לאמא רחוקה

אני חייבת לומר לך משהו...האימרה שלך נשמעת די מתנשאת- "את בטח סובלת מאוד". מאיפה לך ? עד כמה אני סובלת ומדוע? זה שהפורום לך עוזר, זה לא אומר שלהרבה אנשים אחרים הוא הזיק!!! ואני לא מדברת רק על הפורום הספציבי הזה אלא, על כל הפורומים שעוזרים כביכול ונותנים מענה ותמיכה פסיכולוגית, עלאק! ושוב, ראי גם התגובה שלך היא לכאורה לכשעצמה לא במקום ואף לא יעילה בלשון המעטה. את אינך מכירה אותי ולא את סיפורי. אני שמחה כי מצאת לך מקום מנחם מעין זה...שקורא אותך, מחמם את ליבך בשעות בדידותך ויותר מכך מצאת לך כאן חברים ותמיכה שאינם בחייך (ע"פ המשתמע מדברייך). אני יכולה רק לאמור ולהוסיף כי האינטרנט בכל הנושא של פיתוח קשרים והתייחסות אישית עלולה להזיק ולפגוע אף ביכולות האינטימיות שנוצרות בקשרים ממשיים. כל טוב לך ..אמא רחוקה

יעל יקרה את מעלה נושא מאד חשוב, והוא השפעת הוירטואלי על הנפש. נושא שאנשי המקצוע עדיין לא חקרו בצורה מסודרת ואכן בהרבה מקרים נעשו נזקים רציניים למשתמשים, בלי שום יכולת לקבל מענה או לתת את הדין על הנזק שנגרם. יחד עם זאת אמא רחוקה מתייחסת לפורום הזה, שנותן לה חוויה מוגנת ונותן מענה לקשיים ותחושת תמיכה ושיתוף של אנשים בבעיות דומות. לדעתי יש מקום להניח לעיתים לוירטואלי, אלא שלפעמים הדברים מאבדים שליטה... כמתמכרת אני מדברת. וכנפגעת. יש מקום גם ללמוד יותר את הנושא מבחינה מקצועית, לנסח קוד אתי של מה עושים במצבי משבר, ובעיקר לנסח גבולות ברורים וחוקים מסודרים שאינם משתנים תדיר בנוגע לתוקפנות, לטרוליות, לאנשים רגישים שהופכים לשעיר לעזעזל, לתגובות שאינן מכבדות את האדם שמאחורי המחשב. לגבי הכעס שלך על מתן אבחנות ברשת, זה מובן לי מאד. יחד עם זאת לפעמים ניתן להשתמש במידע כמרגיע, ולא תמיד יש עיסוק יתר במה פתולוגי ומה לא תקין. הפורום הזה הוא בעיקרו מתן מענה על מחלות פסיכיאטריות ועל תרופות ועל נושאים נוספים. אני אישית מצאתי כאן הרבה מקום, תמיכה ויכולת לביטוי. הלוואי ונוכל לעזור לך יותר להשתחרר מהכאב ומהכעס המוצדק, ולחזור לעוצמתך וכישוריך הבלתי ניתנים לספק. תרגישי טוב תמי.

הי יעל... גם טיפול פסיכיאטרי רגיל שנעשה במרפאה או בבית חולים יכול להזיק מאוד, לגרום לנזקים נפשיים וגופניים עצומים. גם טיפול פסיכולוגי יכול לגרום לנזקים קשים. צריך לקחת את הדברים בפרופורציות, הפורום הזה הוא בבירור רק כלי למידע נוסף על הטיפול במציאות, וברור לכולם שהמגבלות שלו רבות מאוד. אני מצטער שנגרם לך נזק, אבל אני לא חושב שזה נובע בגלל הכלי (האינטרנט), אלא בגלל סיבות אחרות. בברכה מיכאל

אענה לך כמו שאני עונה לבנות שלי love you

יעל יקרה, אפשר לומר שגם אני נפגעתי בצורה קיצונית מדברים וירטואלים שנאמרו, פה, ממש מתחת לאף של כולם, אף אחד לא שם לב בכלל, ולקח לי כשלוש שנים רק להתחיל להבין ולהשתקם. ולא מדובר בטרולים. ניסיתי לשוב לכתוב אחרי התקופה הזו במקום אחר, אחרי תקופה של הרבה עבודה עצמית, וגם שם התחלתי לראות שמשהו כזה מתפתח, שאני לוקחת חומר מהפורום ומשתמשת בו בלי לדעת למטרות שיחסלו אותי לגמרי. כל-כך קל לשחזר מהאינטרנט את הזבל של פעם במיוחד לאור אכזבות אחרות שאופפות אותך. לחזור לחוויות ההן בעוצמות ההן. בפעם האחרת ניסיתי להיות חכמה יותר. שמתי פעמיי ותפסתי מרחק. במקום הדחף העצום לתקוף. יכולה לומר לך שמן הצד התבוננתי במה שקורה בפורום הזה ובחברים שלו ונשמתי פרחה מרוב קנאה לראות את כל האנשים הנעזרים והמתמוגגים מאושר ומאהבה. צרות עין ממש אשר הובילה אולי באיזה מקום לרצות לבוז בגדול לכל זה. לכולם שהם מקבלים. מתמוגגים מהכלום הלא שווה, ואולי מזיק הזה כביכול שהם רואים בו המון המון. מה לי ולזה. אבל אני יודעת, והיום זו חווייה די זרה לי, שיש אנשים ששיטוט בפורומים נראה להם ואולי באמת מועיל. אולי הם כן מצליחים להפיק ממנו משהו טוב. קצרה ידי. הלוואי והיו מבינים יותר דווקא את הצד השונה והרגיש במיוחד שנפגע מאד קשה. הרמתי ידיים בקטע הזה, לא רואה את עצמי מצליחה להסביר את החוייה הפנימית מבלי להרגיש שמישהו שם מבטל אותה. ובכל זאת נכנסתי לכאן, בחרתי ממש במקרה בהודעה שלך, ורשמתי כאן בפורום אחרי מי יודע כמה זמן שלא העזתי. המון המון זמן. אולי הפעם זו טפשות גדולה מצדי, מקווה שזה לא יפגע בי. מפחיד מאד מאד מאד מאד.

אני מבינה אותך ומאמינה כי הכאב יעבור עם הזמן. אך שאלה לי אלייך- למה את ממשיכה לקרוא באותם פורומים שפגעו בך? אני למשל, עזבתי את אותו הפורום ולא חזרתי לחשוף את עצמי באופן כזה שיפגע בי. המשיכי בחייך....אולי עם טיפול מכיל והזמן יעשה את שלו. כל טוב