תסמונת נפרוטית

אכן ידוע כי תסמונת נפרוטית הינה מחלה מתסכלת למדי בשל התלות בסטרואידים. מאידך חשוב לזכור כי תגובה לסטרואידים הינה חושבה ומבורכת כי היא מבטיחה העדר פגיעה בלתי הפיכה בכליות. ידוע שלא תמיד סלספט מצליח למנוע באופן מוחלט חזרות של המחלה - צריך לוודא עם הרופא המטפל האם הילד מקבל את המינון המקסימלי שניתן לתת ואם אכן הסלספט לא מונע חזרות וצורך בחידוש סטרואידים יש חלופות אפשריות לסלספט

לאבחנת תסמונת נפרוטית דרושה גם בדיקת דם מראה תפקוד כליתי תקין- חייבים לוודא- ואלבומין נמוך. לרוב גרושות עוד מספר בדיקות דם אולטראסאונד כליות ובדיקת שתן כמותית שתבדןק חלבון כמותי. הטיפול הוא סטרואידים ולרוב הוא מביא לנסיגה מלאה של התסמונת נפהורטית תוך 11-14 יום. אבל דרוש מעקב נפורלוגי. הפרוגנוזה נגזרת מהתגובה לסטרואידים. בכל מקרה לא כדאי להתמהמה אלא לגשת בהקדם להערכה של רופא ולבצע בדיקות מתאימות כדי להתחילטיפול. לעיתנים קרובות בגיל הזה מעדיפים לבצע את הבדיקות באופן מרוכז במסגרת אישפוז יום או אישפוז כדי לברר בהקדם את המצב ולאפשר התחלת טיפול מתאים

הפרשת חלבון בשתן יכולה להיות מלווה בקראטינין תקין. הפרשת החלבון מעידה על זליגה לא תקינה של חלבונים דרך הממברנה, אך אין זה אומר שהפילטרציה הכלייתית נפגעה. עם השנים כן נצפה לפגיעה גם בתפקוד הכליות על רקע הפרשת החלבון / תהליך דלקתי כרוני אך זה עשוי לארוך שנים רבות. תסמונת נפרוטית מוגדרת כהפרשת חלבון מעל 3.5 גרם המלווה בממצאים נוספים כגון ירידה ברמת האלבומין בדם, בצקות ועוד. הסיבות להפרשת חלבון רבות וכדאי לעבור הערכת נפרולוג.

לא הבנתי את השאלה. אלבומין 4.3 זה תקין לחלוטין. האם יש עדטת להפרשת חלבון בבדיקת שתן?

במצב הזה יש פרוטאינוריה (הפרשת חלבון בשתן) ללא תסמונת נפרוטית (המשלבת הפרשת חלבון בשתן עם בצקות, אלבומין נמוך בדם ועליה בכולסטרול). פרוטאינוריה שכזו יכולה להופיע במגוון מחלות כליה כאשר הנפוץ זה מחלת כליה על רקע סכרת, השמנת יתר. חשוב להוריד את הפרשת החלבון בשתן ככל שניתן (ועדיף פחות מ 1 גרם) באמצעות שליטה על גורמי סיכון למחלה, תזונה דלת מלח ותרופות המפחיתות את הפרשת החלבון. ישנם מצבים בהם הנפרולוג ימליץ על ביצוע ביופסית כליה.