נגישות
נגישות

האם זה נורמלי? או בעיה נפשית? אני כבר לא מאמינה לעצמי

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

16/07/2018 | 14:20 | מאת: דניאל

שלום... מספרת את כל הסיפור שלי וארצה לדעת אם זה נשמע נורמלי או שזה נשמע בעיה נפשית... אני כבר חושבת שזה בעיה נפשית שלי... אני בת 28. עד לפני שנתיים וחצי שנים לא הלכתי בכלל לרופאים. ואז לפני כשנתיים וחצי שנים נפלתי ברחוב (לא יודעת מה קרה) ואנשים לקחו אותי לקופת חולים מדדו לי שם לחץ דם שהיה גבוה 165/110 ודופק מהיר 120 ועשיתי בדיקת דם (אחרי 20 שנה שלא עשיתי והיא יצאה תקינה). אמרו לי לפנות לקרדיולוג והתביישתי בגלל חשיפת החזה. חודש אחרי קרה אותו הדבר הפעם לא רציתי לפנות לקופת חולים. לפני שנתיים בערך התחילה לי פזילה בעין שמאל שהלכה והחמירה אז מרצוני פניתי למומחה פזילה כי רציתי לתקן אסטתית. הוא רצה שאלך לנוירולוג.. הנוירולוג שלח לסיטי ראש, emg nct ובדיקת דם למיאסטניה. הכל היתה תקין חוץ מזה שראו בסיטי שעין אחת בולטת מהשניה- אקסופתלמוס. הנוירולוג אישר לעשות ניתוח. חזרתי לרופא פזילה ובגלל האקסופתלמוס הוא רצה שאראה אנדוקרינולוג (כי זה קשור להורמונים). עשיתי בדיקת דם של הורמונים וראו בעיה רצו שאעשה mri מח. עוד לפני ה mri אמרו שיש לי גידול שפיר בהיפופיזה וה mri אישר את זה. האנדוקרינולוג אישר ניתוח פזילה וביקש שאקח כדורים דוסטינקס וביקש מעקב כל שלושה חודשים אצלו. הכדורים עשו לי תופעות לוואי אז הפסקתי. בגלל שהניתוח בהרדמה כללית נאלצתי לעשות גם את הבדיקות הקרדיולוגיות שלדעתי יצאתי בטראומה מהם... היה לי ממש קשה... בסוף עשיתי את הניתוח לפני שנה (אחרי שנה של בדיקות ורופאים!) והפזילה אחרי חצי שנה חזרה. בשנה הזו התחילו לי כאבי ראש איומים. התעלמתי. לא הקפדתי על המעקב אצל האנדוקרינולוג (לא מסוגלת לקחת את הדוסטינקס וקדה לי עם בדיקות דם) כי זה קשה לי. כשראיתי שכאבי הראש לא עוברים פניתי לרופא המשפחה שרק גער בי שאני מזניחה את עצמי ושאני חייבת לקחת את הכדורים. הכדורים עושים לי כאבים חזקים בשד... אני יודעת שאם אדבר על זה ישלחו אותי לכירורג. בכל אופו הוא הפנה לבדיקות דם לנוירולוג ולאנדוקרינולוג. לאנדו ולבדיקות דם טרם הלכתי. פניתי לנוירולוג באופן פרטי שלא מבין מאיפה כאבי הראש נובעים.. הביא לי לעשות בדיקת דם בגלל צניחת עפעף בעין אחת (בדיקה של מיאסטניה גרביס... עשיתי לפני הניתוח ויצא תקין והוא רוצה לבדוק שוב) וכדורי טגרטול שעושים לי תופעות לוואי אז הפסקתי. אני מרגישה שבא לי להיות בריאה... כל הבעיות כבר לא נשמעות לי אמינות ואני חושבת לעצמי שאולי אני מדמיינת... רופא המשפחה מידי פעם גם זרק לי הערה שזה מוגזם... ושאני צעירה... מה אני אעשה... הפסקתי ללכת בכלל לרופאים בקופה כי אני מתביישת ומובכת מכל הבעיות שלי. מפחדת שיפסיקו להאמין לי או שיכתבו לי בתיק שאני היפוכנדרונית... אבל עכשיו נפלה עליי עוד צרה... בערך באותה תקופה שהתחילה לי פזילה התחיל לי דם בצואה וגדלה לי מן בלוטה כזאת בישבן שעושה לי כאבי תופת.. לא סיפרתי לרופא משפחה ואני סובלת כבר שנתיים (במיוחד מהבלוטה).. הלכתי לפרוקטולוג פרטי.. לא תכננתי להבדק חשבתי רק לדבר ושהוא יביא לי מרשם למשהו... והוא ממש התעקש איתי והיה אסרטיבי איתי.. אין לי מושג איך הסכמתי אבל מצאתי את עצמי בתנוחה המשפילה נבדקת בבדיקה המביכה הזו... לא נעים בכלל... בקשר לבלוטה- יש לי סינוס פילונידלי מודלק ואני צריכה ניתוח... ובקשר לדם- הוא לא ראה שום דבר לא טוב בבדיקה והוא רוצה שאלך לגסטרו וקולונסקופיה. אני לא יודעת מה לעשות כבר.... מתביישת ללכת לרופא משפחה להגיד לו שנבדקתי ושאני צריכה עוד דברים... זה באמת כבר נשמע לא אמין... ואני עוד יותר מתביישת לעשות את הבדיקות המביכות האלו... וניתוח שם... אני מאוד ביישנית.... אני כבר לא נהנית מהחיים בגלל הבדיקות האלה... בנוסף אין לי בן זוג ואני ממש חוששת שאף אחד לא ירצה אותי חולנית כזו. אני לא מתכוונת לפנות לרופא המשפחה שלי ולספר או להמשיך מעקבים ובדיקות דם שנשלחתי וכדו'. באמת נגמר לי הכח. מרגיש שאת הבעיות שבאמת מפריעות לי אי אפשר לפתור (הפזילה שחזרה, כאבי הראש) ורק מוצאים עוד ועוד בעיות. כבר התעייפתי. ואם זה לא מספיק- עשיתי הרבה בדיקות דם וקשה למצוא אצלי ורידים... גם לפני הניתוח פזילה אמרו שהמצב נדיר. דוקרים אותי מלא פעמים וזה סיוט בשבילי... בגלל זה אני גם לא ששה לעשות בדיקות דם שזה "בדיקה פשוטה" יש לי איזה 6 שלא עשיתי. אודה לעצה איך לצאת מהברוך הזה... אולי הכל נובע מנפשי? סליחה על האורך...

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל, תיאורך מכמיר לב ומעיד על מצוקתך הריגשית, בנוסף לזו הפיזית-ביולוגית. בנוסף לכך שאני לא רופא, אלא "רק" ד"ר לפסיכולוגיה, אין אפשרות ומקום לקבוע, בהסתמך על תיאורך בלבד, מה משקלו היחסי של המרכיב הריגשי-פסיכולוגי (נפשי) בבעיותייך הפיזיות-ביולוגיות (אורגני). בכל מקרה וכמצופה במצבים מעין אלו, סביר שמדובר בשילוב של 2 הגורמים הנ"ל, המעצימים ומחמירים זה את זה. כך שהייתי ממליץ שתיפני לייעוץ פסיכולוגי משלים (במסגרת קופ"ח, או באופן פרטי) ולו כדי לרכוש כלים פסיכולוגיים להתמודדות עם מצבך וספקותייך. גם ייעוץ קצר-מועד, עשוי לסייע לך משמעותית ומהר.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה