פיאלונפריטיס: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

זיהומים בדרכי השתן אצל ילדים

הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן בקרב תינוקות בנים. נראה שכולנו מכירים היטב את הגורמים לזיהום בדרכי השתן ואף יודעים לזהות את התסמינים, שהרי זיהום בדרכי השתן הוא השכיח ביותר בקרב ילדים, זיהום שחשוב לטפל בו במהירות, כמה שיותר קרוב למועד הזיהוי. מהם הסכנות בזיהומים בדרכי השתן, מהו הטיפול הנכון ו/או הטיפול המונע? על כך בכתבה הבאה זיהום בדרכי השתן עלול לגרום לנזק תמידי לכליות שאינו ניתן לתיקון. מכאן חשיבותו של האבחון הנכון והמהיר ומתן הטיפול המתאים בעקבותיו. פרופסור מרים דוידוביץ, מנהלת המכון הנפרולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל , סוקרת את התופעה: מי חשוף יותר לזיהומים בדרכי השתן: בנים או בנות? זיהום בדרכי השתן, הוא הזיהום החיידקי השכיח ביותר בקרב ילדים. ( 3-5% בבנות ו 1% בבנים). לאחר אירוע ראשון, כ- 30-50% מהילדים יפתחו ארוע נוסף ( עד שנה מהזיהום הראשון). ככלל, זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר אצל בנות פרט לחודשי החיים הראשונים אז השכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. (נמצא כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום פי 10). חשוב לזכור כי, ב 5-12% מהתינוקות בגילאי 3 חודשים – 3 שנים עם חום ללא מקור ברור  - הסיבה...
ללמוד עוד על פיאלונפריטיס
ילדים: זיהומים חוזרים בדרכי השתן-תמונה

דלקת בדרכי השתן נחשבת תופעה שכיחה בילדות. הורים, שימו לב:...

מאת: פרופ' דניאל...
12/07/2018
דלקות חוזרות בדרכי השתן-תמונה

זיהומים בדרכי השתן פוגעים באיכות החיים. הקפדה על היגיינה...

מאת: פרופ' קובי...
03/07/2016
דלקת בדרכי השתן בילדים ובתינוקות-תמונה

דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות וילדים היא בעיה נפוצה שיש לאבחן...

מאת: ד"ר מיטל...
28/05/2018
זיהומים בדרכי השתן אצל ילדים-תמונה

הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן...

מאת: פרופ' מרים...
23/07/2020
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפיאלונפריטיס?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פיאלונפריטיס: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

ד"ר צנגן שלום רב, בתנו ילדה בת 6.5, בוגרת והתפתחה באופן תקין מכל הבחינות. החלה ללמוד בכיתה א' השנה בבית ספר חדש לאחר מעבר דירה, השתלבה יפה מבחינה לימודית וחברתית. לפני כ3 שנים הגענו אליך בגלל עצירות קשה ובריחת צואה, וגם שתן, לאחר אשפוז בגלל פיילונפריטיס, ולאחר מכן וניתוח התקנת סטנט בדרכי השתן. היה ברקע חשש ליפול לאסלה לאחר שנפלה לאסלה בבית החולים. המלצת בין היתר על טיפול בפגלקס ואכן הטיפול היה יעיל והיא חזרה ליציאות סדירות בשירותים בתוך מספר ימים. לאחר מספר חודשים הורדנו בהדרגה את מינון הפגלקס עד שהופסק לחלוטין. מאז, בשנים האחרונות, היו 2 אירועים של רגרסיות (צואה+שתן) בתקופות בהן חל שינוי משמעותי מבחינתה (גן חדש, ומעבר דירה), בשתי הפעמים הבעיה נפתרה עם שינוי התנהגותי ומעקב קרוב יותר שלי ושל אביה, ללא שימוש בפגלקס. בשבוע האחרון, לאחר שעברה חיסונים ומאוד התנגדה והשתוללה, החלה בריחת צואה בכל יום, שהשיא אתמול כאשר ברח לה לראשונה בבית הספר ,מה שגרם למבוכה גדולה מאוד ואף הערות מצד חבריה לכיתה. התחלנו אתמול מיד במתן פגלקס 8 מ"ג (בינתיים רק אתמול בערב) ודיברנו על ישיבה בשירותים מדי בוקר אחרי ארוחת הבוקר. יש לציין שהיא משתפת איתי פעולה יפה, ואנחנו מקפידים שלא לכעוס עליה על בריחות הצואה. היום ישבה בשירותים בבוקר ועדיין ללא יציאה. הדרכתי אותה ללכת גם בבית הספר לשירותים לאחר ארוחת הבוקר באופן יזום. היא אוכלת ירקות ופרות בכמות סבירה, ושותה די הרבה מים. בזמנים "רגילים" ללא בריחות צואה, הולכת לשירותים והיציאות בדרך כלל מגיעות "דחוף" (מתאפקת בזמן משחק למשל, ייתכן שיש חשש בגלל שהיציאות מאוד גדולות, אבל היא לא התלוננה על כאבים). ששוחחנו אתמול היא התלוננה על כאבים/פחד סביב הליכה לשירותים. כמו כן היא סיפרה לי שבבית הספר ילדים לפעמים לא מורידים את המים אחרי יציאה וזה מגעיל אותה, והיא חוששת שזה יקרה גם לה. לכן היא מעדיפה להתאפק ואז הקקי לוחץ לה ובורח. לפני שנקבע אצלך תור נוסף, אשמח להכוונה ראשונית האם מינון זה של פגלקס סביר בגילה או שכדאי להעלות מינון? ובנוסף, האם כדאי לפנות לטיפול רגשי/ביופידבק או כדאי להסתפק בשלב זה בפגלקס+ליווי שלנו? מיותר לציין שזה גורם לה למועקה גדולה מאוד, ואנחנו חוששים שזה יגרום לבידוד חברתי... תודה רבה! שרית

להערכתי יש צורך בטיפול משולב, גם ריכוך צואה עם נורמלקס, במינון שצריך להתאים לה. בשבוע ראשון כנראה 16 גרם ב240 מל שתיה ולפי התגובה להחליט באיזה מינון להמשיך. בנוסף יש לשלב הדרכת הורים. אנא פני אלי דרך מרפאת גסטרו ילדים בוולפסון.

להערכתי יש צורך בטיפול משולב, גם ריכוך צואה עם נורמלקס, במינון שצריך להתאים לה. בשבוע ראשון כנראה 16 גרם ב240 מל שתיה ולפי התגובה להחליט באיזה מינון להמשיך. בנוסף יש לשלב הדרכת הורים. אנא פני אלי דרך מרפאת גסטרו ילדים בוולפסון.

היי, לפני כ3 חודשים התאשפזתי בעקבות פיאלונפריטיס בכלייה הימנית שהסתבך והגיע לאיזור בעייתי בכלייה ולמחזור הדם. בתרבית שתן נמצא חיידק האי קולי קיבלתי אנטביוטיקה דרך הוריד והשתחררתי אחרי שבועיים . כעת עדיין סובלת מכאבים באותו איזור בדיוק שבאים והולכים . עשיתי בדיקות דם+שתן+אולטרסאונד כליות והכל יצא תקין. האם זה נורמלי שעדיין כואב לי מאז או שיש עוד בדיקות שכדאי לעשות ? תודה מראש.

הימשכות הכאב היא לא אופינית. פיאלונפריטיס עלולה להסתבך ולהפוך לאבצס כלייתי. בדרך כלל חוץ מכאב מותני שלפעמים קיים מלווה בסימני דלקת (חום, מדדי דלקת מוחשים בבדיקות הדם למשל), ובהדמיה בדרך כלל רואים ממצא. מהנתונים שמסרת זה לא נשמע המקרה. בגלל שUS היא בדיקה שתלויית מבצע ופחות רגישה, אפשר להתיעץ עם רופא מטפל על הדמיה נוספת (US חוזר, או בדיקת סי טי). לוודא כי נלקחו מדדי דלקת וכי אינם מוחשים.

תודה ! במידה וUS יוצא תקין אפשר להיות רגועה או שיש סיכוי לעוד תרחיש חוץ מאבצס ?

בת 37. ברקע מחלת כליות מסוג IGAN (ללא ביופסיה אלא על סמך המטוריה ופרוטאינוריה קבועות) ודלקות חוזרות בשתן. נמצאת במעקב נפרולוגי והייתי גם אצל אורולוג שדי הרים ידיים לאחר בירור מקיף שעשה. מדי פעם עושה US כליות למעקב כאשר ב 4-5 שנים אחרונות תמיד מופיע ממצא של הרחבת אגני כליה דו"צ ורק מידת ההרחבה משתנה. השבוע ביצעתי שוב US לאחר שסבלתי מרגישות וכאב באזור הכליה (ובמקביל התקבלה תרבית שתן עם צמיחה- כעת מטופלת עם אנטיביוטיקה) בבדיקה נכתב כך: שתי הכליות בגודל ומבנה תקינים, פרנכימה בעובי תקין, אין עדות לאבנים או גושים ובשתי הכליות נרשם "הודגמה הרחבה במערכת מאספת, אגן כליה 1 מורחב עד 1 ס"מ ואגן כליה 2 מורחב עד 0.7 ס"מ. שאלותיי הן: 1. האם הרחבה של מערכת מאספת=הרחבת אגן כליה? 2. האם הממצאים הללו יכולים להיות כתוצאה מהמחלה הכלייתית הכרונית ומהדלקות החוזרות בשתן? שהרי אין חסימה או אבנים וכו'... 3. התור שלי לנפרולוגית הוא רק בספטמבר ולאורולוג בסוף אוגוסט. האם הממצאים הנ"ל מצדיקים נסיון הקדמת התור? האם מצריך המשך מעקב אחת לכמה זמן? 4. מה משמעות ההרחבות הללו? האם יכולות בעתיד במידה ונמשכות לגרום לנזק כלייתי בלתי הפיך או חלילה לאס"ק כלייתית? אשמח אם תעני לשאלותיי בהקדם. תודה רבה

אגני הכליה הם חלק מהמערכת המאספת. לפעמים רואים הרחבה קלה של המערכת המאספת כשעושים אולטרסאונד שהשלפוחית מלאה ועל כן יש לחזור במהרה על אולטרסאונד כשהשלפוחית ריקה. אם ההרחבות של אגן הכליה נעלמו אז זו היתה הרחבה פיזיולוגית, לא חסימתית ואין צורך בהמשך ברור. אם ההרחבות לא נעלמות הרי שחובה לפנות לברור אורולוגי (= להקים את התור לאורולוג) . חסימה ממושכת של המערכת המאספת עלולה לגרום לפגיעה בתיפקוד הכליה ולאי ספיקת כליות כרונית. חסימה של דרכי השתן המלווה בזיהום דרכי השתן עלולה לגרום לזיהום מסכן חיים . במקרה כזה המטופל מרגיש מאד רע עם חומים גבוהים (זה כנראה לא המקרה שלך) . אם חלילה מתפתח חום גבוה, צמרמורות, חולשה קיצונית יש לפנות למוקד רפואה דחופה או מיון

ראשית תודה רבה על תשובתך המהירה. כשכתבת לי על החום הגבוה והצמרמורות כוונתך היתה לפיילונפריטיס? בעברי אושפזתי עם זה 3 פעמים בביה"ח עם אנטיביוטיקה לוריד... הייתי עם חום גבוה עד 39.5 לפני עשרה ימים וגם אז הייתי עם UTI לקחתי גם אז אנטיביוטיקה ואחרי 36 שעות החום ירד. ואחרי שבוע שוב UTI רק שהפעם החיידק עמיד להרבה מהאנטיביוטיקות... פיילונפריטיס חייב להיות מלווה בחום גבוה או שיכול להיות גם ללא חום? כי אני עדיין עם רגישות מותנית באיזור הכליה השמאלית...

אין פיאלונפריטיס בלי חום.

1. האם הכאבים/הרגישות שאני חשה באזור מותן שמאל כבר קרוב לשבועיים וחצי (מאז ה UTI האחרון) יכולים לנבוע כתוצאה מההרחבה של המערכת המאספת ואגני הכלייה למרות שמורחבים רק עד 1 ס"מ? ואם לא אז מה יכולה להיות הסיבה בהתחשב בכך שבאולטראסאונד שעשיתי לא נצפו אבנים או כל ממצא אחר...? 2. הסתכלתי רטרו על פיענוחים קודמים שלי ומסתבר שלפחות 5 שנים כבר קיימות אצלי הרחבות באגני הכליה גם כאשר ביצעתי את הבדיקה עם שלפוחית לא מלאה. - על מה מצב כזה עלול להעיד? במידה ועד היום ההרחבות הללו קיימות אצלי ולא חלפו האם ייתכן שזה כבר מצב בלתי הפיך? - האם ייתכן מצב של הידרונפרוזיס כרוני? - האם צריך וניתן לעשות עם ממצאים אלו משהו? בינתיים לא מצליחה להקדים את התור לאורולוג כך שהתור שלי רק בעוד 4 חודשים...

יתכן. אולטרסאונד עלול לפספס נוכחות אבני כליה. יש להשלים ברור אורולוגי( כולל גם מיפוי כליות דינמי) אם לדעת האורולוג המטפל יעזור באבחנה.

יש טעם לבקש מרופאת המשפחה שלי הפנייה למיפויי כליות דינאמי כפי שכתבת וללכת עם הפיענוח לאורולוג/נפרולוג? התור שלי לנפרולוגית הוא רק בספטמבר והתור לאורולוג עוד 4 חודשים...

הבדיקה הבאה אם לא בוצעה בברור הוא סי טי פרוטוקול אבנים. באופן דחוף. מיםוי כליות דינמי הוא רק אם לא נמצא הסבר אחר להידרונפרוזיס

1. ראיתי שכתבת לי ש CT בפרוטוקול אבנים עלי להשלים בדחיפות. היום אגש לרופאת המשפחה ואבקש הפנייה הבעיה שבבלינסון עושים את הבדיקה הזו רק למאושפזים ואונקולוגים ובמכון מור התור הכי קרוב שקיבלתי הוא שבוע הבא. האם סובל דיחוי לשבוע הבא או שעלי לבקש מרופאת המשפחה שתכתוב על ההפנייה דחוף ואנסה בכל זאת להקדים את התור? 2. המיפויי הכליות הדינאמי הוא עם הזרקת פוסיד?

שלום רב.הנני בת 52 בריאה בד"כ.בגלל כאבי בטן תחתונה ועליונה נשלחתי לעשות אולטרסאונד בטן ואגן.כל הבדיקה תקינה רק שכליה שמאלית קטנה 7.7 ס"מ(ידוע לי שנים) אבל כתוב שהפרנכימה מעט דלה ללא הרחבה של המערכת המאספת .מה זה אומר?והאם עליי לבקש הפניה לנפרולוג?אציין שבגיל 10 סבלתי מדלקת כליות קשה.וגם כ20 שנים שותה כמויות רבות של מים(יש קשר?) תודה מראש.

תשובות האולטרסאונד מצביעות על כליה שמאל פגועה כרונית, יתכן עקב פיאלונפריטיס (=זיהום כליות) בעברך. עליך להיות במעקב נפרולוגי

ראשית תודה על התשובה המהירה. מה הכוונה כליה פגועה כרונית?האם מדובר על אי ספיקת כליות?או מחלה אחרת? תודה רבה.

כליה שהיא קטנה עם פרנכימה דלה היא כליה שהתפקוד שלה לקוי. אם הכליה הנותרת אינה חולה היא מפצה על התפקוד הלקוי ובדרך כלל גם מיבנית גדלה. כשמחלקים אי ספיקת כליות כרונית לדרגות חומרה הפרעה מיבנית בכליות (גם אם אין ירידה בתפקוד הכלייתי הכולל =אין עליית קראטינין בבדיקות הדם) מזכה אותך באבחנה של אי ספיקת כליות כרונית (בדרגה קלה, שוב בהנחה שהקראטינין בדם תקין).

שלום רב. הייתי אצל רופאת המשפחה שאמרה לגביי התשובה שהתפקוד של הכליה תקין וזה משהו מבני. הקריאטנין ביולי היה תקין. ביום ה עושה שוב בדיקות דם. במידה והקריאטנין יהיה תקין אז בעצם אין אי ספיקת כליות?! ואין צורך בנפרולוג? תודה מראש.

כמו שד״ר סוטנדורף הסבירה, ברגע שיש רק כליה אחת שמתפקדת את מוגדרת עם מחלת כליות כרונית, גם אם התפקוד הכלייתי (המבוטא בבדיקת הדם על ידי קראטינין) תקין. ממליצה על הערכה ראשונית על ידי נפרולוג כדי להעריך גם גורמי סיכון נוספים וקבלת הנחיות לעתיד, ובמידה והבדיקה תקינה - המשך מעקב רופא המשפחה

שלום.לא נעים לי שאני שואלת עוד שאלה..אני פשוט תוהה אם יכול להיות שמי שבדק את האולטרסאונד עשה אבחנה שגויה. הקריאטנין שוב היה תקין אבל בגלל מה שרופאת המשפחה אמרה אני לא יודעת אם לפנות לנפרולוג. תודה רבה.

אפשר לחזור על הדמיית הכליות. ממליצה על מיפוי כליות dmsa שיאפשר לכמת את תרומתה היחסית של כל כליה לסינון הכלייתי.