פורום נפרולוגיה ילדים

במסגרת הפורום "נפרולוגיה - ילדים" תענה ד"ר קלפר על שאלות בנושאים הבאים: יתר לחץ דם בילדים, הרחבת כליות (ילדים), ממצאים חריגים במערכת השתן באולטרה-סאונד עובר, זיהומים בדרכי שתן בילדים, אבנים בכליות (ילדים), חלבון בשתן של ילדים, הפרעות בתפקוד הכליות של ילדים, מחלות כליה תורשתיות, מומים מולדים בדרכי השתן, פגיעה כרונית בתפקוד הכליות ופגיעות נוירולוגיות שמלוות בהפרעה בתפקוד השלפוחית ומערכת השתן.
528 הודעות
503 תשובות מומחה

מנהל פורום נפרולוגיה ילדים

14/11/2018 | 15:38 | מאת: שני

שלום רב, אני בשבוע 30 להריוני ה- 3 (תינוקת) בסקירת מערכות מאוחרת בשבוע 23+5 התגלה ממצא של אגל כליה ימין מורחב 6.5 מ"מ. הרופא אמר שזה ממש גבולי ואין צורך בכלום מלבד מעקב. בשבוע 28 בוצעה סקירה מכוונת וההרחבה גדלה ל- 10 מ"מ. הרופאה עדיין היתה רגועה מאד ואמרה שהכל נראה מצוין מראה הכליה כמות מי השפיר ושלא נמצא שום ממצא אחר שיכול להעיד על בעיה מסויימת אחרת. ביקשה לחזור בשבוע 32 והפנתה אותי לבדיקות גנטיות ושם המליצו על בדיקת מי שפיר בדגש שהכל נראה טוב מלבד ההרחבה והם בספק למשהו רציני. אשמח לשמוע דעתך בנושא. אני לא כל כך מבינה את המשמעויות של הדבר האם יש טעם לבצע בדיקת מי שפיר או מה מבחינת העוברית אומר הממצא הזה?

לקריאה נוספת והעמקה

ממצא של הרחבת אגן כליה יכול להיות ביטוי למום מולד במערכת השתן ומומים מסוג זה עלולים להיות קשורים להפרעות בחומר הגנטי ולכן ההמלצה לבדיקת מי שפיר. יחד עם זאת מציעה לחזור כבר כעת על בדיקת אולטראסאונד עובר מכוונת למערכת התשן במרכז שלישוני שייחודי לבדיקות מסוג זה כפי שקיימות בבתי חולים או רופאים שמתמקצעים בכך ולקבל גם חוות דעת פורמלית של נפורלוג ילדים ובהתאם למכלול הממצאים העדנכיים+ יעוצים להחליט

08/11/2018 | 08:59 | מאת: חני

רציתי לדעת האים בדיקת סטיק לשתן אצל אחיות זה אמין

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקת סטיק משמעותית ואם היא תקינה היא יכולה לשלול דם בשתן לויוקצמטים בשתן וגם חלבון בשתן אבל יש מצבים שלא ישתקפו בבדיקת שתן ותלוי מה הבעיה שמנסים לאבחן

שלום. בני בן 10 החל להשתין לעיתים תחופות עם כמויות שתן קטנות יחסית.אין חום. אין צריבה במן שתן. יש תלונות על כאבי גב תחתון.תיאבון שמור. שתן לתרבית תקינה. האם קיים חשד שבכל זאת במדובר בדלקת בדרכי השתן? האם יש צורך בטיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

רצוי לבצע גם בדיקת שתן כללית + מיקרוסקופיה ולוודא שאין כדוריות לבנות- לויקוציטים- זה הסימן לזיהום וגם לוודא שאין כדוריות אדומות. כן רצוי לבדוק יחס סידן/קראטוינים בשתן ולברר אפשרות של אבני כליה כולל אולטראסאודנ כליות. רצוי לשתות כמות מים סבירה - כ ליטר ביום כדי שהשתן יהיה פחות מרוכז ויגרום לפחות גירוי בצינור שמוציא את השתן מכיס השתן- השופכה

07/11/2018 | 07:50 | מאת: שני

שלום רב, אני כעת בשבוע 40 ומהסקירה המאוחרת גילו שיש לעובר אגני כליות מורחבים. נשלחנו לעשות אקו לב עובר שנמצא תקין. לפני כשבועיים ימין הייתה 8 מ"מ ושמאל 6 מ"מ. בבדיקת הריון עודף ימין הייתה 13 מ"מ ושמאל 10 מ"מ. מהי הסיבה שזה ככה זה קפץ? האם זה מחייב שהתינוק יצטרך לקחת אנטיביוטיקה מניעתית במשך השנה הראשונה לחייו או שישנה אפשרות להסתפק במעקב בלבד?

לקריאה נוספת והעמקה

ההרחבןת שציינת לגבי הבדיקה מלפני שבועיים- 6-8 מ"מ- הן קלות מאד וחסרות משמעות מהוות ברוב המקרים ביטוי של חוסר בשלות מותרת ומוכרת של מערכת הצנרתית בכליות לא ציינת אך מקוה שנמדדה כמות מי השפיר ונמצאה תקינה. לקראת סיום ההיריון יש שינויים בדרכת ההרחבה בחלקן נובעות מלחץ חיצטני של דופן הבטן ומי השפיר עצמם על בטן העובר. בכל מקרה רצוי אחרי הלידה בגיל 48 שעות של הילוד לבצע אולטראסאוןנד כליות חוזר וגם בדיקת דם של תפקודי כליה ולקבל יעוץ של נפרולוג ילדים לגבי אנטיביוטיקה מחנעת סביב הברית במידה והעובר זער ומיועד לברית מילה וגם לגבי תיזמון אולטראסאונד מעקב והמשך מעקב

06/11/2018 | 21:12 | מאת: מירי

היי בני בן 13 שנים ראיתי שבשעות הערב הוא הלך לעשות המון פיפי בקשתי בדיקת שתן ובדיקת השתן בוצעה הפיפי הראשון של הבוקר יצא ריכטז שתן 1047 וחלבון בשתן יצא 30 לציין הרופאה שלי נפרולוגית והיא אמרה שאין צורך לחזור אל הבדיקה ורק שהילד ישתה אני לא הייתי רגועה אולי פעמים עשיתי לילד בדיקת שתן בסטיק יצא ריכוז 1020 ואין חלבון פעמים יצא תקין האים אננ צריכה לשלוח למעבדה בדיקת שתן כי הרופאה אומרת שלא צריך וחלבון 30 זה תקין ובגלל הריכוז יש חלבון

לקריאה נוספת והעמקה

בזתן מרוכז - כמו שמצביע משקל סגולי 1047- מאד רוכז אפילו- יכולה להיות תשובה של חלבון בריכוז נמוך - 30 כפי שהתקבל אצלעם- כתוצאה מוטעית- לא אמיתית. העדר חלבון בבדיקת שתן בדגימה פחות מרוכזת אכן תומכת בכך שאין בעיה של אבדן חלבון בכמות לא תקינה בשתן. אם בשתן חוזר שלא יהיה מרוכז - לפי משקל סגולי פחות מ 1025- תהיה תשובה נוספת גבולית של חלבון ניתן לבצע יחס חלבון /קראטינין. באופן כלל מסכימה עם הרופא ה שלכם

שלום,רציתי לציין כי הילד לא שתה כלל טרם הבדיקה במשך שעות ארוכות. בכיס השתן היה מעט מאוד שתן.

לקריאה נוספת והעמקה

עדיין תשובתי לשאלה הקודמת לא משתנה ובכל מקרה רצחוי לחזור על הבדיקה כששותה אם אכן הבדיקה הקודממת בוצעה לאל שתיה רבה כי אז דווקא עשויים לראות ממצאים בולטים יותר רצוי שעם שתי בדיקות האולטראסאונד לבצע התיעצוץ עם אורולוג ילדים כולל עם ה CD של שתי הבדיקות כדי שהיועת יוכל לראות בעצמו את הממצאים

01/11/2018 | 15:53 | מאת: אולגה

בני ב ה10 עבר בדיקת US בטן בקבות תלונות ל הכאבים התקפיים בבטן העלונה. לעיתים מתלונן על בחילות,ללא הקאות,ללא חום,יציאות רגילות.בדיקת דם תקינה. מדדי הדלק בבדיקת דם שקטים. בבדיקת אולטראסאונ הכל תקין פרט לכך שהודגמה הרחבה מינימלית של אגן הכליה ב שמאל. שתן לכללית תקינה. כאבי בטןלעיתים בצד ימין,לעיתים בצד שאל. עבר ניתוח אפנדיטיטיס לפני מס שנים מהלך תקין. מה המשמעת של הרחבה מינימלית של אגן הכליה? האם ז בעייתי? האם זה מצריך מעקב או ביצוע בדיק נוסות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הרחבה קלה של אגן הכליה יכולה להיגרם בהקשר המתוארמעצם שתיה מרובה סביב ביצוע בידקת האולטראסאונד . ואם אכן הממצאי קל זה לא מסביר את כאבי הבטן המתוארים שיכולים להיות קשורים לעצירות או אי סבילות לסוכר של החלב- לקטוז- בכל מקרה חשוב שביקת השתן כללית תקינה ורצוי לחזור על בדיקת האולטראסאונד באופן לא דחוף בעוד חדשיים ללא שתיה מרובה

הודגמה כליה ימנית בגודל תקין עם פרפוזיה, ופינוי ספונטני טובים. כליה שמאלית בגודל תקין, עם פרודיה וקליטה טובות פינוי ספונטני איטי עם רטנציה של החומר במערכת מאספת בעיקר בחלק אמצעי תחתון, שיפור קל לאחר מתן פוסיד. לציין בשלב המאוחר כעבור שעה ולאחר התרוקנו נצפה פינוי מלא מהעליה. סיכום כליה ימנית עם תפקוד טוב. כליה שמאלית עם רטנציה ללא חסימה מלאה. בנוסף לא יצפו פגמים משמעותיים בפרנכימה של הכליות

לקריאה נוספת והעמקה

אין פרוט שך הממצאים באולטראסאודנ משערת שסיבת ביצוע המיפוי היתה הידרונרפוזיס ז"א הרחבת אגן כליה שמאלית במיוחד. הממצאים אינם מצביעים על צורך דחוף בהתערבות ניתוחית כי חומרת החסימה מתוארת כלא מלאה אבל חשבו לקבל יעוץ מסודר של נפרולוג ושיקול דעת גם של אורולוג ילדים לגבי הממצאים כולל הסתגלות היועץ בכל הממצאים הן של המיפוי והן של האולטראסאונד וכן קבלת מידע לגבי זיהומים שהיו בדרכי שתן ובדיקת הילד כולל לחץ דפ וכמובן המשך מעקב כולל בדיקת אולטראסאונד כליות מעקב

22/10/2018 | 21:48 | מאת: ליאור

שלום. בננו בן שבועיים וחצי. באולטרא סאונד גילו כליה שמאלית מורחבת עם הרחבה של 13 מ"מ וגודל הכליה 70 מ"מ . הביאו אורולוג שאמר לעשות אולטראסאונד בגיל שבועיים( שיהיה ביום רביעי) ובגיל חודש אולטראסאונד נוסף ומיפוי כליות. לשאלתנו האם צריך נפרולוג אמרו שבינתיים לא. האם ניתן להימנע ממיפוי כליות הכרוך בקרינה בשלב זה? האם כדאי ללכת כבר לנפרולוג? מה עוד כדאי לעשות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

עד להחלטה על מיפוי כליות כדאי בהחלט להתיעץ גם עם נפרולוג ילדים

18/10/2018 | 09:16 | מאת: שרון

דר. שלום בני בן 13.5 בריא בד"כ. שוקל 46 וגובה 1.63. לפני כמה חודשים נרשם לחדר כושר בו עוסקים באימוני כושר קרבי. לאחר שהגיע תשוש מאימון ביקשתי הפניה לבדיקות דם. יצא קריאטנין קינאז 300. הרופא אמר לחזור אחרי החגים על הבדיקות ויצא 800. נאמר לי שהילד צריך להפסיק להתאמן ויש לפנות לנפרולוג. מצרפת את תוצאות הבדיקה. אודה לחוות דעת.

לקריאה נוספת והעמקה

אין באפשרותי לפתוח את תוצאות הבדיקות במידה וצרפת. בכל מקרה מומלץ אכן להיפגש עם נפרולוג ולדעתי גם עם נוירולוג כי ערכי אנזים CPK מוגברים יכולים לההצביע על בעיה בשריר מעבר לפעילות מוגברת גופנית

בת שנתיים ו-8 חודשים, גודל כליה ימין 5.8, כליה שמאל 6.7. לפני 8 חודשים: כליה ימין: 5.5, כליה שמאל: 6.4 האם קצב הגדילה תקין והאם הגודל מתאים לגיל שלה? תודה רבה מראש.

מהמידע שנמסר חסר כמובן ממדי הילדה- האם קטנה לגילה או בגובה ממוצעת והאם היתה פגית. בכל מקרה נראה שהכליות קצת גדלו בין שתי הבדיקות. מאידך גודל ממוצע של כליה לגיל שנתיים הוא סביב 7 ס"מ עם טווח תקין שנע בין 6.28-8.44 ס"מ אורך. המספרים עצמם הם רק חלק מהנתונים שיש לקחת בחשבון בהתיחסות לממצאים כי צריך לדעת מדוע בוצע האולטראסאונד, מה היתה הבעיה הרפואית שעברה ברור ובאופן כללי רצוי להגיע לנפרולוג ילדים שימשיך להעריך את הממצאים בהקשר של הילדה הספציפית

עבור הגיל המצוין כליה ימנית קטנה כליה שמאלית בתחום הנמוך של הנורמה. צריך ליחס את גודל הכליות לגודל הילד וחשוב לראות את האולטראסאונד כדי להבין עד כמה המדידות היו טכנית אמינות

שלום רב, בני בן 5 חודשים, בגיל חודש בוצע אולטראסאונד כליות ושתן והיתה הרחבה כלה של האגן. ביצענו בדיקות דם היום וקיבלנו תוצאות נמוכות מהנורמה האם זה מעיד על בעיה? Urea 13.88 creatinine 0.18 תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ערכי קראטינין נמוכים נורמליים לגיל קטן ומצביעים על תפקוד כליתי תקין. לגבי הרחבת האגנים או אגן כליה כדאי לקבל יעוץ נסודר עם ה CD של הבדיקה

12/10/2018 | 22:19 | מאת: אלעד

שלום רב בני בן 4.5. לאחרונה החל להתעורר בבוקר עם נפיחות משמעותית סביב העיניים. במהלך היום הנפיחות יורדת ושוב בבוקר מתגברת. בימים האחרונים ביצענובדיקת שתן שהראתה חלבון. האם שני ממצאים אלו לכשעצמם מספיקים כדי לאבחן תסמןנת נפרוטית או שאנו זקוקים לבדיקות נוספות? שאלה נוספת, מה היא הפרוגנוזה במידה ואכן מדובר בתסמונת הנל?

לקריאה נוספת והעמקה

לאבחנת תסמונת נפרוטית דרושה גם בדיקת דם מראה תפקוד כליתי תקין- חייבים לוודא- ואלבומין נמוך. לרוב גרושות עוד מספר בדיקות דם אולטראסאונד כליות ובדיקת שתן כמותית שתבדןק חלבון כמותי. הטיפול הוא סטרואידים ולרוב הוא מביא לנסיגה מלאה של התסמונת נפהורטית תוך 11-14 יום. אבל דרוש מעקב נפורלוגי. הפרוגנוזה נגזרת מהתגובה לסטרואידים. בכל מקרה לא כדאי להתמהמה אלא לגשת בהקדם להערכה של רופא ולבצע בדיקות מתאימות כדי להתחילטיפול. לעיתנים קרובות בגיל הזה מעדיפים לבצע את הבדיקות באופן מרוכז במסגרת אישפוז יום או אישפוז כדי לברר בהקדם את המצב ולאפשר התחלת טיפול מתאים

15/10/2018 | 13:19 | מאת: אלעד

תודה רבה על המענה המהיר. אכן כבר היינו בבית החולים ובני עבר הערכה נפרולוגית מלאה. הוחלט על טיפול בסטרואידים ושוחררנו הביתה עם הנחיות לטיפול. בינתיים ( שלןשה ימים לתוך הטיפול ) אין תוצאות. אין ירידה בנפיחות, אפילו עליה מסויימת בפנים ובגפיים. האם ישנם תסמינים מעבר לנפיחות שאני צריך לשים לב ואולי להקדים את הביקורת שנקבעה לשבוע הבא?

היי. לביתי יש כיליה אחת מתפקדת. היום עלה לה החום אחה"צ. עשינו שתן בסטיק ויצא שיש לה קיטונים. לפני שאני נותנת צפורל אני רוצה לדעת אם אכן מדובר בדלקת בשתן. האם אני יכולה עכשיו בערב לקחת לה שתן ולשמור אותו למחר בבוקר על מנת לבצע תרבית ולתת למעבדה? . מכיוון שאני לא רוצה לפספס את המנת אנטיביוטיקה של עכשיובלילה. וחשוב לנו מאוד לדעת האם מדובר בדלקת בשתן בוודאות או לא. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

סליחה. מצאו בסטיק לויקוציטים לא קטונים...

לויקוציטים יכולים להצביע על זיהום בדרכי שתן. תלוי בכמות ועוד מדדים. אבל אם לילדה יש חום לפני שאת נותנת אנטיביוטיקה רצוי מאד שתדבק ע"י רופא ולשלוח שתן כללית למעבדה וגם תרבית. ההחלטה לתת אנטיביוטיקה בידי איש מקצוע - רופא. אם אין מרפאה בשעה כזו אז תגשי עם הילדה למיון ילדים או מוקד של קופה. לדעתי עדיף מיון ילדים

אנא ראי תשובה בפניתך השניה

לאחר שהנער ( בן 17 ש') נטל (פנטזה) במשך שבועיים לטיפול בקרוהן. בבדיקה Protein / Creatinine (U הגיע ל2153, וגם Urobilinogen (U) נמצא 2, Albumin/creatinine ratio נמצא 173. לאחר 20 יום שהפסיק את הטיפול בקרוהן בבדיקת Protein / Creatinine (U ירד ל- 379, Albumin/creatinine ratio נשאר כמקודם 173. האם יש קשר לתרופה? האם יש קשר בין הקרוהן לחלבון בשתן? האם יש קשר לאנימיה(ההמוגלובין בסביבות 10/11 וירד ל-9.9? לאיזה רופא ניתן לפנות לבירור כולל- הקשר בין כל המדדים והבעיות? (נראה שלכל הדברים גורם אחד, כי הכל קרה במקביל). תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

אמנם ידוע של PENTASA יש פוטנציאל של פגיעה כליתית בעיקר עלית קראטינין בדם - לא צוינה תוצאה או אם נבדק- וגם שינויים בבדיקת השתן מומלץ לבצע הערכה בסיסית של התפקוד הכליתי כולל אולרטאסאוהנד כליות מדידת לחץ דם ובדיקות דם ושתן מתאימות לפני שמחדשים את התרופה ומעקב מוונחה נפרולוג אחרי התוצאות ושיקול דעת לגבי חידוש התרופה או חלופה

14/09/2018 | 12:46 | מאת: מריה

ביתי בת 4 חודשים, מתוכנן לעבור ניתוח בקרוב עקב הדרונפרוזס קשה בכליה שמאלית. השאלה שלי היא האם הנזק שנוצר לפרנכימה הוא בלתי הפיך? התפקוד של הכליה בבדיקת מיפוי כליות הוא 30% אשמח לקבל תשובה בהקדם תודה מראש

קשה כמובן לתת תשובה בלי לראות את כל הבדיקות עצמן אבל ניתן לומר באופן כללי שגם אם קיים נזק בכליה שהניקוז שלה אינו תקין ולכן מתוכנן ניתוח , הרי שתיקון ההפרעה ישמור על הרקמה שעדיין מתפקדת וזה חשוב בהחלט

06/09/2018 | 20:29 | מאת: שרית

שלום רב ד"ר, ביתי בת שנה וחודשיים, היו לה 2 אירועים של דלקות בדרכי השתן שמלווה בחום. אירוע ראשון בגיל חצי שנה עם צמיחה של איקולי בשתן וטופלה בבית ע"י אנטיביוטיקה. אירוע שני בגיל 8 חודשים, תרבית נלקחה לאחר התחלת הטיפול האנטיביוטי ויצאה סטרילית. היא עברה פעמים סונר כליות, הראשון לאחר הדלקת השניה ואלו התוצאות: כליה שמאלית בגודל 6 ס"מ. רוחב אגן הכליה 0.34 ס"מ. כליה ימנית- בגודל 6.1 ס"מ תקינה. ואלו התוצאות של הסונר השני (4 חודשים אחרי) כליה שמאלית: 5.3 ס"מ אגן 3 מ"מ ללא הרחבת גביעים. כליה ימנית: 5.6 ס"מ אגן 6 מ"מ ללא הרחבת גביעים. לפי דברי הנפרולוג מדובר בהרחבת אגנים לא רצינית, אך קיים חשד לריפלוקס של השתן. הומלץ לדון האם לבצע ציסטוגרפיה. היות והבדיקה הזו מאוד מלחיצה אותי והחשיפה לקרינה באזורים אלו, אשמח לדעת האם את חושבת שהכרחי לבצע את הבדיקה או קיימת אלטרנטיבה אחרת? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אמנם הרחבת האגנים בהחלט קלה וחסרת משמעות אבל לאור שני אירועים של זיהום בדרכי שתן עם חום(אם יכ לאברור לי לחלוטין האם הארוע השני בו התרבית היתה שלילית אכן היה זיהום) לפי ההמלצות הקיימות מקובל לבצע ציסטוגרפיה- זו לא בדיקה מסוכנת אלא מדובר בקרינה כי השיקוף ההוא כמו צלום בטן. הסיכון העיקרי הוא זיהום בדרכי שתן אבל אם נותנים אנטיביוטיקה סביב הפעולה של הציסטוגרפיה ומוודאים שהשתן נקי - בדיקת שתן כולל כללית ותרבית תקינה- לא צריכה להיות בעיה בהחלט קיימת אפשרות לחכות ולעשות שיקול דעת חוזר לאור חלוף כבר 6 חדישם מאז הארוע האחרון

07/09/2018 | 14:26 | מאת: שרית

ראשית תודה רבה על המענה המהיר. לגבי האירוע השני אני מחדדת, היה חום ונלקחה תרבית (בשקית אגב), יצאה חיובי אבל לפני תחילת הטיפול האנטיביוטי חזרנו לעשות תרבית נוספת שיצאה נקיה. מדובר בהפרש של כמה ימים ובהם לא קיבלה טיפול אנטיביוטי. כמה זמן מומלץ לחכות עד לקבלת החלטה האם לבצע בסוף את הציסטוגרפיה? מה יהיה המדד אם לבצע או לא? לחכות לראות אם יהיו דלקות שתן נוספות? סונר נוסף? האם בהמתנה הזו יתכן ואני מסכנת את הבת לפגיעה בכליות? למעשה גם נפרולוג וגם אורולוג חושבים שמדובר ברפלוקס של השתן ולכן המליצו לעשות את הבדיקה. תודה רבה

עניתי על שאלה זו לפני יומיים

שלום רב ותודה מראש על המענה. בתי בת 8.5 עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן (קולי + קלביסאה) מזה 6-7 שנים. מטופלת באנטיביוטיקות שכבר חדלו מלהשפיע ובשלב הבא תאלץ לקבל אנטיביוטיקה בביח. בפעמים הקודמות הדלקות הגיעו למצב שהתלןננה על כאבים בכליות (ולכן ביצענו גם אולטרסאונד לבדיקת תקינותם) .בין השאר נותנת כמויות לא גדולות של שתן עם שארית שתן לא קטנה שנותרת שרק היא עלולה לגרום לזיהומים החוזרים (נבדק בבדיקות חוזרות). הכליות לפי בדיקות הדם והאולטרסאונדים שנעשו תקינות. בבדיקת ציסטוגרפיה מלפני חצי שנה הודגם ריפלוקס וויסקואורטרלי מימין בדרגה 1 ומשמאל בדרגה 2 (עד אגן וגבעים ללא הרחבה) כל שאר הממתאים בבדיקה היו תקינים . לפי האורולוג ורופא הילדים אין כל צורך בשלב זה לפנות לנפרולוג כי הכליות תקינות. בתחום האורולוגי עד כה ולאחר שנים רבות ותקופות ארוכות של אנטיביוטיקה מניעתית, קדרס ועוד - לא ניתן מענה! אנחנו מיואשים ומתוסכלים, מנסים כל דרך אבל האנטיביוטיקה מטפלת רק בסימפטומים ולא מונעת את החזרתיות של הדלקות ורק מחלישה מאד את הגוף (תוך חודש שלושה סבבי דלקת שאינם הגיוניים כלל). בין השאר עברה טיפולי ביו-פידבק להתרקנות נכונה. האם אני טועה שלא מתעקשת בפני הרופאים המטפלים ל הפנות אותה גם לנפרולוג?? אשמח לכל הצעה, המלצה, הכוונה.. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

לפי התאור שלך נשמע שלילדה יש הפרעה בהתרוקנות שלפוחית השתן מצב די מוכר בבנות שלרוב כרוך בהתאפקות( לראיה גודל שלפוחית השתן בבדיקות הדמיה וגם שארית השתן הגדולה) וגם לרוב משולב עם עצירות וגם נטיה לזיהומים בדרכי שתן בשל העמידה במקום הן של חידקים סביב פי הטבעת והן בשל הראיבות מהטפטופים של שתן משלפוחית כה גדושה מסכימה איתך לחלוטין שמומלץ מאד שכם נפרולוג יחווה דעה על הטיפול בכללותו לא רק האנטיביוטיקה

30/08/2018 | 17:54 | מאת: דנה

שלום, בני, בן שנה (עוד כשבועיים) עם הידרואורטרונפרוזיס משמאל קל-בינוני, ידוע מסוף ההריון (רמה קשה בלידה). כליות בגודל תקין מעל הממוצע, לחץ דם תקין, ללא זיהומים בדרכי השתן. ציסטוגרפיה תקינה. כנראה היצרות בגובה בגובה UVJ. בדיקת תקודי כליות בלידה תקינה. בבדיקת תפקודי כליות כעת קריאטנין תקין (0.22 מג/דל), אבל אוריאה גבוהה 39 מג/דל. (אשלגן 4.5 ממול/ל, נתרן 139 ממול/ל, סידן 10 מג/דל, חלבון טוטל 6.5 גר/דל, אלבומין 4.6 גר/דל) האם יש משמעות לאוריאה גבוהה? האם מעיד על פגיעה בתפקודי כליות או יכול להחשב תקין? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

המדד המהמן ביותר לתפקוד הכליתי הינו הקראטינין בדם - אפשר לבצע עוד חישובים להערגת התפקוד הלכיתי באמצעות הגובה אבל כעיקרון הקראטינין התקין מצביע על תפקוד כליתי תקין. אוראה יכולה להיות גבוהה בנוכחות התיבשות כמו צום לפני בדיקת דם- כלל לא נחוץ בילדים בוודאי כשלא מחפשים סכרת- או בנוכחות תזונה במכילה יותר מדי חלבון- כדאי לבדוק זאת מול דיאטנית וכמובן להיות בהשמך מעקב רופא הילדים וגם נפרולוג ילידם לא רק אורולוג ילדים

26/08/2018 | 07:11 | מאת: סיון

שלום, האם ייתכן כי כאבים בכליות (המופיעים בערך פעם בחצי שנה לאחר מצבים בהם היה קיים חוסר בשתיית מים) + דימום בשתן, נגרמים כתוצאה של התייבשות?

לקריאה נוספת והעמקה

אני משערת שב "כאבים בכליות" מתכוונים לכאבים באזור המתנניים. כידוע יש לכך הרבה סיבות שמחוץ לכליות אבל אם זה מלווה בשתן דמי ואכן בדיקת השתן מראה שמדובר בכדוריות אדומות רבות בשתן יש להניח שהסיבה היא בכליות. במצבים אלו מומלץ לבצע אולטראסאונד כליות וברור מסודר ומקובל של דם בשתן עם דגש על אבנים בכליות אך שישלול בנוסף מחלות כליה נוספות שחשוב לוודא שלא קיימות ברקע. מצבי התיבשות יכולים לחשוף ננטיה קיימת ליצירת אבני כליה אבל דרוש ברור כאמור

23/08/2018 | 13:30 | מאת: בירור אולטרסאונט

נכדי בן 5.5 עשה אולטרסאונוד באגן הימני ישנה הדגשה קלה ביותר של אגן הכליה, רוחב 0.55 ס"מ וכליה השמאלית הדגשה קלה של אגן הכליה מקסימלי 0.73 ס"מ האם יש מקום לדאגה ? מה זה אומר?

הממצאים לא מרשימים במיוחד אבל צריך לשפוט אותם בהקשר הקליני: מדוע נשלח לבדיקה זו ומה היו התלונות. רצוי לחזור לרופא המטפל והוא ישקול הפנית הילד ליעוץ נפרולוגי או אורולוגי או שניהם

20/08/2018 | 08:51 | מאת: ר

שלום דר , יש לי 2 שאלות : בדיקת דם לבערכת תפקודי כליה ,ובן היתר אשלגן ,המבוצעת לתינוק אינה יכולה להילקח בתנאים של צום. ממה מושפע ערך האשלגן ? זאת אומרת אם התינוק אכל 10 דקות/ שעה/ שעתיים לפני הבדיקה . האם נקבל תוצאות שונות בבדיקת הדם בכל אחד מהמקרים ? (הסיבה לשאלה היא שבני התינוק-3 חודשים- ניזון מתזונת סימילאק 60/40 , וכרגע מנסים לשלב כמח צי ת מהתזונה פורמולה רגילה וביצוע בדיקת דם כ3 ימים לאחר התזונה בראתה אשלגן 5.1 , והשאלה שלי האם זה הושפע מהארחות שקיבל ב12 שעולפני הבדיקה? -רק 60/40. ולא הייתה ארוחה עם פורמולה רגילה - יש לי חשש שאם כך אז ערך האשלגן גבוה יותר ) שאלה נוספת : תוך כמה זמן לדעתך יש צורך לבצע שוב בדיקת דם לוודא שהערך תקין ? תוך שבוע מהתזונה החדשה או יותר ? או שאם עשינו אחרי 3 ימים זה משקף את המצב ואין צורך לפני . תודה רבה תודה .

שלום ד"ר רוקסנה, לעוברית שלנו נמצאו בסקירה הראשונה אגני כליות מורחבים דו"צ. במהלך כל הסקירות המכוונות הממצא נשאר ואף גדל. בסקירה המאוחרת(שבוע 23+5) כליה ימנית 9 מ"מ עובי פרינכמה 7 מ"מ. כליה שמאלית 7 מ"מ והפרינכמה 9.4 מ"מ. מי שפיר תקינים, שלפוחית שתן תקינה. בסקירה המכוונת האחרונה(שבוע 22) נאמר לנו כי בהתרוקנות השלפוחית האגנים כמעט נושקים לנורמה( 6 מ"מ). ושמעבר לאולטרסאונד מכוון בהתערבות נפרולוג (באם יידרש ) לא נדרש לעשות כלום. בסקירה המאוחרת נאמר לנו כי ככל הנראה הסיבה היא רפלוקס או UPJO. ללא הידרו-אורטר.פרינכמה יחסית שמורה לטענתו. 1. מי יכול להגיד לנו מה הסיבה להגדלה? מעבר לבדיקה שכמות מי השפיר תקינה ושהרקמה שמורה? אם אומרים שזה רפלוקס או UPJO מי יכול להגיד לנו מה זה? חשבנו שבסקירות המכוונות יוכלו להגיד לנו האם יש חסימה כלשהי. 2. אנחנו מבינים שנדרש לראות נפרולוג השאלה האם מיידית והאם כמו שהומלץ לנו בסקירה המכוונת האחרונה( שרק אם יידרש יקראו לנפרולוג)? 3. כל פעם נאמר לנו שכל עוד האגן לא מעל 10 מ"מ צריך רק סקירות מכוונות . באחת הכליות אנחנו כבר ממש קרובים לשם וקצב הגידול פשוט מהיר. מהי עצתך? לאן אנחנו נדרשים לפנות? לנפרולוג פרטי? מרכז שלישוני ? אולטרסאונד בשילוב נפרולוג? על מה יכול להעיד ? תודה רבה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

אכן הרבה שאלות וברור שמסגרת זו אינה המסגרת המתאימה כלל לקבל את התשובות אתם אכן צריכים להגיע לנפרולוג ילדים בכל מסגרת שתמצאו לנכון- בכל הקופות קיים שרות מסוג זה. רצוי להצטייד בבדיקת אולטראסאונד עדכנית מכוונת למערכת השתן של העוברית וגם בכל המסמכים שאת תוכנם סיכמתם לעיל בהצלחה!

18/08/2018 | 23:42 | מאת: שימרית

ד"ר שלום רב, במהלך ההיריון נמצאה כליה ימנית אגנית (שמאלית במקומה התקין) . במעקב מידי חודש בבית חולים נמצא כי הכליה מתפתחת, מרקם תקין ו cmd שמור וללא הרחבת אגן. בגיל יומיים נמצא שהכליה הימנית בגודל הכליה השמאלית ללא מערכת מאספת כפולה (נמצא שיש לכליה האגנית מבנה ביפידי) וללא הרחבת אגן. Cmd תקין. אין עדות להידרונפרוזיס ותפקודי כליה תקינים. לאחר הלידה בגיל 5 חודשים טכנאי אולטראסאונד ביצע בדיקה ולא מצא את הכליה האגנית. אנחנו רוצים בדיקת אולטראסאונד חוזרת על ידי רופא ולא טכנאי. יכול להיות שהטכנאי פיספס את הכליה הימנית שבמהלך ההיריון כל חודש התפתחה וגדלה? אנחנו בלחץ תודה רבה וערב טוב

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקות האולרטאסאונד תמיד מבוצעות ע"י טכנאים שהם מומחים לדבר. כשיש להם ספק הם מערבים את הרופא שחותם על התשובה שאתם אמורים קלבל עם פענוח הבדיקה. רצוי מאד להגיע לנרפולוג ילדים שיתיחס לתשובות וינחה בדיקות בלרור המצב

24/08/2018 | 18:24 | מאת: שימרית

היי ד"ר, הלכו לבדיקת אולטראסאונד נוספת על ידי רופא. מסתבר שטכנאי האולטרסאונד פיספס בבדיקה ולא בדק כמו שצריך. שבת שלום!

אתם יכולים לנסות לבצע את בדיקת האולטראסאונד במכון אחר . הדרך לבחון סופית את קיום או אי קיום כליה נוספת הוא מיפוי כליות. הילד אמור להיות במעקב של נפרולוג ולקבל הנחיות מתאימות לגבי אלו בדיקות לבצע ומתי

25/08/2018 | 23:16 | מאת: שימרית

היי דר, הכליה הימנית נמצאה בבדיקת אולטרסאונד נוספת ע"י רופא. מה שהטכנאי לא ראה ולא אבחן טוב.

הי דר , האם בדיקת דם שיצאה המוליטית יכולה להשפיע על תוצאת הקריאטנין ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כן - במידה ולקיחצת בדיקת הדם היתה טכנית קשה בעיקר תעלה רמת האשלגן אבל גם תוצאת רמת קראטינין שנמדדת יכולה להיות מעט גבוהה מהאמיתית

תודה רבה . תודה על התשובה המהירה. אין כמוך :) באשלגן נרשם כי לא ניתן לבצע את הבדיקה כי הדגימה המוליטית . פשוט ערך הקריאטנין גבוה ב0.04 מהבדיקה האחרונה . תינוק בן 3 חודשים , כליות דיספלסטיות עם נטיה קלה להיפקרקלמיה . ערך האשלגן התייצב תודה לאל בחודש האחקון על 4.6 . וערך הקריאטנין. ירד מ1.7 ביום השני לחיים ל 0.36 בבדיקות האחרונות. אנחנו בעת ניסוי מעבר מסימילאק 40/60 לשילוב של חצי מהארוחות כפורמולה רגילה. וקיבלנו את התשובות שציינתי מעלה בבדיקת הדם. מכיוון שהקריאטנין עלה(מ 0.36 ל0.4 ) מאוד דאגתי שמא יש "החמרה" במצב ולא שיפור. אך מכיוון שהבדיקה יצאה המוליטית נחזור עליה שוב. הנפרולוגית משניידר הנחתה אותנו לבצע את בדיקת הדם אחרי 3 ימי ניסוי של האוכל הרגיל - חצי מהארוחות והשאר להישאר עם 60/40 . מכיוון שנכנסו לסופש והנפרולוכית לא זמינה לנו .יש לי שתי שאלות : שאלה ראשונה -האם שינוי התזונה יכול להשפיע גם על קריאטנין ? או רק על אשלגן ? שאלה שניה -מכיוון שאין ברשותי את התשובות. של הניסוי .האם לחזור ל60/40 ? או להישאר עם החצי חצי תזונה עד שאוכל לחזור. על הבדיקות שבוע הבא ? תודה רבה

15/07/2018 | 13:34 | מאת: אבא דואג

צהריים טובים. בני בן ה5 חולה כבר שנה וחצי בתסמונת נפרוטית. תגובה מהירה לסטירואידים אולם יחד עם זאת גם תלות בהם כאשר יורדים במינון ישנה חזרה של חלבון בשתן. לאחר 4 חזרות של התסמונת, הוחלט לפני כחודש לעבור לסלספט ומאז הוא מקבל סלספט פעמיים ביום תוך כדי ירידה הדרגתית במינון של הסטירואידים. לצערי גם כשאר הוא נוטל סלספט, כאשר מורידים במינון של הסטירואידים התסמונת חוזרת. אני מאוד מודאג, מה עושים??

לקריאה נוספת והעמקה

אכן ידוע כי תסמונת נפרוטית הינה מחלה מתסכלת למדי בשל התלות בסטרואידים. מאידך חשוב לזכור כי תגובה לסטרואידים הינה חושבה ומבורכת כי היא מבטיחה העדר פגיעה בלתי הפיכה בכליות. ידוע שלא תמיד סלספט מצליח למנוע באופן מוחלט חזרות של המחלה - צריך לוודא עם הרופא המטפל האם הילד מקבל את המינון המקסימלי שניתן לתת ואם אכן הסלספט לא מונע חזרות וצורך בחידוש סטרואידים יש חלופות אפשריות לסלספט

13/07/2018 | 23:45 | מאת: יוסף

שלום רב, היום הבת שלי בת חודשיים. שתי הסקירות בהריון היו תקינות, אבל בסוף ההריון בשבוע 36 גילו הרחבת אגן כליה ימנית של 10 מ"מ. בגיל 3 שבועות בוצע אולטרסאונד שהראה שיש הרחבה של 28 מ"מ בכליה הימנית והשמאלית תקינה. בגיל 6 שבועות בוצע עוד אולטרסאונד שהראה שיש הרחבה של 19 מ"מ. לפני שבוע בוצע מיפוי כליות מאג 3 וזאת התוצאה: הכליה הימנית מוגדלת במיקום תקין, הפרפוזיה תקינה, קיימת ירידה מסויימת בריכוז, ואיחור קל בהפרשה. קיימת רטנציה של החומר באגן הכליה שמתפנה מעט לאחר הזרקת פוסיד. הכליה השמאלית הכל תקין. הכליה הימנית תורמת 60 % והשמאלית 40 %. סיכום: ירידה מסויימת בתפקוד הכליה הימנית ללא עדות לתמונה חסימתית מלאה, תפקוד הכליה השמאלית תקין. השאלה שלי היא כזאת: האם המצב שלה חמור מאוד? צריך ניתוח מיידי?

לקריאה נוספת והעמקה

הממצאים יכולים להתאים למבנה מעט לקוי הן של הכליה והן של התנרת הכליתית מסיבה מולדת כפי שקורה לרוב ולכן אין ממש דחיפות בניתוח ברמה של ימים. כן מומלץ שנפרולוג ילדים וגם אורולוג ילדים יעיינו בכל פרטי ותוכן הבדיקה הן האולטראסאונד והן המיפוי ויחלחיטו אם בכלל ומתי יש צורך בהתערבות

12/07/2018 | 12:19 | מאת: תוצאות בדיקת אגני הכליות

שלום רב, אני נמצאץ בשבוע 27 להיריון, היריון ראשון לבן. בעקבות תוצאות בסקירת מערכות מאוחרת עליי לעשות מעקב אחר אגני הכליות היות שהתוצאות אומרות לא בטווח הנורמה, אגני הכליות מורחבות. אגן כליה ימני 6.6 מ"מ, אגן כליה שמאלי 7.6 מ"מ. האם יש סיבה לדאגה? אני מאוד מוטרדת מהתוצאות. האם יש משהו ביכולתי לעזור כדי שזה יפסיק להתרחב? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

מדובר לרבו בממצאים הבשלתיים של ממערכת השתן אבל רצוי מאד לקבל יעוץ מסודר בו תהיה התיחסות לכל הפרמטרים הרלוונטיים שקשורים לכליות ומערכת התשן בכלל וגם של כל מה שקשור לכך.

שלום, בסקירה המוקדמת שבוצעה במכון פרטי לא נמצאה כליה שמאלית בעוברית וכמו כן זוהתה נקודה אקוגנית בלב. נשלחנו לייעוץ גנטי ואנחנו בתהליכי בירור. האם יתכן כי הכליה בכל זאת קיימת ותקינה למרות שלא נצפתה?

לקריאה נוספת והעמקה

כשכליה לא נמצאת במיקום האנטומי יש סבירות שהיא אקטופית- לא במיקום הרגיל שלה ולרוב נמוןך יותר באגן או שבאמת חסרה. האפשרות הראשונה אפילו יותר שכיחה. בכל מקרה רצוי לנסות לבצע דופלר על מנת לבדוק זרימה לכיוון כליה שניה במידה והיא קיימת. חשוב לקבל יעוץ גנטי כדי להפנות לבדיקת מי שפיר ולרוב גם צ'יפ גנטי כי יש קשר בין הפרעות במערכת השתן לבין הפרעות בחומר הגנטי כמו גם הלב. לכן בהמשך ההיריון בנוסף לכל הנ"ל חשוב לבצע גם אקו לב עובר וגם סקירה מורחבת יסודית של כל מערכות הגוף כולל עמוד שדרה חוט שדרה פי טבעת שלד וכל המערכות

היינו בייעוץ גנטי והומלץ על סקירה ממוקדת כליות ודרכי השתן. כמו כן הופנינו למי שפיר+צ'יפ והומלץ לפנות לנפרולוג ילדים. בנוסף נמצאכתם אקוגני בלב. נאמר לנו שזה עלול להצביע על דאון יחד עם הכליה. האם הסקירה מספיקה לבינתיחם או שעלינו לבקש כבר סקירה כללית כפי שפירטת? מה הן ההשלחות ל כליה אחת במידה ולא ימצא ממצא נוסף?

שלום, הבן שלי בן שבועיים ויש לו אי סימטריה באוזניים. אוזן אחת נראית עם קיפולים. הבנתי שיכול להיות קשר בין זה לבין הכליות ורציתי לדעת מהו. ובנוסף האם יש דרך לטיפול מבחינה אסטתית כדי שלא יפריע לו בעתיד. תודה רבה

יש קשר בין מבנה כליות לאזניים בשל היווצרותם בזמנים דומים בזמן התהליך העוברי. הקשר חזק יותר אם יש מעין עודפי רקמה קימה לאוזן- נקראים TAGS או שקעים- סינוסים- בקידמת האפרכסת. רופאי ידלים מיומנים לשים לב לממצאים מסוג זה ובהחלט כדאי להתיעץ עם רופא הילדים המטפל. ואשפר לבצע אולרטאסאונד כליות בקלות- בדיקה לא כואבת לא מקרינה ומשמעעותית. כמובן נשמע לא דחוף

שלום רב, ביתי בת שנה וארבעה חודשים, סובלת מזה מס' חודשים מדלקות בדרכי השתן חוזרות ונשנות. ביצענו לה בדיקת US כליות ודרכי שתן ולהלן התוצאות: להלן ממצאי בדיקה על קולית של הכליות ודרכי השתן: הסיבה לביצוע הבדיקה – UTI. הכליות הודגמו באורך: כליה ימנית כ- 6.6 ס"מ. כליה שמאלית כ- 4.6 ס"מ. משני הצדדים הודגמו אגנים חוץ כליתיים מעט מורחבים עד כ- 5 מ"מ. פרנכימה הודגמה שמורה. הפרדה קורטיקו-מדולרית הודגמה שמורה. אין לראות הידרונפרוזיס. שלפוחית השתן תקינה. אין לראות אורטרים דיסטלים מורחבים. לסיכום: אגנים חוץ כליתיים מעט מורחבים דו-צדדי. אשמח לדעת מה זה אומר, האם התוצאה מסבירה את הדלקות החוזרות ומה הצפי לגבי טיפול? כמו"כ מה רמת הדחיפות לנפרולוג ילדים (התורים ארוכים מאד. האם יש דחיפות לגשת לשר"פ לתור מהיר מיידי?) תודה מראש!!! מירי

לקריאה נוספת והעמקה

הממצא שנראה לי בולט באולרטאסאונד אינה דווקא הרחבת האגנים שמוגדרים כחוץ כליתיים- שזה יכול להיות וריאנט של נורמה אלא דווקא הפער בגודל הכליות כשאחת מתוארת באורך 4.5 ס"מ שהיא כליה קטנה למדי לילדה בת שנה + חשוב לראות את ה CD של בדיקת האולטראסאודנ וגם להבין את סוג דלקות השתן- עם או בלי חום וגם לראות את תקפדוי כליה (בידוקת דם) של הילדה לפני שמחליטים על המשך ברור. מומלץ מאד להגיע ליעוץ נפורלוגי עם כל הנתונים כולל לגבי אורעי הזיהום בדרכי שתן שהיו- תוצאות בידוקת + ההיסטוריה של מה שקרה מתוך התיק הרפואי כפי שרופא הילדים תעד

ראשית, תודה על התשובה המהירה! לא נעשו בדיקות דם של תפקודי כליה. הדלקות היו מלוות בחום גבוה בדר"כ. על מה יכול להצביע שכליה אחת קטנה? מהי רמת הדחיפות? שוב תודה!!!

הי דר , בני (6 שבועות) נולד עם ציסטה קורטיקלית בכליה שמאל (בהריון ראו שתי ציסטות קורטיקליות , ובאולטראסאונד לאחר לידה ראו רק אחת ). כליה ימנית שלו דיספלסטית -מעט קטנה יותר, צורה קצת שונה ופרינכמה מעטה יחסית. בשל הממצאים האלו בעלי , בן 38 , עשה השבוע אולטראסאונד כליות ונמצאה אצלו "ציסטה זעירה בכליה שמאל בחלק תחתון מקדימה" .אצלי אין ממצאים באולטראסאונד . האם יתכן כי הציסטה שבני נולד איתה בכליה שמאל היא גנטית ואינה מעידה על שום דבר בעצם ? או שבהכרח כשתינוק נולד עם ציסטה בכליה זה מעיד על בעיה תפקודית בכליה ? האם ציסטה "פשוטה" שאינה חלק ממחלת כליה פוליציסטית , יכולה לעבור בתורשה ? אנחנו נמצאים במעקב צמוד של נפרולוגית , אך התור הבא עוד שלושה שבועות , לכן אני שואלת פה . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הממצאים שאת מתארת לגיב הילד- ציסטה אחת בכליה אחת וכליה שנייה קטנה,משונה וכנרהא עם תפקוד נמוך יותר- מתאימים יותר למצב של דיספלזיה- היווצרות לא תקינה של רקמת הכליות עוד בהיירון ולא ככ למחלת כליות צסיטית גנטית. הממצא של בעלך ציסטה קטנה בגיל 38 שנים יכול להיות חסר משמעות אך ניתן לקבוע זאת בבטחון רק אחרי עיון בתמונות ורצוי מאד שנפרולוג יעיין וגם יעריך את בעלך כולל לחץ דם שתן בדיקת דם לתפקודי כליה ויחליט אם יש צורך בברור נוסף. לגבי הילד את התפקוד הכליתי הכולל ניתן לבדוק בבדיקות דם שאני משערת שכבר עשיתם פעם אחת וגם לפי העליה במשקל- כשהיא תקינה יש להניח שהתפקוד שמושג ע"י שתי הלכיות יחד הוא תקין

תודה רבה על המענה המהיר

11/06/2018 | 16:44 | מאת: דניאלה

שלום הבן שלנו בן 10. בריא בד"כ. פעיל ומשחק כדוריד. נולד 3.7 ק"ג עד לפני כמה שנים היה באחוזון 40-50 במשקל ו 80 בגובה ומאז החל לרדת בהדרגה. כיום אחוזון 80 בגובה ורק כ 20 במשקל כעת הוא במשקל 27.8 ק"ג גובה 1.45 מטר BMI= 13.2 והוא שובר עקומות - בשנה האחרונה עלה רק 1 ק"ג במשקל. לפני שנתיים בדיקות דם תקינות לחלוטין ואמרו לנו שהוא סתם רזה. חזרנו לרופאת הילדים ובוצעו היום בדיקות חוזרות ספירת דם תקינה המוגלובין תקין 13 כימיה וכבד הכל תקין סוכר תקין שומנים תקינים פריטין ברזל תקינים יש חריג אחד . ה BUN שלו כבר 7 שנים במגמת עלייה. הערך היום בגיל 10 הוא 18 mg/dl ( קצה עליון של הנורמה 3.7-18 ) בגיל 8 היה 17 בגיל 5 היה 13 בגיל 4 היה 12 בגיל שנתיים היה 10 ובגיל חצי שנה היה 5.3 קריאטינין תקין 0.6 רצינו לשאול 1. האם יש משמעות לעובדה שה BUN שלו הולך ועולה וכיום הגיע לקצה העליון של הנורמה? האם זה דורש בירור מסוים או מעקב? 2. יכול להיות שזה מעיד על הסיבה לבלימת העליה במשקל וגם אין לו הרבה תאבון? 3. היות ולאבא שלו, שבן 47, יש כבר 20 שנה אריתרוציטים בשתן, עלה אצל האבא חשד שמדובר ב iga nephropathy או thin basement. היות ותפקודי הכליות תקינים אז בשלב זה הכל בסדר. האם העליה של ה BUN אצל הבן שלנו יכולה להיות חלילה עקב מחלת כליה בסגנון הזה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

לגבי נושא ה BUN- אם קראטינין תקין - ויש דרכים לחשב במדויק מתוך הקראטינין את התפקוד הכליתי אז התפקוד הכליתי תקין. BUN הוא מדד פחות מדויק של התפקוד הכליתי ומושפע גם ממצב הנוזלים בגוף- ילד שנמצא בצום לקראת בדיקת דם יכול להלעלות BUN בטווח שאצתם מתארים- סהכ גבול עליון של נורמה. גורם אחר שמשפיע על ה BUN הוא צירכת חלבון: מי שאוכל יותר מדי חלבון יכול להיות שיהיהיו אצלו ערכי BUN גבוהים יותר או לחילופין מי שאוכל פחות מדי קלוריות- ואולי זה מתיחס לרזון שלו- כדאי לעבור הערכה של מה שאוכל מבחינת כמות קלוריות, חלבון והרכב ע"י דיאטנית לגבי נושא הכדוריות האדומות בשתן פשוט כדאי לבדוק שתן כללית מספר פעמים ולעקוב בהמשך פעם בשנה גם אם זה תקין בגלל הסיפור המשפחתי ן

שלום רב , בני בן חודש .במעקב כלייתי צמוד בשל כליה ימנית קטנה -דיספלסטית וכליה שמאלית בעלת 2 ציסטות קורטיקליות . כרגע מטופל בתזונה מותאמת (סימילאק 40/60) ובמעקב אחר מדדי תפקןדי כליה בבדיקת דם )קריאטנין משץפר מ1.7 בזמן הלידה ל0.6 אתמול . רציתי לשאול : אתמול הרופא אמר לנו שכדאי אולי למרוח משחה אנטיביוטית על איבר המין . אין לילד חום או משהו , פשוט נראה לו שיש שאריות מהברית . לאחר מכן הילד נשאר עם אמא שלי ששמה לו באופן חד פעמי משחת סינטומיצין באיבר המין. נחרדתי לגלות זאת מכייון שאיני יודעת אם מותר בכלל להשתמש במשחה זו עבורו -מפני שהנחו אותנו שתרופות מסויימות אסורות עבורו כי מתפנות דרך הכליות . האם תרופה זו מותרת ? במידה ולא האם יתכן נזק משימוש חד פעמי באיזור איבר המין ? האם יש דרך למזער את הנזק ? מה עלי לעשות ? תודה רבה .

לקריאה נוספת והעמקה

מאחר והספיגה של משחה מקומית מזערית לא אמור להיות סיכון לגבי התפקוד הכליתי. אבל אם יש ספק לגבי מצב הפצע שאחרי הברית כדאי לקבל יעוץ של אורולוג ילדים ובכל מקרה להיות במעקב שלא מתפתח זיהום במקום.

04/06/2018 | 21:17 | מאת: לורה

שלום רב רציתי לדעת אם מותר לתת זנטק לרפלוקס לתינוק בן חמישה חודשים עם הידרונפרוזיס לפי המלצה של רופא גסטרו.מה עדיף זנטק או לוסק ? אודה מאוד לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

אין מניעה במידה והצתפקדו הכליתי תקין

27/05/2018 | 08:12 | מאת: אבא דואג

בוקר טוב, בני בן ה5 מתחיל השבוע טיפול בסלספט לטיפול בתסמונת נפרוטית בעקבות טיפול ממושך בסטירואידים אשר בכל פעם שהפסקנו את הטיפול המחלה חזרה. אנחנו מתכננים לנסוע לאילת בקיץ והבנתי שאחת מתופעות הלוואי של התרופה היא איסור חשיפה לשמש. האם לא ניתן להיות בשמש בכלל? , האם כדאי לנו לבטל את הנסיעה? קראתי גם שיש חשש להתפתחות גידולים כתוצאה מנטילת התרופה. אני מאוד מודאג ומפחד מהתחלת הטיפול בתרופה

לקריאה נוספת והעמקה

אמנם נכון שסלספט מגביר את הרגישות של העור לקרינת שמש אבל שימוש מושכל ונכון בבגדי הגנה וגם בקרם מסנן קרינה במקדם גבוה- 40 +- והגבלה של משך החשיפה לשמש - לעד שעתיים לכל היותר-וגם בשעות בהן הקרינה המסוכנת פחות חזקה- ז"א עד 11 בבוקר ורק אחרי שעה 1500 אחה"צ- - קיום כל אמצעי הזיהרות האלו אמור להספיק גם בנוכחות סלספט

27/05/2018 | 13:12 | מאת: אבא דואג

תודה רבה מה בנוגע לתופעת לוואי של גידולים?

האם בדיקת ctu יכולה לבדוק תפקוד של הכליות ואם יש רפלוקס ? מה הבדיקה הזאת בודקת? תודה על תשובה

לקריאה נוספת והעמקה

הבדיקה יכולה להראות מבנה כליות מיקום, הפרעות בזרימת השתן החוצה מהכליה כולל הפרעה על הצרות צנרתית או אבנים. היא בהחלט מראה תפקוד כליתית ידפרנציאלי- כל כליה איך מפרישה חומר ניגוד-שתן בהשוואה לחברתה אבל זה לא מספרים מדויקים. גם אזורים פגומים בכליה יכולים להראות. מאחר ומדובר בחומר ניגוד חשוב לתת עירוי נוזלים- סליין- לפני הבדיקה עם הרקת חומר ניגוד וגם במשך לפחות שעתיים- שלוש אחרי - כדי להגן על הכליות ורצוי לוודא שהתפקוד הכליתי - לפי בידוקת דם תקין מראש רפלוקס יכול להיות חשוד לפי בדיקה זו אבל בדיקת הבחירה להדגמתו היא ציסטוגרפיה

תודה על התשובה

30/04/2018 | 20:03 | מאת: אבא דואג

ערב טוב בהמשך לשאלות ששאלתי בעבר בני חלה בתסמונת נפרוטית לפני כשנה. מאז מטופל בסטיראודים כאשר התגובה לטיפול מהירה, העלמות חלבון תוך 3 ימים. במהלך השנה האחרונה היו 4 התפרצויות של המחלה כאשר 2 מהן בעקבות חום ו2 מהן מיד לאחר הפסקת טיפול. הרופא המטפל המליץ לעבור לתרופה בשם סלספט מכיון שהוא אומר שהילד כנראה תלוי בסטירואידים. האם לתרופה יש תופעות לוואי? האם היא יכולה לרפא את התסמונת? מה הסיכוי שהתסמונת תעבור בסופו של דבר ולא תחזור?

לקריאה נוספת והעמקה

בתשובה לשאלותיך: 1. מכל התרופות הניתנות ע"מ להוריד את התלות בסטרואיידים לסלספט יחסית מעט תופעות לוואי- יתכן כאב בטן או יציאות רכות ולרוב יש הסתגלות- צריך לעקוב אחר ספירת דם וגם כמה בכמה זמן אנזימי כבד ועוד מדדים בבדיקות דם - כמובן זו תרופה שמדכאה מערכת חיסון ולכן במקרה של חום או חשד במחלה זיהומית כלשהי צריך להגיע להערכה רפואית בהקדם. תפעת לוואי נוספת היא רגישות יחיסת של העור לקרינת UV ולכן בעיקר לקראת הקיץ להקפיד להתמרח במססני קרינה לפי הקצב המקובל 2. התרופה לא מרפאה את התסמונת אלא -כמו הסטרואידים- מחזיקה אותה על"אש קטנה" או במלים אחרות מונעת חזרת חלבון בכמות גדולה בשתן עם ירידה של האלבומין בדם והתנפחות. היא מרפאה את המחלה לפרקי זמן כי חזרות יתכנו כפי שאת מכירה אך בשאיפה בתדירות יותר נמוכה ובלי תופעות הלוואי על גדילה ולחץ דם ועצמות ועינים שיש לסטרואידים 3. המחלה- התסמונת הנפרוטית חולפת עד גיל העשרה בלפחות 70% מהמקרים

30/04/2018 | 22:01 | מאת: אבא דואג

תודה רבה על המענה המהיר. האם ניתן לדעת בוודאות שהמחלה היא מינימל צינג? או שיכול להיות גורם אחר שגורם לתסמונת?

שלום! ביתי בת כחצי שנה אובחנה עם הידרונפרוזיס בינוני הרחבה בינונית של המערכת המאספת בצד שמאל. כיליה דיספלסטית. נראה שיפור קל אבל נאמר לנו שהמעקב לוקח זמן כדי לראות שיפור. ההנחה של הרופאים היא שמדובר בריפלוקס. נוטלת צפורל מניעתי פעם ביום. רציתי לשאול אם מישהו שמע על שימוש בשורש kuzu כמחזק כליות? אמרה לי מישהי שבנה אובחן גם כן - שנתנה לו מינקות ובגיל תשעה חודשים הכל עבר... אשמח לשמוע חוות דעת... - כמובן במקביל לטיפול הקונבנציונלי בנוסך רציתי לשאול האם ניתן להחליף את האנטיביוטיקה המניעתית באנטיביוטיקה טבעית (אוניה דה גאטו) במינון יותר גבוה- מפחדת מכל התופעות שנגרמות ממתן צפורל או כל אנטיביוטיקה - יש לה הרבה פעמים חום ללא סיבה ובכלל זה מחליש את המערכת החיסונית... תודה רבה!!!!

לקריאה נוספת והעמקה

ראשית כם אם מדובר ברפלוקס הוא נוטה לעבור לבד- זאת תופעה שכיחה שמסתדרת בחלק גדול מהמקרים תוך כדי צמיחת הגוף ושינוי יחסים מבניים בחיבור בין שופכן לשלפוחית. כך שלזקוף את העלמות הממצאים לצמחים או שרשים זה יהיה לא הוגן. חשוב גם לזכור כי אם ילד גם אם חשוד ברפלוקס ותחת טיפול מוני לא פתח אף פעם זיהומים בדרכי שתן ניתן לנסות להפסיק את הטיפול ולעקוב בערנות רבה אחר זיהומים בדרכי שתן לגבי צמחים ושרשים למיניהם חשוב מאד לזכור כי הרעילות של חומרים אלו לעיתים די קרובות עולה על התועלת האפשרית שלהם ואני ממליצה מאד להימנע מחשיפת ילדים בוודאי בכילאים רכים כל כך לתרופות צמחיות אלו- הנזק לגוף כולל עבד וכליות יכול להיות חמור ביותר!!!!

28/04/2018 | 02:15 | מאת: מודאגים

שלום הסקירה השנייה בשבוע 21+4 נצפו 2 כליות היפופלסטיות ללא דיספלזיה בגודל 15 ממ. כמות מי שפיר תקינה. נצפה גם היפוספדיאס קל וקורדי(גם לבני הבכור היה היפוספדיאס וקורדי ונולד בריא). אך כאן יש גם את הממצא של הכליות. רופא הus לא היה אופטימי. ברקע אצלי APLA מטופלת מתחילת הריון בקלקסן ואספירין. עד לא מזמן היתה שליית פתח גבולית שעלתה כעת והימטומה יחסית גדולה. נשאלת השאלה האם להמשיך את ההריון לאור ממצא הכליות. עד כמה הן אכן קטנות מן הנדרש לשבןע זה לא רוצה להגיע ללידה שקטנה מפאת שבוע הריון מתקדם ולכן ההחלטה חייבת להתקבל בהקדם.

לקריאה נוספת והעמקה
28/04/2018 | 02:19 | מאת: מודאגים

חשוב לציין שהמבנה שלהם נראה תקין לחלוטין. נשלחתי ליעוץ גנטי ודיקור שיעשו בשבוע הבא. במידה והמי שפיר יהיו תקינים האם הכליות הללו יוכלו לתפקד לאחר הלידה? מה הגודל הנדרש? היכן ניתן להשיג עקומות גדילה של הכליות והאם כרגע הם באחוזון כלשהו

ראה תשובה לעיל

התשובה מתייחסת לשאלות בשני הסעיפים לאור המשמעות הכבדה של היעוץ לגבי המשך ההיריון מומלץ לבצע את היעוץ בהקדם פנים אל פנים עם אולטראסאונד עדכני במכון עם רמת מקצועיות גבוהה כמו בי"ח ליס ואז לקבל באותו זמן יעוץ נפרולוג יילדים- ימי ב- כמו מחר ניתן להתארגן באופן דחוף

01/05/2018 | 08:03 | מאת: מודאגים

דר קלפר היקרה! תודה רבה לך על המענה ועל כך שבסוף יצא לנו להיפגש.

גודל ממוצע של כליה בשבוע 21-22 הינו סביב 21-22 מ"מ אורך עם גבול תחתון של טווח נורמה 19 מ"מ. נרהא לי שלגבי החלטות כה משמעותיות חשוב לקבל יעוץ נפרולוגי בפגישה פנים אל פנים

26/04/2018 | 13:43 | מאת: ר

הי , שבוע 37 +4 . הריון שהתחיל כpuv בשבוע 16 שלאחר מכן השתחרר . מעקב אולטראסאונד אחת לשבועיים לאורך כל ההריון עד עכשיו , ישנו נזק כלייתי מסויים . כליה ימין אחוזון 3 עם האדרה אקוגנית . כליה שמאל בנורמה -40 ממ . עם 2 ציסטות קורטיקליות. לאור העובדה שהפרינכמה נראית יחסית תקינה בכליה שמאל , וגם בימין לא קיבלנו המלצה להפסקת הריון . רציתי להתייעץ לקראת הלידה האם יש יתרון כלשהו במצב זה לשימור דם טבורי - אם חלילה נצטרך בעתיד לטיפול כלשהו ? תודה רבה

23/04/2018 | 19:54 | מאת: רוית עדן

שלום רב, בתי בת 4 וחצי, לאחר 2 דלקות חוזרות בכליות נשלחנו לבדיקת ציסטוגרפיה שתוצאותיה הראו: ריפלוקס ווסיקו אורטרלי מימין דרגה 2-3 ובשאלה של מערכת כפולה, ומשמאל דרגה 2 למערכת יחידה. מה המשמעות של מערכת כפולה ומה ההשלכות? מה הטיפול ברפלוקס בדרגה כזו? תודה רבה, רוית

לקריאה נוספת והעמקה

כליה כפולה היא לרוב וריאנט של נורמה ואינה מהווה בעיה אלא אם מדובר בשני שופנים- שני צינורות נפרדים שמנקזים את השתן מאותה כליה. צריך לקבל יעוץ מסודר ולראות את הצלומים של הציסטוגפריה עצמה. במידה ולילדה היו זיהומים בדרכי שתן שלוו בחום ז,א היה מדובר בזיהום ברקמת הכליה - ועל כן נשלחה לציסטוגרפיה הטיפול הוא תיקון הרפלוקס- הטיפול נעשה ע"י אורולוגים ילדים- מדובר ברוב המקרים בהזרקה של חומר ולא בניתוח ממש. את ההסבר המפורט תקבלו במסגרת פגישה עם אורלוג ילדים

17/04/2018 | 13:45 | מאת: ר

הי דר , האם יש מניעה לעשות חיסון שעלת בהריון כאשר יש ממצא , שעוקבים אחריו , בכליות העובר ? האם החיסון מהווה " עומס כלשהו" על הכליות שלו ? מציינת שלי יש הידרונפרוזיס בכליה ימין כרגע בהריון . האם זה משנה ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

חיסון שעלת לא משפיע על העובר כולל על כליותיו אלאם מתפתחת תגובה חמורה וחרג=יגה אצל האם. הידרונפרוזיס שלך יכול להיות קשור ללחלץ של הרחם בהיריון על השופכנים.

15/04/2018 | 19:35 | מאת: עוזי

שלום רב בבדיקה האחרונה איסוף שתן התגלה לי 84 "בגדר הנורמה" קריאטנ ין 82 וכל השאר יצא תקין האם יש לי מה לחשוש לגבי נזק כלשהו שנעשה לכליות יש לציין אני לא ילד אלא מבוגר האם תוכלי בכל זאת לענות לי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

המספר שאתה מצין כנראה מהווה ריכוז ולא כמות ב24שעות. בכל מקרה סימני עומס על הכליות מתבטאים בעליה בהפרשת חלבון או מיקוראלבומין בשתן ולא בקראטינין ש כדאי שתתיעץ עם הרופא שבקש ושלח אותך לבצע את הבדיקה כדי שהוא יתיחס לתוצאות בהקשר הקליני

שלום רב בסקירה מכוונת שביצעתי היום (שבוע 24+5), הרופאה שביצעה את הסקירה מצאה הרחבה של 11.5 ולאחר מכן, מנהלת מכון ה אולטראסאונד של בית החולים מדדה ומצאה 19.5 התנהל ביניהן שיח לגבי תחום המדידה. בסופו של דבר כמובן שמנהלת המכון קבעה את הטון. אני מבולבלת ומרגישה בחוסר ודאות, מי צודקת? מה הפתרון? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כדאי לקבל יעוץ מסודר עם כל הנתונים הרלוונטיים מנפרולוג ילדים - כדי לתת הסבר נכון גרוש מידע יותר מפורט בהרבה וגם פגישה פנים אל פנים כדי להסביר את מהות הממצאים אחרי שרופא מקצועי מעיין בהם

בבדיקת אולטראסאונד פרה - נטלי חשד ל - PUV .ציסטה כלייתית וכליות אקוגניות. הופנתה בשאלה של מערכת אורינרית. טכניקה: הבדיקה בוצעה בסדרות משוקללות T2 בשלושה מישורים ומשוקללות T1 במישור סגיטלי וקורונלי, מכוונים לחזה ובטן של העובר, ללא הזרקת חומר ניגוד. בוצע סדרה של דיפוזיה במשור אקסיאלי של העובר. ללא מתן סדציה עם PO 5mg Assival. T עקב חשד לאלרגיה. בעת הבדיקה הנבדקת שכבה על הגבה. הבדיקה באיכות טכנית תת מיטבית עקב תזוזות העובר. ממצאים: נצפה עובר יחיד במצג ראש בעת הבדיקה. כמות מי השפיר נצפתה בגדר הנורמה. תנועתיות העובר בעת הבדיקה הייתה בגדר מרובה. הריאות בעלות אות ונפח כמצופה לגיל. ללא עדות לאזור ריאתי בעל אות חריג. מנח הלב בבית החזה בגדר הנורמה . נצפו קנה, ברונכים ראשיים וושט עם עמודת נוזל תקינה בתוכם. ללא עדות להרמת סרעפת או לאברי הבטן בחלל בית החזה. ללא עדות לתפליט פלאורלי או פריקרדיאלי. הטחול בבטן שמאלית בגדר הנורמה. הכבד במנח תקין מימין . כיס המרה נצפה היטב. לא ניתן לדון על דרכי המרה בעובר אם אינן מורחבות בצורה פתולוגית. הלבלב נצפה במנח תקין. האדרנלים נצפו דו צדדית לא מוגדלים, ללא שינויים ציסטים או סולידיים בתוכם. נצפו שתי כליות במנח אנטומי רגיל, ללא עדות להרחבת המערכת המאספת. כליה ימין 29 מ"מ. כליה שמאל 37 מ"מ. ציסטה בקוטב עליון של כליה שמאל של כ 2 מ"מ בקורטקס. מימין קורטקס דק , הבדלה קורטקומדולרית ירודה. אות גבוה מקורטקס כלייתי ב – T2. דיפוזיס בקוטרקס כלייתי עם ADC חריג, בין 1300 עד 1400 לעומת הנורמה לגיל זהsec/micrometer square 1100. לא נצפו שופכנים מורחבים, פרט לקצה ימין הוא מעט מורחב. כיס השתן עם נוזל בתוכו ובעל דופן סדיר. בועת הקיבה בבטן שמאלית בגודל תקין. לולאות המעי הדק בפיזור תקין בבטן עם נוזל בתוכם. הקולון הודגם בסדרות משוקללות 1T עם עמודת מקוניום היפראינטנסי בתוכו בפיזור תקין עד הרקטום. אין עדות להרחבת לולאות מעי. ללא עדות לנוזל חופשי בכמות עודפת בחלל הצפק של העובר. דופן הבטן הקדמית נצפית שמורה. השליה נצפתה פונדלית אחורית ללא ממצא בולט חריג . ללא ממצא בולט ראוי לציון בחלקי הגוף של האם הכלולים בסריקה. לסיכום: ללא עדות ל – PUV. ציסטה קטנה בקוטב עליון של כליה שמאל. כליה ימין קטנה לגיל עם קוטרקס דק יחסית והבדלה קורטיקומדולרית ירודה. דיפוזיה חריג בשתי הכליות.

לקריאה נוספת והעמקה

ךמרות המאמץ שהושקע בהעברת כל הפרוט נדמה לי שהמקם הנוכחי איננו מתאים לדיון על משמעות הממצאים. תצטרכולפנות ליעוץ מסוגר רצוי בליווי הפענוח וגם ה CD של הבדקיה

אוקי, חבל חשבתי שתוכלי עזור.

שלום , הריון - שבוע 34 .בהמשך למעקב שאנחנו נמצאים בו : שבוע 16 נראה כמו PUV ,שלפוחית לא התרוקנה 3 שעות . לאחר שבועיים נראתה התרוקנות ,ובסקירה השניה נראו מספר התרוקניות של השלפוחית . הכל היה נראה בסדר - עד שלפני מספר שבועות התחיל להתפתח הבדל בגודל הכליות וכן באחת הכליות - שנראית תקינה מבחינת CMD וגודל -נצפו 2 ציסטות קורטיקליות . והכליה השניה - התפתחה האדרה אקוגנית בUS , וכן רואים שהתוכן שלה "פחות טוב" ,והיא יותר קטנה לדברי הנפרולוגית שראתה את זה . המליצו לי לבצע MRI לכליות העובר - ע"מ שייתן עוד מידע . אני לא מצליחה להבין איזה מידע יכול לתת הMRI שלא רואים בUS ? אשמח אם תוכלי להסביר לי . אני מאוד חוששת מהבדיקה בגלל כדור ההרגעה שיש לקחת ,כדי למנוע תזוזות בעובר . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ראשית אין מה לחשוש מבדיקת ה MRI. בגדול אוכל לומר שבדיקת ה MRI יכולה "להעיר את עינינו" לגבי איכות הרקמה הכליתית בשתי הלכיות בומיוחד בכליה שנראת עדיין תקינה. יחד עם זאת חייבת להוודת לעיתים די קרובות אנחנו לא מקבלים את המידע החשוב הזה. המשמעות של מראה ואיכות הרקמה הכליתית הינו בעיקר לגבי יכולת תפקוד עדתידית . נראה לי שהמקרה מורכב והדיון בכל ההבטים לא מתאים למדיום הזה

שלום, אלו תוצאות האולטרסאונד שהתקבלו עבור בני בן החמישה חודשים הודגמו אגנים חוץ כלייתים,ללא הרחבה של הגביעים, רוחב האגן מימין כ 6 מ"מ ומשמאל כ 5מ"מ. ללא עדות להידרונפרוזיס. כיס השתן בעל קיבולת ודופן תקינים. אין הרחבה של שופכנים דיסטלים. האולטרסאונד הראשון בוצע בגיל חודש בעקבות שקע באזור הסקראלי ושם הודגם לראשונה אגן חוץ כליתי מורחב. התור הקרוב לנפרולוג הינו לעוד כארבעה חודשים. האם לאור התוצאות כדאי לראות רופא במועד קרוב יותר? האם יידרש טיפול? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ההרחבה לא משמעויתית במיוחד שמדדים אחרים תקינים כולל העדר הרחבת שופכנים. אין פרוט לגבי מצב הרקמה הכליתית. רצוי לקבל יעוץ מסודר של נפרולוג ילידם בליווי ה CD של הבדיקה. קרוב לוודאי מדובר בממצאים של הבשלה של מערכת השתן שייעלמו בהמשך המעקב

28/03/2018 | 10:44 | מאת: קורינה

בסקירה מאוחרת התבשרתי על הרחבת כליה של העובר 22 ממ. אני מבינה שזו דרגת חומרה גבוהה, שאלתי היא האם קיים סיכוי תיאורטי שההרחבה תצטמצם מעצמה במהלך ההריון ? בנוסף, האם יש משמעות לכך שהשלפוחיות של העובר הייתה מלאה בעת הסקירה ?......... תודה לך

לקריאה נוספת והעמקה

מערכת השתן כמו כל מערכות השתן של עובר הן מאד דינמיות כך שכל ממצא יכול להשתנות לכל כיוון: שיפרו או החמרה. בכל מקרה חשוב לברר אם כיס השתן מתרוקן בפרקי זמן קצובים אם הוא נראה מעובה ובעיקר האם כמות מי השפיר שזה השתן של העובר תקינה- כי זה אומר ששלפוחית השתן מתרוקנת. מדד חשוב מא דנוסף הינו מצב הפראנכימה של הכליות וצמיחת הכליות בבדיקות עוקבות. יחד עם זאת יש לי ספק שצטטת את הממצאים נכונה כי בשבוע הזה כל הכליה נמדדת 22 מ"מ אורך ולא רק האגן. כדאי לקבל יעוץ מסודר מנפרולוג ילדים

28/03/2018 | 09:35 | מאת: עדי

שלום, בני בן 4.9 חודשים. ילד בריא, בגן. שגרה רגילה של ילד בגילו. לאחרונה (בערך מזה שבועיים-שלושה אחרונים) חווה תחושה שיש לו כל הזמן פיפי, ללא תסמינים של צריבה/כאבים/שינוי בצבע/שינוי בריח/ללא עצירות חושב לציין כי הילד לא חש את התופעה כל יום, ובמהלך שבועות אלו, היו גם מס' ימים שלא חש כלום ואז פתאום יום אחד שחש...וכך הלאה. הנ"ל יכול להופיע כאשר הוא חווה איזשהו משבר, כעס, שעמום. בגן לעולם זה לא קרה. בוצעה לילד בדיקת שתן בסטיק לפני כשבוע וחצי-שבועיים- יצא תקין. הלילה הזה, התופעה חזרה על עצמה שוב, באופן חמור ביותר- כאשר על אף שעשה פיפי שוב ושוב כל הזמן הרגיש שיש לו פיפי, בבוקר, נעשתה שוב בדיקת שתן בסטיק, יצא תקין שוב, כאשר ליתר ביטחון הבדיקה נשלחה גם לתרבית- התרבית חזרה שלילית, שאר בדיקות השתן יצאו גם הן תקינות (חלבון, זוכר..כולן בטווח הנורמה) חשוב לי לציין כי הילד נמצא בתקופה רגשית סוערת, חווה משברים, התקפי זעם אנחנו נמצאים בתחילתו של טיפול רגשי מול פסיכולוג ילדים. אני מדגישה שוב כי התופעה לא מתרחשת כל יום, והלילה התופעה קרתה אחרי 5 ימים פלוס מינוס שבהם לא היה כלום. קשה לתאר את תחושת חוסר האונים מול הילד, כאשר אין לנו שום אמצעי לעזור לו. האם נתקלת בתופעה כזו? האם יש משהו לעזור לילד כאשר חווה את התחושה של פיפי? ולא יוצא לו התחושה שלי היא כי הנ"ל נובע ממצב רגשי שהילד חווה כרגע, אני פשוט לא יודעת כיצד לעזור לו בזמן התקף. על אף שלתחושתי מדובר במשהו ריגשי, אתמול בוצע US כליות/דרכי שתן/שלפוחית - נמצא שהכל תקין מלבד כליה ימין- שם נרשם כי "הודגמה התרחבות של אגן הכליה ברוחב 1.1 ס"מ (הודגמה בבדיקה עם שלפוחית שתן ריקה). האם בכל זאת אולי לא מדובר במשהו ריגשי? אודה מאוד לעזרתך, תודה, עדי

לקריאה נוספת והעמקה

מומלץ שהילד ייבדק ע"י נפרולוג ילדים וגם אורולוג ילדים- בדיקה גופנית כי יש אפשרות שמדובר בהצרות בקצה של השופכה- הצינור שעובר דרך הפין- . צריך לבדוק את הילד ולראות את בידוקת התשן וגם את האולטראסאונד . רק אז ובהקשר הקליני ניתן לנתח את הממצאים של האולרטאסאדנד וגם את התלונות