פורום נפרולוגיה ילדים
מנהל פורום נפרולוגיה ילדים
שלום, היכן מומלץ להתחיל ולבדוק/לטפל בבעית הרטבה אצל ילד בן שמונה, נפרולוג או אורולוג ומדוע? תודה מראש, שרון
גם רופא הילדים של הילד יכול להתחיל את הברור הראשוני ע"י ביצוע מספר בדיקות פשוטות כולל בדיקת שתן כללית כולל משקל סגולי בשתן ראשון של בוקר לפני שהילד הספיק לשתות או לאכול משהו באותו בוקר וע"י סונר כליות ושלפוחית. רצוי גם להתרשם אם הבעיה ידועה במשפחה לדוגמא אצל ההורים -אם גם הם "התמהמהו" עם הגמילה הסופית. אם יש גם הרטבה ביום צריך לברר נושא של התאפקות בהטלת שתן וגם עצירות. אם אחרי ברור ראשוני זה רופא הילדים מחליט שיש צורך בהמשך יעוץ מומחה לדעתי רצוי יעוץ נפרולוג כי ברוב המכריע של המקרים הבעיה אינה נפתרת בניתוחכך שעד להשלמת כל הברור גם המעמיק יותר רוב הסיכויים שלא יהיה צורך במיומנות ניתוחית ששמורה לאורולגים בלבד- נפרולוגים לא מבצעים ניתוחים
היום היינו במיון בשניידר עקב כאבים עזים באשך (בפעם השניה מזה שבועיים)נשללה האפשרות של תסביב האשך אך האורולוג הבודק אמר שישנה אפשרות לתסביב תוספתן האשך, זימן אותנו למעקב ביום א' במרפאת האורולוגיה ובהמשך לעידכון שלי אותו על מצב ההרטבה (ההרטבה קיימת מאז ומתמיד ביום בשליטה מסויימת ובלילה ללא שליטה ולעיתים, התחתון מוכתם בצואה) אמר שכדאי לבדוק ולטפל בבעית ההרטבה במרפאה האורולוגית. בעקבות תשובתך נראה שברור/טיפול אורולוג עלול להביא לניתוח. שאלתי האם הברור במרפאה האורולוגית אינו כביכול מעבר לשלב ב' טרם נעשה בירור נפרולוג? בתודה מראש, שרון
היי, עשיתי סקירת מערכות אני בשבוע 18 וכתוב כך : כליה ימנית בגודל 15X8 מ"מ. אגן כליה ימנית 6.7 מ"מ עם מחיצה. לא ניתן לשלול מערכת מאספת כפולה מצד ימין. הבנתי שיש איזו שהיא בעיה אבל מה יכולות להיות ההשלכות של זה ומה זה אומר בדיוק המחיצה הזו ומה זה אומר בדיוק מאספת כפולה??????
מערכת מאספת כפולה הינה ממצא די שכיח באוכולוסיה הכללית. זה ויראנט של נורמה. אבל לעיתים מתלווה לכך כפילות שלהצנורות שמנקזים את הכליה ואז יכולות להיות בעיות בניקוז של השתן מהכליה. במקרים לא ברורים מומלץ לבקש הפניה למרכז של אולטראסאונד עובר מקצועי עם בדיקה מכוונת למערכת השתן
ומה זה המחיצה שהם רואים? כי המאספת הכפולה הבנתי שזה בסימן שאלה אצלהם אבל המחיצה קיימת וגם אגן הכליה מורחב מאוד
האם תוצאה של 0.5ג/24 בבבדיקת קריאטנין באיסוף שתן בנפח של 700מל לילד בן 8 היא תקינה?
זה נבחן בהקשר של משקל הגוף של הילד ושל בדיקת הדם לקראטינין. רק שילוב של נותנים אלו יתן הערכה של התפקוד הכליתי במידה ולמטרה זו בוצע האיסוף
תודה, הוא שוקל 25 קג ובדם קריטנין 0.4
שלום רב, לפני כשבוע בני התחיל עם מתן שתן תכוף, ממש ברמה של כל כמה דקות, והרבה פעמים בורח לו. הוא טוען שהוא לא מצליח להתאפק. בלילה אין הרטבות. בדיקת שתן, תרבית ודם תקינות. רופא המשפחה הפנה לנפרולוג ואולטראסאונד. שאלותיי הן ממה יכולה לנבוע הבעיה? מדוע נפרולוג ולא אורולוג, מה ההבדל? תודה
אם אכן בדיקת השתן תקינה לחלוטין ואין עדות לזיהום בדרכי שתן חשוב לראות את צורת ההשתנה של הילד- לעיתים יש גירוי בקצה הפין שגורם לכאב ואי נוחות בזמן ההשתנה או אפילו קושי להתרוקן עד הסוף וזה יכול לגרום לשארית שתן וצורך בהתרוקנות חוזרת בסמוך להטלת התשן הקודמת. את זה ניתתן גם לבדוק באולרטאסאונד. האולרטאסאונד יכול גם להדגים אם יש "חול" או משקעים שיכולים להצביע על התחלת יצירת אבנים בכליות או בכיס השתן אך את זה חשוב לבדוק גם בשתן עצמו בצורה מכוונת בבדיקות שתן נוספות מעבר לאלו שבודקות זיהום בשתן. חשוב גם להתיחס למצב של עצירות אם קיים לאחרונה כי אז לחץ חיצוני מצואה במעי הגס התחתון יכול גם להגביר את קצב ההשתנה ביום ולגרום לקושי בשליטה. לשאלתך ההבדל בין נפרולוג ואורולוג הוא בחלק הניתוחי שהוא נחלת האורולגים בלבדוכן בתוכן הרפואי : בעוד הנפרולוגים מטפלים במחלות שבהן מעורב התפקוד של הכליות או הרקמה התפקודית של הכליות , האורלוגים מטפלים יותר בבעיות של "צנרת" הכליות אבל כמובן שקיימת חפיפה ועבודה משותפת בהרבה מקרים.
שלום, לבני בן ה 4.5 זוהתה המחלה בגיל 1.5 לאחר קבלת חיסון מחומש. בתחילה ניסו טיפול של סטרואידים אך כאשר לא עזר הוא הגיב חלקית לתרופת ציקלוספרין ולאחר ביופסיה שניה הוחלט להפסיקה עקב פגיעה מסויימת בכליה. מאז בוצע נסיון לסט נוסף של סטרואידים שלא צלח ועתה מזה כ שלושה שבועות מטופל ב FK. לצערנו הילד התנפח בצורה קיצונית (העלה כ 5.5 קילו ממשקלו - 19 קילו) ונאלצנו להתאשפז. במזה כשבוע וחצי הוא מקבל אלבומין + פוסיד ללא תוצאות. האם יש טיפולים נוספים מלבד זואת? טל
הטיפול באלבומין ופוסיד הוא בשלב זה כמובן טיפול"קוסמטי" שניתן לצורך הפחתה של הבצקות. יתכן שהילד עובר מחלה זיהומית כעת שמפריעה לו לממש את פוטנציאל התגובה לFK. במצבים של עמידות ברורה לסטרואידים וגם לתרופות מסוג ציקלוספורין או FK נהוג לבצע בדיקה גנטית כדי לחפש מוטציות בגנים שאחראים למבנה ה"מסננת" הכליתית שאחראית ל"דליפת: החלבון בצורה מוגזמת לשתן. במקרה כפי שתארת נראה לי חשוב לבצע בדיקה זו (מדובר בבדיקת דם פשוטה אך עם עלות כספית לא מבוטלת מאחר והבדיקה אינה כלולה בסל). במידה ולא מוצאים מוטציה והממצאים בביופסיה אינם מצביעים על פגיעה כרונית שסיכויי ההתאוששות שלה נמוכים מאד, ניתן לנסות שילובים של תרופות מדכאות חיסון שכוללות ברובן את התרופות שמנסים כעת לפי הדווח.
הבן שלי אחרי תיקון של האורטה, צינתור, אסטמה בעקבות חנק וברונכוסקופיה. לאחרונה בשל מתן שתן מרובה גם גילינו באולטראסאונד כליות כי יש לו רק כליה אחת (לא ראו בבדיקות בהריון, הוא תאום ולכן הומלץ לי לבדוק גם את אחיו) כל ההיסטוריה הרפואית שלו צימצמה לו את האפשרויות לחוגי ספורט ולכן רשמתי אותו לחוג ג'וד. אני עדיין לא יודעת איך להגיד לו שהוא חייב להפסיק (עדכנתי את המאמן שמונע ממנו תרגילים שעשויים לסכן אותו) אני מנסה לחשוב לאיזה חוג ניתן לרשום אותו במקום?כמובן שישלב פעילות גופנית מה שמומלץ ע"י הקרדיולוג. כמות האיסורים שקיבלתי מהנפרולוג בעצם אומרת "תקשרי את הילד כל היום שלא יעשה כלום", הוא ילד פעלתן ודינמי. האם יש איזשהוא מגן או משהו אחר שניתן לעשות על מנת לא לעצור לו את החיים?
סה"כ יש קרוב ל 1 מ 1000-1300 אנשים עם כליה אחת. ובהחלט מומלץ שיעשו פעילות גופנית כדי שישמרו על כושר לב-ראה ובריאות מערכת לב כלי דם לכל החיים. הפגיעות המוגברת של כליה בודדת קשורהלהיותה גדולה מכליה בגודל רגיל בשל הפיצוי שהיא מבצעת מבחינה תפקודית, לכן מומלץ דווקא לשלב את הילד בפעילויות אינן מסוג קרב מגע או קראטה או ג'ודו בהן הסיכוי לפגיעה ישירה בטנית גבוה יותר.גם רכיבה על סוסים בשל סיכון הנפילה מגובה מעט יותר מסוכנת. כן אפשר לעסוק בשחיה, כד עיסוק בכדורסל, כדורגל (פחות מומלץ להיות דווקא שוער)וכל סוגי הספורט האחרים. עוכיחה כיבודה שנעשתה לפני מספר שנים במכון וינגייט דווקא הראתה שמרבית הפגיעות בכליה בודדת הינן כשהפעילות אינה במסגרת מובנית ומסודרת. כלומר עצם העיסוק בפעילות גופנית תחת השגחה עם מדריך שמבין את הסכנות ומשגיח היא סה"כ בטוחה. עדיים לדעתי פעילות מסוג IMPACT SPORT כפי שציינתי לעיל פחות מומלצת בכל מקרה.
שלום, לאחר סקירת מערכות ראשונה התגלה בעוברי כי ישנה כליה אחת ונראה לרופא שהיא בעלת 2 מערכות איסוף. האם זה מסוכן, האם זה יתרון/חיסרון? איך זה אמור להשפיע על חייו? תודה מראש.
שלום רב.בתי בת 17. נערה בריאה בדר"כ.מזה שבוע ימים עם חום גבוה סביב 39 מעלות.היום חלה הטבה קלה הן בהרגשה והן בגובה החום.אין תסמינים נילווים משום סוג למעט כאב צוואר חזק מאוד ומתמשך שהחל עם עליית החום וממש מגביל את טווח התנועה.נבדקה שלוש אצל רופא ללא מימצא.אין קשיון צווארי ,לא בלוטות לימפה נפוחות וללא טחול מוגדל,ללא בצקת.אחה"צ חזרו בדיקות הדם מעט מטרידות .ספירת דם -תקינה. שקיעת דם-70.טרם שבו תוצאות של נוגדנים לס.מ.וי ומחלת הנשיקה. בבדיקת שתן-פרוטאין סטריפ-200(נורמה 34)בבדיקת שתן מהירה עם מקלון מהיום בבוקר שוב תשובה של חלבון גבוה++.בבדיקת דם סי ריאקטיבי פרוטאין -11.30 (נורמה עד 0.5).תיפקודי כבד לא תקינים עם ערכים גבוהים: got-109 )נורמה עד 31) /gpt-271 (נורמה עד 34) .ggt-208 (נורמה 38).alk - 119 (נורמה 119).שאר הבדיקות כאמור תקינות לחלוטין.קיבלנו לעשות בסוף שבוע איסוף שתן של 24 שעות אולם אני חוששת שהחלבון עשוי לגרום נזק בכליות.האם היית ממליץ על פניה למיון או להמתין ולראות לתוצאות בדיקות ההמשך ע"ל לראות האם אכן הן קשורות לזיהום(מחלת נשיקה ?)כפי שהרופאת ילדים סבורה?
ההפרעה באנזימי כבד יכולה להיות קשורה בחלט לזיהום מסוג מחחלת הנשיקה ואת זה ניתן לראות בבבדיקות שוודאי נשלחו לגבי כל הוירוסים המתאימים. לא ציינת אם נבדק קראטינין חלבונים בדם וגם מלחים כמדד לגבי תפקודי כליה ואם בנוסף לשתן היה עוד משהו חיג: לדוגמא כדוריות אדומות בשתן. בכל מקרה זה מצוין שיישלח איסוף שתן לבדוק את הכמות האבסולוטית של חלבון בשתן. רצוי גם שיימדד לחץ דם. חשוב להקפיד על שתיה ולהמנע מנטילת אדביל ונורופן וכל התרופות מהקבוצה הזאת להורדת חום או לטיפול בכאבים כי הם יכולים לגרום גם לחלבון בשתן וגם לפגוע בתפקוד כליתי בהקשר הנתון כעת. במידה ויש צורך בשל חום או כאבים אז רק אקאמול. במידה ויש הרעה במצבה של הנערה כגון ירידה בתפוקת שתן או רושם של בצקות או כל שינוי לרעה אפשר לפנות למיון. בכל מקרה חשוב מעקב צמוד של הרופא המטפל והוא ישקול הפניה להרחבת ברור נפרולוגי לפי המשך התוצאות והמצב
האם ערכים חריגים כאלה בתפקודי הכליות עשויים להופיע במחלת הנשיקה או מקבילותיה?
שלום השאלה שנוגע לילדה בת שנתיים וחצי עם היסטוריה של שלוש דלקות א-סימפטומטיות בדרכי השתן, כנראה ממקור זיהום חיצוני. אולטרסאונד כליות ושלפוחית ובדיקת שתן תקינה בכל הפעמים. כעת, סובלת מחום 38.5-39 כיומיים ומתלוננת על כאב גב תחתון. כמו כן, במהלך הלילה בורח לה שתן הרבה יותר מהרגיל. במהלך היום, השתנה די רגילה אך עם מעט "פספוסים" כשבורח לה במכנסיים (לא קורה בשגרה). שתי בדיקות סטיק הראו שאין לויקוציטים או ניטריטים בשתן. הבדיקות בוצעו עם שתן של כ-2-3 שעות התאפקות. האם יתכן כי תהיה דלקת כליות עם סטיק תקין? היות והאחיות שובתות אין איך לבצע תרבית. האם כדאי להתחיל אנטיביוטיקה פרופילקטית? תודה
בסטיק חדש מהבוקר יצא חלבון ודם אך שלילי ללויקוציטים וניטריטים
הרוב המכריע של דלקןת בדרכי שתן מתבטא בלויקוציטים בשתן- זה חלק מהאבחנה. הסיפור של דלקות שתן אסימפטויות אז אני מבינה שזו צמיחה של חידקים בשתן ללא חום אז זו לא דלקת פר הגדרה. לגבי שליחת תרבית שתן כללית כעת שהסטיק תקין לאור החום הגבוה כן הייתי שולחת תרבית אפשר למצוא את הדרך למעבדה צריך פשוט לברר עם האדמניניסטרציה של הקופה ויחד עם שתן כללית + מיקרוסוקפיה
שלום דוקטור. הבת שלי בת כמעט שנתיים יש לה רקע של uti,עכשיו לפני כמה ימים היה לה חום והלכנו לרופא ואמר שיש לה דלקת באוזן.התחלנו לתת לה טיפות והם נגמרו באמצע ולכן הפסקנו את הטיפול. לאחר כמה ימים היא פיתחה חום ועשינו לה תרבית שתן בשקית וגילו שיש 100 לויקוציטים וצמיחה מעורבת של כמה סוגי חידקים..יש לציין שהיא מתלוננת על כאבים באוזניים..התחלנו זינת כי אמרו לנו שזה מכסה את שניהם (גם אוזן וגם שתן) השאלה היא אם עכשיו לעבור למוקסיפן בשביל האוזניים או לחשוש שזה שתן? ובכלל מזה אומר צמיחה מעורבת? תודה,אלי
תרבית שתן מעורבת מצביעה על כך שהתרבית לא נלקחה בצורה נכונה כך שלא ניתן להסיק שום מסקנות: אם היה או לא היה זיהום אמיתי. רופא הילדים יצטרך להחליט בסוגיה זו. כעקרון תרבית שתן משקית יכולה להיות בעלת משמעות רק בתנאי שהיא שלילית ובמיוחד אם השקית שתן היתה מודבקת לכל היותר 20-25 דקות.
We have repeatedly done full blood count,evry other parameter is normal bt 4 d creatinine n urea which is 150 n 11 respectively n d doc says its nt stable as dey increase n decrease after valve ablation has bin done n he is still on catheter. During ablation hynea was discovered n removed. He feeds very well n he is very stable. what shuld we do next?
I have not quite understiood the data you supply/ And also what was removed during valve ablation Anyway it is recommeded to repeat rernal ultrasound and blood tests for renal function and to follow closely these parameters aliong with kid's growth- weight and heightn which are most important Also it would be most important to watch carefully for urinary tract infections Again teh parameters of creatinine and urea- units should be supplied to be able to evaluate them And also maybe make sure to check electrolytes : sodium potassium calcium and phosphorus and bicarbonate in venous blood
שלום ד"ר קלפר בתי בת חודש וחצי. בסקירה השנייה במהלך ההריון איתרו אצלה כליה מולטיציסטית דיספלסטית ימנית, בעוד הכליה השמאלית תקינה לחלוטין. בתי נולדה עם שתי בליטות ליד אוזן ימין ונשלח אלינו זימון לבדיקות שמיעה בגיל 4 חודשים. הבנתי שיש קשר בין התפתחות האוזניים להתפתחות הכלייה במהלך ההריון. אני מאוד חרדה לגבי בדיקת השמיעה והייתי רוצה לדעת האם יש קשר בין כליה מולטיציסטית דיספלסטית לבעיות שמיעה? הייתי רוצה לדעת מה ידוע לך בנושא. בתודה מראש.
יש ללא ספק קשר רב בין התהוות הכליות לזו של מנגנון השמע וקיימות מספר הרפעות/מחלות בהן יש גם פגיעה במבנה של הכליה וגם אוזן התיכונה או הפנימית ולכן גם פגיעה בשמיעה. התסמונות האלו לרוב מערבות מערכות נוספות כגון החלק התחתון של מערכת העיכול, העיניים, בלוטת התריס ובלוטת יותרת התריס (פראתירואיד) , מומי לב וכו. כמו-כן מאחר וחלק לא מבוטל מתסמונות אלו גנטיות יש עוד מישהו במשפחה שסובל מבעיה דומה. אני מציעה בשלב זה לבצע את בדיקת השמיעה ואולי לברר אם ניתן לבצע BERA- בדיקה שבודקת את התגובה של עצב השמיעה - אותה אולי ניתן לבצע כבר כעת ולא להיות כ"כ במתח עוד 3 חדשיםכשאפשר לבצע את בדיקת השמיעה. בכל מקרה אם התנוקת נבדקה וממשיכה מעקב אצל רופא ילדים והכל תקין בינתיים בבדיקה פרט למה שציינת והיא עולה טוב במשקל ואין בעיות רפואיות אחרות, הסבירות שמדובר באחד מאותם מקרים נדירים שתארתי לעיל נראת נמוכה מאד! חשוב שגם תמשיך מעקב נפרולוגי כמקובל במי שיש לו כליה מתפקדת בודדת. אפשר בהקשר זה גם לברר איך השמיעה שלכם-ההורים וגם האם לכם יש שתי כליות רגילות- יש לעיתים "הפתעות" כי הפרעות בהיווצרות הכליות תורשתיות
ן
היי עברו יותר מ10 שנים,אם יש סיכוי שתראי את ההודעה אשמח שתכתבי לי איך הילדה היום:) במצב סופר דומה ולא שמעתי על עוד כמוני..
כליה מולטיצסיטית דיספלסטית הינה מקרה אחד ממכלול מצבים שמכונים מומים מולדים של הכליות ומערכת השתן. מאחר ומדובר במערכות שתזמון היווצרותן בעובר דומה חריגות במערכת אחת אמורים לכוון לשלול חריגות במערכת השניה. תעשו את הבדיקה ותקבלו תשובה מקוה תקינה אבל חשוב לבצע את הבדיקה. כמובן מומלץ המשך מעקב נפרולוג ילדים
ד"ר קלפר שלום רב, בני בן שבעה חודשים. אובחן בשבוע 36 עם הידרונפרוזיס בינוני. אחרי הלידה עבר VCUG ונשלל רפלוקס. טופל בצפורל במשך שלשה חודשים ראשונים. מאז נמצא במעקב US כל שלשה חודשים. לצערנו לא נמצא שיפור בהידרונפרוזיס ועדיין יש הרחבה של כליה ימנית. בUS אחרון הכליה היא 6 ס"מ ואגן הכליה 0.8 ס"מ. מה דעתך על מצבו? האם העובדה שאין שיפור עד כה מצביעה על הצורך בהתערבות כירורגית? יתכן שהפרנכימה בבעיה ועיכוב התערבות יגרור נזק נוסף?
אם הבנתי נכון מדובר בהרחבה חד צדדית. ואם ההרחבה היא לכל היותר 0.8 מ"מ מדובר בהרחבה קלה . צריך כמובן להסתכל על כל הקונטקסט ולעיתים שוקלים ברור נוסף כגון מיפוי כליות אם נראה שיש החמרה בחומרת הממצאים באולטראסאונד או כמובן אם יש זיהומים וכו
חייג גבעון
שלום, לביתי בת השלוש יש כליות פוליציסטיות שהתגלו לפני כחצי שנה (המחלה עברה אליה בתורשה ממני). כרגע יש לה מס' קטן מאוד של ציסטות (אחדות) ולח"ד תקין. אנחנו במעקב שנתי במרפאה הנפרולוגית בשניידר. לפני כ- 4 חודשים היא נגמלה מטיטולים וכשבוע לאחר תחילת הגמילה הורדנו את הטיטולים גם לשעות השינה (צהריים ולילה). לאחורנה, לא באופן יום יומי אבל בתדירות יחסית גבוהה, היא קמה בבוקר רטובה. האם יכול להיות קשר בין ההרטבה לבעיית הכליות?
באופן עקרוני ידוע שאחד ההבטים המוקדמים שנפגעים בתפקוד הכליתי במחלת כליות פוליציסטית הוא ריכוז השתן. מאידך אם יש לה מעט ציסטות ואני משערת שהתפקוד הכליתי ולחץ הדם תקינים לא סביר להניח שזה המקרה. צריך לזכור שהיא מאד צעירה-0 בת 3 שנים סה"כ! וקרוב ל 20% מהילדים בגיל זה עדיין מרטיבים (אין להם שליטה טובה על השלפוחית) בשינה באופן לגמרי נורמלי!. כך שפרט לבדיקת שתן כללית כולל משקל סגולי ואולי לא לשתות כ"כ הרבה לפני השינה ולהקפיד להתרוקן לפני שהולכת לישון מעבר לזה תמשיכו את המעקב
ערב טוב. לבת שלי בת 8 עשינו בדיקת שתן היום לאחר חום יומיים שלא מגיב לאדביל (3-4) שעות. בבדיקה שתן כללי חשד לפיאלונפריטיס.פעם ראשונה בחיים.היום הוחל טיפול zinnat. מה עוד עלינו לעשות? תודה
להיות במעקב אצל הרופא המטפל ילדים שראשית תראו שהיא מגיבה לטיפול האנטיביוטי עם ירידה של החום ושיפור הברגשה בהמשך ביצוע אולרטאסאונד כליות והמשך מעקב נפרולוגי בהתאם לשיקול הדעת של הרופא מטפל והממצאים באולטראסאונד. הייתי מעדיפה שתשימו לב שהילדה תשתהנ מספיק ולהמנע ממתן אדביל לעיתים כה תכופות עדיף אקמול ואמבטיות. לאדביל יש פוטנציאל ל"קצר" (מהמילה קצר) תהליכי הגנה של הכליות במצבי התיבשות יחסית (כמו חום גבוה) ובמיוחד כשיש בתוך הכליות תהליך זיהומי
ראשית, תודה רבה על התשובה. שנית, אני נמצאת במעקב קבוע מאז סקירה הראשונה. כידוע לי, אין שום מו"מים נוספים מלבד ברפלוקס. וכמות מי שפיר עכ כה תקינה והעוברחת מייצרת שתן. לגבי יעוץ- אם תוכלי להמליץ על מישהו בחיפה כי קשה לי להגיע לבית חולים ליס, אלא אם יש דרך אחרת ליצור איתך קשר. תודה מראש
שמחה שלמוע שאת במעקב מסודר. כדאי תמיד לשמוע דעה של נפרולוג ילדים גם ובמיוחד לגבי המשך המעקב אחרי הלידה וכן או לא צורך בטיפול אנטיביוטי מונע- לא צריך שזאת תהיה החלטה אוטומטית אלא בשיקול דעת ורק אם צריך כמובן בהתאם לממצאים באולרטאסאונד אחרי שהתינוקת תיוולד במזל טוב! אני ממליצה באזור הצפון על ד"ר אירית ויסמן- נפרולוגית ילדים בנהריה- קרוב לוודאי קרוב לך יותר- לדעתי גם בקריות יש לה מרפאה אבל איני בטוחה בהצללחה
שלום. היום אני בשבוע 31.לעוברית שלי התגלתה הרחבת אגנוני הכליות דו"צ רקע- רפלוקס, עוד בסקירה הראשונה. ככל שההריון מתקדם המצב מחמיר יותר. לאחר סקירה האחרונה מ 14.11.2012 ישנה הרחבה של 14 מ"מ ו 12מ"מ.כליה ימנית- עובי הרקמה 8.7 מ"מ עובי הפרנקימה מצד שמאל 7 מ"מ. השאלה שלי: עד כמה המצב חמור? אם מגיעים למצב של ניתוח, האם ניתן לעשות לפרוסקופיה? האם יש מצב לא להגיע לניתוח. זהו הריון השני שלי והילדה הראשונה נולדה בריאה לגמרי. תודה
הרחבה דו צדדית של אגני כליות יכולה אמנם לנבוע מרפלוקס דו צדדי אך יש עוד אבחנות שעומדות על הפרק ואולראסאונד עובר אינו יכול להבדיל ביניהן. מה שיותר חשוב זה מצב הפראנכימה(הרקמה הכליתית התפקודית) שעוביה נשמע תקין לפי המספרים המצוינים. בכל זאת חשוב לבצע הערכה כוללת כולל הערכת כמות מי השפיר מצב השופכנים והתרוקנות שלפוחית השתן כמו-גם מעקב סריאלי (עוקב) אחר צמיחת הכליות לאורך ההריון. חשוב גם המידע לגבי ממצאים נוספים בסקירה המורחבת שבוצעה ואולי פרטים נוספים שחשוב- אם ניתן- להעריך שנית. ניתן לערוך יעוץ לגבי כל ההבטים הנ"ל במסגרת היחדיה לאולטראסאונד טרום לידתי בבי"ח "ליס" שם אני נותנת יעוץ טרום לידתי בנושאים מסוג זה: מומים מולדים במערכת השתן ורופאים גינקולוגים מכל הקופות יכולים להפנות ליעוץ זה באופן רוטיני
רציתי לשאול, עד כמה זה מחייב את המציאות? מה ההשלכות, אם לא עושים? כרגע, הוא בתהליכי סיום של אורכואפידידימיטיס. הבנתי שהסיבה לעשות את זה, הוא למנוע שוב את המקרה הנ"ל. שאלתי היא, אם אורכואפידידימיטיס יכול להסתבך יותר ולפגוע למשל בכליות, או באשך (עקרות)?
אורכיאפידימיטיס הינו מצב די נדיר בגיל 4 שנים אני משערת שהברור האבחנה והטיפול עד כה נוהל ע"י אורולוגים ילדים. לגבי השלכות אפשריות על הכליות ניתן לדון אם יש מידע לגבי סונר שלפוחית השתן והכליות
בגיל כזה.
הי דוקטור בתי בת שנה וחצי היא עם רפלוקס מצד שמאל 4 וימין 2 וגם קליב משמאל קטנה ופעלת תפקוד 40% ומימין 60% . הרחבה של שופכן שמאלי ..... השאלה האם ממולץ ניתוח ניקבית חיצוטנית תקינה ? ואם עשינו הניתוח משפיע על המצב הכללי שלה ומאפשר לה חיים רגילים בלי טרופות ? ואם ההרדמה לניתוח היא הרדמה כללית ? תודה מראש
נראה לי יותר נכון להגיע עם הילדה ועם כל החומר כולל לגבי תכיפות הזיהומים בדרכי שתן במהלך המעקב ועד כה ליעוץ נפרולוגי מסודר ואז ניתן יהיה לחוות דעה מבוססת ואחראית.
בן 5 נולד עם הדרונפרוזיס קל עד בינוני שהלך והשתפר עם השנים במפוי לא הודגמה חסימה(בגיל 3 חודשים) כעת ההרחבה קלה אך במשך השנתיים האחרונות נרשם האטולטרסאונד שיש החמרה בהשוואה לפני שנים. האם הידרונפרוזיס שהשתפרה יכולה להחמיר שוב עדיין זו הרחבה קלה . מה צריך לעשות יש לציין שלא סבל אף פעם מזיהום
תנודות בחומרת ההידרונפרוזיס יכולות להיות גם על רקע וזיקואורטראל רפלוקס ובתלות בדרגת מילוי השלפוחית.בהקשר זה אם הכליה נראת טוב ואין לילד זיהומים וההחמרה בדרגת ההידרונפרוזיס אינה משמעותית ניתן להמשיך לעקוב. מאידך אם ההחמרה משמעותית - ויש נורמות ומספרים לכך- או שרקמת הכליה נראת מתוחה או דקה יותר לעיתים שוקלים לחזור על מיפוי הכליות כי גיל 3 חדישם הוא גיל מאד צעיר כשהכליות לא בשלות ותפקודן מאד לא מפותח. בהמשך, עם ההבשלה של התפקוד ועלית תפוקת השתן, אזורים מוצרים לאורך צנורות הניקוז יכולים להתבטא בצורת החמרת דרגת ההרחבה של האגן של אותה כליה וזאת כאמור ניתן להדגים במיפוי חוזר לאחר שעיון בתמונות הסונר ישכנע שזה מוצדק
בני בן 15 סבל מנפרוטיק סינדום מגיל 5 עד גיל 11 בצורה קשה עכשיו יש הפסקה האם אחרי 4 שנים נפרוטיק סינדרום יכול לחזור ?
הסיכוי שהתסמונת הנפרוטית תחזור נמוך יותר ככל שמתרחקים מתקופת החזרות התכופות וככל הילד מתבגר. ידוע כי לפחות 70% ישארו ללא חזרות מעבר לגיל ההתבגרות - ז"א במהלך חייהם הבוגרים. עדיין מומלץ לבדוק שתן במידה ויש רושם של בצקות סביב העינייים או נראה שיש עליה מהירה במשקל במיוחד סביב מחלות חום או זיהומים ויראליים ובכלל פעם במספר חדשים-חצי שנה למשך עוד שנה-שנתיים
שלום ד"ר קלפר. שמי יסמין,בני חלה בניפרוטיק בגיל 3 שנים וטופל בהצלחה ע"י סטרואידים. הפרשי הזמן בין ההתקפים בגילאים 3-11 היו בערך שנתיים. בין הגילאים 11-13 יש הפוגה של חודשיים בין סיום טיפול להתקף נוסף. אני מאוד חוששת וחרדה אשמח לקבל את תגובתך ו/או המלצתך בנושא. בברכה
בני בן 12חולה מגיל שנתיים וחצי ואין שום הפוגה כל הזמן מאושפז והסטרואידים והציקלוספוריו והסלספט כלום לא עוזר לו כרגע כבר שבוע מאושפז ולא נותן שתן בכמות טובה אז לא משתחרר אשמח שיתקשרו אליי וקצת לעודד ולתמוך מאד מאד קשה לי
בתי בת השלושה חודשים עברה בדיקת U.S לדרכי השתן בעקבות דלקת בשתן שהיתה לה בגיל חודשיים ( כלומר לפני כחודש) התשובה של הבדיקה : כליה ימנית : תקינה בגודל וצורה ללא הידרונפרוזיס באורך 4.7 ס"מ . כליה שמלית : תקינה בגודל עם גודש מינימלי באגן הכליה באורך של 5.1 ס"מ . שלפוחית השתן : במילוי חלקי בלבד . אבקש לדעת מה התואות אומרות ? תודה
לפי התאור בדיקת האולטראסאונד מצביעה על הרחבה קלה=גודש קל - באגן הכליה השמאלית. זהו ממצא שניתן לראות לעיתים בסמוך לזיהום בדרכי שתן.מומלץ מעקב הן אחר הממצא בבדיקת אולטראסאונד חוזרת והן ובמיוחד אחר אירועי זיהום חוזר בדרכי שתן. מומלץ מעקב רופא הילדים וגם נפרולוג ילדים לפי שיקול הדעת של רופא הילדים בהתאם להקשר הקליני
כתבתי לד"ר שאלה ושמחתי נורא לקבל את תגובתה. עכשיו עשיתי אולטרסאונד חדש ורציתי לשאול אותה שוב איזה שאלה אך זה לא נותן לי לא מהסלולרי ולא מהמחשב ובפורומים אחרים כן אז מה הבעיה ? אפשר לשאול אותה רק שאלה אחת???
