האם זו מניפולציה?

אסור לנסות לתקן מצב רוח ע"י מניפולציות במצב רוח וזה בדיוק מה שעושים. אנאפראניל זאת מניפולציה אחת גדולה. יש לה תופעות לוואי שחופפות לבעיות שאיתן היא נלחמת. 2. למה נותנים תרופות נוגדות דיכאון שגורמות לנדודי שינה?הרי כשכל האחרים ישנים אף אחד לא משגיח ולא יכול למנוע אסון! 3. למה לא מטפלים בהפרעות באמצעים התנהגותיים בלי תופעות לוואי פסיכוטיות כאשר מאשפזים? 4. למה נותנים תרופות הרגעה כשבהתעוררות יש בלבול? 5. למה אחר כך כשהמטופל מתאבד זה נחשב רק כי הוא כביכול "חולה" ? למה אין סנגורים לנפגעים הקשים ביותר מהטיפול הפסיכיאטרי?

ל"ש שאלות קשות וכואבות העלית כאן. ואני איתך בשאלת השאלות. אכן אין דבר שמעורר בי יותר התקוממות או תיסכול מהעמדה הפטרונית והמתנשאת של אנשי מקצוע, שטועים ולא נותנים על כך את הדין, ומסתתרים מאחורי תוויות ותיוגים של האנשים החולים הזקוקים לעזרה. הייתי מקימה בית משפט יחד איתך לנפגעי הטיפול הפסיכיאטרי. ובחבר השופטים לא הייתי שמה רק אנשי מקצוע, אלא בעיקר עורכי דין וחבר מושבעים לא משוחד, שיוכל לשמוע עדויות מזעזעות, ואולי אפילו הייתי קוראת לצביאל רופא, שיש בידיו גם מסמכים רבים של נפגעי נפש מתיוג, מאשפוז כפוי ולא רגיש, מטיפולים דינאמיים ארוכים ומזיקים ללא הסכמה מדעת, ללא שקיפות, ללא דין וחשבון לאף אחד כי המטופל הרי משוגע, מי יאמין לו? מזעזע ומשפיל ומכעיס מעין כמוהו. אתמול עשיתי בדיקת מי שפיר- כן, אני בהריון... בקיצור, כל כך יפה היה שם כל התהליך- גם פגישה גנטית מראש, המסבירה על הבדיקה ומדריכה לגבי המנוחה הדרושה והסכנות והסימנים של המצוקה. גם שיחה עם האחות לפני הבדיקה. גם יחס מקצועי של הרופאים. וגם מתן אפשרות לחזור למיון, ולקבל חופש ואינפורמציה מוגדרת ושקופה על כל התהליך. למה בפסיכיאטריה זה לא קיים? למה אין הסכמה מדעת? למה הכל כל כך פטרוני ומתנשא? לפני עיוור לא תשים מכשול, ולא תצרח באזני החרש- ולא חשוב מה יגיד לך הDSM- אתה לא תתייחס אלי בפטרונות, לא תחליט בשבילי על הטיפול שלי, ולא תהיה אלוהים שלי, כי הפסיכיאטריה נוצרה עבורי ובשבילי, ואבוי לאיש מקצוע שמנצל את מעמדו לרעת החולים. הוא צריך להענש בחומרה. יום טוב וחודש טוב תמי.

שאלות חשובות ביותר. חשובות ביותר. אמת שרק אנו הנוטלים כדורים חווים אותה על בשרינו. רופאים לרוב יטייחו ויעלימו עין, או יגידו "שלא שמעו על תופעה כזאת" הכדורים שאנו נוטלים יוצרים בעיות נפשיות לעיתים מקבילות לבעיות שבגינן התחלנו ליטול אותם... ולאורך זמן יוצרים בעיות נוספות. הפורום כאן מלא ב: אנשים שמדברים על תרופות שמפסיקות להשפיע (בעוד הרופאים אומרים שאין הסתגלות בנוגדי דיכאון) אנשים שמספרים על כהות רגשית ואפטיות על קשיי הירדמות כתוצאה מלקיחת תרופות נוגדות דיכאון על קשיי הירדמות כתוצאה מהתרגלות לתרופות הרגעה על דיכאון כתוצאה מנטילת כדורי הרגעה במינון גבוה לאורך זמן על התקפי חרדה ודפיקות לב שמעוררות חרדה עם נוגדי דיכאון אנשים מספרים על ריקנות על חוסר יכולת להרגיש, לבכות מספרים גם שכשנוטלים שנים רבות נוגדי דיכאון קשה להפסיק אותם, ומצד שני הדיכאון ממשיך והנפש עייפה מכל "האיזון הכימי" שנכפה עליה לאורך זמן. וזה רק לגבי דכאונות וחרדות. שלא לדבר על נוגדי פסיכוזה למיניהם, ועל הסכיזופרנים האומללים שכדורים לעיתים לא עוזרים להם כלל. קל לתת כדורים, ולחולל בעיות שאפילו הפסיכיטאטריה עוד לא מספיק ערה להם. עצוב. לפחות שלא יטייחו אותנו. שישקפו לנו את כל הידוע, גם ממחקרים שעדין לא מבוססים. מירי 2