אי פוריות

שלום בן 35 עברתי לפני כמעט שנה תופעה בלתי נסבלת לאחר אימונים של ריצה/ספינינג וכו התחילו להופיע לי עיקצוצים בפתח השופכה לאחר מכן כאבים בפין ובאיזור פי הטבעת.וכאב ממש בפלחי הטוסיק .כאבי רגליים . והחלה המשימה והריצות לרופאים לאחר שלל בדיקות ״עקרות״ ותוצאות תקינות נאמר שאלו סימפטומיים של התכווציות באגן /דלקת ערמונית כרונית .עפ שאין באמת דלקת ...עשיתי טיפול בדיקור ובנוסף ניסיתי פזיותרפיה של רצפת האגן (טיפול אחד) והמצב נעלם כנראה עכב אמונה ״ושחרור ההתעסקות בנושא״ והשקט חזר לחיי ...כעת חזרתי לפעילות ספורטיבית (ריצה) ושוב הכל חזר ..האם לספורט יש קשר להופעת הסימפטומיים ??? האם תיתכן החלמה ספונטנית לחלוטין מהבעיה הנל ? למה זה בכלל מופיעה ואיזה טיפול יעיל? האם פילאטיס /דיקור/פיזיותרפיה האם יש תקווה שזה יהיה מאחורי???רוצה לחזור לחיים בריאים

היי מוטי, אני סובל למעלה משנה וחצי מאותם תסמינים. אשמח לדעת האם הכאבים חלפו אצלך.ובמידה וכן, איזה טיפול קיבלת? אני מתפלל כל יום שהכאב הזה יעלם ממני תודה

שלום, אנחנו זוג, מטופלים אצל רופא פרטי (טיפולי פוריות). לבעלי ספירת זרע נמוכה + ממצא גנטי (אינברסיה פריצנטרית בכרומוזום 9), לכאורה הבדיקה הגנטית "תקינה" וממצא זה נרשם כהערה בלבד, אבל ממחקר באינטרנט הבנתי שממצא זה מקושר לאי-פריון, וכמובן זה גם הוסבר על ידי הרופא שלנו. אנחנו לאחר סבב ראשון שכשל (כמה הפריות שלא שרדו שבוע), וכעת לקראת סבב שני. הרופא אמנם תומך בניסיונות שלנו, אבל מזכיר אופציה של תרומת זרע, לפי דעתו ממצא זה של אינברסיה פריצנטרית בכרומוזום 9, מעיד באופן כמעט ודאי על עקרות מוחלטת (הכרומוזמים לא יכולים להתחבר בצורה תקינה וזה מוביל להפלות חוזרות, או תינוקות עם מומים כאלה ואחרים) חקרתי באינטרנט (עד כמה שאפשר) קראתי מאמרים, ראיתי סרטונים, חיפשתי משהו שיתן תקווה. האם ייתכן שלא נוכל להביא ילדים משלנו לעולם (ללא תרומת זרע)? אני שבורה. אני מחפשת זוג שעל אף ממצא כזה כן הצליח להרות וללדת ילד בריא. עזרתכם, דעתכם, עצתכם, בבקשה!

*אינברסיה פריצנטרית (כולל הצנטרום)

הסיבה שמנסים היא כי זו לא ודאות של 100% שאי אפשר, ולכן מן הסתם, לא נפסול את האפשרות על הסף. אני כן מחפשת זוג, הורים לילד בריא, שעל אף שלאחד מהם יש אינברסיה - הצליחו להביא ילד לעולם.... האם ייעוץ גנטי ילמד אותי יותר מאשר מה שכבר הספקתי לקרוא וללמוד באופן עצמאי? (חחח כמעט תיאר בגנטיקה עם כל המאמרים האקדמיים, שאגב, אף אחד מהם לא עונה באופן ברור על השאלה הפשוטה הזו...)

בן 36 בריא בדכ עד לבעיה המעיקה שצצה לאחר תלונות של כאב בכל איזור המין כולל הפריניאום הגעת לבירור אורולוגי :בדיקה רקטאלית.בדיקות שתן.אולטראסאונד .פרט לRBC בשתן בגובה 10 .הכל תקין .נלקחה גם בדיקת שתן לאחר עיסוי ערמונית והבדיקות ״עקרות״ מה שנאמר כנראה דלקת בערמונית !קיבלתי ציפרודקס למשך 45 יום .יש לציין שיש מענה הטיפול התחיל להקל אחרי 3-4 ימים אך לא לגמרי נעלמו הסימפטומיים .נקווה שיהיה טוב .לדברי הרופא למרות שלא נימצאו חיידקים זה לא אומר שהם לא קיימים .לשאלתי:האם יש להימנע ממגע מיני? עד לסיום הטיפול.?האם יש אור בקצה זא זה עסוי להיות מקרה אחד ולא לחזור יותר? זה מצב מאוד מעיק ולא נעים בכלל .האם יש טיפול משלים אלטרנטיבי שעשוי להחיש את ההחלמה .וכמה זמן החלמה מהדבר הזה בכלל

לא רופא, אבל סובל מהבעה הזאת כבר שנה בערך... ניסיתי מספר סוגי אנטיביוטיקה.... לא עזר לי.... מחלה ממושכת עם עליות וירידות.... לא נראה לי שאפשר להבריא מזה באופן מלא... אבל הסימטופומים משתפרים עם הזמן.

לפני 14 ימים עברתי היסטרוסקופיה אבחנתית לצורך ברור אי-פריון, ללא ממצאים. הרופא שרט את הרחם, לדבריו כדי לשפר את הסיכוי לקליטת הריון. את הפעולה עברתי מיד בסיום הוסת. לאחר הפעולה היו כאבים חזקים ודימום מסיבי במשך יומיים. לאחר שבוע התחילה הכתמה חומה קלה, שהתגברה והיא כמעין דימום קל, ונעשתה אדומה, למעשה נמשכת כבר שבוע. יש תחושת אי נוחות קבועה בבטן, אך אני רגילה לזה מההורמונים, אין כאבים עזים. 1. למה יש לי דימום כבר 14 יום מהפעולה, שהפסיק והתחיל שוב? 2. האם יכול להיות שנוצר לי חור ברחם או דלקת מהשריטות? 3. אני כבר שבועיים וחצי לוקחת פרוגינובה, והרופא הגדיל לי את המינון עכשיו. למרות הדימום הקל, הרירית מתעבה, אך בקצב מאד איטי. אם הדימום יפסיק, האם לדעתך ניתן "לסמוך" על הרירית של החודש ולהחזיר לה עובר? 4. התחלתי קרטיה כמה ימים לאחר הפעולה. האם אולי בגלל זה התחיל דימום חוזר? (ליתר בטחון הפסקתי לקחת את הקרטיה, אך הדימום ממשיך)

התחיל לי כאב בצד ימין (לא ברמה של משכך כאבים, אבל בהחלט מורגש)