות חיוביות ! כך שלמרות שניסיונותיך הטיפוליים לא הועילו בינתיים, אין לי ספק שעם טיפול מתאים, היצמדות להנחיות הרפואיות והתרופתיות והרבה התמדה ותמיכה, השיפור צפוי להגיע !

06/01/2017 | 00:29 | מאת: שלמה

השאלה שלי היא אני חייל בצבא וקיבלתי טיפול אצל קבן אם זה אמור להפריע לי להוציא רישיון נהיגה על רכב פרטי עצמי אבל אני עדין חייל זה אמור לעשות לי בעיות יעני אני אמור לעבור מבחנים מכון רפואי של משרד הרשוי? זה השאלה אני ישמח אם תכתבו לי את התשובה בדואל שלי תודה מראש

שלמה למיטב הערכתי, הצבא אכן מחויב, על פי חוק, לעדכן את משרד הרישוי או התחבורה, במצבים של סיכון בריאותי משמעותי וחמור, (פיזי או נפשי), לכשירות של אדם לנהוג. טיפול אצל קב"ן אינו אמור להפריע להוצאת רישיון נהיגה. מה גם שלדבריך, אתה ממשיך לשרת כחייל, דבר המעיד שבעייתך, כנראה, אינה כה חמורה.

18/12/2016 | 00:13 | מאת: האנונימי

האם ניתן לתת אבחנה של הפרעה דו קוטבית או הפרעה סכיזואפקטיבית כאשר ברקע היה התקף מאני פסיכוטי כשנלקח 60 מ"ג פאקסט? יש לציין שמעולם לא היה "דיכאון קלאסי\מז'ורי", אלא רק סימפטומים דיכאוניים. עשיתי אבחון פסיכולוגי ושם נכתב "ממצאי האבחון מעלים תמונה של חוסר כוחות, של צמצום, ושל סימפטומים דיכאוניים, וכן נמצאה פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות שבאה לידי ביטוי במצבים טעונים רגשית." כמו כן נכתב שבוחן המציאות הנו גבולי. עוד נכתב "נראה כי השילוב בין חלק אפקטיבי בולט, שבא בשנים האחרונות בגלים, לבין התמונה של צמצום, חוסר כוחות, הירידה הבולטת בתפקוד, והפגיעות שקיימות בשיפוט - מצביעים לכיוון של הפרעה סכיזואפקטיבית" רציתי לדעת האם בוחן מציאות גבולי ומה שנרשם למעלה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות (גבולית או אחרת)?

לקריאה נוספת והעמקה

שואל נכבד ואנונימי ראשית, ליבי איתך על הצורך להתמודד עם מצוקה נפשית משמעותית, כנראה, יחד עם אי בהירות וסימני שאלה, לגבי האבחנה המדויקת של בעייתך. כללית, במרבית האבחנות הפסיכיאטריות/פסיכולוגיות, יש קושי ומעורפלות, בשל המורכבות של נפש האדם והקושי לדייק בקביעתן. מה גם, שלא תמיד חשובה האבחנה ולרוב היא מתגבשת יותר ויותר, תוך כדי הטיפול הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי. בכל מקרה, אין מצב וזה לא לעניין לנסות ולהמליץ על האבחנה המתאימה לשאלתך, מבלי להכיר אותך באופן מקצועי מלא ומעמיק. בהצלחה

15/12/2016 | 01:59 | מאת: מוחמדודו

אני מאובחן כסובל מסכיזופרניה פשוטה simple עם אבחנה מבדלת ל ocd ו דיכאון כפול דיסתימיה וחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת , רציתי לשאול איזה טיפול פסיכולוגי עדיף במצב שלי האם זה emdr או cbt ? והאם ה emdr יותר מהיר מה cbt באופן משמעותי וכך גם יותר חסכוני ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב עם כל הכבוד, מקבץ האבחנות שציינת, לא נראה לי כסביר. בכל מקרה, לטובתך ולטובת משתתפי הפורום, אענה על שאלתך. ישנם לכאורה עשרות ואולי כבר מאות "שיטות טיפול פסיכולוגי", עם שמות שונים. רובם הם משות שונים לטיפולים די דומים. כללית, יש להתייחס לשמות ה"טיפולים"שציינת ( CBT ו-EMDR) ודומיהם כאל כלים טיפוליים ב"ארגז הכלים", של הפסיכולוג. ובדומה לעולם הרפואה, אינך מצופה להגיע לרופא עם החלטה לגבי סוג הטיפול שאתה כביכול מעוניין או מעדיף, אלא תחילה על הרופא (וכך גם הפסיכולוג) לעשות הערכה מדוקדקת של מצבך ועל פי זה להחליט או להמליץ על הכלי או השיטה הטיפולית המתאימה.

אני נמצא בתקופה של חרדה בלתי נסבלת, קיצונית ממש. בעבר כבר לקחתי קלונקס מעט פעמים...לא יותר מכדור אחד בחודש (ואז, הפסקה של חודשים בין לבין) כעת אני שוקל להתחיל לקחת 0.5 מ"ג פעמיים בשבוע- כל 3-4 ימים, למשך חודש. האם שימוש שכזה, יוביל להתמכרות גופנית או אחרת? האם יש בו סיכון? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב הפורום והח"מ פסיכולוגיים, כך שאיננו עוסקים בטיפול תרופתי, הנעשה על ידי רופאים ופסיכיאטרים בלבד. כללית, עדיף להסתייע בטיפול פסיכולוגי מתאים, במקביל או אף כחלופה לטיפול התרופתי. טיפול פסיכולוגי מתאים יכול לייתר את הצורך בתרופות, בין אם הן ממכרות ובין אם לא.

כתוב " עדיף להסתייע בטיפול פסיכולוגי מתאים, במקביל". הייתי רוצה להבין ... טיפול תרופתי גורם להתנהגות מסויימת של המטופל כשהוא תחת השפעת התרופתית. אייך יכול המטפל הפסיכולוגי להבין מה הבעיה כשהמטופל מושפע מהתרופה? הרי יקבל תמונה לגמרי שונה מהמציאות. לא?

מיעז בסוג זה של בעיות, אכן עדיף להסתייע בטיפול פסיכולוגי, אלא אם מדובר בעוצמת סימפטומים וסבל נילווה מאד קשים וחמורים. בכל מקרה אם הפסיכולוג יתרשם שיש מקום גם לטיפול תרופתי, הוא כבר ידאג להפנות ולכוון המטופל בהתאם. פסיכולוג מומחה, או פסיכיאטר מומחה, אמורים בדרך כלל, לדעת לעשות אבחנה של בעיה נפשית (!) וחומרתה גם כשהמטופל, נתון להשפעת כדורים.

אשר בן 25 מכרכור. תקופה כבר די ארוכה במשך כמעט 3-4 שנים אני מרגיש שמשו אצלי לא בסדר מבחינה גופנית. השתחררתי בתחילת שנת 2013 וכאזרח חייתי די חיים נורמטיביים , עבדתי במפעל נכנסתי למערכת יחסים שממשיכה עד היום ובמהלך כשעובר הזמן כבר הספקתי ללמוד מקצוע בתחום היי טק וכיום אני עובד במקצוע זה . בתקופה זו בין השנים האלה , הייתי נתון בלחץ עולה ויורד , בין אם זה בלימודים או מערכת יחסים או משפחה ויחסית המון דאגות . כתוצאה מהרגשות האלה אני מניח שהתחלתי לקבל התקפי חרדה וזה מלווה בחוסר שינה, דפיקות לב מואצות בפתע , חוסר נשימה , סחרחורות ועוד . במהלך השנים האלה נבדקתי אצל קרדיולוג עקב פעימות הלב המוזרות וכאבים בחזה ולאחר כמה טיפולים קבלתי תוצאות שהכל תקין . איך כיום אני עדיין חש בכאב בצד משאל ואותו כאב ממשיך ליד שמאל שלי ,כאב בשכמה השמאלית , דפיקות לב מואצות שקורות בעיקר בזמן שאני הולך לישון , חוסר שינה ועוד. אשמח לחוו"ד. תודה ויום טוב

לקריאה נוספת והעמקה

אשר טוב עשית שפנית תחילה לרופא כדי לבדוק האם המקור למחושים (סימפטומים) שלך, אינו אורגני- ביולוגי- פיזי. כיון שעל פי דבריך, לא נמצאה סיבה ביולוגית-רפואית לכאביך, סביר שאכן מדובר בהתקפי חרדה או ביטוי פסיכולוגי- רגשי, למתחים גלויים או סמויים שאתה מתמודד אתם. כדי לבדוק זאת ואף לרכוש כלים מתאימים להתמודדות יעילה, כדאי שתפנה לקבלת יעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים.

16/10/2016 | 05:54 | מאת: אנומימי

שלום אני רוצה לדעת אם התסמינים הבאים כנראה נובעים ממתח נפשי\חרדה אני כל כך מבולבלת : חשיבה מעורפלת כאבים וחוסר תחושה בקרקפת זה התחיל מהחופש הגדול 2015 וכבר פעמיים בחופש הגדול ב2015 והזה כשהייתי בדיאטת קשה הייתי שוכבת במיטה לישון זה קרה לי פעמיים בלבד התחיל לי גלי חום, תחושה שאני מתעלפת כאבי רקות ועיניים, סחרחורת. ולפני כחודש יש קשיי נשימה בכל משך היום בלי הפסקה וכאבי חזה אחרי שעשיתי קורס נשימה לבטן ל4 ימים בדיקות דם תקינות מקווה שזה לא משהו נפשי

לקריאה נוספת והעמקה

אנונימית הסימפטומים שאת מתארת עשויים לנבוע או להיות מועצמים ממתח נפשי ורגשי. בכל מקרה מקובל ורצוי לעבור אבחון רפואי אצל רופא המשפחה, כדי לשלול סיבה אורגנית-רפואית, כלשהי. אם אמנם יסתבר שעיקר הבעיה היא מתח נפשי, כדאי שתיפני לקבלת טיפול פסיכולוגי מתאים.

13/10/2016 | 19:10 | מאת: שני

שלום. לפני שנים הייתי מטופלת בסרוקסט. חצי שנה והפסקתי לא מזמן קיבלתי שוב בשל תקופה קצת קשה שתיתי חודשים ופשוט שכחתי לשתות וככה הפסקתי. אני מרגישה שוב צורך שאולי זה לא הספיק. האם אפשר שוב לשתות וכמובן להתמיד עד שהרופא יגיד לי להפסיק

לקריאה נוספת והעמקה

שני הפורום והח"מ פסיכולוגים, כך שאיננו עוסקים בתרופות. במקביל לטיפול התרופתי, מומלץ מאד לשקול פנייה לקבלת טיפול פסיכולוגי מתאים. זה עשוי אף לייתר את הצורך בתרופות.

07/10/2016 | 01:05 | מאת: אניי

שלום וברכה אני בן 28 אני מעוניין לרזות בערך 20 קילו ואני צריך עזרה כי לבד נורא קשה לי אני מתחתן בערך עוד שנה ויש לי זמן לזה וסוג של דד ליין שוקל כרגע 107 גובה מטר 80 הייתי כמה פעמים בודדות אצל תזונאית אך זה לא העניין שאני לא יודע מה לאכול, העניין יותר שקשה לי נורא להתמיד, ביום יום, אני נורא אוהב מתוקים וזה מקשה עליי אני צריך מישהו שייתן לי הרבה חיזוקים וביטחון כל הזמן, כי לבד קשה לי מישהו שיעבוד איתי על צעדים קטנים קטנים והרבה חיזוקים ולעבוד על יעדים.. ניסיתי כמה פעמים להיות אצל חלי ממן אך כולן שם כמעט היו בנות ולא התחברתי כל כך, מה שגם אני איש של אחד על אחד וצריך יחס אישי כי זה יכול יותר לעזור לי השאלה לאן לפנות? פסיכולוג? מטפל cbt? או קאוצר? מאמן תזונה? משהו אחר? אני גר בפרדס חנה כרגע אני גם בלי קשר נמצא בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח בעקבות משבר ממושך שאני עובר.. אבל היא לא ככ עוזרת לי בעניין המשקל ולא כ"כ נותנת לי ביטחון/חיזוקים.. לרוב אנחנו מדברים וחופרים.. :\ וזה לא ממוקד מה צריך לדעתכם? אשמח לעזרה והמלצות :)

לקריאה נוספת והעמקה

אניי להערכתי, הדרך המועדפת היא שילוב של כמה טכניקות ומסגרות המתמחות בסיוע לחפצים בהורדה במשקל. אך כל זאת, בתיאום והובלה של הפסיכולוגית המטפלת בך. הייתי שוקל גם האפשרות להסתייע בכלי הטיפולי - היפנוזה.

בעלי סובל כבר 4-5 ימים בגירודים בכל הגוף. הוא נמצא תמיד במתח וסטרס ועכשיו במיוחד בגלל קורס חדש שהצטרף אליו. האם זה יכול להיות בעקבות מתח? לאיזה רופא כדאי ללכת כדי לבדוק אם זה פיזי או ממתח?

לקריאה נוספת והעמקה

קרן גירודים ושאר בעיות עור אכן יכולים להיות ביטוי למתח נפשי או רגשי. בכל מקרה טוב את עושה בהתעניינותך בפנייה לרופא תחילה כדי לשלול אפשרות של בעיה פיזיולוגית-רפואית, כלשהי. כללית, בעיות של גירודים קשורות להערכתי לתחום של רפואת עור, אך ניתן לעשות את הבירור הראשוני גם עם רופא המשפחה.

שלום רב זקוקה בדחיפות לפסיכיאטר המטפל בשיטה התנהגותית בחרדה , האם תוכל לצרף מספר שמות בעלי מקצוע מהימנים ומומלצים? תודה

א איננו ממליצים על שמות מטפלים במסגרת הפורום. בכל מקרה ולמרות שיש גם פסיכיאטרים שנותנים טיפול פסיכותירפויטי, לא הייתי מגביל את עצמי דווקא לאיתור פסיכיאטר המטפל בגישה ההתנהגותית, אלא זה יכול להיות כמובן גם פסיכולוג, או עובד סוציאלי בעל הכשרה מתאימה בפסיכותרפיה.

שלום רב, מאז ומתמיד הייתה לי חרדת טיסה, אך מעולם היא לא מנעה ממני לטוס. טסתי המון פעמים, פשוט עם סבל גדול בכל טיסה. ניסיתי היפנוזה, הייתי בסדנה עם קברניט של אלעל...אבל כלום לא עוזר. גם כדורים לא עזרו, עד שלקחתי כדור וחצי של אלפרליד. גיליתי לאחרונה שאני בהריון (אני שבוע 6 בערך). האם החרדה שלי עשויה להזיק לעובר ועדיף לוותר על טיסות בכל תקופת ההריון? או שמותר לקחת אלפרליד גם בהריון? תודה וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

נעמה הפורום הנוכחי אליו פנית, הוא פורום פסיכולוגי ולא רפואי. כך שאיננו עוסקים בתרופות והשלכותיהן הצפויות. כללית ולמרות האכזבות שלך מהטיפולים השונים בעבר, עדיין אני סבור שהכיוון הטיפולי צריך להיות פסיכולוגי, יותר מאשר תרופתי.

25/09/2016 | 04:04 | מאת: ביישן

אני סובל משלפוחית ביישנית כבר קרוב לעשור. בתקופה האחרונה החמירה לי הבעיה ואני מעוניין לפנות לטיפול. האם מישהו יכול להמליץ (מניסיון) על מטפל בתחום. תודה לעוזרים :)

לקריאה נוספת והעמקה

ביישן אני מציע שתפנה לפסיכולוג קליני המתמחה ובעל רישיון לטיפול בהיפנוזה. להערכתי זה כיון טיפולי שיוכל לעזור לך משמעותית.

אני סובלת מחרדה כבר שנים,ללא טיפול תרופתי או ייעוץ פסיכיאטרי,אבל לאחרונה אני מרגישה שמשהו התשתנה יותר לרעה מבחינה בריאותית .אני סובלת ככל הנראה מ"פעימות מוקדמות" מה שמכניס אותי יותר ללחץ ולחרדה.רופא המשפחה לא התרשם מכך שמדובר בבעיה כלשהי,שלח אותי לבדיקות דם שיצאו תקינות ולאקג.קבעתי תור לקרדיולוג,אבל התור לפחות בעוד חודש ובינתיים אני פשוט סובלת!מפחדת לישון,לצאת,לחיות!לא יודעת אם חלילה זה יגיע לדום לב,מעולם לא התמודדתי עם בעיה רפואית שקשורה ללב ואני פשוט חיה בפחד.לא יודעת מה לעשות....אני בינתיים מתענה. מטופלת בינתיים בלוריוון 0.5 מ"ג. אודה לתשובה!!

לקריאה נוספת והעמקה

מישהי 28 בשל גילך הצעיר ותחושת החרדה שאת מתארת סביר אמנם שמדובר בתגובות חרדה, הגורמות לך לסימפטומים גופניים שונים. בכל מקרה טוב עשית שפנית לבדיקה וייעוץ של רופא המשפחה. הוא אמור להחליט אילו בדיקות רפואיות ועל ידי מי, כדי לשלול סיבות רפואיות-ביולוגיות אפשריות לסימפטומים שאת מתארת. עד להשלמת הבדיקות, ואולי גם לאחריהם, תוכלי להסתייע ב"טיפים לגולשים" שבתחתית דף זה מימין. בנוסף, תוכלי להסתייע בטכניקות להרפיה עצמית שבאתר של ד"ר ברוך אליצור.

19/09/2016 | 00:30 | מאת: זיו

כבר מספר חודשים אני מתמודד עם מצב של ערנות קבועה, חסר תחושת רעב, צמא או שובע ורוויה. בדיקות הדם האחרונות ביצעתי היו תקינות. מה מומלץ לעשות בכדי לשפר את המצב?

לקריאה נוספת והעמקה

זיו בנוסף לבדיקות הדם שעברת, עליך להיבדק באופן יסודי על ידי רופא שיחליט איזה בדיקות עליך לעבור כדי לשלול רקע רפואי-ביולוגי לבעייתך. אם אכן הרופא יקבע שאינו מוצא רקע כזה, יהיה מקום להנחה שמדובר במצוקה ריגשית נפשית, הגורמת לך למתח והסימפטומים שאתה מתאר. במקרה כזה, תוכל להסתייע בטכניקות להרפיה, אותן ניתן למצוא באתר של ד"ר ברוך אליצור או טוב מכך, כדאי יהיה שתפנה לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים.

15/09/2016 | 15:38 | מאת: ירדן

היי, אני בן 30, סובל מהפרעות נשימה שהתחילו מדי פעם והגיעו למצב שאני חווה את זה על בסיס יומי מרגע התעוררות עד לשינה. לפעמים זה גם מעיר אותי מהשינה. התופעות כוללות בין היתר: נשימות עמוקות שאני לא מצליח לקחת (מרגיש שהריאות לא מתמלאות), פיהוקים תכופים (אחת לכמה דקות אני מפהק, זה מרגיש לי כאילו ככה נכנס יותר אויר). בנוסף לתסמינים האלה שבמילא מתישים אותי, המון פעמים הקוצר נשימה הזה ילווה בהתקף חרדה קשה, פחדים ומחשבות על מוות מוקדם או שיש לי בעיה רפואית שעוד לא עלו עליה. רופאת המשפחה שלי הפנתה אותי בשנים האחרונות לעשרות בדיקות כולל בדיקות לב (הולטר ואקו) תפקודי ריאה מלאים אצל מומחה ריאות, צילומי רנטגן וסיטי של הריאות ובית החזה. לא נמצא שום דבר שיכול להסביר את התופעה. הרופאה אמרה לאורך כל הדרך שלדעתי מדובר בסימפטום של חרדה. הדבר היחידי שלא בדקנו זה אלרגיה בעיקרון. הלכתי לפסיכולוג למספר פגישות אבל לא חשתי בשיפור כלל וכלל. למעשה הרגשתי שהטיפול הפסיכולוגי הוא לא זה שיביא את הגאולה. הנשימות האלו מפריעות לי לנהל אורח חיים תקין, הראש שלי עוסק בנשימות שלי 90% מהיום. התפקוד שלי בעבודה ירד, מצב הרוח שלי כלל לא קיים, סף העצבים שלי נמוך עד לא קיים גם הוא, ואני פשוט מכונס וסגור בתוך עצמי בגלל חוסר היכולת שלי לנשום בצורה סדירה, על בסיס קבוע. האם טיפול פסיכיאטרי יכול לעזור? האם יש עוד משהו שאני יכול לבדוק?

לקריאה נוספת והעמקה

ירדן טוב עשית שפנית לקבלת טיפול פסיכולוגי. אלא שטיפול פסיכולוגי (לפעמים גם רפואי "רגיל"), מחייב סבלנות והתמדה בטיפול, לפני הגעה למסקנה שהטיפול לא יעיל. במקביל, יש לזכור שיש הרבה גישות וטכניקות טיפול פסיכולוגי ובוודאי הרבה מאד מטפלים, כך שאל לך להתייאש מכך שהטיפול עדיין לא הועיל. על פי הסימפטומים שאתה מתאר יש סבירות טובה שטיפול פסיכולוגי, הכולל גם כלים מגישת ה-CBT, יועיל לך. במידה ולא יהיה שיפור, המטפל הפסיכולוגי אליו תיפני, יידע כבר לייעץ לך בעניין הסתייעות אפשרית בתרופות פסיכיאטריות, אם בכלל.

15/09/2016 | 13:42 | מאת: אלוניתייי

שלום דר. מאז הילדות כשאני מרגישה פחד, לחץ והתרגשות יתר יש לי בחילות, רעד, תחושת יובש בפה וזיעה קרה בידיים. אפשר להגיד לי מה זה בבקשה? זה קבוע אצלי ונורא מציק לי בחיי היום יום. גם בראיון עבודה המצב הוא כזה, גם אם אני נוסעת למקום חדש ומתרגשת יש לי את כל התסמינים האלה. מה ניתן לעשות? תודה רבה, א.

לקריאה נוספת והעמקה

אלונית כפי שאת עצמך כותבת נראה שאת סובלת מרגישות יתר ו"מודעות עצמית" מוגברת. היא יכולה לנבוע מסיבות שונות. ביניהן גנטיות-תורשתיות, סביבתיות ונסיבות חיים ולרוב שילוב של הדברים. תוכלי להסתייע ב"טיפים לגולשים" שבתחתית דף זה מימין, או באתר של ד"ר ברוך אליצור ואם זה לא יספיק, כדאי שתיפני לקבלת ייעוץ/טיפול בטיפול פסיכולוגי (כמו בגישת ה- CBT) השם דגש על כלים להתמודדות והפחתת הרגישות החרדתית שלך.

31/08/2016 | 19:43 | מאת: סיון

שלום אני כחודש בדי לחץ נפשי ולא אכלתי כ"כ טוב בחודש הזה אחרי שטיפה נרגעתי התחיל לי איזה לילה מן רגישות כזאת באגן מקדימה לא כואב פשוט רגישות כזה פתאום אני מרגישה אותו מבלי לגעת ואז יום למחרת הופיע עוד פעם אבל בערב לא בשינה כנראה כח התחלתי פתאום לחשוב על זה ויום למחרת שזה היום הרגשתי את זה כמעט כל היום זה יכול לנבוע מלחץ נפשי? או שיש סיבה לדאוג שזה משהו אחר ומה ניתן לעשות אם בכלל תודה

לקריאה נוספת והעמקה

סיון לחץ נפשי עלול לגרום למגוון רחב של סימפטומים פיזיולוגיים. קיומו של סימפטום למשך זמן קצר, אינו מעיד בהכרח על קיומה של בעיה ממשית. אם הסימפטום מתמיד, כדאי להתייעץ תחילה עם רופא המשפחה, כדי לברר את המקור האפשרי לסימפטום. על פי אבחנתו ניתן יהיה להחליט, האם ומה כדאי לעשות. בכל מקרה, אין צורך בדאגה, אלא כפי שאת עושה - לתשומת לב.

30/08/2016 | 19:15 | מאת: מאור

שלום דר מזה חצי שנה החלו תופעות באופן פתאומי כמו חולשה, עוויתות שרירים מיחושי ראש מוזרים ,וירידה קוגניטיבית .תחושה של חוסרים נוירולוגים . בוצע mri מוח שהיה תקין ולכאורה גם בדיקת נוירולוג תקינה. וגם כל פאנל בדיקות הדם. אציין שהכל החל בזמן הסמסטר אחרון ללימודים באוניברסיטה תוכנית דו חוגית אציין שאני בן 56 שיצאתי ללימודים בשביל הכייף האם יתכן שלא חשתי במתח שנבנה במשך הלימודים ושהוביל למפץ של חרדה וכולל את התופעות העיצביות הללו. ניסיתי בחודש ינואר ציפרלקס ללא שום הטבה כרגע מאז חודש ינואר אני צורך 3 חצאי לוריוון ביום אבל עדיין לא חזרתי לעצמי. אציין גם אובדן חוש טעם וריח. האם יש עדויות לקריסה עיצבית כזו בגלל מתח לימודי ואולי גם חוסר שינה. התחושה העיקרית שלי זה העדר עוגן וביטחון שחש כל אדם ופחד ללא הפסק. אשמח לקבל אפשרויות טיפול וכיוון תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

מאור מתח עלול להיות או להתפתח גם "באופן סמוי". כלומר, ברמה "תת מודעת". יש והוא גורם לסימפטומים פיזיולוגיים שונים. נראה שאתה מקיש שזה קשור בהכרח בלימודים שלך, אך הוא עלול לנבוע גם מסיבות רגשיות אחרות. טוב עשית שפנית תחילה לבדיקת רקע רפואי-ביולוגי-נוירולוגי אפשרי, לסימפטומים שאתה מתאר. אני מניח שלקחת "ציפרלקס" בעבר וממשיך לקחת "לוריוון" בהווה, בהנחייה ופיקוח של רופא ולא על דעת עצמך. בכל מקרה ובהנחה שנשללו סיבות נוירולוגיות-רפואיות לסימפטומים שאתה מתאר, אני ממליץ שתפנה לקבלת הערכה וייעוץ מפסיכולוג קליני או רפואי מתאים.

29/08/2016 | 11:52 | מאת: אריק

שלום. יש לי לחץ וחרדה למשל בים או בריכה אם צריך לשמור על הילדים וזה גורם לי להרגיש עייף בסוף היום. אנשים שקרובים אלי אומרים לי שאני בחרדה יותר מהנורמלי. גם אני מתעצבן בקלות שגורם לי לקלקול היחסים בבית ובחוץ. האם אתה יכול להמליץ על תרופה שתרגיע אותי לא הייתי רוצה שהתרופה תגרום לי לחולשה עייפות או טשטוש תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אריק איננו עוסקים בתרופות. התרופה שעליה אני יכול להמליץ בחום היא - לימוד ותרגול של טכניקות להרפיה עצמית, כמו, היפנוזה, מדיטציה, הרפיה שרירית, דמיון מודרך וכד'. (תוכל למצוא דוגמאות, גם באתר של ד"ר ברוך אליצור). אם זה לא יספיק, כדאי שתפנה לקבלת ייעוץ פסיכולוגי, מפסיכולוג קליני מתאים.

22/08/2016 | 01:13 | מאת: גל

שלום בן 24 בעברי התמכרות קשה לאלכוהול וסמים וכיום נקי כ6 שנים והולך 3 פעמים בשבוע לאן איי ( התמכרות לקריסטל והרואין) ב4 שנים האחרונות היו חרדות נוראיות שכיום בגדול רוסנו לאחר טיפול פסיכולוגי ותרופות (סורבון וויפאקס) בעצם מאז שהתנקתי הדיכאון לעולם לא עבר היו תקופות שהיה יותר קשה ותקופות פחות קשות ובשנה האחרונה מרגיש שכבר לא מסוגל להתמודד הייתי בטיפולים בקהילות טיפוליות ובנקיון אצל פסיכולוג מעל שנה ועדיין זה שם ולא זז לשום מקום מין תחושת מועקה נוראית וכמו כאב שהולך איתי לכל מקום הפסיכולוגית טענה שמדובר בעצם בסוג של פוסט טראומה מחיים לא פשוטים של שנים של התמכרות לסמים וכל מה שמגיע עם זה אבל אני כבר לא מסוגל לסבול קשה לי מאוד... כבר לא יודע מה לעשות והיאוש שאני מרגיש הוא גדול האם זה החיים שנועדתי לחוות? האם ככה אמורים להראות החיים של מי שלא משתמש? אשמח ח עצה... תודה

לקריאה נוספת והעמקה

גל פתיחותך ומודעותך ראויים להערכה וכך גם הכוח והאומץ שגילית, כמסתבר, כדי להיגמל מהאלכוהול והסמים. מצער לשמוע עד כמה אתה עדיין סובל ממצוקות נפשיות, בין אם קדמו להתמכרות ובין אם הן נגרמו או הועצמו על ידי ההתמכרות וכו'. עניינית, אין מקום לייאוש. למיטב ניסיוני (רב השנים), בדרך כלל טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי מתאים (!) והתמדה טיפולית (לפעמים קצרה יותר ולפעמים ארוכה יותר), אמורים לסייע משמעותית בהתמודדות, הקלה ואף הפחתה של המצוקות. בהתייחס לגילך הצעיר ועל פי תיאורך, אני משוכנע שחייך יכולים וראויים להיות נוחים ושלווים יותר. הדבר אפשרי ביותר !!

17/08/2016 | 20:35 | מאת: אנונימי

בן 26 בריא , במהלך חיי חוויתי תקופות של חרדה ולחץ ( לא דיכאון ) , לפני כשלוש שנים נטלתי ציפרלרס למשך חצי שנה שעזר מאוד , הטיפול היה בליווי פסיכיאטר והפסקת התרופה הייתה מבוקרת בשנתיים האחרונות התחלתי לימודי לתואר בהנדסה , לאורך כל הלימודים (כשנתיים) מצבי הנפשי היה מצויין ובהצלחה בלימודים הטיבה עם ההרגשה , במהלך תקופת הלימודים נטלתי ריטלין בעקבות הפרעת קשב וריכוז מאובחנת עוד מילדות , הכדור עזר ולא פגע בי בצורה כלשהי כרגע לפני כחודש יצאתי לחופש סמסטר , הפסקתי ליטול את הריטלין מכיוון שאיני לומד עוד , החלה תחושה של חרדה , פחד ממחלות , דיכאון הנובע מחוסר חשק כללי , הרגשה של חוסר משמעות , חזרתי לשלב ספורט יום יומי לשיפור המצב רוח אך נראה שתחושת הדיכאון והחרדה חזקים יותר ההרגשה החלה מייד עם תחילת תקופת החופש האם הפסקת כדור מסוג ריטלין במיידי עלולה לגרום לתופעות כאלה ? מה עליי לעשות האם לחזור לציפרלקס ?

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי הפסקת כדור מסוג ריטלין ולא רק ריטלין, אלא כל תרופה פסיכיאטרית, במיידי, אכן עלולה לגרום לתופעות כמו אלה המתוארות על ידך. איננו עוסקים בתרופות, או ייעוץ פסיכיאטרי, אלא בייעוץ פסיכולוגי. בכל מקרה וכפי שכתבתי בתשובה לשאלות הסמוכות לשלך, בדרך כלל, עדיף ייעוץ/טיפול פסיכולוגי, על פני נטילת כדורים. טיפול פסיכולוגי מתאים, עשוי לייתר את הצורך בתרופות ותופעות הלוואי הנלוות ולרוב הוא עמיד ומתאים יותר, גם לטווח הארוך.

שלום ד"ר בעבר לקחתי ציפראמיל עבד עליי מצוין. אבל עשה לי דופק מהיר מה שגרם להחליף לי את הכדור לציפראלקס. לצערי הוא כלל לא משפיע עליי כמו הציפראמיל. מה דומה לציפראמיל שאני יכולה להחליף את הציפראלקס? האם רופא כללי יכול לתת את המרשם? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

גל איננו עוסקים בתרופות, אלא בייעוץ פסיכולוגי. רופא משפחה יכול להחליף כדורים ולרשום מרשמים. לתשובה רחבה יותר ראה דבריי למשה, בשאלה הסמוכה לשלך.

10/08/2016 | 14:33 | מאת: משה

לעיתים רחוקות כאשר אני במצבי לחץ וחרדה אני משתמש בכדור לוריבן 1 מ''ג . לצערי הכדור מרגיע אותי רק במידה מאוד חלקית ולא מספקת. האם אפשרי לעלות את המינון בכדי לקבל תוצאה יותר טובה? למשל שני מ''ג בבת אחת במקום כדור אחד. או שזהו מינון גבוה מדי??

משה איננו עוסקים בתרופות. בכל מקרה, עדיף להסתייע בטכניקות של הרפיה עצמית ומדיטציה. דוגמאות לכך תוכל למצוא באינטרנט ובמיוחד ב"טיפים לפונים" שבתחתית עמוד זה מימין וכן ובמיוחד באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפש בגוגל). אם זה לא יספיק, כדאי יהיה לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני. טיפול מתאים עשוי לייתר את הצורך בתרופות ואת תופעות הלוואי הנילוות.

08/08/2016 | 22:10 | מאת: רן

שלום ד"ר, יש לי שאלה חשובה שאני זקוק לתשובה בהסבר בין הדברים האלה - OCD וחרדה. יש לי OCD וחרדה. יש לי כל הזמן חשדות בדברים מסויימים כלפי אנשים. נגיד הייתי במרכז מסחרי ואמרו שלמישהו נלקח הכסף ונעלם. כלומר נגנב. ואז הייתי באזור אני מפתח תחושה במסגרת הOCD שזה אני מה שיוצר לי את החרדה. עכשיו מרגע זה ואילך כל דבר שמתקשר לגניבה או לכסף שאני שומע מישהו או מישהי מדברים - אני מתחיל לחשוב שהם מדברים אליי. למשל אווירה של אנשים לידי שפתאום משתנה. אני מחליט שהיא משתנה בגלל שהם יודעים וזה אסון למרות שזאת החלטה שלי שהיא עם התעצמות חרדתית אחרי ה-OCD. אחר כך, נניח, אני הולך בבית ושומע מחוץ לדלת מישהו מדבר ספציפית על גניבה, כסף וכדומה. בחדר המדרגות ואני מחליט שמדברים עליי כי אחרת אין לזה הסבר. בעבודה פתאום מישהו באה למשהו ואומרת לו למה הוא כאן -כאשר לא היה באזור מישהו נוסף חוץ ממני ועוד מישהי - והאיש אומר הכסף בטיפול של מישהו אחר. ואז אני מחליט שמדובר אך ורק עליי ומקשר את זה אליי. פתאום אנשים ניגשים אליי בנסיבות שנראות לי לא הגיוניות ואני מחליט שאין לזה היגיון חוץ מזה שמשהו לא בסדר והם מדברים עליי בהקשרים האלה. אני מאוד לא יודע מה לעשות עם החרדות וההפרעה טורדנית יחד. איזה פתרון יש לזה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

רון אני מניח שאתה משתמש בביטוי OCD כיון שכבר פנית לייעוץ אצל פסיכיאטר או פסיכולוג. "הפתרון" לבעיה שממנה אתה סובל, בין אם זה אכן OCD (סוג של חרדה), או "חרדה", או כל הגדרה אחרת, הוא לפנות לטיפול פסיכולוגי, אצל פסיכולוג קליני ולהתמיד בטיפול. לא צפוי אמנם "פתרון של קסם", אך אם תתמיד בטיפול, יש סיכוי גבוה להקלה משמעותית של מצוקתך.

06/08/2016 | 06:36 | מאת: היי

שלום אני בת 30 פלוס נשואה ומנסים להיכנס להריון כבר מעלה מ3 שנים ללא הצלחה.כל התקופה הזאת מאוד קשה לי מסביב אני רואה את חברותיי שכנים משפחה עם ילדים ואני רוצה גם.פניתי למרפאת פוריות שם עשו לי בדיקות לי ולבעלי ואותי הפנו לניתוח דחוף עקב שרירנים ברחם יש לציין שאת הניתוח הזה עברתי פעמיים ואני כ"כ צעירונת. אני חצי מיואשת מפחיד להגיד את זה אבל לפעמיים אני חושבת שלעולם לא יהייה לי ילדים.זה הדבר שאני הכי רוצה ובעלי! איך איפשר לא לאבד תקווה ולהיות אופטמית כי תמיד עולות בי המחשבה השלילית תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לפונה "היי" לכולנו חוסן נפשי אישי, שאמור לסייע לכל אחד מאיתנו בהתמודדות עם קשיי חיים הניתנים לפתרון, גם אם הם כרוכים בסכל, תסכול וחרדה בעת התרחשותם. להקלת ההתמודדות ניתן להסתייע בשיתוף ריגשי עם חברים, בני משפחה, המוליכים בד"כ לתמיכה ועידוד שלהם וכן בתרגול של טכניקות הרפיה, כמו כאלו המופיעות באתר של ד"ר ברוך אליצור. אם זה לא מספיק, כדאי שתיפני לייעוץ קצר מועד אצל פסיכולוג קליני, או רפואי מתאים.

24/07/2016 | 16:19 | מאת: שאלה

חרדה שאלה24/07/16 16:17 שלום רב אני סובלת תקופה מחרדות ,זה מתאפיין ההרגשות מחנק בגרון.אני בת 41 ולפני כשנה הייתי בייעוץ אצל פסיכיאטרית והיא המליצה לי לקחת תקופה אסיול ורמוטיב 250מג .וזה הגיע אותי.בתקופה האחרונה הפסקתי עם הכדורים לגמרי ושוב חזרו לי החרדות עם הרגשת המחנק הגרון.האם איפשרי שאני אחזור לקחת את הרמוטיב בלי האסיול(כי הבנתי שהאסיול ממכר) ואם אפשרי אז מה הכמות שמותר לקחת ביום לפי 250 מג?

לקריאה נוספת והעמקה

לחרדה, זה די מפתיע להתרשם מדברייך שהפסיכיאטרית המליצה לך על טיפול תרופתי בלבד. כללית, איננו עוסקים בתרופות ובהתייחס לתיאורך וגילך הצעיר, מן הראוי שתפני לקבלת טיפול פסיכולוגי- קליני. טיפול מתאים עשוי לעזור לך משמעותית ואפילו לייתר את הצורך בתרופות.

24/07/2016 | 10:30 | מאת: שרה

שלום אני עובר משבר בת 60 בעלי חולה עם עובדת זרה עברתי דירה גם ועכשיו בם רחוקה מכולם ודקשה לראות איך המםפלות עובדים בבעלי במיוחד שאני חולת נקיון אני לא יודעת מה לעשות

שרה אני מבין שאת מתמודדת עם כמה קשיים במקביל. יתכן והדבר הנכון יהיה לפנות למוקד קופת חולים אליה את שייכת כדי לקבל סיוע וליווי פסיכולוגי וגם סוציאלי בהתמודדות שלך עם הקשיים השונים שאת מתארת. במקביל, סביר שתוכלי גם להסתייע ב"ביטוח הלאומי", כדי לבדוק זכאותך והאפשרות לקבלת עזרה מקצועית ואחרת במצבך.

23/07/2016 | 12:02 | מאת: אנונימי

שלום וברכה, בן 28, מס' שאלות אם התקיימה אצלי אפיזודה פסיכוטית מנטילה של 60 מ"ג פאקסט, האם גם זה יכול להתקיים מנטילת לוסטרל? ואם כן באיזה מינון? (מה המינון השווה של 60 מג פאקסט בלוסטרל?) הבנתי שלוסטרל יותר בטוחה מאשר פאקסט בלא להיכנס למצב פסיכוטי האם ניתן לאבחון הפרעה סכיזו-אפקטיבית רק ע"פ אפיזודה פסיכוטית אחת שנגרמה מנטילת 60 מ"ג פאקסט? (יש לציין שלא היה דיכאון קליני ברקע, וגם האפיזודה הפסיכוטית לא הייתה מאנית במלואה, היו לה מעט סממנים מאניים, זה היה יותר סוג של פרנויה, לא היה בזבוז כספים וכיו"ב..) והאם ע"פ אפיזודה פסיכוטית אחת ניתן לאבחן "מחלה"? או שיש מצבים שגם בהפרעות אישיות ישנה אפשרות לגלישה למצבים פסיכוטיים קצרים (ללא מחלה או הפרעה מז'ורית) ? יש לציין שנעשה אבחון פסיכולוגי מקיף לפני כחצי שנה, ונאמר שם על בוחן מציאות גבולי "במצבים משוחררים מקונפליקטים רגשיים - בוחן מציאות תקין במצבים בעלי מטען רגשי ועמומים - יכול להיות פגיעה בשיפוט או שיפוט מוזר ולא תואם" האם זה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות או שבוחן מציאות גבולי מחייב גם במחלה? האבחון נעשה בזמן שהיו סימפטומים של דיכאון (לא דיכאון קליני), ז"א מבחינה חברתית הייתי מתפקד, היה תיאבון די רגיל, פשוט לא הייתה עבודה מסודרת או לימודים או כיוון מסוים בחיים – מה שיצר מצב רוח "חרא" ותקיעות בחיים למשך 5 שנים בערך.. יש לציין גם שברקע היה ציקלותימיה (זה בלט בעיקר כשהתחלתי טיפול ב-SSRI במינון גבוה) בכול הבדיקות הפסיכיאטריות שהיו (והיו די הרבה) לא אבחנו סממנים פסיכוטיים, רק לעתים שיפוט ותובנה חלקיים עם אפקט דיספורי חרדתי.. היה גם פעם אחת שהיה מחשבות overvalued idea לאחר שלא ישנתי איזה 24 שעות והייתי בלחץ שהייתי צריך ללכת עייף ככה לעבודה.. באשפוזי היחיד לפני כשנתיים שארך שבועיים וחצי (מרצון), אבחנו רק "mixed personality disorder" קווי אישיות Cluster B וגם C (תלותיות), ללא הפרעה מז'ורית (מחלה) יש לציין שברקע חיים קשים עם אימא שהייתה מכורה לסמים המון שנים (והתאבדה לפני כשלוש שנים), אבא לא היה בתמונה (היו גירושין כשהייתי בן 6) תודה מראש על העזרה ושבת שלום

לקריאה נוספת והעמקה

לאנונימי מצער לקרוא על קשייך. יחד עם זאת, תמיד יש מקום לתקווה ואפילו ציפייה ריאלית לשיפור. יחד עם זאת ועם כל הרצון הטוב, לא נוכל, לצערי, לענות למרבית שאלותיך, במסגרת פורום זה. ראשית, אני והפורום "פסיכולוגיים" ולכן איננו עוסקים בתרופות והשלכותיהן. שנית, נראה לי שתהיה זו טעות מזיקה לנסות ולהשיב לשאר שאלותיך, ללא היכרות מקצועית מקיפה אתך ועם מצוקותיך, כמתחייב וכפי שרופאיך ודאי עושים באבחנם ובטפלם בך. אני מציע שתסמוך על הפסיכיאטרים והפסיכולוגים המטפלים בך. יש את כל הסיבות להאמין ולקוות שיצליחו לסייע לך.

20/07/2016 | 16:01 | מאת: היפוכונדרית

אני סטודנטית לאחיות בתקופה לחוצה. בזמן האחרון אני מרגישה תחושת סטרס דמוית היפוגליקמיה ללא היפו. תחושת רעד קל בידיים פלפיטציות. ולעיתים כאבים בכל מיני מקומות בגוף. לפעמים בקימה מהשינה או בעבודה בלי מצב סטרס משמעותי. אני חוששת מבעיה פיזית אבל יודעת שאני פחדנית ולא הגיוני לבדוק כל תחושה. השאלה מה אפשר לעשות כדי להאגיע את הגוף כשמגיעים התחושות האלו.

לקריאה נוספת והעמקה

להיפוכונדרית הסימפטומים שאת מתארת הינם אכן פיזיים. אך כפי שאת ודאי יודעת המקור "האמיתי" הוא קרוב לודאי- מתח נפשי- ריגשי. את יכולה להקל ולהפחית הסימפטומים הפיזיים על ידי טכניקות הרפיה (כמו למשל באתר של ד"ר ברוך אליצור), או מדיטציה, יוגה וכד', כמו גם הסתייעות בהמלצות "טיפים לגולשים שבתחתית דף זה מימין. אך אם לא תהיה הקלה משמעותית, כדאי שתיפני לקבלת טיפול פסיכולוגי-קליני מתאים, רצוי בגישת ה-CBT. היא כוללת בד"כ גם הקניית טכניקות של הרפיה וכד'.