ocd ודיכאון

שלום אני בת 21 ואני חוששת שאני סובלת מאוסידי. כל המצב הרע התחיל אחרי השחרור מהצבא כאשר חויתי משברים בעקבות חוסר מציאת עבודה ונכנסתי למצב רוח רע. ואז מצאתי עבודה טובה ואז התחיל כל המחשבות והפחדים. כשנכנסתי לעבודה היתי די לחוצה ועקב כך המוח שלי פחות קלט דברים ואז היתי בפחד שאולי קרה לי משהו במוח שלא מצליח לקלוט והבנתי שזה כנראה מלחץ ומכמות של דברים שיושבים בראש . ואז המצב שלי היה טוב והיה לי מאוד טוב בעבודה ומבחינה חברתית מאוד נהנתי למרות שתמיד היה לי פחדים בדברים קטנים שלא ממש הפריעו לי לתפקוד בחיי היום יום ולא יחסתי להם חשיבות. עבדתי כמעט שנה ואז עזבתי ושוב ישבתי בבית והרגשתי רע ואז איזה יום אחד יצאתי עם מישהו והרגשתי ששוב המוח לא מצליח לקלוט. הוא דיבר איתי ואני הייתי אאוט ולא מרוכזת ולא הצלחתי לדבר ולקלוט ממש מה שהוא אומר ואז שוב פחדתי שקרה לי משו ונכנסתי לדכאון ואז הבנתי שזה כנראה מהדכאון. הלכתי לפסיכלוג לטיפול אחד , אמנם הוא לא עזר אבל למזלי עבר לי הדכאון ויצאתי ממנו ואף הרגשתי טוב מאוד, ואז עבדת במקום אחר והיה לי ממש טוב ביליתי הרבה אבל אכשהו תמיד המחשבה על המוח וכל דבר שעשיתי חשבתי שקרה לי משו. פחדתי מדברים חדים וסכינים ומחטים ועטים. פחדתי שאם אני אהיה לידם אולי בטעות נגעתי בראש או עשיתי משו ואז יקרה לי משו במוח ואני לא אוכל לתפקד וללכת לעבודה וכך חזר חלילה כל יום ביומו אותו דבר. אבל חייתי עם זה אכשהו ולא היתי בדכאון. עכשיו בא לי דבר חדש , המחשבות על המוח פחתו, אבל המחשבה החדשה אכשהו כנראה קשורה לקודמת , ואני יודעת שזה ישמע הכי טפשי בעולם אבל זה באמת קשה לי. פתאום הבנתי שאני צוחקת בכוח ומחייכת. ושאנשים שמים לב לחיוך שלי שמשהו לא בסדר וכאילו שאם אני יחייך יותר מידי יקרה לי משו בראש אולי וכן שאני צוחקת ממש פתאום כואב לי הראש ותמיד שאני מדברת עם מישהו אני ישר חושבת על זה שאםפ אני יצטרך לצחוק מה יהיה וזה ממש הכניס אותי לדכאון כי החיוך זה הכל והצחוק ולפני כן היתי בנאדם מאוד חייכן. בקיצור אני לא יודעת מה לעשות אני פוחדת לפגוש אנשים בגלל זה ואני לא רוצה להתרחק מאנשים. זהו בעקרון אני מצטערת על האורך פשוט רציתי לספר את כל הפרטים שתגיד לי ממה אני סובלת ומה כדאי לי לעשות כי עכשיו עדיין המחשבה על הצחוק בראש ועוד משו האם זה יכול להיות שהחמיר לי המצב בגלל שנכנסתי לפורום של טורדנות כיפייתית או שזה לא קשור אודה לכל העונים....

היי נטלי, זה נשמע כמו או.סי.די. אני לא מקצועית לענות לך, אבל גם אני סובלת מפחדים ומחשבות מוזרות שאפילו לפסיכיאטר שלי ולפסיכולוגית אני מתביישת לספר לפעמים. ואני מוגדרת כסובלת מאו.סי.די. נראה לי שמידה זו או אחרת,הרבה אנשים סובלים מפחדים, השאלה כמה זה משתלט על איכות חייהם ומצריך עזרה. דיקלה

עכשיו בתקופה זו זה משתלט הרבה כי הדבר הזה תקוע לי בראש שאני מדברת עם אנשים וכל זה.. בגלל זה אני קבעתי תור לפסכאטר שאין לי מושג אין אני אספר לו... אני מקוווה שהוא יעזור לי